לפני בקשה לאיחוד הדיון בשתי תובענות, אשר אחת הוגשה לבית משפט השלום בקריית שמונה, ואילו האחרת לבית המשפט המחוזי בתל אביב. דין הבקשה להידחות, היות ואין ניתן לאחד דיונים בתובענות הנדונות בפני ערכאות משפטיות בעלות סמכות עניינית שונה. תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), עליה נסמכת הבקשה, מסמיכה את נשיא בית המשפט העליון לאחד תביעות בין "בתי משפט אחדים בעלי אותן סמכויות", ובענייננו מבוקש איחוד דיונים בתיקים אשר אחד מהם נדון בבית משפט השלום ואילו האחר נדון בבית המשפט המחוזי. גם סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח חדש], התשמ"ד-1984, מסמיך את נשיא בית המשפט העליון להעביר עניין מבית משפט השלום או בית משפט מחוזי ל"בית משפט של אותה דרגה במקום אחר", ותקנה 520 לתקנות מאפשרת איחוד תביעות המתנהלות בבית משפט אחד. כמו כן, בית משפט זה כבר קבע כי גם ה"סמכות הטבועה" של בית המשפט אינה מאפשרת את מתן הסעד המבוקש (ראו, בין היתר, בש"א 5275/06 מ' יוחננוף ובניו (1988) בע"מ נ' א.ל.י.ו.ס בניה בע"מ (לא פורסם, 6.7.2006); בש"א 6183/04 לינדאור נ' פארק ליין אינטרנשיונל בינוי ופיתוח בע"מ (לא פורסם, 13.7.2004)). אין באמור משום התייחסות לשאלת העברת מקום הדיון לבית משפט של אותה דרגה במקום אחר, ככל שתוגש בקשה כזו. אשר על כן, הבקשה נדחית. איחוד דיון