בתיק אזרחי 634/03 הגישו המבקשים תביעה, כנגד המשיב, שהינו בנק למשכנתאות, ובה עתרו לסעד של הצהרה לפיו הסכמים שעשו עם המשיב, בנוגע לפרעון הלוואות שנטלו ממנו הינם בטלים. ביום 14.12.03 הגישו הצדדים לבית המשפט הסכם פשרה, לפיו יינתן פסק דין הצהרתי לפיו שני מסמכים פלוניים, עליהם חתמו המבקשים, הינם בטלים. כן נקבע, בסעיפים 3 ו-4 להסכם, כדלקמן: "3. היה ועד לתום חלוף 45 יום ממועד פסק הדין כמבוקש בתיק זה לא הגישו התובעים בקשה חדשה בטענת "פרעתי" לתיק הכינוס בלשכת ההוצל"פ בחדרה (אף בדואר, במידה והעיצומים ימשכו) - יהא הנתבע רשאי להמשיך בהליכי הגביה/מימוש המשכון לאלתר, במסגרת תיק הכינוס. 4. הליכי המימוש של המשכון בתיק הכינוס יעוכבו עד למתן החלטה בטענת "פרעתי", במידה ותוגש." ביום 15.12.03 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה. מסתבר כי העניינים לא התנהלו למישרין. בקשה בטענת "פרעתי" הוגשה באיחור רב ללשכת ההוצל"פ, ונדחתה עקב הגשתה באיחור, כאשר כל העת ניהלו ביניהם הצדדים קרבות מאסף, כאשר המשיב מבקש לנסות ולמצות את זכויותיו בדרך של מימוש המשכנתא, ואילו המבקשים מנסים למנוע את הדבר בכל מחיר. התיק העיקרי התנהל בפני כב' השופטת דנון, אשר נתנה את פסק הדין. הצדדים מפנים את בקשותיהם הנוכחיות אל כב' השופטת דנון, אשר שוהה בחופשה. על כן התיק הועבר לטיפולי בהסכמתה. לאור דחיפות העניין קבעתי את הדיון להיום במעמד הצדדים. באת כח המשיב הודיעה כי לא תוכל להתייצב לישיבה וכי ממילא נדחה פינוי הדירה, עברתי על התיק בעיון רב. בתיק מצויות בקשות אין ספור, תגובות לבקשות, ותגובות לתגובות. כאמור. בעוד המבקשים מנסים לעצור את הליכי מימוש המשכנתא ופינוי דירתם, טוען המשיב כי הינו זכאי להמשיך בביצועו של ההליך, המתנהל במסגרת לשכת ההוצל"פ. ואכן, במסגרת הליכים אלה, ניתנו מספר החלטות על ידי ראשי הוצל"פ שונים, אשר הקו המשותף לכולן היה, כי אכן יש מקום להמשיך בהליכי מימוש המשכנתא. אין חולק על כך כי החטא הקדמון נעוץ במבקשים, אשר לא הגישו את בקשתם בטענת "פרעתי" במועד, בהתאם להסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין במסגרת תיק זה. הואיל והסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין ביום 15.12.03, הרי, לכאורה, היה על המבקשים להזדרז ולהגיש בקשתם לא יאוחר מסוף חודש ינואר. בקשה כאמור הוגשה רק ביום 7.3.04. העתק הבקשה צורף לבקשתם של המבקשים בבש"א 2637/04. הבקשה נדחתה על ידי כב' יו"ר ההוצל"פ בחדרה, שכן היא הוגשה באיחור ובניגוד לאמור בהסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. החלטתו של כב' הרשם רומי מיום 7.3.04, צורפה לבקשה שהוגשה בתיק בש"א 1913/04. כב' הרשם לא דן, כאמור, בטענה לגופה, בקובעו שדיון בה יהא מנוגד לפסק דינו של בית משפט זה. לנוכח האמור, פנה ב"כ המבקשים בבית המשפט בבש"א 1913/04 ועתר בבקשה לביטול ו/או עיכוב צו הפינוי, שניתן בעקבות החלטתו של כב' הרשם רומי. כב' השופטת דנון, אשר דנה בבקשה קבעה בזו הלשון: "נראה לי כי רצוי לקבל החלטת היום על טענת "פרעתי", כי רק החלטה זו תסתום את הגולל על הפרשה, והרי לשם בירור טענה זו הושג ההסדר שבין הצדדים. לכן אני דוחה את מועד הפינוי עד לבירור הטענה, במסגרת הזמן הסביר." לטעמי, אין לראות בהחלטה זו , אלא משום הוראה כי חרף האיחור בהגשת הבקשה לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ תשכ"ז-1967, בטענת "פרעתי", הרי בית המשפט האריך את המועד להגשת הבקשה, עד למועד בו הוגשה, והורה כי ראש ההוצל"פ יברר את הטענה לגופה. כפי העולה מטענותיו של המשיב, אין המשיב עצמו מתנגד לפרשנות זו, אך טוען כי בקשה על דרך טענת "פרעתי" לא הוגשה תוך זמן סביר, לאחר מתן החלטה זו.(ראה טיעוני המשיב במסגרת בקשתו בתיק בש"א 2745/04). לטענתו, יש מקום להורות על פינוי הנכס, עקב העדרה של בקשה בטענת "פרעתי". לטעמי, שגגה נפלה אצל המשיב. כאמור, בקשה בטענת "פרעתי", הוגשה ללשכת ההוצל"פ ביום 7.3.04. לנוכח החלטתה של כב' השופטת דנון, מיום 2.5.04, היה על ראש ההוצל"פ לדון בבקשה לגופה. המבקשים יצאו ידי חובתם בכך שהגישו את הבקשה מיום 7.3.04.נראה כי רק מסכת של טעויות, אי הבנות, וחוסר הידברות, שנראה כאילו יצאו מספריו של הסופר פרנץ קפקא, הביאו לכך, כי ראשי ההוצל"פ החליטו את אשר החליטו, מבלי להיות מודעים לכך שהבקשה אשר נדחתה על הסף על ידי כב' הרשם רומי, היא - היא הבקשה אשר עליהם לדון בה בהתאם להחלטתה של כב' השופטת דנון. לנוכח כל האמור, הרי משהאריך בית המשפט את המועד להגשת בקשה על דרך טענת "פרעתי", ובקשה זו תלויה ועומדת היתה בלשכת ההוצל"פ, הרי ממילא לא היה מקום להמשיך בנקיטת הליכי מימוש המשכנתא וזאת הן בהתאם להוראות פסק הדין שניתן בתיק זה, והן בהתאם להחלטתה של כב' השופטת דנון, מיום 2.5.04. על כן, אני קובע, כי אין מקום לבצע את פינוי הנכס נשוא המשכנתא, אלא לאחר שראש ההוצל"פ ידון בבקשה, שהוגשה על ידי המבקשים לפי סעיף 19 לחוק ההוצל"פ התשכ"ז-1967, ובהתאם אני מורה על עיכוב הפינוי. לנוכח העובדה כי חלפו חודשים רבים מאז הוגשה הבקשה, מומלץ כי ראש ההוצל"פ יקבע מועד קרוב לדיון בבקשה, וזאת למען סיים את המסכת הבלתי גמורה. הערבון אשר הופקד על ידי המבקשים בתיק זה, יעמוד בעינו. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. טענת פרעתי