מ"מ הנשיא (זוסמן): זוהי בקשת רשות ערעור על צו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שאנו דנים בה כאילו ניתנה הרשות והערעור הוגש, לאחר שנתקיימו התנאים הקבועים לכר בתקנה 375. ויכר הגיש תביעת נזיקין, בשל תאונת דרכים, נגד הורוביץ, הנהג המעורב בתאונה. ונגד חברת מנורה בע"מ כמבטחת. מנורה שלחה להורוביץ הודעה אל צד שלישי, בטענה שלפי תנאי הפוליסה עליו לפצותה נגד הנזק, אם תהא חייבת בפני התובע. הורוביץ השיב בכתבי-הגנה שלו על תביעתו של ויכר ועל תביעת השיפוי של מנורה, ומכוח תקנה 288 הורה בית-המשפט על דיון משותף בשתי התביעות. לאחר שניתנה בחודש ספטמבר 1972 ההוראה האמורה, השיג ויכר ביום 11 בינואר 1973 מבית-המשפט המחוזי רשות לצרף לתביעתו כנתבע נוסף איסטרוניקס בע"מ, בטענה שכמעבידתו של הורוביץ אחראית אף היא הנזק אחריות שלוחית. משהוגש, עקב הרשות לצרף, כתב-תביעה מתוקן, היה הורוביץ רשאי להשיב עליו בכתב-הגנה מתוקן, כאמור בתקנה 99, והוא עשה כן בפברואר 1973. תוך המועד שנקבע להגשת כתב-ההגנה המתוקן הגיש הורוביץ בקשה נוספת, וביקש רשות לשלוח הודעת צד שלישי לרובננקו בע"מ. טענתו כלפי רובננקו היתה, שאם אמנם יהא חייב לשפות את מנורה מפני שלא קיים את תנאי הפוליסה בנטען על-ידיה, רובננקו ברשלנותה גרמה להפרה זו, ועל-כן חבה להורוביץ בנזיקין. הרשות לשלוח הודעת צד שלישי לרובננקו ניתנה ביום 6 בפברואר 1973. הורוביץ שלח הודעה לצד שלישי גם לאיסטרוניקס, והואיל וזו כבר היתה בעלת-דין במשפט, לא היה זקוק לרשות לשם כך (תקנה 291). 2. כאשר בעקבות משלוח שתי ההודעות האמורות פנה הורוביץ אל בית-המשפט המחוזי כבקשת מתן הוראות על-פי תקנה 288, נתקל בסירוב. השופט המלומד סבר שהורוביץ איחר מן המועד לקבל רשות למשלוח ההודעות, הואיל ולא הגיש בקשתו תוך המועד הקבוע להגשת כתב-הגנתו המקורי, כמצוות תקנה 284. במהלך הדיון בבקשה זו הופנתה שימת לבו של השופט המלומד לכך, שעקב תיקון כתב-התביעה על-ידי התובע ויכר הגיש הורוביץ כתב-הגנה מתוקן, בו צורפה נתבעת נוספת כמבואר לעיל. אף-על-פי-כן לא דן השופט כשאלה, אם המועד הקובע לעניין בקשת רשות לשלוח הודעה לצד שלישי הוא המועד בו היה על הנתבע להגיש כתב-הגנתו המקורי, או שמא קמה לו לנתבע זכות חדשה לשלוח את ההודעה, משהורשה, עקב תיקון כתב-התביעה, להגיש כתב-הגנה חדש. בהזכירו, כי כתב-ההגנה המקורי של הורוביץ הוגש ביום 11 ביוני 1972, ואילו בקשת רשות לשלוח את ההודעה לצד שלישי הוגשה רק ביום 5 בפברואר 1973, דחה השופט את הבקשה למתן הוראות. פירושו של דבר, שבכך תם הדיון בהודעת צד שלישי. כלפי דחיה זו מופנה הערעור. 3. לדעתנו, אין ספק בכך שמשהורשה נתבע להגיש כתב-הגנה חדש, קמה לו גם זכות חדשה. תור המועד הקבוע להגשת כתב-הגנה, לבקש רשות לשלוח הודעה לצד שלישי, כאמור בתקנה 283. משלוח הודעה לצד שלישי כמוהו כתובענה, אלא שנתבע שבחר לשלוח הודעה במקום לתבוע בדרך הרגילה, זוכה עקב כר ביתרון, שתביעתו נגד הצד השלישי תסופח אל התביעה שהוגשה נגדו, ויכול שהתברר ביחד עמה. קביעת המועד בתקנה 284 אינה באה אלא למטרה אחת, והיא למנוע השהיית הדיון בתביעה המקורית עקב צירוף התביעה החדשה. מכיון שכך, רשאי עכשיו הנתבע באנגליה לשלוח את ההודעה בלא נטילת רשות מבית-המשפט, ובלבד שהזדרז ושלחה בטרם ימציא לתובע את הגנתו, ראה צו 16, תקנה 2 לתקנות האנגליות. רק אם לא עשה כן תוך אותו מועד, זקוק הוא לרשות בית-המשפט, אך מכוח צו 16, תקנה 2 נותנים לו רשות אלא אם יוכח שהשיהוי פגע בבעל-דין אחר. בעל-דין העלול להיפגע הוא על הרוב התובע המקורי, שבירור תביעתו עלול להשתהות עקב סיפוח התביעה החדשה, ואידו הצד הלישי, אף אם לא ייתבע על דרך של הודעה לצד שלישי. יכול שייתבע תמיד על-ידי הנתבע בדרך תובענה רגילה. קשה להבין כמה הוא עשוי להיפגע על-ידי האיחור. זאת ועוד: אפילו בחר הנתבע לתבוע את הצד השלישי על דרך של תביעה רגילה, בית-המשפט רשאי על-פי תקנה 484, להורות על איחוד הדיון בתובענת התובע נגד הנתבע ותובענת הנתבע נגד הצד השלישי, והתוצאה לא תהא שונה מזו שמבקשים עכשיו להשיג על-ידי דיון בהודעה לצד שלישי. בענייננו מסכים ויכר התובע לדיון בהודעה לצד שלישי, ובלבד שלא תתברר ביחד עם תביעתו אלא לאחר-מכן, והורוביץ אינו מתנגד להתנאה זו. ואילו התנגדותן של רובננקו ומנורה (התומכת בה) חסרת טעם; אפילו תישאר החלטת הדחיה של השופט בעינה, כל שעל הורוביץ לעשותו הוא, להגיש תובענה נפרדת נגד רובננקו, ואף זאת הוא יוצרך לעשות רק אם לא ישיג מרשם בית-המשפט המחוזי לקיים את תובענתו, שהגיש בדרך הודעה אל צד שלישי, כתובענה בפני עצמה. 4. הדיון במשפט לא התחיל ואף קדם-משפט לא נערך. ייתכן שהיתה השהיה עקב צירופו של נתבע נוסף, אך לכך לא גרם הורוביץ הנתבע החפץ עכשיו להביא תביעתו נגד הצד השלישי לדיון, אלא ויכר התובע. אין בכך ולא כלום שהיתה להורוביץ הזדמנות לשלוח את ההודעה לצד שלישי תוך המועד שנקבע להגשת כתב-הגנתו המקורי. משתוקן כתב-התביעה ברשות בית-המשפט. קמה לו הרשות להגיש כתב-הגנה חדש, וכבר פסקנו שזכותו של הנתבע היא, בכתב-ההגנה החדש להתגונן ככל העולה על רוחו. דרך משל, הנתבע רשאי בכתב-ההגנה המתוקן להביא תביעה שכנגד. שאינה קשורה כלל בתיקון: ע"א 152/60, [1]. כיוצא בזה, לא ידענו כל טעם, לא מעשי ולא משפטי, לשלול ממנו את הזכות לבקש רשות למשלוח הודעה אל צד שלישי, גם אם נמנע לעשות כן בשלב הקודם. תיקון כתב-התביעה מזכה את הנתבע כזכות לערוך את הגנתו מחדש, ולא בגבולות התיקון בלבד, וזה כולל את הזכות לתבוע צד שלישי. מן הטעמים האמורים אנו מקבלים את הערעור. ומורים שההודעה לצד שלישי תתברר לאחר הדיון בתובענה העיקרית. אם יהא צורך במתן הוראות נוספות על-פי תקנה 288. הן יינתנו על-ידי בית-המשפט המחוזי. מנורה ורובננקו באופן הדדי ישלמו להורוביץ את הוצאות הערעור, ובכללן שכר טרחת עורך-דין כולל בסך 2,000 לירות. ויכר זכאי לקבל מהן הוצאותיו בסך 500 לירות (כולל). כתב הגנהמסמכים