1.עסקינן בתביעה כספית על סך של 183,792 ₪ נכון ליום הגשתה בתאריך 4.4.02. 2.התובעת, חברה בע"מ, עוסקת בין היתר בביצוע עבודות בתחום החשמל והתקשורת (להלן: "התובעת"). 3.הנתבעת 1, חברה בע"מ, עוסקת בעבודות בניה (להלן: "הנתבעת"). 4.הנתבעת 2, חברה בע"מ, היא חברה שעוסקת בין היתר ביזמות בניה (להלן: "פסגת חדרה"). 5.במקרה הנדון, הקשר הראשוני בין שלוש החברות דלעיל היה כדלקמן: א.פסגת חדרה יזמה והקימה פרוייקט בניה למגורים ומסחר בשם "פסגת חדרה" ברח' הגיבורים בחדרה (להלן: "הפרוייקט"). ב.לצורך בניית הפרוייקט התקשרה פסגת חדרה עם הנתבעת, כקבלן ראשי, לביצוע כל עבודות הבניה של הפרוייקט. ג.הנתבעת התקשרה עם התובעת, כקבלן משנה, לביצוע עבודות החשמל בפרוייקט. 6.בגבולות חודש דצמבר שנת 2000 נקלעה הנתבעת לבעיית נזילות, ושיק על סך של 33,345 ₪ שמסרה לתובעת בוטל על ידה ולכן לא כובד ע"י הבנק. על רקע זה, ועל מנת שהתובעת תמשיך בעבודות החשמל בפרוייקט, הגיעו שלוש החברות הנ"ל לידי סיכום דברים (להלן: "הסיכום"), שבא לידי ביטוי במכתב שנשלח ביום 3.12.00 מפסגת חדרה לנתבעת עם העתק לתובעת (צורף כנספח ד' לנ/3), שתוכנו המהותי כדלקמן (ציטוט): "הנדון: תשלום לחברת ג. מ. ה. ק - "פסגות" בהתאם לסיכום דברים שהתקיים בנוכחות (יוסי מסיקה, גדעון אוחנה, אלי בלולו) חברת פסגת חדרה תשלם עבורך כמפורט מטה: 1.תשלום מיידי - בגין צ'ק שניתן מחברת א. ב. אלול מס' 500750 סך של 33,345 ₪ שחזר. חברת ג. מ. ה. ק מתחייבת בתמורה לקבלת הצ'ק להחזיר את הצ'ק שחזר ולא תהיה לה זכות לתבוע את פרעונו בעתיד. 2.תשלום בצ'ק דחוי 45 יום מיום סיום עבודות אבן המשתלבת בחזית דרומית עבור עבודות שנעשו בפרוייקט עד כה וכן עפ"י אישור ממך על סך 68,781 ₪. במקביל חברת ג. מ. ה. ק חשמל תכנס מייד לעבודות ותשלים את כל העבודות שיורה להן המפקח (אילן מסיקה או אלי בלולו חברת א. ב. אלול בע"מ). 3. חברת ג. מ. ה. ק תמציא לפסגת חדרה חשבון מאושר לגמר כל העבודות בבניין אשר חברת פסגת חדרה מתחייבת לשלם סכום זה בקיזוז מחשבון הקבלן הראשי (אלי בלולו). ...". 7.אין מחלוקת בין הצדדים כי בעקבות הסיכום העבירה פסגת חדרה לתובעת את הסך של 33,345 ₪. יש גם להניח שגם הסך הנוסף המוזכר בסיכום, על סך של 68,781 ₪ שולם ע"י פסגת חדרה לתובעת, שכן לא היתה הכחשה ברורה וחד משמעית של התובעת תשלום זה (ראה עדות מנהלה מר גדעון אוחנה, עמ' 8 לפרו' ש' 17-18), לעומת גירסתו הברורה והחד משמעית של מר אילן מסיקה המפקח מטעם פסגת חדרה בפרוייקט, כי גם סכום זה שולם לתובעת, גירסה שלא נסתרה (סעיף 10 לנ/3). 8.לטענת התובעת, היא סיימה את עבודות החשמל בפרוייקט, למעט העברת ביקורת חברת החשמל, כבר בתחילת חודש ינואר 2001. על כן, היא זכאית לקבל מפסגת חדרה, בהתאם לסיכום, את יתרת שכרה בשיעור של 131,454 ₪, נכון ליום 18.2.01, מועד בו אישרה הנתבעת, באמצעות מנהלה מר אלי בלולו, כי זהו החשבון הסופי המאושר לתשלום לתובעת (מכתב האישור הנטען של הנתבעת בנדון צורף כנספח ג' לנ/1). 9.פסגת חדרה סירבה לשלם לתובעת את החשבון האמור, שכן טענה שחבותה עפ"י הסיכום מותנית בשלושה תנאים מצברים כדלקמן: א.השלמת עבודות החשמל במלואן בפרוייקט ע"י התובעת. ב.אישורה של הנתבעת כי העבודות אכן הושלמו במלואן ע"י התובעת. ג.במועד דרישת התשלום תיוותר יתרת חוב של פסגת חדרה כלפי הנתבעת. 10.במקרה הנדון טוענת פסגת חדרה כי לא התמלאו שלושת התנאים, ולכן לא קמה חובתה לשלם לתובעת את החשבון הסופי שהגישה לה. 11.מן העבר השני טוענת התובעת כי הסיכום מיום 3.12.00 מותנה רק בשני התנאים המצטברים הראשונים, אך ללא התנאי השלישי אשר הוא כאמור, היוותרות יתרת חוב של פסגת חדרה כלפי הנתבעת במועד דרישת התשלום. היות ובשני התנאים הראשונים עמדה התובעת, כעולה ממכתבה של הנתבעת אל פסגת חדרה מיום 18.2.01 (נספח ג' לנ/1, אליו התייחסנו לעיל), עומדת חבותה של פסגת חדרה, מכח הסיכום, לשלם לתובעת את יתרת חוב עבודות החשמל עפ"י החשבון הסופי, הנתבעת בתובענה זו. 12.כאמור, התובעת תובעת גם את הנתבעת בתובענה זו, שכן לטענתה הסיכום אינו פוטר את הנתבעת מחובתה לשלם לתובעת את התשלום הנתבע בתובענה זו, בגין ביצוע עבודות החשמל בפרוייקט, בהתאם להסכם המקורי שבין התובעת לנתבעת. 13.לעומתה, הנתבעת טוענת כי הסיכום מיום 3.12.00 הוא למעשה הסכם חדש, שגובר על ההסכמים המקוריים הקודמים שנערכו בין כל הצדדים בתובענה זו. מכאן כי מרגע היווצרותו של הסיכום, היינו מיום 3.12.00, יצאה למעשה הנתבעת מתמונת הקשר שנוצר במישרין בין התובעת לפסגת חדרה. על כן, כל חוב חדש שנוצר בגין עבודה שביצעה התובעת מתאריך זה ואילך, צריך להיות נפרע אך ורק ע"י פסגת חדרה, ולא גם על ידה. דיון והכרעה 14.לנוכח גירסאות הצדדים כמפורט לעיל, ולנוכח חומר הראיות שעמד בפני, השאלות הדורשות הכרעה הן כדלקמן: א.מה משמעותו המשפטית של הסיכום מיום 3.12.00? ב.האם התובעת השלימה את עבודות החשמל בפרוייקט, כגירסתה? ג.בהנחה שהתובעת לא השלימה את עבודות החשמל בפרוייקט, האם הוכח לי מהו היקף העבודות שלא הושלם, והסיבה לאי השלמתן? שאלה א' - משמעותו המשפטית של הסיכום מיום 3.12.00 15.כאמור, השאלה הראשונה בה יש להכריע היא, מה משמעותו המשפטית של הסיכום מיום 3.12.00, שתוכנו העיקרי צוטט בסעיף 6 לעיל? 16.כאמור, הצדדים חלוקים אודות משמעותו המשפטית של הסיכום, כפי שבא הדבר לידי ביטוי ברור בסיכומיהם, כדלקמן: א.התובעת טוענת כי הסיכום מהווה למעשה חוזה לטובת צד שלישי, כאשר הצדדים לחוזה הם הנתבעת ופסגת חדרה, וצד ג', המוטב, היא התובעת. ב.הנתבעת טוענת כי הסיכום מהווה למעשה הסכם עצמאי נפרד וחדש בין התובעת לבין פסגת חדרה, שמבטל למעשה את כל ההסכמים הקודמים שהיו בין הצדדים אודות עבודות החשמל אותן ביצעה התובעת בפרוייקט. ג.פסגת חדרה טוענת כי הסיכום מהווה הסדר של המחאת זכות, על-פיו הומחתה לתובעת זכותה של הנתבעת בכספים המגיעים לה מפסגת חדרה, ככל שיגיעו, עפ"י ההסכם בין שתיהן אודות הפרוייקט. 17.מבין שלוש האפשרויות דלעיל, הפרשנות המשפטית של פסגת חדרה, היא הנראית לי ביותר, וזאת לנוכח גירסאות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בעדויותיהם בפני. היינו - הסיכום מיום 3.12.00 מהווה למעשה הסדר המחאת זכות כמפורט בסעיף 16(ג) לעיל. 18.מנהל התובעת, מר גדעון אוחנה, ציין בחקירתו הנגדית אודות הסיכום כדלקמן: א.הסיכום הושג בנוכחותו (עמ' 7 לפרו' ש' 9). ב.הוא הבין את הסיכום כאומר שפסגת חדרה תשלם לתובעת את הכספים תמורת עבודות החשמל שתבצע התובעת, ושיאושרו ע"י הנתבעת. היינו - התובעת המשיכה לעבוד תחת הנתבעת, ובכפיפות לה (עמ' 7 לפרו' ש' 10-12, וש' 20). ג.מאז הסיכום הוא לא פנה לנתבעת לקבלת שכר בעבור העבודות שביצע, אלא רק לפסגת חדרה (עמ' 7 לפרו' ש' 23-25). יחד עם זאת, הוא סבור כי לנתבעת אחריות אודות שכרו, שכן גם היא חלק מהסיכום (עמ' 8 לפרו' ש' 9-10). 19.מנהל הנתבעת, מר אלי בלולו, התייחס לסיכום בחקירתו הנגדית, וציין אודותיו כדלקמן: א.עובר לסיכום שהושג ביום 3.12.00, הנתבעת היתה בסכסוך עם פסגת חדרה. הסיכום לא פתר את הסכסוך ביניהם. יחד עם זאת, לסברתו, הסיכום הוריד מהנתבעת לחלוטין את החובה לדאוג לתשלום עבודות התובעת, ולכן הנתבעת לא חייבת לתובעת דבר, ולא מעניין את הנתבעת יותר אם פסגת חדרה ישלמו לתובעת או לא ישלמו לה עבור עבודותיה בפרוייקט מתאריך הסיכום ואילך (עמ' 10 לפרו' ש' 16-17; עמ' 11 לפרו' ש' 21-27). ב.מתאריך 3.12.00, מועד הגשת הסיכום, באופן כללי הנתבעת כבר לא היתה מעורבת בפרוייקט (עמ' 11 לפרו' ש' 30-31). ג.הסיכום למעשה נכפה על הנתבעת ע"י התובעת ופסגת חדרה, שהחליטו להוציא את הנתבעת מהתמונה (עמ' 12 לפרו' ש' 9-13). ד.לשאלה האם מישהו מהצדדים לסיכום אמר לו מה יקרה אם פסגת חדרה לא תשלם לתובעת, השיב: "לא עלתה השאלה הזו. הם היו צריכים לשלם מפה ואילך. לא היה שום סימן שאלה" (עמ' 12 לפרו' ש' 14-16). הוסיף וציין העד כי נציג פסגת חדרה אמר באותה פגישה, עובר לסיכום, שמכאן ואילך הם ישלמו לתובעת (עמ' 12 לפרו' ש' 20). 20.מפקח הבניה מטעם פסגת חדרה, מר אילן מסיקה, גם העיד אודות סיכום הדברים כדלקמן: א.את העלאת הסיכום על הכתב, במכתב מיום 3.12.00, הוא כתב (סעיף 9.3 לנ/3). ב.באותה פגישה מיום 3.12.00 נכחו הוא עצמו, גדעון אוחנה ואלי בלולו (עמ' 25 לפרו' ש' 16). ג.בעת הפגישה הוא ידע או הבין שלנתבעת בשלב הזה עדיין הגיעו כספים מפסגת חדרה, שאחרת לא היה מסכים לסיכום (עמ' 25 לפרו' ש' 17-19). ד.סוכם שפסגת חדרה לוקחת על עצמה את התשלומים לתובעת, בכפוף לאפשרות קיזוזם מהחשבון של הנתבעת (עמ' 25 לפרו' ש' 20-22). 21.לנוכח עדויות הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי לעיל, הגעתי כאמור למסקנה כי הסיכום מהווה למעשה הסדר של המחאת זכות, כאמור בסעיף 16(ג) לעיל. ההתלבטות שלי היתה בין גירסתה של התובעת (הסיכום כחוזה לטובת צד ג') ובין גירסתה של פסגת חדרה (הסיכום מהווה הסדר של המחאת זכות). את גירסתה של הנתבעת, בדבר היותו של הסיכום הסכם עצמאי נפרד וחדש בין התובעת לבין פסגת חדרה, יש לדחות כמעט על הסף, שכן מגופו של הסיכום, שבא לידי ביטוי במכתב מיום 3.12.00 שצוטט בחלקו הארי בסעיף 6 לעיל, ניתן ללמוד כי אין מדובר בהסכם עצמאי נפרד וחדש בין התובעת לנתבעת, כדלקמן: א.ראשית - המכתב ממוען מפסגת חדרה לנתבעת עם העתק לתובעת, באופן שניתן ללמוד ממנו כי הצדדים העיקרים לו הם הנתבעת ופסגת חדרה, כשהמכותבת בהעתק, התובעת, אינה צד עיקרי לו. ב.הנתבעת, גם עפ"י הסיכום, נותרה בתמונת הפרוייקט, שכן תנאי לתשלום לתובעת היה אישור החשבון שתגיש לה על-ידי הנתבעת. בהסתמך על אלה נתונים תאשר הנתבעת את החשבון? בהסתמך על ביצוע העבודות במלואן עפ"י ההסכם שבינה ובין התובעת, וממילא גם בהסתמך על ההסכם שבינה ובין פסגת חדרה. על כן, אין לומר כגירסת הנתבעת כי הסיכום מהווה הסכם נפרד ועצמאי שבין התובעת לפסגת חדרה, שאחרת מדוע צריכים את אישור החשבון על ידה?! במקרה כזה של הסכם עצמאי נפרד וחדש סביר היה להניח יותר כי פסגת חדרה היתה דואגת בעצמה לאישור החשבון שתגיש לה התובעת, ולא היתה מסתמכת על אישור הנתבעת. משנותרה הנתבעת כמאשרת חשבונות התובעת, יש לומר שהסיכום אינו בגדר הסכם נפרד חדש ועצמאי אלא צריכה להיות לו משמעות משפטית שיונקת כוחה מהסכמים קודמים בנדון שבין הצדדים. 22.מדוע אם כן ראיתי את הסיכום כהסדר להמחאת זכות ולא כחוזה לטובת צד ג'? טעמיי הם כדלקמן: א.אכן קיים דמיון רב בין מצב של חוזה לטובת צד ג' לבין מצב של המחאת זכות. יחד עם זאת, יש הבדל חשוב בין השניים. המחאת זכות היא חילוף נושים, והממחה חדל להיות נושה. לעומת זאת, זכותו של המוטב בחוזה לצד ג' אינה גורעת מזכותו של הנושה לדרוש מהחייב את קיום החיוב לטובת המוטב (ראה סעיף 38 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). לעניין זה גם ראה ע.א. 717/89, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ערן טורס בע"מ (בפירוק) ואח', פד"י מט (1) 114 (סעיף 24 לפסה"ד). במקרה דנן, וכפי שעולה מעדותו של מר אלי בלולו (ראה סעיף 19(א) לעיל), הנתבעת הורידה מעצמה כל נטל וכל דאגה לתשלום של פסגת חדרה לתובעת, ולא ראתה את עצמה כבעלת זכות או חובה לדרוש את קיום החיוב לטובת הנמחה (התובעת). משכך, ולנוכח ראייתה זו של הנתבעת את סיכום הדברים, יש לומר כי אין מדובר בחוזה לצד שלישי אלא בהמחאת זכות. ב.חוזה לטובת צד שלישי הוא חוזה שבו מתחייב צד אחד כלפי משנהו לטובת אדם שלישי. היינו - בחוזה מעין זה צריכה להיות כוונה משתמעת להקנות למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, ואין די בכך שהחוזה יכלול חיוב לטובתו. יש להוכיח כוונה פוזיטיבית להקנות למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב (ראה גבריאלה שלו, דיני חוזים, מהדורה שניה, עמ' 430-431). לעומת זאת, בהמחאת זכות, זכותו של הנמחה אינה עצמאית אלא נובעת מזכותו של הממחה, וכל סכום שישולם לנמחה ייגרע מהממחה. זהו לכאורה בדיוק המקרה דנן (ולכך נתייחס ביתר הרחבה להלן). על כן, יש לומר כי במקרה דנן לא עסקינן בחוזה לטובת צד ג' אלא בהסדר המחאת זכות. 23.משהגענו למסקנה כי הסיכום דנן הוא בגדר הסדר להמחאת זכות, יש להכריע בשאלה האם עסקינן בהמחאת זכות מותנית, או שמא בהמחאת זכות שאינה מותנית. למאי נפקא מינא? התובעת טוענת כי מהסיכום עולה כי מדובר (מעבר למילוי שני התנאים הראשונים כמוזכר בסעיף 9 לעיל) בהתחייבות מוחלטת של פסגת חדרה לשלם לה את שכרה בעבור העבודות שתבצע מיום הסיכום ואילך, ללא כל תנאי וללא קשר למערכת היחסים ו/או ההתחשבנות הכספית שבין הנתבעת לפסגת חדרה. לעומת זאת, פסגת חדרה טוענת כי מסיכום הדברים עולה ברורות כי התחייבותה לתשלום שכרה של התובעת כאמור, מותנית ביתרת חוב שתחוב לנתבעת בעת דרישת התשלום, שאז תקזז מחובה לנתבעת ותשלם לתובעת. 24.א.אכן המחאת זכות יכול ותהא מותנית, כעולה מסעיף 1(ב) לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט-1969. ב.לעניין המחאת זכות מותנית, מציין פרופ' ש. לרנר בספרו "המחאת חיובים, דיני חיובים", חלק כללי (7), בעמ' 74, כדלקמן: "זכות היא מותנית כאשר גיבושה מותנה בעקבות ארוע כלשהו, בדרך כלל - ביצוע החיוב הנגדי המוטל על הממחה. המקרה הקלאסי של המחאה זו כאשר מוכר נכס או קבלן נותן שרות, ממחים את זכותם לקבל כסף לפני מסירת הממכר או ביצוע השרות. במקרים אלו זכות הנמחית תהפוך לודאית והוא יהיה זכאי לפירות ההמחאה רק כאשר הממחה ימלא את התחייבויותיו". ג.מכאן ההלכה היא כי זכותו של הנמחה אינה טובה מזכותו של הממחה. בע.א. 330/75, גרבוב נ' רשות הנמלים בישראל, פד"י לא (3) 146, עמ' 150-151, נפסק כי "... החייב יכול להתגונן בטענה שהממחה הפר את התחיבויותיו עפ"י החוזה, ועקב כך לא נתגבשה הזכות שהומחתה, אפילו מאוחרת ההפרה ממועד ההודעה על דבר ההמחאה" . ראה גם דברי פרופ' לרנר, במאמרו "קיזוז נגד נמחה", משפטים ט"ו תשמ"ה (עמ' 94, כדלקמן: "תוצאה דומה תחול במקרה שהזכות לא השתכללה בשל הפרת החוזה ע"י הממחה. בעת ההמחאה הנמחה רכש זכות לא מגובשת תוך ידיעה שהפרת ההסכם בידי הממחה עלולה לגרום לאי גיבושה של הזכות. הנמחה רכש זכות מותנית, וכשהתנאי לא התקיים אף בשל מאורע שארע לאחר ההמחאה, אין לו אלא להלין על עצמו". ד.סעיף 2(א) לחוק המחאת חיובים, גם מציין כי: "המחאת זכות אין בה כדי לשנות את הזכות או תנאיה, ולחייב יעמדו כלפי הנמחה כל הטענות שעמדו לו כלפי הממחה בעת שנודע לו על ההמחאה". משמעות סעיף זה היא כי החייב רשאי להעלות טוענות מסוימות נגד הנמחה, שמועדן לאחר ההמחאה, כאשר מדובר בחוזה בין החייב לממחה שטרם בוצע במלואו. למשל, כשהממחה הפר את החוזה לאחר מועד ההמחאה ודבר ההפרה נודע לחייב. במקרה כזה תעמודנה לחייב כנגד הנמחה, כל הזכויות עפ"י דיני החוזים שעמדו לו כנגד הממחה (לעניין זה גם ראה ע.א. (מחוזי ת"א) 1333/97, בני מוסטפא נעמאנה בע"מ נ' טפחות בנק למשכנתאות בישראל בע"מ, מפי כב' השופט גרוניס). 25.אם נעיין היטב בסיכום, כפי שהועלה על הכתב ביום 3.12.00 (נספח ד' לנ/3) שצוטט בעיקרו בסעיף 6 לעיל, ניתן להבחין כי מדובר בהמחאת זכות מותנית. 26.המחלוקת בין הצדדים כאמור היא לגבי התנאי השלישי (ראה סעיף 9 לעיל) - האם התשלום הותנה גם בקיומה של יתרת חוב מצד פסגת חדרה לנתבעת בעת דרישת התשלום ע"י התובעת. התובעת משיבה לכך בשלילה, ופסגת חדרה משיבה על כך בחיוב, וזאת לנוכח האמור בסעיף 3 למסמך הסיכום שצוטט בסעיף 6 לעיל. פסגת חדרה טוענת כי המילים "בקיזוז מחשבון הקבלן הראשי" מלמדים כי תנאי לתשלום הוא קיומו של חוב מצד פסגת חדרה לנתבעת בעת דרישת התשלום. במידה ואין חוב כזה בעת דרישת התשלום או מימוש ההמחאה, ממילא אין הנמחה, ובמקרה זה התובעת, זכאית לכל תשלום מפסגת חדרה (החייבת). 27.עיינתי היטב במסמך הסיכום מיום 3.12.00. לשונו של הסיכום שהועלה על הכתב, לכאורה ברורה, ועל-פיה תשלום פסגת חדרה לתובעת בעבור עבודות החשמל עפ"י הסיכום מותנה בקיומה של יתרת חוב של הנתבע כלפי התובעת, על מנת שתקזז את סכום התשלום לתובעת מיתרת החוב שלה לנתבעת. אחרת בשביל מה הוספו המילים "בקיזוז מחשבון הקבלן הראשי", שבמקרה זה היא הנתבעת?! להווי ידוע כי לשונו של חוזה כמקור פנימי לפרשנות הוא מקור חשוב שאין להתעלם ממנו. גם אם מקור זה אינו עומד כמקור עצמאי ומכריע, אין לשכוח כי באמצעותו נתנו הצדדים ביטוי חיצוני לתכלית הסובייקטיבית, שהיא אומד דעתם, שביקשו להשיג בכריתתו של החוזה (ראה לעניין זה ע.א. (מחוזי חיפה) 1180/05, דרי נ' יוגב ואח', פסק דינו של ביהמ"ש מיום 26.6.06 - פורסם במאגר המשפטי של נבו). על כן יש לומר כי לשונו של הסיכום שהועלה על הכתב, עולה בקנה אחד עם הפרשנות שנותנת לו פסגת חדרה. היינו - חובת התשלום שלה לתובעת עפ"י הסיכום היא בכפוף לקיומה של יתרת חוב שלה לנתבעת באותה עת בגין עבודות הפרוייקט. ניתן להניח שגם אומד דעתם של הצדדים מחייבת פרשנות זו (השווה לסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), כיוון שההנחה הסבירה היא, שפסגת חדרה לא הסכימה לשלם פעמיים על אותה עבודה. פעם אחת לנתבעת עפ"י ההסכם עמה, ופעם שניה לתובעת עפ"י הסיכום. אלא אומד דעתם של הצדדים, כפי שאני רואה אותו, וכפי שגם עולה מלשונו של הסיכום כאמור, שתנאי לתשלום עפ"י המחאת הזכות, הוא קיומו של חוב היחסים שבין הממחה לנמחה, במועד מימוש ההמחאה. אם ברגע מימוש ההמחאה, הנתבעת לא היתה זכאית לכל תמורה מצד פסגת חדרה עפ"י ההסכם ביניהם, כי אז פטורה למעשה פסגת חדרה, החייבת במקרה דנן, ממימוש ההמחאה. כאמור, הבסיס החוקי להמחאה הוא קיומו של חוב ביחסים שבין הממחה לנמחה, במועד דרישת מימוש ההמחאה. משאין חוב, אין מה לממש. לעניין זה גם השווה ת.א. (שלום בת-ים) 2693/07, אלדורדו חברה לניהול ויזמות בע"מ נ' דניה סיבוס חברה לבניה בע"מ - פסק דינו של כב' השופט ד. מור מיום 7.9.00. פורסם במאגר המשפטי של נבו. 28.לסיכום נאמר כדלקמן: א.אין מחלוקת בין הצדדים כי תנאי להמחאת הזכות דנן היא ביצוע כל העבודות עפ"י ההסכם שבין התובעת לנתבעת, שיאושר אף ע"י הנתבעת. ב.בהנחה שתנאים אלה ימולאו, ישנו תנאי נוסף, והוא קיומה של יתרת חוב של פסגת חדרה כלפי הנתבעת בעת מימוש הזכות שהומחתה. במילים אחרות, קיומו של חוב הניתן לקיזוז ע"י פסגת חדרה בעת דרישת התשלום ע"י התובעת מפסגת חדרה. ג.נטל הוכחת התנאים הנ"ל, ביצוע כל העבודות, אישורן ע"י הנתבעת וקיומו של חוב במועד מימוש המחאת הזכות, מוטלים על כתפי התובעת (ראה ת.א. 2693/07 המוזכר לעיל). 29.נוסיף ונציין כי במידה והתובעת לא תוכיח כי מילאה אחר תנאי א', היינו - ביצוע כל העבודות עפ"י ההסכם בינה ובין הנתבעת, כי אז אינה זכאית עפ"י הסיכום, לתשלום הנתבע בתובענה זו, ודין תביעתה להידחות. אלא אם כן תוכיח כי לא מילאה אחר תנאי זה עקב מעשה מכווון מצד פסגת חדרה, כטענתה. לעומת זאת, אם תוכיח התובעת כי עמדה בשני התנאים הראשונים (ביצוע כל העבודות ואישור הנתבעת) אלא שתנאי ג' לא התקיים, כי אז תידחה התביעה נגד פסגת חדרה (היינו - לא נותרה יתרת חוב של פסגת חדרה כלפי הנתבעת בעת דרישת מימוש ההמחאה), אבל אז קיימת יריבות ישירה בינה ובין הנתבעת והיא תהיה בעלת הדין הנכון במקרה כזה. כבר ציינו בסעיף 22(ב) לעיל כי זכותו של הנמחה אינה עצמאית אלא נובעת מזכותו של הממחה. במקרה שהממחה (הנתבעת) כבר מימש את זכותו ממילא לא הימחה דבר, ועל כן חובתו לפרוע את חובו לנמחה (התובעת) בגין עבודותיה בפרוייקט נותרה על כנה. 30.לסיכום שאלה א', כהגדרתה בסעיף 14(א) לעיל, נאמר כי משמעותו המשפטית של הסיכום מיום 3.12.00 הוא הסדר המחאת זכות, על-פיו הומחתה לתובעת זכותה של הנתבעת לקבלת כספים המגיעים לה מפסגת חדרה בתנאים שפורטו לעיל. שאלה ב' - השלמת/אי השלמת התובעת את עבודות החשמל בפרוייקט 31.השאלה השניה בה נעסוק כעת היא, האם התובעת, כגירסתה, השלימה את עבודות החשמל בפרוייקט עפ"י ההסכם בינה לבין הנתבעת, או שמא לאו, כטענת פסגת חדרה. 32.טרם שנדון בשאלה זו, אציין כי עמדתה של הנתבעת לשאלה זו, אינה ברורה. כאמור, מי שאמור לאשר את ביצוע העבודות של התובעת בפרוייקט, וממילא לאשר את החשבון שתגיש, היא הנתבעת (ראה סעיף 3 לסיכום). התובעת פעלה עפ"י סיכום זה והגישה את החשבון הסופי נשוא תובענה זו, על סך של 131,454 ₪, לאישורה של הנתבעת. הנתבעת, במכתבה (באמצעות מנהלה מר אלי בלולו) לפסגת חדרה מיום 18.2.01 (נספח ג' לנ/1) מציינת כי: "בהתאם לסיכום ולהתחייבותכם בכתב, הנני לאשר את הסכום של 131,454 ₪ לגמר חשבון סופי... עבור ביצוע עבודות החשמל... הסכום הנ"ל יגיע... לאחר השלמת כל העבודות בבניין הנ"ל כולל בדיקת חברת חשמל". לכאורה עולה ממכתב זה כי הנתבעת מאשרת את סכום החשבון הסופי, אך זאת בכפיפות להשלמת עבודות החשמל ע"י התובעת, שבשלב מסירת מכתב זה טרם הושלמו. על אף זאת, התובעת נאחזת במכתב זה של הנתבעת, ומציינת כי מכתב זה למעשה מהווה אישור החשבון הסופי, ועל כן גם מהווה אישור ביצוע עבודות החשמל עפ"י ההסכם שבין התובעת לנתבעת, למעט אי העברת חלק מפרוייקט את ביקורת חברת החשמל עקב העדר טופס 4 שלא ניתן לפסגת חדרה בשל חריגות בניה שביצעה בפרוייקט (סעיף 11 לת/1). 33.נשאל מר אלי בלולו, מנהל הנתבעת, בחקירתו הנגדית, האם התובעת השלימה את עבודות החשמל בפרוייקט עפ"י ההסכם שבין הנתבעת לתובעת, והשיב כי אינו יודע אם התובעת ביצעה את כל עבודות החשמל בפרוייקט אם לאו. אפילו כשהוא רשם את המכתב מיום 18.2.01 הוא התנה זאת בהשלמת העבודות. עובר לרישום המכתב הוא לא בדק אם התובעת השלימה עבודות אם לאו, שכן הותיר מלאכה זו למפקח הבניה מטעם פסגת חדרה (עמ' 12 לפרו' ש' 3-8). 34.משכך היא עמדתו של מר בלולו, לא נותר לנו אלא לבחון את גירסתם של התובעת והנתבעת בשאלת השלמת העבודות. 35.מנהל התובעת מר גדעון אוחנה, בתצהיר עדותו הראשית (ת/1), ציין כי למעשה השלים את כל עבודות החשמל שניתן היה לבצע לאור מצב הבניה הכללי בפרוייקט, וההשתלבות בעבודות אחרות שהתבצעו באתר. התובעת אפילו חיברה חלקים שונים מהפרוייקט לרשת החשמל, והעבירה ביקורת חברת חשמל את החלק הציבורי והעסקי בבניין. התובעת אף היתה מוכנה לבצע את ביקורת חברת החשמל גם בדירות עצמן, אולם ביקורת זו התעכבה בהעדר טופס 4 בשל חריגות בניה שביצעה פסגת חדרה בפרוייקט (סעיף 11 לת/1). לטענת מר אוחנה, הוא היה אף יכול להשלים את החלק השולי שלא השלים בעבודות החשמל בפרוייקט, אלא שביום 29.3.01 פנתה אליו פסגת חדרה במכתב ודרשה ממנו לא להיכנס יותר לאתר הפרוייקט (המכתב צורף כנספח ו' לנ/3). סבור מר אוחנה, וכך הוא טוען, כי מכתב זה נשלח מפסגת חדרה לתובעת במטרה אחת ויחידה, למנוע מן התובעת את מסירת העבודות, למרות שאלו הושלמו ברובן ככולן, וזאת במטרה שלא לשלם לה את שכרה בהתאם לסיכום (ראה סעיפים 12-14 לת/1). 36.מן העבר השני ציין מר אילן מסיקה, מפקח הבניה מטעם פסגת חדרה, בתצהירו נ/3, כי לאחר שהתובעת קיבלה את חוב תשלומי העבר שחבה לה הנתבעת, מהתובעת, בהתאם לסיכום, על סך של 102,126 ₪ (ראה סעיפים 1-2 למכתב הסיכום), לא רק שלא השלימה את עבודות החשמל בפרוייקט אלא צמצמה את נוכחותה בפרוייקט, וזמן קצר לאחר מכן, כבר ביום 8.1.01, טענה כי סיימה את עבודתה בפרוייקט (במועד זה נשלח מכתבה של התובעת אל הנתבעת לאשר לה את החשבון הסופי, נספח י"א לת/1). דא עקא, שבמועד שליחת המכתב מיום 8.1.01 לא הושלמו כל עבודות החשמל בפרוייקט, ואין הכוונה רק לאי ביצוע ביקורת החשמל הנעשית לאחר טופס 4, אלא לא הושלמו עבודות רבות ומשמעותיות כפי שגם פורטו בפרוטוקול סיור מיום 22.4.01 (נספח ב' לנ/3). 37.פסגת חדרה אף צירפה חוו"ד מומחה מטעמה, של המהנדס מר סלימאן וישאחי (נ/2), שבחן את העבודות שלא הושלמו ע"י התובעת, ועלות השלמתן. מציין המומחה וישאחי, שהינו מהנדס חשמל בהשכלתו ובמקצועו, כי עבד במשרד המהנדסים שתיכנן את מערכות החשמל בפרוייקט. הוא אישית הכין את תוכניות החשמל ואת המפרט הטכני לעבודות החשמל בפרוייקט, ואף שימש בפועל כיועץ החשמל של הפרוייקט. את המפרט הטכני לעבודות החשמל הוא צירף לחוות דעתו כנספח א'. ציין המומחה כי מתוקף תפקידו כמתכנן תוכניות החשמל בפרוייקט, הוא הוזמן מס' פעמים לשטח הפרוייקט על מנת לבדוק ולאשר תוספות תשלום בגין ביצוע עבודות נוספות שנטען לגביהן כי אינן כלולות במפרטים ובתוכניות. זכור לו כי קביעותיו המקצועיות היו מקובלות על כל הצדדים בפרוייקט, לרבות התובעת. 38.מציין המומחה כי ביום 22.4.01 ערך סיור בחלקי הפרוייקט השונים, ובדק את התאמת עבודות החשמל שבוצעו בפועל לעומת המפרטים, התוכניות, התקנים והחוק. בדיקה זו לימדה אותו כי קיימים ליקויים, חוסרים ואי התאמות בין עבודות החשמל שבוצעו, לבין המפרטים, התוכניות והדרישות החוקיות, וחלק מעבודות החשמל כלל לא בוצעו. 39.אודות סיור זה נערך פרוטוקול ע"י מר אייל גבאי, שרשם אותו מפיו של המומחה. פרוטוקול זה צורף כנספח ב' לחווה"ד ובו פירוט כל העבודות שלא בוצעו, שאינן קשורות בקבלת טופס 4, ולא היתה כל מניעה לבצען בהעדר טופס 4. 40.המומחה גם מציין כי עלות השלמת העבודות ותיקון הליקויים אשר פורטו בפרוטוקול נספח ב', הינו סך העולה על 200,000 ₪, בהתאם גם לכתבי כמויות ומחירים שצורפו כנספחים ג1 ו- ג2 לחווה"ד. 41.יצויין כבר כעת כי אודות כתבי הכמויות והמחירים לא נשאל המומחה וישאחי כלל, ועל כן בכפוף לקבלת עדותו, לא נסתרה עדותו לגביהם. 42.כן יצויין כבר כעת כי אודות הסיור נשוא הפוטוקול 22.4.01 טען מנהל התובעת מר אוחנה כי לא השתתף נציג של התובעת בסיור זה (סעיף 15 לת/1). בטענתו זו של מר אוחנה, ואפילו אקבלה כנכונה ללא כל סייג, אין בכדי להועיל לתובעת, שכן לצורך הכרעתנו הנדונה שמענו את כל המעורבים בדבר, לרבות מומחה, והכרעתנו היא לגופם של דברים ולא לגופו של סיור. 43.יצויין כי מנהל התובעת מר אוחנה, התייחס בתצהיר עדותו הראשית (ת/1) לחלק מהעבודות שנטען כי לא הושלמו, ושפורטו בפרוטוקול הסיור, ובצדק ציין ב"כ פסגת חדרה בסיכומיו, כי את גרסתו של מר אוחנה ניתן לחלק ל- 4 קטגוריות: "הסכמה", "מחלוקת", "לא כלול", "הופטרנו". 44."הסכמה" בתצהירו מפרט מר אוחנה את הסעיפים עליהם הוא חולק בפרוטוקול הסיור. לנוכח דבריו אלה בולטת העובדה כי לגבי חלק אחר מהסעיפים שבפרוטוקול הוא שותק. שתיקה זו לא נותר לנו אלא לפרש כהסכמה לאמור בפרוטוקול הסיור. הסעיפים לגביהם קיימת שתיקה, שנפרשה כהסכמה, פורטה נכון בנספח 3 לסיכומי פסגת חדרה, ועלותה מסתכמת, עפ"י כתבי הכמויות והמחירים שלא נסתרו כאמור, בסך נומינלי של 62,130 ₪. 45."מחלוקת" עבודות החשמל שבמחלוקת, הן אלה המוזכרות כליקוי או חוסר בפרוטוקול הסיור, ואליהן התייחס מר אוחנה בתצהיר עדותו הראשית. למעשה, בעבודות שבמחלוקת ניצבת גירסתו של מנהל התובעת מול גירסתו של המומחה וישאחי. במחלוקת זו שבין השניים, ולנוכח התרשמותי החיובית מהמהנדס וישאחי, שקיבלה משנה תוקף לנוכח העובדה כי אף שימש כמהנדס החשמל של הפרוייקט, שבדק את כל הליקויים ו/או החוסרים בזמן ארוע המחלוקת, עדיפה בעיני גירסתו של המהנדס וישאחי, כפי שבאה לידי ביטוי בפרוטוקול הסיור, שנרשם מפיו. משקל עדותו של מר וישאחי גם לא נגרע בעיני לנוכח העובדה שבזמן הסיור לא היה בידיו המפרט (עמ' 18 לפרו' ש' 7), שכן סבירה בעיני תשובתו שמפרט טכני הוא סטנדרטי והוא מכיר אותו בע"פ כיוון שנערך כסטנדרט במשרד בו הוא עובד (עמ' 18 לפרו' ש' 8-10). עבודות אלה, אותן הגדרנו כעבודות שבמחלוקת, עלותן מסתכמת בסך של 67,705 ₪, כמפורט נכון בנספח 3 לסיכומי פסגת חדרה. 46."לא כלול" לגבי חלק מעבודות החשמל הנטענות טוען מנהל התובעת בתצהירו ת/1 כי עבודות אלה אינן כלולות בהסכם שבינו ובין הנתבעת. המומחה וישאחי בעדותו ציין כי לא ראה את ההסכם שבין התובעת לנתבעת (עמ' 18 לפרו' ש' 22), ויתכן לומר כי חלק מהעבודות המצויות בהסכם שבין פסגת חדרה לנתבעת, מסרה הנתבעת לקבלן משנה אחר (עמ' 18 לפרו' ש' 29). משכך, בנקודה זו בחרתי לקבל את גירסת מר אוחנה לנדון. סכום העבודות שנטען שלא נכללו בהסכם שבין התובעת לנתבעת, הסתכם בסך של 14,450 ₪, כמפורט נכון בנספח 3 לסיכומי ב"כ פסגת חדרה. 47."הופטרנו" לגבי חלק מהעבודות, המפורטות גם בנספח 3 לסיכומי פסגת חדרה, הנוגעות בעיקר להתקנת גופי תאורה בניגוד למפרט, טוען אוחנה בתצהירו כי התובעת קיבלה את אישור מנהל העבודה מטעם פסגת חדרה, לסטות מהמפרט הטכני של הפרוייקט. טוענת פסגת חדרה ובצדק, כי סטיה זו גרמה לתובעת לצמצום עלויות ואספקת גופי תאורה נחותים יותר מאלה שנכללו במפרט הטכני. ההיקף הכספי של קטגוריה זו, כמפורט נכון בנספח 3 לסיכומי פסגת חדרה, הינו סך של 47,960 ₪. בנדון הסתפקה התובעת להוכחת טענתה בעדותו של מנהל התובעת מר אוחנה בלבד. יצויין כי התובעת היתה יכולה להוכיח גירסתה זו גם באמצעות מנהלה השני, מר מאיר לוגסי, שהגיש תצהיר בנדון, אולם התובעת בחרה שלא להביא את מר לוגסי לעדות, וממילא נשמטה ממנה עדות שהיתה יכולה לכאורה לתמוך בגירסתה זו. על כן, יש לומר כי אי הבאת מר לוגסי לעדות פועלת לחובת התובעת בנדון מכח הכלל שבפסיקה הקובע לאמור כי צד שנמנע מלהביא עד רלבנטי בהעדר הסבר אמין וסביר, מעורר מדרך הטבע את החשד שיש דברים בגו וכי נמנע מהבאתו לעדות כי הוא חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד. לשון אחרת, מחדל זה פועל לחובתו, ויש בו בכדי לתמוך בגירסת הצד היריב. על כן, ביהמ"ש רשאי להסיק מאי הזמנת עד רלבנטי כאמור, מסקנות מחמירות וקיצוניות נגד מי שנמנע מהבאת העד. לעניין זה ראה: יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1649. יצויין כי הן המומחה וישאחי והן המפקח מטעם פסגת חדרה מר אילן מסיקה, לא נשאלו בחקירתם הנגדית אודות הטענה כי אושר לתובעת לסטות מתוכניות החשמל ו/או המפרטים הקיימים, ובכך החמיצה התובעת הזדמנות פז להוכיח טענתה זו באמצעותם. במילים אחרות, לא נסתרה גירסתם של המהנדס וישאחי ושל המפקח אילן מסיקה, כי גם העבודות אותן טוענת התובעת כי אישרו לה לסטות מהמפרט, הן בגדר ליקוי וחוסר בעבודת התובעת. העדפתי בנדון את גירסתם, שהיתה גם מהימנה ומפורטת יותר בעיני, מאשר את גירסתו הסתמית, והיחידה, של מנהל התובעת מר אוחנה. 48.לנוכח כל הנ"ל עולה כי אין זה מדוייק לומר, כגירסתה של התובעת בנדון, שרק עבודות שוליות לא בוצעו עקב העדר טופס 4. יותר מדוייק לומר כי לא בוצעו עבודות חשמל משמעותיות, שסכום השלמתן, בראשי הפרקים "הסכמה", "מחלוקת" ו"הופטרנו", כמפורט לעיל הינו סך מצטבר של 177,795 ₪, לא כולל מע"מ. כפי שציין המהנדס וישאחי בחוות דעתו. 49.לנוכח כל האמור לעיל, ניתן לומר במענה לשאלה ב' (כהגדרתה בסעיף 14(ב) לעיל), כי התובעת לא הוכיחה שהשלימה את עבודות החשמל בפרוייקט בהתאם להסכם בינה ובין הנתבעת. ההיפך - הוכח לי ע"י פסגת חדרה, בעיקר בהסתמך על המומחה וישאחי, כי לא השלימה את עבודות החשמל בפרוייקט. שאלה ג' - היקף העבודות שלא הושלם, והסיבה לאי השלמתן 50.לנוכח האמור לעיל גם ניתן לומר שהוכח לי ע"י הנתבעת 2, פסגת חדרה, כי היקף העבודות שלא הושלם, הוא לפחות סך נומינלי של 177,795 ₪, לא כולל מע"מ. 51.טוענת התובעת כי פסגת חדרה למעשה סילקה אותה מהאתר ולא נתנה לה להשלים את העבודות. האם הוכיחה טענתה זו? 52.על פניו התשובה היא שלילית, ואסביר את דבריי. כאמור, טענת התובעת כי פסגת חדרה סילקה אותה מהאתר היה על מנת להימנע מתשלום שכרה עפ"י הסיכום, שכן כל שנותר לה לבצע זה עבודות שוליות הקשורות בעיקר בהעברת ביקורת של חברת החשמל לגבי חלק מהמבנים שבפרוייקט, שטרם נעשה עד כה בהעדר טופס 4. לנוכח מסקנתנו עד כה, שאין מדובר באי השלמת עבודות שוליות אלא בעבודות רבות ומשמעותיות בסכום ניכר, ממילא נשמט הבסיס העיקרי להגיון הטענה, כי סילוקה מהאתר נועד למנוע השלמת עבודות שוליות. ההיפך הוא הנכון - עצם הצגת גירסתה של התובעת, כי השלימה את רוב העבודות בפרוייקט, מלמד על אי רצינותה ו/או על אי רצונה להשלים את העבודות. על כן, בצדק רב נשלח אליה המכתב ע"י פסגת חדרה מיום 29.3.01 (שצורף כנספח לנ/3) בו צויין בין היתר כי לנוכח אי רצונה של התובעת לסיים את העבודה בפרוייקט עד לתשלום החשבון הסופי, הם נדרשים שלא להיכנס לאתר, וזאת על מנת שפסגת חדרה תוכל להכניס קבלן חשמל חדש לסיום העבודות בבניין עפ"י התוכניות והמפרטים הקיימים בחוזה בינה ובין הנתבעת. זאת ועוד - נתתי אמון מלא בעדותו של מר אילן מסיקה, המפקח מטעם פסגת חדרה, כי ביקש לא מעט פעמים מהתובעת לבוא ולסיים את העבודות, וזאת אף לאחר שליחת המכתב האמור מיום 29.3.01 (עמ' 21 לפרו' ש' 19-20), אולם בקשתו לא נענתה בחיוב ע"י התובעת. יותר מזה, נתתי גם אמון בגירסתו של מר מסיקה כי לכל אורך הדרך טענה התובעת כי סיימה את העבודה למעט עבודות שוליות (עמ' 22 לפרו' ש' 1, וש' 30), עובדה שהתבררה כאמור בדיעבר כלא מדוייקת. משכך הם פני הדברים, מה לה לתובעת להלין על כי סולקה מהאתר ו/או כי נמנע ממנה מלהיכנס לאתר ו/או כי התבקשה שלא להיכנס או להפריע לקבלן חשמל אחר שייכנס במקומה לאתר להשלמת העבודות (כגירסת מר מסיקה בחקירתו הנגדית עמ' 20 לפרו' שורות 18-19). 53.לנוכח כל הנ"ל, ובמענה לשאלה ג' שבסעיף 14(ג) לעיל, נשיב כי התובעת לא השלימה עבודות חשמל בפרוייקט, לפחות בשיעור של 177,795 ₪, כמפורט לעיל. הסיבה לאי השלמת העבודות נעוץ במעשיה ו/או במחדליה של התובעת, שסברה, סברה שהתבררה כלא מדוייקת, כי השלימה את רוב עבודות החשמל בפרוייקט עפ"י ההסכם בינה ובין הנתבעת. לא שוכנעתי, וממילא גם לא הוכח לי, כי פסגת חדרה מנעה את כניסתה לאתר בכוונת מכוון, על מנת לשלול ממנה את שכרה. התרשמתי ושוכנעתי כי אכן התבקשה התובעת ע"י פסגת חדרה שלא להיכנס לאתר, כפי שבא הדבר לידי ביטוי במכתבה של פסגת חדרה אל התובעת מיום 29.3.01, אך זאת רק לאחר שהתובעת סירבה להשלים את העבודה עפ"י ההסכם שבינה ובין הנתבעת, טרם תשלום החשבון הסופי נשוא תובענה זו, שלמעשה טרם הגיע מועד פרעונו עקב אי השלמת העבודות ו/או אישורן ע"י הנתבעת, כתנאיי הסיכום (המוסכמים). 54.ההשערה שלי היא כי התובעת סירבה להשלים את העבודות נוכח העובדה כי ידעה ו/או הניחה, שלא תיוותר יתרה לתשלום מצד פסגת חדרה כלפי הנתבעת, ועל כן עלה חשש בלבה כי לא יהיה מי שישלם לה את החשבון הסופי. 55.מעבר לכל אלה גם אציין כי התובעת לא הוכיחה לי בכל מקרה, כי במועד דרישתה למימוש המחאת הזכות נותרה יתרת חוב כאמור מצד פסגת חדרה כלפי הנתבעת. מהחומר שבפני דווקא עולה כי הסבירות שלא נותרה יתרת חוב מצד פסגת חדרה כלפי הנתבעת היא הגבוהה יותר, וזאת לנוכח העובדה שהתביעה שהגישה הנתבעת נגד פסגת חדרה לביהמ"ש המחוזי בחיפה, בטענת חוב כספי נטען הנובע מההסכם ביניהם אודות הפרוייקט, נמחקה ללא צו להוצאות במסגרת הסדר גישור שקיבל תוקף של פסק-דין שהועבר בהסכמה לעיונו של ביהמ"ש באמצעות ב"כ הנתבעת, בהודעתו מיום 19.4.07. 56.על מנת שלא ייווצר הרושם המוטעה כי התובעת הרעה מצבה לנוכח הסיכום, וזאת לנוכח מסקנתנו לעיל, אציין כי לא כך הדבר. סביר להניח כי אלמלא הסיכום לא היתה התובעת מקבלת את חוב העבר שחבה לה הנתבעת כמפורט בסעיפים 1 ו- 2 לסיכום, על סך כולל של 102,126 ₪. רק החתימה על הסיכום איפשרה תשלום זה לתובעת ע"י פסגת חדרה, ובכך נמנע מהתובעת נזק כספי שהיה כרוך באי תשלום חוב עבודות אלה ע"י הנתבעת. סוף דבר 56.לנוכח כל האמור לעיל, אין מנוס מן המסקנה כי התובעת לא הוכיחה לי כי התקיימו התנאים למימוש המחאת הזכות, כמפורט בסעיף 28 לעיל. מכאן כי דין תביעתה נגד הנתבעת 2 להידחות. 57.היות וגם הוכח לי כי התובעת לא השלימה העבודות בשווי שלמעלה מסכום החשבון הסופי שעמד על סך נומינלי של 131,454 ₪, כמפורט לעיל, ממילא גם אין לתובעת כל עילת תביעה אודות החשבון נגד הנתבעת. מכאן כי גם דין התביעה נגד הנתבעת 1 להידחות. 58.משנדחתה התביעה נגד הנתבעות, אני דוחה גם את הודעת צד שלישי שהגישה הנתבעת 2 נגד הנתבעת 1. 59.לנוכח דחיית התביעה, אני מחייב התובעת לשאת בהוצאות המשפט של כל אחת מהנתבעות בנפרד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום הוצאתן ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן, אני מחייב התובעת לשאת בשכ"ט עו"ד של כל אחת מהנתבעות בנפרד, בשיעור של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ לכל אחת מהנתבעות (סה"כ סך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ), שישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן פסה"ד ועד ליום התשלום המלא בפועל. 60.במסגרת היחסים שבין הנתבעת 2 כמודיעה והנתבעת 1 כצד שלישי, איני עושה צו להוצאות. 61.המחאת חיוביםחשמל