הקדמה: לפני בקשה למתן הוראות, במסגרתה עותר הנאמן לניהול חברת רושרוש מ.פ. בניין ופיתוח בע"מ (בהקפאת הליכים) (להלן: "החברה"), לקבוע כי המחאת הזכות לה טוענת המשיבה, הפניקס פלטינום בע"מ (להלן: "המשיבה"), ביחס לכספים בסך של 688,000 ₪, מכוח הסכם פקטורינג מיום 28/5/07 (להלן: "הסכם הפקטורינג") שנחתם בינה לבין החברה, איננה תקפה כלפי הנאמן, ואין להעביר כספים, מכוח הסכם הפקטורינג ומכוח אותה המחאת זכות, לידי המשיבה. העובדות שאינן שנויות במחלוקת: ביום 28/5/07 נחתם בין החברה לבין המשיבה הסכם פקטורינג, שעיקריו יפורטו בהמשך. ביום 14/2/08 העמידה המשיבה לטובת החברה מימון בסך של 688,000 ₪, לאחר שביום 11/2/08 הביע בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "הבנק") את הסכמתו להחרגת סכום זה מהמחאת הזכות על דרך השיעבוד שיצרה החברה לטובת הבנק על כל הכספים שיגיעו לה ממשרד הביטחון. ביום 5/3/08 הורה בית המשפט על מתן צו הקפאת הליכים לחברה ועל מינויו של רואה חשבון רענן רוזנטל לתפקיד נאמן החברה במהלך תקופת הקפאת ההליכים. -ביום 8/4/08 פנה ב"כ המשיבה במכתב לב"כ הנאמן, במסגרתו ביקש כי הנאמן יחריג את הכספים המגיעים למשיבה, לטענתה, ממסת הנכסים של החברה, וכן יעביר את הכספים לידי המשיבה. אי לכך פנה הנאמן בבקשה דנא למתן הוראות, ובבקשה זו עלי לדון ולהכריע כעת. טענות הנאמן: הנאמן טוען כי בנסיבות המקרה דנא, להמחאת הזכות לה טוענת המשיבה אין כל תוקף כלפיו וכלפי כלל נושי החברה (למעט הבנק שהחריג את הסכום המגיע למשיבה על פי המחאת הזכות מהשיעבוד שנוצר לטובתו), וזאת מהטעם שהמחאת הזכות לא נרשמה כדין ברשם החברות. לטענת הנאמן, מעיון בהסכם הפקטורינג, שהינו "הסכם מסגרת", וכן מעיון בנספחים להסכם הפקטורינג, אשר היו אמורים ליצור את הספציפיות הנדרשת מהמחאת הזכות, עולה כי לא נזכרת בשום מקום כל המחאת זכות למשרד הביטחון, והנספחים להסכם הפקטורינג אף אינם חתומים כנדרש, ובנסיבות אלה לא קיימת המחאת זכות של כספים אלה כנטען על ידי המשיבה. לחילופין, לטענת הנאמן, אף לו נראה בהמחאת הזכות כהמחאה שנערכה כדין, הרי שמבחינת אופייה האמיתי של העסקה, עולה כי המחאת הזכות הנטענת הינה לכל היותר המחאה על דרך השיעבוד, ולא המחאת מכר, ומשכך, בהתחשב בכך שההמחאה לא נרשמה כדין ברשם החברות, הינה חסרת תוקף כלפי הנאמן. בהקשר זה טוען הנאמן כי על אף שבהסכם הפקטורינג כונתה העסקה "המחאה על דרך מכר", הרי שבחינת הוראות ההסכם לגופן מעלה כי עסקינן בהמחאה על דרך השיעבוד. על מסקנה זו לומד הנאמן מכך שהמשיבה (הנמחה) לא נטלה על עצמה סיכונים ממשיים והותירה לעצמה את האפשרות לחזור אל החברה (הממחה) בדרישה לפירעון החוב (לנוכח היותו של החוב חוב "לא מאושר", בשל ההגבלה על המחאת הזכות בהסכם היסוד של החברה עם משרד הביטחון), וכן מכך שהחברה נותרה כמעין "ערבה" לפירעון החוב במקרה של מחלוקת עם החייב בקשר לחוב (ונדרשה במקרה שכזה להשיב את הכספים חזרה לידי המשיבה), ואף נתנה ערבויות אישיות של מנהליה לפירעון החוב. בנסיבות אלה, טוען הנאמן כי יש להתייחס אל המחאת הזכות ככל היותר כהמחאה על דרך השיעבוד ולא כהמחאת מכר, והואיל והמחאה זו לא נרשמה כדין ברשם החברות, הינה חסרת תוקף כלפי הנאמן וכלפי כלל נושי החברה. לחילופי חילופין, טוען הנאמן כי אף אם מדובר בהמחאה על דרך המכר, הרי שהואיל ומדובר בהמחאת זכות כללית, שכן הזכות לקבלת כספים ממשרד הביטחון לא פורטה בהמחאת הזכות, לא פורט מיהו החייב ולא נרשם מכוח איזה חוזה עם החייב הומחו הזכויות, ולנוכח העובדה שההמחאה לא נרשמה ברשם החברות, אין להמחאת הזכות תוקף כלפי הנאמן. טענות המשיבה: מאידך, לטענת המשיבה יש לדחות את הבקשה. לטענת המשיבה, הסכם הפקטורינג על צרופותיו מהווה המחאת זכות על דרך המכר, ולמצער הסכם למכירת זכות ספציפית בכספים שהעברת הבעלות לגביהם נתגבשה עוד טרם מתן צו הקפאת הליכים כנגד החברה, ועל כן יש להורות לבנק לשלם מלוא הכספים לידיה. המשיבה טוענת כי הסכם הפקטורינג מגלם בתוכו מכר ללא תנאי של הזכות לקבלת הכספים המשתלמים לחברה בגין עבודתה עבור משרד הביטחון, בתמורה להעמדת מימון על ידי המשיבה. המשיבה טוענת עוד כי משרד הביטחון, מטעמיו הוא, אינו מפצל חשבונות מאושרים ו/או כספים המשתלמים לקבלנים העובדים עימו, ועל כן, לאחר חתימת הסכם הפקטורינג, ניתנה ביום 11/2/08 התחייבות הבנק להעביר סך של 688,000 ₪ מכספי משרד הביטחון המתקבלים בחשבון הבנק בגין חוזה היסוד בין החברה למשרד הביטחון, לחשבונה של המשיבה בבנק, וכן להחריג סכום זה מהשיעבוד שנוצר לטובת הבנק. עם זאת, מדגישה המשיבה כי תפקידו של הבנק היה תפקיד טכני בלבד, וכי הבנק נועד לשמש צינור להעברת הכספים לידי המשיבה, מבלי שעומדת לו הזכות לעכב כספים אלה מכל סיבה שהיא. בתמיכה לטענתה לפיה המחאת הזכות דנא הינה המחאת מכר, מפנה המשיבה בראש ובראשונה להסכם הפקטורינג עצמו, המגדיר בסעיף 2 את העסקה כ"המחאה מוחלטת על דרך מכר וללא זכות חזרה". כן מציינת המשיבה כי בהסכם מספר סעיפים המצביעים על כך שלחברה אין זכות בכספים המשתלמים על ידי החייב (משרד הביטחון), דבר המדגיש - כך על פי הנטען - את העובדה כי למשיבה עצמה זכות בכספים אלה. לשיטתה של המשיבה, אין בכך שלא נחתמו כל הנספחים להסכם הפקטורינג כדי ללמד על העדר ספציפיות בהמחאת הזכות. המשיבה טוענת כי החברה העבירה לידיה חשבון חלקי מאושר מטעם משרד הביטחון, המעיד מפורשות על הסכום האמור להשתלם לידיה בגין השירותים שסיפקה למשרד הביטחון. כן העבירה החברה לידי המשיבה התחייבות הבנק מיום 11/2/08, ממנה עולה כי החברה ידעה על המחאת זכותה בכספים הספציפיים הנובעים מההזמנה, ואף הבנק ידע על המחאת הזכות בכספים והחריג כספים אלה מהשיעבוד שנוצר לטובתו. כן טוענת המשיבה כי בכל מקרה אין לראות בהמחאת הזכות כהמחאה על דרך השיעבוד הואיל ולפי הכללים שנועדו לסייע בבחינת מהותה של המחאת הזכות, לא מתקיימים תנאים לסיווג ההסכם כהמחאת זכות על דרך השיעבוד. לטענת המשיבה, גם לפי "מבחן הסיכונים" המוצע בספרות המקצועית (ש' לרנר, "על ההבחנה בין המחאה גמורה להמחאה בדרך של שעבוד", משפטים יב (תשמ"ב) 281), אשר טרם נידון ונתקבל בפסיקה, הרי שלנוכח קריסה של חברות בנייה רבות בשנים האחרונות, העולם העסקי בו פועלת המשיבה הינו רצוף סיכונים, דבר המצביע על כך שמהותה של העסקה הינה המחאת זכות על דרך המכר ולא המחאה על דרך השיעבוד, ואין בעובדה כי המשיבה נטלה ערבויות מבעלי המניות של החברה (ערבויות שאף הן הוקפאו עם מתן צו הקפאת ההליכים) כדי לפגום בסיווג המחאת הזכות כנטען על ידה. אשר לטענת הנאמן לפיה במסגרת הסכם היסוד בין החברה לבין משרד הביטחון נאסר על החברה להמחות את זכותה לקבלת כספים ממשרד הביטחון לידי המשיבה, טוענת המשיבה כי הואיל והחברה ידעה על תנאי זה מבעוד מועד, אין לאפשר לה כעת להתכחש להסכם עם המשיבה, ומכל מקום אין בכך לפגום בכוונת הצדדים המשתקפת באופן ברור ממעשיהם - המחאת זכות על דרך המכר והעברת בעלות בכספים עוד במועד העמדת מימון הביניים. עוד מציינת המשיבה כי האפשרות שהוקנתה לה במסגרת הסכם הפקטורינג לחזור לחברה אינה שונה מכל עסקת מכר אחרת ואינה מעידה על כך שמדובר בהמחאת זכות על דרך שיעבוד. המשיבה מוסיפה וטוענת כי אף אם מדובר בהמחאת זכות על דרך השיעבוד, הרי שעל פי הפסיקה, אין בהכרח חובת רישום של המחאת זכות על דרך השיעבוד, והנושא טרם הוכרע בפסיקה סופית. לחילופין, טוענת המשיבה כי העסקה המגולמת במסמכי העסקה (הסכם הפקטורינג, התחייבות הבנק והחשבון החלקי המאושר), מהווה עסקת מכר לכל דבר, במסגרתה רכשה החברה מאת המשיבה מימון ביניים בסך של 688,000 ₪, תוך שהוסכם בין הצדדים, באמצעות התחייבות הבנק, כי התמורה תינתן מיידית על ידי החברה במועד קבלת הכספים ממשרד הביטחון. לשיטתה של המשיבה, הואיל וכספים אלה נתקבלו בחשבון הבנק של החברה בטרם הוצא צו הקפאת ההליכים, הרי שהבעלות בהם נמסרה לידי המשיבה טרם הוצאת הצו, ויש להחריג כספים אלה ממסת הנכסים של החברה ולהעבירם לידיה. דיון והכרעה: סעיף 2 להסכם הפקטורינג (בעברית: נְכִיסָה), מגדיר את התחייבות החברה להמחות זכויות למשיבה בזו הלשון: "הספק [החברה - ע.ע.] מתחייב להמחות לחברה [המשיבה - ע.ע.], בהמחאה מוחלטת על דרך מכר וללא זכות חזרה, בהתאם לחוק המחאת חיובים, תשכ"ט-1969, את הסכומים אשר יגיעו לו בגין כל חוב מאת כל חייב, בין אם החוב הינו מאושר ובין אם לאו, הכל לפי תנאי הסכם זה, תנאי הבקשה לאישור קו פקטורינג (נספח א'), תנאי אישור אותה בקשה (נספח ב') ותנאי המחאת החשבונות (נספח ג') להסכם זה...". הנספחים להסכם הפקטורינג, ובכלל זה בקשה לקו פקטורינג, בקשה לאישור קו פקטורינג, טופס המחאת חשבונות וטופס הודעה לחייב - כל אלה אינם חתומים ונותרו ריקים במקומות המיועדים למילוי פרטים שונים אודות העסקה כגון שם הספק, פרטי החייב, תאור עסקת היסוד, סכום קו הפקטורינג ועוד - על כך אין מחלוקת. כך אין מחלוקת כי ביום 11/2/08, כשמונה חודשים לאחר ההסכם, נשלחה לידי המשיבה התחייבות הבנק להעביר סך של 688,000 ₪ מכספי משרד הביטחון המתקבלים בחשבון הבנק בגין חוזה היסוד בין החברה למשרד הביטחון, לחשבונה של המשיבה בבנק, וכן להחריג סכום זה מהשיעבוד שנוצר לטובת הבנק, כל זאת בכפוף לכך שלא תהיה מניעה חוקית לכך ובסמוך לאחר קבלת התשלום ממשרד הביטחון. סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל") שכותרתו "ביטול המחאה כללית בלתי רשומה" קובע בזו הלשון: "(א) המחה אדם לאחר זכויות קיימות או עתידות לבוא והוכרז לאחר מכן פושט רגל, לא תהיה להמחאה תוקף כלפי הנאמן לענין הזכויות שלא נפרעו לפני תחילת פשיטת הרגל, אלא אם נרשמה ההמחאה בזמן ובדרך שנקבעו בתקנות. (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על המחאת זכויות כלפי חייבים שפורטו בהמחאה ושזמן פירעונן חל בשעת ההמחאה או לפניה, או זכויות קיימות או עתידות לבוא לפי חוזים שפורטו בהמחאה, או המחאת זכויות הכלולה בהעברת עסק בתום-לב ובתמורה". סעיף 356 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות") קובע, באותו הקשר, ביחס לחברה בפירוק, את הדברים הבאים: "מקום שבפשיטת רגל אין תוקף להמחאה כללית של זכויות, אין תוקף להמחאה בפירוק חברה; ולעניין זה תבוא תחילת הפירוק במקום תחילת הגשת בקשת פשיטת הרגל". אמנם במקרה דנא, אין החברה שהמחתה את זכויותיה למשיבה מצויה בפירוק כי אם ניתן כנגדה צו הקפאת הליכים בלבד, ברם אין מניעה להפעיל כלפיה את סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל וסעיף 356 לפקודת החברות, משל היתה חברה בפירוק (ראה סעיפים 258 ו- 353 לפקודת החברות), והדברים שאייחד להלן לגבי חברה בפירוק, יפים גם לענייננו. פרופ' ש' לרנר בספרו המחאת חיובים (תשס"ב-2002) (להלן: "לרנר"), בעמ' 164, מבהיר כי לפי סעיף 97(א) לפקודת פשיטת הרגל, המחאת זכויות שלא נרשמה בהתאם לתקנות, אינה תקפה כלפי הנאמן בפשיטת רגל של הממחה, אלא אם פרע החייב את חובו לנמחה קודם לחדלות הפירעון. עם זאת, לטענתו, לפי החריגים שבסעיף 79(ב), מרבית ההמחאות פטורות מעולו של הרישום, ויהיה להן תוקף בפשיטת רגל או פירוק גם בהעדר רישום. פרופ' לרנר מציין כי על פי האמור בסעיף 79(ב), העסקאות הבאות אינן טעונות רישום: המחאה של זכויות כלפי חייבים מוגדרים שפורטו בהמחאה ומועד פירעון הזכויות חל בשעת ההמחאה או לפניה; המחאה של זכויות לפי חוזים שפורטו בהמחאה אפילו חל מועד פירעונן של הזכויות לאחר ההמחאה; מקרים בהם ההמחאה היא חלק מעסקה רחבה של מכירת עסק בתמורה ובתום לב (שם, שם). בהמשך דבריו מציין פרופ' לרנר כי לנוכח העובדה שהחריגים בסעיף 97(ב), ובייחוד החריג השני, מקיפים את מרבית העסקאות בפרקטיקה, דרישת הרישום לפי סעיף קטן (א) תחול, ככל הנראה, רק על המחאה כללית בה מעביר ממחה לנמחה זכויות נגד חייבים שונים, בלא לציין את שמם ובלא לפרט את החוזים שנכרתו עימם (שם, עמ' 165). בנוגע לעסקאות פקטורינג, דוגמת ההסכם שלפנינו, מעיר פרופ' לרנר (שם, תחת ה"ש 5) כדלקמן: "מנגד, בעסקאות פקטורינג ובמכירה של זכויות לקוחות על ידי גורם תעשייתי, שניצניהן נראו בארץ, קיימת מכירה של זכויות עתידיות, ואלו טעונות רישום". (ההדגשה שלי - ע.ע.) בע"א 596/86 יהודית בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מג(2) 460 (1989) נערכה המחאת זכות לקבלת דמי שכירות מנכס שהיה בבעלותו של הממחה, שלימים הוכרז כפושט רגל, שנוסחה כך: "הנני ממחה ומעביר לך באופן בלתי חוזר את כל זכויותיי לדמי השכירות ו/או לדמי מפתח בגין הבית ברחוב בן ציון 10/12 ירושלים (חלקות 8, 9, 10 בגוש 30157) לפי כל החוזים וההסכמים שנעשו או שייעשו עם דיירים בהווה, או עם דיירים יוצאים או עם דיירים בעתיד ולפי הסדרים שעל פי חוק ו/או על פי פסקי דין של בתי משפט". בית המשפט העליון מפי כב' השופט חלימה, קבע כי המחאת זכויות זו הינה חסרת תוקף כלפי הנאמן, וכי יש לפרש את הדיבור "חוזים שפורטו" בסעיף 97(ב) לפקודת פשיטת הרגל, לאור כוונת המחוקק ומטרתו, פירוש צר ודווקני. כן הדגיש בית המשפט העליון כי על הממחה (החברה בענייננו) לפרט במסגרת המסמך המבטא את ההמחאה את החוזים שהוא מתכוון להמחותם, ואין להשתמש בניסוח כוללני הנוגד את כוונתו של המחוקק ואת מטרת החוק. בהמשך פסק הדין, קבע כב' השופט חלימה דברים היפים, בשינויים המחויבים, גם לענייננו: "נוסח ההמחאה בענייננו איננו מציין לגבי אף חוזה לא את תאריך חתימתו, לא את תקופת תחולתו לא את אחד הצדדים לו ולא לגבי איזה חלק של הבניין הוא חל, ולמעשה אף פרט לבד מכך שיודעים אנו שהחוזים הנזכרים בהמחאה קשורים בבניין מסוים. בנסיבות כאלה, אין לומר על החוזים שהם "פורטו" במשמעותו של סעיף 57(ב) [כך במקור - ע.ע.]. המדובר אולי בחוזים שאוזכרו בהמחאה אך לא בחוזים "שפורטו" במובן סעיף 97(ב)". במצב דברים זה, כך נקבע בפסק הדין, צדק בית המשפט קמא משקבע כי אין ההמחאה שבה מדובר יכולה להשתבץ בגדר סעיף 97(א) לפקודת פשיטת הרגל ובגדר החריגים שבסעיף קטן (ב). ראה לעניין משמעות החריגים בסעיף 79(ב) לפקודת פשיטת הרגל גם את פסק הדין בע"א 5578/93 ראובן נדב נ' מאיר סרגובי, עו"ד הנאמן על נכסי פושט הרגל אליעזר נדב, פ"ד מט(2) 459 (1995): "מחריגים אלה עולה כי דרישת הרישום תחול רק על המחאה כללית, במסגרתה הועברו זכויות כלפי חייבים לא מוגדרים או לחלופין הועברו זכויות לפי חוזים, ללא פירוט לגבי מהות החוזים". ובהמשך: "הרציונל של פירוש מצמצם נכון הוא לגבי הפרשנות של כל אחד מהחריגים בסעיף 97(ב) הנ"ל שכן פירוש רחב מדי לחריגים ירוקן מתוכן את דרישת הרישום בסעיף 97(א) לחוק". במקרה שלפני, במסגרת הסכם הפקטורינג, על נספחיו, לא צויינו פרטי החייב, אין תיאור של עסקת היסוד בין החברה למשרד הביטחון, ולמעשה לא קיים כל אזכור למשרד הביטחון ולעסקת היסוד נשוא המחאת הזכות. כל שצוין במסגרת הסכם הפקטורינג שבין החברה למשיבה הוא כי החברה מתחייבת להמחות למשיבה את הסכומים שיגיעו לה בגין כל חוב מאת כל חייב ובהתאם לתנאי ההסכם ונספחיו. בנספחים עצמם, כאמור, אין פירוט של המחאת הזכות והם אינם חתומים. בנסיבות אלה, לפנינו נוסח של המחאת זכות כללית, הכוללת העברת זכויות כלפי חייבים לא מוגדרים ללא פירוט לגבי מהות חוזי היסוד נשוא המחאת הזכות. ויודגש, אין בהתחייבות הבנק להעביר לחשבונה של המשיבה חלק מכספי משרד הביטחון שיתקבלו בגין חוזה היסוד עם החברה (בהתקיים התנאים הנקובים בהתחייבות), כמו גם בחשבון החלקי שאושר על ידי משרד הביטחון - מסמכים אשר הוצאו כשמונה חודשים לאחר ההסכם - כדי למלא את החסר בהסכם הפקטורינג וכדי לצקת תוכן להמחאת הזכות הכללית. הואיל ולפנינו המחאת זכות כללית, אשר במסגרתה המחתה החברה למשיבה זכויות כלפי חייבים בלתי מוגדרים ומכוח חוזים שלא אוזכרו ולא פורטו במסגרת ההמחאה, הרי שבהתאם להוראות סעיף 97 לפקודת פשיטת הרגל וסעיף 356 לפקודת החברות, המחאה זו מחוייבת ברישום ברשם החברות, ומשלא נרשמה, אין להמחאת הזכות תוקף כלפי נאמן החברה. המבחן לסיווג המחאת זכות הוא מבחן אובייקטיבי, ואף שקיימת חשיבות ללשון ההסכם בין בעלי הדין, אין בו כדי להוות המבחן הבלעדי שאין אחריו, כך שגם אם הצדדים קובעים בהסכם ביניהם שמדובר בהמחאת מכר גמורה, עדיין תיבחן ההמחאה על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, כמפורט לעיל. סוף דבר: על יסוד כל המוסבר לעיל, אני נעתר לבקשת הנאמן וקובע שהמחאת הזכות ביחס לסך של 688,000 ₪ מכוח הסכם הפקטורינג אינה תקפה כלפי הנאמן ואין להעביר את הכספים מכוח הסכם הפקטורינג לידי המשיבה. המשיבה תשלם לנאמן הוצאות בקשה זו ושכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ₪ בתוספת מע"מ, שישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד תשלומם בפועל. המחאת חיובים