זוהי בקשה במסגרתה מבקשים המשיבים 1, 2, 4 להעביר את הדיון בהמרצת הפתיחה שבכותרת (ה"פ 401/02), לפסים של תובענה רגילה; למחוק את המשיב 4 מהתובענה מחמת העדר עילה, ולחייב את המבקשים לשלם הפרשי אגרה (להלן: "הבקשה"). משיב 4 (להלן: - "עו"ד גבעולי") נמחק בהסכמה בישיבת יום 19.6.02, ולכן, המבקשים בבש"א דנן - הם רק משיבים 1,2 (להלן: - "המשיבים"). 1. הרקע: א. המשיבה 3 הינה חברה פרטית שהתאגדה ביום 6.2.95 (להלן: "החברה"). המבקשת, חברה פרטית, הינה דירקטורית בחברה ומחזיקה ב- 12.5% ממניותיה. המשיב 1, מכהן כיו"ר דירקטוריון החברה, ומחזיק 43.75% ממניות החברה. המשיבה 2, אשתו של המשיב 1, מכהנת אף היא כדירקטורית בחברה, ומחזיקה 43.75% ממניות החברה. ב. ביום 13.3.02 הגישה המבקשת תובענה נגד המשיבים 3-1, ונגד עו"ד גבעולי, בדרך של המרצת פתיחה, ובה טענה שהמשיבים, בתפקידם כדירקטורים, העבירו החלטה בדירקטוריון החברה לפיה, תחתום החברה על חוזה ייעוץ עם כל אחד מהמבקשים, ולפיו, בין היתר, תשלם החברה למשיבים, $200 כ"א, עבור כל שעת עבודה בתוספת מע"מ (להלן: "ההסכמים"). המבקשת טוענת בתובענה, שהמשיבים משכו כספים מהחברה מכוח ההסכמים, וכן העבירו פירוט שעות עבודתם, פירוט שאינו נכון. עוד טוענת המשיבה בתובענה, שביום 20.12.01, החליט דירקטוריון החברה שעו"ד גבעולי זכאי לתשלום בסך 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ, כשכר טרחה עבור משא ומתן שניהל בשם החברה עם חברת מדינול בע"מ (להלן: "שכר הטרחה"). לנוכח טענות אלה, עותרת המבקשת בתובענה לסעדים הבאים: I .I. להצהיר על בטלותם או ביטולם של ההסכמים. II .II. להצהיר שהמשיבים לא היו קבלני משנה, נותני שירותים של החברה. III .III. להצהיר שהשכר שנקבע למשיבים בהסכמים מופרז, מקפח ועושק את המיעוט, ולהורות על ביטולו. VI .VI. להצהיר שפירוט שעות העבודה שהציגו המשיבים אינו נכון ואינו מחייב את החברה. V .V. להצהיר שהמשיבים לא זכאים לתשלום מהחברה אלא עבור התקופה שבה שררו/ ישררו יחסי עובד-מעביד ביניהם לבין החברה. IV .IV. להורות למשיבים להשיב לחברה את הכספים שמשכו במסגרת ההסכמים. IIV .IIV. להצהיר שהחלטת הדירקטוריון בדבר שכר הטרחה לעו"ד גבעולי בטלה, ולהורות לעו"ד גבעולי להשיב את הכספים ששילמה לו החברה על פי החלטה זו. ג. ביום 18.4.02 הוגשה הבקשה דנן ובה עותרים המשיבים, כאמור, לביטול המרצת הפתיחה, מחיקתה על הסף, מתן הוראה למבקשת לשלם הפרשי אגרה, והארכת מועד הגשת התשובה לתובענה. ד. בתשובתה מיום 22.4.02, הודיעה החברה באמצעות המשיב 1, שהיא מסכימה לכל המבוקש בבקשה. ה. ביום 19.6.02 התקיים דיון קדם משפט בפני, ובו הודיע ב"כ המבקשת, שהוא מקבל את הצעת בית המשפט, לפיה יימחק המשיב 4, ב"כ המשיבים, מכתב התביעה. עוד הצהיר ב"כ המבקשת, שברי לו, שלא יוכל לקבל סעד כספי במסגרת המרצת הפתיחה דנן. 2. דיון והכרעה א. המשיבים טוענים, שהתובענה כוללת רשימה ארוכה של סעדים המעידים שמדובר בתביעה רחבת היקף, שתדרוש דיון והכרעה "בשאלות עובדתיות רבות מאוד, אותן אין אפשרות לברר כראוי במסגרת תצהירים של הצדדים...", ועל כן, יש להעביר את הדיון לפסים של תובענה רגילה, תוך מתן אפשרות למשיבים להגיש כתב הגנה מטעמם. המשיבים טוענים שבניגוד לטענת המבקשת לפיה, התובענה נסובה רק אודות ההסכמים, נטענות בתובענה טענות בדבר נכונותם של דיווחי שעות העבודה שהציגו המשיבים, וכן בדבר היקף השירותים המשפטיים שניתנו לחברה והשכר הראוי עבורם. לדברי המשיבים, תביעת המבקשים, המבוססת על טענות עושק וקיפוח המיעוט, מבקשת למעשה לבטל הסכמים ולהשיב כספים, דבר הדורש בירור עובדתי רחב שאינו מתאים למסגרת המרצת פתיחה. ניהול ההתדיינות במסגרת זו, לטענת ב"כ המשיבים, יקפח את זכות המשיבים לניהול הליכים מקדמיים, החיוניים במקרה דנן, לאור ניסוחה הלקוני והרחב של התובענה. לפיכך, עותרים המשיבים לביטול המרצת הפתיחה, על פי תקנה 258 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") או לחילופין, לדון בתובענה בדרך הרגילה, לאחר הגשת כתבי טענות. בתשובה, טוענת המבקשת, שבירור ההסכמים פשוט הוא, ואינו דורש ניהול הליכים מקדמיים, הבאת עדים או ניהול התובענה בדרך של תביעה רגילה. לטענת המבקשת, המידע ביחס לעבודת המשיבים, נשוא ההסכמים, מצוי בידם של המשיבים, ואין מניעה שיצהירו על כך, ויצרפו לתצהירם כל ראיה המצויה ברשותם. לדעת המבקשת, העובדה שהמשיבים לא מפרטים מהן הראיות ומי הם העדים הנחוצים להם לשם הוכחת טענותיהם, מעידה שטענותיהם בעניין זה מופרכות, וכי לא ייגרם להם נזק כתוצאה מניהול ההליך בדרך של המרצת פתיחה. לעניין זה מפנה המבקשת לע"א 702/89 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' נועם אורים , פ"ד מה(2) 811, 824 (להלן: "עניין אליהו"). לדעת המבקשת, אין ללמוד מעניין אליהו למקרה דנן, מאחר ששם נדונה שאלה עובדתית אחת ואילו במקרה כאן, מעלה התובענה שורה ארוכה של שאלות עובדתיות. ב. שניים הם השיקולים, המנחים את בית המשפט בשאלה האם ראוי עניין להתברר בדרך של המרצת פתיחה: "א. היתבררו העובדות השנויות במחלוקת די הצורך, אף בהיעדר כתבי טענות? ב. היקופח אחד מבעלי הדין, במיוחד הנתבע, עקב הגבלה המוטלת על העדת עדים והצורך בהיתר לכך?" (א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, (מהדורה שביעית תשס"ג-2003, עמוד 370; ראו גם ע"א 1937/92 משה קוטלר נ' חיה קוטלר פ"ד מט(2), 233). בחינת הסעדים המבוקשים בתובענה מעלה, שלצורך בירור טענות הצדדים יידרש בית המשפט לבחון, בין היתר: את סבירות ההסכמים; את נכונות דו"ח פירוט שעות העבודה שהגישו המשיבים לחברה; את היקף עבודת המשיבים בחברה; את סבירות ההחלטה להעביר לידי ב"כ המשיבים את שכר הטרחה ואת סבירות היקפו. הכרעה בשאלות אלו תצריך, קרוב לודאי, הבאת ראיות על דרך ההשוואה, מטעם כל אחד מהצדדים, כדי לנסות ולשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו. כך למשל, בקשת המשיבים להצהיר שהתמורה שנקבעה בהסכמים הינה מופרזת, מקפחת ועושקת (סעיף ג' בעמוד 2 לתובענה), תחייב הבאת עדויות ביחס לשווי העבודה שביצעו, כביכול, המשיבים בחברה, והשוואתה לנהוג בתחום. אף בחינת פירוט שעות העבודה שהגישו המשיבים לחברה, יחייב בדיקה מפורטת של אלפי שעות עבודה, שהמשיבים טוענים שביצעו כביכול, וזאת מאחר שהמבקשת טוענת שהללו לא בוצעו. תצהיר מטעם המשיבים המכחיש את טענות המבקשת, לא יקדם את התובענה, באשר תדרש מסכת עובדתית לאשש את טענות הצדדים, מסכת עובדתית שאינה הולמת, לדעתי, את רוחב היריעה בהמרצת פתיחה. בפרשת אליהו לעיל, הכריע השופט קמא, שגדר המחלוקת אינה מונעת בירור הסוגיה במסגרת המרצת פתיחה. על כך אומר כב' השופט מלץ: "התביעה על דרך של המרצת פתיחה נועדה לתת סעד מהיר ויעיל ועל כן היא מותנית בקיום דיון מקוצר ותמציתי. לא יעלה על הדעת סיכול טיבו של ההליך על ידי השמעת ארבעה עשר עדים, שעדותם אינה נחוצה. (ר' לענין זה: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, (מהדורה ששית, אמינון תשנ"א) 100)." בענייננו, סבורה אני שיריעת המחלוקת, כפי שנפרשה בפני עד כה, מעידה שלא ניתן יהיה לנהל דיון מהיר יעיל ותמציתי, ועל כן אני מקבלת את הבקשה בנקודה זו. ג. המשיבים טוענים, שהמבקשת לא שלמה אגרת בית משפט כנדרש. לדעת ב"כ המשיבים, המבקשת נקבה באופן מפורש, בכתבי טענותיה, בשווי הכספי הן של ההסכמים (915,000 ש"ח ביחס לשכר המשיבים בעבר- סעיפים 20 ו- 30 להמרצת הפתיחה) שהכרזה על בטלותם מתבקשת והן בשווי הכספי של שכר הטרחה שהשבתו נדרשת (150,000 ש"ח - סעיפים 34 ו- 53 להמרצת הפתיחה). ועוד טוענים המשיבים, גובה האגרה הינו נגזרת של שווי התביעה. מאחר ששווי ההסכמים וההתקשרויות שהמבקשת עותרת לבטל מגיע כדי 1,000,000 ש"ח, וזאת על פי טענת המבקשת עצמה, הרי שאין די באגרה ששולמה בעבור 100,000 ש"ח. בנוסף, טוענים המשיבים, נמנעה המבקשת, בניגוד לדין, מלנקוב בשווי העתידי של ההסכמים, ביחס לייעוץ עתידי שיתנו המשיבים לחברה. לפיכך, טוענים המשיבים, תובענת המבקשת הינה תביעה לסכום כסף קצוב, כאמור בסעיף 3(א) לתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט (אגרות), התשמ"ח - 1987 (להלן: "תקנות האגרות"), לפיו היה על המבקשת לשלם אגרה כחוק. גם באשר לשאר הצווים המתבקשים בהמרצת הפתיחה, טוען ב"כ המשיבים, לא שילמה המבקשת אגרה כנדרש, ועל כן עותר הוא להתנות את המשך ההליכים בתשלום יתרת האגרה המתחייבת על פי החוק. המבקשת טוענת ששילמה את האגרה המלאה לסעדים ההצהרתיים שהתבקשו. באשר לסכומים ששולמו למשיבים בקשר עם ההסכמים, המבקשת טוענת שהמשיבים מסתירים ממנה, שלא כדין, את מסמכי החברה, ועל כן אין היא יודעת מהם הסכומים המדויקים שהחברה שילמה למשיבים, ועל כן, לצורכי אגרה הוערכו הסכומים שהמשיבים גבו מהחברה על סך 50,000 ש"ח, וסכום שכר טרחת עו"ד גבעולי הוערך גם הוא על סך 50,000 ש"ח. בעבור סכומים אלה, טוענת המבקשת, שולמה אגרה כדין. המבקשת מצהירה שלא תתנגד לתשלום הפרשי האגרה, אם המשיבים יגלו מהם הסכומים אותם העבירה החברה בפועל. לנוכח טענות המבקשת, באשר להעדר המידע שבידיה, בקשת המשיבים בעניין האגרה, תידון לאחר ההליכים המקדמיים בתובענה החדשה שתוגש. 3. לנוכח האמור עד כה, אני דוחה, בשלב זה, את הבקשה לעניין הפרשי האגרה, ומקבלת את הבקשה בכל הקשור להעברת התובענה לפסים של תביעה רגילה. המזכירות תפתח תיק אזרחי, שייקבע לפי הסדר הרגיל. איני עושה צו להוצאות. המרצת פתיחהאגרה