בפניי בקשה למחיקת התביעה על הסף. התובעת הגישה תביעה זו בהמרצת פתיחה, למתן פסק דין הצהרתי לפיו: בטרם מסירת החזקה בדירה לתובעת, יתקינו הנתבעות בדירת התובעת שברחוב אוסקר שינדלר 16 דירה 3 (להלן: "הדירה") את כל המפורט בכתב הכמויות... בטרם מסירת החזקה בדירה לתובעת, ישיבו הנתבעות את הדירה למצבה הקודם כמפורט בכתב הכמויות... בטרם מסירת החזקה בדירה לתובעת, יתקנו הנתבעות את כל הליקויים הקיימים בדירה על פי המפורט בחוות דעת משרד המהנדסים... בטרם מסירת החזקה בדירה לתובעת, יגישו הנתבעות לבית המשפט ולתובעת דוח מפורט ומסכם בעניין שיקום ושיפוץ הדירה... בטרם מסירת החזקה בדירה לתובעת, יגישו הנתבעות לבית המשפט הנכבד ולתובעת תוצאות בדיקות... בטרם מסירת החזקה בדירה לתובעת, תתבצע בדיקת ליקויים והשלמות כללית... בטרם מסירת החזקה בדירה לתובעת, ישלמו הנתבעות את כל חשבונות החשמל ו/או המים ו/או הארנונה ו/או הגז ו/או ועד הבית, וזאת בעבור כל התקופה בה בוצעו העבודות בדירה... הנתבעת 1 היא המבקשת, הגישה בקשה זו למחיקה על הסף. הנתבעת 1 טוענת כי המרצת הפתיחה הוגשה כחלק מסכסוך מתמשך ומורכב בין התובעת לנתבעות, אשר התברר ברובו לפני בית המשפט המחוזי בת"א במסגרת הליכי פירוק של הנתבעת 1. עוד מפורטות נסיבות הקשורות בהליכי הפירוק שהביאו לתביעה זו. הבקשה למחיקת התביעה על הסף, נוגעת לכך שתובענה ניתן להגיש במסגרת "המרצת פתיחה" רק לגבי סעד הצהרתי, אולם לטענת הנתבעת 1, הסעדים המבוקשים ע"י התובעת אינם סעדים הצהרתיים, אלא בקשות למתן צו עשה, המוגשות באצטלה של בקשה לסעד הצהרתי. הנתבעת 1 מוסיפה וטוענת, כי הגשת תביעה בדרך זו מקנה לתובעת יתרון דיוני משמעותי שלא כדין. עוד מצוין בבקשה, כי קיימות מחלוקות עובדתיות מהותיות ורבות ולכן אין התביעה הולמת הליך מהיר של המרצת פתיחה שנועד לסעד הצהרתי פשוט שאיננו מורכב. התובעת בתגובתה לבקשה, טוענת כי מדובר בבקשת סרק, כחלק ממסע של "סחבת" שמנהלות הנתבעות כנגדה. אף התובעת/המשיבה מתייחסת בהרחבה להליכים בבית המשפט המחוזי בת"א, שאין צורך להיכנס לעומקם במסגרת הדיון בבקשה זו. טוענת התובעת, כי העברת התביעה למסגרת של תביעה בסדר דין רגיל, תביא להמשכות ההליכים בה לפרק זמן ממושך, כאשר מדובר בעניינים דחופים. התובעת מוסיפה וטוענת, כי מחיקה על הסף הינה צעד קיצוני הננקט רק במקרים חריגים שהתביעה הנוכחית אינה הולמת אותו. לטענת התגובה, המרצת פתיחה ניתן להגיש בתביעה למתן פסק דין הצהרתי כאמור בסעיף 75 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984, ולתקנה 253 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984. בנסיבות אלה, ועל פי ההלכה הפסוקה, יש מקום לניהול הדיון בדרך של המרצת פתיחה למתן סעד הצהרתי כפי שנתבקש. המבקשת בתשובה שבה ומציינת כי לא יכולה להיות מחלוקת שהסעד המבוקש אינו סעד הצהרתי גרידא, ולכן איננו יאה להליך של המרצת פתיחה. אין מחלוקת כי תביעה לסעד הצהרתי גרידא, ניתן להגיש בדרך של המרצת פתיחה. השאלה היא אם התביעה הנוכחית היא אכן תביעה לסעד הצהרתי גרידא. סעד הצהרתי הוא סעד שבשיקול דעת. בבוא בית המשפט לשקול אם להעניק סעד הצהרתי עליו לבחון, בין היתר, אם יכול היה המבקש לעתור לסעד אופרטיבי. תשובה חיובית לשאלה זו, משמעה כי הסעד שהתבקש הוא סעד חלקי בלבד ובית המשפט לא ייטה בדרך כלל לתיתו. כאשר מדובר היה בסעד להצהרה על רישום זכויות במניות, וניתן היה להגיש בקשה לסעד של צו עשה של הרישום, קבע בית המשפט העליון כי אין מקום להגשת התובענה בדרך של המרצת פתיחה (ע"א 4076/00 ניצחון ציפורה נ' מירם זמבורסקי, פסקי דין נו (3) 41, (2002)). כך למשל, כאשר נתבקש סעד הצהרתי של הצהרה על הזכות להשבת כספים נוכח ביטול חוזה, דחה בית המשפט העליון את הניסיון להגיש תביעה לסעד כזה בדרך של המרצת פתיחה (רע"א 7886/11 בנק לאומי למשכנאות נ' ביריאן (2012)). מכל האמור לעיל עולה, כי כאשר מדובר בסעד הצהרתי, שהוא סעד מן היושר ובהליך חריג של המרצת פתיחה המעניק יתרונות דיוניים למבקש, ידו של בית המשפט קפוצה, וכל עוד ניתן להגיש את התביעה באופן רגיל, שיהיה הולם יותר את נסיבותיה - יש להעדיף הליך רגיל על פני ההליך הייחודי שבהמרצת פתיחה. אכן, יש ממש בטענת התובעת, כי מחיקת הליך על הסף הינו צעד קיצוני הננקט רק במקרים חריגים. יחד עם זאת מחיקת כותרת והעברת הליך למסלול רגיל, איננה עניין חריג, היא איננה פוגעת בזכותם של בעלי הדין לבוא יומם בבית המשפט ועדיין מאפשרת לדון בכל המחלוקות מבלי לפגוע בזכויות דיוניות של מי מהצדדים. בענייננו, מעיון בכתב התביעה עולה בבירור כי הסעדים 1,2,3,4,5,6 הם סעדים ברורים למתן צו עשה. הסעד המבוקש בסעיף 7 הינו סעד כספי שניתן לכמתו. מעיון בכתב התביעה כמו גם מטענות הצדדים לבקשה, ניתן לראות כי התובעת אילצה סעדים אופרטיביים אלו, למתן צו עשה ולסעד כספי, כדי שיבואו בגדר סעד הצהרתי שניתן להגישו במסגרת המרצת פתיחה. נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על מחיקת הכותרת של המרצת פתיחה, והעברת התביעה לסדר דין רגיל. התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן, בסדר דין רגיל, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו. במידת הצורך, תשלים התובעת את הפרשי האגרה הנדרשים עם הגשת כתב התביעה המתוקן. הנתבעות יגישו כתב הגנה מתוקן בתוך 30 יום מקבלת כתב התביעה המתוקן. התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות בקשה זו בסך 1,000 ₪. המרצת פתיחהפסק דין הצהרתי