לפניי בקשה לדחיית התובענה בתיק 40236-09-12 על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית, ולחלופין מבוקש להעבירה לבית המשפט לענייני משפחה. עוד מבוקש, לחלופין, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך רגילה, בבית המשפט לענייני משפחה או בבית משפט זה. אדון בבקשה זו יחד עם בקשה נוספת להעברה מבית משפט זה לבית המשפט לענייני משפחה מחמת היעדר סמכות עניינית שהוגשה בתיק 45580-05-12. המבקש וחלק מהמשיבים זהים בשני תיקים אלה, מדובר באותה משפחה ונראה שקיימת חשיבות להחלטה אחידה. הכל כפי שיפורט ויובהר להלן. רקע וטענות הצדדים לעניין תיק 40236-09-12: המבקשים 1-3 והמשיבים 1-5, שכולם אחים, הם יורשיהם של המנוח יוסף שער ז"ל (להלן: "האב המנוח") ושל מרים שער (להלן: "האם המנוחה"). הנכס נושא תובענה זו (להלן: "הנכס") הינו נכס מקרקעין שכתובתו רחוב שבזי 14, נתניה, הידוע כגוש 8257, חלקה 79. המשיבים הגישו תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה עותרים הם למחיקת צו ירושת האב המנוח שנרשם על פי שטר 7078/03 וצו ירושת האם המנוחה שנרשם על פי שטר 23000/08. כן עותרים הם לרשום את שיעורי הבעלות בנכס כפי שהם מפורטים בתובענה בהתבסס על פסק דינה של כבוד השופטת דרורה פלפל מיום 19.1.2000 בת"ע 2964/83 (להלן: "פסק דינה של השופטת פלפל" או "פסק הדין"). בתשובתם לתובענה זו העלו המבקשים טענות מקדמיות להיעדר סמכות עניינית וכן טענו שהתובענה אינה ראויה להתברר בהליך של המרצת פתיחה אלא בהליך של תביעה רגילה. לטענת המבקשים, משעותרים המשיבים למחיקת צווי הירושה של האב המנוח ושל האם המנוחה, הרי שלפי הוראות חוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995 (להלן: "חוק בית המשפט לענייני משפחה") - תובענה לפי חוק הירושה בכלל, והתובענה דנן - שעילתה סכסוך בתוך המשפחה - תידון בבית המשפט לענייני משפחה. כן טוענים הם שמאחר שהתובענה סבוכה ומצריכה עדויות וראיות רבות, אין היא ראויה להתברר בהליך של המרצת פתיחה ויש להעבירה להליך של תביעה רגילה. המשיבים טוענים מנגד כי הסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט זה, שכן מהות התביעה אינה "ביטול צו ירושה" ואינה נובעת מסכסוך בתוך המשפחה, כפי שטענו המבקשים, אלא תיקון הרישום בפנקסי המקרקעין לצורך אכיפת פסק דינה החלוט של השופטת פלפל, ולכן הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית משפט זה. כן טוענים המשיבים שאף אם קיים סכסוך קודם בין הצדדים הרי שהוא קיים בין המשיבים 7-8 שאינם בני משפחה, לבין המשיב 1. המשיבים ממשיכים וטוענים גם שבית משפט זה כבר דן והכריע בעבר בהשלכות הרישומיות של התובענה במסגרתה ניתן פסק דינה של כבוד השופטת פלפל, וכי בית המשפט לענייני משפחה כבר קבע בעבר שאינו מוסמך לדון ביישום פסק דין זה. לעניין אי התאמת ההליך למסגרת של המרצת פתיחה טוענים המשיבים כי התובענה אינה סבוכה כטענת המבקשים, אלא 'פשוטה', שעניינה חלוקה מתמטית של הזכויות בקרקע נוכח פסק הדין של השופטת פלפל, ולכן אינה מצריכה הבאת ראיות כלשהן שכן היא מבוססת כולה על פסק דין חלוט. ההליך הראוי לה הוא הליך של המרצת פתיחה ולא תביעה רגילה. לעניין תיק 45580-05-12: המבקש והמשיבים הם אחים הרשומים כבעלים של חלקים ממגרש בבעלות משותפת המצוי במכמורת, והידוע כחלקה 8 בגוש 10576 (להלן: "המקרקעין"). היקף השטח המשותף הרשום על שם הצדדים מסתכם ב- 1000 מ"ר (להלן: "השטח"). השטח האמור, נרכש על ידי המבקש, המשיב 1 ואביהם המנוח בשנת 1964. חלקו של האב נרכש עבור המשיב 2 אשר באותה עת היה קטין. בתובענה שהגיש, טען המשיב 1 (התובע) שעל אף שבהסכם הרכישה מיום 16.6.1964 נרשם כל אחד מהרוכשים כבעלים של שליש מהשטח, הרי שבפועל, וכפי שחתמו הצדדים ושאר אחיהם בהצהרה בלתי חוזרת מיום 29.7.1984 (להלן: "ההצהרה הבלתי חוזרת") - הרי שחלקו בשטח מסתכם ב- 500 מ"ר ואילו חלקם של המבקש והמשיב 2 מסתכם ב- 250 מ"ר כל אחד, היינו חצי מהשטח שייך לו וחצי מתחלק בין שני אחיו. לטענתו, פנה לאחרונה לאחיו - המבקש והמשיב 2 בבקשה לתקן את הרישום במקרקעין בהתאם לחלוקה הפנימית ביניהם, אולם נתקל בסירובו של המבקש לתיקון כזה. לפיכך עתר המשיב 1 למתן צו הצהרתי הקובע כי הוא הבעלים של מחצית מהשטח, ואילו המבקש והמשיב 2, הינם בעלים של רבע מהשטח כל אחד, וכן להורות לרשם המקרקעין בחיפה לתקן את רישום חלקי הצדדים במקרקעין. ביום 26.2.2013 הגיש המבקש את הבקשה דנן להעברת הדיון לבית המשפט לענייני משפחה מחמת היעדר סמכות עניינית. לטענתו, משעניינה של התביעה בסכסוך משפחתי בין אח לאחיו, הרי שנוכח חוק בית המשפט לענייני משפחה הסמכות העניינית לדון בה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. עוד טוען המבקש כי מחמת שהתביעה נוגעת גם לדיני הירושה - שכן חלקו של האב המנוח חולק לכל ילדיו בהצהרה הבלתי חוזרת, לעיל - הרי שנוכח חוק בית המשפט לענייני משפחה, תביעה לפי חוק הירושה נתונה לסמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה. בתשובתו טוען המשיב 1 ששורש התובענה אינו בסכסוך בתוך המשפחה כפי שטען המבקש, אלא בתביעה לחיוב המבקש לכבד את התחייבותו ב'הצהרה הבלתי חוזרת' עליה חתם, ומשכך הרי שהסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט זה. עוד טוען המשיב 1 שיש לדחות את בקשת המבקש נוכח פסיקות בית המשפט העליון שלפיהן העלאת טענה להיעדר סמכות עניינית בשלב מאוחר, לאחר שבית המשפט קיים דיון בתיק - עשויה להיחשב כחוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי משפט, ובמיוחד במקרה דנן לאחר שבדיון ביום 14.10.2012 טען ב"כ המבקש עצמו שאין להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה. דיון והכרעה לאחר עיון בכתבי הטענות ובכל טיעוני הצדדים, סבורה אני כי דין הבקשות להתקבל. התיקים יועברו לבית המשפט לענייני משפחה שבגדרו מצויה הסמכות העניינית לדון בהם. תיק 40236-09-12 כידוע, וכפי שפסק בית המשפט העליון לא אחת, יש לעשות שימוש מועט ככל הניתן בתקנות 100 ו- 101 ל'תקנות סדר דין אזרחי תשמ"ד-1984' (להלן: "תקנות סדר דין אזרחי", "התקנות") 'מחיקה ודחייה על הסף': "מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי על-כן, שבית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני-פורמאליסטי, אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו עניין" (ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין ואח', פ"ד מ(2) 668, 671 (1986)). על אף שסבורה אני שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתיק דנן, אין מקום לדחות את התובענה על הסף, שכן העברתו לבית המשפט לענייני משפחה היא בגדר פתרון ענייני של המחלוקת הדיונית. הבסיס לתובענה דנן - הוא פסק דין בתיק עזבונות שניתן על-ידי השופטת פלפל. בתיק זה נידונה בקשה לביטול צו ירושה שהוגשה במסגרת סעיף 72(א) לחוק הירושה. תיק זה נידון בבית המשפט המחוזי בתל אביב ולא בבית המשפט לענייני משפחה, מהטעם שנפתח בשנת 1983, ואילו חוק בית המשפט לענייני משפחה חוקק רק בשנת 1995. כלומר, לו הייתה מוגשת הבקשה לביטול צו הירושה לאחר שנת 1995, ברי שהייתה נידונה בבית המשפט לענייני משפחה. משהתביעה שלפניי מושתתת על פסק דינה של השופטת פלפל בתיק העזבונות הנ"ל, שהסמכות העניינית הראויה לדון בו צריכה הייתה להיות בבית המשפט לענייני משפחה, סבורה אני כי משקבע המחוקק שעניינים שבגדר חוק הירושה מצויים בסמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה, הרי שהסמכות לדון בתובענה דנן נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. זאת ועוד, בהמרצת הפתיחה עתרו המשיבים גם לביטול צו הירושה של האם המנוחה, זאת על אף שביטול צו ירושתה כלל לא נזכר בפסק דינה של השופטת פלפל, וודאי שלא הווה חלק מהכרעתה האופרטיבית. לכן, משעתרו המשיבים לביטול צו ירושת האם, ולפי סעיף 1(6) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, המגדיר "ענייני משפחה": "תובענה לפי חוקים אלה: (ה) חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו" (להלן: "חוק הירושה) - הרי שהסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה. טענת המשיבים כי השופטת טובה סיוון כבר קבעה בפסק דינה מיום 20.3.2011 בבש"א 13788/09 שבית המשפט לענייני משפחה אינו מוסמך לדון ביישום פסק דינה של השופטת פלפל - טועה ומטעה. השופטת סיוון דחתה את הבקשה לאכיפת פסק דינה של השופטת פלפל בנימוק דיוני - מהטעם שהבקשה "הוגשה ללא ושלא במסגרת תביעה עיקרית", וכן קבעה כי בית המשפט לענייני משפחה נעדר סמכות "לבטל הערת אזהרה אשר הוצאה על ידי בית המשפט המחוזי, ובדרך לא דרך, ובניגוד לכל פסיקה"" (סעיף 8 לפסק דינה של השופטת סיוון בבש"א 13788/09, שצורף כנספח ב' לתשובת המבקשים לטענות המקדמיות). מכל מקום, אין בפסק דינה של השופטת סיוון כדי לרמז על היעדר סמכות עניינית של בית המשפט לענייני משפחה עת תבוא התובענה דנן לפתחו. הליך שאינו מתאים המבקשים טענו שמחמת שהתובענה סבוכה ומצריכה עדויות וראיות רבות - יש להעבירה לתביעה בהליך רגיל. משקבעתי שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה, ומשהחלטתי להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, הרי שאיני נדרשת לבקשה, שכן ממילא עם מעבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה, יעבור התיק להליך של תביעה רגילה. בתקנה 258(ה) ל'תקנות סדר הדין האזרחי, המופיעה בפרק כ1 "בית המשפט לענייני משפחה", קבוע כך: (ב) "הוראות פרק ט"ז וסימן ב' בפרק כ' לא יחולו על תובענות בעניני משפחה". פרק טז' לתקנות עניינו בתובענות בסדר דין מקוצר, בסדר דין מהיר, תובענה ממוכנת וכתבי בי-דין אלקטרוני, ואילו סימן ב' בפרק כ' עוסק בהמרצת פתיחה. לכן, משהתקנות מורות כי הוראות הנוגעות להמרצות פתיחה אינן חלות במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, הרי שהדיון בבקשה להעברת התיק להליך של תביעה רגילה מתייתר. לעניין תיק 45580-05-12 סעיף 1 ל'חוק בית המשפט לענייני משפחה' מגדיר 'ענייני משפחה': (2): "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא" (...) (6): תובענה לפי חוקים אלה: (ה) חוק הירושה, תשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו". בענייננו, מדובר כמובן בתביעה אזרחית שהגיש אח נגד שני אחיו. ברע"א 6558/99 נחום חבס נ' דין חבס, פ"ד נד(4) 337, 343 (2000) (להלן: "הלכת חבס") קבע הנשיא ברק את המבחן לקשר שבין תביעה אזרחית לבין הסכסוך המשפחתי: "נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה (...) מתי נאמר כי אופיו המשפחתי של הסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה? (...) בעניין זה ניתן לסמוך על כמה הנחות (עובדתיות), המשקפות את מציאות החיים. כך, למשל, ניתן להניח כי ככל שיחסי המשפחה הם קרובים יותר (כגון בני זוג), כך השפעתם על גיבושה של התובענה היא גדולה יותר. בדומה, ככל שמספרם של גורמים לבר משפחתיים (כגון זרים ליחסי המשפחה) הוא רב יותר, כך קטנה תרומתם של יחסי המשפחה על עיצובה של עילת התביעה". במקרה דנן, אין לי ספק שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה, ואנמק: על אף שבכתב התביעה שהגיש נזהר המשיב 1 מלהצביע על הקשר בין הסכסוך המשפחתי החריף בינו ובין אחיו, סכסוך שבחסותו מתנהלים הליכים שונים בערכאות שונות, והזכירו כגורם כמעט חסר משמעות בהגשת התביעה: "לאור יחסיהם המעורערים של התובע ונתבע 1, עקב הליכים משפטיים אחרים אשר התנהלו ומתנהלים ביניהם כאמור" (סעיף 21 לכתב התביעה) - הרי שאין ספק כי הסכסוך בין הצדדים, האחים, מהווה גורם בעל משקל כבד בתובענה דנן, כפי שעולה מבקשת המבקש, שלנוכח פסק דינה של השופטת פלפל, לעיל, קשה להתעלם מטענותיו: "המדובר בסכסוך אישי בין האחים, הנעוץ באובדן האמון שרחש נתבע 1 כלפי התובע וכלפי אחותם רחל בוקר, זאת על התוועדותו בדרך אקראי למעשה מרמה שנקטו כלפיו אחיו התובע ורחל בוקר, שעה שהסתירו את צוואת האב אשר הנחילה לנתבע 1 זכות מגורים לצמיתות, וזכו על סמך תצהיר כוזב בצו ירושה - צו שבוטל עם חשיפת תרמית הסתרת הצוואה" (סעיף 6 לבקשת המבקש). נוכח פסיקת השופט ברק לעיל, לפיה "ככל שיחסי המשפחה הם קרובים יותר כך השפעתם על גיבושה של התובענה היא גדולה יותר" וכן "ככל שמספרם של גורמים לבר-משפחתיים הוא רב יותר, כך קטנה תרומתם של יחסי המשפחה על עיצובה של עילת התביעה", ומשיחסי הצדדים לתיק קרובים מאוד - כולם אחים, ומשאין כל גורם לבר משפחתי בתיק, נראה שלסכסוך המשפחתי בין הצדדים יש משקל רב בהגשת התובענה. בנוסף, אף שהסכסוך המשפחתי אינו הגורם היחיד להגשת התביעה, הרי די בכך שיש קשר ישיר בין הסכסוך המשפחתי לבין הגשת התביעה, כדי ללמד כי בענייני משפחה עסקינן, שכן "לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי" (דברי השופט ברק לעיל). המשיב 1 טען שמגמת הפסיקה היא שלא להיזקק לטענת היעדר סמכות עניינית הנטענת באיחור וסמך טענתו על רע"א 11220/04, אולם עיון בפסק הדין הנ"ל מעלה כי אין בו כדי ללמד על המקרה שלפניי שכן באותו התיק כבר ניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, ורק בנימוקי בקשת רשות הערעור טען המבקש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן תוך חריגה מסמכות, לכן פסק השופט ריבלין כי: "משלא עשה כן (טען להיעדר סמכות עניינית, ה.ג) באותו מעמד, הוא מנוע בנסיבות המקרה שלפנינו מלהעלות טענה זו בפני ערכאת הערעור" (רע"א 11220/04 מוקלד (קטין) נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, (19.4.2005)). במקרה דנן, אומנם בדיון קדם-המשפט שנערך ביום 14.10.2012 - הסכים בא כוח המבקש שאין להעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה, אולם זמן קצר לאחר מכן הגיש את בקשתו, וזאת עוד בטרם התקדם התיק לשמיעת ראיות. ידוע גם שאין בהסכמת הצדדים כדי להקנות את הסמכות לערכאה בה בחרו, כך לדוג' נקבע בע"א 119/87: "הואיל ומדובר בחוסר סמכות עניינית, לא היה בהסכמתם של הצדדים להתדיין לפני בית המשפט המחוזי כדי להקנות לבית המשפט קמא סמכות עניינית בנושא בו נמסרה הסמכות על ידי המחוקק לערכאה שיפוטית אחרת" (ע"א 119/87 מרהג' נ' ר' ע' רמדאן ואח', פ"ד מד(4) 377, 381 (1990) וכן ע"א 657/84 מזכירות ועדת הביקורת של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י ואח' נ' טאובמן, פ"ד מא(2) 685, 687 (1987)). סוף דבר הבקשה להעברת תיק 40236-09-12 לבית משפט לענייני משפחה - מתקבלת, התיק יעבור לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן. הבקשה להעברת תיק 45580-05-12 לבית משפט לענייני משפחה - מתקבלת, התיק יעבור לבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן. המרצת פתיחה