הצדדים הסכימו כי אדון בבקשת רשות הערעור כבערעור. לאחר ששמעתי טיעוניהם, החלטתי לקבל את הערעור. 1. תיק זה איננו לצמחונים, כפי שיעיד שם החברה בה עסקינן (להלן: בורגר ראנץ'). בקשת רשות הערעור שבפניי נסבה על החלטה מחודש נובמבר של בית משפט קמא, שבאה בהמשך לשתי החלטות קודמות. החלטה ראשונה מחודש אפריל השנה ובמסגרתה דחה בית משפט קמא את ערעורם של חושינסקי ואלעד בגין דחיית תביעת החוב שלהם. החלטה שניה ניתנה באוגוסט, ובה דחה בית משפט קמא את בקשת בעלי התפקיד לאשר את הסדר הנושים (להלן: הסדר הנושים הראשון). ענייננו נסב על ההחלטה הנוכחית של בית משפט קמא, במסגרתה דחה את בקשת בעלי התפקיד לאשר את הסדר הנושים השני. 2. כהערה מקדמית, אני דוחה את הטענה שהושמעה על ידי הנושה הרגיל אשפלסט, ולפיה היה על המבקשים לעתור לקבלת אישור בית משפט קמא לצורך הגשת הבר"ע דכאן. זכות המבקשים להגיש בקשה זו, היא לא רק בשל היות המבקשים נוגעים בדבר - נוכח הערה כזו או אחרת שנכתבה לגביהם בהחלטתו של בית משפט קמא - אלא גם לגופו של הסדר הנושים, נוכח טענתם כי הסדר הנושים הראשון, קל וחומר השני, הוא לטובת הנושים. בהקשר זה אציין, כי המקרה שלפנינו חריג למדי, בהתחשב בכך שהנושים שהגיעו לאסיפות הכלליות או ששלחו תגובתם לבעלי התפקיד, הסכימו להסדר המוצע, הן הראשון והן השני; בהתחשב בכך שגם הכונ"ר תמך בשני ההסדרים; ובהתחשב בכך שאין דרכו של בית משפט של פירוק להתערב בשיקול דעת המפרקים ולשים עצמו אפוטרופוס על הנושים. משאמרנו דברים שאמרנו, אגיע לעיצומם של דברים ולחלק האופרטיבי של פסק דין זה. 3. במסגרת הדיון שנערך היום בפני, הסדר הנושים שופר בפעם השלישית מבחינה זו שפז נעתרה להמלצת ולהצעת בית המשפט והסכימה, על מנת לסיים את ה"סאגה", לקבל על חשבון חובה סכום של 8 מיליון ₪ במקום הסך של 8.64 מיליון ₪ שהיתה אמורה לקבל על פי הסדר הנושים השני. למען הסר ספק, ובהמשך לאמור בהסדר הנושים השני, סכום זה ישולם לפז כנושה רגיל. כבסיס להסדר הנ"ל, בית משפט זה יצא מנקודת הנחה כי בקופה "נטו" יש כ-16 מיליון ₪ (לרבות תקבולים עתידיים מאורגד). לכן, הנושים הרגילים יקבלו כ-70% מחובם מיידית, והיתרה תשולם לפז. ככל שלקופה יגיעו סכומים העולים על 16 מיליון ₪, הסכום העודף יתחלק בין הנושים הרגילים לפז בחלקים שווים. בנוסף, הסכימה פז כי החלוקה לנושים הרגילים תתבצע "במכה אחת", כך שהנושים הרגילים יקבלו את מלוא הדיבידנד שלהם (כ-70%), ואילו פז תמתין לקבלת מלוא הסכום המגיע לה עד לאחר שהרוכשת אורגד תסיים לשלם את התשלומים החלים עליה על פי ההסכם בינה לבין בעלי התפקיד. 4. פסק דין זה מבטל את הקביעות העובדתיות בהחלטת בית משפט קמא מיום 20.11.2013, ככל שהן מתיימרות לקבוע מסמרות לגבי פז או לגבי תפקודם של בעלי התפקיד כעושי דבריה של פז או כמי שהפרו את חובותיהם כלפי בית המשפט והנושים. אנמק בקצרה את החלטתי דלעיל. לאורך כל שלוש ההחלטות הנ"ל של בית משפט קמא, נדונה סוגיית מעמדה של פז. אין בדעתי לחלוק על הניתוח המלומד של בית משפט קמא לגבי הסוגיות המשפטיות אשר עולות במקרה דנן, ובין היתר, האם לפנינו מכירת שליטה חובלת, האם פז אינה יכולה להיות נושה מובטח, חובות האמון של פז כלפי בורגר ראנץ' והנושים, וכיוצא בזה. דא עקא, שהתשתית העובדתית שעמדה בפני בית משפט קמא היתה הסכם המכר לחושינסקי והסכם ההלוואה, וקולה של פז לא נשמע. רוצה לומר, כי הבירור העובדתי לא מוצה ולא ניתנה לפז זכות טיעון במישור העובדתי והמשפטי. כך גם לגבי בעלי התפקיד. ככל שידיעתי מגעת, מקום בו מוגשת בקשה לאישור הסדר נושים, בית משפט של פירוק נוהג לקיים דיון בבקשה. לא כך נעשה, לא בהחלטה אשר דחתה את הסדר הנושים הראשון, ולא בהחלטה מושא הדיון שדחתה את הסדר הנושים השני. קשה להלום כי בית משפט ידחה את הסדר הנושים מיוזמתו ללא בקשה של מי מהנושים, ובעיקר מבלי לשמוע את בעלי התפקיד. על אחת כמה וכמה, מקום בו נמתחת על-ידו ביקורת לגבי תפקודם של בעלי התפקיד. בהקשר זה אציין, כי לפנינו שני סוגים של בעלי תפקידים. עורך דין נס מונה בשעתו ככונס נכסים מטעם פז, שעתרה בחודש אוגוסט 2008 לבית המשפט בבקשה לאכוף את השיעבוד. ואילו עורך דין ברגרזון ורו"ח שפלר מונו כמפרקים זמניים לבקשת נושים (3 ספקים שלא קיבלו את חובם). היו אלה דווקא המפרקים הזמניים שלחמו "כנגד" פז והעלו טענות כנגד נשייתה, כך שמן הסתם יש להניח כי הסדר הנושים אליו הגיעו הפיס את דעתם מבחינת סיכוי וסיכון. אף לא למותר לציין את הצהרתו של עורך דין נס כי לא היה מעורב בבדיקת החוב של פז, וכי זו נעשתה על ידי המפרקים הזמניים. המפרקים הזמניים אכן אישרו שהם אלו שביצעו חקירות ודרישות בנושא החוב של פז וכי כל החומר הועבר לכונ"ר אשר נתן הסכמתו אפילו להסדר הנושים הראשון. קל וחומר לגבי הסדר הנושים השני, לגביו לא נתבקשה תגובת הכונ"ר טרם ניתנה החלטת בית משפט קמא. ולבסוף, ולא אחרון בסדר חשיבותו, הכונ"ר שהיה בתמונה וחקר ודרש בעצמו, אף הוא הצהיר בדיון בפני היום כי אינו סבור שבעלי התפקידים חדלו במילוי תפקידם. 5. בנקודה זו אני מגיע לסיבה המרכזית בגינה אני סבור כי ראוי לאשר את הסדר הנושים. לימדונו רבותינו, כי ברי ושמא - ברי עדיף. הנה כי כן, על פי הסדר הנושים השני, הנושים הרגילים היו אמורים לקבל 64% מהנשייה. מנגד, אילו הוכרעה הוכחת החוב ותביעתה של פז היתה נדחית, אזי פז הייתה מגישה ערעור על דחיית הוכחת החוב (במאמר מוסגר: אין חולק על גובה החוב לפז העומד על כ-13.5 מיליון ₪. באומרנו הכרעה בהוכחת חוב, הכוונה היא הכרעה בתוקף השיעבודים ובמעמדה של פז). ערעור זה צריך היה להתברר בבית המשפט המחוזי, וכפי ששמעתי מהצדדים, מערכת העובדות בכל הקשור לעיסקת פז-חושינסקי סבוכה עד מאוד והיתה מחייבת בירור עובדתי, כגון, בשאלה אם ועד כמה פז היתה מעורבת מאחורי הקלעים או לפני הקלעים בניהול בורגר ראנץ'. לאחר מכן, מן הסתם הנושא היה מתגלגל לפתחו של בית המשפט העליון. בנקודה זו אציין, כי הסוגיה המשפטית אינה פשוטה כלל ועיקר. כך, בעניין קוסוי, עליו הסתמך בית משפט קמא, נושא השליטה החובלת התעורר בהקשר של חובת זהירות כלפי בעל מניות מיעוט. במקרה שבפנינו נמכרו כל מניות החברה. ועיקרו של דבר. בית משפט קמא, בניתוח המשפטי המעמיק שערך, הפנה למאמרו של דוד האן לגבי חובות נדחים. מעבר לכך, שלמיטב ידיעתי, התזה המאלפת המוצגת במאמר טרם קיבלה גושפנקא בפסיקה, הרי שגם המלומד האן מציע כי בעל שליטה שלזכותו יש שעבודים על נכסי החברה יהפוך מנושה מובטח לנושה רגיל. והרי, כך ארע במקרה שבפנינו, שמעמדה של פז על פי הסדר הנושים השני הורד למעמד של נושה רגיל. 6. כאן אנו מגיעים לתורת המספרים, ודומני כי נפלה שגגה בהחלטתו של בית משפט קמא בעניין זה. בעמודים 11-10 להחלטה עומד בית משפט קמא על כך שעל פי הסדר הנושים הראשון הנושים הרגילים היו אמורים לקבל עד 50% מחובם, בעוד שפז היתה אמורה לקבל 8.5 מיליון ₪. בהמשך אומר בית משפט קמא, כי על פי הסדר הנושים השני כל הנושים, לרבות פז, היו אמורים לקבל 64% מהנשייה, ובהמשך קובע בית משפט כי על פי ההסדר השני פז היתה אמורה לזכות ב-100,000 ₪ נוספים כסכום הנגרע מהנושים הרגילים, כך שמדובר בהסדר משופר מבחינת פז דווקא. ולא היא, ונראה כי הטעות גלויה על פני ההחלטה, באשר ענייננו בקופה אחת, וברי כי אם חלקם של הנושים הרגילים צמח מ-50% ל-64%, הרי שלא יתכן כי חלקה של פז יגדל. איני רואה טעם לחזור על כל מה שכתבו בעלי התפקיד לגבי הסכומים שהיו אמורים להשתלם על פי הסדר הנושים הראשון ועל פי הסדר הנושים השני. בתמצית שבתמצית, ובהתחשב בכך שהסכום הכולל לחלוקה הוא כ-16 מיליון ₪, הרי שקריאה זהירה של הסדר הנושים הראשון מעלה כי במסגרת ההסדר הראשון היה מקום לחלוקה שלישית, כך שפז היתה אמורה לקבל כ-9.5 מיליון ₪. על פי ההסדר השני, פז היתה אמורה לקבל 8.64 מיליון ₪. מכל מקום, ברי כי אילולא התערבותו של בית משפט קמא בהחלטה שדחתה את הסדר הנושים הראשון, לא היה מושג הסדר נושים משופר, ומכאן שהחלטה זו השיגה את מטרתה בכך שבהסדר הנושים השני שופר מעמדם של הנושים הרגילים שחלקם עלה מכ-57% ל-64%. על אחת כמה וכמה בתום הדיון היום, בעקבות ההחלטה מושא הדיון, שעה שפז הוסיפה וגרעה מחלקה, באופן שהנושים הרגילים יקבלו כ-70% מהנשייה הרגילה. בית משפט קמא הדגיש מספר פעמים בהחלטתו כי יש להביא מזור לנושים הרגילים המשוועים לכספם. דומני, כי החלטתי זו משקללת ומביאה לידי ביטוי גם שיקול זה. בשולי הדברים, לא למותר לציין כי דווקא הנושים "המתוחכמים" מתוך כלל הנושים הרגילים תמכו בהסדר הנושים השני. בחישוב מהיר שעשיתי, בהפחתת העיריות, הבנקים והנושים המתוחכמים, אזי נשייתם של הנושים הרגילים עומדת על כ-6 מיליון ₪. 7. אכן התלבטתי שמא ראוי להותיר את החלטת בית משפט קמא על כנה מבחינת ההוראה האופרטיבית בסיפא להחלטה, ולפיה ניתנה לבעלי התפקיד אפשרות לכנס אסיפת נושים שלישית במספר. אולם, בהתחשב בכך שההחלטה ניתנה, למעשה, ללא טיעון של בעלי התפקיד, לא מצאתי להורות כך. מכל מקום, גם לגופו של עניין, איני מוצא טעם בכינוס אסיפת נושים שלישית כפי שהוצע על ידי הנושה אשפלסט בישיבה דהיום. זאת, בהתחשב בשיעור הדיבידנד, המכובד לכל הדעות, שאינו שכיח בתיקי פירוק, ובהתחשב בדרך החתחתים הצפויה לארוך שנים ארוכות אילו תוכרע הוכחת החוב של פז ותדחה. יתירה מזו, אסור לשכוח את הסיכוי, שמא הסיכון, שפז תוכר בסוף הדרך כנושה מובטח לכל דבר ועניין - ואזכיר כי הקריסה של בורגר ראנץ' ארעה כשנתיים ו-8 חודשים לאחר המכירה לחושינסקי - שאז ימצאו הנושים הרגילים כי נסתחפה שדם. 8. יסוד מוסד להחלטת בית משפט קמא היה הפגם שמצא בית משפט קמא בכך שבעלי התפקיד לא הביאו בפני הנושים את התמונה המלאה בכל הקשור לפז, לכאורה, בניגוד להחלטתו מחודש אוגוסט בה נדחה הסדר הנושים הראשון. דומה כי נפלה אי הבנה בין כוונת בית משפט קמא לבין הדרך בה פעלו בעלי התפקיד, אך איני רואה לזקוף זאת לחובת בעלי התפקיד. זאת, הן נוכח החלטת בית המשפט מיום 30.10.2013 והן מאחר שהזימון של הנושים אמור להיעשות על פי התקנות הקובעות כי זימון והצבעה כאמור יכול וייעשו בכתב. דומני כי ככל שבית משפט קמא ביקש לסטות מהתקנות, הדבר צריך היה להיכתב במפורש, באשר בעלי התפקיד חזרו ופעלו לגבי הסכם הסדר הנושים השני באותו אופן בו פעלו לגבי הסדר הנושים הראשון. לא למותר לציין, כי במודעה שפורסמה ובהסדר הנושים נכתב כי הסברים יינתנו, ונושים שגילו עניין נוסף קיבלו את החלטת בית משפט קמא מחודש אוגוסט. 9. התרתי לנושה הרגיל אשפלסט להתייצב לדיון ולטעון מלוא טענותיו. בית המשפט מודה לו על התייצבותו, מן הטעם שכל הצדדים לבקשה דכאן תמכו בה, ולכן ראוי ורצוי היה לשמוע קולו של נושה המיוצג כהלכה על מנת לבחון זוויות אחרות אשר יתכן שלא מצאו ביטוי בבקשה שבפני. כאמור, לאחר ששמעתי את הצדדים ואת הטענות שכנגד, הגעתי למסקנה כי ראוי לאשר את הסדר הנושים השני, כפי ששופר היום. אין ספק כי גם מבחינה זו, בסופו של יום, החלטת בית משפט קמא הביאה לשיפור נוסף במעמדם של הנושים הרגילים. 10. אשר לבקשת ההצטרפות של חושינסקי. החלטתו של בית משפט קמא מחודש אפריל היא חלוטה, ובהחלטה זו נקבע כי מעמדו של חושינסקי הוא כשל נושה נדחה. איני סבור כי לאחר שעניינו של חושינסקי הוצא מן הדלת הראשית, יש מקום להכניס אותו דרך החלון בעקבות החלטת בית משפט קמא. מכל מקום, גם פסק דין זה סותם את הגולל על אפשרות זו. 11. סוף דבר כי הסדר הנושים השני מאושר בצורתו המשופרת, כאמור בסעיף 3 לעיל. הפועל היוצא מפסק דיני דלעיל הוא, שבית משפט קמא פטור מלדון בשאלה אם יש למנות עורך דין חיצוני לבחינת החוב של פז. מובן כי ככל שנותרו עניינים פתוחים בתיק הפירוק, הם ידונו על ידי בית משפט קמא. 12. פתחתי ואמרתי כי המשיבים בבקשה זו, למעשה הכונ"ר, הסכימו לבקשה. לא כך לגבי הנושה אשפלסט, שהתנגד לבקשה. לכאורה ראוי היה לחייבו בהוצאות, אך בשל תרומתו לדיון, איני רואה לעשות צו להוצאות. בהקשר זה לא למותר לציין כי נושים אחרים לא ביקשו להצטרף, לא בהליך דכאן ולא באסיפות הנושים, שמא כחלוף כ-5 שנים מאז קריסת בורגר ראנץ' איבדו חלק מהנושים את עניינם. הוכתב באולם, בנוכחות הצדדים, ביום 22.12.2013. הסדר נושיםנושה