מונחת בפני בקשת הנאמן של חברת משה שניידר - חברה קבלנית בנתניה בע"מ, המצויה בהליך של הסדר נושים בפיקוח בית המשפט, אשר עניינה החלטת רשם הקבלנים להוריד, לאלתר ובאורח חד צדדי, את סיווגה הקבלני של החברה, וזאת באורח אשר אין חולק כי הוא עשוי לפגוע קשות ואף לאיין את הסדר הנושים של החברה. רשם הקבלנים (להלן: "המשיב") מעלה טענות של חוסר סמכות, באשר ערעור על החלטותיו נתון לכאורה אך ורק לסמכותה של וועדת הערר. כמו כן מועלות מספר טענות לגופו של עניין, ביניהן טענות בדבר ליקויי בניה, וכן בדבר קשר בין החברה בהקפאה ובין חברה אחרת, אשר אף בעניינה מתנהלים הליכים בפני רשם הקבלנים (הליכים שאין מקום לדון בהם במסגרת בקשה זו). כונס הנכסים הרשמי מציין בתגובתו כי החלטת המשיב בעייתית, ואף מתעלמת לכאורה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעניין דומה (הגם שעל החלטה זו תלוי ועומד ערעור בבית המשפט העליון). חרף זאת, טוען הכנ"ר כי מהבחינה המהותית פעל המשיב בתחום מומחיותו וסמכותו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו: 1. אין ספק, כי עניינים הנוגעים לסיווג קבלני הינם אכן במומחיותו המקצועית המיוחדת של המשיב. עם זאת, ובמלוא הכבוד הראוי, הרי שספק גדול אם ההחלטה נשוא בקשה זו יכולה לעמוד במתכונתה הנוכחית. זאת, בלא צורך לדון בשלב זה בסוגיות המהותיות - קרי, האם אכן יש מקום להורדת סיווג לגופו של עניין, אם לאו. 2. פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע הינו מפורט ומנומק, וההבחנה אשר מנסה המשיב לערוך בינו לבין נסיבות המקרה דנן נראית על פניה מלאכותית. אכן, אין עסקינן בהלכה מחייבת, אלא אין בכך (ואף לא בעובדה כי ערעור על פסק הדין תלוי ועומד) בכדי לאפשר למשיב להתעלם "במחי יד" מההלכה שנפסקה באותו מקרה, קל וחומר שלא לעשות זאת בלא התדיינות ובאורח הנראה על פניו כחד צדדי. 3. אחזור ואדגיש; אין עסקינן בשלב זה ב"ערעור" על מהות החלטתו של המשיב, אלא בהתדיינות אודות הדרך בה פעל, אשר נראית על פניה מנוגדת להוראת סעיף 350 לחוק החברות. בעניין זה, די אם אעיר, כי פרשנותה של הפסיקה למושג "הליך" הינה מרחיבה ביותר, וכוללת בדרך כלל כל פעולה שיש בה כדי להשפיע על מסת הנכסים של החברה בהקפאה, או לפגוע בסיכוייה להגיע להסדר נושים ולהשתקם (זאת מלבד ההליכים הננקטים לא כנגד החברה אלא כנגד צד ג', כגון דרישה למימוש ערבות בנקאית אוטונומית). אכן, מרבית ההליכים הינם הליכים משפטיים או הליכי הוצאה לפועל, אולם אין לפסול את האפשרות כי גם הליכים מנהליים ואחרים, המשפיעים באורח דרסטי על החברה, יכללו במסגרת סעיף 350. זאת, אלא אם כן הורו הדין או הפסיקה - במפורש - כי עיכוב ההליכים אינו חל על סוג הליך פלוני. 4. המסקנה מכל האמור לעיל הינה כי המשיב התעלם למעשה מן הדין ונקט בהליך מהותי בעל השפעות מרחיקות לכת, וזאת בלא קבלת אישור מבית המשפט הדן בהקפאת הליכים. מן הראוי לציין כי עסקינן בדין חד משמעי, אשר אין לערב בינו לבין השאלה המאוחרת יותר האם, באיזו דרך ובפני איזו ערכאה מן הראוי לברר את הסכסוך. בשולי נקודה זו אעיר, כי ספק גדול בעיני אם ראוי כי גוף מנהלי, הכפוף לחובות מוגברות של הגינות ותום לב, ינקוט הליך מסוג זה באורח הנראה על פניו חד צדדי, בלא התראה מספקת, ובלא שמיעת הצדדים הנפגעים - באורח אשר ספק גדול בעיני כיצד ואם הוא מתיישב עם כללי הצדק הטבעי, המחייבים את כל רשויות המנהל. 5. לאור האמור לעיל, אין כל מקום לקבל את טענת חוסר הסמכות שמעלה המשיב, באשר - בנסיבות המקרה - פעל הוא עצמו באורח שאינו הולם את הדין, וכעת מבקש לכאורה להיבנות ממחדל זה. זאת ועוד; קשה עלי, בנסיבות דנן, ההבחנה שמנסה לערוך הכונס הרשמי בין ה"היבט הפרוצדוראלי" (בעניינו משתמע למעשה מדבריו כי הדין עם הנאמן), לבין ה"היבט המהותי". עמדה זו, בכל הכבוד הראוי, מכשירה בדיעבד את ההתעלמות הן מהפסיקה והן מהוראתו המפורשת של סעיף 250 לחוק החברות, דבר שאין לקבלו, קל וחומר כאשר הוא חורץ "במחי יד" את גורלו של הסדר הנושים לכישלון. מעבר לדרוש אעיר, כי דווקא מטענות המשיב עולה כי קיים קשר הדוק בין שיקוליו ובין עניינים המצויים "בליבה" של דיני חדלות הפרעון ושל סטטוס של חברה בהקפאת הליכים, סוגיה אשר ייתכן מאוד כי יש טעם ללבנה דווקא בבית המשפט של חדלות פרעון ולא בערכאה אחרת. לעניין זה יועד, כי בקשות למתן הוראות עוסקות לא פעם, מעצם טיבן, בעניינים אשר לו עסקינן היה בחברה סולבנטית, היו מצויות בסמכותן של ערכאות אחרות. 6. לאור האמור לעיל החלטתי לקבל את הבקשה, במובן זה שהחלטתו של המשיב ניתנה שלא כדין, ואי לכך אין מנוס מביטולה. אין האמור לעיל מונע מן המשיב להגיש בקשה מתאימה לפי סעיף 350 לחוק החברות, ובה לגולל את כל נימוקיו וטענותיו, באשר החלטה זו אינה דוחה אותם לגופם, וקל וחומר שאינה יוצרת מעשה בית דין. בנסיבות העניין ישא המשיב בהוצאות הנאמן ובשכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הסדר נושיםנושה