זוהי בקשה של שתי החברות ק.ר. נציגויות מסחר יבוא וקמעונאות בע"מ, וק.י.ש. יבוא בע"מ (להלן: "החברות"), לאישור הסדר הנושים המוצע שהעתק ממנו צורף לבקשה כנספח 1. עפ"י האמור בפתיח ההסדר שאישורו מבוקש, הרי שהוא מוצע ע"י החברות, בעלי מניותיהן ונושאי המשרה בהן. דברי רקע 1. בהתאם לבקשתן של החברות, ביום 2/12/2010, ניתן ע"י ביהמ"ש צו הקפאת הליכים כנגד החברות לתקופה של 60 יום, תקופה זו הוארכה מדי פעם, ולאחרונה בהתאם להחלטה מיום 15/5/2011, הוארכה תקופת הקפאת ההליכים עד ליום 31/5/2011. עפ"י צו הקפאת ההליכים מונה עוה"ד רמי קוגן כנאמן (להלן: "הנאמן") להקפאת ההליכים של החברות. 2. בעקבות הצו הנ"ל, נטל הנאמן את ניהול החברות והפעלתן, והודות למאמציו ולהתקשרות שנחתמה בין חב' ק.ר. לבין פיצוחי ירושלים, הצליח הנאמן להמשיך בהפעלת החברות כעסק חי. הבקשה לאישור ההסדר המוצע 3. בבקשה לאישור ההסדר המוצע מתייחסים, ב"כ החברות, לכל אחת משתי החברות בנפרד, וסוקרים את פעילותה של כל אחת מהן, את הסתבכותה הכספית ואת הפעילות של הנאמן בתקופת ההקפאה לייצוב החברות. הבקשה מפרטת את חובותיה של כ"א משתי החברות בנפרד, אם כי ההסדר המוצע מתייחס לשתי החברות יחדיו והמקורות למימון ההסדר המוצע הם אותם מקורות. 4. כעולה מהבקשה, אסיפות הנושים התקיימו ביום 11/1/2011 במשרדי הנאמן ודבר כינוס אסיפות הנושים פורסם ע"י הנאמן בעיתונות, מבעוד מועד. עפ"י האמור בבקשה, תוצאות ההצבעה באסיפות הנושים היו כדלהלן: א. נושים בדין קדימה; כלל הנושים בדין קדימה, עובדים, רשויות מס ומשכירים, הן של חברת ק.ר. והן של חב' ק.י.ש, שהשתתפו בהצבעה, תמכו בהסדר המוצע. ב. נושים מובטחים בשעבודים כלל הנושים המובטחים בשעבודים הן של חב' ק.ר. והן של חב' ק.י.ש, שהשתתפו בהצבעה, תמכו בהסדר המוצע. ג. בקבוצת הנושים בדין רגיל המחזיקים בערבויות אישיות של בעלי המניות של חב' ק.ר. הצביעו בעד ההסדר 6 נושים, שערך נשייתם יחדיו מהווה 89% מסך כל נשיית הנושים, שהשתתפו בהצבעה, בקבוצה זו, בעוד שארבעה מהנושים שהשתתפו בהצבעה התנגדו להסדר, לעומת זאת, כלל נושי חברת ק.י.ש בקבוצת נושים זו, אשר השתתפו בהצבעה תמכו בהסדר. ד. בקבוצת הנושים הרגילים של ק.ר נציגויות הצביעו בעד ההסדר, 6 מתוך 7 נושים שהשתתפו בהצבעה, כאשר ערך נשייתם של התומכים מהווה 96%, מסך כל סכום הנשייה של הנושים שהשתתפו בהצבעה, לעומת נושה אחד שהתנגד. בקבוצת נושים זו של חברת ק.י.ש. שיעור התמיכה עמד על 100% מכלל הנושים שהשתתפו בהצבעה. הסדר הנושים 5. עפ"י ההסדר המוצע ישולם לנושים של שתי החברות שבדין קדימה, הן עובדים והן מוסדות, דיבידנד בשיעור 100%, כאשר הסכום שבדין קדימה נקבע עפ"י חוק המוסד לביטוח לאומי ולא עפ"י פקודת פשיטת הרגל. הנושים המובטחים (בנק הפועלים בע"מ ובנק לאומי לישראל בע"מ), יקבלו מלוא התמורה שתתקבל, ממימוש הבטוחות שבידיהם ובגין היתרה ישולם להם דיבידנד בשיעור שיקבלו הנושים בדין רגיל. נושים רגילים המחזיקים בערבויות אישיות של צדדים שלישיים (שהם עפ"י הבהרות החברות - הנאמן שני בעלי המניות, של שתי החברות, ה"ה שבח אילון ושבח אורן), יקבלו 35% מסכום הנשייה שלהם תוך פרק זמן של 60 חודשים ומהבהרות שניתנו, עולה כי המדובר בתשלום דיבידנד פעם בשנה שסכומו או שיעורו מסך כל הדיבידנד הכולל האמור להיות משולם ייקבע ע"י הנאמן. לנושים הרגילים של שתי החברות מוצע עפ"י ההסדר, לשלם 25% מסכומי הנשייה, גם זאת בפרק זמן של 60 חודשים, כאשר בכל שנה יבוצע תשלום אחד שגובהו ייקבע עפ"י שיקול דעת הנאמן. מקורות המימון של ההסדר 6. מקורות המימון עפ"י ההסדר המוצע הם כדלקמן: א. 50% מהרווחים הצפויים של החברה המשותפת של ק.ר. ופיצוחים ירושלים המנהלת את חנויות הרשת (לרבות תקבולים מזכיינים וספקים) סכום זה מוערך בסך של 873,000 ₪ לשנה. ב. 100,000 ₪ בונוסים מספקים גדולים כגון שטראוס עילית, גלידות שטראוס וקוקה קולה. ג. סך של 72,000 ₪ הכנסות ק.ר מהפעלת ניהול ממוחשבח ברשת. ד. 310,000 ₪ ממימוש מלאי וציוד של שתי החברות. ה. 349,000 ₪ גביית חובות מחייבים. ו. 1,160,000 ₪ מקיזוז פיקדונות בעלי המניות. 7. עפ"י ההסדר המוצע, סכום נשיית העובדים בדין קדימה עומד ע"ס 600.5 אלף ₪, (כולל בעלי המניות ה"ה אילון ואורן שבח ומנהלת החשבונות יפה שבח), מע"מ 144 אלף ₪, מס הכנסה 24 אלף ₪, וביטוח לאומי 16.5 אלף ₪ (סה"כ חובות בדין קדימה 785 אלף ₪ ואלה אמורים לקבל 100% מסכום הנשייה שלהם), תוך 120 יום מאישור הסדר הנושים. סכום הנשייה של הנושים המובטחים עומד על סך 6,213,000 ₪ (בנק הפועלים 4,403,000 ₪, בנק לאומי 650,000 ₪, בנק אוצר החייל 275,000 ₪, בנק דיסקונט 605.1 אלף ₪, בנק מזרחי טפחות 165,500 ₪ והבנק הבינלאומי 115,000 ₪). נושים אלה אמורים לקבל, עפ"י ההסדר המוצע, 100% מהתמורה שתתקבל ממימוש הבטוחות המוחזקות על ידם, בעוד שמה שיוותר מהחוב ייחשב כחוב רגיל ויזכה לדיבידנד בהתאם. סכום הנשייה של כלל הנושים בדין רגיל המגובה בערבות אישית של צדדי ג', הינו סך של 2,396,000₪. לקבוצת נושים זו מוצע דיבידנד בשיעור 35% שהם סך הכל 838.6 אלף ₪, בעוד שסך כל החוב לנושים רגילים ללא ערבויות אישיות, הינו 565,000 ₪ והדיבידנד המוצע לקבוצת נושים זו עומד על שיעור של 25%, כך שהסכום שאמור להשתלם לנושים בקבוצה זו הינו 141,250 ₪. הסכום הכולל של הדיבידנד עפ"י ההסדר המוצע לכל קבוצות הנושים הינו, אפוא, סך של 7,978,500 ₪. 8. לטענת החברות, להסדר הנושים המוצע יתרון, על כל הליך אחר, כגון פירוק, וזאת לגבי כל כל אחת מקבוצות הנושים; עפ"י ההסדר המוצע, יקבלו הנושים המובטחים והנושים בדין קדימה 100% מסכומי הנשיה שלהם, לטענת החברות גם לגבי הנושים הרגילים המחזיקים בערבויות אישית, עדיף ההסדר משום שבפירוק החברות, נושים אלה לא יקבלו דיבידנד כלשהוא מהחברות בעוד שהערבויות האישיות אינה בטוחה מספקת, לגביית חובותיהם. באשר לנושים הרגילים, נטען בבקשה כי, אלה לא יזכו בקבלת סכום כלשהוא מסכומי הנשייה שלהם, באם ההסדר לא יאושר והחברות תפורקנה, בעוד שעל פי ההסדר מוצע להם 25% מסכומי נשייתם. לטענת החברות, להסדר הנושים יתרון נוסף בכך שהוא מביא לשיקום החברות, הבראתן וחזרתן למעגל הפעילות הרגיל, במקום פירוקן וחיסולן הסופי. 9. ב"כ החברות טענו עוד כי משזכה ההסדר המוצע ברוב הנדרש עפ"י החוק, הרי שביהמ"ש לא יתערב בשיקולי הכדאיות הכלכלית של הסדר הנושים ולא ישקול שיקולים כאלה בבואו לבחון אישור ההסדר. עוד טענו כי חדלות הפרעון של החברות לא נגרמה בעטיים של מעשי רמאות מצידם של נושאי תפקיד אלא בשל קשיים כלכליים אובייקטיביים, משום כך יש לאשר את ההסדר המוצע. 10. עפ"י הצהרת ב"כ החברות והנאמן, דבר הגשת הבקשה לסדר נושים פורסם כמצוות החלטת ביהמ"ש ובהתאם לתקנה 2 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או הסדר) תשס"ב-2002, בעיתונות ביום 28/3/2011. עפ"י הפרסום הוזמן, כל נושה שבדעתו להתנגד להסדר הנושים, לעשות כן תוך 10 ימים. עד היום, ולאחר שפרק הזמן שנקבע להגשת התנגדויות חלף זה מכבר, רק נושה אחד הגיש התנגדות לאישור ההסדר, הוא בנק מזרחי טפחות בע"מ. התנגדות בנק מזרחי טפחות בע"מ לאישור הסדר הנושים 11. כאמור, ההתנגדות בכתב היחידה, לאישור הסדר הנושים המוצע, שהוגשה עד כה, הינה התנגדות של בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "בנק מזרחי") שהוא נושה בחברת ק.ר. בסכום של 197,084 ₪, נכון ליום הגשת תביעת החוב לנאמן 12/12/2010, כאשר סכום נשייה זה מובטח בערבויות אישיות של שבח אילון ושבח אורן שהם בעלי המניות של שתי החברות. 12. לטענת בנק מזרחי בבקשה להקפאת ההליכים, לא נתבקש, וממילא לא ניתן, צו להקפאת הליכים נגד בעלי המניות של החברות ומנהליהן. בעקבות כך, הגיש בנק מזרחי תביעה במסגרת ת.א. 46588-12-10, כנגד בעלי המניות, הערבים לחוב שלו, על כן אין מקום לאישור הסדר הנושים לגבי בעלי המניות, גם אם יאושר ההסדר ביחס לחברות. 13. מההתנגדות עולה, כי בנק המזרחי חולק על טענות ב"כ החברה והנאמן בעניין תרומתם להסדר הנושים של בעלי מניות החברות, וטוען כי כל מה שעשו בעלי המניות, נעשה מתוך אינטרס אישי שלהם, בהיותם בעלים של החברות, ולא למען הנושים. 14. עוד נטען כי בעלי המניות הם בעלי רכוש וכ"א מהם מתגורר בבית ומחזיק במשק השייך לו; האחד במושב ניר יפה והאחר במושב יודפת, שאמנם רשומים עליהם שעבודים, אולם יש להניח כי שווי הנכסים עולה משמעותית על יתרת סכום החוב בגינו מוטלים השעבודים. לטענת בנק המזרחי גם אם הסדר הנושים יאושר ביחס לחברות, אין הצדקה לאשרו ביחס לבעלי המניות. תגובת ב"כ החברות להתנגדות בנק המזרחי 15. ב"כ החברות הגישו תגובה בכתב להתנגדות בנק המזרחי, בה טענו כי ההתנגדות של בנק המזרחי אינה מעלה כל נימוק המצדיק דחיית הסדר הנושים המוצע, שהינו עדיף לנושי החברות על פני כל חלופה אחרת. לטענתם, בנק המזרחי לא יקבל דבר אם הסדר הנושים לא יאושר והחברה תפורק לעומת 35% שיקבל במסגרת ההסדר. 16. לטענת בנק מזרחי ולפיה, מלכתחילה לא נתבקש צו הקפאת הליכים נגד בעלי המניות, טענו ב"כ החברות כי לבנק המזרחי היה ידוע כי ההסדר מתייחס גם לבעלי המניות, מאחר ולבקשה למתן צו הקפאה צורף הסדר נושים מוצע ובו הפטר גם לבעלי המניות, וגם לצדדים שלישיים שערבו אישית לחובות החברות. עוד נטען בהקשר זה כי התביעה שהוגשה ע"י בנק המזרחי לבימ"ש הוגשה על כל סכום החוב ולא על היתרה שאינה נפרעת עפ"י ההסדר. 17. ב"כ החברות חולקים על טענת בנק המזרחי לפיה התרומה מצידם להסדר היא מתוך אינטרס אישי וטוען כי כל רווחי ק.ר. מההסכם עם פיצוחי ירושלים מיועדים למימון הסדר הנושים. בתגובתם, הפנו ב"כ החברות לפירוט התרומה, שלגישתם תרמו ויתרמו בעלי המניות להסדר ולהצלחתו, שניתן על ידם בהבהרות שניתנו עפ"י החלטת ביהמ"ש, ע"מ להוכיח כי בעלי המניות תורמים משמעותית להסדר הנושים. 18. באשר לרכוש הפרטי, מציינים ב"כ החברות כי המדובר בדירות מגורים המשותפות לבנות הזוג, כך שגם אם שווי הדירות עולה על החוב בגינו רשום השעבוד, עדיין לא יוותר דבר לנושים כמו בנק המזרחי. מה עוד שאם ההסדר לא יאושר, נושים אחרים כגון בנק הפועלים ובנק לאומי, שגם הם מחזיקים בערבויות אישיות של בעלי המניות, ישתתפו בכל יתרה שתוותר ממימוש רכוש פרטי של בעלי המניות, בהיותם מחזיקים בערבויות אישיות של בעלי המניות. עוד נטען בתגובה, כי לבעלי המניות חשיבות רבה בתהליך הבראת החברות וקיום ההסדר המוצע. לפיכך, חשוב שגם הם יזכו להפטר מחובותיהם, במסגרת ההסדר. לטענת החברות, התנגדות בנק המזרחי לאישור ההסדר המוצע הוגשה בחוסר תום לב ויש בה לחבל בהבראת החברות ובפירעון חובות לנושים בפשרה, וכפי שהדבר אושר על ידי רב מכריע של הנושים. מכל אלה, מבקשים החברות לדחות את ההתנגדות של בנק מזרחי ולאשר את ההסדר המוצע. תמצית הדיון שהתקיים בבקשה לאישור ההסדר 19. גם לאחר שב"כ החברות נתנו את הפרטים וההבהרות שנדרשו ליתן בהתאם להחלטה מיום 10/3/2011, ואף שהוגשה כאמור רק התנגדות אחת בכתב לאישור ההסדר המוצע, מצאתי לנכון לקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, על כן הוריתי בהחלטה מיום 14/4/2011 על קיום דיון במעמד הצדדים, בבקשה, ביום 15/5/2011, תוך שאני מחייב את הנאמן לזמן לדיון זה את כלל נושי החברות שהגישו תביעות חוב. בדיון שהתקיים בבקשה במועד הנ"ל, השתתפו ב"כ החברות, הנאמן, ב"כ בנק אוצר החייל, בנק המזרחי ובנק לאומי, כן השתתפו בדיון מספר נושים מסוגי נשייה שונים. בפתח הדיון נתבקש ב"כ החברות ע"י ביהמ"ש ליתן הבהרות ופרטים במספר נושאים, שנותרו טעונים הבהרה גם לאחר מתן ההבהרות בכתב (ראו עמ' 8, 9 ו- 10 לפרוטוקול הדיון), במיוחד התבקש ב"כ החברות להתייחס לשאלת מתן הפטר לבעלי מניות החברה ומנהליה, לא רק מכוח ערבויות אישיות שניתנו לחובות החברות, אלא גם מפני תביעות שעילתן הרמת מסך העלולות להיות מוגשות נגדם; נושא שנראה בעייתי מבחינת ביהמ"ש. עוה"ד טל, ב"כ בנק המזרחי שסכום נשייתו עומד ע"ס 197,000 ₪ בערך ומובטח בערבויות אישיות של שני בעלי המניות, הודיע כי הבנק אינו מתנגד להסדר, אולם רואה טעם לפגם בבקשה לקבלת הפטר לבעלי המניות לחובות החברה. לטענתו, בעלי מניות החברה אינם תורמים תרומה של ממש להסדר הנושים המוצע, ועזרתם בהמשך ניהול החברות בתקופת ביצוע ההסדר, עליה הצביע ב"כ החברות והנאמן, היא אינטרס אישי שלהם בהיותם מחזיקים במחצית המניות של החברות. מה עוד ובעלי המניות כעולה מטבלאות הנושים, הגישו תביעות לנשייה בדין קדימה בסך העולה על 700 אלף ₪. לפיכך, לגישתו אין ליתן הפטר לבעלי מניות החברות מערבויות שנתנו לחברה. עו"ד נח'לה המייצג את הנושה שיווק סלום בע"מ, שסכום נשייתו בחברה ק.ר עומד ע"ס 49,000 ₪ ומחזיק בערבות אישית של אחד מבעלי המניות, הסכים להסדר המוצע, אולם הצטרף לדברי עו"ד טל והתנגד למתן הפטר לבעלי המניות. גרופית מפעל פלסטיק, נושה בחברת ק.ר. בסכום של 97,000 ₪ ואינה מחזיקה בערבות כלשיהא, טענה באמצעות מנהלת הכספים שלה הגב' סילבי נעמן כי הדיבידנד בשיעור 25% המוצע לנושים הרגילים, הינו נמוך מדי וביקשה להעלות את הדיבידנד המשולם לנושים רגילים לכדי 50%. עו"ד גינת, המייצג את אילות השקעות ונכסים ואמות השקעות בע"מ שמשכירה לחברה ק.ר. חנות בקניון שבניהולה, וסכום נשייתה בחברת ק.ר. הינו 40,000 ₪ בדין קדימה, הביע הסכמתו להסדר, ובלבד שיובהר כי סעיף 13 להסדר הדן בנושים בדין קדימה מתייחס לא רק לעובדים ולרשויות המס, אלא גם למשכירה. קפה סעדי בע"מ, שהינה נושה רגילה וסכום הנשיה שלה עומד ע"ס 90,518 ₪ ואינה מחזיקה בבטחונות או ערבות אישית, הביעה באמצעות ב"כ עו"ד אסמאעיל, הסכמתה להסדר, אם כי ביקשה התערבות ביהמ"ש ע"י הקטנת תקופת הפריסה של תשלום החובות עפ"י ההסדר. עו"ד ריבנוביץ' ב"כ של בנק לאומי שהינו נושה מובטח של חברת ק.י.ש בסכום של כשני מליון ₪, הודיע הסכמתו להסדר, לרבות הפטר בעלי המניות, אף שהבנק מחזיק בערבויות שלהם, זאת לאחר שהבנק ערך בדיקה בעניין. באשר להערות ביהמ"ש לעניין הפטר של בעלי המניות גם מכל תביעה עתידית שתוגש נגדם, שעילתה הרמת מסך, הציע כי לא יינתן הפטר מלא וגורף מתביעות כאלה, אלא ייקבע כי לא תוגש תביעה שעילתה הרמת מסך אלא אם בימ"ש זה יאשר את הגשתה, זאת ע"מ למנוע הגשת תביעות חסרות יסוד. עו"ד גורל, המייצגת את טיקליס שירותי מימון, וחובה מובטח בשעבוד ספציפי על הקופות הרושמות בסניפי החברה, ומחזיקה בערבות אישית, לא התנגדה לאישור ההסדר, עם זאת התנגדה למתן הפטר לבעלי המניות, והודיעה כי היא עומדת על קבלת דמי שכירות עבור הקופות המשמשות את החברות ואשר נרכשו על ידי החברה בדרך של שכר מכר. עו"ד זכריא קאסם, ב"כ מע"מ הודיע כי מע"מ אינו מתנגד להסדר המוצע בכפוף לאמור במכתב התניות בעניין סעיף 13.1.2.5 להצעת ההסדר, לגביו סוכם עם הנאמן על מחיקת המלים "לרבות המינהלי", ולתיקון סעיף 13.1.2.9 כך שבמקום עפ"י הוראות פקודת מס הכנסה יבוא עפ"י הוראות דיני המסים". ב"כ החברות עו"ד גולדבלט הודיע כי אכן הוא מסכים לדרישות הנ"ל של מע"מ. הנאמן, עוה"ד רמי קוגן, הטעים כי בתור נאמן הוא מייצג את טובת הנושים. לדעתו הסדר נושים עדיף על הליך פירוק, לנושים במיוחד הלא מובטחים ומשאיר את החברות פעילות, דבר בעל תועלת רבה. ב"כ החברה ביקש לסיום להגיב להתנגדויות שהועלו כנגד מתן הפטר לבעלי המניות והטעים כי החשיבות של בעלי המניות לגבי המשך ניהול החברה בתקופת ההסדר, ע"מ לייצר מקורות הכנסה למימון הסדר הנושים. כמו כן הצביע על תרומתם הכספית של בעלי המניות בכך שפקודות אישיים בסכום של 1,160,000 ₪ שקוזז ע"ח חובות מובטחים של הבנקים, דבר שהקטין את חובותיהם ועל התחייבותם להעמיד סכום נוסף של 250,000 ₪ למימון הסדר, אם מקורות המימון שצוינו בהסדר לא יספיקו לתשלום הדיבידנד עפ"י המוצע בהסדר. לדעתו, הפטר בעלי המניות מערבויותיהם כרוך כריכה מהותית בהסדר ולא ניתן להפרדה. כן הטעים כי רכושם הפרטי של בעלי המניות משועבד, בין היתר, בגין כספים שהם לוו והכניסו לפעילות החברה. באשר להפטר בעלי המניות מחבות עפ"י תביעות אפשריות שיוגשו נגד בעלי המניות ובעלי התפקיד בחברה בעילה של הרמת מסך, הטעים כי הבקשה נובעת מחשש של ריבוי תביעות, חסרות בסיס, דבר שיפגע ביכולת בעלי המניות למלא את תפקידם בחברה, והודיע הסכמתו כי נושא זה יבוא על פתרונו ע"י התניית הגשת תביעות נגד בעלי המניות שעילתן הרמת מסך ע"י התניית הגשתן במתן אישור מראש של בית משפט זה. דיון ומסקנות 20. כאמור, הסדר נושים אשר הוצע ע"י החברות ובעלי מניותיהן, והובא להצבעה בפני אסיפות הנושים השונות, זכה לרוב הנדרש עפ"י סעיף 350 (ט) לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות"), הן מבחינת הרב המספרי של הנושים שהשתתפו בהצבעה בכל אחת מקבוצות הנושים והן מבחינת ערך הנשייה, שיעור התמיכה בהסדר אף עלה משמעותית על השיעור הנדרש עפ"י החוק, לגבי כ"א משתי החברות, בכל קבוצות הנושים לרבות בקבוצת הנושים המחזיקים בערבויות אישיות של בעלי המניות, ובין אלה בנקים, שאין בבטוחות המוחזקות על ידיהם די לסילוק מלוא החובות. הלכה היא כי ביהמ"ש בבואו לשקול אישורו של הסדר נושים מוצע, אינו מתערב בשיקול דעתם של הנושים בשאלות של כדאיות כלכלית ואין הוא שם את שיקוליו הוא תחת שיקוליהם (ראו בעניין זה: הקפאת הליכים, הלכה למעשה, ורדה אלשיך וגדעון אורבך עמ' 447. ראו גם ה"פ (י-ם) 457/97 המ' 4870/79 אבגי מוריס בע"מ ואח' נגד רואה החשבון מוזרף ואח' וגם תיק פש"ר (ת"א) 1553/00 בעניין ברית הפיקוח). יחד עם זאת, ביהמ"ש אינו בבחינת חותמת גומי לאישור הסדרים, ולביהמ"ש שיקול דעת באישור הסדרים, גם לאחר שאלה זכו ברוב הנדרש עפ"י החוק. השיקולים שביהמ"ש מפעיל בעניין זה הינם שיקולים ליבר כלכליים ומשפטיים. דוגמא לשיקול משפטי, שיכול ויגרום לדחיית הסדר נושים, אף שקיבל את הרב הנדרש עפ"י החוק, הוא כאשר ביהמ"ש משתכנע כי הרוב שהושג להסדר בקבוצת נושים זו או אחרת, אינו משקף נאמנה את רצונם של הנושים באותה קבוצה, כתוצאה מעיוות בחלוקה של הנושים לקבוצות. ביהמ"ש רשאי לבחון את הצבעתו של כל נושה ונושה לא מבחינת הכדאיות הכלכלית, אלא מבחינת תום הלב, ובמקרים בהם נושה תמך או התנגד להסדר בחוסר תום לב ומטעמים בלתי ענייניים, ביהמ"ש רשאי שלא להתחשב בהצבעתו. בענייננו, כאמור, קיים כמעט קונצנזוס של כלל הנושים ,לגבי ההסדר, הרוב המכריע של כלל הנושים על סוגיהם תמך בהסדר, וההתנגדויות של מספר נושים לא היו לעצם אישור הסדר הנושים אלא להחלתו על בעלי המניות ובעלי התפקיד בחברות, ולמתן הפטר במסגרת אותו הסדר נושים לבעלי המניות ובעלי התפקיד שערבו באופן אישי לחובות החברה. בעניין זה של החלת הסדר הנושים על בעלי מניות ובעלי תפקיד בחברה, אמנם סעיף 350 לחוק החברות, הן עפ"י מיקומו, חוק החברות, והן עפ"י לשונו, חל על חברות שנקלעו לקשיים ואינו חל על בעלי מניות או בעלי תפקידים בחברות אלה, אין ספק כי קיימים שיקולים כבדי משקל מדוע אין ליתן לבעל מניות הפטר מערבות אישית שנתו להחברה, במסגרת סעיף 350 לחוק החברות, במיוחד באותם מקרים בהם אותם בעלי מניות או בעלי תפקידים בחברה הם אשמים במצב של חדלות פירעון אליו נקלעה החברה. (ראו בעניין זה "הקפאת הליכים, הלכה למעשה, ורדה אלשיך וגדעון אורבך עמ' 491). מצד שני לא אחת יש לנושים אינטרס שעניינם האישי של בעלי המניות או של בעלי התפקיד בחברה, או חלק מהם, יצורף אל תוך הסדר הנושים של החברה, כגון באותם מקרים שיש צורך בסיוע מסיבי של בעלי המניות להפעלת החברה. לפיכך, הכירו בתי המשפט בצורך להרחיב את תחולתו של סעיף 350 לחוק החברות, גם על בעלי תפקיד ובעלי מניות החברה, שערבו לחובות החברה, כאשר השיקולים המצדיקים זאת נעוצים בטובת החברה עצמה ובהגברת סיכויי הבראתה והחזרתה למסלול פעולה תקין. יחד עם זאת, אין מקום להחלה אוטומטית של הוראות סעיף 350 לחוק החברות על בעלי מניותיהן או בעלי תפקיד בחברה, ויש לשקול כל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. בין השיקולים החשובים לעניין החלת הוראות סעיף 350 לחוק החברות על בעלי מניות החברה ובעלי תפקיד בה, השיקול של חיוניותם של אותם בעלי מניות או בעלי תפקיד, להמשך ניהולה של החברה, כגון היותם בעלי מומחיות מיוחדת הדרושה לניהול החברה והבראתה. שיקול נוסף הוא תום לבם ומידת תרומתם של בעלי המניות ובעלי התפקיד להסדר הנושים הנדון. כמו כן נודעת חשיבות להיקף רכושם הפרטי. בענייננו, טען ב"כ החברה ארוכות לעניין העזרה של בעלי המניות ומנהליה, בניהול החברה בתקופת ההקפאה ועל חיוניותם להמשך ניהול החברות בתקופת ההסדר ע"מ לייצר הכנסות שישמשו למימון ההסדר. כן הצביע ב"כ החברות על תרומתם של אלה להסדר, בכך שפקדונות פרטיים ע"ס 1,160,000 ₪ של בעלי המניות קוזזו ע"ח חובות הבנקים בהם היו מופקדים ובכך קטנו סכומי חובות החברות לבנקים. כן הצביע ב"כ החברות על כך שבעלי המניות התחייבו לתרום סכום של 250,000 ₪ ממקורות אישיים, ככל שמקורות מימון ההסדר שפורטו בהסדר המוצע לא יספיקו למימון התשלום עפ"י הסדר הנושים. באשר למצבת רכושם הפרטי של בעלי המניות, אלה טענו כי כל מה שיש להם אלה דירות המגורים והמשקים ואלהמשועבדים לבנקים, בגין הלוואות בסכומים המהווים כ- 70% מערכם, כאשר חלק מאותן הלוואות הוכנס על ידם לפעילות החברות. 21. לגבי אישור הסדר הנושים, ככל שמדובר בחברות, כאמור, הסדר זה זכה לרוב הנדרש עפ"י החוק ואף בשיעור העולה על השיעור הנדרש עפ"י חוק, לא נטען ע"י מי מהנושים שלא תמכו בהסדר כי תוצאות ההצבעה אינן משקפות נכונה את רצון הנושים, ולא מצאתי עיוות בחלוקת הנושים לקבוצות שונות. החלוקה שנעשתה, נעשתה עפ"י סוגי נשייה מקובלים, משכך, לא מצאתי כל נימוק שיצדיק אי מתן תוקף לרצון הנושים ע"י אישור ההסדר המוצע. 22. באשר לבקשה להחלת הסדר הנושים על צדדים שלישיים שערבו לחובות החברות, אדגיש תחילה כי איני מוכן להתייחסות כללית לצדדים שלישיים שערבו לחובות החברות ולהחיל עליהם באופן גורף את ההסדר ותוצאותיו, ההתייחסות תהיה אך ורק לצדדים שלישיים מוגדרים וידועים, ובענייננו לשני בעלי המניות, ה"ה שבח אילן ושבח אורן, ועלת התפקיד גב' יפה שבח, עוד אציין כי לגישתי בעניין זה של החלת ההסדר על בעלי מניות ובעלי תפקיד בחברה, יש להחמיר, ורק אם ביהמ"ש שוכנע כי בנסיבות של המקרה קיימת הצדקה להחלת ההסדר על בעלי מניות ובעלי תפקיד, הוא יורה על כך. השיקולים הרלוונטיים לעניין זה הינם, כאמור, הינם בין היתר , חיוניותם של בעלי התפקיד ו/או בעלי המניות להמשך פעילות החברה, מידת תרומתם להסדר, תום לבם ומצבת רכושם הפרטי. בענייננו, שקלתי את טענות ב"כ החברה מצד אחד וב"כ הנושים שהתנגדו להחלת הסדר הנושים גם על בעלי מניות החברה, מצד שני, ושלא בלי התלבטות, באתי בסופו של דבר ,לדעה כי בעניינם של בעלי מניות החברה ובעלי התפקיד בה , מתקיימים נימוקים ושיקולים המצדיקים החלת הסדר הנושים, לא רק על החברות אלא גם על בעלי המניות ה"ה אילון שבח ואורן שבח, ובעלת התפקיד הגב' יפה שבח, שערבו בערבויות אישיות לחובות החברות, הן בעניין חיוניותם של אלה להמשך ניהול החברה בתקופת ההסדר, בהיותם בעלי המומחיות בתחום בו עוסקות החברות, והן באשר לתום לבם ולתרומתם להסדר הנושים. גם בעניין הרכוש הפרטי, לא נמצא כי בעלי המניות עתירי נכסיםאו רכוש שיש בו כדי לשמש לפירעון חובות בהיקף שהם ערבו לו. למען הסר ספק מודגש כי תחולת ההסדר לגבי ערבים לחובות החברה, אך ורק על שלושת הנ"ל ולא על צד שלישי אחר כלשהוא. לפיכך, ועל יסוד האמור לעיל, אני מאשר את הסדר הנושים כפי שמצא ביטויו בסעיף 13 להסדר הנושים המוצע, על כל סעיפי המשנה שלו, אולם זאת בכפוף לתיקון סעיף 13.1.2.5 בכך שהמלים "לרבות המינהלי" ימחקו מסעיף זה ותיקון סעיף 13.1.2.9 בכך שבמקום "על פי הוראות פקודת מס הכנסה" יבוא "עפ"י הוראות דיני המסים". 23. לצורכי מימוש הסדר הנושים, אני ממנה את נאמן ההקפאה, עוה"ד רמי קוגן, לנאמן לביצוע ההסדר. לנאמן הסמכויות והחובות כמפורט להלן: א. הנאמן יבדוק את תביעות החוב שהוגשו בפניו ויכריע בהן בהחלטות מפורטות ומנומקות, וזאת תוך 45 יום וימציא העתקים מהחלטותיו לכל אחד מנושי החברות שהגיש לו תביעת חוב. נושים שטרם הגישו תביעות חוב, רשאים להגיש תביעות חוב תוך 20 יום מיום פרסום, דבר אישור הסדר נושים זה, בעיתונים, כפי שיפורט בהמשך, דבר זכותו של כל נושה שטרם הגיש תביעת חוב להגשת תביעת חוב תוך 20 יום יצויין במפורש בפרסום. ב. הנאמן יפעל לכך שהחברה תכניס לקופת ההסדר כספים בסכומים שיהיה בהם כדי לאפשר תשלום הדיבידנדים שעפ"י ההסדר, ובמועדים הקבועים לכך, ועל החברה ומנהליה לפעול בתיאום עם הנאמן ולהעביר לקופת ההסדר כספים המספיקים לתשלום הדיבידנד עפ"י ההסדר, קופת ההסדר תנוהל תחת פיקוחו של הנאמן ותנוהל באופן שיבטיח את תשלום סכומי הדיבידנד בהתאם להסדר הנושים, הנאמן ידווח לביהמ"ש על כל התנהלות מצד מנהלי החברות, שלדעתו סותרת או מסכנת את הסדר הנושים ואפשרות מימושו. ג. הנאמן יגיש לביהמ"ש מידי ששה חודשים, דו"ח על ההכנסות לקופת ההסדר ועל ההוצאות מקופת ההסדר, דוחות הנאמן כאמור יכללו את התשלומים שבוצעו ע"ח ההסדר. הנאמן רשאי לבקש מבית המשפט הוראות בכל הקשור למילוי תפקידו, כנאמן להסדר הנושים של החברות. ד. כל איחור בביצוע תשלום ע"ח החובות מהמועד הקבוע בהסדר העולה על 30 יום מצריך אישור ביהמ"ש מראש. ה. לאחר תשלום חובות החברות בגין תקופת ההקפאה, יגיש הנאמן בקשה לשחררו מאחריות אישית לתשלום חובות החברה. 24. כל עוד והסדר הנושים מקויים ככתבו וכלשונו, צו הקפאת ההליכים נגד החברות ונגד בעלי המניות אילון שבח ואורן שבח ונגד בעלת התפקיד יפה שבח יעמדו בעינם, ולא יהיה ניתן לפתוח או להמשיך בהליך כלשהוא כנגד החברה וכנגד בעלי המניות ובעלת התפקיד הנ"ל מכח ערבויות אישיות שניתנו על ידם לחברות, לפני תאריך מתן צו ההקפאה, 2/12/2010, כמו כן לא יהיה ניתן לממש כל שעבוד או ערבות אלא באישור מפורש של ביהמ"ש ובהתאם להוראותיו. באשר לתביעות אפשרויות נגד בעלי המניות ובעלת התפקיד הנ"ל, בעילה של הרמת מסך, אלה יוגשו אך ורק אם בימ"ש זה אישר הגשתם, זאת ע"מ למנוע הטרדת בעלי המניות ובעלי התפקיד בתביעות מסוג זה, שאינן מבוססות. מודגש ומובהר בזאת כי לאישור הסדר הנושים עפ"י ההחלטה הנדונה, התוצאות כפי שאלה פורטו בהחלטה זו ואין בו משום אישור דברים שהוזכרו בהסדר המוצע, או בבקשה לאישורו, שלא אושרו מפורשות עפ"י החלטה זו. לנאמן ניתנות אך ורק הסמכויות כפי שפורטו בהחלטה זו ו/או כפי שאלה ייקבעו בהחלטות שתינתנה בבקשות שתוגשנה ע"י הנאמן באם תוגשנה בקשות כאלה. הנאמן ידווח באופן מידי לביהמ"ש על כל פעולה שהחברה ו/או מנהליה ו/או בעלי מניותיה יבצעו שלא תעמוד בקנה אחד הם האמור בהסדר או שתסכן אפשרות קיומו. הנאמן יפרסם דבר מתן ההחלטה הנדונה ואישור הסדר הנושים על פיה, כן יפרסם שניתנת לכל נושה שטרם הגיש תביעת חוב, לעשות כן תוך 20 יום, הפרסום יבוצע בשלושה עיתונים יומיים, שניים מהם יוצאים לאור בשפה העברית, כשאחד מהם הינו עיתון כלכלי והעיתון השלישי יוצא לאור בשפה הערבית. הפטרהסדר נושיםנושה