השאלה העומדת להכרעה בין הצדדים היא, האם רשאים הנתבעים להעלות טענת קיזוז כנגד תביעה כספית, שהגישה נגדם התובעת, בהינתן כי נפתחו בעניינה של התובעת הליכי הקפאת הליכים במסגרת תיק פש"ר 62/08 בבית המשפט המחוזי בנצרת, שבעקבותיהם הושג הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט. רקע עובדתי: 1. ביום 23.03.05 נחתם בין התובעת לבין הנתבעים הסכם מכר על פיו רכשו הנתבעים מן התובעת דירת מגורים, בתמורה מוסכמת, בסך 409,500 ₪ כולל מע"מ. הנתבעים לא שילמו את מלוא התמורה המוסכמת ובשל כך הגישה נגדם התובעת בים 12.08.07 תביעה כספית על סך 48,416 ₪, בגין היתרה הבלתי משולמת. 2. ביום 25.10.07 הגישו הנתבעים כתב הגנה בו הם טענו, בין היתר, כי עומדת להם טענת קיזוז, בגין פיצוי חודשי מוסכם עקב האיחור במסירת הדירה בסך 67,080 ₪, בגין פיצוי מוסכם בסך 36,100 ₪ עקב הפרת ההסכם על ידי התובעת, ובגין ליקויי בניה שהתגלו בדירה עם מסירתה, ואשר הסתכמו, בהתאם לחוות דעת מומחה שצורפה לכתב התביעה, בסכום של 54,747 ₪. בסה"כ העמידו הנתבעים את טענת הקיזוז על סך 157,927 ₪. מאחר שהסכום המגיע לנתבעים, לטענתם, עולה על סכום התביעה העיקרית, הגישו הנתבעים נגד התובעת תביעה שכנגד על סך 111,093 ₪, אשר משקף את הסכום שהתובעת נותרה חייבת להם, פחות יתרת התמורה הבלתי מסולקת כנטען על ידי התובעת. 3. ביום 10.02.08 ניתן במסגרת תיק פש"ר 62/08 שנפתח בעניינה של התובעת צו הקפאת הליכים לתקופה של חודשיים. צו זה הוארך מספר פעמים עד אשר הושג הסדר נושים שאושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 07.04.09. 4. במסגרת הליכי הקפאת ההליכים, הגישה התובעת לבית המשפט המחוזי בקשה לאשר לנאמן להמשיך בניהול התביעה העיקרית שהגישה התובעת נגד הנתבעים ולעיכוב ההליכים בתביעה שכנגד. בהחלטה מיום 05.08.08 נעתר כב' השופט עיילבוני לבקשה וקבע: "לאחר עיון בבקשה ובתגובה, ראיתי לנכון להיעתר לה. כידוע במשטר של הקפאת הליכים יש לשאוף לכך שהחברה הנתונה בהקפאת הליכים תגבה מירב הכספים שהיא זכאית להם, כדי שניתן יהיה להגיע להסדר נושים תוך שמירה על שוויון בין הנושים השונים. המשך התביעה הנגדית של המשיבים ו/או העלאת טענת קיזוז תגרום לדילול קופות הקפאת ההליכים, שבלא הכי מדוללת, וכן תגרום להעדפת נושים." על סמך החלטת כב' השופט עיילבוני, ביקשה התובעת לדחות את טעות הקיזוז שהעלו הנתבעים בכתב הגנתם ולקבל את התביעה העיקרית במלואה. טענות הצדדים 5. התובעת טענה כי מאחר שבמהלך ניהול התביעה היא נכנסה תחת משטר הקפאת הליכים, מנועים הנתבעים מלהעלות טענת קיזוז כנגד חוב מוסכם המגיע מהם לתובעת. בעניין זה מסתמכת התובעת, כאמור, על החלטת כב' השופט עיילבוני מיום 05.08.08 בה נקבע כי קבלת טענת קיזוז תגרום לדילול קופת הקפאת ההליכים ולהעדפת נושים. התובעת אף התייחסה להוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת רגל וטענה כי לא מתקיימים במקרה דנן התנאים הקבועים באותו סעיף ושרק בהתקיימותם תתאפשר העלאת טענת קיזוז כלפי חוב שמגיע לתובעת שנכנסה להליכי הקפאת הליכים. 6. הנתבעים טענו מנגד, כי טענת הקיזוז שהועלתה על ידם התגבשה לפני שהתובעת נכנסה להליכי הקפאת הליכים, ולכן הם רשאים להעלות את הטענה מכוח הדין הכללי. בהתייחסם לסעיף 74 לפקודת פשיטת רגל טענו הנתבעים, כי הסעיף חל מקום שניתן צו כינוס, להבדיל מצו הקפאת הליכים. מאחר שבענייננו ניתן צו הקפאת הליכים ולא צו כינוס, אין תחולה להוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת רגל, והדין החל הוא הדין הכללי. הנתבעים טענו עוד, כי גם אם ישנה תחולה להוראת סעיף 74, הרי במקרה דנן מתקיימים כל התנאים הקבועים בסעיף להעלאת טענת קיזוז. 7. הנתבעים הוסיפו, כי יש לקבל גם את טענתם החלופית ושעניינה כישלון תמורה חלקי. מאחר שהם קיבלו מוצר פגום, ערך המוצר שהתקבל נמוך מערך הדירה שהתחייבה התובעת לספק, ולכן הם חייבים לשלם לתובעת את השווי המופחת. לטענתם, יש ביכולתם להוכיח, כי שווי הבית שנמסר להם נמוך משווי הבית שהתחייבה התובעת לספק. טענה זו, כך נטען, אינה נוגעת לטענת הקיזוז והיא עומדת על רגליה היא. דיון והכרעה טענת הקיזוז 8. שתי הוראות החוק הרלבנטיות לענייננו הן, הוראת סעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 והוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת רגל. סעיף 53(א) לחוק החוזים קובע: "(א) חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם, ניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו; והוא הדין בחיובים כספיים שלא מתוך עסקה אחת, אם הם חיובים קצובים" סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל קובע: "(א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיעמהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי הענין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל. (ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס." 9. סעיף 74 לפקודה חל מקום בו ניתן צו כינוס נכים או צו לפירוק חברה, והוא אינו חל מקום שבו ניתן צו הקפאת הליכים בלבד. השאלה אם יש להחיל את הוראת סעיף 74 מקום שבו הושג הסדר נושים לא הוכרעה בפסיקה, והיא נותרה בצריך עיון. בע"א 1689/03 כרטיסי אשראי לישראל נגד הכונס הרשמי פ"ד נח(6) 126. התייחסה השופטת נאור לתחולת הוראת סעיף 74 לפקודה במקרים בהם ניתן צו הקפאת הליכים ולא הושג הסדר נשים וקבעה: "הנמקתה של הערכאה הראשונה נראתה לי, במבט ראשון, משכנעת. אך ככל שהרהרתי בדבר הגעתי לכלל מסקנה כי התפקיד להסדיר את השאלה האם יחול הדין המיוחד שבסעיף 74 על ענייננו, בו לא הושג הסדר נושים, תפקידו של המחוקק הוא, ולא תפקידו של בית המשפט. המחוקק הסדיר הסדר ספציפי של קיזוז לצורך פשיטת רגל, והסדר זה חל מכוח החוק גם בפירוק חברות. אני מוכנה להניח, כאמור, כי גם כשמושג הסדר נושים יחול אותו הדין, מכוח הדמיון שבין מוסד הוכחת החוב בפירוק והוכחת החוב בהסדר נושים, ומשום שיש הכרח - באין הוראה בחוק להסדיר את הכללים שינחו את הנאמן בהכרעתו בעניין הוכחות החוב." גם השופט ריבלין סבור היה, כי יש להשאיר בצריך עיון שאלת תחולתו של סעיף 74 לפקודה על המקרים בהם הושג הסדר נושים וקבע: "מצטרף אני למסקנתה של חברתי, השופטת מ' נאור, לפיה הוראת סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל אינה חלה בענייננו, וכי "החלתה לאחור", לאמור - החל ממועד צו הקפאת ההליכים, היא עניין למחוקק. הייתי מבקש להותיר בצריך עיון את שאלת תחולתו של סעיף 74 במקרים שבהם מושג הסדר נושים." (עמ' 144). 10. שאלת תחולתו של סעיף 74 מקום בו הושג הסדר נושים במסגרת הליכי הקפאת הליכים עלתה לדיון בע"א 1292/05, מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון נ' חי גל מהנדסים וקבלנים בע"מ, שם נידונה טענת קיזוז שהעלתה המדינה כלפי חוב שנורה חייבת לבח' חי גל שבעניינה ניתן צו הקפאת הליכים והושג הסדר נושים שזכה לאישור בית המשפט. גם בעניין זה יצא בית המשפט העליון מנקודת הנחה. כי חל על המקרה סעיף 74 לפקודה ולפיכך היה על המדינה להוכיח את התנאים הקבועים בו לצורך קבלת טענת הקיזוז. בהתייחסו לטענת הקיזוז שהעלתה המדינה על סמך הדין הכללי נקבע: "6. המערערת מודעת לכל אלה, אך טוענת כי בענייננו, זכות קיזוז קמה לה, לפי הדין הכללי, עוד קודם למועד הקובע לעניין קיזוז בהליכי הקפאה. זכות קיזוז זו, כך היא טוענת, נותרת בעינה גם לאחר הליכי ההקפאה. ואכן, דין הוא כי מקום בו התקיימו לפני פשיטת הרגל התנאים לקיזוז חובות לפי הדין הכללי, אין הזכות מתאיינת עם פשיטת הרגל (ראו ע"א 4548/91 הנ"ל; לוין וגרוניס, בספרם הנ"ל, בעמ' 236). אלא שבענייננו, לא שכנעה המדינה כי עוד קודם למועד הקובע אכן התגבשה לטובתה זכות קיזוז לפי הדין הכללי (יצוין, כי אין מחלוקת בין הצדדים שמקרה זה אינו מעורר את השאלה מהו בדיוק אותו "מועד קובע", כשמדובר בהקפאת הליכים והסדר נושים, וראו לעניין זה פרשת כרטיסי אשראי לישראל בע"מ הנ"ל וכן רע"א 292/99 שיכון עובדים נ' המנהל המיוחד של חברות טש"ת, פ"ד נה(2) 56)... על-מנת שתקום זכות קיזוז לפי סעיף 53 לחוק החוזים, צריכה היתה המערערת להראות שעוד לפני הליכי ההקפאה, התקיימו - כלשון הסעיף - "חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם"..." בית המשפט העליון הגיע למסקנה, כי חובה של המערערת לחברה לא התגבש לפני תחילת הקפאת ההליכים והוא נוצר בעקבות התפתחות עסקית מאוחרת ולפיכך נקבע שאין תחולה לטענת הקיזוז המבוססת על הדין הכללי. 11. סיכומם של דברים - המצב המשפטי נכון להיום הוא שאין תחולה להוראת סעיף 74 מקום שבו ניתן צו הקפאת הליכים, אך בסופו של יום לא ניתן צו כינוס, צו פירוק או לא הושג הסדר נושים. נשארה בצריך עיון שאלת תחולת הוראת סעיף 74 לפקודה מקום שבו ניתן צו הקפאת הליכים והשג הסדר נושים שקיבל אישור בית המשפט, אם כי נטיית הפסיקה היא להחיל את הוראת הסעיף במקרה שבו הושג הסדר נושים שקיבל את אישור בית המשפט. על פי המצב המשפטי הקיים, מקום שטענת הקיזוז התגבשה לפני תחילת הקפאת ההליכים, טענה זו תעמוד לחייב/נושה גם אם ניתן צו כינוס, צו פירוק או הסדר נושים, ואין בהוראת סעיף 74 כדי לבטל או לאיין טענת קיזוז שהתגבשה. 12. לענייננו, חובם של הנתבעים לתובעת וחוב התובעת לנתבעים מקורם בעסקה אחת (הסכם המכר שנכרת בין הצדדים), ולפיכך מדובר בחיובים שניתנים לקיזוז בהודעה של צד אחד למשנהו, וזאת מכוח הוראת סעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי). לצורך התגבשות טענת הקיזוז מכוח הוראת סעיף 53 לחוק, אין צורך שהחיובים יהיו הדדים ואין כל צורך שהם יהיו חיובים קצובים. עולה, אם כן, כי חובה של התובעת לנתבעים ניתן לקיזוז מחובם של הנתבעים, ובלבד שהנתבעים מסרו לתובעת הודעת קיזוז כמתחייב. אכן, לכתב ההגנה מטעמם לא צירפו הנתבעים מכתב או מסמך אחר המעיד על כוונתם לקזז את חובה של התובעת כלפיהם מיתרת התמורה הבלתי מסולקת. ברם, עיון בכתב ההגנה עצמו, שכאמור הוגש מספר חודשים לפני תחילת הקפאת ההליכים, עולה כי כבר אז הודיעו הנתבעים על כוונתם לקזז את חובה של התובעת כלפיהם מחובם הם. בנסיבות אלו ועל אף שלא נשלחה, לכאורה, הודעת קיזוז נפרדת, ניתן לראות בכתב ההגנה הודעת קיזוז כמשמעה בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי). עולה, אם כן, כי זכותם של הנתבעים לקזז את חובה של התובעת מהחוב שנותרו חייבים לתובעת התגבשה זמן רב לפני תחילת הקפאת ההליכים. משמעות הדברים היא שאם יוכיחו הנתבעים את טענת הקיזוז גופה, הרי שבמועד תחילת הקפאת ההליכים, הם לא היו חייבים לתובעת דבר, ולכן אין בהליכי ההקפאה כדי לפגוע בטענת הקיזוז וליצור מחדש חוב שכבר סולק. כישלון תמורה חלקי 13. כאמור, לנתבעים טענת כישלון תמורה חלקי. לטענתם, הם קיבלו מוצר פגעום שערכו נמוך מערך הדירה שהתחייבה התובעת לספק בהתאם להוראות ההסכם, ולפיכך הם היו אמורים לשלם לתובעים את שווי הירה המופחת. מאחר שהסכום ששולם בפועל על ידם עולה על שווי הדירה שסופקה, אין הם חייבים לשלם לתובעת את המחיר המלא עליו הוסכם. 14. מדובר בעצם בטענת ניכוי מן המחיר על אף שהנתבעים לא התייחסו בסיכומיהם לסוגיה זו במפורש. סעיף 28 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, קובע: "הפר המוכר חיוב כאמור בסעיף 11 ולא תיקן את הדבר תוך זמן סביר אחרי שהקונה נתן לו הודעה על כך, ואין הקונה רוצה לתבוע את ביצוע החוזה או לחזור בו ממנו, זכאי הוא לנכות מן המחיר את הסכום שבו פחת שווי הממכר עקב אי-ההתאמה לעומת שוויו לפי החוזה." סעיף 11 לחוק המכר מגדיר מהי אי התאמה בין הנכס עליו הוסכם לבין הנכס שסופק בפועל שבעקבותיה ניתן להפעיל את עיקרון הניכוי מן המחיר הקבועה בסעיף 28. מאחר שמדובר בבניית דירה עליה חלות גם הוראות חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973, חלות בעניין זה גם הוראת סעיף 4 לחוק המכר (דירות), אשר מונה רשימה רחבה יותר של מקרים, שמהווים אי התאמה, ואשר מאפשרים לרוכש להפעיל את זכותו בהתאם לסעיף 28 לחוק המכר שילוב הוראות החוק הקבועות בסעיפים 28 ו- 11 לחוק המכר וסעיף 4 לחוק המכר (דירות)חוק המכר (דירות)מביא למסקנה, כי מקום שבו מסר הקבלן לרוכש דירה שהתגלו בה ליקויי בניה ואי התאמות, זכאי הרוכש לנכות מן המחיר את ההפרש בין מחיר הדירה עליו הוסכם לבין שווי הדירה שסופקה בפועל. 15. חשוב לזכור, עיקרון הניכוי מן המחיר אין משמעו טענת קיזוז, אלא משמעותו היא שמלכתחילה המחיר שהיה על הרוכש לשלם פחת בהתאם להפרש במחירים. במילים אחרות, הפעלת עיקרון זה משמעה שלא נוצר ולא התגבש חיוב לתשלום מלוא התמורה המוסכמת, והחיוב שהתגבש הוא החיוב המופחת. בנסיבות אלו, הרוכש אינו חייב לשלוח הודעת קיזוז ואינו חייב לעמוד בתנאים הקבועים בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) כדי להתגונן מפני תביעת הקבלן לתשלום מלוא התמורה המוסכמת. 16. בענייננו, הנבעים טענו לאי התאמה בין הדירה שהתחייבה התובעת למכור להם לבין הדירה שנמכרה להם בפועל. לטענתם, באפשרותם להוכיח, כי שווי הדירה שנמסרה להם נופל באופן משמעותי, לאור אי ההתאמה שהתגלתה, משווי הדירה לה התחייבה התובעת, ולפיכך הם אמורים היו לשלם אך את השווי המופחת. אם תתקבל טענתם זו של הנתבעים, עשויה התביעה נגדם להידחות מכוח עיקרון הניכוי מן המחיר. במקרה זה, אין כל רלבנטיות להליכי הקפאת ההליכים, והנתבעים לא יהיו חייבים להוכיח עמידה בתנאים הקבועים בסעיף 53 לחוק החוזים (חלק כללי) או בתנאי סעיף 74 לפקודה. קבלת טענת הניכוי מן המחיר משמעה, כאמור, שהחיוב של הנתבעים לתשלום מלוא התמורה המוסכמת לא התגבש, ולכן אין לתובעת זכות לתבוע את יתרת הסכום הבלתי מסולקת. 17. סוף דבר - על יסוד כל המפורט לעיל, הנני דוחה את טענת התובעת כי לאור משטר הקפאת ההליכים אליו היא נקלעהת והסדר הנושים שהושג בעניינה, אין להתיר לנתבעים להעלות טענת קיזוז או כישלון תמורה חלקי. 18. התובעת תשלם לנתבעים הוצאות משפט בגין הליך זה בסך 4,000 ₪. 19. הצדדים יודיעו, תוך 30 יום מהיום, אם הם מסכימים לניהול התיק על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט. העדר הודעה תיחשב הסכמה לדרך הדיונית המוצעת. 19. מכל מקום, הנני קובע ישיבת קדם משפט ליום 16.11.2011, שעה 09:30. הקפאת הליכיםהסדר נושיםנושה