1. זוהי בקשה אשר הוגשה ע"י מר דוד אורון (להלן: "המבקש" או "אורון"), שהוא בעל המניות היחיד של חברת סול אור השקעות (ד.או) בע"מ (להלן: "סול אור), ולפיה הוא עותר לבית המשפט להורות על ביטול צו הקפאת ההליכים שניתן נגד סול אור ועל דחיית בקשת הנאמנת מיום 18/5/2011 להארכת תקופת הקפאת ההליכים (בקשה מס' 69). רקע הדברים 2. בהתאם להחלטה מיום 26/12/2010, נעתר בית המשפט לבקשתם המשותפת של בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: "בנק דיסקונט"), ובנק איגוד לישראל בע"מ (להלן: "בנק איגוד"), שהם נושים מובטחים ומהותיים של חברת התכוף בע"מ בהסדר נושים (להלן: "חברת התכוף"), והוציא צו הקפאת הליכים נגד התכוף ונגד סול אור, למשך תקופה של 60 ימים, ורואת החשבון עליזה שרון מונתה כנאמנת של החברות בהקפאת ההליכים (להלן: "הנאמנת"), לאחר שתקופה זו הוארכה הושג ביחס לחברת התכוף הסדר נושים אשר אושר ע"י ביהמ"ש בהתאם להחלטה מיום 29/3/2011, לאחר מכן הוארכה תקופת ההקפאה ביחס לסול אור, כאשר הארכת המועד האחרונה הייתה בהתאם להחלטת כב' השופט עיילבוני מיום 27/6/2011, שניתנה במסגרת דיון בבקשה דנן, ובבקשה מס' 71, שעניינה מתן צו מניעה זמני האוסר על הנאמנת לבצע כל דיספוזיציה בקשר לסול אור או נכסיה. בהתאם להחלטה הנ"ל, הדיון בשתי הבקשות 70 ו- 71 נדחה ליום 17/7/2011 ותקופת ההקפאה הוארכה עד למועד הדיון, ובתום הדיון שהתקיים בפניי בבקשה הנדונה, הוריתי על הארכת תקופת ההקפאה עד למתן החלטה בבקשה הנדונה. 3. סול אור הינה חברת אחזקות והחזיקה, בין היתר, ב- 76% ממניות התכוף וכיום מחזיקה ב- 7% ממניות חברת ריגנה פרמה בע"מ, ו- 80.58% ממניות חברת יעד נציגות תעשיה בע"מ (להלן: "חברת יעד") וב- 50% ממניות חברת SC install Service Technology S.R, הרשומה ברומניה. תמצית טענות המבקש 4. בבקשה להקפאת הליכים אשר הוגשה, כאמור ע"י בנק דיסקונט ואיגוד, לא הובאו טעמים כלשהם המצדיקים מתן צו הקפאת הליכים נגד סול אור, בעיקר לא הוכח כי סול אור הינה חדלת פרעון וכי קיים צורך במתן צו הקפאת הליכים בהתאם לסעיף 350 (א) לחוק החברות 5. עוד נטען בבקשה כי החובות הנטענים כנגד סול אור הינם חובות בגין ערבויות שהיא נתנה לחברת התכוף. לטענת המבקש, לא הוכח כי מתקיימים התנאים למימוש ערבויות אלה. בטיעוני ב"כ המבקש בפני בית המשפט בדיון שהתקיים בבקשה ביום 17/7/2011, אישר ב"כ המבקש כי קיים חוב ישיר של סול אור לדיסקונט בסכום של 1.6 מליון ₪ לפחות עפ"י הנטען בבקשה למתן צו הקפאה. 6. ב"כ המבקש טען עוד כי, בבקשה למתן צו ההקפאה צוין במפורש כי הצו מבוקש גם נגד סול אור ע"מ לאפשר הסדר חובות של התכוף, ועל כן, ומשהסדר כזה הושג ואף אושר ע"י בית המשפט, אין עוד מקום להותיר את צו הקפאת ההליכים נגד סול אור על כנו. 7. לטענת המבקש, עפ"י הסדר הנושים של התכוף ניתן הפטר לסול אור מחובותיה בגין ערבויות שנתנה לחב' התכוף, ולכן אינה חייבת עוד מכח ערבויות שנתנה עבור חובות התכוף לבנק דיסקונט ולבנק איגוד, ב"כ המבקש הפנה בעניין זה לסעיף 2.9 להסכם ההשקעה המהוה חלק מהסדר הנושים. כמו כן טען ב"כ המבקש כי מאחר והבנקים יקבלו עפ"י הסדר הנושים את מלוא סכום נשייתם, הרי אין עוד חוב בגין הערבויות שסול אור נתנה לשני הבנקים. לחלופין, טען ב"כ המבקש כי, גם אם בנק דיסקונט ובנק איגוד לא יקבלו עפ"י ההסדר את מלוא סכום נשייתם וחובה של הנערבת התכוף יוקטן, הרי בהתאם לסעיף 5 (א) לחוק הערבות תשכ"ז-1967, סול אור שהינה ערבה לחובות מופטרת באותה מידה שהופטר החייב העיקרי, חב' התכוף. ב"כ המבקש הפנה בעניין זה גם לסעיף 4 (א) לחוק הערבות הקובע כי אין הערב חב ביותר מחיובו של החייב ולא בחמור ממנו. 8. לטענת המבקש, בקשת הנאמנת להארכת תקופת ההקפאה לא נתנה כל הצדקה ונימוק ענייניים להמשך הליך הקפאת ההליכים לסול אור וכי העובדה שהנאמנת מנהלת מו"מ למכירת החזקותיה של סול אור, לצדדים שלישיים, אינה מהווה עילה להותרת צו ההקפאה על כנו, ואין בה משום "עמדה מגובשת", כפי שביהמ"ש קבע בהחלטתו מיום 21/4/2011 שהורתה על הארכת תקופת ההקפאה עד ליום 19/5/2011 וקבעה כי: "מובהר לנאמנת כי עליה להחליט כיצד לנהוג עם סול אור בתקופת ההארכה הנ"ל, בהעדר דברים מגובשים לא תינתן הארכה נוספת לתקופת ההקפאה". 9. לטענת המבקש, היום אין לסול אור בעיה להתמודד עם חובותיה. 10. עוד טען ב"כ המבקש כי לחברות, שמניותיהן מוחזקות ע"י סול אור, ובמיוחד חב' יעד, נגרמים נזקים כבדים מהמשך צו הקפאת ההליכים, במיוחד אמורים הדברים לעניין שווים של חברות אלה ואפשרויותיהם להמשיך ולהתנהל באופן תקין, ובמהלך עסקים רגיל. 11. בפי המבקש וב"כ טענות קשות באשר להתנהלות הנאמנת והם חולקים על האמור בדו"ח שהיא הגישה לביהמ"ש בכל הקשור לחובות סול אור. טענות הנאמנת והבנקים (המשיבים) 10. המשיבים דוחים מכל וכל את טענות המבקש באשר למצבת חובותיה של סול אור, והם הפנו בעניין זה לדו"ח הנאמנת לפיו לסול אור חובות ישירים בסכום העולה על 20 מליון ₪, ובסך הכל חובות כולל ערבויות לחברת התכוף סכום העולה על 102 מליון ₪, וזאת בהתאם לתביעות החוב שהוגשו לנאמנת כנגד סול אור (נספח 18 לדו"ח הנאמנת). 11. המשיבים חלקו על טענת המבקש כי הסדר הנושים לחברת התכוף נותן פטור לסול אור, והצביעו על הסעיפים הרלבנטיים בהסדר שקובעים את ההפך דווקא. כן הפנו בעניין זה להחלטת ביהמ"ש מיום 31/3/2011 שניתנה בבקשה 63 שם נדחתה הבקשה להחלת הסדר הנושים על הערבים וביניהם סול אור. 12. לטענת המשיבים, המטרה העומדת מאחורי הבקשה לביטול צו הקפאת ההליכים הינה ליצור ואקום בין המועד בו יבוטל צו הקפאת ההליכים למתן צו פירוק או צו כינוס שינתנו במסגרת הליכים שיינקטו נגד סול אור, קרוב לוודאי, ע"י הנושים המובטחים, דבר העלול לגרום לאובדן נכסים של סול אור. 13. המשיבים וגם ב"כ הכונס הרשמי העלו טענה מקדמית בעניין זכות העמידה של המבקש בבקשה זו, זאת לאור העובדה כי ניתן נגדו צו כינוס נכסים ע"י בימ"ש מחוזי מרכז. לטענתם, משניתן צו כינוס נכסיו של המבקש, היחיד שיכול לפנות בשמו הינו המנהל המיוחד שמונה, ע"י בית המשפט במסגרת הכינוס. ב"כ המבקש הגיב לטענה זו, וטען כי המבקש טרם הוכרז כפושט רגל וכי כל עוד ולא הוכרז פושט רגל הוא כשיר לפנות בשם עצמו וע"מ להגן על נכסיו. 14. לטענת המשיבים, הנאמנת החלה בגיבוש קופת הסדר נושים לסול אור, דבר שהינו חיוני לצורך גיבוש הסדר נושים. לשאלת בית המשפט הודיעה הנאמנת כי עד ליום 1/9/2011 היא תוכל לגבש הצעת הסדר ותגיש לביהמ"ש בקשה לאישור כינוס אסיפות נושים. ב"כ המשיבים טען כי דחיית הבקשה להארכה של תקופת הקפאת ההליכים נגד סול אור יקטע את התהליך שנמצא בעיצומו ויפגע במאמצים ובאפשרות להגיע להסדר חובות של סול אור. דיון והכרעה 15. ראשית, אציין כי לא מצאתי כל ממש בטענת המבקש לפיה הסדר הנושים, נותן הפטר לסול אור מחובותיה עפ"י הערבויות שנתנה לשני הבנקים עבור חובות חברת התכוף, ועל כן סול אור יכולה להתמודד עם חובותיה הישירים. במיוחד לאחר שבקשתו של המבקש (בקשה 63) להחלת הסדר הנושים על הערבים נדחתה. יצוין כי סעיף 6.8 להסדר הנושים עליו הסתמך, בין היתר, ב"כ המבקש בטענתו הנ"ל, נותן הפטר אך ורק לחברות בנות וחברת סול אור איננה חברת בת, אלא למעשה חברת אם. זאת ועוד, הסדר הנושים קובע במפורש כי אין בהסדר כדי ליתן פטור לסול אור מחובותיה עפ"י ערבויות שנתנה לחברת התכוף. 16. גם טענתו של ב"כ המבקש, לפיה הבנקים מקבלים עפ"י הסדר הנושים את מלוא חובם ולכן אין מקום לפנות לסול אור בתור ערבה לחובות, כל עוד והסדר הנושים מקוים, אינה נכונה, ההסדר עצמו בודאי שאינו קובע תשלום של 100% מחובות הבנקים אלא סכומים מסוימים ושיעורים מפרויקטים בביצוע, ועפ"י הנטען מפי ב"כ הנאמנת כי כעת ולאחר שהעניינים מובהרים בעניין הפרויקט בטורקיה, שני הבנקים יקבלו רק חלק קטן מהחובות שלהם, ולא מצאתי סיבה שלא לקבל נתונים אלה. גם בטענת ב"כ המבקש, לפיה גם אם חובות הבנקים רק הוקטנו עפ"י ההסדר, יש להקטין באותו שיעור את חוב הערבים לו, זאת מכוח סעיפים 4 (א) ו- 5 (א) לחוק הערבות, אין כל ממש. סעיפים אלה של חוק הערבות הינם פוזיטיביים וניתן להתנות עליהם, ועיון בכתב הערבות שסול אור נתנה לבנק איגוד, לדוגמא, מעלה כי נקבע במפורש כי ויתור מצד הבנק על גביית חלק מהחוב מחברת התכוף אין בו כדי להשפיע על זכותו לגבות יתרת החוב מהערבים. 17. אם כן, סול אור לא הופטרה מהחוב עפ"י הסדר הנושים שאושר לחברת התכוף, וגם אם ישולמו לשני הבנקים הסכומים הקבועים בהסדר הנושים, עדיין סול אור תהיה חייבת עפ"י הערבויות שנתנה לחובות חברת התכוף, עד לגובה הסכומים שלא שולמו לבנקים, והאמור בסעיפים 4 (א) ו- 5(א) לחוק הערבות אין בו כדי לפטור את סול אור מערבויותיה לחובות התכוף. אם כן, קיימים חובות של סול אור, ובשלב זה, אין לי אלא לקבל את האמור בדו"ח הנאמנת (נספח 18) כי סך כל תביעות החוב נגד סול אור שהוגשו לה, עומד על כ- 102 מליון ₪, ובין אלה סכומים גבוהים לשני הבנקים אשר ביקשו את מתן צו הקפאת ההליכים. 18. דומני כי השאלה אינה אם קיימים חובות אם לאו, השאלה מה הצידוק למתן צו הקפאת ההליכים נגד סול אור, ומשזה ניתן, מה הצידוק להארכת תוקפו? אין חולק כי הקפאת הליכים אינה מטרה בפני עצמו, והמטרה מצו הקפאת הליכים, כפי שזו משתקפת מלשון סעיף 350 לחוק החברות תשנ"ט-1999 היא "לסייע לגיבושה או לאישורה של תוכנית שמטרתה להבריא את החברה...." (סעיף 350 (ב) לחוק החברות התשנ"ט-1999). בענייננו, אין מדובר בחברה יצרנית שמעסיקה עובדים, שיש מקום לסייע לה בהליך הבראה ע"מ שתחזור למהלך עסקים רגיל, אלא בחברת החזקות, כך שלכאורה הדרך הפשוטה והמתבקשת במקרה של חדלות פרעון, הינה דרך של פירוק או כינוס נכסים ומכירת אחזקותיה למרבה במחיר. יתכן וטענת המשיבים כי מכירת אחזקות של חברה בפירוק איננה כמכירת אחזקות של חברה שבהקפאת הליכים והסדר נושים. פירוק או כינוס נכסים אכן גורמים, בדרך כלל, לירידה בערך האחזקות. יחד עם זאת, אין הדבר מצדיק את השארת צו ההקפאה על כנו. בענייננו, עיקר המטרה מהקפאת הליכים הוא לאפשר השגת הסדר נושים, אולם דומה כי, עד כה, לא נעשה די להשגת מטרה זו, צו הקפאת ההליכים ניתן כאמור עוד ביום 26/12/2010, כך שעברו מאז כמעט 7 חודשים ועד היום לא הגישה הנאמנת לביהמ"ש הצעת הסדר כלשהיא ואף לא הצליחה הנאמנת לגבש הצעת הסדר שתובא בפני אסיפות הנושים. נכון שהתקופה המכסימלית של הקפאת הליכים של 9 חודשים, שסעיף 350 לחוק החברות קובע, טרם מוצתה, יחד עם זאת, הארכה חוזרת ונשנית של תקופת ההקפאה מחייבת נימוקים שיצדיקו זאת, בעיקר התקדמות שחלה בהשגת המטרה שמאחורי הקפאת ההליכים. 19. שקלתי את טענותיהם של הצדדים, ובסופו של דבר ושלא בלי התלבטות, באתי למסקנה כי נוכח העובדה שהנאמנת מנהלת מו"מ מתקדם בעניין מכירת אחזקותיה של סול אור, דבר שיביא לגיבוש "קופת ההסדר" ואז ניתן יהיה לגבש הצעה להסדר נושים שתובא להצבעה בפני אסיפות הנושים, קטיעת תהליך זה כעת משמעותו שכל מה שנעשה ע"י הנאמנת עד כה בניסיון לגבש קופה להסדר שיוצע, ירדו לטמיון. בנסיבות אלה, נראה לי כי יש מקום, ולו בדוחק, למתן פרק זמן נוסף ע"מ לאפשר לנאמנת מיצוי התהליך וגיבוש הצעת הסדר והגשת בקשה לביהמ"ש לכינוס אסיפות נושים, אולם ברור כי ככל שבתוך פרק הזמן שייקבע לא תצליח הנאמנת לגבש הצעה להסדר נושים, ולא תגיש בקשה לביהמ"ש לאישור כינוס אסיפות נושים להצבעה על ההסדר המוצע, לא תינתן הארכה נוספת של תקופת ההקפאה, יהיו הנימוקים אשר יהיו. למקרה זה, על הנושים יהיה להחליט על הדרך בה ינהגו כנגד סול אור לגביית סכומי הנשייה שלהם. נראה לי כי פרק זמן של 50 ימים, יש בו די והותר ע"מ לאפשר את השלמת ההליך של גיבוש הסדר נושים לסול אור והגשת בקשה לביהמ"ש לאישור כינוס אסיפות הנושים. מה עוד ובסיום תקופה זו תמוצה כמעט במלואה תקופת 9 החודשים שהיא התקופה המכסימלית הקבועה בחוק להקפאת הליכים. לפיכך, ונוכח כל האמור לעיל, אני מאריך את תקופת הקפאת ההליכים ביחס לסול אור עד ליום 8/9/2011. מודגש שנית, כי ככל שעד למועד הנ"ל לא תגובש הצעה להסדר נושים ולא תוגש בקשה לביהמ"ש לאישור כינוס אסיפות נושים ע"מ להביא את אותה הצעת הסדר להצבעה בפניהם, לא תינתן כל הארכה נוספת,יהיה הנימוק לכך אשר יהיה. בטרם סיום, אציין כי משהחלטתי לדחות את בקשת המבקש והוריתי על הארכת תקופת ההקפאה כאמור לעיל. אינני רואה עוד צורך לדון ולהכריע בטענת חוסר זכות עמידה של המבקש להגיש את הבקשה הנדונה שהמשיבים העלו, אם כי נראה לי, לכאורה, כי יש טעם רב בטענה זו. משניתן צו לכינוס נכסים כנגד המבקש, ומונה כונס לנכסיו, הרי נכסי המבקש הוקנו לכונס שמונה ע"י ביהמ"ש, ומי שמוסמך לפעול בקשר לנכסים אלה לרבות הגנה עליהם הוא הכונס שמונה על ידי בית המשפט ולא המבקש. בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. הסדר נושיםנושה