1. בין התובע לנתבע נכרת ביום 24.2.11 הסכם למתן שירותי פרסום. לטענת התובע, ההסכם הופר באופן יסודי על ידי הנתבע, ולפיכך הוא תובע השבה של הסכום ששילם לנתבע. א. טענות התובע 2. בין התובע, שהינו בעל עסק, לבין הנתבע נכרת הסכם על פיו התחייב הנתבע למתן שירותי פרסום באינטרנט לקידום עסקו של התובע כנגד תשלום בסך 3,248 ₪. לטענת התובע, הנתבע לא עמד בהתחייבות לפרסום לרשימת דיוור ובניית עמוד באתר הרשת החברתית "פייסבוק" עם 1,000 "אוהדים". לאחר חודש ימים הפרסום באינטרנט לא הניב תוצאות ששיפרו את מצב העסק, ולפיכך על הנתבע להשיב לו את כספו. ב. טענות הנתבע 3. הנתבע אינו כופר בתוכן ההסכם שנכרת בין הצדדים, אולם גורס כי הוא קיים את מלוא התחייבויותיו וכי לא בוצעה על ידו הפרה כלשהי. לטענתו, ההסכם לא כלל התחייבות לתוצאות עיסקיות, ולפיכך דין התביעה להידחות. 4. ג. תוכן ההתקשרות בין הצדדים 5. בסעיף 1(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א - 1970 (להלן: "חוק החוזים"), מוגדרת הפרה כ"מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה". "המבחן לבחינת הפרת חוזה הוא אובייקטיבי וניטראלי. מעמידים זה מול זה את החוזה ואת הקיום בפועל, וסטייה של הקיום בפועל מן החוזה מהווה הפרה" (ראה: ג. שלו, "דיני חוזים", עמ' 477). 6. המסמך אותו צרף הנתבע כ"הסכם" שנחתם בין הצדדים נושא את הכותרת "הצעת מחיר לשירותים" והחתום ע"י התובע. הסעיפים הרלוונטיים הם: - דיוור לרשימת תפוצה של 850,000 נמענים פרטיים ועסקיים ובניית עמוד וקידום "בפייסבוק" (הצעה משולבת במחיר מיוחד) בעלות של 2,800 ₪. - תנאים כלליים: "תנאי התקשרות אלה הינם חלק מההסכם, וחתימה של מזמין השירותים על הסכם זה מהווה אישור וקבלת תנאים כלליים אלה במלואם. אנטראקטיב תעשה כמיטב ידיעתה וניסיונה אך אינה מתחייבת לתוצאות כלשהן או לאיכות הפונים..." 7. כאמור, ההפרה אותה מייחס התובע לנתבע הינה העדר תוצאות עיסקיות לפירסום לו התחייב. אולם בתנאי ההסכם צוין מפורשות כי הנתבע (בשם עיסקו - אינטראקטיב) אינו מחוייב לתוצאות כלשהן או לאיכות הפונים בעקבות הפרסום. 8. בעדותו טען התובע כי הנתבע התחייב לשליחה פרסומית של מיילים ל- 850,000 כתובות, אך לא עמד בהתחייבותו זאת. אף ההתחייבות ל"דף אוהדים" באתר פייסבוק לא קויימה. לדבריו "היו שם מעל אלף אבל לא אוהדים-ילדים בני 12, 13..." (ראה עמ' 1 לפרוטוקול). 9. על פי תנאי ההסכם, אכן התחייב הנתבע למתן שירותי דיוור לרשימת תפוצה בת 850,000 נמענים פרטיים ועסקיים. הנתבע גרס בעדותו כי "850,000 מיילים אני שולח לעשרות לקוחות בחודש". הוא לא הציג כל ראיה להוכחת קביעתו זו, כגון אישור שליחת דבר הפרסום בדואר אלקטרוני לנמענים שונים, ולא הדף את טענת התובע בענין זה. 10. 11. לא כך הם פני הדברים באשר לטענה לפיה הפר הנתבע התחייבותו לבניית עמוד קידום ב"פייסבוק" לצבירת קהל אוהדים על פי ההסכם, שכן התובע בעצמו הודה כי "הוא הקים את הדף, היו שם מעל אלף אבל לא אוהדים- ילדים בני 12, 13..." (ראה עמ' 1 לפרוטוקול). התובע לא הוכיח את טענתו כי דובר בילדים שאינם "אוהדים". 10. הנתבע לא הפריך את טענת התובע בדבר אי קיום ההתחייבות למתן שירותי דיוור לרשימת תפוצה בת 850,000 נמענים פרטיים ועסקיים, אולם התובע לא הוכיח את טענתו לגבי אי קיום ההתחייבות לגבי דף אוהדים ב"פייסבוק" ובדבר מחוייבותו של הנתבע להשגת תוצאות עקב הפירסום. ד. התוצאה הסופית 11. אשר על כן, אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. 1,200 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ממועד כריתת ההסכם ועד לתשלום המלא בפועל. ב. הוצאות משפט בסך 500 ₪ ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. חוזהשירותי פרסוםהסכם למתן שירותפרסום