במערכת שבין התובע ונתבעות 4-5 כללי 1. בהסכמת הצדדים ניתן פס"ד זה עפ"י סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.השאלה העומדת לדיון היא אחת ויחידה והיא האם זכאי התובע שיוקצו לו 20% מכלל המניות שבבעלות נתבעת 4? 2. התביעה נשוא ת.א. 2352/04 היא תביעה שכללה במקורה שני סעדים חילופיים: האחד סעד כספי שנכון ליום הגשת התביעה הועמד ע"ס 317,851 ₪ והשני סעד חילופי להורות לנתבעת 4 להקצות לתובע 20% מכלל המניות שבבעלותה לזכותו של התובע. בדיון שהתקיים ביום 12.7.06 הצעתי לב"כ הצדדים שהם התובע ונתבעות 4-5 מתן פס"ד לפי סעיף 79א' הנ"ל לעניין הקצאת המניות ואילו הסעד הכספי הנ"ל יימחק באשר אליהן. הצדדים הסכימו להצעה כך שפס"ד זה יעסוק באשר לסעד של הקצאת המניות. 3. כבר בשלב זה יצויין שכל ההליך התקיים בין התובע לבין נתבעות 4-5. באשר לנתבעים 1-3 ניתן פס"ד ביום 19.6.05 המחייבם בתשלום הסעד הכספי הנ"ל ולצידו הוצאות ושכ"ט עו"ד. רקע עיסקי הן זה שהיה בטרם שנכנס התובע לתמונה והן בסמוך לאחריו 4. חברת צח רחיצת מכוניות בע"מ (להלן- צח או נתבעת 3) ניהלה עסק של רחיצת מכוניות בקניון מלחה בירושלים. בשל כך שצברה חובות להנהלת הקניון ולחברת קנית-ניהול השקעות למימון בע"מ (להלן-קנית), ביום 5.9.95 חתמו נתבעת 3 וקנית על "נספח החזר השקעות ואופציה"1. נתבע 1 חתם על כתב ערבות אישית לקיום ההסכם הנ"ל2 . 5. נתבע 1, נתבעת 3 וחברת קנית הגיעו להסדר כולל לפיו קיבלה נתבעת 3 מחברת קנית זיכיון להקמת והפעלת תחנת דלק בקניון מלחה ותמורת הזיכיון וביטול תביעתה של קנית, התחייבו נתבעים 1 ו-3 לשלם לחברת קנית 350,000 ₪ . ביום 10.8.95 העניקה קנית לנתבעים 1 ו-3 זיכיון להקמת והפעלת תחנת דלק בקניון מלחה3 )המסמך מ-10.8.95 תוקן במכתב מיום 5.9.95 שנשלח לנתבעים 1 ו-3 )4. 6. נתבעים 1 ו-3 נקלעו לקשיים כלכליים. נתבע 1 חפץ להציל את עסקו ולעניין זה "גייס" את וייט פלקון-ניהול ויזמות בע"מ (להלן-פלקון או נתבעת 5), וביום 28.9.97 נחתם בין נתבעת 2 (שמוצגת בסעיף 2(ב) לכתב התביעה המתוקן כ"ידועה בציבור של נתבע 1)5 לנתבעת 5 "הסכם מייסדים" להקמת חברה6 (שהיא ברק תחנות בע"מ-נתבעת 4). בהסכם הנ"ל הוסכם שלצורך עיסוקה של החברה החדשה שהוא עיסוק למתן שירותי רחיצת מכוניות, תתקשר החברה שנוסדה עם חברת קנית לשכירת השטח ששימש את עסקי רחיצת המכוניות בקניון מלחה ותרכוש מנתבעת 3 ציוד לרחיצת מכוניות. 7. ביום 28.9.97 שהוא אותו יום בו נחתם "הסכם המייסדים" הנ"ל נחתם בין "הסכם נאמנות"7 בין 4 צדדים: נתבעת 2, נתבעת 5, אדוארד סמוחה ועו"ד רונן כהן. בהסכם זה הוסכם, בין היתר, שעו"ד רונן כהן יהיה נאמן למניות של נתבעת 2 בחברה (נתבעת 4). מהסכם זה עולה שנתבעת 2 היא בעלת הזכות לקבל 499 מניות רגילות בנות 1 ₪ כ"א של חברת ברק (נתבעת 4). 8. בעקבות חובות שנוצרו לנתבעים 1 ו/או 2 פורקה השותפות שבין נתבעת 2 ונתבעת 5 ונחתם ביום 11.5.99 "הסכם פשרה והעברת מניות" (להלן- "הסכם הפשרה"). מכוח סעיף 3 להסכם הפשרה הנ"ל הועברו הופקדו בידי עו"ד נדב ראו נספח א' לכתב התביעה המתוקן. ראו נספח ב' לכתב התביעה המתוקן. ראו נספח ג' לכתב התביעה המתוקן. ראו נספח ד' לכתב התביעה המתוקן. בטעות רשם ב"כ התובע בסעיף 2(ב)לכתב התביעה המתוקן שנתבעת 2 היא "ידועה בציבור של תובע 1" אך הכוונה היא לנתבע 1. ראו ת/1.המסמך מופיע גם כנספח ו' לכתב התביעה המתוקן. ראו ת/3. = 2 = העצני (כנאמן) 100 מניות שנועדו לממש את זכות הקדימה של התובע8. מעורבות התובע 9. נתבעים 1 ו-3 שחפצו להיעזר בידע והקשרים של התובע ואף חפצו לקבל מהתובע הלוואה כספית, ערכו עם התובע הסכם ביום 5.9.95 שפרטיו יובאו בהמשך הדברים. ההסכם כלל פרטים על ההלוואה שנתן התובע לנתבעים הנ"ל ותנאי החזר ההלוואה. בין היתר, הוסכם בין הצדדים הנ"ל שבמידה ולא ימומש הזיכיון, יהא התובע זכאי להחזר מלוא סכום ההלוואה כאשר היא צמודה לשער הדולר, או לחילופין, תהא לתובע האופציה לא לדרוש את החזר ההלוואה ובמקום זאת לקבל 20% מניות מהון המניות שהקצתה נתבעת 3 וזאת באופן שהתובע יהיה בעלים של 20% במניות נתבעת 3. פס"ד זה עוסק באופציה החילופית הנ"ל ומברר האם אופציה זו עברה על שכמה של נתבעת 4. זכויות התובע 10. בקד"ם המשפט הצעתי לצדדים לצורך הסעד החילופי שתבע התובע שהיה "להורות לנתבעת 4 להקצות לתובע 20% מכלל המניות שבבעלותה לזכותו של התובע" לשמוע עדים כדי שניתן יהיה לקבוע את זכויותיו של התובע באשר למניות הנ"ל, ככל שיש כאלה. ב"כ הצדדים הסכימו להצעה. 11. בהקשר זה ישנם כמה סעיפים המצויים בכמה מסמכים שאותם יש לפרש: א. סעיף 7(ב) להסכם מיום 5.9.95 שבין שהרבני (נתבע 1) לבין צח מכוניות בע"מ (נתבעת 3) ולבין נאמן(התובע) [להלן-הסכם נאמן-צח-שהרבני]. ב. סעיף 10(11) ל"הסכם המייסדים להקמת חברה" שבין נתבעת 2 ונתבעת 5 מיום 28.9.97 (נספח ו' לכתב התביעה) [להלן-הסכם המייסדים]. ג. סעיפים 2-3 ל"הסכם פשרה והעברת מניות" שנכרת ביום 11.5.99[להלן-הסכם הפשרה]. לצורך בדיקת זכויותיו של התובע במניות, נשמעו העדים הבאים: א. עו"ד רונן כהן שהעיד על הרקע להסכמים הנ"ל. ב. נתבע 1 . ג. עו"ד נדב העצני-מי שבידיו מופקדים בנאמנות מניותיה של נתבעת 4. לאחר מכן סיכמו ב"כ הצדדים הנ"ל את טענותיהם בכתב ופס"ד זה ניתן על בסיס החומר הנ"ל. 12. סעיף 7ב' להסכם נאמן-צח-שהרבני קבע כדלהלן: "לנאמן תהיה האופציה שלא לדרוש את החזר ההלוואה ובמקום זאת לקבל ההעברה בסך 20% מניות מהון המניות שהקצתה החברה9 באופן שהוא יהא בעלים של 20% בחברה ויהא לו הזכות להשתתף בהתאם לחלקו במניות ברווחים ובקבלת דיווידנד בהתאם לאחוז הנ"ל". סעיף 10.11 ל"הסכם מייסדים להקמת חברה" מיום 28.9.97 שבין נתבעת 2 לבין נתבעת 5 (להלן-הסכם המייסדים) המתייחס לכינונה של חברת ברק תחנות בע"מ (נתבעת 4) קבע כדלהלן: "למרות האמור בסעיף זה לעיל, מוסכם בזאת כי צד א' רשאי בכל עת לתת זכות קדימה לרכישת 20% מכלל המניות שבבעלותו למר יוסי נאמן, במחיר כפי שסוכם בחוזה בין משה שהרבני לנאמן לגבי מניות חברת צח, ולגבי מניות אלה לא יחול האמור בפרק זה לעיל והצדדים להסכם זה ידאגו לכך כי דירקטוריון החברה יאשר את העברת המניות כאמור ללא כל תנאי". סעיפים 2-3 ל"הסכם הפשרה" קבעו כדלהלן: " 2.כץ מצהירה ומתחייבת כי היא רשאית למכור את מניותיה בברק וכי המניות נקיות מכל זכות או חוב של צד ג', למעט 20% מהמניות אשר כפופות לזכותו של מר יוסי נאמן לזכות קדימה בהתאם לסעיף 10.11 להסכם המייסדים של ברק מיום 28.9.97". "3. ....מובהר בזאת כי הבעלות במניות אשר כפופות לזכות קדימה של מר יוסי נאמן כאמור בסעיף 2 לעיל מועברת כאשר היא ממשיכה להיות כפופה להתחייבויות כלפי יוסי נאמן כאמור בסעיף 2 לעיל". התובע טען שהפירוש הנכון של כל ההסכמים הנ"ל הוא שנאמן-התובע זכאי לקבלת 20% ממניות חברת ברק תחנות 8 ראה לעניין זה את מכתבו של עו"ד העצני שצורף כנספח יג' לתצהיר העדות הראשית של התובע. 9 "החברה" בסעיף זה היא צח מכוניות בע"מ (נתבעת 3). כך היא הוגדרה בהסכם נאמן-צח-שהרבני . = 3 = בע"מ (נתבעת 4)[להלן-חברת ברק]. נתבעות 4-5 טענו כמה טענות חילופיות: ראשית, יש לדחות את התביעה כנגדם על הסף מפאת חוסר יריבות; שנית,יש לדחות את התביעה מפני שהתובע בחר לתבוע החזר הלוואה שנתן לנתבעים 1 ו-3 ולכן פקעה זכותו לקבל אופציות או מניות בחברה כלשהי; כמו כן, זכותו החוזית המקורית של התובע כלפי נתבע 1 היתה לקבל מניות בחברת צח (נתבעת 3) ולא בחברת ברק (נתבעת 4); שלישית, שזכותו של התובע חלה על 100 מניות בלבד של חברת ברק וכל שיש לתובע הוא "זכות קדימה" שלפיה כאשר 100 מניות אלה יוצעו למכירה לצד ג', יהיה התובע זכאי לשלם לנתבעת 5 את גובה המחיר שצד ג' יציע, ורק כנגד תשלום זה יקבל את 100 המניות ובכל מקרה זכות התובע במניות לא תחול על נכס או זכויות של ברק שאינן נוגעות לתחנת הרחיצה בקניון. חוסר יריבות 13. מבט כולל על ההתקשרויות העיסקיות שהיו בין צדדים שונים להליך שלפנינו מוביל למסקנה שיש לתובע יריבות אך ורק עם נתבעים 1-3 שכנגדם יש לו פס"ד. אין לתובע יריבות עם נתבעות 4-5. התובע אינו מוטב של "הסכם המייסדים" של חברת ברק או של "הסכם הפשרה". נתבעות 4-5 אינן צד להסכמי התובע עם נתבע 1 ועם חברת צח (נתבעת 3). זאת ועוד, "הסכם המייסדים" לייסוד חברת ברק (נתבעת 4) הוא עם נתבעת 2 ולא עם נתבעים 1 ו-3. לתובע אין בכתב התביעה עילת תביעה כ"מוטב" כנגד נתבעות 4-5. כלל הוא ש"כדי להפוך אדם שלישי למוטב אין די שהחוזה יכלול חיוב לטובתו. יש להוכיח כוונה פוזיטיבית להקנות לו זכות לדרוש את קיום החיוב10". 14. גם "הסכם הנאמנות"(ת/3) מציין כי המניות מוחזקות עבור נתבעת 2, עבור נתבעת 5 (חברת פלקון) ועבור אדם בשם סמוחה. לכן, לתובע אין זכות תביעה כנהנה באשר למניות אלה. בה במידה אין לפנינו שום תביעה מצד התובע (כ"נהנה") כנגד עו"ד העצני שאצלו מפקדות בנאמנות 100 מניות של נתבעת 4 . 15. לאור האמור לעיל, הנני מחליט לדחות את התביעה כבר מהטעם שאין יריבות בין התובע לבין נתבעות 4-5. לעניין זכות התובע לתבוע מניות גם אם תבע החזר הלוואה שנתן לנתבעים 1 ו-3? 16. נתבעות 4-5 טענו שיש לדחות את התביעה מפני שהתובע בחר לתבוע החזר הלוואה שנתן לנתבעים 1 ו-3 ולכן פקעה זכותו לקבל אופציות או מניות בחברה כלשהי. אילו זאת היתה טענת ההגנה היחידה, התביעה כנגד נתבעות אלו לא היתה נדחית. מטבע הדברים לא יכול היה התובע, אילו זכה בתביעה, לממש שני סעדים שיינתנו לו. זכותו של התובע היתה יכולה להיות לקבל סעד כספי ולחילופין קבלת המניות. לפי תקנה 45 לתקנות סד"א "מי שזכאי לסעדים אחדים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם". מטבע הדברים אם התובע היה זוכה בדינו וביהמ"ש היה קובע סעדים למיניהם שהם חילופיים זה לזה הרי שאם התובע היה מצליח לממש זכויותיו לפי סעד אחד, הרי שלא היה יכול לממש זכויותיו לפי הסעד האחר. זכויותיו של התובע במניות נתבעת 4 17. קריאת כל המסמכים המוזכרים לעיל אשר לשונם ברורה ואשר נערכו ע"י עו"ד, מוביל למסקנה שלתובע אין זכות לקבל 20% מהמניות של נתבעת 4 . כל שיש לתובע הוא "זכות קדימה" לרכוש את המניות בתמורה, וזאת כאשר המניות הללו יימכרו ע"י פלקון (נתבעת 5) לצד ג' כלשהו11. יוזכר שעו"ד רונן כהן העיד בהקשר זה ש"שהרבני ו/או סוליקה כץ רצתה לשמר את הזכות של נאמן לרכוש אחוזים מסויימים מתוך העסק החדש. משמע, היה לה מחיר מוסכם שהיא סיכמה לגבי יוסי והיא רצתה למכור לו את המניות שהיו מוקצות לה,שלא לפי המנגנון שבפרק 10". כאן ייאמר שהואיל ולנתבעת 4 יש 500 מניות הרי שזכויות התובע מתייחסות ל-100 מניות מתוכן המופקדות בידיו הנאמנות של עו"ד נדב העצני. בסיכום 18. לאור כל האמור לעיל, הנני מחליט לדחות את התביעה נשוא ת.א. 2352/04. 19. באשר לשאלת ההוצאות יש להביא בחשבון שהתובע נמצא במצב שבו אינו יכול (לאור מצבו המשפטי המבואר לעיל) לאכוף את זכויותיו לעניין המניות אף כי במישור העקרוני התובע היה אמור להיות במצב שבו זכויותיו במניות נתבעת 4 ניתנות למימוש. כמו כן יש להתחשב בכך שנתבע 1 ראה "מחוייבות מוסרית" כלפי התובע12 (בכל הקשור לנושא המניות), אך בכל זאת לא הוא ולא נתבעת 2 לא יצרו מנגנון משפטי (כגון חוזה לטובת צד ג' שעליו היה התובע חותם) שמכוחו יכול היה התובע לתבוע את זכויותיו במניות. לכן, אין צו להוצאות, כל צד יישא בהוצאותיו הוא. 20. למרות התוצאה הנ"ל מומלץ בזה שאם התובע יודיע בכתב לנתבעות 4-5 שאין הוא יכול לממש את פסה"ד הקיים כנגד נתבעים 1-3, יוכל התובע לממש את "זכות הקדימה" שהוענקה לו ושלפיה כאשר 100 מניות של נתבעת 4 (המופקדות בידי עו"ד העצני) יוצעו למכירה לצד ג', יהיה התובע זכאי לשלם לנתבעת 5 את גובה המחיר שצד ג' יציע, ורק כנגד תשלום זה יקבל את 100 המניות. כאן יובהר שהזכות של התובע במניות כלשהן של נתבעת 4 מוגבלת לפעילות נתבעת 4 בתחנת הרחיצה בקניון ירושלים, שכן במועד חתימת "הסכם המייסדים" לגבי נתבעת 4, הפעילות בקניון ירושלים היתה הפעילות היחידה של נתבעת 4. התובע לא יכול לקבל זכות כלשהי בפעילות אחרת שלנתבעת 4 10 ראו ע"א 3755/03 בן חמו נ' טנא נוגה מ [ 04 (9) 678], עמוד 1 11 לעניין זה ראה את נוסחם של כל הסעיפים המצוטטים בסעיף 10 לפס"ד זה. 12 לעניין זה ראו עדותו של עו"ד נדב העצני (עמ' 26 ש' 1-4) שם הוא מעיד על נתבע 1 " שהוא עמד על עיגון מעמד המניות, זה היה חשוב לו, הוא ראה את מחוייבות מוסרית והוא התעקש על זה, למרות מצוקתו...".לא זאת אף זאת, ישנו מסמך שהוא נספח י' לתצהיר העדות הראשית של התובע שבו נתבעים 1-3 מורים לעו"ד נדב העצני להעביר את המניות של חברת ברק (נתבעת 4) שהוא מחזיק אל התובע. דא עקא שנתבעת 4 עצמה שהיא גוף משפטי השונה מנתבעות 1-3 ואשר המניות נשוא הסכסוך הן מניותיו, לא מורה את הדבר. = 4 = מחוץ לקניון הנ"ל. על המזכירות לשלוח עותק מפסק הדין אל ב"כ התובע וב"כ נתבעים 4-5. חוזההסכם מייסדיםאופציות