1. לפנינו תביעה שעניינה זכויות הפנסיה של התובעת בגין עבודתה בנתבעת, חברת "בזק". הרקע העובדתי 2. התובעת עבדה בחברת בזק כרשמת תלונות ובוחנת תקלות עד ליום 31.12.04, אז פרשה מעבודתה עפ"י הסכם לפרישה מוקדמת שנחתם עימה, בנסיבות שיפורטו בהמשך. 3. טרם החלה התובעת לעבוד בבזק היא עבדה במשרד התקשורת, החל מיום 3.3.82. ביום 1.2.83 הופסקה עבודתה של התובעת במשרד התקשורת למשך שלושה חודשים, והיא הוחזרה לעבודה ביום 4.5.83, המשיכה לעבוד במשרד התקשורת, ולאחר מכן הועברה לעבוד בבזק, ברציפות. 4. התובעת בוטחה בביטוח פנסיוני בקרן מקפת. 5. ביום 27.6.04 חתמה התובעת על הסכם פרישה מוקדמת, אולם לטענתה חתמה על ההסכם תחת לחץ וכפייה, וגם גילתה לאחר החתימה כי לא נכללו בהסכם הבטחות שהובטחו לה לגבי תנאים שייכללו בו. עקב פניית באת-כוחה של התובעת לבזק בעניין הסכם זה, השיב ממ"ח הסכמים ויחסי עבודה בבזק במכתב לב"כ התובעת, בו הכחיש נסיבות של כפייה או אילוצים שהופעלו כלפי התובעת, אך החליט להסכים לביטול מוחלט של הסכם הפרישה שלה (המכתב, מיום 18.10.04, צורף כנספח י"א לתצהיר התובעת). לתובעת נערך שימוע, ולאחריו הודיעה לה בזק על החלטתה לסיים עבודתה בחברה (מכתב "פרישה מחברת בזק", מיום 25.11.04, צורף כנספח י"ב לתצהיר התובעת). 6. התובעת הגישה בקשה למניעת פיטוריה בבית הדין לעבודה (בש"א 8322/04), ובמסגרת הדיון בבקשה הגיעו הצדדים להסכמה לפיה תמשוך התובעת תביעתה, ותקבל סכומים כמפורט בסימולציה שצורפה להסכם הפשרה (להלן: הסימולציה), ובנוסף תקבל הטבה שכונתה "שני חודשי הכשרה". עוד נאמר בהסכם הפשרה כי "למבקשת תעמוד הזכות לתבוע תשלומים וסכומים אחרים אשר מגיעים לה, לטענתה, לרבות פנסיה ואחוזי פנסיה". הסכם הפשרה קיבל תוקף של פסק דין. 7. בסימולציה שצורפה להסכם הפשרה נכללו הפרטים הבאים: "ת. תחילת עבודה - 4/5/1983 ת. קבלת קביעות - 1/5/1985 ותק פנסיוני - 21.75 חלקיות משוקללת - 100% דרגה נוכחית - 21+ מתאריך 1/8/03 דרגת פרישה - 22+ מתאריך 1/12/04 שכר קובע לפנסיה - 5,200 שיעור פנסיה צבורה - 43.5% שיעור תוספת לפנסיה - 10% סה"כ שיעור פנסיה - 53.5% פנסיה ברוטו - 2,782 משכורת קובעת לפיצויים - 7,290 כולל הבראה משכורת כולל להסתגלות - 11,170 פירוט מענקים בש"ח: מענק פרישה - 30% חודשי מענק (5) - 36,450 חודשי הסתגלות (2) - 22,340 חודש מענק נוסף שאושר בחריגה - 9,230 כספי 2.33% - 33,437 נכון ל- 8/03 מענק הדרכה - 11,170 סה"כ מענקים ברוטו - 160,194 פדיון חופשה ברוטו - 8,452 נכון לתאריך 3/04" 8. החל ממועד פרישתה קיבלה התובעת פנסיה מוקדמת ע"י בזק באמצעות קרן מקפת, וזאת עד ליוני 2005. מיוני 2005 עד יוני 2006, קיבלה התובעת את הפנסיה מוקדמת באמצעות חברת הביטוח הראל. ביוני 2006 הגיעה התובעת לגיל פרישה, והחלה מקבלת פנסיית זקנה מקרן מקפת ומחברת הראל. 9. את תביעתה הנוכחית הגישה התובעת, לכתחילה, הן נגד בזק, הן נגד קרן מקפת והן נגד חברת הראל. היא תבעה בה סעדים הקשורים באחוזי הפנסיה להם היא זכאית, לשכר הקובע לפנסיה, לדרגת הפרישה שלה, למענקי הפרישה ועוד, כפי שיפורט בהמשך. במהלך הדיונים המקדמיים בתיק ניתנה לחברת הראל רשות שלא להתייצב להמשך הדיון, משהוסכם גם ע"י התובעת כי חברת הראל צורפה לכתב התביעה רק כנתבעת שאמורה לשאת בתשלומים, במידה שחברת בזק תחויב בהם. לאחר שנשמעו ההוכחות, הגיעו התובעת וקרן מקפת להסכם פשרה בתיק, לו ניתן תוקף של פסק דין (חלקי) ביום 21.2.10. בהסכם נאמר כי התביעה נגד קרן מקפת תידחה, וכי קרן מקפת תתקן את חישוב קצבת הזקנה של התובעת כך שחודש הביטוח הראשון של התובעת וחודש ההצטרפות לראשונה של התובעת (כהגדרת המונחים בתקנון האחיד) יהיה חודש אוקטובר 1981; כי אורך התקופה הכוללת של התובעת יהיה 298 חודשים; וכי שיעור קצבת הזקנה של התובעת במקפת יעמוד על 49.7114%. כן הוסכם שלא יחול שינוי בחישוב השכר הקובע לפנסיה בגין הזכויות במקפת, וכי מקפת תשלם לתובעת, רטרואקטיבית, את כל הפרשי הקצבה הנובעים מחישובה לעומת התשלומים שקיבלה בפועל עד כה. 10. לאור האמור, נותרה בעינה תביעתה של התובעת נגד בזק, וכן נגד חברת הראל כחברה המבצעת את תשלומי הפנסיה עבור בזק. להלן יפורטו טענות הצדדים. טענות התובעת 11. התובעת טענה, כרקע לתביעתה ועל אף שלא תבעה סעדים בעניין זה, כי בזק כפתה עליה להסכים לפרוש פרישה מוקדמת, כי היא קיבלה מיו"ר ועד העובדים בבזק הבטחות באשר לתנאים כספיים להם תזכה עם פרישתה והסתמכה עליהן אך לא קיבלה לבסוף את אותם תנאים, וכי בתביעה שהגישה כנגד חוקיות פיטוריה, ניתן פסק דין לפיו תקבל לכל הפחות את התנאים הכספיים המופיעים בסימולציה שצורפה לפסק הדין. לטענת התובעת, אם הסכם הפרישה עליו חתמה עומד בתוקפו לצד התנאים שפורטו בסימולציה, הרי שהיא זכאית לקבל את הזכויות המיטיבות מבין שני המקורות הללו. 12. לטענת התובעת, בזק נותרה חייבת לה זכויות שונות הקשורות בפנסיה שלה, והסכם הפשרה אליו הגיעה עם קרן מקפת אינו גורע מחובותיה של בזק כלפיה, שכן בזק התחייבה להקנות לה תנאי פנסיה נוספים על אלה שתקבל ממקפת, וזאת כחלק מתנאי הפרישה המוקדמת. 13. התובעת טענה, בראש ובראשונה, כי יש לראות את הוותק בעבודתה בבזק ככולל את תקופת עבודתה במשרד התקשורת, החל מיום 3.3.82, ובהתאם לוותק זה יש לחשב את כל זכויותיה הנתבעות. לטענת התובעת, כשהועברה ממשרד התקשורת לבזק, היא היתה משוכנעת שכל זכויותיה מעבודתה בשירות המדינה נשמרות, בדומה לעובדים "מועברים" אחרים. כמו כן, טענה התובעת טענה כי יש להכליל בוותק שלה בעבודתה בבזק את כל תקופת עבודתה במשרד התקשורת, לרבות פרק זמן בן שלושה חודשים במהלכו פוטרה ממשרד התקשורת, כחלק מנוהג שרווח אותה עת, להפסיק עבודתם של עובדים לאחר 11 חודשי עבודה, על מנת להימנע מלתת להם קביעות. לטענת התובעת, היא גם רכשה, בידיעת ואישור בזק, את הזכויות בגין התקופה שממרץ 1982 ועד יום 4.5.83 על מנת לשמור לעצמה זכויות רצף בעבודה. 14. לטענת התובעת, נותרה בזק חייבת לה את הזכויות הבאות: א. דרגה לצורך חישוב מענקים ופיצויי פיטורים - לטענת התובעת, במעמד החתימה על הסכם הפשרה הובטח לה שהזכויות שלה יחושבו לפי דרגה 23, ואולם בזק שילמה לה את זכויותיה לפי דרגה 22+ בלבד. ב. דרגת פרישה - לטענת התובעת, הובטח לה כי דרגת הפרישה שלה תהיה 22+ אולם היא קיבלה דרגה 21+ בלבד עובר לפרישתה, ועל כן זכאית להפרשי שכר. ג. מענקי פרישה - לטענת התובעת, על בזק לחשב את מענקי הפרישה, חודשי ההסתגלות וחודשי ההכשרה, לפי הוותק הנכון שלה בעבודה ולפי דרגה 23. ד. מענק פרישה - לטענת התובעת, היא היתה זכאית לקבל מענק פרישה בגובה 40% בהתאם להבטחות שקיבלה כשחתמה על הסכם הפרישה, ובהתאם לוותק הנכון שלה בעבודתה בבזק, ואילו בזק שילמה לה מענק פרישה בשיעור 30%. התובעת תבעה את ההפרש בין שני הסכומים. ה. שעות נוספות - לטענת התובעת, בבזק רווח נוהג לפיו ניתן אישור לעובדים ערב פרישתם לעבוד 50 שעות נוספות בחודש, במשך שלושת החודשים שלפני הפרישה, על מנת שהשכר שיקבלו בעד השעות הללו ייכלל בסכום הקובע לפיצויי פיטורים ומענקי פרישה. התובעת טענה כי בנוסף לנוהג, גם הובטח לה ע"י יו"ר ארגון העובדים כי תקבל את אותן שעות נוספות. התובעת תבעה את סך השעות הנוספות שהובטח לה. ו. פיצויי פיטורים נוספים - התובעת תבעה הפרשי פיצויי פיטורים, גם בגין תקופת עבודתה במשרד התקשורת. ז. השלמת זכויות פנסיה - לטענת התובעת, השכר הקובע שלה לפנסיה מקרן מקפת עומד על 5,005 ₪, בעוד לפי הסימולציה, עומד שכרה הקובע על סך 5,200 ₪. התובעת טענה כי על בזק לשלם לה השלמה של הסכומים להם היא זכאית, על ההפרש בין 5,005 ₪ ו-5,200 ₪. טענות בזק 15. בזק טענה כי מכוח הסכם הפרישה עליו חתמה התובעת, היא קיבלה מבזק זכויות רבים וסכומי כסף העולים על המגיע לה. לאחר שהעלתה התובעת השגות לגבי הסכם הפרישה - אשר בזק טענה כי הן אינן מוצדקות, והכחישה הבטחות מחייבות כלשהן שהובטחו לתובעת באשר לזכויות הפרישה שלה - הגיעו הצדדים להסכם הפשרה שסיים את התביעה שהגישה התובעת לבית הדין. לטענת בזק, היא שילמה לתובעת את מלוא הסכומים שפורטו בסימולציה שצורפה לאותו הסכם פשרה, ועל כן, לא זכאית עוד התובעת לזכויות כלשהן מבזק. 16. לגופן של טענות התובעת, טענה בזק כי התובעת מקבלת בפועל סכומי ושיעורי פנסיה העולים אף על המפורט בסימולציה; כי בהתאם לאמור בהסכם הפרישה, קיבלה התובעת דרגת פרישה 22+ ואת כל זכויותיה בהתאם לדרגה זו; וכי היא קיבלה מענק פרישה בשיעור 30% בהתאם לאמור בסימולציה, ובנוסף קיבלה עוד הטבה של שני חודשי הכשרה. באשר לתביעה לשעות נוספות, טענה בזק כי התובעת מבקשת להתעשר שלא כדין, ולקבל שכר וזכויות בגין שעות נוספות אותן לא ביצעה בפועל. 17. באשר לוותק של התובעת בעבודה, ודרישתה לחשב את כל זכויותיה כאילו עבדה בבזק החל ממרץ 1982, טענה בזק כי התובעת רכשה זכויות ממקפת לצורך פנסיה באשר לתקופת עבודתה במשרד התקשורת, ואין לכך כל קשר לוותקה בחברת בזק. בזק הוסיפה כי על אף שהתובעת החלה עבודתה במשרד התקשורת במרץ 1982, היא הפסיקה לעבוד במשך למעלה משלושה חודשים, עד שחזרה כעובדת חדשה בתאריך 4.5.83. בנוסף לאלה, טענה בזק כי גם בסימולציה שצורפה להסכם הפשרה, נאמר מפורשות כי תחילת עבודתה של התובעת בבזק היתה ביום 4.5.83. 18. בזק ביקשה לדחות את כל טענות התובעת ואת תביעותיה לסעדים השונים שתבעה, וטענה כי לתובעת אין כל עילת תביעה נגדה וכי עד היום קיבלה התובעת את כל זכויותיה מבזק בגין פרישתה, ואף מעבר לכך. דיון והכרעה 19. במהלך שמיעת ההוכחות העידו לפנינו התובעת, וכן מורן קיטה, מנהלת מחלקת פרישה בחברת בזק. בנוסף, העידו עדות מקרן מקפת וממבטחים. 20. לאחר ששמענו את העדויות ושקלנו כל טיעוני הצדדים, מצאנו לקבל את תביעתה של התובעת באופן חלקי בלבד. 21. לפי עדות התובעת עצמה בבית הדין, היא קיבלה מבזק את כל הזכויות שנרשמו בהסכם הפרישה עליו חתמה - להבדיל מזכויות אחרות שהובטחו לה, בהן נדון בהמשך (עמ' 7 לפרוטוקול חקירתה הנגדית של התובעת). כמו כן, אישרה התובעת בחקירתה הנגדית שקיבלה מבזק את כל התנאים שפורטו בסימולציה שצורפה להסכם הפשרה (עמ' 9). בנוסף לאלה, טענה התובעת כי היא זכאית לסכומי כסף נוספים מבזק. להלן, נדון בטענות התובעת אחת לאחת ונפרט נימוקי הכרעתנו בהן. ותק העבודה של התובעת 22. התובעת עבדה במשרד התקשורת החל ממרץ 1982. היא פוטרה מהעבודה ביום 1.2.83, והוחזרה לעבודה במשרד התקשורת ביום 4.5.83. לאחר מכן, עברה התובעת ממשרד התקשורת לבזק, ועבדה שם ברציפות עד לפרישתה. 23. לפי האמור בסימולציה, חישבה בזק את זכויותיה של התובעת כאילו היה תאריך תחילת עבודתה יום 4.5.83 (על אף שבמועד זה עבדה במשרד התקשורת). לפי עדותה של העדה מטעם בזק, גב' קיטה, שולמו לתובעת הזכויות החל מתאריך זה "לפנים משורת הדין" (סעיף 27 לתצהירה). 24. אחת מטענות הבסיס של התובעת, ממנה נגזרו חלק מהסעדים הכספיים שתבעה, היא שיש לכלול בוותק שלה בבזק את כל תקופת עבודתה במשרד התקשורת, החל ממרץ 1982 ועד יום 4.5.83, וכן מיום זה ואילך, וזאת לרבות שלושת החודשים בהם הופסקה עבודתה. התובעת גם טענה כי היא "רכשה את הזכויות" בבזק בגין תקופה זו. בזק טענה, מנגד, כי אין לכלול את תקופת עבודתה של התובעת במשרד התקשורת בתקופת העבודה בבזק, שכן התובעת לא היתה בגדר "עובדת מועברת" (ממשרד התקשורת לבזק) לפי התנאים שקבעו מיהו עובד מועבר בעת הרלוונטית. עוד הוסיפה בזק כי ככל שרכשה התובעת זכויות כלשהן, הרי שעשתה כן לגבי זכויות פנסיית זקנה שרכשה מקרן מקפת, ואין כל נפקות לרכישה זו בכל הנוגע לזכויות פנסיה מוקדמת המשולמות ע"י בזק. 25. בעניין זה, קיבלנו את טענת התובעת. להוכחת טענתה בדבר כך שבזק כבר הכירה בחלק מהוותק שלה במשרד התקשורת, צירפה התובעת לתצהירה מכתב מאתי רכטמן ממחלקת כוח אדם בבזק, שנמסר בידה ביום 31.1.00 (נספח ב' לתצהיר). במכתב זה נאמר כך: "בבדיקה חוזרת שנעשתה עם אגף הכספים ובמסמכים המתועדים בתיקך האישי הינך מקבלת גם את הוותק שהועסקת בעבר במשרד התקשורת, דהיינו מ-3/3/82 עד 31/1/83, סה"כ 11/12 חודשים. תחילת שירותך בפעם השניה היתה 4.5.83. הוותק נכון ל-1/1/99 - 15.8/12 שנים + 11 חודשים שהוכרו - 16.9/12 שנות ותק. לידיעתך, בבדיקה יסודית בתיקך האישי פנייתך בעבר היתה לא להכרה בוותק בשירות, אלא לרכישת התקופה לצורך הכרה בפנסיה, ואז קיבלת תשובה, שעלייך אכן לפנות למקפת, שהוא המוסד שמסוגל לעזור לך עם החישוב לצורך הרכישה, ולא בזק. על כן יש להבדיל בין שני הדברים". 26. ממכתב זה עולה באופן מפורש, ובניגוד לעמדת בזק, כי בזק עצמה הכירה, ביום 31.1.00, בוותק של התובעת במשרד התקשורת, כך שוותקה של התובעת בבזק הוכר מיום 3.3.82 ועד יום 31.1.83, ובנוסף - החל מיום 4.5.83 ואילך. בניגוד לעמדת בזק, אין במכתב זה כל אמירה המצביעה על כך שהתובעת רכשה זכויות פנסיה במקפת, ולא זכויות ותק בבזק, נהפוך הוא; המכתב מתחיל בהכרה מפורשת ומפורטת בוותק התעסוקתי של התובעת, ולאחר מכן מבחין בין הוותק בשירות ובין הוותק לצורך פנסיה. לעניין הוותק לצורך פנסיה הופנתה התובעת לקרן מקפת, להבדיל מההכרה בוותק בשירות שנעשתה ע"י בזק. 27. גם העדה מטעם בזק אישרה, בסופו של דבר, בחקירתה הנגדית את הדברים האמורים: "ת: כתוב במסמך הזה שהעובדת פנתה בעבר להכיר לה לצורך רכישת הזכויות בפנסיה והפנינו אותה לבירור לצורך קביעת הזכויות במקפת. ש: אני מקריא מנספח ב'. האם עכשיו אחרי שאני מקריא לך את מסכימה לאשר שמדובר ברכישת הזכויות בבזק ולא בהתייחס למקפת. ת: המסמך הזה מתייחס אך ורק לוותק מקצועי ולא מתייחס לוותק פנסיוני. וזה מה שנאמר פה במפורש. מדובר בוותק מקצועי בבזק שצריך להבדיל בינו לבין ותק פנסיוני במקפת" (עמ' 31). 28. אם כך, אנו קובעים כי בזק עצמה הכירה בוותק של התובעת במשרד התקשורת, ועל כן - יש לראות בתובעת עובדת בזק החל מיום 3.3.82 ועד ליום 31.1.83, וכן מיום 4.5.83 ואילך. מוותק זה יש לגזור את כל זכויות התובעת בהן חייבת בזק, להבדיל מקרן מקפת אשר לגבי הוותק הפנסיוני שלה שם הגיעו הצדדים להסכם פשרה. 29. לא מצאנו בסיס לבקשת התובעת להכיר בוותק שלה ככולל גם את שלושת החודשים בהם לא עבדה במשרד התקשורת, מיום 1.2.83 ועד יום 3.5.83. דרגות 30. טרם פרישתה, היתה התובעת בדרגה 21+ בעבודתה. לטענת התובעת, כשחתמה על הסכם הפרישה הובטח לה שתקבל פנסיה לפי דרגה 22+, ושתקבל פיצויים וזכויות נוספות לפי דרגה 23. למרות זאת, טענה התובעת כי קיבלה את כל זכויותיה לפי דרגה 21+. 31. באשר לטענת התובעת כי הובטח לה שתקבל זכויות לפי דרגה 23, או כי היה קיים נוהג מעין זה בבזק - הרי שנוהג כלשהו לא הוכח על ידה, וגם לא הוכח על-ידה כי הובטחה לה הבטחה בעניין זה שיש בה כדי לחייב את בזק. לפי עדותה של התובעת עולה כי הבטחה מעין זו - אם היתה - נעשתה ע"י יו"ר ארגון העובדים, אולם כל עוד לא נכתב בהסכם עליו חתמה כי תקבל דרגה 23, ומעבר לכך - כל עוד לא נכלל הדבר בסימולציה עליה התפשרו הצדדים בבית הדין, אין כל בסיס לטענת התובעת לפיה יש לחייב את בזק לתת לה דרגה כשחובה זו אינה מעוגנת במקור כלשהו. גב' קיטה העידה, ונתנו אמון בעדות זו, כי "... שיש בבזק הסכם פרישה שגם נציגות העובדים וגם ההנהלה מודעות אליו. ונציגות העובדים לא יכולה לסכם עם עובד שפורש על התנאים שלו, אנחנו עובדים עם משהו שמסוכם מראש" (עמ' 33). 32. באשר לדרגת הפרישה, הרי שבהסכם הפרישה של התובעת, עליו חתמה (והלינה על תוקפו לאחר מכן), נאמר כי היא תקבל דרגת פרישה 22+ מיום 1.12.04. דרגת פרישה זו עוגנה גם בסימולציה, בשלב מאוחר יותר. בסיכומיה, הסכימה התובעת "להניח" כי בזק אכן שילמה לה את כל הסכומים הרלוונטים לפי דרגה 22+, ולכן היא תבעה הפרשים רק לדרגה 23 (סעיף 103 לסיכומים). מכיוון שדחינו טענתה של התובעת לגבי דרגה 23, נדחות כל תביעותיה לעניין זה. מכיוון שהתובעת הסכימה כי בזק שילמה לה את כל זכויותיה לפי דרגה 22+, כי אז נדחות גם תביעותיה בקשר להפרשי זכויות הנובעים מההפרש בין דרגה 21+ ודרגה 22+. 33. בנוסף, התובעת טענה כי קיבלה את הדרגה 22+ רק החל מיום 1.2.05 ולא מיום 1.12.04, כפי שנאמר בסימולציה, אולם עלה במסגרת חקירות העדים כי בפברואר קיבלה התובעת הפרשי שכר עבור דצמבר 2004 וינואר 2005, בגין דרגה 22+. לאור עדותה של התובעת בחקירתה הנגדית, לפיה אכן קיבלה הפרשי שכר בפברואר 2005, אך "לא ידעה איך לבדוק אותם" (עמ' 8 לפרוטוקול), אנו דוחים טענתה כאילו היא זכאית להפרשי השכר בגין דרגה 22+. שעות נוספות 34. דחינו את תביעת התובעת להוסיף לזכויותיה את תוספת השכר שהיתה מקבלת, לו היתה עובדת בשעות נוספות בחודשים עובר לפרישתה. התובעת לא הוכיחה נוהג כלשהו, לפיו העובדים הפורשים מעבודתם בבזק קיבלו רשות לעבוד 50 שעות נוספות מדי חודש, על מנת ששכר זה יתווסף לשכר הקובע שלהם; מה גם שבפועל, אין חולק כי התובעת לא עבדה את השעות הנוספות הללו (עמ' 10 לפרוטוקול), ואין כל הצדקה להוסיף תוספת שכר מעין זו לשכרה הקובע. 35. מעבר לכך, קיבלנו לעניין זה את עדותה של גב' קיטה, לפיה לא נהוג בבזק להתיר לכל העובדים לעבוד שעות נוספות לפני הפרישה כ"הטבה" ובאופן גורף, אלא הדבר נעשה לפי הצורך, במקרה שעובד פורש נדרש להעביר חפיפה, לסיים מטלות בעבודה ולהיערך לפרישה (עמ' 37 לפרוטוקול). מענקי פרישה 36. התובעת טענה מספר טענות בנוגע למענקי הפרישה השונים שקיבלה עם פרישתה המוקדמת, כפי שנכללו בסימולציה. 37. ראשית, טענת התובעת כי יש לחשב את כל המענקים הללו לפי דרגה 23 - נדחתה. 38. מנגד, טענת התובעת כי חישוב המענקים הללו צריך להיגזר מהוותק הנכון שלה - מתקבלת. כאמור לעיל, יש לראות את ותקה הנכון של התובעת בעבודתה בבזק, כמתחיל ביום 3.3.82 עד יום 31.1.83, וכן מיום 4.5.83 ואילך. גב' קיטה העידה בבית הדין כי "אם היינו מתחשבים בתקופת עבודתה הקודמת היא היתה מקבלת לפי לוח שונה שמגדיל את אחוזי הפנסיה. כנ"ל גם יותר פיצויי פיטורים ועוד זכויות. אם היו מתחשבים בתקופת העבודה הקודמת היא היתה מקבלת מענק של 30% גם על התקופה הראשונה שהיא עבדה" (עמ' 30). אם כך, ככל שתוספת הוותק האמורה משפיעה על גובה מענקי הפרישה של התובעת, אנו קובעים כי על בזק לחשב את הסכומים הנוספים לגבי כל המענקים המפורטים בסימולציה, ולשלמם לתובעת. 39. בנוסף לכך, טענה התובעת כי היא זכאית למענק פרישה בשיעור 40% ולא בשיעור 30%. לעניין זה, פורט בסימולציה כי התובעת תקבל מענק פרישה בשיעור 30%. בהסכם הפרישה - עליו הלינה התובעת - נקבע כי תקבל מענק פרישה בשיעור 40%. אין אנו מקבלים את טענת התובעת כאילו הן הסכם הפרישה והן הסימולציה עומדים בתוקפם, ואילו התובעת צריכה לקבל את הזכויות המיטיבות מבין השניים. בפועל, טענה התובעת טענות נגד תוקפו של ההסכם מיד לאחר שחתמה עליו, ובתגובה הודע לה ע"י ממ"ח הסכמים ויחסי עבודה בבזק כי "הוחלט להיעתר לבקשתכם ולהסכים לביטול מוחלט של הסכם הפרישה של התובעת" (נספח י"א לתצהיר התובעת). לאחר מכן, ובעקבות התביעה שהגישה התובעת, הגיעו הצדדים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ובו פורטו כל זכויות הפרישה של התובעת. אף התובעת הבינה זאת היטב, כפי שהעידה בחקירה נגדית: "כי היה פסק דין בבית משפט והם הגיעו לפשרה וזה מה שסוכם והורידו מ-40% ל-30%" (עמ' 40 לפרוטוקול). 40. אמנם, בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים נשמרה זכותה של התובעת לתבוע תשלומים וסכומים אחרים אשר מגיעים לה, לטענתה, ואולם כל עוד תביעתה לפנינו נסמכת על האמור בהסכם שהיא-עצמה טענה נגד תוקפו, ואין כל מקור אחר לתביעתה בעניין זה, לא מצאנו כל בסיס לקבלה. פיצויי פיטורים נוספים 41. לאור קביעתנו כי בזק עצמה הכירה ב-11 חודשי ותק נוספים לתובעת, ומשבזק שילמה לתובעת פיצויי פיטורים כחלק מתנאי פרישתה המוקדמת, הרי שעל בזק לשלם לתובעת פיצויי פיטורים נוספים, תוך הכרה בתוספת הוותק. כאמור, יש לראות בתובעת עובדת בזק מיום 3.3.82 ועד יום 31.1.83, וכן מיום 4.5.83 ואילך, עד ליום פרישתה. בהתאם לתקופת עבודה זו תחשב בזק את פיצויי הפיטורים להם זכאית התובעת, ותשלם לה את ההפרש בין פיצויי הפיטורים הללו ובין פיצויי הפיטורים ששולמו לה בפועל. שכר קובע לפנסיה 42. התובעת טענה כי על פי הסימולציה שכרה הקובע לפנסיה הינו 5,200 ₪ אך בפועל היא מקבלת ממקפת פנסיה לפי שכר קובע בסך 5,005 ₪, ולכן על בזק להשלים את ההפרש בין השניים. 43. לעניין זה, קיבלנו את עמדת בזק. לפי המפורט בסימולציה, סך הפנסיה ברוטו שעל התובעת לקבל עומד על 2,782 ₪. לפי עדותה של גב' קיטה בתצהירה, מקבלת התובעת מדי חודש פנסיה בסך כולל של 3,269 ₪ - 2,269 ₪ ממקפת, ו-1000 ₪ נוספים מחברת הראל. התובעת עצמה אישרה בעדותה בבית הדין כי קיבלה את כל הסכומים המפורטים בסימולציה (עמ' 9 לפרוטוקול), וכי היא מקבלת פנסיה ממקפת בסך "2,000 ₪ או 2,200 ₪ ומהראל בערך 1,035 ₪ " (עמ' 10). 44. מכיוון שבזק שילמה לתובעת את כל הזכויות המפורטות בסימולציה, ומכיוון שסך הפנסיה החודשי אותו מקבלת התובעת עולה על הסך המפורט בסימולציה, אנו דוחים תביעתה של התובעת לקבלת הפרשים בגין השכר הקובע. סוף דבר 45. תביעתה של התובעת התקבלה באופן חלקי, לעניין תוספת הוותק שלה בעבודה. אנו קובעים כי התובעת היתה עובדת בזק גם מיום 3.3.82 עד יום 31.1.83 (בנוסף לתקופת עבודתה מיום 4.5.83 ואילך). בזק תערוך חישוב חדש בהתאם לוותק שנקבע לעיל, של פיצויי הפיטורים של התובעת ומכלול מענקי הפרישה שקיבלה בהתאם לסימולציה, ותשלם לתובעת את ההפרשים בין הסכומים המעודכנים ובין הסכומים שקיבלה בפועל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 31.12.04 ועד ליום התשלום בפועל. 46. יתר תביעותיה של התובעת - נדחו. 47. בזק תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 7500 ₪, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. חוזההסכם פרישהפרישה