הסכם פשרה בבית המשפט

עסקינן בתביעה ע"ס 48,000 ₪ עקב נזקים שאירעו לרכב התובעת בתאונה מיום 5.4.2009. לפי הנטען בכתב התביעה, חצה נהג רכב התובעת את צומת הרחובות יוספטל-הקוממיות שבחולון באור ירוק כאשר לפתע הגיח רכב נהוג ע"י הנתבע 1 והמבוטח ע"י הנתבעת 2, כשהוא חוצה את הצומת באור אדום ופוגע ברכב התובעת. הנתבעים טוענים כי הנתבע נסע כדין צפונה בצומת הנ"ל וכי הנתבע 1 ביצע פנייה שמאלה כאשר בכיוון נסיעתו רמזור ירוק, כאשר לפתע התפרץ נהג רכב התובעת אל הצומת במהירות תוך שהוא מתעלם מרמזור אדום ועקב כך אירעה התאונה. עוד הוא טוען כי כנגד נהג רכב התובעת הוגש כתב אישום בו הואשם נהג התובעת בכך שחצה את הצומת באור אדום. בתחילת הדיון הציגה התובעת הסדר פשרה שהושג בין עמותת "יד לחבר" באמצעות הנתבע 1 לבין התובעת בבית משפט השלום בראשל"צ ולפיה חלוקת האחריות היא 20% - 80% לטובת העמותה. להסדר ניתן תוקף של פסק דין ביום 7.9.11. לכן, סבורה התובעת כי הסדר זה חל גם על ההליכים בתיק זה, ומכאן שהתובעת זכאית לפיצוי בשיעור 20% מסכום התביעה. הנתבעים התנגדו להסדר וטענו כי הם כלל לא הסכימו להסדר הפשרה וכי עורך הדין שייצג את העמותה בהליך הקודם לא החתים את הנתבע ואף לא ידוע לנתבע באילו נסיבות נחתם ההסדר. אף שנשמעו עדויות הנהגים המעורבים הגעתי למסקנה כי הסדר הפשרה מחייב גם בתיק זה. עיינתי במערכת נט המשפט בתיק 43478-07-10 בבית משפט השלום בראשון לציון. לכתב התביעה שם צורף יפוי כוח חתום על ידי הנתבע 1 כאן המייפה את כוחו של עו"ד אלדד שורק לייצגו. בין היתר צוין בסעיף 7 ליפוי הכוח כי עורך הדין מוסמך להתפשר לפי שיקול דעתו ולחתום על הסכם פשרה בבית המשפט או מחוצה לו. בסעיף 21 ליפוי הכוח נאמר כי הלקוח (הנתבע 1) "מאשר את מעשי באי כוחי או מעשה ממלאי מקומו בתוקף יפוי כוח זה מראש". הנתבע, כפי העולה מכתב התביעה שם, הינו ממייסדי עמותת תנו יד לחבר, שהיא היתה התובעת בהליך שם, ובכותרת כתב התביעה גם צוין כי ברחל ביתך הקטנה כי התובעת היא "עמותת תנו יד לחבר באמצעות ירושלמי עמוס", והדברים מדברים בעד עצמם. למעשה, יפוי הכוח כולל הוראה אשר מסמיכה את עוה"ד להגיע להסכם פשרה גם מבלי לקבל את הסכמת הלקוח מראש ודי בכך כדי לקבוע, כי הסכם הפשרה מחייב גם את הנתבע, שעה שאין מחלוקת כי עסיקנן באותה תאונה. אין ביפוי הכוח כל הוראה המחייבת את עוה"ד לקבל את הסכמת הלקוח לפני חתימה על הסדר פשרה. לא למותר לציין כי גם בדיון בפניי אישר הנתבע 1 כי חתם על יפוי כוח לעו"ד שורק וכי קיבל כספים עקב אותו הסדר פשרה. אף שהנתבע העיד כי לא נאמר לו על ידי עו"ד שורק על חלוקת האחריות שהושגה בהסכם הפשרה אין בכך כדי לאיין את הכוח שניתן לעו"הד להגיע לפשרה בשמו של הלקוח, ולכך שהתובעת כאן הסתמכה על אותה חלוקה. כאמור, בא כוחו הקודם של הנתבע הגיש את התביעה בשמו ובשם העמותה, וניהל משא ומתן בשמו. בנסיבות אלו חלה דוקטרינת השליחות הנחזית, שכן התנהגות ב"כ הנתבע בהליך הראשון גרמה לתובעת לסבור, כי עורך הדין מוסמך ורשאי להתקשר בהסכם פשרה בשמו של הנתבע. לעניין זה התייחס בית המשפט העליון בפסק הדין שניתן בע"א 3264/01 בסנינו נ' אליה פ"ד נו(6) 566, שם נקבע, כי "הגם שהשלוח פעל ללא הרשאת השולח, הרי משהציג השולח מצג אובייקטיבי של הרשאה בפני הצד השלישי, נוצרת שליחות ממש לפי חוק השליחות. (ראו והשוו גם: ע"א 1796/10 שרה כתבן נ' בנק ירושלים בע"מ). הוא הדין בענייננו. גם אם הנתבע היה מרים את הנטל להוכיח שבא כוחו חרג מסמכותו, ונטל זה לא הורם לטעמי, הרי העובדה שעורך הדין הגיש את התביעה בשמו, וניהל משא ומתן בשמו, כל אלה יצרו מצג בפני התובעת, כי עורך הדין מוסמך ורשאי להגיע להסכם פשרה עמה. שליחות נחזית זו יוצרת, כפי שנקבע בפסיקה, שליחות של ממש, אשר מחייבת את הנתבע גם כאן. באשר לשאלת תוקפו של הסכם הפשרה בתיק בבית משפט השלום בראשל"צ ביחס לנתבעת 2, שלא היתה, כאמור, צד להליך שם, הרי שההכרעה בתוקפו של ההסכם נגזרת מהמועד בו התגבשה זכות התחלוף של המבטח. אם החלו הליכי התביעה של המבוטח כנגד הצד השלישי לפני שנרכשה זכות התחלוף, קרי, לפני ששולמו תגמולי הביטוח, הרי שפסק הדין מחייב את המבטח, וזאת מאחר ואין המבטח רוכש כלפי הצד השלישי זכויות עודפות, וכשם שהמבוטח אינו יכול לחזור ולתבוע את הצד השלישי מחמת מעשה בית דין, כך אין המבטח יכול לעשות כן, ובפרט כאשר תביעת המבוטח כלפי הצד השלישי קדמה לזו של המבטח (ראו: ירון אליאס, דיני ביטוח, מהדורה ראשונה, כרך ב', עמ' 562 - 565) ; ואכן במקרה זה הגיש הנתבע כאן את התביעה בבית משפט השלום בראשון לציון לפני קבלת תגמולי הביטוח מהמבטחת (הנתבעת 2 כאן). על כן ולאור האמור לעיל, על הנתבעים לשלם לתובעת בהתאם לחלוקה שבהסדר הפשרה, בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום, אגרת משפט, ושכ"ט בסך 17.5% מהסכום שנפסק. לכל אחד מעדי הנתבע שהתייצבו אני פוסק שכר בסך 300 ₪ שישולמו על ידי הנתבעים. חוזההסכם פשרהפשרה