מבוא: 1. עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגיש מר מרדכי כהן (להלן: "התובע") לביטול החלטת אגד תעבורה בע"מ (להלן: "הנתבעת"), מיום 25.7.2010 על פיטוריו מהעבודה. 2. התובע תושב אשדוד, עבד כנהג בשירות הנתבעת מחודש אוגוסט 2007 ועד לפיטוריו בחודש יולי 2010. 3. הנתבעת הינה חברה בע"מ אשר מפעילה שירותי תחבורה ציבורית ברחבי הארץ בהתאם להרשאה שניתנה לה מהרשויות המוסמכות; ובין היתר באשדוד ובדרום. 4. בתביעה נשוא פסק דין זה טען התובע כי פיטוריו הם על רקע יוזמתו להקים וועד עובדים במקום העבודה, על רקע פגיעה בתנאי שכרם של עובדי הנתבעת והמאבק שניהל לחתימה על הסכם קיבוצי להסדרת זכויותיהם של העובדים. לטענת התובע ההחלטה על פיטוריו היא נדבך בשורה של פעולות שנקטה הנתבעת נגד העומדים בראש ההתארגנות. 5. בתמצית טוענת הנתבעת כי בתביעה אין ממש. לעניין זה טוענת הנתבעת כי התובע פוטר לאור ממצאים של שלוש ביקורות שונות אשר בוצעו ללא ידיעתה על ידי מערך הפיקוח והבקרה של אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן: "אגד"), הנותן שירותים לנתבעת כקבלן חיצוני. לטענת הנתבעת הביקורות שנערכו על ידי מערך הפיקוח והבקרה באגד מצאו כי בשלוש הזדמנויות שונות גבה התובע תמורה מהנוסע מבלי להנפיק כרטיס כמתחייב על התמורה שנגבתה. הנתבעת הוסיפה כי בעקבות ממצאי הביקורות זומן התובע לשימוע ובתום השימוע בהחלטה מנומקת בהתאם למדיניות הנהוגה אצלה, הודיעה לתובע על פיטוריו. 6. למחלוקת סביב הנסיבות והסיבות לפיטורי התובע ייוחד עיקרו של פסק דין זה, אך תחילה נביא הערות לסדר ואת הרקע לטענות הצדדים נשוא פסק דין זה. הערות לעניין סדרי דין: 7. ביום 12.8.2010 הגיש התובע בקשה למתן סעד זמני במסגרתה עתר לביטול הפיטורים והחזרתו לעבודה (להלן: "הבקשה"). בדיון שהתקיים בבקשה ביום 26.8.2010 הודיעו הצדדים על הסכמה ביניהם לפיה "הדיון בסעד הזמני ובסעד העיקרי יאוחד, לעניין זה הבקשה תשמש ככתב תביעה, התשובה תשמש ככתב הגנה והתצהירים אשר הוגשו במסגרת הבקשה והמסמכים יהוו חלק מהתיק העיקרי כתצהירי עדות ראשית" עמ' 1 לפרוטוקול מיום 26.8.2010. בהחלטת בית הדין בדיון בבקשה נתן בית הדין תוקף של החלטה להסכמת הצדדים לעיל; במקביל ניתנה לצדדים האפשרות להגשת תצהירים משלימים, על פי הסיכום שבין באי-כוח הצדדים. ביום 13.9.2010 נחקרו המצהירים מטעם הצדדים, סיכומי התובע הוגשו ביום 21.9.2010; וסיכומי הנתבעת הוגשו ביום 13.10.2010. 8. ביום 30.8.10 הגיש התובע בקשה לפיצול סעדים. במסגרת הבקשה ביקש התובע רשות לפצל את הסעדים להם הוא זכאי בעקבות פיטוריו, מקום שחלקם של הסעדים ספק אם יידרש וחלקם האחר טרם התגבש - ובכלל זה התביעה לתשלום דמי הודעה מוקדמת, הפרשי פיצויי פיטורים ופיצויים על פיטורים שלא כדין (ככל שהוא זכאי להם). 9. בפתח דיון ההוכחות הודענו לצדדים כי ההחלטה לעניין פיצול הסעדים תינתן במסגרת פסק הדין. 10. יאמר כאן כי דין הבקשה לפיצול סעדים להתקבל, שעה שבמסגרת המטווה הדיוני המוסכם, צומצמה המחלוקת לה נדרש בית הדין מסיבות של יעילות ויציבות במקום העבודה לסוגיה אחת והיא - נסיבות הפטורים וכפועל יוצא, סעד ההחזרה לעבודה המבוקש. בנסיבות הללו אין זה נכון לחסום את התובע מלהגיש תביעה המתייחסת לסעדים הכספיים להם הוא זכאי, ככל שהוא זכאי, היה וייקבע כי אין מקום להחזרתו לעבודה בנתבעת. הרקע לתביעה: 11. את טענות הצדדים לעניין הנימוקים לפיטורי התובע וכפועל יוצא מכך, התביעה להורות על החזרתו של התובע לעבודה, מבקשים אנו לפתוח בהצגת העובדות שהן הרקע לטענות אלו כדלקמן. 12. כמצוין בפתיח לפסק הדין, הנתבעת הינה חברה בע"מ המספקת שירותי תחבורה ציבורית ברחבי הארץ, על פי הרשאה שנתנה לה על ידי הרשויות המוסמכות. כאמור לעיל, התקבל התובע לעבודה בנתבעת כנהג בחודש אוגוסט 2007. 13. תנאי העסקתו של התובע, כמו גם של יתר עובדי הנתבעת, נקבעו בחוזה עבודה אישי. 14. ביום 15.6.2010 הודיעה ההסתדרות הכללית החדשה במרחב אשדוד לנתבעת, על היותה הארגון היציג של עובדי הנתבעת בסניף אשדוד ודרשה לקיים משא ומתן קיבוצי להסדרת זכויות העובדים בהסכם קיבוצי. 15. התובע שבפנינו, מר מרדכי כהן, פעל לארגון העובדים והיה חבר וועד עובדי הנתבעת בסניף אשדוד. 16. בתחילת חודש יולי 2007 ביצע מערך הפיקוח והבקרה של אגד שלוש ביקורות שונות לתובע; בעקבות אותן ביקורות זומן התובע בהודעה בכתב מיום 18.7.2010 לשימוע. בהקשר זה כותב מר פורר, מנהל משאבי אנוש לתובע כי: "נוכח מצבור הפעולות המתואר (ממצאי הביקורת שנערכה לתובע, הוספה שלי-ט.מ.), תוך חריגה בוטה מנהלי החברה ודריסה ברגל גסה של הנורמות הבסיסיות ביותר הקיימות בחברה, פעולות שלא לטובת החברה או למצער התרשלות חמורה, שוקלת החברה (הנתבעת, הוספה שלי-ט.מ.) לנקוט כנגדך (כנגד התובע, הוספה שלי-ט.מ.) צעדים משמעתיים עד כדי כאמור לסיים עבודתך בחברה. מאחר והפרת המשמעת הינה חשד לגניבה, החברה שוקלת פיטוריך באופן מיידי תוך שלילת תקופת ההודעה מראש ופיצויים" סעיף 6 למכתבו של מר פורר מיום 18.7.2010, זימון לשימוע. 17. ביום 21.7.2010 התקיים השימוע לתובע, ביום 25.7.2010 קיבל התובע מכתב פיטורים המפרט את הסיבות לפיטוריו והודעת פיטורים. 18. בנסיבות המתוארות, מוסכם על הנתבעת כי בהתחשב בסמיכות הזמנים שבין מועד התארגנות העובדים בסניף אשדוד, מועדי הביקורת שבעקבותיהם פוטר התובע וההליכים לסיום עבודתו שהסתיימו בפיטוריו - הנטל להוכיח כי פיטורי התובע אשר היה חבר בוועד העובדים, איננו על רקע ההתארגנות או פעילותו האמורה - מוטל על המעבידה, הנתבעת בענייננו. 19. על רקע האמור לעיל נפנה להלן לדון בטענות הצדדים לסיבת הפיטורים לאור העדויות והמסמכים שהוצגו בפנינו. הנסיבות והסיבות לפיטורי התובע: 20. הדיון בנסיבות והסיבות לפיטורי התובע יערך בשני שלבים: בשלב הראשון נדון באותן טענות רקע שמהן מבקש התובע ללמוד על פגיעה מכוונת של הנתבעת בציבור העובדים ובפרט בחברי וועד ובו עצמו. טענות אשר יש בהן כדי לתמוך בגרסת התובע, שגם בעניינו נהגה הנתבעת בחוסר תום לב (טענת ההתנכלות). בשלב השני, נדון בטענות העובדתיות המתייחסות לביקורות שנערכו לתובע ובעקבותיהן הגיעה הנתבעת להחלטה על פיטוריו (הטענות לעניין עצם הפיטורים). טענת ההתנכלות: 21. על פי כתב התביעה ותצהיר התובע פגעה הנתבעת באופן מכוון בתנאי העסקתם של עובדי סניף אשדוד, עליהם נמנה התובע. 22. בהקשר זה סיפר התובע בסעיף 5 לתצהירו כי: "במהלך חודשי העבודה האחרונים פגעה המשיבה באופן מהותי בשכרם של העובדים, על פניו העלתה המשיבה את תעריף השעה ב-2.5 ₪ אך בפועל לאור נגיסות המשיבה בזכויות העובדים אשר הגיעו להם עד אותו מועד, יצא שהופחת השכר השנתי ב-3.5 ₪..." 23. התובע הוסיף כי משביקשו העובדים להתארגן נעשה ניסיון לפגוע בחברי הוועד. בהקשר זה הביא התובע לעדות את מר אילת זיו ואת מר ירון בן שבת, עובדי סניף באר שבע. בתצהיר שהגיש טען מר זיו כי הושעה מהעבודה וזומן לישיבת שימוע, לאחר שבמהלך חודש יולי 2010 שעה שהיה עסוק בהחתמת עובדים לצורך הקמת הוועד, קיבל תלונות בלתי מוצדקות מסדרן חברת אגד. בתצהיר שהגיש מר בן שבת טען האחרון, כי סידור העבודה שבו עבד בשלוש השנים האחרונות שונה וזאת בעקבות היוזמה שנקט בארגון העובדים בסניף באר שבע. 24. לטענת התובע הביקורות בעקבותיהן פוטר הן פרי יוזמה של הנתבעת אשר ביקשה תואנה להביא לפיטוריו בשל פעילותו בארגון העובדים. לעניין זה טוען התובע, כי את הביקורת יזמה הנתבעת ביום 6.7.2010 - מועד המפגש בין נציגי הנתבעת לנציגי העובדים ובכללם התובע. 25. בדיון בטענת ההתנכלות על רבדיה השונים נתמקד להלן. 26. בעדותו אישר התובע את גרסת הנתבעת כי השינויים בהרכב השכר הביאו מצד אחד לביטולם של תוספות שכר לא פנסיוניות שאינן באות בחישוב הזכויות הסוציאליות של העובדים ובמקביל הועלה שכר היסוד. לעניין זה נשאל התובע והשיב: "ש. אתה כותב בסעיף 4.5 לתצהיר שהחברה הפחיתה רכיבים ונתנה תוספות שכר, אין לנו ויכוח שהרכיבים שהופחתו לא היו בבסיס השכר לפנסיה. ת. נכון. בתוספת כן. ש. מה היה השכר שלך בתחילת עבודתך? 21 ₪? ת. 21 ₪ או 22 ₪ בסוף 26.5 ₪ אחרי העלאה" עמ' 5 לפרוטוקול מיום 13.9.10 שורות 4-8. 27. עוד נוסיף כי בתצהירו סיפר מר פורר, מנכ"ל משאבי אנוש בנתבעת, כי כתוצאה משינוי מבנה השכר - העלאת התעריף לשעה ובמקביל ביטול תוספות שכר לא פנסיוניות - "עלות השכר של העובדים לחברה צפויה לעלות באופן משמעותי בכ-6%" סעיף 34 לתצהירו של מר פורר. 28. מר פורר לא נחקר על האמור בסעיף 34 לתצהירו ומכאן שיש לקבל את הגרסה האומרת כי השינוי במבנה השכר נועד לרווחתם של העובדים, להבדיל מפגיעה ומרצון להרעת תנאים. 29. מעדותו של מר אילת בפנינו עולה כי האחרון זומן לשימוע בעקבות דין ודברים עם סדרן העבודה המקבלים ביטוי בפרוטוקול החקירה הנגדית כדלקמן: "ש. זה נכון שאתה אישרת את השימוע, שאמרת לסדרן שאתה תחתוך לסדרן את הרגליים? ת. כן זה מה שאמרתי. ש. אתה גם אמרת שאמרת לסדרן שאתה לא סופר אותו ממטר וגם עכשיו? ת. אמרתי לסדרן שאני לא סופר אותו, הדברים נאמרו. ש. אמרת שהסדרן הוא אפס. ת. כן. לא אמרתי לו שאני אוריד לו את הראש, אמרתי לו שאם תתנכל לי ותוריד לי את הרגליים, אני אוריד לו את הראש. בנפרד לא אמרתי לו." עמ' 13 לפרוטוקול מיום 13.9.10 שורות 11-18. 30. יוצא מכאן כי לזימונו של מר אילת לשימוע קיים בסיס עובדתי שאיננו במחלוקת, שיש בו כדי לנתק את הקשר בין ההליך המשמעתי שנערך למר אילת לפעילותו במסגרת ארגון העובדים. 31. להשלמת התמונה נוסיף כאן, כי מר אילת סיפר בעדותו כי אין קשר בין השימוע שנערך לו לפיטורי התובע (ראה: עדותו של מר אילת עמ' 13 לפרוטוקול מיום 13.9.10 שורות 19-20). מכאן שלשיטתו של מר אילת פיטוריו של התובע והשימוע אליו זומן הוא עצמו, אינם תגובה של הנתבעת לפעילותם בארגון העובדים. 32. עד נוסף שזימן התובע, הוא מר בן שבת, נהג בסניף באר שבע. לגרסתו של התובע פגעה הנתבעת בסידור העבודה של מר בן שבת, בשל פעילותו ומעורבותו בארגון העובדים. 33. בעדותו אישר מר בן שבת כי כשביקש הסבר לשינוי בסידור, קיבל הסבר שהשינוי הוא מטעמים של יעילות. לעניין זה נשאל העד והשיב: "נכון שדיברתי איתו (מר לזר עורך הסידור, הוספה שלי-ט.מ.) בטלפון ולא נכון שאני לא האשמתי אותו בפגיעה אישית בסידור שלי. אני לא יכול להצביע על מישהו שפגע לי בסידור אם בהוראה של פרוספר או לזר, אבל הסידור שלי נפגע. כל הפגיעה שלי הייתה במטרה לחסוך עלויות בתקופת השביתה של הרכבות הם דאגו להביא נהגים מאשקלון לבאר שבע הלוך ושוב כדי לחסוך עלויות" עמ' 9 לפרוטוקול מיום 13.9.10 שורות 3-7. התובע אישר עוד כי השינויים בסידורי העבודה נעשו לעובדים נוספים אשר לא היו מעורבים בארגון העובדים (ראה: עדותו של מר שבת, עמ' 9 לפרוטוקול מיום 13.9.10 שורות 11-20). כן אישר מר בן שבת בעדותו, כי בעקבות פניה שלו ליו"ר הוועד בבאר שבע, מר קרסנטי, נקבע לו סידור עבודה חדש וקבוע מספטמבר 2010 (ראה: עמ' 10 לפרוטוקול מיום 13.9.10 שורות 9-14). 34. בדברים אלה של מר שבת, בתשובות לשאלות בחקירה הנגדית, יש כדי לאשר את גרסתה של הנתבעת אותה הציג מר לזר לוי ולפיה השינוי בסידור העבודה של מר בן שבת נבע מצרכים מערכתיים. בהקשר זה סיפר מר לזר בעדותו: "אני בחברה ארבעה חודשים, לא הכרתי את בן שבת. כשהגעתי לחברה בחנתי את סידורי העבודה בכל החברה, לא רק בבאר שבע ובאשקלון, יש נתניה, אשדוד, אילת. תוך כדי בחינה מתוקף תפקידי בנושא תכנון סידורי עבודה, מצאתי שיש בבאר שבע שני סידורי עבודה של נהגים שמגיעים מאשקלון. בן שבת לא מתחבר לסיפור שלי כי סידור העבודה שלו נפגע כתוצאה מכך שלקחתי תוכן עבודה של אשקלון לתוכן של בן שבת. אני לא עובד עם נהגים באופן אישי, אני מסתכל על סידור העבודה. כתוצאה שלקחתי תוכן מחבר בן שבת וסגרתי עבודה עם נהג שמגיע מאשקלון, פנה אלי בן שבת, לא הכרתי אותו לפני כן, אמר שפגעתי בסידור העבודה, למה לקחתי את התוכן. אמרתי שלקחתי סידור עבודה כנהג ופעלתי כלכלית לא מעבר לזה." עמ' 14 לפרוטוקול מיום 13.9.10 שורות 10-18. 35. הגרסה שעולה מעדותו של מר לזר, עד הנתבעת, המקבלת אישור בעדותו של מר בן שבת, ולפיה כתוצאה מבדיקה שערך מר לזר, שונה סידור העבודה של עובדים שונים במרחב הדרום ובכללם מר בן שבת, קיבלה אישור בעדותו של מר עמר, יו"ר וועד העובדים בבאר שבע. זה נשאל והשיב: "ש. היו עובדים נוספים ששינו להם את הסידור? ת. כן. אני יכול להגיד את השמות של האנשים שהורדו מסידורים כתוצאה מבעיות של תנועה וביטול קווים. פרץ שבמקרה היה עובד איתי על סידור שיוצאים ביחד לבדק והתעשייה האווירית החליטה שאין מספיק נוסעים להוציא הסעה של בוקר ואיחדו את הקו. היום פרץ הוא ללא סידור קבוע. היום יואב חדרי הוא ללא סידור קבוע, ואסולין שבמקרה שבית המשפט ידע, שהיום מר בן שבת יושב על הסידור של מר יובל אסולין ויואב חדרי." עמ' 16 לפרוטוקול מיום 13.9.10 שורות 19-25. 36. מכאן שאין בסיס לטענה לפיה פגעה הנתבעת במר בן שבת על רקע ובשל מעורבותו בארגון העובדים. 37. לטענת הנתבעת היא ביקשה לערוך חקירה לנהג אחר בסניף אשדוד, חקירה שהוזמנה ביוני 2010, עוד לפני שנודע לה על התארגנות העובדים; במסגרת אותה חקירה עלו הבודקים באופן מקרי על אוטובוס בו נהג התובע ולאור הממצאים שמצאו ערכו מיוזמתם שתי ביקורות נוספות אשר גם בהן נמצאו ליקויים בעבודת התובע שיפורטו בהמשך. 38. בנסיבות הללו טוענת הנתבעת, כי אין דרך לקשור בין אותן ביקורות שנערכו לתובע ללא ידיעתה, לבין פעילותו בארגון העובדים; פעילות שלא הייתה ידועה לבקרים שביוזמתם נערכו הביקורות לתובע. 39. מאידך טוען התובע, כי סמיכות הזמנים בין עריכת הביקורת לפעילותו בארגון העובדים וטענתו לפיה הביקורת הוזמנה על ידי מנהלי הנתבעת ביום שבו התקיים המפגש הראשון בין נציגי העובדים ונציגי הנהלת הנתבעת - יש כדי לתמוך בטענה כי הביקורת שנערכה לתובע היא חלק ממסכת ההתנכלויות שהפעילה הנתבעת נגד הפעילים בארגון ציבור העובדים. 40. את הדיון בטענת התובע כי הביקורות שנערכו הן במסגרת ההתנכלות לעומדים בראש התארגנות העובדים, מבקשים אנו לפתוח בציון העובדה כי ארגון העובדים עצמו, ההסתדרות הכללית החדשה, לא ראתה בביקורות שנערכו לתובע, מעשה מכוון שבא לפגוע בהתארגנות העובדים. בהקשר זה רק נעיר, כי בית הדין מיוזמתו ביקש להעביר את כתבי הטענות לארגון העובדים וזה בחר מטעמו שלא להתייצב לדיון. נוסיף כאן. הנתבעת לא ערערה על היותו של ארגון העובדים ארגון יציג, ונכון להיום מתנהל משא ומתן בין ארגון העובדים לבין הנתבעת, אשר לדברי הנתבעת עתיד להסתיים בקרוב בהסכם קיבוצי. התנהלות זו של הנתבעת המוצאת ביטוי בעצם ההכרה בארגון העובדים ובניהול משא ומתן לקראת הסכם קיבוצי, עומדת בסתירה לטענת ההתנכלות והפגיעה בנציגות העובדים, כגרסת התובע. 41. בין אם נקבל את טענת התובע לפיה הביקורת הוזמנה ביולי 2010 ובין אם נקבל את טענת הנתבעת לפיה הביקורת התבקשה ביוני 2010 - כך או כך לא היה במועד הזמנת הביקורת (אשר נועדה לבחון פעילותו של נהג אחר) כדי להשליך על התארגנות העובדים, שהרי ביוני 2010 הנתבעת לא הייתה מודעת להתארגנות, עובדה שאיננה במחלוקת, וביולי 2010 ההתארגנות הייתה מעשה עשוי והנתבעת נכנסה למשא ומתן עם נציגות העובדים. 42. מהעדויות שבפנינו עולה כי הביקורות שנערכו לתובע בוצעו על ידי גוף נפרד, יחידה נפרדת של חברת האם (אגד), המתמחה בעריכת ביקורות, הקובעת לעצמה את מועדי הביקורות ואופן עריכתן מבלי ליידע את הגוף המזמין עד לקבלת הממצאים (ראה: עדותו של מר פרג'ון, עמ' 18 לפרוטוקול מיום 13.9.10, שורות 2-4; ובעמ' 17 שורה 21, שם מספר העד כי מועד ביצוע הביקורת נתונה לשיקול דעתו המקצועי). במצב דברים זה בו לנתבעת אין דריסת רגל בהליך הביקורת, קשה לקבל את עמדת התובע ולפיה יזמה הנתבעת את עריכת הביקורות לתובע, כחלק מניסיון מכוון של פגיעה בנציגות העובדים. 43. בנסיבות הללו ועל רקע דחיית הטענות לעניין הפגיעה בחברי הוועד של סניף באר שבע כמפורט לעיל, אין בידינו לקבל את הטענה כי הביקורות שנערכו לתובע הם במסגרת מדיניות של התנכלות אשר נועדה לפגוע בעומדים בראש התארגנות ציבור הנהגים בנתבעת. 44. מהמקובץ עולה כי טענת ההתנכלות לה טען התובע על רבדיה השונים (הפגיעה בשכר העובדים, הפגיעה המכוונת בראשי ציבור העובדים והתנכלות אישית לתובע עצמו שבאה לביטוי בעריכת הביקורות לתובע) - דינה להידחות. הטענות לעניין עצם הפיטורים: 45. לפני שניכנס לגופן של הטענות אשר שימשו לטענת הנתבעת הסיבה לפיטורי התובע, מבקשים אנו להציג בקצרה את תהליך מכירת הכרטיסים לנוסע. מהעדויות שבפנינו עולה כי במסגרת תפקידו של נהג דוגמת התובע, נדרש האחרון למכור כרטיסים לנוסעים ממספר סוגים ובין היתר: כרטיס חופשי חודשי, חופשי יומי וכרטיס לנסיעה בודדת. כרטיס לנסיעה בודדת הוא החריג, מקום שככלל אין זה כלכלי לרכוש כרטיס לנסיעה בודדת, בפרט כשמדובר בנוסע המתעתד לעשות נסיעה נוספת באותו יום. מהעדויות עולה עוד כי מערכת הכרטוס באה להבטיח שכרטיס לנסיעה בודדת יימסר לנוסע אשר רכש את הכרטיס. כך עולה מאותן עדויות, כי עם תשלום התמורה מנפיקה המערכת כרטיס, המערכת מתריעה בפני הנהג כי הכרטיס לא נתלש בידי הנוסע והיא מונעת הנפקת כרטיס נוסף, עד שהכרטיס שהונפק לא הוצא מהמכשיר. מאותן עדויות שאינן במחלוקת, מחובתו של הנהג לוודא כי הכרטיס אכן נמסר לנוסע ובמצבים בהם נמנע הנוסע מקבלת כרטיס, על הנהג לוודא כי הכרטיס מושמד עם הוצאתו ממכשיר הכרטוס. ההליך המתואר נועד להבטיח מצב שבו לא יימכר אותו כרטיס פעמיים ובאופן זה לא יהיה ביטוי לתמורה ששילם נוסע בגין הכרטיס במערכת הנתבעת. עוד נוסיף כי מציאות בה באופן עקבי נמצא כי נהג מסר כרטיס שהונפק לנוסע אחד לנוסע אחר - יש כדי ללמד על חוסר תום לב מצד הנהג. 46. בענייננו, במכתב הזימון לשימוע קודם לפיטורים, בשימוע שנערך לתובע ביום 21.7.10, בהחלטת הפיטורים ובהליכים נשוא פסק דין זה, טענה התובעת כי התובע פוטר בעקבות ממצאים שעלו בשלוש ביקורות שונות שנערכו לתובע במהלך יולי 2010, על ידי מערך הפיקוח והבקרה באגד, ביוזמת אותו הגוף וללא ידיעתה. על פי הנתבעת נצפה התובע בכל אחת מאותן ביקורות, מקבל תמורה מנוסע מבלי להנפיק כרטיס נסיעה לאותו נוסע ואותו כרטיס נשמר על ידו ונמסר לנוסע נוסף אשר אף הוא שילם תמורת הכרטיס. הנתבעת הוסיפה כי בעקבות אותם ממצאים זומן התובע לשימוע ומשלא התקבלה עמדתו והסבריו בשימוע ובהתאם למדיניות שננקטה על ידה במקרים דומים - התקבלה ההחלטה על פיטוריו. 47. בסיכומים שהוגשו מטעם התובע נטען כי אין ממש בגרסה זו של הנתבעת. לטענת התובע ובא-כוחו, הסתירות והטעויות שנמצאו בדוחות הגוף המבקר, העובדה כי הנתבעת לא הביאה לעדות את כל עובדי מערך הביקורת שנטלו חלק באותן ביקורות, המחדל המתבטא באי צילום הביקורת - כל אלה אינם מקריים והם מלמדים כי ביקורות אלה היו מכוונות להביא לפיטורי התובע על רקע מעורבותו בארגון העובדים והאמור בהן אינו אמת. 48. אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיה העובדה כי הביקורות לא צולמו בידי המבקרים, כמו גם את הטענה לפיה בשל העובדה כי מבין עורכי הביקורת הגיע לעדות מטעם הנתבעת, מר פרג'ון בלבד - יש כדי לבטל את ממצאי אותן ביקורות וגרסת הנתבעת המושתת עליהן. 49. כך השיטה לפיה נערכת הביקורת, היא עניין מקצועי פנימי של הגוף המבקר. לפיכך, ככל שיש בידי בית הדין להתרשם מאמיתות ואמינות הביקורת שנערכה, אין בעובדה כי הביקורת צולמה אם לאו, כדי להעלות או להוריד ממשקל הביקורת. 50. מר פרג'ון, העד מטעם הנתבעת, אשר בא לספר על ממצאי הביקורות שנערכו לתובע, היה שותף באופן אישי בשתיים מתוך שלוש ביקורות אלה ומכוח תפקידו כמנהל המחלקה, היה מעורב בביקורות כולן, ריכז וערך את ממצאי הביקורות. מכאן שמר פרג'ון הוא העד הנכון להצגת עמדת הנתבעת. לפיכך אין בעובדה כי שני מבקרים נוספים אשר השתתפו בעריכת הביקורות לתובע, לא הובאו לעדות מטעם הנתבעת כדי לבטל את עדותו של מר פרג'ון. 51. עדותו של מר פרג'ון על ממצאי הביקורות שנערכו לתובע, נתמכים בדוחות שנערכו בזמן אמת ובהם פירוט האירועים עליהם סיפר מר פרג'ון בעדותו. העדות וממצאי הביקורות נתמכים בנוסף בנתונים מתוך מערכת הכרטוס אשר מלמדים כי התובע נמנע מלהנפיק כרטיס במקרים מסוימים למבקר, במקרים אחרים לנוסע אחר אשר עלה על האוטובוס בו נהג ושילם תמורת אותו כרטיס. מקרים אלו נצפו ותועדו על ידי המבקרים. 52. עדות זו של מר פרג'ון לא נסתרה, כך גם אמינות דוחות הביקורות אשר נערכו על ידי המבקרים בסמוך לעריכת הביקורת. העובדה כי יש במקרים מסוימים אי התאמה בדיווחי המבקרים בנקודות שוליות, אין בהן כדי להמעיט מתוקפן של הטענות העולות מדוחות אלו. 53. מעבר לאמינותן של דוחות הביקורות עצמן, יש בתשובות שנתן התובע לטענות שעולות ממצאי הביקורת, כדי לחזק ולתמוך כי האמור באותם דוחות ביקורת - אמת. לעניין זה לא ראינו בשימוע שנערך לתובע, כמו גם בעדותו בפנינו, הכחשה חד משמעית לטענות שהופנו כלפיו. רק לדוגמא, בשימוע שנערך לתובע התבקש האחרון להתייחס לאירוע מיום 7.7.2010 והשיב: "מ (פורר, מנהל משאבי אנוש בנתבעת, הוספה שלי-ט.מ.).: ... 9:45 בודק אחר שילם 20, זמזם המחשב פעל, המכשיר פעל, לא נתת לו את הכרטיס. ד .... מוטי (התובע, הוספה שלי-ט.מ.) יכול להיות שזרקתי את זה לפני ובינתיים שמתי בצד, זה שעת לחץ, זה טירוף .... מוטי: אני עובד שלוש שנים, לפני זה בזק, אחראי על ציוד במיליונים ולא נגעתי בכלום, זה אות קלון בשבילי, אני באבל, לא אוכל לא שותה לא כלום, בחיים לא קרה לי דבר כזה, מיליונים יכולתי למכור ציוד אף אחד לא ידע, הכל יכול להיות (הדגשה שלי-ט.מ.)." עמ' 2 לפרוטוקול השימוע, נספח ב' לבקשה. ובמקום אחר בפרוטוקול השימוע ביחס לאירוע דומה שנצפה בביקורת שנערכה ביום 8.7.2010, משיב התובע: "יכול להיות ... מצב שזה חופשי יומי, אני מתבלבל ונותן גבר לאישה שם בצד ונותן אחרי זה, מאיפה אני יודע מה עשיתי (הדגשה שלי-ט.מ.)". עמ' 3 לאותו פרוטוקול. 54. כל אחד מהנדבכים בנפרד - אמינותם של ממצאי הביקורת ותגובתו של התובע לטענות שהועלו באותם ממצאים - ומשניהם יחד יש כדי להביא למסקנה כי יש ממש בטענות הנתבעת ביחס לממצאים שנתגלו בשלוש הביקורות שנערכו לתובע. ממצאים ולפיהם בכל אחת מהביקורות נצפה התובע כשהוא גובה תמורה מנוסע ומוסר לידיו כרטיס אשר הונפק בעסקה קודמת. 55. בנסיבות הללו הוכחה בפנינו טענת הנתבעת על הרקע והנסיבות שהביאו לפיטורי התובע. מילות סיכום: 56. פעילות בארגון עובדים, לרבות מעורבות בהקמת וועד עובדים, איננה מקנה לעובד חסינות מפני פיטורים; מקום שהוכח כי הפיטורים נעשו משיקולים ענייניים ואינם קשורים למעורבותו בארגון העובדים במקום העבודה. 57. בענייננו נמצא כי אין ממש בטענת ההתנכלות של התובע על כל רבדיה; כאמור לעיל מקובלת עלינו גרסת הנתבעת לפיה פוטר התובע בעקבות ממצאים שלוש ביקורות שנערכו במהלך יולי 2010, בהם נמצא כי התובע מכר כרטיס ליותר מנוסע אחד. 58. עוד נוסיף כי בעדותו אישר התובע את גרסת הנתבעת על מדיניות שהנהיגה הנתבעת במסגרתה מופסקת העסקתם של נהגים על אירוע של מכירת כרטיס ליותר מנוסע אחד (ראה: עדות התובע עמ' 8 לפרוטוקול מיום 13.9.10 שורות 21-22). 59. מהמקובץ עולה כי הוכח בפנינו כי פיטורי התובע הם על רקע ממצאי ביקורת ובהתאם למדיניות שהנהיגה הנתבעת בהפסקת העסקתם של נהגים אשר נמצא כי גבו תמורה בגין אותו כרטיס נסיעה מיותר מנוסע אחד - ומכאן כי פיטורי התובע אינם על רקע מעורבותו ופעילותו בארגון העובדים. סוף דבר: 60. לאור כל האמור לעיל, התביעה להורות על ביטול פיטורי התובע והחזרתו לעבודה - נדחית. למען הסר ספק, יהא התובע רשאי להגיש תביעה כספית לסעדים שהוא טוען להם בעקבות סיום העסקתו בנתבעת, ככל שימצא לנכון. 61. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 62. הערעור על פסק דין זה הוא ברשות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. חוזהמשפט תעבורהאגדהסכם קיבוצי