זוהי בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים. רקע 1. התובעים הגישו תביעתם כנגד הנתבעות ובה עתרו למתן סעד הצהרתי אשר יקבע כי ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 25.8.11 בין הנתבעת 1 ההסתדרות הרפואית בישראל (להלן:"הר"י") לבין המעסיקות - מדינת ישראל (הנתבעת 2), שירותי בריאות כללית (הנתבעת 3) והסתדרות מדיצינית הדסה (הנתבעת 4), הינו בטל ו/או מבוטל וכי הר"י ייצגה את התובעים בייצוג בלתי הולם. התובעים מבקשים לבסס את טענתם להפרת החובה לייצוג בלתי הולם על שני אדנים: האחד- אופן התנהלות המו"מ הקיבוצי, שלטענת התובעים לא התנהל בשקיפות כלפי חברי הר"י וחתימתו לא אושרה על ידי הוועדים הגדולים או הוועד המרכזי; השני - תוכן ההסכם הקיבוצי, שלטענת התובעים אינו משפר את זכויותיהם פוגע בהם, אינו פותר את בעיות הרפואה הציבורית וחורג ממטרות המאבק שהותוו מראש, ובתוך כך "מחשק" את ציבור הרופאים לתקופה ממושכת של 9 שנים. 2. בכתבי ההגנה מטעמן דוחות הנתבעות את טענות התובעים. הר"י טוענת כי ניהלה את המאבק בנחישות, בנאמנות , בתום לב ובשקיפות מלאה ותוך עמידה איתנה על עקרונותיה ודרשותיה. המו"מ שנוהל היה רציני, מקצועי ומעמיק והתנהל בחסות אושיות משפטיות נכבדות. ההסכם הקיבוצי אושר על ידי מזכירות הר"י, שהיא הגוף המוסמך לאשר הסכמים מעין זה לפי התקנון. ההסכם מגשים את מטרות המאבק כפי שהוגדרו, וכולל הישגים רבים ומשמעותיים. 3. החלטה זו עוסקת בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים שהוגשה מטעם התובעים, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 15.11.11. במסגרת הבקשה התבקשה הר"י לגלות ולמסור לעיון את המסמכים הבאים: העתק של כל הפרוטוקולים והתרשומות מכל ישיבות המו"מ עם המדינה בנוגע לסכסוך שהתנהל ולחתימתו של ההסכם הקיבוצי. העתק מכל הבקשות והדרישות שהועברו אל הר"י מרופאים יחידים ומקבוצות, להעלות במסגרת המו"מ נושאים שונים לסדר היום וכן בקשות ודרישות לעניין חתימתו או אי חתימתו של ההסכם הקיבוצי. העתק מכל העדכונים שלטענתה שלחה הר"י, בהם עדכנה את ציבור הרופאים על הצעדים הארגוניים ועל דרישתה מול המעסיקים והמדינה- לרבות מיילים, מסרונים, תרשומות/פרוטוקולים ומועדים של ישיבות הסברה. העתק פרוטוקול ישיבת המזכירות מיום 24.8.11. העתק של פרוטוקולים/תרשומות של ישיבות מזכירות הר"י ו/או הנהגת הר"י ו/או כל גוף אחר מטעם הר"י שפעל בעניין המו"מ לקראת חתימת ההסכם. העתק טיוטות ההסכם שהוחלפו בין הצדדים . העתק של כל מסמך ו/או תרשומת אחרת הנוגעים להתנגדויות הרבות שהוצגו בפני הר"י בעניין המו"מ ובעניין ההסכם המתגבש. ביחס למדינה, התבקשה זו לגלות את המסמכים המפורטים בסעיפים קטנים (1), (2) ו- (6). 4. בתגובה לבקשה הוגשו תגובותיהם של המדינה ושל הר"י אשר התנגדו לגילוי המסמכים המפורטים בבקשה מהטעם שאלו אינם רלוונטיים לניהול הדיון ועל חלקם אף חל חיסיון. 5. בהתאם להחלטת בית הדין הועברו המסמכים לגביהם נטען לחיסיון, לעיון בית הדין, בטרם ייתן החלטתו. דיון והכרעה המסגרת הנורמטיבית 6. בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין. 7. כך נפסק לעניין זה ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט (4) 54: "גילוי מסמכים משתרע על פני כל "המסמכים הנוגעים לעניין הנדון"... על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה... הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו... גילוי האמת הוא ערך מרכזי בכל שיטת משפט ובכל חברה. בלעדיו אין. עם זאת, אין הוא ערך בלעדי. לצידו קיימים ערכים אחרים, אשר גם עליהם צריכה החברה להגן… יש צורך לאזן בין הערכים המתנגשים... 8. באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל- נציבות המים נ. אבנצ'יק, (ניתן ביום 28.3.07 ) כלהלן: "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" . 9. עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס נ. הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. ההסתדרות הכללית , פד"ע כז 225). 10. בנוסף, אחד האינטרסים שבפניהם ייסוג עקרון הגילוי, הוא כשמתקיים חיסיון כלשהו ביחס למסמך (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז ואח', מיום 14.5.08). בהקשר זה מבחינים בין שני סוגי חיסיונות עיקריים: חסיונות סטטוטורים וחסיונות יצירי הפסיקה. מן הכלל אל הפרט 11. נתייחס להלן לכל סוגי המסמכים כפי שצויינו בבקשת התובעים. 12. העתק של כל הפרוטוקולים והתרשומות מכל ישיבות המו"מ עם המדינה בנוגע לסכסוך שהתנהל ולחתימתו של ההסכם הקיבוצי. עיון במסמכים החוסים תחת קטגוריה זו מעלה כי ברובם המכריע אין המדובר בפרוטוקולים ו/או תרשומות רשמיים שהוחלפו בין הצדדים ושתוכנם אושר כמשקף את תוכן הישיבה. מדובר בעיקר בתרשומות וסיכומי דברים פנימיים (לעיתים אף חלקיים ביותר), שנערכו על ידי נציגי הר"י מצד אחד ונציגי המדינה מן הצד השני, מבלי שנבדקו ואושרו על ידי הגורמים המוסמכים בכל צד. הן לגרסת הר"י והן לגרסת המדינה וכפי שאכן משתקף מהמסמכים עצמם, מסמכים אלו נערכו בעיקר לצרכים פנימיים (כגון המשך ההיערכות והכנה לישיבות הבאות) ועל כן פעמים רבות המיקוד היה ברישום עמדת הצד השני ו/או ברישום חלק מהדברים לצרכי טקטיקה. הישיבות כללו מספר רב של משתתפים, לעיתים מסתודדים, לעיתים תוך חילופי צעקות, לעיתים מתכנסים בקבוצות ולפיכך לגרסת הנתבעות המסמכים הללו אינם תמיד משקפים במדויק את תוכן הישיבות והנאמר בהן. 13. על כן ועוד בטרם נעסוק בשאלת תחולת החיסיון על מסמכים אלה, סבורים אנו כי מסמכים אלה עשויים שלא לשקף כהלכה את תוכן הישיבות והדינאמיקה במהלכן, ועל כן יש לנהוג משנה זהירות בקריאתם. כמו כן לא מצאנו כי מסמכים אלה רלוונטיים לניהול ההליך דנן, שכן לא ניתן ללמוד מהם על הפרה לכאורה של חובת הייצוג ההוגן ובוודאי שלא ניתן להסיק מהן לגבי "טיבו" של ההסכם הקיבוצי, שכן בעניין זה יש לבחון את ההסכם הסופי החתום. 14. בנוסף, " כלל הוא - ובל יעבור - כי משא ומתן הנערך בין הצדדים - בין לצורך הסכם של פשרה ובין לצורך אחר - הוא, בראש וראשונה, נחלתם של הצדדים ובאין הסכמה ביניהם לא ניתן להביא פרטים לגביו לידיעת ערכאת השיפוט. פרטים על משא ומתן שכזה אינם קבילים בדיון משפטי ואין לכלול אותם בכתבי בי-דין, והדברים ידועים (יעקב קדמי, על הראיות, חלק שני, עמ' 418; ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ - סולל בונה בע"מ ואח', פ"ד מ"ז(1) 311, 333". (ע"ע 1520/04 רונית חמו נ' אלעזר עמשי, פד"ע מ 44, סעיף 8 לפסה"ד). הרציונל בבסיס הכלל האמור, הוא לעודד קיומו של מו"מ חופשי , גלוי ויעיל, תוך החלפת דעות, רעיונות וטיעונים בין הצדדים למו"מ, כאשר כל צד יודע כי הוא חופשי להציע הצעות שונות כפשרה . עמד על הדברים ביה"ד הארצי בפס"ד אינטרפייס, כדלקמן: "מדובר במסמכים שהוחלפו במסגרת משא ומתן. במסגרת משא ומתן, אפשר שצד יגלה נדיבות רוחב לב וינהג לפנים משורת הדין משיקולים שונים של קיצור הליכים עלות הדיון וסיבות אחרות לרוב. עמדת צד במשא ומתן אינה בבחינת אמת משפטית, היא עמדה לצורך המשא ומתן, ולכן העמדת השאלה שבמחלוקת כבחינה בין "גילוי האמת" לעמידה על זכות החיסיון, היא, לעניות דעתי, במקרה הנוכחי, מוטעית. בחשיפת פרטי המשא ומתן לא בהכרח מגלים את אמת הצדדים הנושאים ונותנים, אלא מגלים בהרבה מקרים עמדה של לפנים משורת הדין, עמדה טקטית, ואפשר גם עמדת אמת. לכן, במקרה זה כאמור, איני סובר שעומד העיקרון הנעלה של גילוי האמת כנגד זכות החיסיון. על בית הדין לעודד הסדרים שהם פרי משא ומתן. הסדר שהוא פרי משא ומתן, כאשר הוא מניב הסכם, מגלם את משפט הצדק, שעשו הצדדים עצמם, ומכאן ערכו וחשיבותו הרבה. על בית הדין לעודד גם קיום משא ומתן, אך אם המשא ומתן נכשל, אין לעודד את כניסתו לאולם המשפט כראיה להצדקת טיעון צד זה או אחר, אחרת כורתים אנו את הענף החשוב של משא ומתן ככלל, ולפשרה בפרט". (עע 381/03 אינטרפייס נ' משה חננאל, מיום 1.3.06). ברע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל נ' אלי שירי,(מיום 27.6.069), עמד בית המשפט העליון על כך כי: "החיסיון החל על חומר הכנה שהכין צד לצורך משפט או משפט צפוי חל, על פי הרציונל שלו ותכליותיו, גם על חומר הכנה שנועד לשמש בהליך חלופי ליישוב מחלוקת מחוץ לבית המשפט .... בבסיס חיסיונו של חומר כזה הינו משותף לכל מערכות יישוב הסכסוכים, ומשמעותו היא כי חשיבות ההגנה הניתנת לבעל דין להכין את עמדתו לצורך התדיינות עם יריבו גוברת בעיני המשפט אף על חובת הגילוי הקיימת דרך כלל לצורך חשיפת האמת. יוצא, איפוא, כי החיסיון המוכר לעניין חומר הכנה הנאסף לצורך משפט מתרחב באופן טבעי גם למנגנונים חלופיים ליישוב סכסוכים". 15. ויודגש, כי הצדדים לסכסוך המקורי היו ארגון העובדים והמעסיק ולכן אין לומר כי לכל עובד ועובד הייתה ציפייה כי תרשומות אלו יועברו לידיו. מעבר לכך, מקובלת עלינו עמדת המדינה ולפיה חשיפת התרשומות עלולה להרתיע עובדי ציבור מלהעלות דברים על הכתב באופן פתוח וגלוי , ובכך לפגוע בהליך קבלת ההחלטות על ידי הגורמים הרלוונטיים (שלא תמיד נכחו באותו דיון) בבואם להיערך לדיון הבא. על הרציונל העומד בבסיס ההגנה שיש להעניק למסמכים פנימיים של הרשות הציבורית, ניתן ללמוד אף מההגנה שמעניק חוק חופש המידע ל"מסמכים פנימיים" המשמשים את הרשויות לצורך גיבוש מדיניות והחלטות פנימיות, אשר חשיפתם תפגע בתפקוד השוטף של הרשות ( סעיף 9 (ב) (1), (4) לחוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998). החיסיון שמעניק בפועל חוק חופש המידע, מיועד לעודד דיון פתוח וכן בתוך הרשות עובר לקבלת החלטות. בענייננו - לא ניתן לנתק את התרשומות הפנימיות (שגילוין מבוקש) מהדיונים הפנימיים שנערכו על ידי הגורמים השונים במדינה מעת לעת, מדיון לדיון, עת התנהל המו"מ בהליך הקיבוצי. חשיפת התרשומות עלולה לגרום לנזק מערכתי ולפגיעה ביחסי העבודה הקיבוציים. 16. מלאכת המו"מ לחתימה על הסכם קיבוצי הינה מלאכה קשה ומורכבת. המדובר במערכת יחסים מתמשכת, העוסקת בציבור עובדים גדול, בעלת שונות גדולה. המשא ומתן לחתימתו של ההסכם הקיבוצי אף הוא מורכב ולא פשוט, כאשר להסכם הסופי השלכות משמעותיות וכבדות משקל הן מבחינה תקציבית והן מבחינת זכויותיהם של ציבור עובדים גדול. התרת חשיפתם של התרשומות והפרוטוקולים הפנימיים תוביל לתוצאה שהשיקולים הפורמליים ישתלטו על אופן קיום המו"מ, חשדנות וחוסר אמון ילוו את הצדדים ובכך תפגע יכולת המו"מ ועמה גם היכולת להגיע להסכמות ולהבנות בין הצדדים. 17. לפיכך, אנו מקבלים עמדת הנתבעות לפיה אין להתיר עיון במסמכים אלו. 18. בקשות ודרישות להעלות נושאים לסדר היום בתגובתה מציינת הר"י כי בידה למעלה מ- 120 פניות שהתקבלו מרופאים יחידם ומקבוצות שביקשו להעלות נושאים שונים לסדר היום במסגרת המו"מ. לכתב ההגנה מטעמה צירפה הר"י טבלה (נ/8) המרכזת את הפניות שהתקבלו מקבוצות (בעיקר איגודים וועדים ). הר"י מציינת כי למרות שלשיטתה מסמכים אלו אינם רלוונטיים, הרי שהיא מסכימה לגלות ולהעמיד לעיון טבלה מסכמת של תמצית הפניות שהתקבלו אצלה, הכוללת הן את הפניות שהתקבלו מקבוצות (בדומה ל- נ/8) וכן פניות מרופאים יחידים, ללא ציון שם הרופא אלא מקום העסקתו בלבד. 19. חרף העובדה כי התובעים לא הצביעו על הרלוונטיות שבגילוי הפניות המבוקשות, ולאור תגובתה של הר"י, אנו סבורים כי הפתרון שהוצע על ידה מאזן באופן הולם בין אינטרס הגילוי, שממילא לא ברור שקיים לגבי מסמכים אלו, לבין זכותם של הפונים לפרטיות. אשר על כן, תעמיד הר"י לעיונם של הצדדים טבלה מסכמת כאמור, של פניות רופאים יחידים (ללא ציון שמם) וקבוצות, להעלות נושאים לסדר היום במסגרת המו"מ להסכם קיבוצי. 20. בקשות ודרישות לעניין חתימתו או אי חתימתו של ההסכם הקיבוצי לעניין זה מציינת הר"י כי אינה מתנגדת לגילוי ועיון בפניות בעניין חתימת ההסכם הקיבוצי, כפוף לכך שהדבר ייעשה תוך השחרת שמות הפונים ופרטיהם המזהים, ותוך השחרת קטעים אישיים ו/או בלתי רלוונטיים. זאת מטעמי הגנת הפרטיות של אותם צדדים שלישיים שאינם צד לתביעה זו, לא נתנו הסכמתם להצגת פניותיהם בפני התובעים ו/או שיעשה בהן שימוש בהליך. מקובלת עלינו עמדתה של הר"י ולפיכך תפעל בהתאם לאמור. לגבי המדינה - הבקשה נדחית. המדינה אינה ארגון יציג וממילא לא הועלתה נגדה כל טענה בדבר ייצוג לא הולם, על כן אין רלוונטיות לפניות מסוג זה שהועברו למדינה, אם בכלל פניות שכאלה קיימות. 21. העתק מכל העדכונים שלטענתה שלחה הר"י בהם עדכנה את ציבור הרופאים על הצעדים הארגוניים ועל דרישתה מול המעסיקים והמדינה - לרבות מיילים, מסרונים, תרשומות/פרוטוקולים ומועדים של ישיבות הסברה. במסגרת תגובתה לבקשה, פרטה הר"י את המסמכים המצויים בידה (סעיף 61 לתגובה), וציינה כי מסמכים אלה יועמדו לעיון התובעים. 22. העתק פרוטוקול ישיבת המזכירות מיום 24.8.11, וכן העתק של פרוטוקולים/תרשומות של ישיבות מזכירות הר"י ו/או הנהגת הר"י ו/או כל גוף אחר מטעם הר"י שפעל בעניין המו"מ לקראת חתימת ההסכם. ביחס לפרוטוקול מיום 24.8.11 מציינת הר"י כי הפרוטוקול שצורף לכתב ההגנה כנספח נ/24 הוא הפרוטוקול הקיים ואין בידה פרוטוקול אחר ו/או נוסף. לכתב ההגנה אף צורפה מצגת שהוצגה באותה ישיבה- נספח נ/25. ביחס לפרוטוקולים הנוספים - בתגובתה הבהירה הר"י כי הפרוטוקולים המצויים בידה אינם משקפים באופן מלא ומדויק את תוכן הישיבות אלא את תמצית או עיקרי הדברים. מעבר לכך הסבירה כי סדר הדברים בישיבות התנהל באופן שבו תחילה הוצגו הדברים ע"י ד"ר אידלמן (יו"ר הר"י) או יו"ר הארגון הפרופסיונאלי הרלוונטי ולאחר מכן נערך דיון פתוח, כך שמטבע הדברים נשמעו בעיקר קולותיהם של מי שחלקו על הדברים שהוצגו. יחד עם זאת, ציינה הר"י כי בידיה פרוטוקולים מישיבות המזכירות מהתאריכים דצמבר 2010- אוגוסט 2011 ומישיבות הועד המרכזי ממרץ 2011 - יולי 2011 (אלו הועברו לעיון בית הדין ) וכי אינה מתנגדת להעמדתם לעיון התובעים, בכפוף לכך שהדבר ייעשה תוך השחרת שמות הדוברים, בדיוני הועד המרכזי (למעט שמו של ד"ר אידלמן) וזאת מטעמי הגנת הפרטיות. הר"י מציינת כי בישיבות הועד המרכזי השתתפו רופאים רבים שביקשו זאת ולכן חשיפת שמם מבלי שנתנו אישור לכך עלולה לפגוע בפרטיותם. 23. הזכות לפרטיות מעוגנת בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981. במסגרת איזון האינטרסים הכללי שעורך בית הדין בדונו בבקשה לגילוי מסמכים, יובאו גם שיקולים מתחום הגנת הפרטיות. ההגנה על הזכות לפרטיות במסגרת הליכי גילוי מסמכים מקבלת משנה חשיבות כשעלולה להיפגע פרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך, ובמקרה כזה יינתן צו גילוי רק בנסיבות נדירות ביותר: "...בית דין זה עמד על עצם הצורך באיזון, על מורכבותה של מלאכת האיזון ועל רגישותה וחשיבותה, במספר פסקי דין. אכן: "מבחן הרלוונטיות אינו מהווה סוף פסוק בהחלטה אם לקבל ראיה. יש לאזן בין זכות הציבור לדעת וזכותו של בעל-דין להביא ראיות התומכות בטיעוניו לבין הפגיעה בפרטיות של בעל-דין" זאת ועוד: כפי שצוין לא אחת, לעקרון זה משנה חשיבות משהמדובר בזכות לפרטיות של אחר. אכן, חשובה במיוחד העובדה כי המדובר בפגיעה באינטרסים ובזכויות של צדדים שלישיים, ובעיקר כן - בזכותם לפרטיות. בית המשפט העליון קבע, כי במקרה בו המידע המבוקש הוא של צד שלישי, שאינו צד להתדיינות, ינתן צו המורה על גילוי מסמכים רק "בנסיבות נדירות ביותר". על הלכה זו חזר בית המשפט העליון גם בפרשות מאוחרות יותר" (עע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י, מיום 21.9.10). (ראה עוד דב"ע נו/ 26-3 אלפריח נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל 543; עע 129/06 טמבור בע"מ נ' אברהם אלון, מיום 7.5.06; עא 174/88 גוזלן נ' קומפני פריזיאן דה פרטיסיפסיון, פ"ד מב(1) 563). 24. אשר על כן אנו מורים על גילוי והעמדה לעיון של הפרוטוקולים המבוקשים תוך השחרת שמות הדוברים שאינם חברים בוועד המרכזי, פרוטוקולי ישיבות המזכירות יגולו במלואם שכן הר"י לא טענה לנוכחות מי שאינם חברים באותן ישיבות ומכאן כי אין חשש לפגיעה בפרטיות. 25. העתק טיוטות ההסכם שהוחלפו בין הצדדים עיון בטיוטות ההסכם שהועברו לבית הדין מראה כי חלק מהטיוטות נכתבו על ידי הצדדים במשותף וכוללות הן את הערות הר"י והן את הערות המדינה והמעסיקים האחרים. משכך לא ניתן להבחין בזהות הגורם המעיר. 26. אנו סבורים כי טיוטות ההסכם הקיבוצי שהוחלפו בין הר"י לבין המדינה אינן רלוונטיות לתביעה שבענייננו. אין בטיוטות ללמד על הפרה לכאורה של חובת הייצוג כפי שהיא באה לביטוי בכתב התביעה, היינו בכל הקשור למסירת דיווחים ועדכונים מצד הר"י אודות המו"מ והתקדמותו או באשר למטרות שהוצבו בראשית המו"מ. כך גם לא ניתן ללמוד מהטיוטות על משמעויותיו של ההסכם הקיבוצי והשלכותיו על זכויות הרופאים. זאת ניתן ללמוד רק מההסכם הקיבוצי החתום. יתרה מכך אף אם הייתה עולה טענה בנוגע לפרשנותו או חוסר בהירותו של סעיף כלשהו בהסכם, לא היה מקום לעיין בטיוטות להסכם, שכן ההלכה קובעת כי על פירושו של הסכם קיבוצי יש ללמוד מלשון ההסכם עצמו ורק בנסיבות חריגות יש לבחון את אומד דעת הצדדים. 27. בנוסף, טיוטות ההסכם הוחלפו בין הר"י לבין המעסיקים במסגרת המו"מ ולצרכי פשרה והגעה לסיומו של הסכסוך שפרץ בין הצדדים ועל כן הם חוסים תחת חיסיון "מסמכים שהוחלפו במו"מ ולצרכי פשרה", כמפורט לעיל. בא כוח המדינה אף מוסיף כי מדובר בטיוטות אשר נכתבו על ידי היועצים המשפטיים של הממונה על השכר ושל ההסתדרות הרפואית. משכך למעשה מדובר גם בחיסיון סטטוטורי של עורך דין- לקוח. עמדה זו מקובלת עלינו. 28. העתק של כל מסמך ו/או תרשומת אחרת הנוגעים להתנגדויות הרבות שהוצגו בפני הר"י בעניין המו"מ ובעניין ההסכם המתגבש. הר"י מתנגדת לגילויי המסמכים הללו. לטענתה מדובר במסמכים נעדרי רלוונטיות להליך המהווים "מסע דיג". גילוי המסמכים יפגע בזכות לפרטיות של צדדים שלישיים ויגרום להכבדה בלתי סבירה על הר"י. 29. עיון במסמכים מלמד כי מדובר במאות רבות של פניות בנושאים שונים, לרבות פניות אישיות שהתקבלו במכתבים או במיילים מגורמים שונים. וכן במאות תשובות שנשלחו בהתאם מגורמים מוסמכים בהר"י. צו לגילוי מסמכים לא יינתן מקום בו יש בכך משום הכבדה קשה על צד לדיון, ובמקרה כזה, יאזן בית הדין בין נחיצותם של המסמכים לסייע בגילוי האמת לבין הנטל אשר הגילוי ומתן זכות עיון, יטילו על הצד שכנגד. 30. הר"י אינה מתכחשת לכך, כי במסגרת ההליך של ניהול המו"מ הקיבוצי התקבלו פניות מיחידים ומקבוצות בעניין חתימתו או אי חתימתו של ההסכם לרבות התנגדויות וביקורות (למעשה, קיימת חפיפה חלקית בין פניות אלו לפניות הכלולות בקטגוריה שפורטה בסעיף 20 לעיל להחלטה זו). מטבע הדברים הר"י כארגון עובדים המייצג למעלה מ- 20,000 חברים אינו יכול להיענות לכל בקשה ולהסכים לכל התנגדות ולפיכך לא ברור הכיצד יסייעו המסמכים להוכחת התביעה ובמה יועילו להמשך ניהולה. 31. הנה כי כן, במקרה הנדון מצאנו כי הנטל שיוטל על הר"י באיתור הפניות המבוקשות מבין מאות הפניות שהתקבלו, יעלה על נחיצותם של המסמכים לסייע בגילוי האמת וכי מידת הרלוונטיות שלהם לניהול התביעה מוטלת בספק. לכן הבקשה להתיר עיון במסמכים אלו- נדחית. סיכום 32. נוכח האמור לעיל אנו קובעים, כי הר"י תעמיד לעיונם של התובעים את המסמכים הבאים: טבלה מסכמת של פניות רופאים יחידים (ללא ציון שמם) וקבוצות, להעלות נושאים לסדר היום במסגרת המו"מ להסכם קיבוצי. פניות בעניין חתימת ההסכם הקיבוצי, כפוף לכך שהדבר ייעשה תוך השחרת שמות הפונים ופרטיהם המזהים, ותוך השחרת קטעים אישיים ו/או בלתי רלוונטיים. כל המסמכים שפורטו בסעיף 61 לתגובת הר"י בעניין העדכונים בדבר הצעדים הארגוניים שננקטו. העתקי פרוטוקולים מישיבות מזכירות הר"י ומישיבות הועד המרכזי, תוך השחרת שמות המשתתפים שאינם חברי הוועד המרכזי. המסמכים יועמדו לעיונם של התובעים בתוך 14 יום מיום קבלת החלטה זו. הבקשות לגילוי מסמכים נוספים נדחות. הבקשה המופנית כנגד המדינה נדחית. החלטה בדבר המשך ההליך תינתן בנפרד. חוזההסכם קיבוצי