האם יש לאפשר לאלקטרה מעליות להתאגד כיחידת מיקוח נפרדת באלקטרה בע"מ - זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו. העובדות כפי שעלו מחומר הראיות: המבקשת הנה ארגון עובדים (להלן: "הסתדרות העובדים הלאומית" או "המבקשת"). המשיבה הִנּה חברה ציבורית (להלן: "אלקטרה בע"מ" או "המשיבה"). ביום 30.5.13 שלחה המבקשת מכתב למשיבה, לפיו המשיבה מפריעה להתארגנות העובדים באלקטרה מעליות. ביום 16.6.13 הודיעה המבקשת לאלקטרה מעליות כי המבקשת הנה הארגון היציג בקרב אלקטרה מעליות והוּדע לה מיהם חברי הוועד הזמני. ביום 17.6.13 הודיעה ב"כ המשיבה כי הנה מכבדת את זכות ההתארגנות אולם ההתארגנות הנה בחברה שאיננה קיימת וכי עובדי המעליות הנם חלק בלתי נפרד מחברת אלקטרה בע"מ. המבקשת פנתה לאלקטרה מעליות באמצעות המנכ"ל, מר אורן מייטוס, והודיעה לו כי ברצון הוועד הזמני לקיים ישיבה ראשונית ולכנס את העובדים ונתבקשה הקצאה של חדר לשם ביצוע פעולות אלו. ביום 18.6.13 הודיעה המשיבה למבקשת כי היא איננה מכירה בוועד. בין הצדדים הוחלפו התכתבויות בין במישרין ובין באמצעות באי כוח. עדויות: שמענו את עדותו של עו"ד טל עזרא, יועץ משפטי באגף לאיגוד מקצועי במבקשת. מטעם המבקשת העידו: מר אדוארד סטולרמן, חבר ועד. מר פליקס טולצנסקי, חבר ועד. מטעם המשיבה העיד מר יוסי שרייבר, מנהל משאבי אנוש מחודש 10/2000 ועד 1.7.13. טענות הצדדים: לטענת המבקשת, יש להכיר בעובדי אלקטרה מעליות כיחידת מיקוח נפרדת ובשים לב לעובדה כי מדובר בהתארגנות ראשונית וכן לכך שהמבקשת היא הארגון היציג של עובדי אלקטרה מעליות. לטענת המבקשת, עובדי אלקטרה מעליות עוסקים בעבודה ייחודית המבוצעת רק על ידי עובדים שעברו הכשרה מיוחדת, מהות עבודתם שונה, שגרת עבודתם שונה מעובדי אלקטרה, תנאי עבודתם שונים מיתר עובדי אלקטרה, עובדים בבניין נפרד (ראשון לציון) ולעובדים מדים נפרדים מעובדי אלקטרה בע"מ. לטענת המשיבה, אין שום ייחוד או אפיון או שוני מהותי או אינטרס משותף מיוחד המייחד את עובדי אגף המעליות משאר עובדי אלקטרה. אגף המעליות אינו עשוי מיקשה אחת והוא מורכב מעובדי צווארון לבן וכחול, חלקם עובדים במשרדים וחלקם עובדים בשטח והם מפוזרים בכל רחבי המדינה. עובדי אגף המעליות הנם חלק אינטגרלי מעובדי אלקטרה בע"מ ואגף המעליות הנו חלק בלתי נפרד מחברת אלקטרה בע"מ. לפיכך, טוענת המשיבה, יש לדחות את טענת המבקשת להכרה באגף המעליות בחברת אלקטרה בע"מ כיחידת מיקוח נפרדת. התשתית הנורמטיבית הכללים לקביעת יחידת מיקוח: אין עוררין כי על פי הדין זכות ההתארגנות הִנּה זכות יסוד חוקתית והנה ערך ראשון במעלה, אולם הקושי מתעורר עת באים לקבוע מי רשאי להתארגן על מנת שהמעביד ינהל עמו משא ומתן. חוק הסכמים קיבוציים לא קבע מהי יחידת מיקוח שעמה ניתן לנהל משא ומתן קיבוצי. החוק דן ב"ארגון היציג" של "עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם" וכן נקבע בסעיף 4 לחוק כי "ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים שעליהם יחול ההסכם". החוק לא הגדיר כיצד תיקבע קבוצת העובדים עליה יחול ההסכם או מי הם העובדים אשר יקבעו את הארגון היציג, אולם הפסיקה הגדירה מהי יחידת מיקוח שבה יכולים העובדים להתארגן, לנהל מו"מ ולחתום על הסכם קיבוצי, והתוותה כללים לקביעת יחידת המיקוח: "על-פי דעת הרוב בפסק-דין ארגון סגל המחקר השיקולים לקביעת יחידת המיקוח הם: "לאן תתפתח מערכת יחסי העבודה מעתה" חופש ההתארגנות של העובדים האם עובדי הקבוצה הם בעלי מקצוע אחד או בעלי מקצועות שונים. האם ניתן להגדיר את עובדי הקבוצה כ"סוג עובדים" אחד ... האם לעובדי הקבוצה יש "...'אינטרס מיוחד', 'מיוחד', ולא שונה, עת 'הייחוד' הוא לאו דווקא בתביעה לשכר גבוה יותר" "נקודת המוצא היא חלות ההסכם הקיבוצי המיוחד על עובדי מפעל מסוים או על העובדים בשירותו של מעביד מסוים" ... יש מפעלים, בהם קיימים הסכמים קיבוציים מיוחדים לקבוצות עובדים שונות, חלקם עם אותו ארגון עובדים יציג (בדרך-כלל ההסתדרות הכללית החדשה) וחלקם עם ארגונים נפרדים (כגון: ארגון המורים העל-יסודיים, בחטיבות הביניים; אגודת העיתונאים; ההסתדרות הרפואית וכו'). כאשר נדונו מקרים מעין אלו לא הובעה התנגדות ארגוני העובדים השונים המייצגים קבוצות עובדים שונות באותו מפעל ... "חוקת ההסתדרות"... ... עם זאת, קיימים שיקולים נוספים לקביעת יחידת המיקוח, והם: השפעת קביעת יחידת מיקוח נפרדת על מערכת יחסי העבודה במפעל כולו. האם השינוי המבוקש יפגע בכלל עובדי המפעל, בכך שיחליש את יכולתם לנהל משא ומתן קיבוצי? האם כוחם של כלל עובדי המפעל ייחלש, כך שארגון העובדים המייצג את העובדים שלא פרשו מהכלל לא יוכל לתקן את חוסר שוויון הכוחות בין העובד כפרט לבין מעסיקו? האם ניתן לנתק את מערכת ההסכמים הקיבוציים החלים ביחידת המיקוח הקיימת מההסכמים שייחתמו ביחידת המיקוח החדשה?" (דב"ע 41-96/97 תדיראן קשר בע"מ ואח' - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות המתכת, החשמל והאלקטרוניקה פד"ע, כרך לב, תשנ"ט-תש"ס 1999 עמ' 306 שם עמ' 317 - 319). לאחרונה ניתן פסק דין מנחה בעניין גבולות יחידת המיקוח (עס"ק 41357-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ ניתן ביום 15.1.13 - פורסם במאגרים האלקטרוניים), אשר התווה את המבחנים לקביעת הגבולות, הרחיב אותם וסיכם את ההלכות שניתנו לאורך השנים בהתארגנות של יחידות מיקוח (להלן: "פסק הדין בעניין אלקטרה מוצרי צריכה"). הכלל: הסכם אחד למפעל אחד ככלל מפעל אחד מהווה יחידת מיקוח אחת: "לעניין זה נביא מדבריה של ר' בן-ישראל במאמרה "צדדים להסכם קיבוצי" (בע' 69): "מסעיף 2(1), בשילוב עם סעיף 3 לחוק, למד בית-הדין לעבודה את הכלל הבסיסי, המתייחס לעניין יחידת-המיקוח של הסכם קיבוצי מיוחד. נקודת המוצא הינה, שחלות הסכם קיבוצי מיוחד תהיה על עובדי מפעל מסויים, או על העובדים בשירותו של מעביד מסויים. עיקרון בסיסי זה הוסק על ידי בית-הדין לעבודה, בין היתר, מדברי שרת העבודה בכנסת בזמן הדיון על חוק הסכמים קיבוציים. המגמה של המחוקק בחוק הסכמים קיבוציים היתה, אליבא דבית-הדין לעבודה, למנוע או לפחות להגביל ריבוי הסכמים מפעליים בתחום של מפעל אחד, עקב ההשפעה ההרסנית, שעלולה להיות לריבוי הסכמים על יחסי העבודה ועל היחסים שבין ארגוני העובדים; דהיינו, לא יתכן יותר מהסכם אחד לגבי מפעל אחד. לפי גישת בית-הדין לעבודה, מתיישב העיקרון הבסיסי, שעל פיו מהווה מפעל אחד יחידת מיקוח אחת, עם דרך המלך ביחסי העבודה בישראל, שהיא עריכת הסכמים מפעליים יותר מאשר עריכת הסכמים מקצועיים. "זאת ועוד, בית-הדין לעבודה קובע גם חריג לעיקרון הבסיסי. ישנן נסיבות, שבהן יהיה מוצדק לפצל את עובדיו של מעביד מסויים לכמה יחידות מיקוח. בית-הדין משתית את קיום החריג על האפשרות להוציא סוגי עובדים מתחולת ההסכם הקיבוצי המיוחד, הנזכרת בסעיף 15(3) לחוק הסכמים קיבוציים. לפי גישת בית-הדין לעבודה, יש לפרש את הביטוי 'סוגי עובדים', הנזכר באותו סעיף, בהקשר עם סעיפים 2(1) ו- 3לחוק הסכמים קיבוציים. הפירוש כאמור חייב לעמוד בשני קריטריונים: האחד, שלא תסוכל לחלוטין מטרת המחוקק של הסכם אחד למפעל אחד; האחר, לאפשר סטייה מסויימת או גמישות בהפעלת העקרון האמור". (דיון נג/1-5 (ארצי) ארגון רופאי קופ"ח נ' ההסתדרות הכללית פד"ע כה 516 שם עמ' 531- 532) בפסק הדין בעניין אלקטרה מוצרי צריכה חזר ביה"ד על כלל זה: "ברוב המקרים בהם הגיעה לפתחו של בית הדין סוגיה בה ביקשה קבוצת עובדים ליצור יחידת מיקוח נפרדת על בסיס שיוך מקצועי או סקטוריאלי אחר, הדבר לא הותר להם על ידי בית הדין, אלא רק במקרים חריגים, תוך הדגשה של חשיבות ההנחה הבסיסית לפיה המצב הרצוי הוא קיומה של יחידת מיקוח תעשייתית-מפעלית, כך שייחתם הסכם קיבוצי אחד לגבי כלל העובדים במפעל." (סעיף 23 לפסק הדין בעניין אלקטרה מוצרי צריכה) (ההדגשה במקור - א.ג.כ.) הסיבה שבתי הדין העדיפו בעבר מדיניות ריכוזית, קרי השתייכות כל היחידות ליחידת המיקוח המפעלית, הִנה הגברת כוחו של הארגון: "מנקודת מבט אחרת, ובהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסק דין אקרשטיין, ניתן לומר כי "האינטרס הקהילתי המשותף" של עובדי אל-על תומך בהשארת יחידת מיקוח אחת לכלל עובדי החברה. בין אלה ניתן למנות את סביבת העבודה הדומה של העובדים, תנאי עבודה דומים, קירבה גיאוגראפית, אתר עבודה אחד, שרשרת ייצור אחת והיסטוריה משותפת של משא ומתן קיבוצי עם החברה". (סק (ארצי) 10/21 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה - ניתן ביום 2.5.10 פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם עמ' 25). נבחן את נסיבות ענייננו בראי הפסיקה של פסק הדין בעניין אלקטרה מוצרי צריכה. הסוגיות העומדות להכרעתנו: א. האם ניתן להסיק מדרך התנהלותה של המשיבה כי ראתה בעובדי המעליות יחידת מיקוח נפרדת. ב. האם ליחידת המיקוח מאפיינים ייחודיים או אינטרסים משותפים. ג. האם יש להכיר בעובדי אלקטרה מעליות כיחידת מיקוח לצורך התארגנות ראשונית, זמנית ומצומצמת. מן הכלל אל הפרט א. האם ניתן להסיק מדרך התנהלותה של המשיבה כי ראתה בעובדי המעליות יחידת מיקוח נפרדת. מבחן ההסכמה: על פי הפסיקה, אם קיימת הסכמה בין הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים, במפורש או מכללא, ליחידת המיקוח יש להכיר בה כיחידת מיקוח עצמאית ונפרדת (פסק הדין בעניין אלקטרה מוצרי צריכה, עמ' 22). ברי כי המשיבה לא נתנה הסכמתה ליחידת מיקוח נפרדת של עובדי המעליות אולם האם ניתן להסיק מדרך התנהלותה של המשיבה כי ראתה בעובדי המעליות יחידת מיקוח נפרדת ? סבורים אנו שלא ונסביר. ראשית, עד לשנת 2000 באלקטרה היה הסכם קיבוצי שחל על כלל העובדים, קרי המשיבה ראתה את עובדי המעליות כחלק מעובדי החברה. שנית, לא הוזמה טענת המשיבה כי עד היום תנאי העבודה על פי ההסכם הקיבוצי ממשיכים לחול על חלק מעובדי החברה. "ש. האם אתה יודע שהיה בחברה הסכם קיבוצי לכל עובדי החברה? ת. שמעתי מאנשים שיש להם את החוזים. ש. יש עדין אנשים שעובדים לפי הסכם קיבוצי הישן? ת. יש להם חוזה אישי עם הכללים של חוזה קיבוצי ישן." (עמ' 17 לפרוטוקול שורות 28-25 לעדות טולצנסקי) על כן ההסכם הקיבוצי, שחל בעבר על כלל עובדי אלקטרה, תומך בגרסת המשיבה, כי אלקטרה ועובדי אלקטרה ראו את כלל העובדים כיחידה אחת. לא הוכח על ידי המבקשת כי במשך 14 השנים האחרונות, מאז בוטל ההסכם הקיבוצי, חל שינוי כלשהו כלפי עובדי המעליות של אלקטרה, בתנאי עבודתם או בשכרם. יפים הם לעניינו דברי ביה"ד הארצי לעבודה שמהם ניתן ללמוד לענייננו: "יישום אמות המידה שנקבעו בפסיקה באשר להגדרתה של יחידת המיקוח על נסיבות העניין לפנינו, מצביע על קיומם של נימוקים כבדי משקל התומכים בהשארת יחידת מיקוח אחת בחברת אל-על, הכוללת את כלל עובדי החברה. ואלה הנימוקים: [א] הסכמת הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים בחברה בשנת 1982 על קיומה של יחידת מיקוח אחת, וניהול יחסי העבודה הקיבוציים בפועל החל מאותו מועד אל מול נציגות עובדים אחת, במשך קרוב לשלושים שנה. הסכמת הצדדים בעניין זה עומדת בתוקף, בשלב זה, עד תום שנת 2012. " (סק (ארצי) 21/10 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה ניתן ביום 2.5.10 - פורסם במאגרים האלקטרוניים, שם עמ' 23 - 24 לפסק הדין) על כן נראה כי הסכמה מפורשת ליחידת המיקוח לא ניתנה, לא במפורש ולא מכללא, משכך יש לפנות לסוגיה האם יש מקום לאפשר פיצול יחידת המיקוח. ב. האם ליחידת המיקוח מאפיינים ייחודיים או אינטרסים משותפים? לשם כך, על בית הדין לבדוק, האם היחידה המבקשת להתאגד בנפרד אומנם מחייבת הקמת מסגרת נפרדת, והאם לה מאפיינים ייחודיים המייחדים אותה מיחידת המיקוח של כלל עובדי חברת אלקטרה, או שמא יש לה מאפיינים משותפים עם עובדי המשיבה ועובדי אלקטרה מעליות הם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד משאר עובדי המשיבה. מאפיינים משותפים: מבחינת הראיות שהוגשו לתיק עולה כי לעובדי אלקטרה מעליות מאפיינים משותפים לשאר עובדי אלקטרה: שכר: א.1. הוכח כי השכר ונלוויו שמשולם לעובדי אלקטרה מעליות איננו שונה מעובדי אלקטרה. שכרו של כל עובד באלקטרה נקבע על פי תפקידו ועל פי דירוגו, ללא הבדל אם הוא עובד באלקטרה מעליות או עובד באלקטרה M&E (אלקטרה מערכות אלקטרו-מכניות, שהִנה יחידת אגף במשיבה) (להלן: "M&E"). א.2. לא הוזמה טענת המשיבה כי קיימת מדיניות פנסיה אחידה והפקדות לקרן ההשתלמות לכלל עובדי אלקטרה. מהראיות התחוור כי עובדי אגף המעליות ואגף M&E, מקבלים תוספות זהות ותנאים נוספים (תמריץ, רכב מסחרי צמוד), ביטוח הבריאות ב"דקלה" הוא לכלל עובדי אלקטרה (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 9-5 לעדות סטולרמן ומש/2). מתכונת עבודה: כל עובדי המשיבה עובדים חמישה ימים בשבוע וחלק מן העובדים נדרשים לעבוד בכוננויות, בתורנויות לילה ובסופי שבוע בשל אופי עבודתם והם נדרשים לתת שירותים דחופים (ראו לעניין זה ס' 46 לתשובה). מנגנון אחד: ג.1. מהראיות התחוור כי אגף הכספים של המשיבה מנהל באופן אחיד ובלעדי את כל בקרת וניהול הכספים של המשיבה לרבות לאגף המעליות ובכלל זה בתחומים הבאים: חשבונות וגבייה, פרויקטים וכלכלה, הנהלת חשבונות וגזברות ובנקים. ג.2. לא הוכח על ידי המבקשת כי לאגף המעליות יש עצמאות פיננסית, מהראיות התברר כי השיקים משוכים ע"י אלקטרה בע"מ (מש/21) ומנהלי אגף המעליות אינם יכולים לקבל החלטות כספיות באופן עצמאי, וכל הנושאים הכספיים הקשורים לאגף המעליות מנוהלים על ידי המשיבה. ג.4. אגף משאבי אנוש ומִנהל של המשיבה נותן שירות אחיד ומשותף לכל החברה ובכלל זה בתחומים הבאים: שכר והטבות, משק ובינוי, בטיחות, ביטחון, רווחה, גיוס, פיתוח ארגוני והדרכה. "ש. אתה יודע מי זה יוסי שרייבר? ת. כן הוא איש משאבי אנוש של כל החברה. ש. נולד לך בן ב- 2013? קבלת מתנה מן החברה? ת. שנה אחרי זה. רק שדרשתי." (עמ' 9 לפרוטוקול שורות 17-14 לעדות סטולרמן) (ההדגשה לא במקור - א.ג.כ.) ג.5. אגף תפעול ובקרה של המשיבה נותן תמיכה שוטפת ואחידה לכל אגפי החברה ובכלל זה לעובדי אגף המעליות. ג.6. למשיבה מערכות מידע משותפות, מחלקה אחת של רכש, יבוא ורכב. ג.7. למשיבה מטה ניהולי אחיד לכלל עובדי החברה (ס' 24 לתשובה). ג.8. היחידה המשפטית מעניקה ייעוץ שוטף לכל אגפי החברה ובכלל זה לאלקטרה מעליות. ג.9. אלקטרה מנוהלת באמצעות מנגנון אחד: אגף משאבי אנוש ומִנהל, אגף תפעול ובקרה והיחידה המשפטית, ולא הוכח ע"י המבקשת כי קיים מנגנון נפרד לאלקטרה מעליות. ד. אירועים משותפים עם כלל עובדי אלקטרה: עובדי אלקטרה מעליות הנם חלק אינטגרלי מעובדי אלקטרה והם נוטלים חלק באירועים המשותפים של כלל העובדים: "ש. חנוכה אתה זוכר שהיה אירוע? ת. כן. ש. לכל החברה? ת. לא יודע אם לכל החברה. יכול להיות שהחברה ארגנה אותו לכל העובדים." (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 12-9 לעדות שרייבר) "ש. אירוע משפחות לכל עובדי החברה? ת. לכל עובדי החברה כן. החברה שאני מדבר עליה זה אלקטרה מעליות." (עמ' 16 לפרוטוקול שורות 8-7 לעדות שרייבר) ה. מקום העבודה של עובדי המעליות: מהראיות התברר כי עובדי אלקטרה אינם יושבים בבניין אחד (ברחוב ספיר בראשון) אלא ממוקמים במספר מקומות בארץ. בחלק מן המקומות הם עובדים עם עובדי אלקטרה אחרים (חיפה, ירושלים): "ש. כל העובדים של חברת המעליות יושבים בראשון? ת. לא כולם יושבים בראשון. ש. יש עוד בנין שכתוב עליו אלקטרה מעליות ששייך לאלקטרה. ת. יש בחיפה בניין של אלקטרה בע"מ. כניסה אחת יושבים אנשי המעליות." (עמ' 20 לפרוטוקול שורות 23-20 לעדות שרייבר) "ש. מה יש לחברה בנס ציונה? ת. משרדים של אלקטרה. ש. שנה קודם החליפו לך את הרכב? ת. כן. ש. גם זה היה בנס ציונה? ת. כן." (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 7-2 לעדות סטולרמן) "ש. יש לכם אנשים שעובדים בחיפה אילת ת. כן." (עמ' 15 לפרוטוקול שורות 15-13 לעדות שרייבר) ו. תחומי העיסוק מהראיות התחוור שיחידת המיקוח המתבקשת מורכבת מעובדים בתחומי עיסוק שונים: חלקם עובדי שטח וחלקם עובדי מנהלה. קרי, יחידת המיקוח איננה הומוגנית והיא דומה לאגפים אחרים במשיבה. "ת. אלקטרה מעליות היא אגף בתוך אלקטרה בע"מ זה לא אישיות נפרדת. היא לא מתנהלת עצמאית. ... ת. אגף מעליות עוסק במעליות. לא כל עובדי האגף מתעסקים במעליות. יש אנשי מטה ויש אנשי לוגיסטיקה ואנשי מחסנים. הנדסה ותכנון. גופים נוספים. ... ת. כולם עובדי אגף מעליות." (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 10-9, 14-13, 16 לעדות שרייבר) עובדי המעליות אמנם עוסקים בתחום שונה מעובדי אלקטרה, אולם בכך לא די כדי להצדיק הקמת יחידת מיקוח נפרדת. ז. האם לכל עובדי אלקטרה מעליות יש מפתח משולש לפתיחת מעליות? המבקשת טענה כי לכל עובדי אלקטרה מעליות יש מפתח משולש לפתיחת מעליות (סעיף 35 לבקשה) אולם מהראיות התברר כי לעובדי המטה של עובדי המעליות אין מפתח משולש: "ש. כמה לפי דעתך עובדים אין מפתח משולש? ת. למי שיש זה מי שעובד במעליות. ש. כמה יש? ת. לא יודע. ש. למזכירה שעובדת באגף שלכם יש מפתח משולש? ת. לא נראה לי. ברור שהיא לא הולכת למעליות. לא יודע אם המחסנאי הולך למעליות. יש אנשים שמחזיקים. גם לנהגים יש מפתח משולש." (עמ' 11 לפרוטוקול שורות 28-26 וכן עמ' 12 שורות 4-1 לעדות סטולרמן) וכן: "ש. לכל אלה אין מפתח משולש? ת. אין להם." (עמ' 16 לפרוטוקול שורות 25-24 לעדות טולצנסקי) ח. עבודה משותפת עם שאר עובדי אלקטרה עובדי אלקטרה מעליות משולבים בעבודות משותפות בפרויקטים של המשיבה ומהווים חלק אינטגרלי בפרויקטים של בנייה שהמשיבה מבצעת: "ש. אתה יכול להסביר מה קרה לפרויקט מבחינת חברת אלקטרה? ת. עשו שם מעליות. לא הייתי מעורב בפרוייקט. לא יודע איזה מעליות. ש. עשו שם מיזוג אויר? ת. יכול להיות. לא הייתי שם. שמעתי על הפרוייקט." (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 14-11 לעדות סטולרמן) "ת. מאשר. אנו עוסקים בפרוייקטים משולבים בבניינים." (עמ' 24 לפרוטוקול שורה 15 לעדות שרייבר) מאפיינים ייחודיים: לא נעלם מעינינו כי קיימים 2 מאפיינים ייחודיים של עובדי המעליות משאר עובדי אלקטרה: מנכ"ל או מנהל אגף: א.1. לאלקטרה מעליות יש מנהל המכונה מנכ"ל. מקובלים עלינו הסברי המשיבה כי עסקינן במיתוג בלבד של אלקטרה מעליות ונועד לצרכים שיווקיים בלבד. תמיכה לכך ניתן לראות מעיון באתר האינטרנט של אלקטרה, תחת הכותרת חברות בנות מופיעה "אלקטרה מעליות", למרות שהיא איננה מאוגדת כלל כחברה אלא היא מהווה אגף במשיבה. א.2. לא זו אף זו, המנכ"ל, מר מייטוס, שימש כמנהל אגף המעליות משנת 1988 ורק החל משנת 2007 הוא נושא את התואר "מנכ"ל אלקטרה מעליות": "ש. אתם מגדירים את מי שעומד לשיטתכם באגף מעליות כמנהל כללי? ת. לצורך העניין לצורך שיווק. בשנת 2007 שהתחלף מנכ"ל במסגרת החלטות" (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 20-17 לעדות שרייבר) "ש. כמה זמן הוא בתפקיד? ת. הרבה שנים. הוא היה מנהל אגף." (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 27-26 לעדות שרייבר) "ת. חברת המעליות היא שם נרדף לאגף המעליות." (עמ' 20 לפרוטוקול שורה 9 לעדות שרייבר) "ש. אמרת קודם שאתם מגדירים את מנהל האגף כמנהל מסיבות שיווקיות. אם כך לפחות לגבי העובדים אתם מציגים אותו כמנהל אגף? ת. אם תשאל את העובדים הותיקים הם יגיעו שאורן מיטוס הוא מנהל אגף שלהם ואם תשאל את העובדים חדשים יכול להיות שהם יגידו לך שהוא המנכ"ל." (עמ' 21 לפרוטוקול שורות 12-8 לעדות שרייבר) "ש. איך אתה מסביר את זה שהוא פונה לעובדים שלו לצורכי שיווק כמנכ"ל? ת. יש גם שיווק פנימי." (עמ' 21 לפרוטוקול שורות 22-21 לעדות שרייבר) א.3. הוכח ע"י המשיבה או למצער לא נסתר ע"י המבקשת כי סמכויותיו לא השתנו עת הפך ממנהל אגף למנכ"ל. סמכויותיו של המנכ"ל הנן מצומצמות והן דומות לסמכויותיהם של מנהלי אגפים אחרים: "ת. מנהלת משאבי אנוש שהחלפתי קודם שיצאה לגמלאות. ש. מי זה צפריר בלסברג? ת. מנהל מחלקת הרכבות במעליות. ש. האם למנכ"ל יש זכויות חתימה בחברה? ת. מצומצמות מאוד. מדברים על מנהל אגף מעליות. וגם למנהל מחלקת הרכבה יש זכות חתימה." (עמ' 21 לפרוטוקול שורות 7-2 לעדות שרייבר) סימן מסחרי שונה: ב.1. מחד גיסא, לעובדי אלקטרה מעליות לוגו נפרד משאר עובדי אלקטרה, המופיע על נייר המכתבים של עובדי אלקטרה מעליות, על בגדי העבודה ועל רכבי החברה (עמ' 23 לפרוטוקול שורות 27-23 לעדות שרייבר). ב.2. מאידך גיסא, מהמסמכים שצורפו לתיק ביה"ד עולה כי חלק גדול מהמסמכים שהוצאו נושאים לוגו של "אלקטרה בע"מ" (מב/3 - תלוש משכורת של מר סטורלמן, מב/1 - חוזה עבודה בין מר סטולרמן למשיבה, מש/24 - השתתפות בהדרכת בטיחות, מש/27 - טופס סיכום בדיקה רפואית, מש/29 - טופס הצטרפות עמית לקופת גמל). ב.3. בחלק מהמסמכים שהוצאו לאלקטרה בע"מ מצויין כי עסקינן באגף המעליות (מש/28 - טופס פנקס בריאות של פליקס טולצינסקי, מש/26 - טופס פנקס חופשות של טולצינסקי פליקס). ב.4. כמו כן, הוצגו מסמכים שכותרתם "אלקטרה מעליות - מקבוצת אלקטרה" (מב/2) ועל המסמך חתום מר אורן מייטוס, "מנכ"ל אלקטרה מעליות אלקטרה בע"מ". ב.5. אשר על כן מסקנתנו היא שעסקינן כאמור במיתוג המקובל בעולם המסחרי ואין בדבר זה בלבד הצדקה להכיר בעובדי אלקטרה מעליות כיחידת מיקוח נפרדת. סיכום ביניים: ראינו, אם כן, שלעובדי אלקטרה מעליות מאפיינים רבים משותפים עם עובדי אלקטרה והמאפיינים הייחודיים המעטים אין בהם כדי להכריע את הכף להכרה ביחידת המיקוח. גודל יחידת המיקוח לטעמנו, ככל שיחידת המיקוח המבוקשת תהא קטנה יותר, אין להכיר בה כיחידת מיקוח נפרדת שכן התוצאה תהיה כי במפעל גדול כמשיבה יהיו עשרות יחידות מיקוח נפרדות, דבר שייצור אנדרלמוסיה ביחסי העבודה. במקרה דנן, יחידת המיקוח הנטענת מונה כ-500 עובדים מתוך אלפי עובדים במשיבה: "ש. 100 עובדים בשטח בהרכבה? ת. יותר. לא יודע אם יותר מ- 200. ש. כמה עובדים יש במשרדים? ת. לא יודע. אולי 200 עובדים במשרדים." (עמ' 8 לפרוטוקול שורות 4-1 לעדות סטולרמן) "ש. כמה עובדים יש באלקטרה מעליות? ת. סביב 500." (עמ' 26 לפרוטוקול שורות 5-4 לעדות שרייבר) ג. האם יש להכיר בעובדי אלקטרה מעליות כיחידת מיקוח לצורך התארגנות ראשונית, זמנית ומצומצמת. על-פי הפסיקה, יש מקום להקל בקביעת יחידת המיקוח עת עסקינן בהתארגנות ראשונית. הפסיקה הבחינה במצב בו בהתארגנות ראשונית לא קיים ארגון יציג במפעל למצב בו מבקשת קבוצת עובדים פיצול של יחידת המיקוח: "אשר לדעתנו. במישור העקרוני ניתן לומר, כי אמות המידה שהתווינו לקביעת יחידת המיקוח, נכונות גם בנסיבות של התארגנות ראשונית. אלא, שיישומן של אמות מידה אלה ייעשה תוך התחשבות במאפייניה הייחודיים של ההתארגנות הראשונית, ברצונם של העובדים להתארגן, ובנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה". (עסק (ארצי) 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ נ' כח לעובדים, ארגון עובדים דמוקרטי ניתן ביום 24.3.10 - פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם עמ' 22). לאחרונה נקבע כי יש לאפשר גישה מקלה בקביעת גבולות יחידת המיקוח בהתארגנות ראשונית במקום העבודה. עם זאת נקבע ע"י כב' סגנית הנשיא, השופטת ורדה וירט ליבנה (עס"ק (ארצי) 41357-11-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אלקטרה מוצרי צריכה (1951)): "...אין הכוונה ליצור יחידות מיקוח בלתי הולמות ומלאכותיות אשר משקפות הבדלים דקים עד בלתי נראים בין קבוצות עובדים שונות אצל אותו מעסיק. בבחינת נסיבות כל מקרה, תידרש מידה מסוימת של אינטרסים משותפים של קבוצת העובדים ושוני מסוים של אותה קבוצת עובדים גם בהיבט הארגוני-ניהולי, אך תוך קביעת אמת מידה מקלה יותר, ושימת דגש על כך שבנסיבות של התארגנות ראשונית, ההיבט של האינטרסים המשותפים יהא חשוב ומכריע יותר מההיבט הארגוני-ניהולי. עם זאת, כל מקרה ייבחן על פי נסיבותיו, ההקשר המפעלי, מכלול מאפייני ההעסקה של קבוצת העובדים אשר מבקשת ליצור את יחידת המיקוח במפעל, וההשלכות הצפויות של קביעת יחידת המיקוח על העובדים והמעסיק." (שם עמ' 42). במקרה דנן לא הוכח ע"י המבקשת כי קיימים הבדלים מהותיים בין עובדי המעליות לשאר עובדי המשיבה כמו כן לא הוכח על ידי המבקשת כי בכוונתה להרחיב את ההתארגנות לכלל עובדי אלקטרה ואם כן, מה מנע בעדה להתארגן כבר כעת. על כן בנסיבות המקרה דנן, אף אין הצדקה להכיר ביחידת המיקוח של עובדי אלקטרה מעליות לצורך התארגנות ראשונית, זמנית ומצומצמת. סוף דבר: קבלת הבקשה, משמעה כי ינוהל משא ומתן בנפרד עם עובדי המעליות או עם קבוצות נוספות בחברת אלקטרה. ברי כי ריבוי הסכמים קיבוציים בתוך מפעל אחד יוביל לאי יציבות במפעל: " ... למנוע או לכל הפחות להגביל מצב של ריבוי הסכמים קיבוציים בתחומי אותו מפעל, מתוך שיקול של שמירה על יציבות במקום העבודה. בית הדין אף ציין כי לריבוי הסכמים קיבוציים שנובע מקביעת מספר יחידות מיקוח במפעל עלולה להיות השפעה הרסנית על יחסי העבודה באותו מפעל." (עמ' 22 לפסק הדין בעניין אלקטרה מוצרי צריכה). לא זו אף זו, פיצול המפעל ליחידות מיקוח רבות תפגע בקבוצות עובדים חלשות או קטנות ותגרום לאי יציבות כלכלית של המשיבה. מכל האמור לעיל עולה, כי מירב הסממנים מובילים למסקנה כי אין עסקינן ביחידת מיקוח נפרדת. לעובדי אלקטרה ולעובדי אלקטרה מעליות יש סממנים משותפים ואין להם ייחוד שונה, למעט מנכ"ל ולוגו מסחרי שונה, אולם בכך אין די כדי שהמבקשת תוכיח עתירתה אף לצורך התארגנות ראשונית, כאשר מנגד עומדים אינטרסים של המעבידה ושאר העובדים, שבפיצול יחידותיה יוחלש כוחם של העובדים ויפגע ביחסי העבודה בתוך החברה. חוזההסכם קיבוצימוצר