1. בפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהגישה ההסתדרות הכללית בה עתרה לסעדים קבועים והם: א. צו הצהרתי לפיו ההסתדרות הכללית היא ארגון עובדים יציג ביחידת המיקוח של רשת מחסני חשמל. ב. צו המורה למשיבה לנהל משא ומתן בתום לב עם ההסתדרות הכללית. רקע עובדתי ודיוני 2. המשיבה אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ(להלן: " אמ"צ" ו/או "החברה") הינה חברה המצויה בבעלות חברת האחזקות אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ והיא בעלים של מספר חברות. לקבוצת אלקטרה והחברות שבבעלותה ובשליטתה שלושה תחומי פעילות ובין היתר, הפעלת רשתות שיווק קמעונאיות למכירת מוצרי צריכה חשמליים - "שקם אלקטריק", "ביג סנסור" ו"מחסני חשמל". 3. אמ"צ רכשה את המותג והפעילות של חנויות המותג "מחסני חשמל" מחברת "מחסני יפו בע"מ" ביום 5.1.07. 4. במהלך חודש נובמבר 2010 או בסמוך לכך החל מר תומר כובשי, מנהל מכירות בסניף "מחסני חשמל" בנס ציונה, בהליך צירוף של עובדי הרשת כחברים בהסתדרות. 5. ביום 14.6.11 הגישה ההסתדרות, בקשת צד בסכסוך קיבוצי נגד אלקטרה מוצרי צריכה (1970) בע"מ (לא המשיבה שבפנינו). בבסיס הבקשה נטען כי המשיבה פועלת שלא כדין על מנת לסכל ניסיון התארגנות ראשונית של עובדיה ברשת "מחסני חשמל", שהינה יחידת מיקוח נפרדת בתוך המשיבה. לפיכך התבקש בית הדין ליתן צווים כאמור לעיל. 6. ביום 17.11.11 ניתנה החלטת בית הדין בבקשה שהגישה המשיבה לסילוק בקשת הצד על הסף. הבקשה התקבלה בחלקה ונקבע כי המשיבה בבקשת הצד תהא חברת אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ. בהתאם הוגשה בקשת צד מתוקנת היא הבקשה שבפנינו. 7. ביום 4.8.11 הגישה המשיבה תגובתה לבקשת הצד, כאשר טענתה העיקרית היא כי רשת מחסני חשמל אינה יחידת מיקוח בפני עצמה. בנוסף טענה כי משלא הוכח כי יש למבקשת ולו חבר אמיתי אחד מבין עובדי המשיבה שבקשת הצד מתייחסת אליהם, הרי שההסתדרות איננה ארגון יציג במשיבה ומדובר בבקשה תיאורטית בלבד, שאין להיזקק לה. 8. בהליך דנן נשמעו עדויותיהם של עד המבקשת מר תומר כובשי - מיוזמי מהלך ההתארגנות ועדי המשיבה מר יעקב ודמני- מנכ"ל המשיבה ,מר אבי פינס- אחראי על כל מערך הביטחון והאבטחה במשיבה והגב' איריס מור- סמנכ"לית משאבי אנוש במשיבה. 9. לאחר שעיינו בחומר שהובא בפנינו, שמענו את העדים ועיינו בסיכומי הטענות שהוגשו לתיק, להלן החלטתנו בשאלה, האם יש לראות ברשת "מחסני חשמל" משום יחידת מיקוח נפרדת והאם יש לראות בהסתדרות הכללית כארגון יציג של יחידת מיקוח זו. יחידת מיקוח - כללי 10. בית הדין הארצי הביע עמדתו הברורה ולפיה הכלל הוא כי יחידת מיקוח מפעלית אחת, מועדפת על פני יחידות מיקוח אחדות בתוך מפעל אחד. כך נאמר בדב"ע 5-2 ההסתדרות הכללית נ' אגודת העובדים הבכירים פד"ע י"ד 367 : "... המטרה תסוכל אם יתאפשר לכל קבוצת עובדים, בין שהם מדורגים בדרגה מסוימת, בין שהם ממלאים תפקיד מסוים כגון עובדי "דואר יוצא" להבדיל מעובדי "דאר נכנס", בין שהם מהווים מבחינה מנהלית יחידה מסוימת כגון שיווק, תכנון, קידום מכירות, פיקוח איכות או החזרת ציוד, לראות בעצמו "סוג עובדים" להתארגן ולטעון למעמד נפרד לשם משא ומתן קיבוצי ועריכת הסכם קיבוצי ". וכן : " נקודת המוצא שנקבעה בפסיקה, היא העדפת יחידת המיקוח התעשייתית-מפעלית (industrial union) על פני יחידת המיקוח המקצועית (professional union or craft union). (דב"ע לה/5-1 מרקוביץ - הסתדרות ועובדי קופת חולים, פד"ע ו 197, 209, 211)". בעס"ק 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ נגד כח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי ואח', מיום 24.3.10 (להלן - עניין אקרשטיין) נאמר על ידי בית הדין הארצי לעבודה כך: "הפסיקה הכירה רק במקרים חריגים ונדירים ביחידות מיקוח המבוססות על שיוך מקצועי. זאת, במקרים בהם נמצא שקיים "אינטרס מיוחד" ונסיבות מיוחדות המצדיקות "הפרדה" של מגזר עובדים מכלל עובדי המפעל או הענף, כפי שאירע בפרשת עובדי סגל המחקר במערכת הביטחון. בפסק דין ארגון סגל המחקר במערכת הביטחון נקבעו קריטריונים להכרה ביחידת המיקוח ה"מקצועית", והם בין היתר אלה: האם עובדי הקבוצה הם בעלי מקצוע אחד או בעלי מקצועות שונים; האם ניתן להגדיר את עובדי הקבוצה כ"סוג עובדים" אחד; האם לקבוצה יש "אינטרס מיוחד"; חופש ההתארגנות של העובדים וזכות הקניין של המעסיק על העסק". 11. בעניין אקרשטיין עלתה בנוסף שאלה הנוגעת גם לעובדות בבקשה דנן, היינו מה הדין כאשר לחברה אחת או למעסיק אחד יש יותר ממפעל אחד או אתר אחד במקומות שונים בארץ. האם תשתרע יחידת המיקוח על כלל מפעלי החברה, סניפיה או אתריה, על חלק מהם, או שכל אתר ואתר יהווה יחידת מיקוח בפני עצמה ? בניסיון להשיב לשאלה זו קבע בית הדין הארצי מספר קווים מנחים להכרעה בסוגיה: "ככלל, יקבעו גבולותיה של יחידת המיקוח על יסוד מכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או "היחידה" העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת. מנקודת מבטם של העובדים ישקלו "האינטרסים המשותפים" של העובדים המבקשים הכרה כיחידה נפרדת - community of interests - אינטרס קהילתי משותף. דמיון האינטרסים או שיתוף האינטרסים ייבחן במגוון עניינים כמו: האם יש לעובדים הכלולים ביחידת המיקוח סביבת עבודה דומה (Work environment), תנאי עבודה דומים (מסלולי קידום, שעות עבודה, שיטת פנסיה וכד'), סוג עיסוק (כגון עובדי ייצור), רקע דומה של הכשרה מקצועית, קירבה גיאוגראפית, אתר עבודה, היותם חלק משרשרת ייצור או מערך עבודה, היסטוריה של משא ומתן, וכד'. במקרים רבים, יענה מבחן "האינטרסים המשותפים" גם על צרכיו של המעסיק, באופן שינהל משא ומתן עם קבוצת עובדים בעלי מאפיינים דומים. מנקודת מבטו של המעסיק יינתן משקל מרכזי לפרמטר "הארגוני-ניהולי". במסגרת זו יש לשאוף, עד כמה שהדבר ניתן, להתאמה בין יחידת המיקוח לבין המבנה הניהולי והארגוני של המעסיק. זאת, מתוך מגמה שחטיבה ארגונית-ניהולית אחת לא תפוצל למספר יחידות מיקוח. ככל שיוכח, כי כלל סניפיו של המעסיק נמצאים תחת מטה ניהולי וארגוני משותף, יהווה הדבר שיקול להגדרת המעסיק - על כלל אתריו - כיחידת מיקוח אחת. ככלל יש, איפוא, לחתור ל"הסכם קיבוצי אחד לחטיבה ארגונית אחת". "השיתוף" הניהולי בין היחידות או האתרים השונים של המעסיק, ייבחן בפרמטרים דוגמת ניהול תקציבי, ניהול משאבי אנוש, ניהול לוגיסטי, מערכות מידע, מחשוב, שיווק ומכירות, וכל כיוצא באלה. מבחן זה, משרת אף הוא במקרים רבים גם את האינטרסים של כלל עובדי המפעל. פרמטרים אלה לקביעת יחידת המיקוח ישקלו בכל עניין ועניין בפריזמה של ההקשר התעשייתי והמיוחד בכל ענף או עסק. כללם של דברים: תיחום יחידת המיקוח יקבע על יסוד מכלול מאפייני העסקתה של קבוצת העובדים או "היחידה" העותרת להכרה כיחידת מיקוח נפרדת. במסגרת זו ישקלו "האינטרסים המשותפים" של העובדים העותרים להכרה כיחידת מיקוח, וינתן משקל מרכזי לפרמטר "הארגוני-ניהולי" של המעסיק". על קביעות אלו חזר בית הדין הארצי בס"ק (ארצי) 21/10 הסתדרות העובדים הלאומית בישראל נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה, מיום 2.5.10. יחידת מיקוח בהתארגנות ראשונית 12. בס"ק (ב"ש) 1033/07 ההסתדרות הכללית נ' ויטה פרי גליל שיווק בע"מ (מיום 6.4.08), הכיר בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בהתארגנות ראשונית במקום העבודה, של סדרנים שהועסקו בסידור סחורה ברחבי הארץ, בשונה מעובדי הייצור שעבדו במפעל. כך נאמר בפסק הדין מפי השופט אילן סופר: "אנו סבורים, כי אין לקבל את טענת המשיבה, לפיה יציגות שנעשית שלא בהסכמת המעסיק פוגעת בקניינו. יציגות שכזו, שהיא בשלבי ההתארגנות הראשונים, במצב שבו המעסיק מציב קשיים על ההתארגנות, ודאי שאינה יכולה להעשות בהסכמה. יציגות שכזו, צריכה להיבחן גם לפי מבחן הגינות בסיסית. כל מעשיה ופועלה של המשיבה מסתכמים באחד - לסכל את התארגנות העובדים. במקרה כזה, אין לדקדק עם העובדים המאורגנים, אלא לאפשר גמישות מסוימת ולקבל כהנחת יסוד, כי קיימת אבחנה לגיטימית המהווה אינטרס מיוחד של העובדים הנמצאים באתר, בשונה מהעובדים מחוצה לו. אבחנה זו, אין משמעה כי ההסתדרות לא תייצג את הסדרנים; נהפוך הוא. ברי לנו כי כאשר ההסתדרות תקבל את "ההכשר" של היציגות, יצטרפו עובדים נוספים ובהם גם סדרנים, ובהסכמה כמובן ניתן יהיה להגדיל את יחידת המיקוח. במקרה שלפנינו, קביעת יחידת המיקוח לפי גרסת המעסיק, תסכל בצורה אנושה את חופש ההתארגנות של העובדים, ובנסיבות בהן לא הוכח כל טעם אמיתי מדוע יש לעשות כן, יש לקבוע כי ההסתדרות הינה הארגון היציג בחברה". פסק דין נוסף בו נדונה סוגיית "הארגון הפורץ" נדון בבית הדין האזורי לעבודה בת"א בס"ק 504/09 ארגון כוח לעובדים נ' מכון דוידסון לחינוך מדעי (ניתן ביום 23.3.2009). שם נקבע מפי השופטת גליקסמן, כי אין להכיר ביחידה מיחידותיו של המעסיק - מכון דוידסון (גן המדע) כיחידת מיקוח נפרדת. עם זאת, נקבע באותה פרשה כי: "יתכן, שבנסיבות מתאימות יש מקום להתחשב בכך שמדובר ב"ארגון פורץ" ובהתארגנות חדשה במקום העבודה בהגדרת יחידת המיקוח. כך למשל, ככל שמדובר במעביד שהוא רשת של סניפים רבים או מעביד שעסקו פועל במספר אתרים גיאוגרפיים, יהיה מקום לשקול אם להכיר בכל סניף או בכל אתר כיחידת מיקוח נפרדת. אולם, בכל מקרה, הגדרת יחידת המיקוח אינה שרירותית, ואין להגדירה על פי קבוצת העובדים שהצליחה ליצור התארגנות ראשונית". 13. בפס"ד אקרשטיין נקבע כי במישור העקרוני אמות המידה שהותוו לקביעת יחידת המיקוח, נכונות גם בנסיבות של התארגנות ראשונית. אלא, שיישומן של אמות מידה אלה ייעשה תוך התחשבות במאפייניה הייחודיים של ההתארגנות הראשונית, ברצונם של העובדים להתארגן, ובנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. בפס"ד שניתן לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בת"א (ס"ק 15391-12-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הוט טלקום, מיום 26.2.12) הציעה כב' השופטת יהלום להרחיב את מבחני הפסיקה במטרה להקל על התארגנות פורצת: "כמו כן יתכן שהגיעה העת לבחון מחדש את המבחנים שנקבעו בפסיקה, באופן שירחיב את הגדרת יחידת המיקוח עת מדובר בהתארגנות ראשונית במקום העבודה, דבר שיקל על התארגנות ראשונית במקום עבודה בלתי מאורגן". דיון והכרעה 14. את טענתה כי רשת "מחסני חשמל" מהווה יחידת מיקוח נפרדת מבססת ההסתדרות על שני אדנים : האחד - המבנה הארגוני של מחסני חשמל והטענה כי מחסני חשמל פועלת כיחידה עצמאית ונפרדת באמ"צ והשני - העובדה כי מתכונת העבודה, שיטות המכירה ומיצוב חנויות הרשת שונות מאלה הננקטות ברשתות האחרות שבבעלות אמ"צ. 15. באשר למבנה הארגוני של אמ"צ. אמ"צ מורכבת משישה אגפי מטה - יעוץ משפטי, פיתוח עסקי, כלכלה ובקרה, כספים, מערכות מידע ומשאבי אנוש. אגפי המטה חולשים על שלושת מגזרי החברה שהינם: מגזר מוצרי הצריכה - מיזוג אויר (יצור, יבוא, שיווק מכירה והפצת מזגנים), סחר (יבוא שיווק ומכירת מוצרי חשמל ביתיים), מים (אלקטרה בר) ושירות. מגזר הרשתות הקמעונאיות - מחסני חשמל, שקם אלקטריק, ביג סנסור מגזר המחשבים והתקשורת - אלקטרה מחשבים וסוני ארקיסון. (העתק המבנה הארגוני כפי שמופיע באתר האינטרנט של החברה, צורף כנספח 2 לתגובת אמ"צ). פעילות ייצור המזגנים, פעילות המחשוב ופעילות סוני אריקסון הינן פעילויות המבוצעות בידי חברות בנות, המאוגדות באופן עצמאי ונפרד. למעט החברות הבנות, הנהלת אמ"צ, חולשת על כל המגזרים והיחידות ומפעילה אותן על פי תוכניות עבודה שנתיות. בראש אמ"צ מכהן כמנכ"ל מר יעקב ודמני ותחת הנהלתו פועלים הנהלת כספים, משאבי אנוש, מחשוב, ביטחון, רכש ויעוץ משפטי של כל פעילות החברה לרבות פעילות המותג "מחסני חשמל". 16. עיקר טענתה של המבקשת הוא כי רשת מחסני חשמל הינה יחידת מיקוח נפרדת שכן היא פועלת באופן עצמאי ונבדל מקבוצת אלקטרה; מנוהלת כיחידת רווח עצמאית והיא אף מתחרה ברשתות האחרות הנמצאות בבעלות אלקטרה. להוכחת טענותיה מפנה ההסתדרות לדיווח אמ"צ לבורסה לניירות ערך לאחר רכישת "מחסני חשמל" בחודש ינואר 2007. במסגרת הדיווח הודיעה אמ"צ כי מנהלי הרשת הנוכחיים ימשיכו לנהל את הרשת לתקופה של 3 שנים וכי פעילות הרשת תמשיך במתכונתה הנוכחית. בעקבות ההודעה הנ"ל פורסם בתקשורת שאמ"צ דיווחה כי לאחר הרכישה מחסני חשמל תמשיך להיות מנוהלת באופן עצמאי ונפרד מפעילות אלקטרה. (ראה נספחים 24-25 לבקשת הצד בסכסוך הקיבוצי). 17. זאת ועוד, לטענת ההסתדרות לרשת מחסני חשמל שדרה ניהולית נפרדת הכוללת בין היתר מנכ"ל- מר שמעון דן וסמנכ"ל מכירות - מר סמי לוי. כמו כן הרשת מנהלת מערך משאבי אנוש נפרד ומובחן לעומת יתר הרשתות הקמעונאיות בקבוצה. כך סמנכ"ל משאבי אנוש ברשת מחסני חשמל היא הגב' מילי אשכנזי (שהחליפה את מר שגיא שלזינגר) ואילו באמ"צ מחזיקה בתפקיד הגב' איריס מור. ההסתדרות מפנה לעדותה של הגב' מור בחקירתה הנגדית (עמ' 32 ש' 15-25) המצביעה על כך כי לרשת מחסני חשמל ישנה אחראית משאבי אנוש פרטנית לרשת בלבד. ולעומת זאת לרשתות האחרות אשר בבעלות אמ"צ (ביג סנסור ושקם אלקטריק) ישנה אחראית משאבי אנוש משותפת. בהתאם, כל מערך משאבי האנוש מנוהל בנפרד: כך התיקים האישיים של עובדי הרשת נשמרים בנפרד מתיקיהם האישיים של עובדי הרשתות האחרות, כך החלטות על תחילת העסקה וסיומה מתקבלות על ידי הנהלת הרשת באופן עצמאי ואין ניוד של עובדים בין הרשתות השונות. 18. לשיטת ההסתדרות, קיימים סממנים רבים נוספים המעידים על פועלה של רשת מחסני חשמל כיחידה עצמאית נפרדת, כך לדוגמא: משרדי הנהלת הרשת ממוקמים בכתובת שונה מאלו של משרדי הנהלת אלקטרה ומשרדי הנהלת יתר הרשתות הקמעונאיות שבבעלותה וישיבות המטה והסדנאות למנהלי מכירות נערכות בסניפי מחסני חשמל ולא בסניפי רשת קמעונאית אחרת. 19. ואשר לדעתנו - מחומר הראיות עולה כי כאמור, במגזר הקמעונאי, מפעילה אמ"צ שלוש רשתות הנבדלות במיתוגן - שקם אקלטריק, סנסור ומחסני חשמל. עוד עולה כי האבחנה שבין השלוש היא אבחנה מיתוגית שהינה תוצאה של החלטה שיווקית של אמ"צ והיא נעשתה אך ורק לצרכים שיווקיים כלפי קהל הלקוחות. בתצהירו הדגיש מר יעקב ודמני מנכ"ל המשיבה כי: "הנהלת החברה בראשותי חולשת על כל המגזרים ועל כל היחידות והיא היחידה המפעילה אותן ע"פ תוכניות עבודה שנתיות... לאף אחד מהמגזרים והיחידות של אמ"צ אין "אוטונומיה" בתוך אמ"צ וכולם מנוהלים על ידי הנהלת אמ"צ - תחתיי" (סעיפים 15-17 לתצהיר). עוד הצהיר מר ודמני, כי הנהלת אמ"צ מתייחסת פנימית ותקציבית לכל פעילות שלה (סניף/ מחלקה/אגף/ מותג) כאל "מרכז רווח והפסד" אשר נמדד בהתאם להישגיו, על מנת שתוכל לעקוב אחר היעילות והרווחיות שלו. לכן כל אחד מסניפי כל מותג (כל אחת מחנויות שקם, סנסור ומחסני חשמל) כמו גם כל מותג הנמכר בחנויות לסוגיהן, נמדד בנפרד. אולם בשום מקרה הרשתות אינן מנהלות ספרי חשבונות עצמאיים. כל "הכנסותיה" ו"הוצאותיה" של הרשת, לרבות מחסני חשמל, הן של אמ"צ. החשבוניות המוצאות ללקוחות בכל מגזרי אמ"צ ( למעט החברות בנות) הן של אמ"צ. (העתק חשבוניות לדוגמא, צורפו כנספח אמ"צ/ 4). ראה גם עדות מר ודמני בעמ' 25 לפרוט' ש' 7 -19 : " .... תפיסת העולם בעולם העסקי שכל פעילות חייבת להימדד. חייב להיות לה אחראי אחד והוא גם מצליח בהתאם לתוצאות. לכל פעילות יש תוכנית שנתית וצריכה לעמוד על תקציב ומדובר בעשרות פעילויות. זה יכול להיות פעילות מחסני חשמל ויכול להיות סניף טבריה במחסני חשמל ושקם אלקטריק ופעילות סאוטר פעילות שאנחנו אחראים עליה. זה יכול להיות פעילות של רשת מחשבים של אלקטרה וזה יכול להיות חנות בתוך אלקטרה ויכול להיות מצב של פעילות סניף אחד למשל באר שבעיותר גדול ולכל אחד יש את האחראי וכל אחד מגיש אותה ומקבל את התשואות אם הוא מצליח לעמוד בה ולכן זה נקרא הנהלות. באלקטרה יש הנהלה אחת והיא זו שמנהלת... אני רואה הכל כיחידה אחת אנחנו מעבירים עובדים מאחד לשני ויכולים לשנות שלטים מאחד לשני". 20. מהסכם הרכישה של "רשת מחסני חשמל" (נספח אלקטרה/2) עולה כי אמ"צ לא רכשה גוף משפטי מחברת "מחסני חשמל יפו בע"מ" אלא את הזכות לעשות שימוש בשם "מחסני חשמל" את המוניטין, המטלטלין והמלאי . בהתאם לסעיף 4.5 להסכם התחייבה אמ"צ להפעיל את חנויות המותג "מחסני חשמל" כרשת וכמרכז רווח נפרדים ועצמאיים במשיבה עד ליום 31.12.07 או כל עוד איזה מהסכמי שירותי הניהול יעמוד בתוקפו, לפי המאוחר ביניהם. הסכמי שירותי הניהול עם בעלי חברת מחסני יפו בע"מ הסתיימו גם הם בסוף שנת 2007. נמצא איפוא, כי התחייבותה של אמ"צ להפעיל את הרשת כיחידה עצמאית ונפרדת פקעה ביום 1.1.08. אף בתשקיף של אמ"צ מתוארת הפעילות הקמעונאית כמקשה אחת הנעשית תחת שלושה מותגים, שמתחרים ביניהם מול הצרכן, לצרכי הפנייה של אמ"צ לקהלי יעד שונים ( ראה סעיף 6.33.1, 6.33.8,6.33.12). 21. הוכח, כי רשת מחסני חשמל אינה תאגיד עצמאי ולפיכך אין לה שדרת ניהול עצמאית. המנהלים ברשת כפופים לכל דבר ועניין להנהלת אמ"צ. אכן, גורמים ברשת עשו שימוש בתארים מנכ"ל וסמנכ"ל (מר שמעון דן הגדיר עצמו כמנכ"ל מחסני חשמל, מר סמי לוי נחזה כסמנכ"ל מכירות ומר שגיא שלזינגר חתם כסמנכ"ל משאבי אנוש) אולם הן מר ודמני והן הגב' מור הבהירו, כי השימוש בתארים הללו נעשה ללא אישור ההנהלה הראשית בניגוד להגדרת תפקידם, כי אותם גורמים היו כפופים להנהלת אמ"צ ולעומד בראשה כפי שהיו שאר המנהלים ברשתות האחרות וכי עבודתם של אותם גורמים הסתיימה בשל נסיבות אלו. ( ראה עדות ודמני בעמ' 20 , עמ' 22 ש' 1-7 ועדות הגב' מור בעמ' 31). הגב' מור אף חזרה והדגישה בעדותה כי היא סמנכ"לית משאבי האנוש היחידה במשיבה וכי תחתיה פועלים אחראי/מתאמי משאבי אנוש ביחידות השונות. כאשר הגב' מילי אשכנזי אחראית על תחום משאבי אנוש במחסני חשמל והגב' ענת גורניק אחראית על התחום בשקם אלקטריק ונותנת אף שירותים לביג סנסור מכיוון שזו רשת קטנה ( עמ' 32 ש' 15-24). מנכ"ל אמ"צ מר ודמני הבהיר בתצהירו, וגרסתו לא נסתרה, כי מנהל "מחסני חשמל" מועסק כסמנכ"ל באמ"צ ובדומה למנהלי פעילויות אחרות של אמ"צ הוא אינו קובע תקציב פעילות; אינו רשאי להתקשר עם ספקים ללא אישור המנכ"ל או המטה; אינו רשאי להחליט על פתיחתם או סגירתם של סניפים; אינו רשאי לגייס מנהלים בכירים ללא אישור; אינו קובע את משכורות העובדים (אלא מקבל טווחים לקביעת שכר מסמנכ"ל משאבי אנוש של אמ"צ). (ראה סעיף 39 לתצהירו של מר ודמני). 22. בדומה, עובדי המותג "מחסני חשמל" כפופים גם הם להנהלת אמ"צ ומקבלים משכורתם ממנה ואין כל אבחנה בינם לבין עובדים אחרים של אמ"צ בתפקידים מקבילים. מנכ"ל אמ"צ והסמנכ"לים אחראים כל אחד על פי תחום אחריותו, על הפעילות של המותג "מחסני חשמל" כמו גם על תחומי הפעילות במותגים האחרים בחברה. מר ודמני הצהיר וגרסתו לא הופרכה, כי תקציב חנויות "מחסני חשמל" נקבע על ידו, בדומה לחנויות הפועלות תחת מותגים אחרים, כאשר לכל חנות תקציב נפרד. וכי מאז דצמבר 2010 קיימת באמ"צ מנהלת רכש מרכזית למגזר קמעונאות אשר פועלת תחת הנהלתו. עוד הצהיר מר ודמני, כי הנהלת אמ"צ היא שקובעת את מדיניות הפרסום של כל הפעילויות העסקיות שלה, לרבות של המותג "מחסני חשמל". ההנהלה אף היא שמתקשרת בהסכמים עם ספקים מתחומים שונים עבור כל מותגי החברה, כגון: פרסום, ספקיות טלפונים, חברות ליסינג, חברת שמירה, שכירת נכסים להפעלת החנויות. רכבי המנהלים במחסני חשמל נושאים את לוגו המשיבה ( להבדיל מרכבי ההובלה הממותגים בהתאם לרשת ממנה נרכש המוצר וזאת על מנת ליצור בידול כלפי הלקוחות). (ראה עמ' 27 ש' 25-30). 23. מר אבי פינס, המשמש כאחראי על כל נושא האבטחה והביטחון באלקטרה ואף אחראי על בקרת הכספים והמלאים במגזר הרשתות הקמעונאיות, הצהיר כי מדיניות הבטחון והאבטחה של כל סניפי הרשתות הקמעונאיות זהה, והכל מבוצע במדיניות אחידה של החברה. וכי אין לאף אחת מן הרשתות או מן המגזרים של החברה מדיניות נפרדת או עצמאית, אלא הכל מתנהל בהתאם למדיניות שהוא מתווה כקב"ט הראשי של החברה (סעיפים 9-11 לתצהירו). 24. התרשמנו כי אף בעובדה שהסדנאות וישיבות המטה ברשת מתקיימות בנפרד, אין לשנות את תמונת המצב שכן הוכח כי שיטת העבודה במחסני חשמל שונה מזו שברשתות האחרות, כפי שיובהר להלן. מעבר לכך הוכח כי כל תנאי הרווחה המונהגים על ידי אמ"צ חלים באופן אחיד על כלל עובדיה לרבות עובדי חנויות המותג "מחסני חשמל" ( ראה סעיף 39.12 לתצהיר ודמני וכן עדותו בעמ' 23 ש' 20-27 כן ראו עדות הגב' מור בעמ' 36 ש' 9-15). 25. כפי שנוכחנו לדעת, מן ההיבט הארגוני- ניהולי אין כל הצדקה להכיר ברשת "מחסני חשמל" כיחידת מיקוח נפרדת מיתר פעילותה העסקית של המשיבה. גם מנקודת מבטם של העובדים ובחינת "האינטרסים המשותפים" שלהם לא מצאנו כל הצדקה לאבחנה המתבקשת על ידי ההסתדרות, ונבהיר עמדתנו: 26. אכן, כפי שטוענת המבקשת אופי העבודה ושיטת המכירה ב"מחסני חשמל" שונים מאלו הננקטות ברשתות האחרות. כך למשל רק חנויות רשת מחסני חשמל מחולקות למחלקות משנה והעובדים משויכים למחלקה ספציפית. אף שיטת המכירה שונה ובנויה במתכונת של "שלם וקח" - המלאי בעיקרו נמצא בחנות עצמה והלקוח המשלים את הקניה לרוב מקבל את המוצר בו במקום. המוכר מלווה את הלקוח ממועד כניסתו לחנות ועד שהתקבלה ההחלטה בליבו לרכוש מוצר כלשהו. בהמשך, הפן הכלכלי של השלמת העסקה מבוצע באמצעות פקיד/ה בקופה. חתימת העסקה נעשית באמצעות מסירת המוצר ללקוח על ידי מחסנאי. לעומת זאת, ביתר חנויות המשיבה השיטה שונה וכוללת שירות ה"מוכר" ללקוח מכניסתו לחנות ועד להשלמת העסקה. כך גם ייתכן וקיים שוני באשר למתכונת התשלום לעובדים- כאשר במחסני חשמל שיטת התשלום שונה ממחלקה למחלקה ואינה מבוססת ככלל על שכר בסיס + עמלות כביתר חנויות המשיבה ( יש לציין כי טענה זו מתייחסת רק למוכרים ברשת ומתעלמת מבעלי התפקידים האחרים בחנויות). 27. חרף ההבדלים הללו, יישומם של הכללים שהותוו בפסיקה אף באשר להתארגנות ראשונית, מלמד כי אין הצדקה להכרה בחנויות המותג "מחסני חשמל" כיחידת מיקוח. לא שוכנענו כי קיים "אינטרס מיוחד" לעובדי המשיבה המועסקים תחת חנויות המותג "מחסני חשמל". העובדים בחנויות "מחסני חשמל" אינם מקשה אחת והם שייכים למספר תחומי עיסוק שונים במהותם - מנהלי חנויות, מנהלי מכירות, יועצי מכירות, מוכרים, פקידים וכיו"ב. לכלל העובדים הללו אין ייחוד או "בידול" ואין "אינטרס מיוחד" המייחד אותם מעובדים אחרים של המשיבה בתחומי עיסוק מקבילים, המועסקים בחנויות המותגים האחרים. 28. לא מצאנו הצדקה להכיר בכל מותג ובכל פעילות של המשיבה כיחידת מיקוח נפרדת. הכרה בחנויות המותג "מחסני חשמל" כיחידת מיקוח תוביל למצב שבו תפוצל המערכת הארגונית והתפעולית של המשיבה למספר יחידות מיקוח אשר יכול וכל אחת מהן תיוצג על ידי ארגון עובדים אחר ומבלי שיהיו לקבוצות העובדים השונות כל ייחוד לעומת עמיתיהם העובדים במשיבה. העובדה כי רשת "מחסני חשמל" מתחרה ברשתות האחרות המופעלות על ידי המשיבה, אין בה כדי להביא להכרה ב"מחסני חשמל" כיחידת מיקוח נפרדת. קבלת טענה זו של ההסתדרות משמעותה שכל עסק שמפעיל חנויות תחת מספר מותגים יפוצל למספר יחידות מיקוח (כמו רשתות השיווק הגדולות כדוגמת מגה ושופרסל המפעילות מספר רשתות שונות מן הבחינה המיתוגית). אנו סבורים, כי אין מקום לפיצול מסוג זה שכן אין הדבר עולה בקנה אחד עם העיקרון, כי יש להעדיף יחידית מיקוח מפעלית אחת על פני יחידות מיקוח אחדות באותו מפעל. ההבדלים עליהם עמדנו באשר לשיטת העבודה ומיצוב החנויות אינם הבדלים מהותיים. לא מדובר בשוני מהותי בסוגי העבודות, בהכשרה, בהשכלה או בתנאי העבודה המאפיינים את עובדי המותג לעומת עובדים ביתר חנויות המשיבה. ככל שקיימים הבדלים, הרי שאלה הם בעיקרם הבדלים הנגזרים מהרצון לבדל את הפעילות של חנויות "מחסני חשמל" מהמותגים האחרים לצרכים שיווקים, תוך ניסיון לשוות לרשת צביון של רשת זולה יחסית (DISCOUNT). ככל שקיים שוני, הרי שזה בא לביטוי דווקא בין בעלי התפקידים השונים בכל רשת עצמה. אין כל דמיון בין תנאי העבודה והתגמול של מנהל חנות לבין מנהל מכירות לבין מוכר או פקיד, למעט העובדה שכולם מועסקים באותה חנות. ואילו בניגוד לכך נמצא דמיון שכזה בין אותם בעלי תפקידים ברשתות השונות. לאיש מכירות במותג "מחסני חשמל" יש אינטרס משותף משמעותי יותר עם איש מכירות המועסק תחת המותג "שקם אלקטריק" מאשר עם מחסנאי או מנהל מכירות בחנות בה הוא עובד. כך גם בנוגע לשיטת הדיווח - העובדה כי בחנויות מותג אחד מחתימים העובדים כרטיס נוכחות ואילו בחנויות המותג האחר מדווחים העובדים על נוכחות בדרך אחרת - אין כל נפקות. גישה דומה נקט בית הדין הארצי לעבודה בת"א מפי השופטת יהלום בס"ק 15391-12-11 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' הוט טלקום (מיום 26.2.12). 29. נוסיף עוד כי גם אם היינו מבקשים להקל עם המבקשת לאור הפסיקה האחרונה באשר להתארגנות ראשונית, הרי שספק האם הצליחה המבקשת להצביע על מספר "חברים" כלשהו מקרב עובדי אלקטרה (מחסני חשמל) שהצטרפו להסתדרות ושהצטרפותם "כשרה". המשיבה צרפה את נספח אלקטרה/3, עמוד מתוך אתר האינטרנט של "ועד עובדי מחסני חשמל" שם נכתב: "כפי שצוין פעמים רבות במהלך שיחות עם עובדי הרשת ובשל דיסאינפורמציה המופצת בעניין, נציין שוב ונתחייב - לא תיגבה אגורה שחוקה מהעובדים עד להשגת שיפור בשכרם במסגרת ההסכם הקיבוצי...". אף מר כובשי בעדותו אישר כי אינו משלם דמי חבר (עמ' 13 לפרוט' ש' 12-13) וכי העובדים שחתמו כביכול על טופסי ההצטרפות להסתדרות כלל לא התחייבו לשלם דמי חבר בעתיד. לטענת המשיבה, תשלום דמי חבר הינו תנאי בסיסי בלעדיו אין, ומשלא שולמו דמי חבר, הרי שאין לראות בעובדים כחברי הסתדרות. המשיבה מפנה בעניין זה לחשיבות שבקיום תקנון לגוף הטוען ליציגות ולהקפדה מלאה על הוראותיו. בעניין זה מפנה להוראות סעיף 6 לפרק ג' לחוקת ההסתדרות, הקובע כי כל חבר בהסתדרות חייב לשלם דמי חבר כפי שיקבע מעת לעת על ידי מוסדות ההסתדרות. עוד טוענת המשיבה שעד היום לא קיימה ההסתדרות בחירות לוועד עובדים כמתחייב בתקנון ועדי עובדים ו"ועד הפעולה" אשר מינתה כולל בניגוד לתקנון את מר תומר וכובשי ואחיו (ראה סימן ב' סעיף 8(יג) לתקנון ועדי עובדים). 30. מנגד טוענת ההסתדרות כי תנאי להצטרפות להסתדרות הוא כי מדובר בהצטרפות וולונטרית, הן בהיבט של ההצטרפות והן בהיבט של הפרישה מהחברות, וכי אי תשלום דמי חבר אינו מאיין את החברות. עוד מפנה היא לרקע להקמת האגף להתארגנות עובדים, ביום 1.5.10 ולנוהג הקיים בהסתדרות ולפיו בהתארגנות ראשונית, לא נדרשים עובדים לשלם דמי חבר, עד לחתימת הסכם קיבוצי. 31. מכאן שעולה שאלה של ממש בדבר עמידתה של ההסתדרות בתנאי של חברות של למעלה משליש מהעובדים - תנאי הנדרש על מנת להכיר בה כארגון יציג במקום העבודה. הואיל ומצאנו כי אין להכיר בחנויות המותג "מחסני חשמל" כיחידת מיקוח נפרדת , הרי שדיון בשאלה זו אינו נדרש לצורך הכרעה בתיק שבפנינו ונשאירה בצריך עיון. סיכום 32. יישום הפרמטרים שנקבעו בפסיקה על העובדות שבענייננו אינו מאפשר להכריז על חנויות המותג "מחסני חשמל" כיחידת מיקוח נפרדת במשיבה כפי שהתבקש בבקשה. מכאן כי יש לדחות את בקשת ההסתדרות להכיר בה כארגון עובדים יציג ביחידת המיקוח של רשת מחסני חשמל, וממילא אין מקום בשלב זה להורות למשיבה לנהל משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי עם ההסתדרות. הבקשה נדחית. משמדובר בהליך קיבוצי, אין צו להוצאות. חוזההסכם קיבוצי