הסכם קיבוצי בדבר ניכוי דמי חבר

1. לפנינו תביעתה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן-התובעת), כנגד חב' טל שבב בע"מ (להלן- הנתבעת) לתשלום כספים, שלטענתה, הנתבעת הייתה חייבת לנכות מעובדיה מכוח הסכמים קיבוציים,בגין דמי חבר ודמי טיפול, ולהעבירם אליה. להלן עיקרי העובדות וטענות הצדדים 2. אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהם כפופים להוראות ההסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התאום של הארגונים הכלכלים , שנחתם ב- 1/95 (להלן- הסכם 95), ולהסכם העבודה הקיבוצי הכללי לתעשיית המתכת החשמל והאלקטרוניקה (להלן- הסכם הקיבוצי הענפי). 3. בהסכם 95- הוסכם שהמעסיק ידאג לגבייה מרוכזת של "דמי חבר" ו "דמי טיפול מקצועי וארגוני" מעובדים אשר חברים בתובעת (שהיא ארגון העובדים), ויעבירם לתובעת. ועובדים אשר אינם חברים בתובעת ואינם חברים בארגון עובדים אחר, המעסיק יגבה רק "דמי טיפול מקצועי ארגוני" ויעבירם לתובעת. 4. בסעיף ד(3) אשר בפרק ח' בהסכם ההקיבוצי הענפי- אימצו הצדדים את הסכם 95 בכול הקשור לגביית דמי חבר ודמי טיפול עבור התובעת על ידי המעסיק. 5. בפועל, הנתבעת כלל לא ניכתה משכר עובדיה, את דמי הטיפול ו/או את דמי החבר בהתאם להסכם הקיבוצי בתקופה הרלוונטית לתביעה, דהיינו בין חודש 8/2003 לבין חודש 6/2005 (ראה, אשור רואה חשבון מטעם הנתבעת). 6. בתחילה (בכתב התביעה), טענה התובעת כי הנתבעת ניכתה כספים מהעובדים אצלה, ולא דאגה להעבירם לידיה כמתחייב מההסכמים עליהם היא חתומה. לפיכך טענה כי, הנתבעת חבה לה סך של 11,500 ₪ בתוספת פיצויי הלנה. ברם, טענה זו נזנחה בסיכומים, ולטענתה יש לחייב את הנתבעת לשפותה בסכום שהיה חובה על הנתבעת לנכות מעובדיה, מבלי שנקבה בסכום כלשהו . 7. מנגד טוענת הנתבעת כי, על המעביד חלה החובה לקיים את ההסכמים, אולם משלא קיים, אין להטיל עליו חבות כספית, אלא מרות אירגונית אשר יכפה עליו ארגון המעבידים בלבד (ולא ארגון העובדים). לטענתה, אין לחייבה לשלם בשנת 2006, כספים שהייתה צריכה לנכות ממשכורות העובדים ולא ניכתה בגין שנת 2003, במיוחד כאשר העובדים הללו כבר אינם מועסקים על ידה. 8. בדיון ביום 30.1.07 הוחלט כי לאור העובדה שמדובר למעשה בשאלה משפטית, הרי שהתיק יוכרע על פי סיכומים בכתב, ללא חקירת המצהירים. 9. השאלה המרכזית שיש להכריע בה הינה, האם מכוח ההסכמים הקיבוציים להם כפופה הנתבעת, חלה עליה החובה לנכות משכר עובדיה דמי חבר ודמי טיפול כפי שטוענת התובעת. או שמא אלו הוראות דקלרטיביות לגבות את הכספים בעבור הנתבעת, שלצידן אין שום סנקציה. דיון והכרעה 10. סעיף ד' אשר בפרק ח' להסכם הענפי, אימץ את הוראות הסכם 95, בכל הנוגע לאופן גביית דמי טיפול, ודמי חבר על ידי המעביד והעברת הכספים לתובעת, וזהו לשונו: "הצדדים מאמצים את ההסכם הקיבוצי הכללי מינואר 95, הדן בגבית דמי החבר ודמי הטיפול מקצועי ארגוני (למעט הגדרת "מעביד"...), וכן גביית דמי טיפול מקצועי ארגוני תהא גם במקום עבודה המעסיק פחות מ-4 עובדים. במידה ויחתם הסכם קיבוצי אחר אשר יבוא במקום ההסכם הקיבוצי מינואר 95, יחולו הוראותיו על הצדדים" 11. לאור האמור יש לבחון את הוראות הסכם 95 ככול שהם נוגעות להסדרת נושא ניכוי "דמי חבר" ו"דמי טיפול" מהעובדים, באמצעות המעביד, והעברתם לתובעת. להלן הסעיפים הרלוונטיים לענייננו. סעיף 3 להסכם 95, קובע: "א. כללי צד ב' יגבה מחבריו - באמצעות המעביד- "דמי חבר" , ומשאינם חבריו-"דמי טיפול" תמורת שירותים שינתנו להם, הכל בהתאם להחלטותיו ולנוהלים המסוכמים בהסכם זה ובניספחיו. ב. דמי חבר כל מעביד החבר בארגון המאוגד בצד א' ינכה משכר העובדים החברים בצד ב' את דמי החבר בשיעור שיקבע ע"י צד ב' ולפי רשימה שתימסר לו ויעביר את הסכומים שנוכו, הכל כאמור בהסכם זה. ... הניכוי יעשה כל עוד העובד "חבר" בצד ב'. הודיע העובד למעביד בכתב ובאופן אישי ועל פי נוהל הקבוע בנספח מס1 כי פסקה חברותו . יפעל המעביד כאמור בסעיף קטן 9(ב) או 10(ב) בנספח הנ"ל בהתאמה. ג.דמי טיפול מקצועי - ארגוני המעביד ינכה משכר העובדים כהגדרתם בהסכם זה שאינם חברים בצד ב' או ב"ארגון עובדים אחר" (עפ"י האמור בסעיף ה' להלן)דמי טיפול מקצועי ארגוני לזכות צד ב' בשיעור של... ד.חובת העובד בלבד "דמי חבר" ו"דמי טיפול" ינוכו משכרו של העובד. מובהר כי הסכם זה נעשה אך ורק על מנת לאפשר גבייה מרוכזת באמצעות ניכוי משכר העובדים ואין בו להטיל חבות כספית כלשהיא על המעביד כלפי או על ידי צד צד ב' . זאת בכפוף להוראות סעיפים 3(ב) ו- 3(ג') לעיל". 12. בנספח 1 לנספח "להסכם מסגרת"-הסכם קיבוצי כללי בדבר דמי חבר ודמי טיפול ארגוני מקצועי , נקבע בסעיף 2 כי: " "דמי חבר" יועברו על פי רשימת מחשב שיגיש צד ב' למעביד, אחת ל-6 חודשים, ובה שמות העובדים (ומספר הזהות שלהם) שהביעו את הסכמתם בכתב לצד ב' להיות חברים". בסעיף 5 לנספח 1 נקבע : "מוסכם כי איחור בהגשת רשימות חברים במועדים דלעיל או בדרישה לתשלום דמי טיפול לא תאפשר ביצוע הניכוי במועדו וכי לא יבוצעו ניכויים ו/או העברות רטרואקטיביים בכל תקופת תוקפו של הסכם זה, אלא אם הסכים המעביד לכך. 13. לשיטתה של התובעת, הוראות ההסכם הינן בלשון ציווי, המטילות חובה על המעביד לנכות את דמי החבר ודמי הטיפול המקצועי ארגוני, ואין בידי המעביד את שיקול הדעת האם לנכות אם לאו. לטענתה,הסכם ללא סנקציה אינו בר אכיפה ולמעשה מרוקן את הוראות ההסכם מתוכן ופוגע בתוקפו, ולפיכך יש לחייב את הנתבעת לשפותה בגין הסכומים שלא נוכו . 14. בבואנו לפרש הוראה בהסכם קיבוצי, עלינו לעשות זאת תוך זיקה הדדית להוראות אחרות החלות בהסכם והנוגעות לאותו העניין. שכן הסכם קיבוצי דינו ככול הסכם אחר וחלים עליו דיני החוזים הכללים (דב"ע נה/24-4 ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים נ' מדינת ישראל פד"ע לא 439). הסכם קיבוצי לא רק שצריך לקיימו אלא שצריך גם לחיות אתו (דב"ע לא/1-4 בנק אוצר החיל בע"מ נ' הסתדרות הפקידים פד"ע ב' 260; עסק 1006/00 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' נאמנות התיאטרון הלאומי הבימה-לא פורסם). 15. כידוע החברות בארגון עובדים, דוגמת התובעת, מבוססת על רצון אוטונומי של העובד, ברצותו מצטרף וברצותו אינו מצטרף. הוולנטאריות שבהצטרפות לארגון העובדים היא מהסממנים המובהקים המאפיינים ארגון שכזה והיא פועלת לא רק לעניין ההצטרפות לארגון, אלא גם - ובאותה מידה - לעניין הפסקת החברות בו. עמד על כך בית המשפט העליון באומרו - "הזכות להצטרף לארגון עובדים מתוך רצון חופשי, ולא בכפיה, כמו גם הזכות לפרוש מארגון עובדים, הוא פועל יוצא של חופש ההתאגדות... מסקנה טבעית היא שכל עובד כזה יהיה זכאי להצטרף לארגון כחבר, כדי שיוכל להשפיע על דרכו של הארגון וכך גם על תנאי העבודה האישיים שלו. מסקנה נוספת היא, שאם לדעתו של עובד, הארגון אינו מייצג אותו כראוי, צריך שתהיה לו הזכות לפרוש מן הארגון ולהצטרף, אם ירצה בכך, לארגון עובדים אחר".(בג"צ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית נגד בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ"א (2) 63, 107). גם בית הדין הארצי עמד על עקרון הוולונטריות העומד ביסוד החברות בארגון עובדים באמרו: "הוולונטריות של החברות (בארגון עובדים - ש.צ.) הוא יסוד למערכת יחסי עבודה במשטר חפשי, הוא ביסודה של ההתארגנות בישראל, והוא ביסודה של ההתארגנות בכל אותן המדינות אשר אישרו את שתי אמנות העבודה הבינלאומיות הנוגעות לעניין (אמנה מס' 86 ואמנה מס' 97). "וולונטרי" לענייננו פירושו, שהחברות באגודה היא פרי רצונו של מי שבו מדובר, רוצה - מצטרף לאגודה, רוצה - עוזב". (דיון מב5-2/ ההסתדרות הכללית של העובדים - אגודת העובדים הבכירים בפז ואח' פד"ע י"ד 367,385ה). 16. ואמנם, הדברים ברורים: החברות בארגון עובדים היא רצונית ונתונה לשיקול הדעת הבלעדי של העובד, על פי בחירתו. ולפיכך, ההוראות מחייבות את העובד להביע רצונו להצטרפות לארגון בהודעה בכתב, ורק אם הודיע העובד למעבידו בכתב על חברותו בארגון עובדים, יהא רשאי המעסיק לנכות משכרו דמי חבר, כך גם יש לנהוג לגבי הודעת עזיבה אשר חייב להיעשות במפורש ובכתב, ואז יהא המעסיק רשאי להפסיק את ניכוי דמי החבר. יש לציין כי, לא הוכח ולא נטען על ידי התובעת, כי העובדים בנתבעת בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הודיעו לנתבעת בכתב על היותם חברים בתובעת ולמרות זאת הנתבעת לא ניכתה את דמי החבר/טיפול מחבריה של התובעת. 17. מה שכן טענה התובעת, כי על פי סעיפי הסכם 95, היה חובה על הנתבעת לנכות בכל מקרה משכר עובדיה דמי חבר/טיפול, ולהעבירם אליה. 18. מנוסחם ותוכנם של הסעיפים העוסקים בדבר גביית דמי חבר ודמי טיפול ארגוני, באמצעות המעסיק, וכפי שגם מודה התובעת- בסעיף 3 לסיכומים, מטרתם ההסכמית הינה - לייעל את גביית דמי החבר ודמי הטיפול המקצועי של התובעת, באמצעותו וסיועו של המעביד. 19. אם כן, מתעוררת השאלה כיצד משפיע הסדר זה, של ניכוי "דמי חבר" ו"דמי טיפול ארגוני" באמצעות המעביד, על חבותו של המעסיק - ובענייננו חובתה של הנתבעת כלפי התובעת. 20. ההוראה אשר מסדירה את נושא החבות של הניכויים הנ"ל- על מי חלה החובה, והסנקציה שניתן להפעיל בשל אי מילוי ההוראות, קבועה בסעיף 3ד להסכם 95, וזה לשונה: "חובת העובד בלבד "דמי חבר" ו"דמי טיפול" ינוכו משכרו של העובד. מובהר כי הסכם זה נעשה אך ורק על מנת לאפשר גבייה מרוכזת באמצעות ניכוי משכר העובדים ואין בו להטיל חבות כספית כלשהיא על המעביד כלפי או על ידי צד צד ב' . זאת בכפוף להוראות סעיפים 3(ב) ו- 3(ג') לעיל". היינו, החובה חלה על העובד בלבד. בהמשך הסעיף ובהקשר לחובת הניכוי מצאו לנכון הצדדים להזכיר ולהבהיר שוב,"מובהר כי הסכם זה נעשה אך ורק על מנת לאפשר גבייה מרוכזת באמצעות ניכוי משכר העובדים ואין בו להטיל חבות כספית כלשהיא על המעביד כלפי או על ידי צד ב'. זאת בכפוף להוראות סעיפים 3(ב) ו- 3(ג') לעיל ". כאשר פסקה זו משלימה ומבהירה את הסעיפים הקודמים (3א', 3ב' 3ג' אשר צוטטו לעיל), שם נרשם כי התובעת תגבה את הניכויים באמצעות המעביד ולפי רשימה שתימסר לו על ידי התובעת. פירוש הדבר הוא, כי חובת הגביה חלה על התובעת והיא זו שאמורה לפעול, ולהעביר לנתבעת את רשימת חבריה על מנת שתדע מאיזה עובד לנכות וכמה. באשר לשאלת הסנקציה שניתן להטיל כנגד מעסיק, התשובה לכך מצויה בסיפא של הסעיף אשר קובע כי - אין להטיל חבות כספית כלשהיא על המעביד. דהיינו, שלא ניתן להפעיל כנגד הנתבעת סנקציה של חיוב כספי כלשהו, לטובת התובעת. 21. נוכח נוסחו של סעיף 3ד להסכם 95 , לא רק שאין חובה על הנתבעת לנכות את דמי החבר, והטיפול, אלא הוסכם באופן מפורש שלא ניתן להפעיל כנגדה סנקציה של חיוב כספי כלשהו לטובת התובעת , והטעם לכך עפ"י הגיונם של דברים הוא כדלקמן: 22. מן הראוי לחזור שוב ולהדגיש כי, מטרת ההסכמים הנ"ל, וההוראות הקובעות שעל המעסיק לנכות את דמי החבר ודמי הטיפול הארגוני- נועדו רק על מנת להקל על ארגון העובדים בפעולת הגבייה ולא בכדי לחייב את המעסיק ולהטיל עליו אחריות כלשהי . 23. הואיל, ומתוקף תפקידה של התובעת כארגון עובדים, להיות בחוד החנית והכוח המניע בכל הנוגע לקידום ולשימור כוחה ובמילים אחרות - עליה מוטלת האחריות להגן על זכות הקיום שלה עצמה, שהוא אינטרס של כל החברים בה. היא הגורם הדומיננטי ביחסי העבודה ובתנאי העבודה, של העובדים בנתבעת,ולה יכולת ההשפעה. ולכן עליה מוטלת החובה להיות גורם אפקטיבי בכל הנוגע לגיוס חברים חדשים לשורותיה, ולהשיג את המטרות שלמענן היא הוקמה, ואת המטרות שלשמן נחתמו ההסכמים . 24. בזיקה לאמור לעיל, יש לפנות לסעיף 3(ב) להסכם 95 וכפי שכבר צויין לעיל, הוסכם כי על המעביד לבצע את הניכויים לפי רשימה שתימסר לו מהתובעת, ובסעיף 2 בנספח 1 לנספח ל"ההסכם מסגרת"-הסכם קיבוצי כללי בדבר דמי חבר ודמי טיפול ארגוני מקצועי , שם נקבע כי: " "דמי חבר" יועברו על פי רשימת מחשב שיגיש צד ב' למעביד, אחת ל-6 חודשים, ובה שמות העובדים (ומספר הזהות שלהם) שהביעו את הסכמתם בכתב לצד ב' להיות חברים". דהיינו התובעת היא זו שמחוייבת לנוהל של העברת רשימות של החברים בה, למעסיקים. וזאת, על מנת שיידעו המעבידים מיהם העובדים שיש לנכות משכרם את דמי החבר ו/או הטיפול. לא ניטען על ידי התובעת, כי היא מסרה לנתבעת רשימה כלשהי כאמור בסעיף זה ולו פעם אחת-בזמנים הרלוונטיים לתביעה, למרות שהיא מחויבת לעשות כן כל 6 חודשים. 25. הנתבעת לא חולקת על כך שהתובעת שלחה לה דרישה לתשלום חוב במכתב הנושא תאריך 3.3.05, בגין חוב שהצטבר מאז שנת 2003. אלא, שלא הוכח בפנינו כי עוד קודם למכתב הנ"ל, הייתה פניה לנתבעת מצד התובעת לנכות את הכספים המותרים לניכוי מחבריה העובדים בנתבעת- על פי רשימה שמית מצורפת כאמור בהסכמים עליה היא חתומה. למעשה התובעת לא ביצעה את המוטל עליה מתוקף ההסכם הנ"ל כדי לגרום לתובעת לפעול כאמור ובהתאם להסכם. 26. נקבע בפסיקה כי, הסכם קיבוצי לא רק שצריך לקיימו אלא שצריך גם לחיות אתו (דב"ע לא/1-4 בנק אוצר החיל בע"מ נ' הסתדרות הפקידים פד"ע ב' 260; עסק 1006/00 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' נאמנות התיאטרון הלאומי הבימה-לא פורסם). למעשה התובעת העבירה את כל האחריות למעסיק-בכל הנוגע לניכוי דמי חבר/טיפול, מבלי להעביר לנתבעת בכל 6 חודשים רשימה מעודכנת של חבריה כפי שהתחייבה בהסכם, על מנת שזו תנכה את דמי החבר/טיפול ולא טרחה לוודא שאכן הנתבעת מנכה מהעובדים את דמי החבר/טיפול בזמן אמת. אין לה אלא להאשים את עצמה. 27. יש להניח, כי לו הייתה פועלת התובעת בהתאם להוראות ההסכם מאז שנחתם, לא היה נצבר החוב אצל הנתבעת. היות ומהמסמכים עולה, כי לראשונה- לאחר שיהוי של שנתיים לפחות, היא עמדה על זכותה לפרוע את החוב לו היא טוענת, במכתב ששלחה לנתבעת רק בתאריך 3.3.05 עבור השנים 2003 ו-2004 (העתק מהמכתב צורף נספח ג' לסכומי התובעת). במעשיה אלו היא מסכנת את עצמאותה וקיומה, ויוצרת יתרון לטובת המעסיקים על ארגון העובדים, ואין לה אלא להלין על עצמה. 28. לאור הקביעות לעיל, ובהתאם להוראת סעיף 3ד להסכם 95, אשר קובע כי אין להטיל חבות כספית כלשהיא על המעביד כלפי או על ידי התובעת, בגין אי דמי חבר או דמי טיפול ארגוני, אין לעשות כן במקרה דנן. וגם לאור הוראת סעיף 5 לנספח 1 הקובעת כי: "מוסכם כי איחור בהגשת רשימות חברים במועדים דלעיל או בדרישה לתשלום דמי טיפול לא תאפשר ביצוע הניכוי במועדו וכי לא יבוצעו ניכויים ו/או העברות רטרואקטיביים בכל תקופת תוקפו של הסכם זה, אלא אם הסכים המעביד לכך." כפי שכבר צויין לעיל, לא הוכח ואף לא נטען על ידי התובעת כי היא הגישה את רשימת חבריה לנתבעת -במועד כלשהו, על מנת שזו תנכה את הכספים מעובדיה על פי הרשימה. לפיכך, ולנוכח הסעיף הנ"ל, לא ניתן כלל לנכות כספים מהעובדים רטרואקטיבית. 29. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי יש לדחות את תביעת התובעת לחייב את הנתבעת בשיפוי בגין אי ניכוי כספים מהעובדים והעברתם אליה, ולו בשל כך שהיא לא עשתה את המוטל עליה, ולא הגישה את רשימת חבריה במועד כאמור בהסכם. 30. למעלה מן הצריך נציין כי סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח - 1958, קובע את הניכויים שמותר למעסיק לנכות משכרו של עובד, כולל דמי טיפול מקצועי ארגוני, מכוח הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, או שהעובד הסכים לכך בכתב לניכוי כאמור. התובעת לא טענה לחבות הניכוי של דמי חבר/טיפול מכוחו של צו הרחבה או הסכם קיבוצי המחייב את הנתבעת בניכוי דמי טיפול מקצועי ארגוני מהעובדים לטובת התובעת. וכן התובעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה שעובדי הנתבעת הסכימו לניכויים בכתב . לפיכך למרות שמכוח סעיף 25 לחוק הגנת השכר היה מותר לנתבעת לנכות את הניכויים האמורים אולם היא לא הייתה מחויבת לעשות כן. 31. כידוע, תכליתם של יחסי עבודה קיבוציים , במיוחד בעת חילוקי דעות, להביא לדיאלוג בין השותפים להסכמים, ובענייננו, בין ארגון העובדים לבין המעסיק, ולכן אין מקום לנקוט בצעדים חד צדדיים אלא לאחר שמוצו כל ההליכים, במיוחד כאשר קיים בהסכם סעיף פיתרון חילוקי דעות (ראו, עס"ק 70/05 ארגון עובדי בנק המזרחי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ לא פורסם). ובהתאם לאמור, סעיף 11 לנספח הסכם מסגרת- הסכם קיבוצי כללי בדבר דמי חבר ודמי טיפול ארגוני מקצועי קובע כי : " כל חילוקי הדעות באשר להסכם זה לרבות פרשנותו, ביצועו, שינויו, קיום ההתחייבויות על פיו, תוקפו וקביעת מועדי תחולה יובאו להכרעה ב"ועדת מעקב" משותפת, שתורכב מיו"ר האגף לאיגוד מקצועי ויו"ר ועדת העבודה של לשכת התיאום, שיוכלו להסמיך נציגיהם לצורך זה, אם יראו זאת לנכון. הצדדים ויחידיהם מחוייבים למלא אחר החלטות "ועדת המעקב" ולפעול על פיהן." ובסעיף ט' שבפרק ח' להסכם הענפי הוסכם כי : "ההסתדרות וההתאחדות ימנו ועדה פריטטית, שבה חברים שני הצדדים במספר שווה. ועדה זו תקבל דיווח על המו"מ הענפי בחילוקי הדעות בין שני הצדדים ויחידיהם. החלטות הוועדה הפריטטית תהיינה סופיות. בועדה זו ידונו גם בסכסוכים בין העובד הבודד למפעל הבודד." יש להצטער על כך שהתובעת מלכתחילה בחרה לפנות לבית הדין בעניין הנדון, עוד בטרם יישמה את סעיפי ההסכם באמצעות פניה לוועדה פריטטית או לוועדת מעקב, בנושא הנדון. חשוב לזכור שמטרת ההסכמים הקיבוציים בכלל, ותכליתו של הסכם 95 בפרט, עניינו שיתוף פעולה של הנתבעת עם התובעת ולטובתה (שהרי לנתבעת אינטרסים מנוגדים לתובעת), על כן מן הראוי היה שהנתבעת תקיים ותיישם את הוראות ההסכם, שכל כולו נועד על מנת להקל ולסייע לה בגביית דמי החבר ודמי הטיפול הארגוני והמקצועי של חבריה. 32. לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית בזאת . 33. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. חוזההסכם קיבוצי