1. בית הדין האזורי בירושלים (סגן השופט הראשי כליף; תב"ע מו/242 - 2 עד מו/2-248) דחה את תביעות המשיבים לתוספת ביטול שעות קיץ בשיעור % 3 וקיבל את תביעתם להפרשי שכר בגין תוספת ביגוד ובגין הכללת תוספת השחיקה בבסיס לחישוב תוספת קידום. המדינה הגישה ערעור נגד קביעות בית הדין לגבי רמות קצובת הביגוד והכללת תוספת השחיקה כבסיס לחישוב שכר קידום. המשיבים הגישו ערעור שכנגד בנושא ביטול תוספת שעות הקיץ בשיעור 3%. המשיבים הם עובדי מדינה המועסקים כעובדי מחקר במכוני מחקר שונים של המדינה. אולם, הם אינם נמנים עם עובדי המחקר ברשות לפיתוח אמצעי לחימה (רפא"ל) או מערכת הביטחון. המשיבים מדורגים בדירוג עובדי מחקר ומיוצגים בניהול משא ומתן קיבוצי על ידי החטיבה האוטונומית לעובדי מחקר בהסתדרות המהנדסים של ההסתדרות הכללית (להלן: החטיבה ). 3. העתירה נוגעת לשלושה נושאים: א) תוספת ביגוד - ערעור המדינה; ב) תוספת השחיקה - ערעור המדינה; ג) ביטול שעות קיץ - ערעור שכנגד של המשיבים. נתייחס לכל נושא בנפרד, והעובדות הדרושות לנושא יפורטו בכל פרק. תוספת ביגוד 4. על פי כתב התביעה מקור זכותם של עובדי המחקר המקבלים קהל לקבל תוספת ביגוד היה הסכם קיבוצי מיוחד, שנקרא "הסכם 78-80", ונחתם ביום 11.11.1979 (נספח 2 לכתב התביעה). לטענת המדינה בכתב ההגנה. אין התייחסות בהסכם קיבוצי זה לתוספת ביגוד. עיינו בהסכם ולא מצאנו התייחסות לתוספת ביגוד. על כן, אין לקבוע שהמשיבים זכאים לתוספת ביגוד מכוח הסכם קיבוצי. טענה נוספת של המשיבים היתה, כי הוסכם בעת עריכת הסכם 78-80 על תשלום תוספת ביגוד טענה זו נתקבלה על ידי בית הדין קמא והיא מעוגנת בחומר הראיות. בהוראות הביצוע של אותו "הסכם 78-80", שהוצאו על ידי הממונה על השכר ביום 12.11.1979, נאמר: "6. ביגוד - לכל עובדי המחקר תשולם קצובת ביגוד כמו למקבלי קהל בתחולה מ-1.4.78". ואכן המדינה שילמה למשיבים, שהם מקבלי קהל, תוספת ביגוד החל מ-1.4.78, כמו לעובדי המדינה המקבלים את התוספת. על כן, למשיבים המקבלים קהל יש זכות מכוח הסדר קיבוצי לקבל תוספת ביגוד כמו מקבלי קהל בשירות המדינה, החל מ-1.4.78. ואכן ממועד זה הם קיבלו תוספת ביגוד. 5. ב-15.2.1982 אישר מנכ"ל משרד האוצר לעובדי משרדו תשלום קצובת ביגוד לפי שיטה חדשה, בה 4 רמות תשלום על פי דרגת העובד, ולפיה זכו לסכום גדול יותר ממה שקיבלו לפי השיטה הקודמת, שהיתה קיימת עדיין לגבי שאר עובדי המדינה. בחודש אוקטובר 1982 אושר תשלום קצובת ביגוד לעובדי משרד הפנים לפי השיטה החדשה. כפי שניתן לצפות, בקשו כלל עובדי המדינה גם הם לקבל קצובת ביגוד על פי השיטה החדשה, ובחודש נובמבר 1982 (9.11.1982), אושר תשלום קצובת ביגוד לפי השיטה החדשה לעובדי מדינה מסויימים הזכאים לקצובת ביגוד כמקבלי קהל, בתחולה מ-1.4.1982. השיטה החדשה הוחלה, בתקשי"ר פיסקה 28.4 (ת/28) על קבוצות רבות בשירות המדינה, כך שניתן לאמר שהיא חלה על "מקבלי קהל בשירות המדינה". עם זאת, בסעיף התחולה של פסיקה 28.4 לא מצאנו התייחסות לעובדי המחקר. אולם, גם המדינה היתה בדעה שיש להחיל את השיטה החדשה על עובדי המחקר, ושילמה להם תוספת ביגוד לפי השיטה החדשה החל מ-1.4.1982. דא-עקא, אימוץ שיטת התשלום של תוספת ביגוד לעובדי המחקר לא היתה זהה ליישומה לגבי כלל עובדי המדינה. הקצובה לא שולמה לעובדי המחקר באותה צורה ששולמה לעובדים אחרים, היינו - על פי 4 רמות בהתאם לדירוג העובד. אלא, כל עובדי המחקר סווגו ברמה הנמוכה מבין 4 הרמות. מצב זה שונה ב-1.4.1989, וממועד זה ואילך משולמת למשיבים קצובת הביגוד ברמה המתאימה לדרגתם. 6. תביעתם של המשיבים הינה להפרשים שבין קצובת הביגוד ששולמה להם בפועל בשנים 1989-1982 לבין קצובת הביגוד לה היו זכאים על פי דרגתם. טענתם של המשיבים היתה, כי היה על המדינה ליישם את שיטת תשלום הביגוד בדומה ליישום השיטה לגבי כלל עובדי המדינה, כולל רמות הדירוג בהתאם לדרגת העובד. המשיבים טענו, כי אין להפלות בינם לבין קבוצות אחרות שקבלו קצובת ביגוד על פי דרגתם. הם הסתמכו על עקרון השוויון שנקבע בפסק בוררות בר"מ 1/84 של המוסד לבוררות מוסכמת, ועל המשפט המנהלי השולל אפליה פסולה. בית הדין קמא קיבל את טענת המשיבים בענין זה וקבע, כי אין מקום להבחנה בין עובדי המחקר לבין עובדים בשירות המדינה, וכי אבחנה כזו היא בגדר הפליה פסולה. 7. טענות המערערת היו, כדלקמן: מאחר שקצובת הביגוד שולמה על פי החלטה חד-צדדית של המעביד, קביעת תנאי תשלום של קצובת ביגוד הינה בתחום הפררוגטיבה שלו. פסק הבוררות של המוסד לבוררות מוסכמת התייחס למועד תחילת התשלום, וקבע שהוא יהיה אחיד לכלל עובדי המדינה. אולם בפסק הדין לא נדונה זכותם של עובדי המדינה לקצובת ביגוד. עוד ציינה באת כוח המדינה, כי אף עובדי המחקר במערכת הביטחון קבלו כולם קצובת ביגוד לפי הרמה הנמוכה. 8. הכרעה - לפנינו מקרה של אימוץ תנאים שתקבל קבוצת עובדים (כלל עובדי המדינה) על ידי קבוצה אחרת (עובדי המחקר). אין מחלוקת לגבי עצם אימוץ השינוי בשיטת תשלום תוספת הביגוד, שכן החל מיום 1.4.1982, שינתה המדינה את שיטת תשלום תוספת ביגוד לגבי המשיבים. השאלה העומדת לדיון היא, האם המדינה יישמה נכון את תנאי שיטת תשלום קצובת הביגוד לגבי המשיבים? המדינה לא הצביעה על הסכמה כלשהי בין הארגון היציג לבין המדינה בנושא זה. אולם, בהנחה שהמדינה רשאית ליישם את השיטה החדשה לגבי המשיבים בצורה שונה מיישומה לגבי כלל עובדי המדינה, עליה לעשות כך על ידי הודעה ברורה ומפורשת. ביצוע השיטה בפועל אינה הודעה מוסמכת כזאת. לא מצאנו הודעה חד-צדדית של המדינה משנת 1982, שניתן להגדירה כהסדר קיבוצי, בענין יישום השיטה אחרת לגבי המשיבים, שיטת הצמדת תנאי תוספת הביגוד של עובדי המחקר לאלה שמקבלים כלל עובדי המדינה נמשכה בשנים 1982 עד 1989, ובלי הסדר קיבוצי מפורש בענין, לא מצאנו טעם ליישם את השיטה החדשה בצורה שונה לגבי עובדי המחקר. באת כוח המדינה הסתמכה על מכתב הממונה על השכר משנת 1989, אך אין בו כדי לשנות את זכויותיהם של המשיבים בדיעבד משנת 1982. מכאן, שהתוצאה אליה הגיע בית הדין קמא מקובלת עלינו, אם כי מסיבות אחרות. אנו דוחים את הערעור, והמשיבים זכאים להפרשי תוספת ביגוד לתקופה מ-1.4.1982 ועד 1.4.1989. התביעה לכלול "תוספת שחיקה" בבסיס לחישוב "שכר קידום" 9. המצב לפני "הסכם השחיקה" א) על פי פיסקה 42.301 לתקשי"ר המשכורת המשולבת (היינו - השכר המשולב) "מורכבת ממשכורת משולבת תחילית ותוספות ותק משולבות, כפי שנקבעו בהסכמי השכר". עובדי המחקר מקבלים תוספת בגין ותק במספר צורות: (1) עובדי מחקר בדרגות ג' עד א+ (או א1) מקבלים, בהתאם לנאמר בהסכם הקיבוצי מיום 11.11.1979, ובטבלה שצורפה להסכם. הטבלה מתחשבת במספר שנות ותק ואחוז מסוים בגין "קידום". לעובדים הללו מתווספים "גרירת ותק", על פי פיסקת 24.463. התקשי"ר מתייחס לתשלום ותק לשתי קבוצות עובדי מחקר, וזאת בפיסקות 24.46, 24.430 ו-24.431, בפיסקה הראשונה נקבעה, כדלקמן: "24.46. ותק עובדי מחקר 24.460 עובדי מחקר - תוספת הוותק לעובד מחקר המדורגים בדרגות ה' (שנה א') עד ד (ד"ר) - תחושב ... 24.461 שיעור שכר קידום - עובד המדורג בדרגות ג-א1, זכאי לשיעור קידום ותק באחוזים ממשכורתו בתחילית המשולבת החל משנת הוותק המוכרת השנייה. בעד שנה זו יקבל 7.5% והחל מראשית שנת הוותק השלישית ואילך - תוספת של 2.5% לכל שנת ותק עד לשיעור המרבי שנקבעו לדרגתו." (2) עובדי מחקר בדרגות נמוכות מדרגת ג' מקבלים תוספת ותק, כפי שצוינה בפסקאות 24.430 ו-24.431 לתקשי"ר. פיסקה 24.431 קובעת, כדלקמן: "עובד המדורג באחד הדירוגים הנקובים לעיל [כולל דירוג עובדי מחקר - ס.א.] למעט עובד המדורג בדירוג עובדי המחקר בדרגה ג ומעלה, מקבל: (א) תוספת ותק כמספר שנות שירותו .... תוספת ותק [זו] . .. מוכרת לצורך תשלום משכורת ותהווה בסיס לחישוב גמולים הנקבעים באחוז מן המשכורת המשולבת. . .". ב) נוסיף, כי בהסכם הקיבוצי מ-11.11.1979 צוין, כי דרך חישוב תוספת הוותק הינה סכום אחיד כפול שנות הוותק. ואילו הדרך לחשב את תוספת קידום הותק תהיה בהתאם לאמור בהסכמים הקיבוציים או בהסדרים הקיבוציים של עובדי המחקר, שהיא סכום המשכורת המשולבת כפול אחוז, היינו - תוספת קידום היא תוספת אחוזית. בהסכם הקיבוצי של עובדי המחקר משנת 1979 הוגדרו "תוספת ותק" ו-"שכר קידום", כדלקמן: "תוספת ותק 7. (א) תוספת ותק לדרגות השכר ה1 עד (ד"ר) - כולל - תקבע כסכום אחיד לכל דרגה בהתאם לשנות הוותק המאושרות" "שכר קידום... 8. (א) שכר הקידום יהא כפי שניקבע או שיקבע מעת לעת בהסכם הקיבוצי או בהסדר הקיבוצי לגבי עובדי מחקר במערכת הביטחון". מכאן, כי תוספת הוותק מחושבת על בסיס של סכום, ואילו תוספת קידום ותק מחושבת על בסיס של אחוזים מהשכר. ג) ענייננו נוגע לתוספת ותק . נוספת, המשולמת על פי "הסכם השחיקה" והנקראת "תוספת ותק שחיקה", כפי שיוסבר להלן. 10. "הסכם תוספת השחיקה" א) בהסכם הקיבוצי, שנחתם ביום 19.1.1984 (להלן: הסכם השחיקה ניתנה לכל העובדים במשק, כולל עובדי המחקר, תוספת שכר שנקראה "תוספת השחיקה". המורכבת מסכום קבוע (תוספת אחידה) המשתלם לכל עובד וכן תוספת שחושבה בהתאם לוותק העובד. ב) סעיפי הסכם השחיקה הנוגעים לענייננו, הן כדלקמן: "2. למען הסר ספק מוסכם כי תוספת השכר תהיה שכר לכל דבר ועניין... ותראה כשכר משולב לכל דבר ועניין, אולם לא תשולב בשלב זה בסולם השכר המשולב . 3. א. הערך הכספי של שנת ותק לצורך זיכרון דברים זה הוא 66 שקלים. .. ב. ערך שנת ותק יוכפל במספר שנות הוותק שעובד מקבל עליהן תשלום והתוצאה תתווסף לתוספת השכר ודינה כדין תוספת השכר. ג. למען הסר ספק, בכל מקום בזיכרון דברים זה "תוספת השכר" פירושה לרבות התוספת על-פי סעיף זה. 4. התוספת לשכר תכלל בבסיס חישובן של כל התוספות האחוזיות בשכר, אולם למרות האמור בכל הסכם קיבוצי אחר. לא תעודכן כל תוספת שאינה אחוזית, בין אם היא שכר לכל דבר ועניין ובין אם לאו, על ידי התוספת לשכרי ..". ג) מכאן, כי ב"תוספת שחיקה" מרכיב אחיד לכל העובדים בשיעור 5,000 שקל ישן, ובנוסף מרכיב משתנה לכל עובד, שנקרא "תוספת ותק שחיקה", ומחושב על הבסיס של 66 שקל כפול מספר שנות ותק של העובד. במלים אחרות, "תוספת השחיקה" = "תוספת השחיקה האחידה" + "תוספת ותק שחיקה". ד) המדינה שילמה לכלל עובדי המדינה, כולל עובדי המחקר, את תוספת השחיקה. תוספת השחיקה אינה נכללת בחישוב תוספת הותק של עובדי המחקר בדרגות הנמוכות (המקבלים תוספת של סכום ולא תוספת אחוזית). המחלוקת בין הצדדים בתובענה דנן התעוררה, משום שתוספת השחיקה לא נכללה בחישוב תוספת הקידום, על אף שתוספת זו הינה תוספת אחוזית. 11. עמדות הצדדים והחלטת בית הדין האזורי תביעת המשיבים בנושא זה היתה, לכלול את תוספת השחיקה בחישוב תוספת הקידום, לתקופה החל מ-1.1.1984 ועד 31.3.1986. התביעה איננה מתייחסת לתקופה שלאחר מועד זה, משום שהמצב השתנה מכוח הסכם קיבוצי, ומאז נכללת תוספת השחיקה בשכר המשולב. טענתם העיקרית של המשיבים היתה, כי כיוון שסעיף 4 להסכם השחיקה קבע, כי "התוספת לשכר תכלל בבסיס חישובן של כל התוספות האחוזיות בשכר . .", ותוספת, שכר קידום הינה תוספת אחוזית, עולה מכך שיש לכלול את תוספת השחיקה בחישוב שכר הקידום. בית הדין האזורי היה בדעה, כי תוספת ותק אמנם משולמת בגין וותק העובד במפעל, אולם תוספת קידום משולמת בגין שהייה ודרגה. מכאן, שמדובר בשתי תוספות שונות. מאחר שתוספת קידום אינה משולמת בגין ותק והינה תוספת אחוזית, יש לכלול את חוספת השחיקה בחישוב השכר המשולב לצורך חישוב תוספת הקידום. על כך הערעור של המדינה. 12. ההכרעה א) מעיון בהסכמים הקיבוציים ובדפי התקשי"ר שהוגשו לבית הדין עולה, כי תוספת קידום הינה תוספת ששיעורה נקבעה על פי ותקם במפעל של עובדי מחקר בדירוגים מ-ג' ועד א+. יוצא אפוא, כי עובדי מחקר בדרגות נמוכות מקבלים תוספת ותק על בסיס סכום, ואילו עובדי מחקר בדרגות הגבוהות מקבלים תוספת ותק אחוזית. ב) בבואנו לפרש את ההסכם הקיבוצי - הסכם השחיקה - עלינו לעיין בראש ובראשונה בלשונו ולהתחשב בהוראות ההסכם כמקשה אחת, וכן לעיין במכלול מערכת ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים. ג) אין זה עולה מהסכם השחיקה וממכלול ההסכמים החלים על הצדדים, כי עובדי המחקר זכאים פעמיים לתוספת שחיקה בגין הותק. כמו כן, אם ניתן לפרש הוראה בהסכם קיבוצי לכאן ולכאן. אין לפרשה כמעניקה לחלק אחד מעובדי המחקר תשלום כפול בגין ותקם, ואילו לחלק האחר של עובדי המחקר תשלום שאינו כפול בגין ותקם. הסכם תוספת השחיקה קובע, כי "בשלב זה" התוספת לא תהיה חלק מהשכר המשולב. מאוחר יותר, בהסכם הקיבוצי משנת 1986, נקבע כי תוספת השחיקה תיכלל בשכר המשולב. הדבר מלמד, שלפני כן לא נכללה תוספת זאת בשכר המשולב. זאת ועוד, העובדה שהארגון היציג לא הגיש את התביעה אומרת דרשני. ד) התוצאה היא, כי הערעור המדינה מתקבל בנושא תוספת השחיקה. ביטול תוספת שעות קיץ - הערעור שכנגד 13. הגשת ערעור שכנגד שלא נוגע לערעור ערעור המדינה מתייחס רק לתוספת ביגוד ולתוספת שחיקה, ואינו נוגע כלל לבושא ביטול תוספת שעות קיץ, שכן בנושא זה נתקבלה עמדת המדינה. הערעור שכנגד מתייחס רק לביטול תוספת שעות הקיץ. הערעור שכנגד מתייחס אפוא לנושא שלא הועלה בערעור. הערעור שכנגד הוגש לאחר שחלף המועד להגשת ערעור. באת כוח המדינה לא ביקשה מאיתנו שלא לדון בערעור שכנגד, אך גם בית הדין רשאי להעלות את הנושא, ובעת שמיעת הערעור עשה כן אב בית הדין. בית דין זה אימץ את הכלל, שנקבע על ידי בית המשפט העליון, לפיו אין להגיש ערעור שכנגד שאינו נוגע לנושא שהועלה בערעור. הכלל הוא, כי ערעור שכנגד יכול לתקוף קביעה בענין שהוא נושא הערעור, ואין להעלות בו ענין שונה ממנו בתכלית (דב"ע תשן/88 - 3 הסתדרות מדיצינית הדסה - אלפרוק, פד"ע כ"ב 392, 401; דב"ע נא/50 - 3 נדיר - חנגאל, פד"ע כ"ג 378, 380). בפסקי דין שלא פורסמו, דב"ע נב/30 - 3 ארז - לרום מלונות, ו-דב"ע נג/110 - 3 בן-שושן - תה ויסוצקי, נקבע כי אין לשמוע ערעור שכנגד בנושא פיצוי הלנת פיצויי פיטורים כאשר נושא הערעור היה פיצויי פיטורים. לא שמענו תשובה מבא כוח המשיבים אשר תשכנע אותנו, כי במקרה זה היה מקום לחרוג מן הכלל. במקרה דנן הנושא אשר הועלה בערעור שכנגד אינו קשור לנושאים שהועלו בערעור, ואם המשיבים רצו להעלות את נושא ביטול תוספת שעות הקיץ היה עליהם להגיש ערעור רגיל במועד. על כן, נדחה הערעור שכנגד. 14. סוף דבר - אנו מקבלים את ערעור המדינה בנושא תוספת השחיקה, ודוחים את הערעור בענין תוספת ביגוד. נדחה הערעור שכנגד, של עובדי המחקר בנושא תוספת שעות קיץ. לאור תוצאות המשפט, כל צד ישא בהוצאותיו. חוזההסכם קיבוצי