1. בתאריך 27.6.1979 נכרת זכרון דברים בין הנתבע מצד אחד ולבין ההסתדרות הכללית (להלן-ההסתדרות) וארגון מנהלי ומורשי החתימה של הנתבע (להלן - הארגון) מצד שני. שנרשם כהסכם קיבוצי (להלן יקרא - הסכם היישום). 2. סעיף 2 להסכם היישום קובע: "מוסכם בזה על החלה מלאה של תנאי שכר, טבלת שכר, רמות שכר, תנאים נלווים, עדכון תעריפים, שיטות דיון אישי וטיוטת קידום הקיימים בבל"ל ביום חתימת זכרון דברים זה ושיהיו קיימים מעת לעת, על מנהלים ומורשי חתימה בבנק בהתאם לדרגה, התואר והדרג. למרות האמור לעיל, באם יתעורר צורך בהתאמה לשם ביצוע החלה כנ"ל, תבוצע התאמה בעת ובמידת הצורך. למען הסר ספק, נקבע בזה, כי המונח תנאים נלווים איננו כולל נושאים שבתחום ניהול וסדרי עבודה". 3. בל"ל מאפשר לעובדיו, הפורשים מעבודתם בגיל 65, או עקב נכות, או לשארי עובדיו, הנפטרים במהלך עבודתם, לקבל פנסיה במקום פיצויי פיטורים ותגמולים, והכל בתנאים מסוימים המקובלים אצלו. (להלן - האופציה הפנסיונית). 4. באוגוסט 1988 ביקש הארגון, אשר התובעים נמנים על חבריו, להחיל את האופציה הפנסיונית על חברי הארגון מכוח הסכם היישום. 5. המחלוקת היחידה בין הצדדים היא, האם המונח "תנאים נלווים" כולל בתוכו את האופציה הפנסיונית, ולכן מכוח הסכם היישום יש להחילו על חברי הארגון. 6. א) התובעים טוענים, שהמונח "תנאים נלווים" כולל בתוכו גם את האופציה הפנסיונית; ב) לטענת התובעים, שהמונח "תנאים נלווים" כולל בתוכו גם את האופציה הפנסיונית; (1) סעיף 2 להסכם היישו קובע "החלה מלאה" של התנאים המפורטים בו, ואין לפרש החלה מלאה, אלא כהעתקת תנאי השכר, "התנאים הנלווים" והיתר תנאי העבודה, והחלתם המלאה על עובדי הנתבע. (2) גם הקביעה בסעיף 2 להסכם היישום בדבר הצורך בהתאמה לשם ביצוע החלה כנ"ל, מעידה על כך, כי כאשר לא קיים צורך בהתאמה, החלת תנאי העבודה הנהוגים בבל"ל חייבת להיעשות באופן אוטומטי. (3) הפסקה בסיפה לסעיף 2 להסכם היישום לפיה: "למען הסר ספק נקבע בזה, כי המונח 'תנאים נלווים' אינו כולל נושאים שבתחום ניהול וסדרי עבודה", מעידה על כך, שלמונח "תנאים נלווים" ייחסו הצדדים משמעות כה רחבה וגורפת, עד שהיה צורך לקבוע שלפחות, נושאים שבתחום ניהול וסדרי העבודה, אינם חלק מהמונח "תנאים נלווים". (4) ברישה לסעיף 2 להסכם היישום מופיעים הביטויים "תנאי שכר, גמלת שכר, רמות שכר", כלומר המלה "שכר" נוספה לכל אחד מביטויים אלה, אך מלה זו "שכר", לא נוספה למונח "תנאים נלווים". ללמדך, שכוונת הצדדים היתה לתנאים נלווים שאינם שכר. 7. בנוסף לאמור לעיל, טוענים התובעים טענות נוספות אלה לגבי צדקת פירושם למונח "תנאים נלווים". א) פירושם של התובעים למונח "תנאים נלווים" נסמך גם על פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה, לפיה כולל המונח "תנאים נלווים" גם תגמולי פרישה; ב) בדיון קודם בין הצדדים, ביחס לפירוש המונח "תנאים נלווים", נקבע כי המונח "תנאים נלווים" כולל בתוכו תנאי עבודה רבים, ויש לראות בכך השתק פלוגתה (דב"ע מו/30 - 4 [1], בע' 441; להלן - פסק-דין בנק איגוד הראשון); ג) האמור בסעיף 10 סיפה להסכם היישום, לפיו "נציג הבכירים יהא רשאי לעקוב אחרי ... עדכון שוטף של השכר וכל התנאים האחרים כפי שיחולו מפעם לפעם בבל"ל", מעיד על כך, שכוונת הצדדים היתה להחלת כל התנאים האחרים; ד) גם האמור בסעיפים 6 ו-11 להסכם היישום מעיד על כך, שהמושג "תנאים נלווים" כולל גם את התנאים הנזכרים בסעיף 6 (ג) להסכם היישום, וגם ביטוח חיים, כנזכר בסעיף 11 להסכם היישום; ה) התנהגות הצדדים במהלך השנים מעידה על פירוש רחב למונח "תנאים נלווים", לרבות החלת תנאים, שמקבלים העובדים בבל"ל עם סיום עבודתם, כמו: מענק יובל שלם, הטבות לבוגרים שסיימו את עבודתם בבנק, פדיון ימי חופשה צבורים, וכיו"ב; ו) העובדה, שלא נחתם הסכם קיבוצי לגבי חברי הארגון, מעידה על יישום גורף של תנאי העבודה בבל"ל על חברי הארגון. הדבר בולט במיוחד בהשוואה למוסכם ביחס לתנאי העבודה של הפקידים, לגביהם היתה הצמדה חלקית בלבד לתנאי העבודה בבל"ל. 8. על טיעון זה של התובעים, משיב הנתבע בטענות אלה: א) דווקא לשון ההסכם תומכת בטיעוניו, לפיהם אין המונח "תנאים נלווים" כולל בתוכו את האופציה הפנסיונית, כפי שיפורט להלן: (1) אין הגדרה למונח "תנאים נלווים" בהסכם היישום. (2) המבוא להסכם היישום מטפל ביישום דרגות מנהלים ומורשי חתימה העובדים בנתבע לטבלת בל"ל. את פירוט הנושאים המוצמדים המופיע בסעיף 2 להסכם היישום, יש לפרש בהתאמה למבוא להסכם. (3) פרט למונח "תנאים נלווים", כל התנאים המופיעים בסעיף 2 להסכם היישום קשורים אל "דירוג" ואל "טבלה". התובעים מבקשים לעקור מונח זה של "תנאים נלווים" מן המכנה המשותף של שאר התנאים, הכלולים בסעיף 2 להסכם היישום. (4) על-פי סעיף 6 להסכם היישום, "התנאים הנלווים" כוללים גם תנאים, שאינם נובעים מדירוג, או מטבלה, אך אינם כוללים את כל "התנאים הנלווים" האפשריים; ב) בת/27, שעניינו "התנאים הנלווים" של הפקידים, לא הוחלה האופציה הפנסיונית; ג) הסכם היישום לא בא להוסיף תנאים על אלה שהיו קיימים כבר בלאו הכי על-פי הסכם היישום משנת 1976 (להלן - הסכם 1976), כפי שעולה במפורש מלשון הסכם היישום; ד) בתקופת השנים 1979 - 1988 פרשו מהנתבע כ- 35 מורשי חתימה (להלן - מו"חים) אשר יכולים היו להיות זכאים לאופציה הפנסיונית, אך איש לא דרש, לרבות ההסתדרות, את מימוש האופציה הזאת בכל אותה תקופה; ה) חלק מתנאי בל"ל אומצו על-ידי הנתבע בהסכמה ללא כל זיקה להסכם היישום; ו) פסק-דין בנק איגוד הראשון [1] אינו מהווה השתק פלוגתה בתיק זה, אלא כל מה שנקבע בו הוא, כי המונח "תנאים נלווים" כולל בתוכו תנאי עבודה רבים, אך לא כל תנאי העבודה; ז) סעיף הצמדה בהסכם קיבוצי יפורש פירוש מצמצם, בכל אותם מקרים, בהם אין הסעיף המוצמד ברור וחד-משמעי. במקרה הנוכחי, המונח "תנאים נלווים" אינו ברור וחד-משמעי, ולכן יש לפרשו פירוש מצמצם, ואין לאכוף באמצעותו את האופציה הפנסיונית, שהיא הסדר יוצא דופן במשפט העבודה הישראלי. 9. עד כאן טענות הצדדים. 10. א) המוטל על בית-הדין בפסק-דין זה הוא לפרש מונח בהסכם קיבוצי, שלא הוגדר באותו הסכם; ב) על-פי הפסיקה "למונחיםולניבים שבהסכם קיבוצי, שלא הוגדרו באותו הסכם, יש ליתן משמעות כמקובל במערך העבודה, ולמונחים 'טכניים' מתחום משפט העבודה - כמשמעותם בדיני העבודה" (דב"ע לא/1 - 4 (2) בע' 269, מול האות ב, להלן - פסק-דין בנק אוצר החייל). כלל זה הוא הכלל העיקרי, שינחה אותנו בפירוש המונח שבמחלוקת; ג) מן הראוי לציין, כי בסעיף 25 (ג) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, נקבע כי "ביטויים ותניות בחוזה, שנוהגים להשתמש בהם בחוזים מאותו סוג, יפורשו לפי המשמעות הנודעת להם באותם חוזים". דרך פירוש זו דומה ביותר לדרך הפירוש שנקטה הפסיקה בפסק-דין בנק אוצר החייל ביחס למונחים ולניבים שבהסכם קיבוצי, שלא הוגדרו באותו הסכם; ד) משמעות המונח "תנאים נלווים", כפי שפורש על-ידי בית-הדין הארצי לעבודה, כולל בתוכו "מגוון של טובות הנאה, שלהן זכאי העובד בנוסף לשכר עבודה, במשמעות הצרה של המושג, והן חופשות למיניהן, תגמולי פרישה ופיצויים בגין סיום יחסי עובד ומעביד, דמי הבראה, ביגוד, כיסו הוצאות השתלמות, כיסוי הוצאות רכישת ספרות מקצועית, השתתפות בשכר לימוד של ילדי העובד וכיו"ב. המשותף לכל אלה הוא, שבאים למטרה מסוימת או מטעם מסוים ואין הם קשורים ישירות לעצם ביצוע העבודה, אלא רק נלווים לה. בכך ההבדל בין "תוספת שכר" כגון תוספת יוקר, תוספת מקצועית, וכיו"ב לבין זכויות נלוות, שכנגדן אין המעביד מקבל תמורה ישירה בייצור או בשירות ... זכות נלווית במערכת זכויות העובד כלפי מעבידו ניתן להגדיר בזכות לכסף, או לשווה כסף, כך שהיא משקפת ביציאות העבודה ... אשר לעובד ממעבידו, במישרין, או בעקיפין, הקשורה בעבודתו, אך אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המלה, היינו - התמורה בעד עבודה שנעשתה. תרצה תאמר, כי זכות נלווית היא בגדר תגמולים נוספים, יהיו אשר יהיו, המשתלמים במישרין, או בעקיפין, במזומן או בעין, על-ידי המעביד לעובד, והבאים מהיות העובד מועבד, במשמעות של הדיבור ANY ADDITIONAL EMOLUMENTS באמנת העבודה הבינ-לאומית בדבר שכר שווה משנת 1951 ("דב"ע לז/131 - 3 [3] בע' 312, סעיפים 5 ו-6, להלן - פסק-דין קלר. ההדגשות לא במקור); ה) כפי שניתן ללמוד מהגדרה זו שבפסק-הדין קלר [3], זכויות נלוות נבדלות מתוספות שכר הכוללות מגוון רחב ביותר של זכויות; ו) בית-הדין הארצי לא סטה מהגדרה רחבה זו של המונח "תנאים נלווים" שבפסק-דין קלר [3], ומונח זה נזכר במספר פסקי-דין כמפורט להלן, בחלקם תוך אזכור פסק-דין קלר [3]: 1. דב"ע מה/5 - 7 [4], בע' 426, סעיף 11. 2. בפסק-דין בנק איגוד הראשון [1], בו אומצה ההגדרה הרחבה של פסק-דין קלר [3]. 3. דב"ע מז/160 - 3 [5], בע' 224, סעיף 3, 4. דב"ע תשן/74 - 3 [6], בע' 478, סעיף 13. 5. דב"ע נא/134 - 3 [7]; ז) בדב"ע תשן/53 - 8 [8] נדונה שאלת מתן מענק יובל לרגל מלאת 75 שנים לפעילות בל"ל, גם לעובדי בנק קופת עם, שתנאי השכר, התנאים הסוציאליים והתשלומים הנלווים הושוו לאלה של בל"ל; ח) בית-הדין הארצי קבע כי: "תהא הגדרת 'תנאים סוציאליים' ו'תנאים נלווים' ... רחבה ככל שתהא, ותהא הגדרת המושג 'תנאי שכר' רחבה ככל שתהא - ברור שלעניין ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים, מענק חד-פעמי לרגל מאורע, שבמהותו אינו חוזר (מלאת 75 שנים לפעילות הבנק), אינו בגדר אחד המושגים האמורים" (שם [8], בע' 326); ט) מפסק-דין זה [8] ניתן ללמוד, שמענק חד-פעמי איננו בגדר תנאי נלווה, או תנאי שכר. 11. העולה מכל המקובץ לעיל הוא, שבין אם תראה במונח "תנאים נלווים" מונח "טכני", ובין אם תראה בו מונח, או ניב, המופיע בהסכם קיבוצי - יש לפרשו, על-פי הלכת פסק-דין בנק אוצר החייל [2], כמשמעותו המקובלת במערך העבודה, או כמשמעותו בדיני עבודה; פירוש בדרך זו, על-פי הלכת פסק-דין קלר [3], שלא שונתה, מביא למסקנה, שהמונח "תנאים נלווים" כמשמעותו בדיני עבודה (ומה לנו אסמכתה טובה יותר למשמעות המונח בדיני עבודה מאשר פסק-דין של בית-הדין הארצי לעבודה?!), כולל בחובו גם תגמולי פרישה כפנסיה. 12. א) הביטוח הפנסיוני אינו ביטוח חדש, אלא רב שנים, שתחילתו במסגרת "ההסכמים הקולקטיבים" שקדמו להסכמים הקיבוציים, בהם הוכללה חובת תשלום לקופת תגמולים החל משנות ה-30 המאוחרות. (מ' גולדברג [11], ביטוח עובדים בקרנות פנסיה - היבטים משפטיים); ב) בתאריך 22.6.1964 נכרת ההסכם הקיבוצי בין התאחדות התעשיינים ובין ההסתדרות הכללית, שחייב את כל מפעלי התעשיה המאוגדים בהתאחדות להצטרף לקרן הפנסיה של מבטחים ולבטח את הפועלים בפנסיית זקנה (יסוד). ג) ההצטרפות לפנסיה מקיפה החלה לצבור תאוצה בתחילת שנות ה-70. (מ' גולדברג [11]); ד) המגמה הבסיסית של הביטוח הפנסיוני היתה להבטיח את תנאי העבודה של העובד השכיר, גם אחרי שיפרוש ממקום עבודתו (מ' גולדברג [11]); ה) ברור, איפוא, שהביטוח הפנסיוני הוא תנאי בלתי-נפרד מתנאי העבודה של העובדים בישראל מזה שנים רבות; ו) סעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, מגדיר "תנאי עבודה", "גם תנאים שבהם יפרוש אדם מעבודתו, כגון פיצויים, קצבה וגמלאות פרישה אחרות" (דב"ע לג/2 - 7, לג/3-56 [9] בע' 48; מ' גולדברג [11] מאזכר פסק-דין זה בע' 101); ז) דברים אלה נאמרים כדי לתמוך בפירוש הרחב למונח "תנאים נלווים", ככולל גם תנאי מקובל, בסיסי ויסודי, כמו פנסיה, שהרי תנאי כה יסודי ונפוץ מתבקש שיהיה כלול במונח "תנאים נלווים". 13. א) נראה, שלמסקנה דומה נגיע גם לפי מבחנו של השופט סומרוול, מה "אדם רגיל" היה אומר, אילו נשאל, מהם תנאים נלווים בחוזה העבודה, או האם תנאים נלווים כוללים גם פנסיה? (בג"צ 319/78 [10], בע' 82). נראה, שתשובתו של "האדם הרגיל" במקרה זה תהיה, קרוב לוודאי, ש"תנאים נלווים" בחוזה העבודה, ודאי כוללים גם פנסיה; ב) אם היה נשאל מורשה חתימה בבל"ל, מהם "התנאים הנלווים" של מורשי חתימה בבל"ל, קרוב לוודאי שתשובתו היתה, שתנאים אלה כוללים את האופציה הפנסיונית, והרי ל"תנאים הנלווים" של מורשי החתימה בבל"ל מבקשים התובעים להיצמד; ג) דרך זו גם מזכירה במידת מה את פתרון המשפט העברי ביחס למקרים, בהם מתעוררת מחלוקת ביחס להלכה מסוימת, והדרך הננקטת היא זו, הבאה לידי ביטוי במשפט הארמי: "פוק חזי מה עם דבר" (צא והראה כיצד העם נוהג) (ברכות מ"ה ע' א'); ד) הרמב"ם פסק: "בכל דברי משא-ומתן הולכין אחר לשון בני האדם באותו מקום ובתנאי שהוא ידוע למתקשרים (היד החזקה, הלכות מכירה, פרק כ"ו, הלכה ח'; ורהפטיג [12], דיני חוזים במשפט העברי, ע' 262 ואילך); ה) פסק-דין קלר [3] ניתן בתאריך 11.4.1978, לפני חתימת הסכם היישום. 14. א) בפסק-דין בנק אוצר החייל [2] נקבע כלל פרשנות נוסף לגבי פירוש החלק הנורמטיבי של ההסכם הקיבוצי והוא, שאין לייחס כל משקל לכוונה הסובייקטיבית של הצדדים ויש לפרש את ההסכם הקיבוצי לפי מבחן אובייקטיבי, באשר "ולעיתים רבים מאוד שכלל לא השתתפו במשא-ומתן ובניסוח ההסכם צריכים לחיות יום-יום כפי שציבור חי עם חוקיו". על כן יש לעמוד על משמעות ההסכם מלשון ההסכם עצמו, ואין להזדקק לעדויות בעל-פה של אלה שהשתתפו במשא-ומתן אף בנסיבות בהן היו מזדקקים לעדות כזאת, עת באים לפרש חוזה (פסק-דין בנק אוצר החייל [2], סעיף 15(א), בע' 268). ב) עד כמה נכון לפרש את המונחים בהסכם קיבוצי פירוש אובייקטיבי, ניתן ללמוד דווקא מהמחלוקות לגבי פירוש המונח "תנאים נלווים", בהן נוקטים הצדדים פירוש צר, או רחב, הכל לפי האינטרסים שלהם ביחס לעניין (ראה פסק-דין בנק איגוד הראשון [1] לעומת מקרה זה). 15. א) מבנה הפירוש שאנו מציעים למונח "תנאים נלווים" במקרה זה, מושתת איפוא בראש ובראשונה על הכלל, שלמונחים וניבים שבהסכם הקיבוצי, שלא הוגדרו באותו הסכם, יש לתת את הפירוש המקובל במערך העבודה, ולמונחים טכניים בתחום משפט העבודה - את המשמעות בדיני עבודה. הכלל שיש ליתן להסכם פירוש אובייקטיבי, הוא כלל משלים במקרה זה; ב) על-פי כללי פרשנות אלה, המונח "תנאים נלווים" כולל גם פנסיה (פסק-דין קלר [3]), והמבקש לעקור פירוש זה ממשמעותו הכללית, כפי שהיא מקובלת במערך העבודה ובמשפט העבודה, צריך להצביע על הוראה מפורשת בהסכם הקיבוצי, שאכן עוקרת את הפירוש המקובל של מונח זה; ג) אם נותר ספק איזשהו ביחס למשמעות המונח, הוא צריך לפעול במקרה זה לרעת מי שטוען כנגד הפירוש המקובל במשפט העבודה למונח זה. 16. א) הסכם היישום מאזכר את הסכם 1976 שנעשה בין הצדדים ביום 22.12.1976; ב) הסכם 1976 קובע במבוא לו, שברצון הצדדים להחיל על בעלי זכות החתימה בבנק איגוד לישראל את טבלת השכר ושיטת הדיון הנהוגות בבנק לאומי לישראל בע"מ; ג) כל כולו של הסכם 76 עוסק בטבלת שכר ושיטת דיון; ד) המבוא להסכם היישום קובע: "זכרון דברים זה מטפל ביישום דרגות מנהלים ומו"נחים בבנק איגוד לישראל בע"מ, לטבלת בל"ל בע"מ כמפורט להלן, והוא נעשה בהמשך לזכרון הדברים שנעשה בין הצדדים ביום 22.12.1976 (להלן - הסכם היישום). ובעקבות הדיונים, שהתקיימו מאז בין הצדדים בנושא הסכם היישום"; ה) על-פי מבוא זה ניתן היה לסבור, שכל עניינו של הסכם היישום מתמצה ביישום דרגות מנהלים ומורשי חתימה בבנק איגוד לטבלת בנק לאומי ו) סעיף 1 להסכם היישום קובע: "נושא הסכם היישום יבוצע לאחר חתימת זכרון דברים זה ובתוקף רטרואקטיבי מיום 1.1.1977, וזאת באופן ובכפיפות למצורף להלן בזכרון דברים זה"; ז) סעיף 2 להסכם היישום הוא הסעיף שבמחלוקת; ח) לכאורה, אם אנו באים לפרש סעיף זה לפי שתי הפסקות הראשונות שלו והמבוא להסכם היישום, תוך שימוש באחת המידות שהתורה נדרשת בהן - "דבר הלמד מעניינו" - ספק אם המונח "תנאים נלווים", במקום בו הוא משובץ, צריך להתפרש ככולל פנסיה, אלא באה הפסקה האחרונה וטופחת על פני הספק המתעורר על-פי מידה אחרת שהתורה נדרשת בה - "דבר הלמד מסופו"; ט) הפסקה האחרונה בסעיף 2 קובעת: "למען הסר ספק, נקבע בזה כי המונח 'תנאים נלווים' איננו כולל נושאים שבתחום ניהול וסדרי עבודה"; י) כלל ההיגיון אומר, שמקום שממעטים דבר אחד, כל שאר הדברים אינם מתמעטים, פרט לאותו דבר שמתמעט; יא) במקרה הנוכחי, הפליגו הצדדים וקבעו, שבמונח "תנאים נלווים" לא ייכללו נושאים שבתחום ניהול וסדרי עבודה, נושאים שבדרך כלל אינם נוגעים לתגמולים כספיים. אם הצדדים העלו על דעתם, שנושאים בתחום ניהול וסדרי עבודה כלולים במונח "תנאים נלווים", עד כדי כך שהיו צריכים להוציא נושאים אלה במפורש מגדר ההגדרה של המונח "תנאים נלווים", משמע, שהצדדים נתנו למונח זה של "תנאים נלווים" פירוש רחב ביותר; יב) יוצא איפוא, שלשון סעיף 2 עצמו, אינה מצביעה על פירוש העוקר את המשמעות המקובלת של המונח "תנאים נלווים" בדיני עבודה כפסיקת פסק-דין קלר [3]. 17. גם סעיפים 6 ו-11 להסכם היישום, מצביעים על "זכויות" רחבות, לרבות "ביטוח חיים", שהוא תגמול, שפירותיו פעמים הרבה נקטפים בסיום העבודה. 18. סעיף 10 להסכם היישום מדבר על קבלת מידע שוטף על "התנאים" של מורשי החתימה שמחוץ לדרגות וכו'. מצוין באותו סעיף, שהמעקב אחרי ביצוע היישום יהיה לגבי השכר "וכל התנאים האחרים". ללמדך, שהפירוש של "תנאים נלווים" כולל למעשה את הזכויות, שיש למורשה חתימה בעל דרגה מקבילה בבל"ל. 19. ניתן איפוא לומר באופן כללי, שבהתאם להסכם היישום הצמידו למורשי החתימה בנתבע את הזכויות של מורשי חתימה בעלי דרגה מקבילה בבל"ל, כאשר המושג "זכויות", על פניו, אינו מסויג. 20. יוצא איפוא, שמלשון הסכם היישום עצמו, לא ניתן לשלול את הפירוש הרחב של "תנאים נלווים". מכל מקום, גם אם קיים ספק בנושא זה, אין בו כדי לעקור את הפירוש המקובל של "תנאים נלווים" על-פי הפסיקה. על-פי הקו המנחה אותנו, ספק במקרה זה פועל לרעת הנתבעת. שהרי הוא זה שבא לעקור מהמונח "תנאים נלווים" את משמעותו המקובלת במשפט העבודה. 21. א) לא ניתן להתעלם מן העובדה, שהצדדים עצמם פרשו את הסכם היישום בצורה רחבה ביותר; ב) דוגמה מובהקת לפירוש רחב הוא ת/5, בו קובעת ההנהלה, כי במסגרת הסכם היישום כלול גם סיווג סניפים על-פי הנהוג בבל"ל; ג) דוגמה מובהקת נוספת היא ההטבות לבוגרים, שניתנו לעובדים שפרשו מן הבנק, על בסיס הסכם היישום; ד) מן הראוי לציין את דרישות הארגון לקבלת כל חוזי כוח אדם של בל"ל (ללא הגבלה נושאית) והסכמת הנתבע לכך; ה) דוגמאות נוספות הן ביטוח חפצי בית, הלוואות דיור, בדיקות רפואיות חינם, תנאי ניהול חשבון ועוד; ו) כל אלה מעידים על פירוש רחב של המונח "תנאים נלווים". 22. הנתבע טען, כי מדובר ביישום תנאים הנהוגים בבל"ל, שלא על-פי הסכם היישום, אך בא-כוח הנתבע, ברוב הגינותו, כתב בסיכומים, שאכן במבט ראשון מלאכת ההפרדה קשה. נדמה לנו שבנסיבות הקיימות, כאשר במהלך השנים נאחזו הכל בהסכם היישום, כמעט בלתי-אפשרי להפריד בין תנאים, שיושמו מכוח הסכם היישום, ובין תנאים, שנטען שאומצו שלא על-פי הסכם היישום. 23. א) טענה מרכזית של הנתבע היא, שמדובר בסעיף הצמדה אותו יש לפרש פירוש מצמצם; ב) בית-דין זה ער לכך, שאכן ההלכה הקובעת היא, שלמונח בלתי ברור בהסכם הצמדה יש ליתן פירוש מצומצם; ג) במקרה הנוכחי, על-פי המבנה הפרשני אותו בנינו, המונח "תנאים נלווים" הוא מונח ברור, בעל משמעות מקובלת במשפט העבודה, שהבא לעקור את משמעותו המקובלת - "עליו הראיה", ואם יש ספק, הוא מתפרש לרעת מי שבא לערער על המשמעות המקובלת; על-פי נקודת מוצא זו, המונח "תנאים נלווים" בבל"ל, ודאי כולל את האופציה הפנסיונית, שהיא זכות מזכויות המו"חים בבל"ל. מאחר וזכויות המו"חים בנתבעת צמודות לזכויות המו"חים בעלי דרגה מקבילה בבל"ל, יש לקבוע, שבמסגרת ה"תנאים הנלווים" של המו"חים בבנק איגוד, כלולים אותם תנאים נלווים של המו"חים בבל"ל, לרבות האופציה הפנסיונית. 24. יש לציין, שעל-פי סעיף 4 לת/12 מתאריך 30.6.1969, הסדרי הפרישה של מו"חים בבנק איגוד יהיו לפי קווים דומים לאלה הנהוגים בבל"ל. בנקודה זו לא טענו הצדדים, אך אי-אפשר להתעלם מקיומו של מסמך זה, שהוא כשלעצמו מהווה תנאי בהסדר קיבוצי החודר לחוזה העבודה של כל עובד כתנאי מכללא. 25. א) אחת הטענות, שטען הנתבע היא, שהתובעים, או ההסתדרות, לא ביקשו לממש את האופציה הפנסיונית עד שנת 1988, אף-על-פי שידעו על קיומה; ב) גם אם טענה זו נכונה, לא ניתן להשתמש בה כנשק נגד התובעים, משום שזכויות אישיות בהסכם קיבוצי אינן ניתנות לוויתור; ג) אין לדעת, מדוע נמנעו התובעים, או ההסתדרות, בעבר לדרוש מימוש האופציה הפנסיונית, וכל השערה במקרה זה תהא ספקולטיבית ולכן גם איך ללמוד מ"מחדל זה, שגם התובעים וההסתדרות סברו, שאין האופציה הפנסיונית כלולה במונח "תנאים נלווים"; ד) גם אם סברו כך, שמא טעו ונתפקחה דעתם, הרהרו וסברו אחרת. לכן בא הפירוש האובייקטיבי לבדוק את משמעות המנוח "תנאים נלווים" ללא "דעות קדומות" סובייקטיביות, אלא על-פי משמעותו המקובלת במשפט העבודה. 26. לאור האמור לעיל אנו קובעים, שהמונח "תנאים נלווים" בהסכם היישום כולל את האופציה הפנסיונית. 27. לאור העובדה שמדובר בפירוש הסכם קיבוצי של תביעת רבים, שיש לו במידה רבה תכונה של סכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות, כשם שאין צו להוצאות בסכסוך קיבוצי. חוזהבנקאיגודהסכם קיבוצי