השופטת א' פרוקצ'יה: 1. עניינה של עתירה זו בבקשה כי תהליך הענקת אזרחות לתושבת זרה במסגרת איחוד משפחות יימשך גם בתקופת מאסרו של בעלה, אזרח ישראל. 2.העותר 1, (להלן - העותר) ולדימיר שלייפר, יהודי ואזרח ישראלי מאז שנת 1998, עלה לישראל מקזחסטאן. העותרת 2, ילנה שלייפר (להלן - העותרת) היא אשתו של העותר, והעותרת 3 היא בתה הביולוגית של העותרת, ילידת שנת 1991, ובתו המאומצת של העותר (להלן - הבת). 3.בחודש בספטמבר 2002 נישאו בני הזוג בנישואים אזרחיים שנערכו בפני פקיד הרישום בקזחסטאן. מיד לאחר הנישואים, בשלהי חודש ספטמבר 2002, הגיעו העותרת והבת לישראל, ופנו אל משרד הפנים (המשיב) כדי לקבל אזרחות ישראלית מתוקף קשריהן המשפחתיים עם העותר. בתום שנה של בדיקות, בחודש ספטמבר 2003, קיבלו העותרת ובתה מעמד של תושבות ארעית בישראל במסגרת אשרה מסוג א/5, וזאת כשלב ראשון במסגרת הנוהל להענקת אזרחות לבני משפחה (להלן: הנוהל המדורג). 4. בחודש פברואר 2006 הורשע העותר בעבירות רכוש, ודינו נגזר ל-48 חודשי מאסר בפועל, אותם החל לרצות בחודש יולי 2006. בחודש פברואר 2007 נשלח אל העותרת מכתב מטעם המשיב לפיו התקבלה במינהל האוכלוסין ברחובות החלטה המחייבת אותה ואת בתה לצאת את הארץ בתוך חודש ימים. לטענת המשיב, על פי המדיניות הנוהגת, מאסרו של העותר אינו מאפשר לבי הזוג לקיים חיים משותפים, שהוא תנאי הכרחי לצורך מתן אישור לאיחוד משפחות במסגרת הנוהל המדורג. לפיכך הורה משרד הפנים להפסיק את ההליך המדורג של העותרת ובתה. יחד עם זאת נאמר לעותרים כי לאחר שחרור העותר מהמאסר, הוא יהיה רשאי להזמין מחדש את העותרת לישראל ולהתחיל בהליך מחדש. 5. בעקבות מכתב זה, הוגשה העתירה שלפנינו. בחודש אוגוסט 2007, מיד לאחר הגשת העתירה, ניתן בהסכמת המשיב צו ביניים האוסר על הרחקת העותרת ובתה מישראל עד להחלטה אחרת בעתירה. 6. העותרים טוענים כי על פי חישוב התאריכים הרלבנטי, לאור מועד הגשת הבקשה לאזרחות של העותרת, ועל פי התאריכים המצויינים בנוהל המדורג עצמו, העותרת היתה כבר בעלת זכאות לקבל אזרחות ישראלית במועד מאסרו של העותר. נוכח זאת, הם טוענים, כי החלטתו של המשיב בדבר הפסקת ההליך המדורג של העותרת ובתה ניתנה בחוסר תום לב. 7. מתגובת המשיב לעתירה עולה, כי ההחלטה שנתקבלה בעניינם של העותרים הינה בהתאם למדיניות המשיב, לפיה לא ניתן להמשיך בהליך מדורג כאשר בן הזוג מרצה עונש מאסר, שכן תנאי הכרחי להמשך הליך איחוד משפחות הינו ניהול משק בית משותף וקיום חיים משותפים בפועל. כן הודיע המשיב כי במהלך התקופה בה היתה העתירה תלויה ועומדת, נערך לעותרת שימוע במטרה לבחון בשנית, לפנים משורת הדין, את עניינה. לאחר מכן אף התנהלו מגעים בין הצדדים, אשר לא נשאו פרי. עוד עלה מהודעת המשיב כי ביום 13.01.09 השתחרר העותר שחרור מוקדם ממאסרו, וכי לאור השינוי המהותי שחל בנסיבות עקב כך, יכולים עתה העותרים להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות, אשר תיבחן בדרך עדכנית בהתאם לנוהלים המקובלים אצל המשיב. עוד הודיעה המדינה כי עניינה של הבת הקטינה יטופל בנגזר מהטיפול בעניינם של הוריה. 8. לעמדה זו של המדינה הגיבו העותרים בציינם כי עד למועד זה טרם נתקבלה כל החלטה עניינית בבקשה הקונקרטית של העותרת ובתה, וכי גרירת הנושא במשך למעלה משנה וחצי הסבה לעותרות עוול ועינוי דין. 9. דין העתירה להימחק. מהודעת המדינה עולה כי, אף שההליך המדורג ביחס לעותרת ובתה הופסק בשל מאסרו של העותר לתקופה ארוכה, חל בינואר 2009 שינוי בנסיבות עקב שחרורו של העותר. לאור עובדה זו, יוכלו היום בני הזוג להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות ולכרוך בה גם את עניינה של הבת הקטינה. הבקשה תיבחן על פי תנאיה העדכניים, ובהתאם לנוהלי המשיב. על העותרים להגיש בקשה מתאימה בהקדם ככל הניתן. בנסיבות אלה, עניינה של העתירה התייתר, והיא נמחקת. אין צו להוצאות. בתים משותפיםמשרד הפניםאיחוד משפחות