1.עניינה של העתירה שלפנינו הוא בשאלת זכאותם של העובדים בדירוג האקדמאים במדעי החברה והרוח (להלן- העובדים בדירוג המח"ר), המועסקים ברשויות מקומיות שהן חברות במרכז לשלטון מקומי, לתשלום "גמול למסיימי המכון לשלטון מקומי" (להלן- גמול שלטון מקומי). בעתירתה טוענת המבקשת (להלן גם- הסתדרות המח"ר) כי העובדים זכאים לתשלום מכוח "ההסכם הקיבוצי בעניין תוספת הגמול למסיימי המכון לשלטון מקומי", וכי שלא בדין נמנעות הרשויות המקומיות מלשלם את הגמול לעובדיהן הזכאים לכך, המדורגים בדירוג המח"ר. המשיבה הפורמלית (להלן- הסתדרות המעו"ף) תומכת בבקשה. המשיב 1 (להלן- מרכז השלטון המקומי) טוען כי העובדים בדירוג המח"ר אינם זכאים לגמול שלטון מקומי, ובדין אין הוא משולם להם. הממונה על השכר סבור כי תשלום הגמול על פי המבוקש בעתירת הסתדרות המח"ר מנוגד להוראת ס' 29 לחוק יסודות התקציב, ואינו עולה בקנה אחד עם הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 3.3.99 בעניין שכרם ותנאי עבודתם של עובדים ותיקים ועובדים חדשים ברשויות המקומיות (להלן- הסכם חריגות השכר). בדיון שנקיים בשאלה בדבר הזכאות לגמול שבמחלוקת ניזקק להוראות ההסכמים הקיבוציים השונים החלים על היחסים שבין הצדדים, ולפירוש המתבקש משילובם זה בזה. כפי שנראה בהמשך, הפירוש העולה מאומד דעתם של הצדדים בקשר להוראות ההסכמים בא לידי ביטוי בעיקר באופן התנהלותם במהלך השנים, והכל כפי שיפורט בהרחבה להלן. הצדדים 2.הסתדרות המח"ר והסתדרות המעו"ף הינן הסתדרויות ארציות מוכרות במסגרת האגף לאיגוד מקצועי של ההסתדרות הכללית. הסתדרות המח"ר מייצגת את העובדים המדורגים בדירוג המח"ר המועסקים ברשויות המקומיות החברות במרכז לשלטון מקומי. הסתדרות המעו"ף מייצגת את העובדים המדורגים בדירוג האחיד (להלן: עובדים בדירוג האחיד. דירוג זה מכונה גם "הדירוג המנהלי"). המרכז לשלטון מקומי הינו ארגון מעבידים בו חברות רשויות מקומיות (להלן- הרשויות המקומיות) המעסיקות עובדים המדורגים בדירוגים שונים, לרבות דירוג המח"ר, והדירוג האחיד. אין חולק כי רוב עובדי הרשויות המקומיות המאוגדות במרכז השלטון המקומי, מדורגים בדירוג האחיד. ההסכמים הרלוונטיים 3.גמול שלטון מקומי 3.1 תשלום גמול שלטון מקומי מעוגן ב"הודעות בענייני עובדים", שחלקן שולבו לתוך הוראות חוקת העבודה של עובדי הרשויות המקומיות. חשובות לענייננו הודעות משנת 1991 ומשנת 1994, אותן נציג כלשונן, להלן. ב"הודעה בענייני עובדים מספר 503/91" מיום 26.2.91, עליה חתומים סמנכ"ל השלטון המקומי ויו"ר הסתדרות הפקידים דאז (כיום - הסתדרות המעו"ף), נקבע כדלקמן: "גמול השתלמות למסיימי המכון לשלטון מקומי מתוך הנחה שכל בוגרי המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת בר- אילן צברו מספיק שעות המזכות בקבלת גמול ההשתלמות, הוחלט להשוות מיום 1.9.90 את הגמול הנ"ל לגמול ההשתלמות. אין זכות לעובד כנ"ל לכפל גמולים, העובד זכאי לגמול השתלמות או לגמול בוגר המכון לשלטון מקומי. ..."(ההדגשה במקור, ר.ר, להלן- הסכם 91). ב"הודעה בענייני עובדים מספר 634/94" מיום 22.12.94 עליה חתומים סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי ויו"ר הסתדרות הפקידים נקבע: "גמול למסיימי המכון לשלטון מקומי "כפי שסוכם בעבר, עובדי רשויות מקומיות שהם בוגרי 'המכון לשלטון מקומי' ב'אוניברסיטת בר אילן', בוגרי הקורס הדו שנתי הגבוה לשלטון מקומי ב'מכללת הנגב' ומסיימי 'המכון לשלטון מקומי' באוניברסיטת חיפה, זכאים לקבלת גמול למסיימי המכון לשלטון מקומי בהתאם לתעריף שמתפרסם מעת לעת. עקב שאלות שהתעוררו, אנו מבהירים, שעובדים אשר ועדת גמול ההשתלמות אישרה להם גמול השתלמות, על סמך התעודות הנ"ל, לא יהיו זכאים לקבלת גמול מסיימי המכון לשלטון מקומי. יחד עם זאת, עובדים אשר זכאים לקבלת גמול למסיימי המכון לשלטון מקומי, ובמקביל זכאים לקבלת גמול השתלמות, עבור השתלמויות אחרות, יהיו זכאים לקבל בנוסף לגמול "מסיימי המכון לשלטון מקומי" גמול השתלמות כפי שפסקה הוועדה. על מנת למנוע ספק, אזי לגבי עובדים אשר אושר להם בעבר גמול השתלמות, הטוענים לזכאות לקבלת גמול למסיימי המכון לשלטון מקומי, לפנות לועדת הגמול ... קבלת אישור בכתב שגמול ההשתלמות שניתן להם, לא היה על בסיס התעודות של בוגרי המכון לשלטון מקומי." (להלן- הסכם 94). הנה כי כן, מהוראותיהם של שני ההסכמים עולה כי מדובר בגמול השתלמות מסוג מיוחד. הסכם 94 מיום 22.12.94 הרחיב את מסגרת הזכאות לעומת מה שהיה מקובל קודם לכן, בקובעו אפשרות לקבלת גמול שלטון מקומי בנוסף לגמול השתלמות, ובלבד שהקורסים או ההשתלמויות המזכות באיזה מן הגמולים הן שונות. 3.2 כאמור, הוראות הסכם 91 והסכם 94 שולבו לתוך הוראות חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (נוסח משולב). את הוראותיהם של הסכם 91 והסכם 94, בשינויים קלים, נמצא משולבות בהוראת סעיף 26.839 לחוקה. בין השאר נמצא בסעיף 26.839 כי "החל מ- 19.9.90 יהיה שיעור הגמול באותו שיעור שנקבע לגמול ההשתלמות בדירוג (האחיד) מינהל ושירותים". סעיף 26.839 הינו הסעיף האחרון בפרק 26.83 לחוקת העבודה. כותרתו של פרק 26.83 הינה: תוספת גמול השתלמות, ומתחת לכותרת מצוין: "(א) לעובדי דירוג (אחיד) מינהל ושירותים. (ב) לעובדים בדירוג הוראה (המועסקים בתפקידים שאינם הוראה ישירה)." 3.3.ביום 27.5.02 יצאה "הודעה בענייני עובדים מספר 983/02 ", עליה חתומים מרכז השלטון המקומי ומרכז הסתדרות הפקידים, ובה מודיעים הצדדים על הסכמתם כי גמול שלטון מקומי ישולם גם למי שהשלימו לימודיהם בקורס "מינהל שלטון מקומי" שנערך במרכז השלטון המקומי. 3.4 בחודש נובמבר 2003 פורסמה "הודעה בענייני עובדים מס' 1007/03", עליה חתומים סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי ומרכז הסתדרות הפקידים (להלן-הסכם 2003). בהודעה מציינים הצדדים כי החליטו להבהיר את תנאי זכאותם של העובדים ברשויות המקומיות לגמול שלטון מקומי. בין השאר נמצא בהודעה דברים בזו הלשון: "א. גמול זה איננו "גמול השתלמות" במשמעותו הרגילה, אלא גמול מיוחד המשולם על ידי המעסיק, באישור הועדה המשותפת לגמול השתלמות, לעובדים בדירוג המנהלי אשר למדו וסיימו את הקורס שבנדון. ב. ...... ג. עובדים בדירוג המנהלי אשר יסיימו את הקורס שבנדון ואשר יעמדו ביתר תנאי הזכאות יקבלו, לאחר אישור הועדה המשותפת, את תוספת הגמול אף אם אינם זכאים, באותו מועד, לגמול השתלמות "הרגיל"." (ההדגשה במקור). "עובד" מוגדר בסעיף 2 להסכם כ"בוגר 12 שנות לימוד לפחות ומועסק, כאמור, בדירוג המנהלי" (ההדגשה שלי ר.ר.). גמול השתלמות א' ו- ב' 4.בעקבות פסק דין של המוסד לבוררות מוסכמת (בר"מ 6/84), הונהג במרכז השלטון המקומי תשלום גמול השתלמות א' לעובדים בדירוג המח"ר. בשנת 1989 הונהג תשלום גמול השתלמות א' גם לגבי עובדי הדירוג האחיד ברשויות המקומיות (הודעה בענייני עובדים מספר 471/89). במסגרת הסכם קיבוצי לשנים 1993-1996 בין ממשלת ישראל, מרכז השלטון המקומי ושלוש הערים הגדולות לבין הסתדרות המח"ר הונהג החל מיום 1.1.94 תשלום גמול השתלמות ב' לעובדים בדירוג המח"ר בגין לימודים נוספים, על פי כללי הזכאות הנהוגים לגבי גמול השתלמות א'. נכון להיום, העובדים בדירוג האחיד ברשויות המקומיות אינם זכאים לגמול השתלמות ב'. חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות וההסכם הקיבוצי לעובדי המח"ר 5.בסעיף 1 לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות [נוסח משולב] שנחתמה בין הסתדרות המעו"ף והמרכז לשלטון מקומי ביום 22.11.01, ונרשמה כהסכם קיבוצי נקבע : "(ג) על מי חלה החוקה חוקת עבודה זו חלה על כל הרשויות המקומיות הנמנות כיום על מרכז השלטון המקומי בישראל וכן על כל אלה אשר תימנינה עליו בעתיד, ועל כל העובדים למקצועותיהם ולסוגי עבודתם השונים, בין שהינם חברי הסתדרות הפקידים עובדי המינהל והשירותים הנ"ל ובין שאינם חברים בה, המועסקים כיום או שיהיו מועסקים בעתיד ברשויות המקומיות. ענייני העובדים, תנאי עבודתם, חובותיהם וזכויותיהם יתנהלו ויקבעו על פי חוקה זו." 6. בס' 35 להסכם הקיבוצי לעובדי המח"ר (בנוסח המשולב, כפי שפורסם בספרו של פסטרנק, כרך שני, פרק 13.5 בעמ' 30) נקבע כי תנאי השכר החלים במקום העבודה יחולו גם על העובדים בדירוג המח"ר העובדים באותו מקום עבודה. וזו לשון הסעיף: "(א) כל תנאי העבודה הכלליים והסוציאליים שנקבעו ויקבעו לגבי כלל העובדים אצל אותו מעסיק - כגון הקלות לאם עובדת, גמול פיצול, שעות נוספות וכו.- חלים גם על האקדמאים במח"ר. (ב) כל התוספות, תשלומי שכר הטבות ותנאי עבודה המיוחדים לגבי מקום עבודה שנקבעו או יקבעו לגבי כלל העובדים באותו מקום עבודה, יחולו באותם תנאים גם על העובדים המדורגים בדירוג המח"ר, העובדים באותו מקום עבודה" (ס' 23 בנוסח המקורי להסכם המח"ר לשנים 76-78, ההדגשה שלי ר.ר.). עיקר טענות הצדדים הסתדרות המח"ר 7.לגישתה של הסתדרות המח"ר, הסכם 94 חל על כלל עובדי הרשויות המקומיות שהינם בוגרי המכון לשלטון מקומי. כך לדעתה עולה מלשון ההסכם המתייחסת לכלל העובדים. לדעתה של הסתדרות המח"ר גם תכלית ההסכם מצביעה על הפירוש הנכון, לפיו ההסכם חל על כלל עובדי הרשויות המקומיות ובהם העובדים המדורגים בדירוג המח"ר. מדובר במסגרת תוכנית לימודים מיוחדת שעיקרה הכשרת עובדים בנושאים הנוגעים להיבטי העבודה המיוחדים לרשויות המקומיות. נוכח התכלית שביסוד ההסדר, אין כל היגיון ביצירת אבחנה בין עובדי הדירוגים השונים. אין לגרוע מזכויותיהם של העובדים בדירוג המח"ר בשל זכאותם לגמול השתלמות ב'. זאת מאחר שהתוספת שמכוחה נקבע גמול השתלמות ב' לעובדים בדירוג המח"ר, ניתנה בשעתו במסגרת הסכמי השכר במגזר הציבורי לשנים 93-96 לכלל הדירוגים המקצועיים, וכל דירוג החליט לפי שיקול דעתו לעשות בתוספת כרצונו. המרכז לשלטון מקומי אף טוען כי לא קמה זכאות לגמול שלטון מקומי למי מעובדיו המדורגים בדירוג המח"ר הזכאי רק לגמול השתלמות א', וגם מכך עולה כי אין קשר בין הזכאות לגמול שלטון מקומי לגמול השתלמות ב'. התנהגות הצדדים לאחר חתימת הסכם 94 מלמדת גם היא על כך שהם ראו לנכון להחילו על עובדים בדירוג המח"ר. לעניין זה מפנה המבקשת למכתב יו"ר הסתדרות המעו"ף דאז, מר לאון מורוזובסקי, מיום 25.7.99 אל מנהל כוח אדם בעיריית בת-ים, בו נטען לזכאות פלוני מעובדי העיריה לתשלום הגמול. מר מורוזובסקי מדגיש במכתבו כי עובדים המדורגים בדירוג המח"ר ומקבלים גמול אחד ו/או שניים זכאים לקבל גם גמול למסיימי המכון לשלטון מקומי (להלן- מכתב מורוזובסקי). פרשנות ההסכם על פי עקרון תום הלב מחייבת אף היא את המסקנה כי ההסכם בעניין גמול השלטון המקומי יחול אף על העובדים בדירוג המח"ר. המבקשת טוענת כי בפועל שולם גמול השלטון המקומי בחלק מהרשויות המקומיות לעובדים מסוימים המדורגים בדירוג המח"ר, בעוד שהגמול לא שולם לעובדים אחרים שאף הם עמדו בתנאי הזכאות. 8.לטענת הסתדרות המח"ר, הסכם 2003 בטל מעיקרו. מדובר בהסכם הגורע מזכויות שהוקנו לעובדים בדירוג המח"ר מכוח הסכם 94. הגוף המוסמך בנסיבות כאלה לחתום על ההסכם הוא "הצוות ההסתדרותי" שהסתדרות המח"ר חברה בו, ולא הסתדרות המעו"ף, המוסמכת לייצג את ענייניהם של העובדים בדירוג האחיד בלבד. כמו כן ולחלופין, לא ניתן לגרוע מזכות ספציפית של עובדים בדירוג המח"ר שלא מכוח דיון עם הסתדרות המח"ר וקבלת הסכמתה. מוסיפה המבקשת וטוענת, כי החרגת העובדים בדירוג המח"ר מקבוצת העובדים הזכאית לגמול השלטון המקומי, מהווה אפליה אסורה בין קבוצות עובדים שוות. עוד טוענת המבקשת; כי שינוי ההסכם הקיבוצי בשנת 2003 מהווה פגיעה באינטרס ההסתמכות של עובדים בדירוג המח"ר אשר החלו לימודיהם במכון לשלטון מקומי עוד בטרם חתימתו, תוך הסתמכות על המצב המשפטי שנהג קודם. 9.בית הדין מתבקש להצהיר כי הסכם 94 חל על עובדים בדירוג המח"ר, וזכאים הם לקבל את גמול השלטון המקומי על פי תנאי ההסכם וללא קשר עם זכאותם לגמול השתלמות ב'. כמו כן מתבקש בית הדין להצהיר על בטלותו של הסכם 2003, משלא נחתם על ידי הגוף המוסמך לכך. מרכז השלטון המקומי 10.לטענת המרכז לשלטון מקומי, עניינה של הבקשה הוא ניסיון המבקשת להשיג לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר "גמול השתלמות ג' ", שאין הם זכאים לו מכוח הסכם קיבוצי. עובדים בדירוג המח"ר זכאים לקבל גמולי השתלמות א' ו-ב', ואין לאפשר להם קבלת גמול נוסף. מדובר בתביעה כלכלית, ודינה להתברר במשא ומתן בין הצדדים ולא במסגרת סכסוך קיבוצי. כמו כן, דין הבקשה להימחק על הסף עקב אי מיצוי הליכי יישוב חילוקי דעות שנקבעו בהסכם המח"ר. לטענת המרכז, הסכם 94 אינו עוסק בנושא כללי החל על כלל עובדי הרשויות המקומיות, ומשכך הוא חל אך ורק על עובדים המדורגים בדירוגים המיוצגים על ידי הסתדרות המעו"ף. הדרישה המקורית של הסתדרות המעו"ף במשא ומתן שקדם להסכם זה הייתה להעניק גם לעובדים המיוצגים על ידי הסתדרות המעו"ף גמול השתלמות ב', הניתן רק לעובדים בדירוג המח"ר. כמו כן, לימודים במרכז השלטון המקומי מוכרים לצורך קבלת גמול השתלמות א' או ב'. 11.על מנת שהוראה בהסכם קיבוצי כללי תחול גם על עובדי המח"ר נדרש, על פי הוראת ס' 35 להסכם הקיבוצי לעובדי המח"ר, כי ההוראה תחול על כלל העובדים באותו מקום עבודה. אין חולק כי ההסכם על תשלום גמול שלטון מקומי אינו חל על כלל העובדים ברשות המקומית, כי אם רק על העובדים המיוצגים על ידי הסתדרות המעו"ף. ההסכם אינו חל על מורים, רופאים, עובדים סוציאליים, עובדים בדירוג המהנדסים, בדירוג המשפטנים ועוד. טענת המבקשת הינה בעצם כי עובדי המח"ר מוצמדים לעובדים בדירוג המנהלי. על פי ההלכה הפסוקה יש לתת פירוש מצמצם ככל הניתן להוראות הצמדה, ככל שישנן כאלה. תחולת ההסכם בעניין תוספת גמול שלטון מקומי על עובדים המיוצגים על ידי הסתדרות המעו"ף ועליהם בלבד, עולה באופן מפורש גם מהוראת סעיף 26.83 לחוקת העבודה, שקובע כי תחולתו הינה על עובדי הדירוג האחיד, ועל עובדים בדירוג הוראה המועסקים בתפקידים שאינם הוראה ישירה. גם התנהגות הצדדים מעידה על הפירוש שיש לתת לאמור בהסכם 94, וזאת במיוחד שהתנהגות מסוימת נמשכת במשך שנים. על אומד דעתם של הצדדים במקרה דנן ניתן ללמוד מן העובדה כי הגמול לא שולם מעולם לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר בשלטון המקומי. מכתבו של מר מורוזובסקי מיום 25.7.99 בעניין זכאות עובדים מדירוג המח"ר לתשלום הגמול שגוי. ככל שיש עובדים בדירוג המח"ר שקיבלו את גמול המכון לאחר 31.8.98, הדבר אף עומד בניגוד להסכם חריגות השכר ולהוראת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. המרכז מוסיף וטוען כי לצורך קבלת אישור לגמול שלטון מקומי יש להעביר את המסמכים הנדרשים ל"ועדת גמול ההשתלמות" שהיא ועדה הדנה אך ורק בעובדים בדירוגים המיוצגים על ידי הסתדרות המעו"ף. 12.באשר להסכם 2003- לאור העובדה שהגמול אינו נוגע כלל לעובדים בדירוג המח"ר, לא חלה על המרכז חובה לנהל משא ומתן עם הצוות ההסתדרותי. כמו כן, אין מדובר בהפליה בין שווים, כי אם בהבחנה מותרת בין סוגים שונים של עובדים. הסתדרות המעו"ף 13.הסתדרות המעו"ף מצדדת בעמדת הסתדרות המח"ר כי לעובד בדירוג המח"ר מגיעים גמולי השתלמות א' ו- ב' וכן, ככל שהוא עונה על תנאי הזכאות, גם גמול שלטון מקומי. עמדה זו באה לדעתה לידי ביטוי במכתב ליאון מורוזובסקי מיום 25.7.99 עליו נסמכת הסתדרות המח"ר בבקשתה. הסכם 2003 בא להסדיר מחלוקות שהיו בין הסתדרות המעו"ף והמרכז לשלטון מקומי בעניין הזכאות לגמול השלטון המקומי אצל עובדי הדירוג האחיד. עקב חילוקי הדעות הללו, שעיקרם נבע מחוסר בהירות לעניין טיב ההשתלמות הנדרשת והמוסד שיוכר בעניינה, הייתה כוונה של מרכז השלטון המקומי לפעול באופן חד צדדי לביטול הגמול. הצדדים הגיעו להסכמה מוגבלת בעניין עובדי הדירוג האחיד שעוגנה בהסכם 2003. באותו שלב כבר הייתה ידועה המחלוקת שבין הסתדרות המח"ר לבין מרכז השלטון המקומי ומשכך, ולאור הסכמי האוטונומיה, מחויבת הייתה הסתדרות המעו"ף להגביל את תחולתו של הסכם 2003 לעובדי הדירוג האחיד, ולאפשר למבקשת לנקוט בכל צעד לצורך אכיפת ההסכם על מרכז השלטון המקומי. מאחר שהסכם 2003 חל רק על עובדי הדירוג האחיד, לא ניתן לטעון כי היה צורך בהפעלת הצוות ההסתדרותי בעניינו. המצב הוא שכיום חלים למעשה שני הסכמים לעניין גמול השלטון המקומי, האחד על פי חוקת העבודה לכל הדירוגים, והשני, בעניינם של עובדי הדירוג האחיד, על פי צירוף ההוראות שבחוקת העבודה להסכם 2003. אין משמעות למיקום הסעיף בעניין הזכאות לגמול שלטון מקומי בתוך חוקת העבודה, שכן הכנסתו לחוקת העבודה מאוחרת להסכם 94. עמדת הממונה על השכר 14.הממונה על השכר (להלן גם- הממונה) סבור כי תשלום גמול שלטון מקומי לעובדים בדירוג המח"ר, בנוסף לזכאותם לקבל שני גמולי השתלמות, מהווה חריגה מהוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, שכן עובדים בדירוג המח"ר בשירות המדינה אינם זכאים לגמול השתלמות שלישי. בנסיבות אלה, נדרש אישור הממונה על השכר להסכם, או לחילופין - הכשרתו במסגרת הסכם חריגות השכר. לטענת הממונה, ב"הסכם חריגות השכר" שנחתם ביום 3.3.99 הוסכם על "הקפאת מצב קיים", ונקבעו תנאים לתחולת הסכמים מקומיים על עובדים וותיקים. במועד אישור הסכם חריגות השכר על ידי הממונה, לא שולם לעובדים בדירוג המח"ר ברשויות המקומיות גמול שלטון מקומי בנוסף לגמולי ההשתלמות א' ו- ב', ולא הייתה כל טענה כי עובדים בדירוג המח"ר זכאים לכך. על כן אין לומר כי הסדר שכזה אושר במסגרת הסכם חריגות השכר. הממונה מציין את החשש מפני השלכות רוחב של מתן גמול שלישי לעובדים, ומזכיר את מצבן הכלכלי הקשה של הרשויות המקומיות היום. 15.לפי הוראות הסכם חריגות השכר, על עובדים ותיקים שהעסקתם החלה לפני 3.4.99 יחולו "הסכמים ארציים" המוגדרים בס' 2 להסכם, כמו גם הסכמים מקומיים שקיבלו אישור מפורש ובכתב של הממונה על השכר לפני המועד הקובע, כפי שהם מיושמים בפועל ערב חתימת ההסכם, וכן הסכמים מקומיים שקיבלו אישור הממונה לאחר המועד הקובע (ס' 5 להסכם). הממונה מדגיש כי הגדרת "הסכמים מקומיים" כוללת גם "הסכמים ארציים או חלקים מהם אשר מיושמים שלא בהתאם להוראותיהם". כיון שכוונתו הראשונית של ההסכם בעניין גמול שלטון מקומי הייתה להעניק את הגמול לדירוג האחיד בלבד, הרי שמתן הזכות לעובדי דירוג המח"ר איננה בבחינת יישום ההסכם המקורי לפי הוראותיו. משכך הופך ההסכם הארצי להיות בבחינת "הסכם מקומי" שלא הוכשר במסגרת הסכם חריגות השכר, שכן הוא לא יושם בפועל ערב חתימת ההסכם. אילו ידע הממונה בעת חתימת הסכם חריגות השכר על דרישת המבקשת, הוא היה מבהיר כי אינו יכול להסכים לה. 16.נציין בקשר לעמדת הממונה את התייחסויות הסתדרות המח"ר והסתדרות המעו"ף, לפיהן ההסכם בדבר תשלום גמול שלטון מקומי הינו בבחינת "הסכם ארצי" וככזה, ובהתאם להוראת ס' 9.1 להסכם חריגות השכר, אין נדרש לגביו אישור הממונה. לטענתן, אף לא מתעוררת שאלה בדבר יישומו בפועל שלא בהתאם להוראותיו, שכן ההסכם המקורי העניק את הזכות לתשלום הגמול לעובדים בדירוג המח"ר, כמו לעובדים בדירוג המנהלי. 17.לאחר שהגיש את עמדתו, ביקש הממונה על השכר לצרף לתיק הסכם קיבוצי חדש שנחתם ביום 17.4.08, בו הוסכם על תשלום "גמול מינהל" ל"עובד מינהלי" בשירות המדינה, במוסד לביטוח לאומי ובשירות התעסוקה, שסיים "קורס מינהל". מדובר בגמול שתנאי הזכאות לו דומים לתנאי הזכאות לגמול שלטון מקומי. ההסכם חל על עובדי הדירוג המנהלי בלבד. דיון והכרעה 18.למען הסדר נקדים ונציין כי יכולה הייתה להתעורר שאלה, הכיצד זה הסתדרות המח"ר כמו גם הסתדרות המעו"ף נסמכות על ה"הודעות בענייני עובדים" (הסכם 91 והסכם 94) החתומות מצד אחד על ידי מרכז השלטון המקומי ומצד שני על ידי הסתדרות הפקידים (המעו"ף), כמחייבות את מרכז השלטון המקומי בתשלום הגמול לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר. אף מרכז השלטון המקומי החולק על זכאות עובדי דירוג המח"ר לתשלום הגמול אינו טוען כי בעצם היותם של ההסכמים חתומים על ידי הסתדרות המעו"ף, יש כדי לבסס טענה בדבר אי זכאות עובדי דרוג המח"ר לתשלום התוספת. טענת המרכז היא כי נוכח העובדה שנושא ההתקשרות אינו "נושא כללי" החל על כלל העובדים, אין הרשויות המקומיות מחויבות על פי ההסכמים הללו כלפי עובדי דירוג המח"ר. התייחסות הצדדים להתקשרות המרכז לשלטון מקומי עם הסתדרות המעו"ף, ככזו המחייבת בעניינים כלליים את המרכז כלפי כלל העובדים, משקפת את מנהגם של הצדדים, כפי שהיה מקובל בשעתו, כי הסתדרות המעו"ף היא המנהלת משא ומתן ב"נושאים כלליים" בשם כלל עובדי הרשויות המקומיות, ובכל הדירוגים. ואמנם, בפסק הדין בעניין הסתדרות המהנדסים [ס"ק 2/03 הסתדרות המהנדסים ואח' - מרכז השלטון המקומי ואח' (8.9.05, לא פורסם, להלן - עניין הסתדרות המהנדסים), עמד בית דין זה, מפי חברי הנשיא אדלר, בהרחבה על כך, כי שנים רבות הייתה הסתדרות הפקידים (המעו"ף) השותפה המסורתית היחידה של מרכז השלטון המקומי למשא ומתן ולחתימה על הסכמים קיבוציים, בקשר לנושאים שהם "כלליים" לכלל עובדי הרשויות המקומיות חברות המרכז לשלטון מקומי, וזאת על אף ולמרות הסכמי האוטונומיה (ראו בפסקה 2(ה) לפסק הדין בעניין הסתדרות המהנדסים). הנה כי כן, בנסיבות המקרה שלפנינו, אין מתעוררת שאלה לגבי עצם התקשרות הסתדרות הפקידים (המעו"ף) עם מרכז השלטון המקומי, וחיוב מרכז השלטון המקומי על פי הסכם כזה כלפי עובדים המדורגים בדירוג המח"ר. אלא שמחויבות כזו של המרכז לשלטון מקומי תקום, על דעת כל הצדדים, אך כאשר נושא ההסכם הינו נושא כללי החל על כלל עובדי הרשויות. ואומנם, אחת מנקודות המחלוקת בקשר לסוגיה העומדת להכרעתנו נוגעת לשאלה אם תשלום גמול שלטון מקומי הינו בגדר הסדר ספציפי, שאז התקשרות הסתדרות המעו"ף בהסכמי 91 ו-94 בשעתו עם המרכז לשלטון מקומי, הייתה בכובעה כמי שמייצגת את העובדים המדורגים בדירוג האחיד, ואותם בלבד. תחולת ההסכמים - הסכם 91 והסכם 94 19.בשאלה בדבר תחולתם של הסכם 91 והסכם 94 על עובדי דירוג המח"ר ברשויות המקומיות, בצד ההסכמים הכלליים החלים על עובדי דירוג המח"ר בכלל, באים לידי ביטוי, בין השאר, הקשיים שבשיטה הנהוגה בישראל, שהיא שיטה משולבת, ולפיה, זה בצד זה קיימים בצוותא, הסכמים קיבוציים מגוונים הן מבחינת סיווג העובדים, והן מבחינת היקפם (ראו במאמרו של סטיב אדלר, "הסכמים קיבוציים, מסגרת תחולה ותיאום", ספר בר ניב, הוצאת רמות 1987, בעמ' 19-20). מכל מקום, השאלה בדבר תחולתם של ההסכמים מושא דיוננו תוכרע על פי הכללים הרגילים בקשר לפירושו של ההסכם הקיבוצי, ובנסיבות העניין שלפנינו, גם בשים לב לסמכות הסתדרות המעו"ף כפי שתוארה, לנהל משא ומתן מול המרכז לשלטון מקומי בנושאים כלליים "לכל עובדי המפעל", ולמעט בקשר לנושאים שהם ספציפיים לעובדי דירוג שאיננו הדירוג האחיד. 20.נזכיר כי הכלל הוא, כי ההסכם הקיבוצי עצמו קובע על מי הוא חל. כשסעיף התחולה בהסכם הקיבוצי אינו ברור ניתן להיעזר בנוהג ובהקשר התעשייתי. על דרך פירושו של ההסכם הקיבוצי עמד חברי הנשיא אדלר בפסק הדין בעניין יאיר מוהר ובזו הלשון: " בבואנו לפרש הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי ולהתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים להסכם עלינו ליתן משקל ראשוני ללשונו של ההסכם. עם זאת הליך פירושו של הסכם קיבוצי צריך שיעשה תוך הבנה והתייחסות להקשרו התעשייתי, לאופן יישומו בפועל ולעמדות הצדדים בשנים שלאחר חתימתו" [עע 300212/97 יאיר מוהר ואח' - עיריית תל אביב יפו (13.5.99, לא פורסם), וראו גם סק 8/06 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- מרכז השלטון המקומי ואח' ( 25.9.08, לא פורסם), וכן ראו במאמרו של סטיב אדלר שם בעמ' 31, וכן עע 781/06 רפי דורון- רשות שדות התעופה (3.12.07, לא פורסם)]. כמו כן נמצא כי: "בהתאם לפסיקה, על פירושו של הסכם קיבוצי חלים דיני החוזים הרגילים, ובראשם ההוראה שבסעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), שעל פיו יפורש הסכם על פי אומד דעתם של הצדדים. רק מקום שאומד דעתם של הצדדים אינו עולה מההסכם עצמו יתייחס בית הדין לנסיבות העניין כלשון סעיף 25 כאמור" [ע"ע 8308/04 שרגא קריגל ו-13 אח' - רשות הנמלים והרכבות (11.6.07, לא פורסם) להלן - עניין קריגל וראו גם ההפניות שם]. ומן הכלל אל הפרט 21.מכאן, נבחן וניישם את הכללים השונים כפי שגובשו בפסיקה לעניין קביעת תחולתם של ההסכמים מושא הבקשה. באשר ללשון ההסכמים נאמר ראשית כי בהסכם 91 ובהסכם 94 לא נמצא קביעה מפורשת בדבר היקף תחולתם. עם זאת בהסכם 91 ישנה התייחסות ל"כל בוגרי המכון לשלטון מקומי" שצברו מספיק שעות המזכות בקבלת "גמול ההשתלמות" (גמול שלטון מקומי). ובהסכם 94 ההתייחסות הינה בלשון כללית ל"עובדי רשויות מקומיות שהם בוגרי המכון לשלטון מקומי" כזכאים לקבלת הגמול. לכאורה אפוא, ההתייחסות שבהסכמים הינה לכלל עובדי הרשויות המקומיות, מבלי לסייג או לייחד אמירה זו לקבוצה מסוימת מכלל העובדים. עם זאת יש לזכור, כי את האמירה הזו, הכללית לכאורה, יש עוד לפרש בשים לב למהות הנושא שבו מדובר- אם הוא כללי לכלל עובדי הרשויות המקומיות או ספציפי- שאם הוא ספציפי, חתימת הסתדרות הפקידים על ההסכמים משקפת אך את כלל עובדי הדירוג האחיד העומדים בתנאי הזכאות ולא אחרים. הנה כי כן, מלשון ההסכמים לא עולה תשובה ברורה באשר להיקף תחולתו. 22.בבחינת תוכנם של ההסכמים, לצורך קביעת היקף תחולתם, אנו למדים כי הקביעות שבשני ההסכמים ביחס ל"גמול שלטון מקומי" הינן בזיקה ותוך התייחסות מהותית לגמול ההשתלמות. אם בהסכם 91 הוסכם על השוואת הסכום המשולם עבור גמול שלטון מקומי לסכום המשולם בגין גמול השתלמות ואי זכאות לכפל גמולים, בא הסכם 94 ומרחיב את הזכאות כך שאפשרי הדבר שישולם גם גמול השתלמות וגם גמול שלטון מקומי (שסכומם זהה), ובלבד שהזכאות לגמול מכל אחד מן הסוגים, לא תתבסס על קורסים או לימודים זהים. הנה כי כן לא רק שיש זיקה וקשר בנוגע לזכאות לגמולים בכלל, אלא שגמול שלטון מקומי הינו למעשה סוג מסוים של גמול השתלמות, ואף אפשרי הדבר שאותם הקורסים יקימו זכאות לכל אחד מן הגמולים. בקשר לאמור נדגיש כי משמתברר כי הקורסים המזכים בגמול שלטון מקומי מקנים זכאות גם לגמול השתלמות א' או ב' (אם כי לא הוברר מן התיק אם קיימת חפיפה מלאה לעניין זה), אין לקבל את טענת המבקשת בדבר החטאת התכלית שביסוד הסכם 94 שהיא העשרת כלל עובדי הרשויות המקומיות בתחומים של לימודי שלטון מקומי. העשרה כזו בהחלט רצויה, אלא שאת הגמול בגינה יכול העובד המדורג בדירוג המח"ר לקבל גם במסגרת גמול ההשתלמות הרגיל. 23.כבר עמדנו על כך שבינואר 94 הוסכם על תשלום גמול השתלמות ב' לעובדי דירוג המח"ר, וכי עובדי הדירוג האחיד אינם זכאים לשני גמולי השתלמות, כי אם אך לגמול השתלמות א'. הנה כי כן, מצב דברים זה הוא העומד ברקע להסכמה שאליה הגיעו הצדדים ב-22.12.94, הוא מועד החתימה על הסכם 94. זהו הרקע, כשבהסכם 94 מגיעים הצדדים להסכמה בדבר שינוי המצב והרחבת הזכאות לעומת הסכם 91. שבעוד שעל פי הסכם 91 לא הייתה אפשרות כי גמול שלטון מקומי ישולם במקביל עם גמול השתלמות, בא הסכם 94 וקובע, כי קיימת אפשרות של תשלום גמול שלטון מקומי בנוסף לגמול השתלמות. אלא מאי, שלא רק שאין בהסכם 94 כל התייחסות לגמול ההשתלמות הנוסף, הוא גמול השתלמות ב' לעובדי דירוג המח"ר, שבא לעולם אך זמן קצר לפני מועד הסכם 94, אלא שהסכם 94 נוקט במפורש בלשון יחיד כשהוא מתייחס לאפשרות תשלום גמול שלטון מקומי בנוסף לתשלום גמול השתלמות. הנה כי כן, על פני הדברים, באמור יש כדי להטות את הכף בין לקביעה כי אין אפשרות לתשלום גמול שלטון מקומי בנוסף לגמול השתלמות ב', ובין לקביעה כי הסכם 94 כלל אינו חל על עובדי דירוג המח"ר ברשויות המקומיות. 24.כסיכום ביניים ובקשר ללשון ההסכמים מושא דיוננו ותוכנם, ניתן לחדד ולומר, כי אמנם, הביטוי שבהסכם 94 "עובדי רשויות מקומיות שהם בוגרי המכון לשלטון מקומי..." מטה במידה מסוימת את הכף, מן הבחינה הלשונית, לפירוש ההסכם כך שהוא חל על כלל עובדי הרשויות המקומיות, העונים על תנאי הזכאות לתשלום הגמול, מבחינת תכני הלימוד והיקף הלימודים. עם זאת, התייחסויות אחרות שבהסכמים מטים את כפות המאזניים לכיוון פירוש אחר. כך במיוחד ההסדר המיוחד שבהסכם 94 המאפשר תשלום גמול שלטון מקומי במקביל לתשלום גמול השתלמות (בלשון יחיד ולא בלשון רבים) ובמיוחד כשהוא בא לשנות מהסדר קודם בו לא היה אפשרי התשלום המקביל בין הגמולים. וכל זאת מבלי שמוזכר בהסכם אף לא ברמז קיומו של גמול השתלמות ב'. נציין כבר כאן, כי לא מצאנו בסיס לטענת ההפליה שמעלה המבקשת. עובדי הרשויות המקומיות המדורגים בדירוג המח"ר זכאים לשני גמולי השתלמות בעוד שעובדי הדירוג האחיד זכאים לגמול השתלמות אחד ולגמול שלטון מקומי ששיעורו כשיעור גמול השתלמות. לא ברור אפוא במה מופלים לרעה עובדי הרשויות המקומיות המדורגים בדירוג המח"ר לעומת חבריהם המדורגים בדירוג האחיד. הסכמים רלוונטיים נוספים 25.הסתדרות המח"ר נסמכת על הוראת סעיף 35 להסכם המח"ר (נוסח משולב), שהיא במקור הוראת סעיף 23 להסכם המסדיר תנאי העסקתם של עובדי דירוג המח"ר לשנים 76 - 78. אלא שבהוראה זו איננו מוצאים תשתית המבססת את טענתה בדבר זכאות לתשלום גמול שלטון מקומי. לפי העולה מסעיף 35 ס"ק (א), כל תנאי העבודה הכלליים והסוציאליים החלים במקום העבודה, חלים גם על האקדמאים במח"ר. כך גם חלים על האקדמאים בדירוג המח"ר כל התוספות וההטבות המיוחדים לגבי מקום העבודה שנקבעו או יקבעו לגבי כלל העובדים במקום העבודה. ואמנם, קביעה זו שבס' 35 להסכם המח"ר אף עולה בקנה אחד עם מנהג הצדדים כפי שעמדנו עליו לעיל כי הסתדרות המעו"ף ניהלה משא ומתן והגיעה להסכמות עם מרכז השלטון המקומי לגבי נושאים כלליים, שיחולו על כלל העובדים במקום העבודה, ועל כך אין מחלוקת. אלא שהשאלה העומדת לבחינה ובירור הינה האם אומנם משתייך ההסדר בדבר תשלום גמול שלטון מקומי לאותם הסדרים החלים או אמורים לחול על כלל העובדים במקום העבודה. מטענות הצדדים כפי שנפרשו לפנינו למדנו לדעת, כי הסוגיה שבמחלוקת המתייחסת לעובדי דירוג המח"ר, התעוררה בזמן האחרון גם אצל קבוצות עובדים אחרות ברשויות המקומיות, ומכל מקום המבקשת לא פרשה לפנינו אף לא ראשיתה של תשתית ראייתית שממנה עולה, כי אכן כלל עובדי הרשויות המקומיות זכאים ומקבלים בפועל את הגמול מושא המחלוקת. מכאן שאין בהוראת סעיף 35 להסכם המח"ר (המשולב) כדי לקדם את בירור המחלוקת, ואין בו כדי לבסס את עמדת המבקשת. 26.הינה כי כן נמצאנו למדים כי לשון ההסכמים אינה חד משמעית. אף בקשר ל"הקשר התעשייתי" לא הובאו לפנינו ראיות שיש בהן ממש כדי לבסס עליהן מסקנה כלשהי בדבר תחולת ההסכם. מכאן שלא נותר אלא להוסיף ולתור אחר אומד דעתם של הצדדים מהתנהלותם ומהתנהגותם במהלך השנים מאז דצמבר 94, הוא מועד הסכם 94. בקשר לכך נזכיר, כי לכל הדעות, התנהגות הצדדים להסכם הקיבוצי במהלך השנים מעידה על הפירוש הנכון שיש ליתן להסכמה ביניהם. רק לאחרונה עמד בית דין זה בפרשת אורי קצירי מפי השופט שמואל צור על כך, כי "לא יכול להיות ספק שהדרך בה מיושם הסכם קיבוצי במרוצת השנים בפועל, יכולה לשקף את אומד דעתם של הצדדים לגבי תוכנו האמיתי ולגבי פרשנותו הנכונה והראויה" (עע 156/07 אורי קצירי - חברת נמל אילת בע"מ (13.5.08, לא פורסם)) ובדומה לכך נמצא בפסק הדין בעניין שרגא קריגל, מפי השופטת ורדה וירט- לבנה כי "התנהגות הצדדים משך השנים מעידה על הפרשנות הנכונה שיש ליתן להסכמים ביניהם"[ראו גם סק (ארצי) 8/06 הסתדרות העובדים הכללית החדשה הסתדרות המעו"ף- מרכז השלטון המקומי (25.9.08, לא פורסם), בפסקה 15 לפסק הדין]. 27.המרכז לשלטון מקומי טוען, כי לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר מעולם לא שולם גמול שלטון מקומי בנוסף לשני הגמולים להם הם זכאים מכוח הסכמי המח"ר. מכך ניתן לדעת המרכז ללמוד על אומד דעתם של הצדדים, כי לא הייתה כוונה לזכות את עובדי דירוג המח"ר בתשלום הגמול. הסתדרות המח"ר לעומת זאת סבורה שמכתב מורוזובסקי מיום 25.7.99 מצביע על אומד דעתה של הסתדרות הפקידים בדבר זכאותם של העובדים המדורגים בדירוג המח"ר לתשלום התוספת. נציין, כי לטענת הסתדרות המח"ר קיימות רשויות מקומיות בהן שולם גמול שלטון מקומי לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר. 28.לאחר שעיינו בכלל החומר שפרשו לפנינו הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי התנהלות הצדדים והתנהגותם מלמדת חד משמעית על אומד דעתם כי הסכם 94 אינו חל על הסתדרות עובדי המח"ר וכי אין עובדי דירוג המח"ר זכאים לגמול שלטון מקומי בנוסף לגמול השתלמות ב' לו הם זכאים מכוח הסכמי המח"ר. לטעמנו, לא הצליחה המבקשת לסתור את טענת מרכז השלטון המקומי, כי הסכם 94 מעולם לא הוחל עליה, באופן שתוספת גמול שלטון מקומי משולמת לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר בנוסף לגמול השתלמות א' ו-ב'. טענת המבקשת כאילו קיימות רשויות מקומיות בהן משולם הגמול לעובדי דירוג המח"ר נותרה טענה בעלמא, ולביסוסה לא הובאה כל ראיה שיש בה ממש. לא זו אף זו. אנו סבורים כי אין ממש בטענת הסתדרות המח"ר לפיה אין לגרוע מזכאותם של העובדים בדירוג המח"ר לגמול שלטון מקומי, מאחר שהתוספת שמכוחה נקבע גמול השתלמות ב' לעובדים בדירוג המח"ר, ניתנה בשעתו כתוספת שכר במסגרת הסכמי השכר במגזר הציבורי לשנים 93-96 לכלל הדירוגים המקצועיים, וכל דירוג החליט לפי שיקול דעתו לעשות בתוספת כרצונו. מתוך החומר שבתיק עולה כי מאז שנחתם הסכם 94 בחודש דצמבר 1994 לא העלתה המבקשת כל טענה או הסתייגות בנוגע לאי יישומו של הסכם 94 על עובדים המדורגים בדירוג המח"ר. כך, עד שנת 2003 שאז לראשונה, תשע שנים לאחר שנחתם הסכם 94, העלתה השגותיה בעניין אופן ישומו של ההסכם. לכל הדעות פרק זמן של תשע שנים בהן אין המבקשת מתריעה על אי יישומו של הסכם על עובדיה אך מלמד על כוונת הצדדים עם חתימת ההסכם. 29.אנו לא מצאנו, כי יש במכתבו של מר מורוזובסקי מיולי 99 כדי ללמד על אומד דעתם של הצדדים בקשר להסכם 94. לא רק שחלפו חמש שנים מאז שנחתם ההסכם ועד שהוצא מכתבו של מורוזובסקי בקשר לעובד פלוני אל עיריית בת ים, שממנו עולה לכאורה, הסכמה עם עמדת המבקשת, אלא שלא הובאה אף לא ראשית ראיה המלמדת על כך שעמדתו התקבלה על דעתן של איזו מן הרשויות המקומיות החברות במרכז השלטון המקומי. בהתאמה לכך, לא הובאה אף לא ראשית ראיה בדבר פעולה של מי מן הגורמים הרלוונטיים, הסתדרות המעו"ף או הסתדרות המח"ר למימוש מה שנראה בעיניהן כפירוש נכון של הסכם 94, עד שנת 2003. 30.ואם לא די באמור, אין חולק כי הוראות הסכם 91 והסכם 94 שולבו בנוסח המשולב של חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, שנרשמה כהסכם קיבוצי בשנת 2001. נמצא כי הוראות שני ההסכמים הרלוונטיים שולבו בסעיף 26.839, שהינו תת סעיף בפרק 26.83, שתחולתו נקבעה בצורה ברורה ומפורשת על עובדי הדירוג האחיד ועל עובדי הוראה שאינם עוסקים בהוראה. על פני הדברים, בשילוב הוראות ההסכמים בחוקה באופן כפי ששולבו יש משום אמירה באשר לתחולת ההסכם על אותם העובדים כמצוין בראש אותו פרק. לא זו אף זו, בסעיף 26.839 לחוקה מצוין כי שיעורו של גמול שלטון מקומי הינו החל מ-1.9.90 באותו שיעור שנקבע ל"גמול השתלמות בדירוג האחיד מינהל ושירותים". אין בהוראות החוקה, שהיא כאמור בבחינת הסכם קיבוצי, כל זיקה או רמז לזיקה בדבר זכאות לתשלום הגמול לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר. על פני הדברים, בתנאי הזכאות כפי שהם מפורטים בחוקה, ובדרך התנהלותם של הצדדים לפני גיבושה כנוסח משולב בשנת 2001 ולאחר מכן, משתקף אומד דעתם של הצדדים בדבר תחולתה. 31.על האמור אך נוסיף, כי ביום 27.5.02 הוצאה "הודעה בענייני עובדים מספר 983/02" בעניין "גמול למסיימי הקורס מינהל שלטון מקומי". הודעה זו, כקודמותיה, חתומה על ידי נציגי מרכז הסתדרות הפקידים (המעו"ף) ומרכז השלטון המקומי. בהודעה מצוין, כי "עובד אשר סיים בהצלחה קורס זה יעביר צילום האישור אל הוועדה לגמול השתלמות בהסתדרות הפקידים ארלוזורוב 93 תל אביב....". הינה כי כן, הועדה הרלוונטית לאישור הגמול היא הוועדה לגמול השתלמות בהסתדרות המעו"ף. אין ציון, אף לא ברמז, כי בשינויים המחויבים תעסוק הוועדה לגמול השתלמות בהסתדרות המח"ר באישור הזכאות לגמול. אך לא סביר הדבר בעינינו ואף אין טענה כזו למי מן הצדדים, כי הוועדה האמורה לאשר את הגמול לעובדי דירוג המח"ר היא ועדת ההשתלמות של דירוג המעו"ף. למותר לציין כי לא הובאה לפנינו אף לא ראשית ראיה, כי ועדת ההשתלמות של עובדי המח"ר אישרה אי פעם מאז שנחתם הסכם 94, תשלום גמול שלטון מקומי למי מעובדי דירוג המח"ר. 32.הינה כי כן, מהתנהגות הצדדים במהלך השנים, ועד ליום 18.9.03 שאז לראשונה ניתנה חוות דעת הסתדרות המח"ר בעניין הזכאות לתשלום הגמול, עולה, ולהבנתנו, באופן חד משמעי, אומד דעתם של הצדדים בדבר תחולת הסכם 94 באופן שאין הוא חל על דירוג עובדי המח"ר בשלטון המקומי. התרשמותנו זו אך מתווספת למה שעולה מלשונו של ההסכם, ובעיקר השימוש בלשון יחיד בהתייחס לגמול השתלמות, אף שבעת חתימתו של הסכם 94, כבר היו זכאים עובדי דירוג המח"ר לשני גמולי השתלמות. אף מצאנו כי לטענת ההסתמכות שטוענת המבקשת אין על מה שתסמוך, וזאת משהוברר כי בפועל לא יושם הסכם 94 במשך השנים על העובדים המדורגים בדירוג המח"ר. 33.לאור האמור נקבע בזאת, כי עובדי השלטון המקומי בדירוג המח"ר אינם זכאים לגמול שלטון מקומי בנוסף לשני גמולי השתלמות להם הם זכאים מכוח הסכמי המח"ר. כמו כן, על פני הדברים ובעיקר נוכח התנהלות הצדדים מאז חתימתו של הסכם 94, אנו סבורים כי לא קמה זכאות לגמול שלטון מקומי לעובד דירוג המח"ר הזכאי לגמול השתלמות א' בלבד. ההנחה העומדת ביסוד הזכאות הינה כי ממילא זכאי עובד המח"ר לגמול השתלמות ב', ואין קמה לו זכאות לשלושה גמולי השתלמות. נציין למען הסר כל ספק כי קביעותינו הן אך בנוגע לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר, ואין אנו מתייחסים אלא אליהם. הסכם 2003 34.בהסכם 2003 ניתן ביטוי ברור לכוונת הצדדים בדבר הזכאות לגמול שלטון מקומי לעובדי הדירוג האחיד ובדבר תנאי הזכאות. את מסקנתנו כפי שפורטה בהרחבה לעיל בדבר העדר זכאות לעובדי דירוג המח"ר לגמול שלטון מקומי אין אנו מבססים על הוראותיו של הסכם 2003, שבאו לעולם לאחר שהסתדרות המח"ר העלתה טענותיה לראשונה בדבר הזכאות לגמול. מסקנתנו מתבססת במידה רבה על התנהלות הצדדים עד שהמבקשת העלתה לראשונה טענותיה לעניין הזכאות בספטמבר 2003. מכל מקום, הצדדים הרחיבו בטענותיהם לעניין המסקנות המתבקשות מהוראות הסכם 2003, והמבקשת אף טענה לבטלותו נוכח פגיעתו בזכויות העובדים המדורגים בדירוג המח"ר, ואי שיתופה במסגרת הצוות ההסתדרותי במשא ומתן עם מרכז השלטון המקומי לקראת כריתתו. 35.נוכח מסקנתנו כפי שפורטה, אין לנו צורך להיזקק לטענות הצדדים בקשר להסכם 2003. למען הסר ספק מצאנו מקום להעיר בקשר לטענות הצדדים שתי הערות: ראשית - משהגענו למסקנה לפיה מלכתחילה לא קמה לעובדי דירוג המח"ר זכאות לתשלום גמול שלטון מקומי, ממילא, תחולת הסכם 2003 על עובדי הדירוג האחיד בלבד, אינה מפחיתה מזכויות עובדי המח"ר, ומשכך, לא מצאנו ממש בטענות המבקשת בדבר בטלותו של ההסכם, הפוגע בזכויות העובדים המדורגים בדירוג המח"ר. שנית - לו היינו קובעים כי מלכתחילה קמה לעובדי דירוג המח"ר זכות לגמול שלטון מקומי לפי הסכם 94, כי אז המסקנה המתבקשת צריכה הייתה להיות כי אכן יש בהסכם 2003 כדי לפגוע בזכאותם לגמול, בהיותן מייחדות את הזכאות לעובדי הדירוג האחיד. את טענות הסתדרות המעו"ף לפיהן הוראות הסכם 2003 באו אך להבהיר את זכויות עובדי הדירוג האחיד, מבלי שיש בכך כדי להשפיע על זכויות עובדי דירוג המח"ר, יש קושי לקבל. טענות אלה אינן עולות בקנה אחד עם לשונו הברורה והמפורשת של הסכם 2003 המגדיר את הזכאות לגמול שלטון מקומי לעובדי הדירוג האחיד בלבד. 36.מכל מקום, נוכח מסקנתנו כפי שפורטה, בדבר העדר זכאות לגמול לעובדי דירוג המח"ר, וללא כל קשר להוראות הסכם 2003, אין לנו צורך להיזקק ליתר טענות המבקשת בקשר להסכם, לרבות בנוגע לצורך בשיתופו של הצוות ההסתדרותי במשא ומתן לקראת כריתתו. עמדת הממונה על השכר 37.משהגענו למסקנה כי אין העובדים בדירוג המח"ר זכאים לתשלום התוספת, אין לנו צורך להכריע במחלוקת שבין ההסתדרות לבין הממונה על השכר בקשר לחוקיות התשלום לעובדי דירוג המח"ר. נציין אך כי סבירה יותר בעינינו עמדת ההסתדרות מזו של הממונה, כי הסכם 94 הינו בבחינת "הסכם ארצי", וככזה, ואפילו הייתה מחויבות מכוחו לתשלום הגמול לעובדים המדורגים בדירוג המח"ר, לא נדרש לגביו בשעתו אישורו של הממונה לפי הסכם חריגות השכר. טענת הממונה כי יש לראות את הסכם 94 כ"הסכם מקומי" לפי הוראות הסכם חריגות השכר אינה מקובלת עלינו. כמו כן אנו סבורים כעמדת ההסתדרות, כי בהסכם הקיבוצי החדש מיום 17.4.08 שביקש הממונה לצרף, אין כדי להעלות או להוריד בקשר לשאלות שבמחלוקת. 38.סוף דבר אנו קובעים כי ההודעות בענייני עובדים שמספרן 503/91 ו- 634/94 (הסכם 91 והסכם 94) אינן חלות על עובדי הרשויות המקומיות המדורגים בדירוג המח"ר. בקשת הסתדרות המח"ר על כלל חלקיה, נדחית. אין צו להוצאות. חוזהגמול השתלמותהשתלמותהסכם קיבוצי