התביעה שהוגשה בתיק זה כנגד הנתבעת היא בגין חוב כספי של הנתבעת לתובעות, בגין הפרשות לקרן ההשתלמות של עובדי ההוראה שמועסקים בנתבעת . על פי האמור בכתב התביעה היתה הנתבעת אמורה להעביר את חלק המעביד ואת חלק העובד לקרן ההשתלמות עד תחילת חודש שלאחר החודש בגינו משולם השכר. הנתבעת לא העבירה המועד את הכספים ואת הפרטים אודות הסכום המדויק שעליה העביר בגין כל אחד מעובדי ההוראה שמועסקים על ידה וזאת לתקופה מ12/05 ועד 12/06 . הסכום הנתבע הינו ריבית החשב הכללי בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית בגין הפיגור בתשלום העומד על 32,390.32 ₪ בהתאם תקנה 22 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור וניהול קופות גמל) התשכ"ד -1964 , כאשר החישוב מתייחס לתקופה עד ליום 8.10.2007. עוד נתבעים פיצויי הלנה בשיעור 20% לנוכח הוראות סעיף 19 א לחוק הגנת השכר או לחלופין ריבית החשב הכללי מיום 9.10.07 ועד התשלום המלא. בכתב ההגנה נטען כי הנתבעת שילמה את מלוא התשלומים שהיתה חבה לתובעות וזאת בשקים דחויים כאשר הסכומים כוללים גם תשלום ריבית בגין האיחור. מטרת התביעה בתיק זה היא שכ"ט עו"ד. באשר לפיצויי ההלנה הנתבעים נטען כי ככל הידוע לנתבעת, אין התובעות מזכות את חשבונות העובדים של הנתבעת בהפרשי ההלנה או ריבית החשב אלא מדובר בהשקעות בקרן של התובעות. על התובעות להראות כי הריבית מועברת לחשבונות העובדים ואם לא אזי הקרן זכאית רק לגובה התשואה אשר השיגה הקרן במהלך אותה שנה. עוד נטען כי כתב התביעה אינו מפורט באופן המאפשר לנתבעת להתגונן כראוי. בכתב תביעה שכנגד הועלתה דרישה לחייב את התובעת ,הנתבעות שכנגד, להעביר לקופת העמיתים בקרן, עובדי התובעת שכנגד, את כל הריבית ההצמדה , שכ"ט וכל תקבול נוסף מכל מין וסוג . כן נדרש לחייב את הנתבעות שכנגד להגיש דוחות כספיים ביחס לכל הסכומים אשר הועברו להם ע"י התובעת שכנגד תוך הפרדה בין סכומים שהועברו ע"ח תשלומים וסכומי ההלנה, ריבית ושכ"ט כמו גם עמלות ניהול וכן להעביר את תזכיר ותקנות התאגדות של הנתבעות שכנגד ואת הסכמי הניהול והסכמי שכ"ט לגביה. בכתב התשובה ביקש ב"כ הנתבעות שכנגד לדחות את התביעה שכנגד כבר משהוגש ללא רשות ולאחר זמן רב ממועד הגשת כתב התביעה. לגופו של עניין נטען כי יש לדחות את טענות התובעת שכנגד, אשר מעולם לא ביקשה מהנתבעות שכנגד את תקנון הקרנות וכי קרן השתלמות נחשבת כקופת גמל על פי החוק. לטענת הנתבעות שכנגד, כאשר עובדי ההוראה של התובעת שכנגד ביקשו להצטרף לקרן ההשתלמות, חלות על העובד המצטרף כמו על מעסיקו כל החובות החלות על מעסיקים לרבות הוראות האוצר, החוק והתקנות כמו גם תקנון הקרן. התובעת שכנגד לא יכלה לעשות דין לעצמה באשר למועד העברת הכספים לקרן זאת מאחר והמועד להעברת הכספים נקבע בחוק. התובעת שכנגד מאשרת כי ביצעה תשלומים באיחור ויש בכך כדי להסביר את הצטברות ריבית החשב על הסכומים ששולמו באיחור. לאור כל זאת ביקשו הנתבעות שכנגד לדחות את כתב התביעה שכנגד. ביום הדיון בפנינו העידו הגב' אינה ציו'רני שהינה פקידה בבנק הבנ"ל המנהלת את עסקי קרנות ההשתלמות לעובדי ההוראה. וכן העיד רו"ח משה ישראלי המשמש כרו"ח ויועץ לנתבעת. להלן הכרעתנו: אחר ששמענו את חקירתם הנגדית של עדים אלה בדיון שבפנינו עלה בבירור כי המחלוקת בין הצדדים היא חישובית ולכן ניתנה אורכה לרו"ח ישראלי לפנות לגב' ציורני לברר המחלוקת ובהעדר הסכמות נקבע כי באי כוח הצדדים יגישו את סיכומיהם. משהוגשו סיכומי התובעות , הנתבעות שכנגד ובהמשך סיכומי הנתבעת,התובעת שכנגד עלה כי לא התקיים כל בירור בין הצדדים לאחר הדייון בפנינו. לאחר שעיינו בעדויות ובמסמכים שצורפי כמו גם בסיכומי באי כוח הצדדים הגענו למסקנות כדלקמן: השאלה העיקרית שבמחלוקת בין הצדדים היא האם הנתבעת, רשת גני הילדים, חייבת בתשלום ריבית פיגורים לתובעת על פי החישוב שצורף לכתב התביעה או שמא כטענת הנתבעת אין הנתבעת חייבת לתובעת דבר וכי מלוא התשלומים הועברו בשקים דחויים לתובעת. באשר לתביעה שכנגד שהגישה הנתבעת נדרש לחייב את הקרן התובעת להעביר את הריבית לקופת העמיתים, להגיש דוחות כספיים על כל הסכומים שהועברו תוך פירוט סכומי הריבית, ההלנה שכ"ט ועמלות ניהול,להמציא תזכיר ותקנות התאגדות של הקרן הסכמי ניהול הסכמי שכ"ט לגביה. מעדותו של רו"ח משה ישראלי מטעם הנתבעת עלה כי הנתבעת רוצה לבדוק את חישובי הריבית שהנתבעת נדרשת לשלם, כיוון שמתעורר חשד, לטענת העד, כי הנתבעת שילמה ביתר . נוכח דברים אלה של עד הנתבעת, שהוא כאמור רו"ח ניתנה החלטה לפיה ניתנה אורכה של 30 יום לרו"ח הנתבעת להיפגש עם פקידת קרן ההשתלמות הגב' אינה צ'יורני כדי לבדוק את חישובי הנתבעת. מסיכומי התובעת התברר כי על אף הארכה שניתנה לא פנה רו"ח הנתבעת לקרן כדי לבדוק החישובים ולא התקיימה כל פגישה בין הצדדים לאחר מועד הדיון בהוכחות בפנינו. ב"כ התובעת בסיכומיו מבקש לקבל את התביעה ומצביע על כך כי העובדה שרו"ח של הנתבעת לא פנה לבדוק החישובים מלמדת שעל חוסר רצינות טענות הנתבעת וכי אין לסטות מחישוביה. ב"כ הנתבעת טענה כי קרן ההשתלמות אינה קופת גמל כהגדרתה בחוק הגנת השכר ובפקודת מס הכנסה וכי הנתבעת אינה צד להסכם קיבוצי כלשהוא, בעוד שכתב התביעה מסתמך על הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החל על הנתבעת. הנתבעת פנתה לתובעות עוד טרם הגשת התביעה בטענה כי אין התובעות זכאיות לגבות ריבית לפי ריבית חשב וזאת משהתברר לנתבעת כי הכספים אותם העבירה לתובעת כולל הריבית נחשבים כהפקדות בתיק העמית של עובדי הנתבעת . משרד החינוך אינו מתקצב הפרשות לקרן ההשתלמות של הגננות. כל הסכום הנתבע הינו ריבית דרבית, כפי שעלה מעדות העדה מטעם התביעה, ולתובעת אין סמכות לגבות ריבית דריבית. על פי טענת הנתבעת גם מדברי עדת התביעה עלה כי קיבלו שיק על סך 12,515.83 ₪ ב-26.7.06 בגין ריבית פיגורים לתקופה מ-ינואר 2005 ועד פברואר 2006. אין התובעת רשאית לגבות ריבית לפי ריבית החשב הכללי-העברה מבנקים אלא לפי ריבית , כל נתון והנתבעת שילמה את מלוא הכספים בהתאם לחיובים שהוכחו בפניה. אין אנו מקבלים את עמדת הנתבעת באשר לתביעה. הנתבעת העבירה את הניכויי משכר העובדים החברים בקרן ההשתלמות, ואת חלק המעביד באיחור ועל כך אין מחלוקת כמו כן אין מחלוקת כי התשלומים הועברו במועדים שונים על פי הסכם לפרישת החוב שנוצר. הנתבעת אף שהיא מטילה ספק בדרך חישוב הריבית הנתבעת לא הגישה תחשיב נגדי ומעלה טענות במסגרת התביעה שכנגד על כך שכתב התביעה אינו מפורט וממוסמך דיו. אם אכן סברה הנתעת כי החישוב אינו נכון כטענתה היה עליה על פי המקובל בהתנהלות במשפט אזרחי לבקש גילוי מסמכים או פרטים נוספים טרם הדיון בהוכחות. אף לאחר שבשלב ההוכחות ניתנה אורכה לעד הנתבעת שהוא רואה חשבון של הנתבעת לבוא בדברים עם עדת התובעת, פקידת הבנק שמנהלת את חשבון קרן ההשתלמות בבנק הבינלאומי, לא פנה העד לבצע הבירור ואך לא ניתנה כל התייחסות מצד הנתבעת לאי עמידה בהנחיות בית הדין. בניגוד לסיכומי התובעת שמפנים להוראות סעיף 19 א לחוק הגנת השכר המקנה סמכות לקרן השתלמות לגבות פיצויי הלנת שכר על איחור באי העברת כספי ההפרשה לקרן ההשתלמות ולהוראות סעיף 22 לפקודת מס הכנסה הקובע כי הריבית שיש לשלם על פיגור בהעברת תשלומים לקרן ההשתלמות היא ריבית חשב בהעברה לבנקים, לא הצביעה הנתבעת על כל הוראה חוקית התומכת בגירסתה לפיה אין היא חייבת בריבית חשב, העברה לבנקים על הכספים ששולמו באיחור וכאמור אך לא הצליחה להראות כי נפלה טעות חשבונאית בסכום הנתבע. אשר על כן אנו מקבלים את תביעת התובעת ומחייבים את הנתבעת בתשלום הסכם של 32,390.32 ₪ לתובע. הסכום ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 17.10.07, מועד הגשת התביעה ועד הפרעון תוך 30 יום. לא מצאנו להטיל פיצויי הלנה על הנתבעת תוך התחשבות במצבה כלכלי כפי שמפורט בכתב ההגנה. באשר לתביעה שכנגד כפי שכבר ציינו הדרישה להורות לנתבעת שכנגד במסגרת התביעה שכנגד את הדוחות הכספיים בקשר לסכומים שהועברו, כמו גם את תזכיר ותקנות ההתאגדות של הנתבעת שכנגד אינה רלבנטית ולא ברור למה היא נחוצה במסגרת התביעה שכנגד . גם הדרישה להורות לנתבעת להעביר לקופות העמיתים בקרן את כל הריבית וההצמדות, שכ"ט עו"ד וכן יתר התקבולים מכל מין וסוג לא ברור על מה היא נסמכת. מכל מקום בסיכומי הנתבעת, התובעת שכנגד נראה שטענות אלה נזנחו. מכל הטעמים הללו התביעה שכנגד נדחית. לסיכום: הנתבעת תשלם לתובעות את הסך 32,390.32 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 17.10.07 ועד הפרעון. הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. קטיניםחוזההסכם קיבוציגן ילדים / פעוטון / משפחתון