1. לפנינו תביעה לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים שהגישה התובעת כנגד הנתבעת מעסיקתה לשעבר. 2. רקע עובדתי: א. הנתבעת היא ארגון העוסק בקידום נשים בישראל, התובעת הועסקה כמנהלת חשבונות במסגרתו מיום 01/05/86 ועד ליום 30/04/05. ב. עובר לסיום עבודתה, נועדה התובעת עם מר שוקי אורבך, אשר שימש כמנהל אגף משאבי אנוש בנתבעת במועדים הרלוונטים לכתב התביעה (להלן: "אורבך") בקשר עם תנאי סיום עבודתה. אורבך ערך רישום של זכויותיה הכספיות (נספח ב' לתצהיר התובעת). ג. ביום 06/01/05 חתמה התובעת על מסמך סיום עבודה במסגרתו פורטו תנאי סיום העסקתה (נספח א' לתצהיר אורבך) (להלן: "מסמך סיום עבודה"). ד. עם סיום עבודתה, שולם לתובעת סך של 112,641 ₪ כמענק פרישה וסך של 2,964 ₪ כדמי הודעה מוקדמת, בנוסף, שוחררו לזכותה הכספים שהופקדו עבורה בקרנות השונות. 3. הליכים: א. כתב התביעה תוקן ביום 05/08/08 ויהווה גדר המחלוקת שלפנינו. ב. בדיון שהתקיים לפנינו העידו מטעם התובעת: התובעת עצמה, רו"ח רחל קוממי אשר הגישה חוות דעת חשבונאית באשר לסכומים המגיעים לתובעת וכן גב' שולמית כהן, המשמשת כעוזרת מנהלת חשבונות ראשית בנתבעת. מטעם הנתבעת העיד מר שוקי אורבך, עובד הנתבעת לשעבר אשר שמש במועדים הרלוונטיים מנהל משאבי אנוש. ג. להלן נפרש טענות הצדדים בהרחבה. 4. טענות התובעת: א. התובעת הועסקה בנתבעת ומילאה תפקידה על הצד הטוב ביותר לשביעות רצון הממונים עליה. ב. במהלך עבודתה התריעה התובעת באשר להתנהלותה הפסולה של הנתבעת בקשר עם תשלומים למרצים ואמנים שהועסקו במסגרתה ובאשר להתנהלות שאינה תקינה במסגרתה. תלונותיה של התובעת היו לצנינים בעיני הנתבעת ומשכך הנתבעת חפצה להרחיק את התובעת משורותיה. ג. הנתבעת הציעה לתובעת לפרוש מעבודתה לאור מצבה הרפואי ולקבל לידיה סכומים שונים לרבות תשלום פיצויים בגובה 200%. ד. משכורתה הקובעת של התובעת לצרכי תשלום פיצויי פיטורים היא 5,928.45 ₪. ה. הנתבעת שילמה לתובעת פיצויים בשיעור 100% בלבד והיתרה הופקדה לטענתה במהלך עבודתה בקרן פנסיה. ו. הנתבעת הפרישה עבור התובעת 6% משכרה לקרן הפנסיה על חשבון פיצויים וסכום נוסף אותו השלימה הנתבעת בשיעור של% 2.333, אולם עם פרישת התובעת העבירה הנתבעת לידיה 6% מהסכומים שהופרשו בלבד. ז. עם פרישת התובעת מעבודתה שוחררו לזכותה 72% מהפיצויים בלבד ומשכך על הנתבעת לשלם לידיה 28% מהפיצויים המגיעים לה בסך של 31,539 ₪ וזאת בתוספת פיצויי הלנה. 5. טענות הנתבעת: א. ביום 06/01/05 חתמה התובעת על הסכם סיום עבודה במסגרתו הצהירה כי בדקה מלוא הנתונים הכספיים המגיעים לה וכי לא תהיינה לה כל תביעות או השגות באשר לסכומים אלו ומשכך התובעת מנועה מלהגיש תביעתה בעניין. ב. התביעה נגועה בשיהוי שכן הוגשה למעלה משנתיים מיום סיום יחסי עובד מעביד. ג. התובעת היא שיזמה את הפסקת עבודתה, עקב מצבה הבריאותי. ד. אין בסיס לטענה לפיה הנתבעת נהגה שלא כדין ביחס למרצים ואמנים שנתנו לה שירותים ובאשר להתנהלות בלתי תקינה במסגרתה כטענת התובעת. ה. הנתבעת לא התחייבה לשלם לתובעת פיצויים בשיעור של 200% כנטען על ידה. ו. הפרשות הנתבעת לקרן פנסיה עבור רכיב הפיצויים היו 6% בלבד ולא כללו את חלק- % 2.333להשלמת פיצויים. ז. הנתבעת התחייבה לשחרר לזכות התובעת הכספים שהופקדו עבורה בקרן הפנסיה ובנוסף לשלם מענק פרישה בסך 112,641 ₪ ברוטו המהווים 100% מפיצויי הפיטורים, למיצוי כל זכויותיה, סכומים העולים בהרבה על שעור הפיצוי הנתבע על ידה. ח. סמוך לסיום עבודתה של התובעת נחתם בנתבעת הסכם קיבוצי מיוחד בעניין התייעלות והבראה במסגרתו נקבע תשלום מענק פיצויים אשר בא תחת תשלום חלק ה-% 2.333, ואשר מתיישב עם הסכם הפרישה של התובעת. ט. הנתבעת זכאית לקזז מכל סכום שיפסק כנגדה סך של 112,641 ₪ ששולם לתובעת כמענק פרישה. דיון והכרעה: 6. בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה דין התביעה להידחות, להלן נפרש החלטתנו. 7. עיקרי המחלוקת: א. התביעה שלפנינו נסבה על תשלום מענק סיום עבודה. התובעת טענה כי הנתבעת התחייבה להעביר לידיה פיצויי פיטורים בשיעור של 200%, כשבפועל הועבר לידיה מענק בשיעור של 100% מפיצויי הפיטורים בסך 112,641 ₪ וכן שוחררו לזכותה הכספים שהופקדו בקרנות השונות העולים כדי 72% מפיצויי הפיטורים, כשלטענתה, זכאית להשלמת הסכום בשיעור של 28%. ב. הנתבעת הכחישה כי התחייבה לשלם לתובעת מענק כאמור כפי שנפרש להלן, בנוסף טענה הנתבעת שתי טענות מקדמיות בדבר קיומם של שיהוי ומניעות ומשכך טענה כי דין התביעה להידחות. 8. שיהוי: התובעת הגישה תביעתה למעלה משנתיים וחצי לאחר סיום עבודתה כשפנייתה הראשונה לנתבעת בכתב בעניין היתה כשנתיים לאחר סיום עבודתה. הנתבעת טענה כי התובעת השתהתה בהגשת התביעה ומשכך דינה להידחות. אנו סבורים כי אין בשיהוי האמור כדי להביא לדחיית התביעה הגם ועניין זה מעלה תהיות באשר להתנהלות התובעת בכל הנוגע למחלוקת הנדונה. 9. ויתור: א. התובעת חתמה על מסמך סיום עבודה ביום 06/01/05 במסגרתו פורטו תנאי פרישתה במסגרתו נכתב: "עם חתימתך על מכתב זה הינך מצהירה ומתחייבת כי בדקת את כל זכויותייך וכי למעט האמור במסמך זה, אין לך ולא תהינה לך או לבאים מכוחך כל טענה או תביעה כנגד ויצו, באשר לתקופת עבודתך וסיומה, לרבות בכל הקשור לשכר, הפרשי שכר, ותק,דרגות, פיצויי פיטוריו, פדיון ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, מענק יובל, הודעה מוקדמת ו/או כל זכות או הטבה אחרת." ב. הנתבעת טענה כי לאור האמור, התובעת התחייבה כי לא תהיינה לה כל טענות באשר לזכויותיה כמפורט בהסכם ומשכך אין לדון בתביעתה (ראה סעיף 7 לתצהיר אורבך). ג. "הכלל המושרש בבתי הדין לעבודה הינו כי יש ליתן משקל מועט יחסית לכתבי ויתור של עובדים וכי רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי כי העובד היה מודע לחלוטין לזכויותיו ולפירוטן והחליט לוותר עליהן ינתן משקל לחתימת כתב הויתור" (ראה דב"ע נו/29-3 תנובה בע"מ - לוסקי, פד"ע לג 241; דב"ע נב/217-3 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"ע כז 3, 34-35). מטעם זה, אין בית הדין לעבודה ממהר ליתן תוקף לכתבי ויתור ובוחן את תוקפם {ראה לעניין זה: דב"ע 98/ 10-2 קנטי - דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ, עבודה ארצי, כרך לב(3), 161, והאסמכתאות שם}. ד. בנסיבות העניין משהצדדים חלוקים באשר לנתונים שנמסרו לתובעת ובאשר לפרשנות מסמך סיום ההעסקה מצאנו כי יהא זה נכון לברר תביעתה של התובעת לגופה. 10. סיום עבודתה של התובעת: א. התובעת טענה כי נהגה להתריע על אי סדרים בנתבעת ומשכך הנתבעת מעוניינת היתה בסיום עבודתה (פרק א' לתצהיר התובעת סעיף 19, פרק ב' לתצהיר התובעת סעיף 1), לטענתה, הנתבעת נתלתה במצבה הרפואי והציעה לה לפרוש מעבודתה לאור מצבה הבריאותי (פרק ב' לתצהיר התובעת סעיף 3) שהתערער בעקבות יחסה של הנתבעת כלפיה (פרק ב' לתצהיר התובעת סעיף 2). הנתבעת הכחישה האמור וטענה כי התובעת היא שפנתה אליה ובקשה לסיים עבודתה (סעיפים 27-28 לתצהיר אורבך), מה גם שטענותיה באשר לקיומם של אי סדרים מהוות השמצה בלתי מבוססת (ראה סעיפים 29-40 לתצהיר אורבך). ב. אנו סבורים כי אין כל רלוונטיות לטענות אלו לעניין הפלוגתא שלפנינו מה גם שלאור עדותה של התובעת נראה שאין ממש בטענותיה לגבי אי סדרים בנתבעת (ראה עמוד 17 שורות 1-9 וכן עדותה בעמוד 24 שורות 9-17 לפרוטוקול הדיון) ובנוסף התובעת העידה כי לא היתה מרוצה מיחסי העבודה בנתבעת ללא קשר לתלונותיה הנטענות כאמור (ראה עדותה בעמוד 17 שורות 10-25 לפרוטוקול הדיון). ג. התובעת בעדותה טענה כי פנתה לשוקי אורבך על מנת "להסביר לו את המצב שלי הנפשי והבריאותי" (עמוד 20 שורה 9 לפרוטוקול הדיון), עם זאת טענה כי לא היתה מעוניינת לפרוש מעבודתה ולחתום על מסמך סיום העסקתה (עמוד 20 שורות 4-22 לפרוטוקול הדיון). איננו מקבלים טענתה בעניין ולאור כל האמור, התרשמנו כי התובעת התפטרה לאור מצבה הרפואי וכי הדבר נעשה ביוזמתה. 11. הסכם סיום ההעסקה: א. כאמור, ביום 06/01/05 חתמה התובעת על הסכם סיום עבודה שלשונו: להלן תנאי סיום עבודתך בויצו כפי שסוכמו עמך היום ה- 6 בינואר 2005:1. מועד סיום עבודתך בפועל יהיה ביום 31.1,05 ,וסיום יחסי עובד-מעביד יהיה ביום 30.4.05. מועד זה לא ישתנה משום סיבה לרבות לא מפאת מחלה חו"ח.התקופה מיום 1.2.05 ועד ליום 15.3.05 הינה ע"ח כל יתרת ימי החופשה הצבורה לזכותך.התקופה מיום 16.3.2005 ועד ליום 30.4.2005 הינה ע"ח תקופת הודעה מוקדמת.2. למיצוי תביעותייך מכל מין וסוג שהוא מויצו בגין תקופת עבודתך וסיומה, תשלם לך ויצו מענק פרישה בסך של 112,641 ₪. סכום זה ישולם לך עד שבועיים ימים מסיום עבודתך, ולאחר שתמציאי ט' 160 מאושר ממס הכנסה.3. בנוסף לאמור בסעיפים 1 ו- 2ישולם לך תמורה להודעה מוקדמת בסך של 2,964 ₪ השלמה לחודשיים הודעה מוקדמת. סכום זה ישולם לך עד שבועיים ימים מסיום עבודתך,ולאחר שתמציאי ט' 160 מאושר ממס- הכנסה.4. בשכרך האחרון ויצו תשלם את ההפרשים בגין קצובת הבראה, קצובת ביגוד ומענק היובל.5, בנוסף לאמור בסעיפים 1,2,3,4 לעיל תשחרר ויצו לזכותך את כל הכספים שנצברו על שמך בקרן הגמלאות המרכזית (חשבון פיצויים ותגמולים), הכספים שנצברו על שמך בקרן ההשתלמות והכספים שנצברו על שמך בקופת גמל ב',והכל כפי שנצברו בפועל.6. הינך זכאית להשתתפות ויצו בקורס הסב המקצועית עד סך של 5,000 ₪ על פי קבלות בלבד.עם חתימתך על מכתב זה הנך מצהירה ומתחייבת כי בדקת את כל זכויותייך וכי למעט האמור במסמך זה, אין לך ולא תהיינה לך או לבאים מכוחך כל טענה או תביעה כנגד ויצו, באשר לתקופת עבודתך וסיומה, לרבות בכל הקשור לשכר, הפרשי שכר, ותק,דרגות, פיצויי פיטורין, פדיון ימי מחלה, פדיון ימי חופשה, מענק יובל, הודעה מוקדמת ו/או כל זכות או הטבה אחרת.בברכה,שוקי אורבךמנהל משאבי אנוש (ההדגשה שלי - א.ע.)(נספח א' לתצהיר הנתבעת). ב. התובעת טענה כי הוסבר לה כי זכאית לקבל פיצויי פיטורים בשיעור של 200% כאמור, לתמיכה בטענתה, צרפה מסמך שנערך על ידי אורבך עובר לחתימתה על מכתב סיום ההעסקה שלשונו: סיום עבודה כולל חפיפה עד 31.1.518.76שנות וותק 31.1.051. פיצויים100%בנוסף לכספים שבקרן הפנסיה110,3092. פדיון חופשה8033או לחלופין ניצול החופשה כשכר לכל דברמשמע סיום יחסי עובד מעביד ב 15/3/053. פדיון הודעה מוקדמת חודשיים:11,758סה"כ 122,067.4. קורס הכשרה מקצועית ע"ס קבלות עד 5,000 (ראה נספח ב' לתצהיר התובעת) . ג. הנתבעת הכחישה כי הבטיחה לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בשיעור של 200% (ראה סעיף 10 לתצהיר אורבך) לטענה, הסכם סיום ההעסקה נסב על שחרור ההפקדות שבוצעו לקרן הפנסיה אשר עומדות כידוע על 6% וטענת התובעת לפיה היתה לה סיבה טובה להאמין כי הנתבעת מפרישה 8.333% משכרה על חשבון פיצויים אינה מבוססת בעליל (סעיף 13 לתצהיר אורבך). הנתבעת טענה כי אף המסמך שנערך בכתב ידו של אורבך כמפורט לעיל מצביע על כך שהתובעת לא קבלה התחייבות לתשלום פיצויים בשיעור של 200% (סעיף 14 לתצהיר אורבך). ד. התובעת טענה כי המסמך שנערך בכתב ידו של אורבך מצביע על כך שזכאית לפיצוי בשיעור 100% ובנוסף לתשלום הסכומים שהופקדו בקרן הפנסיה קרי-110,309 ₪ כמפורט במכתבו. ה. בדיון קדם משפט שהתקיים התייחס ב"כ הנתבעת לטענת התובעת לפיה אופן עריכתו של המסמך מצביע על כך שזכאית ל100% פיצויים בצירוף כספים המופקדים בקרן הפנסיה העולים כדי 100% משיעור הפיצויים, בסך 110,309 ₪: "ה-110,309 זה 100% פיצויים. לשאלת ביה'ד מדוע 110,309 נרשם אחרי 'כספים בקרן הפנסיה' ולא אחרי המילה 'פיצויים...100%' (נספח ב' כתב התביעה המתוקן) אני משיבה, קודם כל נספח ב' הוא מסמך שנערך בישיבה בין מר אוורבך לבין התובעת וההסכם בין שני הצדדים הוא בנספח א' לכ תב ההגנה. אבל אני אסביר גם את המסמך הזה - המסמך הזה הוא טרום החשבון הסופי. בסך הכל יש חישוב של 122,067 - רצו להראות לה ולתת לה מושג מה המענק אותו תקבל בנוסף לכספים שבקרן הפנסיה. העריכו את זה באותו רגע ב- 110,309." ו. אורבך העיד בנדון: "ש....אני שואל אותך שאלה שהטרידה את בית הדין הנכבד, כב' השופטת גילצר, שורה 23 לפרוטוקול בעמ' הראשון, נשאלת השאלה למה המילים "בנוסף לכספים שבקרן הפנסיה" לא מופיעים אחרי הסכום של 100,309 אלא לפני אותו הסכום. כמו שאתה ניסחת זאת בכתב ידך כראש אגף משאבי אנוש לכאורה עולה מפה כאילו הסכום מתייחס דווקא לכספים שבקרן הפנסיה ולא מתייחס למספר 100% שמופיע קודם. למה זה כתוב כך ולא אחרת? ת. בסעיף 1 כתוב שהיא תקבל 100% פיצויים בנוסף לכספי הפנסיה. נשאלה שאלה על ידי התובעת תוך כדי הפגישה ולכן אינני רואה שום סתירה ולהיפך כנראה כל סוגיית הפיצויים לא נהירה לך" (עמוד 31 שורות 8-15 לפרוטוקול הדיון). "ש. האם נכון שמה שהובטח לתובעת הינו "מענק בשיעור 100% פיצויים בנוסף לכספים שבקרן הפנסיה"? ת. חיובי. ש. כמה זה מענק של 100% פיצויים? ת. 112 אלף ומשהו. ביום שדיברנו בינואר זה היה 110 אלף ומשהו ועד ניתוק יחסי עובד מעביד זה עלה ל- 112 אלף ומשהו. ש. מוסכם ש- 100% פיצויים מגיע לה? ת. כן. 100% מעל הקרן . הקרן ועוד 100% פיצויים. ש. מה זה קרן? ת. הכספים שבקרן הגמלאות המרכזית קג"מ + 100% פיצויים. קרי 172% פיצויים" (ההדגשה שלי - א.ע.) (עמוד 31 שורות 24-25 וכן עמוד 32 שורות 1-9 לפרוטוקול הדיון). ז. מקובלת עלינו עדותו של אורבך לפיה הכיתוב שערך מתייחס לתשלום פיצויים בשיעור של 100%-110,309 ₪ וכי בנוסף ובמובחן מכך, התייחס לשחרור הסכומים שהופקדו בקרן הפנסיה. ח. התובעת הגישה תחשיב שנערך על ידי רו"ח רחל קוממי ביחס לסכומים המגיעים לה לטענתה, קוממי העידה: "ש. האם קראת את הסכם הפרישה של התובעת? ת. כן, הוא צורף כנספח 1 לחוות הדעת שלי, זה הסכם הפרישה. ש. האם בדקת כמה כספים הצטברו בקופות השונות? ת. לא, התייחסתי להפרש שהתובעת טוענת שמגיע לה. ש. את חושבת שהסכום שהצטבר בקרן הגמלאות אינו רלבנטי? ת. איזה קרן הגמלאות??? ש. אני חוזרת על שאלתי? ת. התובעת טוענת שמגיע לה 200% ובקרן הגמלאות יש הפרשות של 72%, שולם לה פיצויים במזומן של 100% ועל כן יש הפרש לתשלום של 28%" (עמוד 7 שורות 2-10 לפרוטוקול הדיון). "ש. לאיזה קופה התייחסו ה- 2 ושליש? ת. אני מניחה שידעתי זאת ... אני מתקנת אינני יודעת. ש. כשעשית את חוות הדעת ידעת? ת. לא" (עמוד 7 שורה 25 וכן עמוד 8 שורות 1-3 לפרוטוקול הדיון). "ש. תסכימי איתי שתוכנית פנסיה כוללת 6% פיצויים, 6% תגמולים ודי בתשלומים אלו, או אלו התשלומים היחידים המרכיבים את הפנסיה וחשבון ה- 2 ושליש אינם שייכים לתוכנית הפנסיה? ת. אני מסכימה שדי עם הפקדה של 6% פיצויים לפנסיה אבל אני טוענת שיש גם תוכניות עם שיעורי הפקדה אחרים. ש. את מתכוונת בוודאי לביטוח מנהלים? ת. בין היתר. ש. אני אומרת לך שבויצו ה- 2 ושליש אינם מופקדים, תאשרי לי בבקשה?" (עמוד 9 שורות 7-14 לפרוטוקול הדיון). "ש. אני לא יכולה לאשר אילו הפקדות ביצעה ויצו כפי שנמסר לי על ידי התובעת, נאמר לה שהופקד לזכותה 8 ושליש אחוז לפיצויים. ש. ז"א שאת גם לא יכולה להראות לי בהסכם שלה איפה כתוב שישחררו לה את קופת ה- 2 ושליש כי היא לא מוזכרת בהסכם? ת. בהסכם לא מוזכרים אחוזים" (ההדגשה שלי - א.ע) (עמוד 10 שורות 5-9 לפרוטוקול הדיון). לאור עדותה של קוממי הרי שניזונה מדבריה של התובעת לפיהם זכאית לתשלום של פיצויים בשיעור של200% וכי היה על הנתבעת להפריש עבורה 8.33% משכרה על חשבון פיצויים. ט. התובעת צרפה מסמך הנושא את סמלה המסחרי של הנתבעת (נספח ד' לתצהיר התובעת) במסגרתו נכתב: "פיצויי הפיטורים הרגילים אותם חב המעביד לעובד למועד פרישתו הנם חודש בשנה על כל שנת עבודה, חודש בשנה משמעותו 8.33% מהשכר השנתי של העובד. במהלך השנה, אנו משלמים לקופות הפנסיה של מרבית העובדים 6% מהשכר השוטף על מנת להשלים את ההפרשה השנתית ל-100% אנו מפרישים 1/3 2 % נוספים על השכר השנתי של העובדים. הסכמי העבודה של עובדות המעונות מגדירים פיצויים מוגדלים לעובדים הפורשים לפני גיל הפנסיה.ככל שהוותק עולה אחוז הפיצויים הולך ועולה...עובדות בעלות וותק של 11 שנים זכאיות לפיצויים מוגדלים ברמה של 100% (יודגש כי סכומים אלו הינם תשלומים המשולמים לעובדת ע"י ויצו מעבר לסכומים שנצברו בקרנות לזכות העובד)..." לטענת התובעת, לאור האמור במסמך זה, הרי שזכאית להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור של חלק ה-2.33% מההפרשות לקרן הפנסיה על חשבון פיצויים. י. הנתבעת טענה כי מדובר במסמך פנימי שנמסר לרואי החשבון של הנתבעת כחלק מדיוני תקציב שנתי לשנת 2002, מדובר במסמך משנת 2003 שאינו רלוונטי להסכם סיום ההעסקה עליו חתמה התובעת ואף האמור במסגרתו אינו עולה בקנה אחד עם טענתה של התובעת באשר לזכאותה לתשלום 200% פיצויים. י"א. שולמית כהן, עוזרת מנהלת חשבונות ראשית בנתבעת העידה כי הנתבעת אינה מפרישה 8.33% על חשבון פיצויים וכי רכיב זה נכתב בספרי החשבונות של הנתבעת כהתחייבות לזכות העובדים במידה ויפוטרו (עמוד 12 שורות 9-16 לפרוטוקול הדיון). י"ב. ראשית נציין כי מדובר במסמך חלקי בלבד ולא ברורה הרלוונטיות שלו לפרישת התובעת. התובעת לא הבהירה כיצד הגיע המסמך לידיה ומהי הרלוונטיות שלו לעניינה (ראה עדותה בעמוד 23 שורות 1-18 לפרוטוקול הדיון) מכל מקום העידה: "ש. מתי קיבלת את החוזר? ת. שנתיים לפני פרישתי. ש. ז"א שלא קיבלת את זה משוקי ביחד עם הסכם הפרישה, קיבלת אותו במסגרת העבודה שלך? ת. במסגרת העבודה, איך הגיע אחרי זה אליי, אני לא יודעת. ש. מתי מצאת את העמוד הראשון של זה? ת. לא ייחסתי לזה כ"כ חשיבות, הוא היה אצלי, אם הייתי יודעת הייתי מצרפת אותו בדיון הקודם. התייחסתי לכל ההפרשות, אני פעם ראשונה בהליכים כאלה ואני לא ידעתי. ש. תפתחי את העמוד הראשון של נספח ד' הנ"ל, אני מפנה אותך "מכלל הזכויות .... פיצויי פיטורים באופן חלקי.... קרן השתלמות... תגמולים". העמוד הראשון אמרת לפני רגע שהעמוד היה אצלך כל הזמן ולא צירפת אותו לכתב התביעה? ת. נכון, לא ייחסתי לזה חשיבות אחרת הייתי מצרפת אותו" (עמוד 19 שורות 19-24 וכן עמוד 24 שורות 1-8 לפרוטוקול הדיון). י"ג. כאמור מדובר במסמך שהגיע לידי התובעת כשנתיים עובר לסיום עבודתה והתובעת בחרה להגישו באופן חלקי בלבד ולא בכדי לטעמנו ולאור האמור, מקובלת עלינו טענת הנתבעת לפיה אין במסמך זה כדי להצביע על קיומה של חובה להפרשת 8.33% משכר עובדיה לקרן הפנסיה עבור חלק הפיצויים. י"ד. הנתבעת טענה כי בסמוך לפרישת התובעת ביום 05/04/05, נחתם במסגרתה הסכם קיבוצי בעניין התייעלות ולתכנית הבראה אשר קובע כי ישולם לעובד מענק פיצויים תחת רכיב ההפרשה לקרן הפנסיה על חשבון פיצויים בשיעור 2.333% משכר עובדיה (נספח ד' לתצהיר אורבך-סעיף 21 לתצהירו). ההסכם נחתם כאמור לאחר חתימת התובעת על מסמך סיום ההעסקה ובנסיבות העניין אינו רלוונטי לעניינינו הגם ומתיישב עם טענות הנתבעת בעניין. ט"ו. לאור כל האמור מצאנו לדחות טענת התובעת לפיה זכאית להשלמת פיצויי פיטורים. 12. סוף דבר: א. התביעה נדחית. ב. בנסיבות העניין התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך 5,000 ₪. חוזההסכם קיבוצי