1. העובד הגיש תביעה בבית-הדין האזורי לעבודה נגד "אופק" אריגי טקסטיל בע"מ (להלן - המעבידה) לתשלום פיצוי על נזקים שנגרמו לו עקב פיטוריו בניגוד להסכמים הקיבוציים בענף הטקסטיל וכן לתשלום יתרת פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ושכר עבודה. 2. עיקרי העובדות הנוגעות לתביעה כפי שנקבעו בפסק-דינו של בית-הדין האזורי הן אלה: א) העובד עבד אצל המעבידה מיום 6.2.1961 עד ליום 10.5.1983. תחילה עבדכאורג ולאחר מכן הוא הועבר לתפקיד ביקורת בד, וזאת בגלל ליקויי שמיעה ורעשים במחלקת האריגה; ב) בבדיקה חוזרת שנערכה לעובד ביום 1982 על-פי בקשת המעבידה, נקבע שהוא מסוגל לעבוד באריגה, ולמרות התנגדותו הוא הוחזר לעבודה במחלקת האריגה; ג) עקב הצורך בשימוש באזניות במחלקת האריגה ובשל טענתו של העובד כי השימוש באזניות גורם לו סחרחורת וגירויים, ניתנה חוות דעת רפואית לפיה יש להעביר את העובד לעבודה במחלקה אחרת בה הוא יכול לעבוד ללא אזניות; ד) לאור זאת, נערכו בדיקות רפואיות לעובד ונתקיימו דיונים שונים בקשר לשיבוצו בתפקיד אחר. דיונים אלה לא העלו פרי, ובסופו של דבר פוטר העובד. . . . . . . . . . . . . . . 9. הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשיית הטכסטיל וההלבשה החלות על העובד והמעבידה והנוגעות לענייננו, הן אלה: פיטורים רגילים 29. א) יש למנוע שרירות לב ביחס לפיטורי עובדים. ב) פיטורים רגילים של עובדים לאחר תקופת ניסיון אפשריים מסיב מספקת ובהודעה מוקדמת של 12 ימי עבודה לעובדים אשר עבדו למעלה משישה חדשי עבודה במפעל ... מקרים מיוחדים 31. א) עובד אשר למרות רצונו איננו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, ייעשה מאמץ וניסיון לסדרו בעבודה אחרת או במחלקה אחרת. במקרים שוועד העובדים מערער על העובדות הנ"ל או לא ימצא הפתרון הנ"ל או פתרון אחר מוסכם על הצדדים, תועבר השאלה והתביעות ההדדיות לוועדה הפריטטית לדיון והחלטה. ב) עובד אשר הנהלת המפעל תטען כי הוא נחשל בעבודה וקיימים חילוקי דעות בין הנהלת המפעל לבין ועד הפועלים ביחס לעובדות הנ"ל, יועבר העניין של נחשלותו או מידת נחשלותו לוועדה הפריטטית אשר תוציא מסקנותיה. 13. סעיף 31(א) להסכם הקיבוצי (שהובא לעיל) החל על העובד ועל המעבידה, קובע כי אם עובד איננו יכול ואיננו מסוגל להמשיך בעבודתו הרגילה, יש לעשות מאמץ וניסיון לסדרו בעבודה אחרת. אם לא נמצא פתרון מוסכם על הצדדים, מועבר העניין לוועדה הפריטטית לדיון והחלטה. בבירור השאלה שבפנינו חייבים אנו לתת משקל רב להליכים ליישוב חילוקי דעות במקום העבודה. הליכים אלה, הנקבעים על-ידי הצדדים ליחסי העבודה, נועדו להביא לשקט תעשייתי ולמיצוי הזכויות והחובות של העובדים, המעביד ונציגות העובדים. צד ליחסי העבודה המוכן לפעול במסגרת הליכים ליישוב חילוקי הדעות ואף מעודד זאת, ספק אם ניתן לומר עליו כי פועל בחוסר תום לב. לעומת זאת, צד המתנגד לפעול במסגרת האמורה, מערים קשיים ביחסי העבודה במקום העבודה ועשוי אף לשבשם. 14. אילו נטען שהמעבידה פיטרה את העובד בניגוד להוראה מפורשת בהסכם העבודה, ברור שהיו אלה פיטורים שרירותיים ובלתי חוקיים. ואולם, יצחק שוקר מנהל המעבידה הצהיר בתצהירו מיום 29.10.1984: "9. ביום 24.2.1984 נערכה פגישה נוספת, ובסופה הציע מנכ"ל החברה שהעניין יועבר להחלטת ועדה פריטטית בהתאם להסכם הקיבוצי. הוועד ומועצת הפועלים הסכימו לכך, אבל פרץ התנגד ואסר על הוועד ועל מועצת הפועלים לייצג אותו, להסכים בשמו או לפעול במסגרת ועדה פריטטית". ציפורה אזולאי שהיתה חברת ועד העובדים כאשר העובד פוטר, מצהירה בתצהירה מיום 24.10.1984 כדלקמן: "4. ביום 24.2.1984 נערכה פגישה נוספת, ובסופה הציע מנכ"ל החברה שהעניין יועבר להחלטת ועדה פריטטית בהתאם להסכם הקיבוצי. הוועד ומועצת הפועלים הסכימו לכך, אבל פרץ התנגד ואסר עלינו לייצג אותו, להסכים בשמו או לפעול במסגרת ועדה פריטטית". בתצהיר נוסף שניתן ביום 22.4.1985 הצהירה צפורה אזולאי: "8. במהלך הישיבה הזאת העלה המנכ"ל פעם נוספת את ההצעה להעביר את ההכרעה בחילוקי הדעות לוועדה פריטטית. הוועד ומועצת הפועלים הסכימו, אבל פרץ רפאל סירב ואסר עלינו, על חברי הוועד, ועל מזכיר מועצת הפועלים לתת יד לוועדה כזאת, וכך ירד העניין". רפאל שושן, שהיה מזכיר מועצת פועלי אופקים, הצהיר בעניין זה בתצהירו מיום 1985. 6. 23 כלקדמן: "4. במהלך הפגישה או הפגישות שהתקיימו בחודש פברואר 1983 העלה מר מנשה בולשטיין את ההצעה להפנות את חלוקי הדעות להכרעת ועדה פריטטית. ועד העובדים ומועצת הפועלים הסכימו להצעה ורק העובד התנגד. לא ראינו אפרשות לקיים ועדה פריטטית אשר העובד מתנגד לה, ולכן נפל העניין. 7. גם במהלך ישיבה זו הוצע להעביר את ההכרעה בחילוקי הדעות לוועדה פריטטית, וגם הפעם הסכימו כולם, ורק העובד התנגד נמרצות. 9. טענתו של פרץ רפאל כאילו עניין הוועדה הפריטטית עלה רק בשיחה בינו לביני זמן מה אחרי שיחסי העבודה בינו לבין המפעל הגיעו לסיומם, וכאשר כבר טיפל עורך דין בעניינו, טענה זו אינה מתיישבת עם העובדות אשר היו כפי שתארתי ופרטתי לעיל". במכתבו אל בא-כוח העובד מיום 19.5.1983 (ת/4) כותב מזכיר מועצת פועלי אופקים, בין השאר: "ביקשנו הסכמתו של העובד הנ"ל לפנות יחד עם הוועד, לוועדה פריטטית, אולם נענינו בשלילה שאין החבר פרץ מקבל את מסקנות הוועד. לפי הסכמים לא ניתן למועצת הפועלים לגשת ישר לבית-הדין לעבודה, בגלל טענת המעביד שההסכם מחייב תחילה ועדה פריטטית במידה ונתגלו חילוקי דעות". על דברים כאלה חזר מזכיר מועצת פועלי אופקים אף בחקירתו הנגדית ביום 14.7.1985 (ע' 3 לפרוטוקול): "אני הצעתי לתובע ללכת לוועדה פריטטית, אך הוא לא הסכים. הוא אמר שהוא לא מוכן לחתום על ועדה פריטטית. הוא שאל אם יכול לזכות בוועדה פריטטית. אמרתי לו שלא אוכל להבטיח ולכן לא הסכים ... יכולתי ליזום ועדה פריטטית גם בלי הסכמתו אך לאחר שלא הסכים לא מצאנו לנכון, כי אחר כך היה טוען שבישלנו את הוועדה". העובד עצמו אישר את הדברים בחקירתו הנגדית ביום 12.2.1985 (בע' 9 לפרוטוקול); "הוא עצמו (רפי שושן) הציע לי ללכת לוועדה פריטטית ואני סירבתי". 15. מתקבל, איפוא, שהמעבידה היתה מוכנה להפעיל את המנגנון ליישוב חילוקי דעות, ואנו מקבלים את טיעונו של בא-כוח המעבידה כי פניה של המעבידה לבדה אל הוועדה הפריטטית היתה חסרת תועלת מעשית. במצב זה, אין לומר על המעבידה כי היא פעלה בחוסר תום לב ובשרירות, ומכאן כי אין לומר כי פיטורי העובד בנסיבות אלה היו בניגוד להסכם הקיבוצי החל על הצדדים (השווה לעניין זה דב"ע מו/165 - 3 [1]). 16. לאור זאת אנו מקבלים את ערעורה של המעבידה ודוחים את ערעורו של העובד, ואנו קובעים כי העובד לא פוטר בניגוד להסכם הקיבוצי החל על הצדדים ושלא בתום לב. 17. כפועל יוצא של קבלת הערעור מתבטל גם חיוב המעבידה בתשלום פיצויים בגין הפרת הסכם העבודה וכן חיוב המעבידה בתשלום דמי הודעה מוקדמת, באשר העובד קיבל שכרו עד לסוף חודש מרץ ,1983 דהיינו למעלה מחודש מיום הפיטורים. 18. פסיקת בית-הדין קמא בסעיף 9 של פסק-דינו בעניין פיצויי הפיטורים הרגילים להם זכאי העובד, תעמוד בעינה ללא שינוי. 19. העובד ישלם למעבידה הוצאות בסך 1,200 ש"ח בצירוף מע"מ. חוזההסכם קיבוצי