לפניי בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לאיחוד הדיון בת.ק. 2773/06 (תביעות קטנות-ראשון לציון), בת.ק. 617/07 (תביעות קטנות - תל אביב) ובת.ק. 331/07 (תביעות קטנות-ראשון לציון). 1. שלוש התביעות שאיחוד הדיון בהן מבוקש הוגשו נגד חברת "השטיח המעופף בע"מ" בגין ליקויים שונים בחבילת נופש אותה רכשו התובעים, כל אחד בנפרד. לטענת המבקשת, מן הראוי לאחד את הדיון בשלוש התביעות היות ושלושתן עוסקות באותה חבילת נופש ובאותם ליקויים נטענים. לטענתה, איחוד הדיונים ימנע בזבוז זמן שיפוטי והכרעות סותרות באותן סוגיות. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, המבקשת נוקטת מזה תקופה ארוכה בפעולות שונות שכל מטרתן עיכוב ההליכים בתביעותיהם והתשתם. כן מציינים הם כי על אף הנושא המשותף - פגמים וליקויים באותה חבילת נופש - יש לדון בכל מקרה לגופו, ולבחון את הנזקים השונים והפרטניים אשר נגרמו לכל אחד מהמשיבים בנפרד. המשיבים מדגישים כי המבקשת היא אשר מנעה בפעולותיה חיסכון במשאבים ובזמן שיפוטי, בכך שסירבה להגיע להסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכך שלא התייצבה לדיונים קודמים שנקבעו. 2. דין הבקשה לאיחוד הדיון להידחות. תכליתה של תקנה 7 הינה הגברת יעילות הדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים (ראו, בין היתר, בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל (לא פורסם, 6.5.2001)). על כן, לפי תקנה זו יאוחד, לרוב, הדיון, כאשר מדובר בעניינים דומים. בענייננו, מתקיים, אמנם, דמיון רב בין שלושת ההליכים בהם מבוקש איחוד הדיון, אולם לחובה לשמור על האינטרסים של הצדדים חשיבות יתרה בענייננו, בו מדובר בהליכים של תביעות קטנות. על כן, על ההחלטה לבטא גם את האופי הייחודי של הליך התביעה הקטנה, ולתת משקל למטרותיו העיקריות - לסייע לאזרח ולצרכן הבודד, אשר מתקשה להביא את עניינו בפני צינורות השיפוט המקובלים, ולהבטיח הליך פשוט, זול ומהיר, שיוכל להוות חלופה להליך המשפטי הרגיל. בהקשר זה יש חשיבות גם לפערי הכוחות העשויים להתקיים בין הצדדים כאשר מדובר בתביעות צרכניות, ואשר הליך התביעה הקטנה נועד לסייע גם בצמצומם. ברע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח (3) 177, 191 (1994), ציין בית המשפט העליון בהקשר זה כי: "מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם בפני ערכאה שיפוטית. אלא שבכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמליות ופישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. אמור מעתה: על אף שהליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית לשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן." (וראו גם את דברי ההסבר להצעת חוק שיפוט בתביעות קטנות התשל"ה-1975, שם נאמר כי: "החוק המוצע בא לקבוע דרך שיפוט מיוחדת בתביעות אזרחיות קטנות. שיפוט זה יהא, אמנם, במסגרת בתי המשפט השלום הרגילים, אך הדיון בתביעות הקטנות יהיה ללא פורמליות, מהיר וזול.") 3. כך גם בענייננו. על-מנת להגשים את מטרות ההליך במסגרתו הוגשו שלוש התביעות הנדונות, יש לאפשר למשיבים את ניהולו של הליך מהיר, לא פורמאלי וזול. איחוד הדיונים בשלוש התביעות יכביד על המשיבים ויעמיס על הדיון בענייניהם, תחת שיפשט אותו ויקל על ניהולו. המשיבים, שאינם מיוצגים, ייאלצו להמתין עד שיחל הדיון בתיקים המאוחדים, יידרשו להתמודד גם עם טענות המועלות בתביעות הנוספות, וכן יהא עליהם להמתין בעת שיתבררו הטיעונים הפרטניים בכל אחת מן התביעות. בהקשר זה יש לתת את הדעת גם לכך שבת.ק. 2773/06 (תביעות קטנות-ראשון לציון) ניתן פסק-דין זה מכבר, וכעת מנהלת המבקשת הליך בקשה לביטול פסק-דין, אשר טרם הוכרע; ולכך שבת.ק. 617/07 (תביעות קטנות-תל אביב) נקבע מועד קרוב לדיון, ליום 10.10.07. בנסיבות אלה, ברי כי איחוד הדיונים אינו עולה בקנה אחד עם המטרות שלשמן נועד ההליך הייחודי של "תביעה קטנה". אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ₪ - 1,000 ₪ לטובת המשיב 1, 1,000 ₪ לטובת המשיבים 2-3 ו-1,000 ₪ לטובת המשיבים 4-5. איחוד דיוןתביעות קטנות