1. בפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי להורות על בטלות פיטוריו של עובד המשיבה, מר עמוס קדושים (להלן: "מר קדושים") מיום 14.12.08, ולחלופין מניעת פיטוריו של מר קדושים ו/או כל עובד אחר, עד לקיום מלא של הליכי פיטורי צמצום כדין. 2. המבקשת היא ארגון העובדים היציג במשיבה. 3. המשיבה, חברה פרטית, חברת בת של חב' כרמל מערכת מיכלים בע"מ (לשעבר - מיכלי כרמל תעשיות קרטון בע"מ), שבבעלותה, בין היתר, מפעל לייצור משטחי עץ לצורכי אריזה הנמצא באזור התעשיה בנתיבות (להלן: "המפעל"). עד שנת 1988, מיכלי כרמל, החברה האם, היתה חלק מקונצרן "כור". 4. מר קדושים החל לעבוד במפעל ב- 1.9.1981 ועבד ברציפות עד למועד פיטוריו ביום 14.12.2008 (נספח ג' לבקשה). מר קדושים עבד תחילה כעובד ייצור ובמהלך השנים התקדם לתפקיד מלגזן ובתפקידו האחרון שימש כמנהל משלוחים ובמידת הצורך גם כמלגזן. מר קדושים היה חבר בועד העובדים במפעל עד כשנה וחצי לפני פיטוריו. 5. ביום 7.12.2008 קיבל מר קדושים הזמנה לשימוע שנקבע ליום 9.12.2008 בנוגע לאפשרות הפסקת עבודתו במשיבה "בעקבות המצב ולאור ההחלטה לבצע צמצומים במצבת העובדים של החברה" (נספח א' לבקשה) 6. ביום 9.12.08 נערך למר קדושים השימוע בנוכחות מנהל המפעל מר אלי אלמליח, נציגת ההסתדרות הגב' יעל נומה וועד העובדים (פרוטוקול השימוע צורף כנספח ב' לבקשה). ביום 14.12.08 נשלח למר קדושים מכתב הפסקת עבודה לאלתר. נציגת האיגוד המקצועי הגב' יעל נומה הגיבה מיידית להודעת הפיטורים, במכתבה למר אלמליח מיום 14.12.08, בו ציינה כי עמדתה ועמדת הועדה בהליך השימוע היתה כי הינם מתנגדים לפיטורים וההליך נועד לבחון את ביטול הפיטורים בשלב זה. במכתב נדרשה הנהלת המפעל לחזור בה מכוונתה לפטר את מר קדושים ולהעביר הנושא להכרעת ועדה פריטטית מכח ההסכם הקיבוצי בענף העץ (נספח ד' לבקשה). 7. ביום 15.12.08 השיב מנכ"ל המשיבה מר הדרי לגב' נומה במכתב בו נאמר כי נערך למר קדושים שימוע וניתנה לו ההזדמנות להעלות את כל טיעוניו ולא היה מנוס מקבלת ההחלטה לאור הליך הצמצומים בו נמצא המפעל, לא נפל כל פגם בהליך הפיטורין הואיל וההסכם הקיבוצי בענף העץ אינו חל על המפעל ואין מקום לכינוס ועדה פריטטית (נספח ה' לבקשה). 8. הבקשה לסעדים זמניים וקבועים הוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. ביום 18.1.09 נתקיים דיון בבקשה בפני כב' השופטת יהודית גלטנר-הופמן. בית הדין דחה את הבקשה לצווים זמניים, בין היתר בנימוק כי לא הוכח לכאורה כי ההסכם בענף העץ ו/או הסכמי "כור" חלים על יחסי העבודה בין הצדדים. 9. ביום 1.2.09 התקיים דיון ראשון בתיק העיקרי בביה"ד האזורי לעבודה בבאר שבע וביה"ד נעתר לבקשת הצדדים להגשת תצהירים נוספים וקבע הדיון ליום 1.3.09. 10. לאחר הגשת התצהירים, משהסתבר כי אחת המצהירות, הגב' דרעי, מכהנת כנציגת ציבור בבאר שבע ובהתאם להחלטת כב' הנשיא אדלר מיום 9.3.09 הועתק התיק לבית הדין האזורי בתל אביב. 11. מטעם המבקשת הוגשו תצהירים של מר קדושים, מר אברהם קסאבי- מזכיר איגוד מקצועי במרחב הנגב (מועצת פועלי באר שבע) בין השנים 2001-2006 (להלן" "מר קסאבי), גב' דליה דרעי- מזכירת איגוד מקצועי במרחב הנגב משנת 1998 עד לשנת 2004 (להלן: "גב' דרעי"). המצהירים נחקרו על תצהירם, למעט גב' דרעי לגביה ב"כ המשיבה הודיע בדיון כי הוא מוותר על חקירתה, מבלי להודות באמיתות תוכנו של תצהירה. כמו כן, העידו מטעם המבקשת מר אשר עזריה- יו"ר ההסתדרות בנתיבות בין השנים 1985- 1995 (להלן: "מר עזריה"), ומר בריגה אשר- מנהל המפעל בין השנים 1982 עד 1994 (להלן: "מר בריגה"). מטעם המשיבה הוגשו תצהירים של מר גבי הדרי- מנכ"ל המשיבה (להלן: "מר הדרי", מר אלי אלמליח- מנכ"ל המפעל (להלן: "מר אלמליח"), מר עופר יוחננוף- מנהל המחלקה למשפט עבודה בהתאחדות התעשיינים בישראל (להלן: "מר יוחננוף"), גב' ליליאן לוגסי, אחראית כח אדם במפעל. ב"כ המבקשת הודיע בדיון כי הוא מוותר על חקירתם הנגדית. ואלה טיעוני ב"כ המבקשת: 12. על היחסים בין הצדדים חלות הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשיות העץ ומוצריו מיום 29.11.83 שמספרו 7153/83 (להלן: "ההסכם הקיבוצי בענף העץ" או "ההסכם הענפי"). כמו כן, חלים הסכמי כור הכוללים את חוקת העבודה לפועלי החרושת ההסתדרותית, הסכם קיבוצי שמספרו 235/76 כפי שהתעדכן מעת לעת (להלן: "הסכם כור"). הסכמים קיבוציים אלה ו/או למצער הסדרים קיבוציים אלה, מטילים חובת ניהול מו"מ בנושא פיטורים ויישוב מחלוקות בהליכים פריטטיים, תוך היוועצות עם נציגות העובדים. כך אכן נהגה המשיבה לאורך שנים, אך הליכים אלו לא התקיימו בעניינו של מר קדושים. 13. הליך פיטוריו של מר קדושים היה פגום והשיקולים היו נגועים במניעים אישיים, שרירותיים, ללא הנמקה ומשיקולים פסולים ובאמתלה של פיטורי צמצום, וגם אז היה על המשיבה להיוועץ עם נציגות העובדים, דבר שלא עשתה כלל. המשיבה פעלה באופן מפלה כלפי מר קדושים, לרבות בגין היותו יו"ר ועד וחבר ועד בעבר. עיקרי טענות המשיבה: 14. ההסכם הקיבוצי בענף העץ כלל אינו חל על המשיבה, שכן המשיבה אינה חברה ולא הייתה חברה בהתאחדות התעשיינים בישראל. כמו כן, גם הסכמי כור לא חלים על המשיבה, שכן המשיבה כלל אינה מופיעה ברשימת המפעלים המופיעה בהסכמי כור בה מצוינים המפעלים עליהם חלים ההסכמים. למשיבה אין גם כל קשר עם "כור" מזה למעלה מעשרים שנה. 15. ההסכם היחידי החל על הצדדים הוא הסכם העבודה הקיבוצי מיום 13.10.04 (נספח ד' לתגובת המשיבה), אשר ציין ברחל ביתך הקטנה כי תנאי עבודתם של העובדים יהיה לפי צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי בענף העץ ( להלן: "צו ההרחבה"). הוראות צו ההרחבה לא כוללות את הסעיפים המגבילים את המשיבה בהליך הפיטורים ואת הסעיפים בדבר ישוב חילוקי דעות, לרבות הליכים פריטטיים ובוררות. לכן, על המשיבה לא חלה כל הגבלה לפטר מיידית את מר קדושים בשל צמצומים. 16. הפיטורין נעשו בעקבות צמצומים ולצורך התייעלות עקב המצב הכלכלי הקשה אליו נקלעה המשיבה. מר קדושים שימש בתפקיד מנהל משלוחים ובכמות העבודה הנוכחית נעשית העבודה ע"י המלגזנים ללא צורך במנהל משלוחים ואכן מאז סיום עבודתו מתפקדת המחלקה ללא מנהל משלוחים. 17. לא היה כל מניע אישי בפיטורי מר קדושים. תפקידו היה מנהל משלוחים ואין במשיבה מספיק עבודה כדי להעסיק מנהל משלוחים בנוסף למלגזנים. ואכן, מאז סיום עבודתו מתפקדת המחלקה ללא מנהל משלוחים. דיון והכרעה: הסכמים/הסדרים קיבוציים החלים על הצדדים: 18. המחלוקת העיקרית שיש להכריע בה היא אלו הסכמים קיבוציים ו/או הסדרים קיבוציים חלים על הצדדים, אם בכלל. בהתאם לקביעה זו, ניתן יהיה לקבוע אם המשיבה עמדה בחובותיה בטרם פיטוריו של מר קדושים. נקדים ונאמר כי לאחר קריאת התצהירים, שמיעת העדויות וטיעוני הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי בענף העץ ומוצריו והן בלבד. 19. אין חולק כי המשיבה אינה חברה ולא הייתה חברה בהתאחדות התעשיינים בישראל. המבקשת טענה כי אומנם כך הדבר, אך ההסכם הקיבוצי בענף העץ חל, שכן מדובר במערכת ההסכמית הקיבוצית על פיה התנהלו הצדדים בכל שנות העבודה במפעל. 20. מקריאת התצהירים שהוגשו מטעם המבקשת ושמיעת העדויות של העדים מטעמה, עולה כי אומנם כאשר היו מתגלעים חילוקי דעות או סכסוכים אחרים בין המשיבה לעובדיה, הייתה התערבות של ועד העובדים והמבקשת. ראו לעניין זה עדותו של מר בריזה, שכיהן כמנהל המפעל בין השנים 1982-1994 (עמוד 7 לפרוטוקול): "ש.אם היו מתגלעים חילוקי דעות או סכסוכים אחרים? ת.בשלב ראשון מכתבי אזהרה ואם זה לא מצליח ועובד לא חוזר מדרכו אז יוצא מכתב פיטורים והיינו מיידעים את מועצת הפועלים וועד העובדים. אם הם לא היו מצליחים לרסן את העובד או לחילופין לפשר בין הצדדים, המכתב היה תקף... ש.איך הייתה הפרוצדורה? ת.לרוב עובד היה רץ עם המכתב למועצת הפועלים והם היו קוראים לועד ולומדים את העניין, פונים אליי. ואם זה לא הספיק הם היו פונים למנכ"ל. לא הכל היה בכתב. אבל אם היו עולים על סלע המחלוקת, הם היו מזמנים פגישה עם המנכ"ל והיו מנסים לפתור את הבעיה. זה היה בכתב, אני חושב. המנכ"ל אילן רבינוביץ היה בתקופתי". 21. עדותו של מר בריזה תואמת את האמור בתצהירו של מר קסאבי, שכיהן כמזכיר איגוד מקצועי במרחב הנגב (מועצת פועלי באר שבע) בענף הבניין והעץ והיה אחראי בין השנים 2001 עד 2006, לטיפול של האיגוד המקצועי במפעל. מר קסאבי ציין בסעיף 6 לתצהירו כדלקמן: "מבחינתי, מפעל מאורגן, ויחסי עבודה קיבוציים רגילים, כפי שהיו במפעל, משמעותם, שבכל עניין מיידעים את נציגות העובדים, ובמקרה של מחלוקת יושבים על הדברים ופותרים אותם ביחד, בהליך של יישוב חילוקי דעות, קודם בין הועד להנהלה, ואם אין הסכמה, מעבירים את המחלוקת לבירור עם האיגוד המקצועי" 22. המשיבה טענה כי על הצדדים חלות הוראות צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי בענף העץ ומוצריו (להלן: "צו ההרחבה"). הוראות אלה החריגו באופן מפורש את הסעיפים המגבילים את המשיבה בכל הליך פיטורין ואת הסעיפים בדבר יישוב חילוקי דעות לרבות הליכים פריטטיים ובוררות. 23. לדידנו, העובדה שהמשיבה נהגה לאורך השנים לשתף את נציגות העובדים והנהלת המבקשת גם בהליכים הנוגעים להפסקת עבודתם של עובדים, אין בה כדי לקבוע בדבר חלות הוראות ההסכם הקיבוצי בענף העץ. 24. לעניין זה יש ליתן דגש להסכם העבודה הקיבוצי המיוחד שנחתם בין הצדדים בשנת 2004 (להלן: "הסכם קיבוצי מיוחד"), שצורף כנספח ד' לתגובת המשיבה. בהסכם זה צוין, בין היתר, כדלקמן: "הצדדים מסכימים כי תנאי עבודתם של העובדים יהיו על פי צו ההרחבה של ההסכם הקיבוצי הכללי של ענף העץ ומוצריו כמצורף בנספח א' להסכם זה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו וזאת בשינויים הנהוגים במפעל ביום חתימת הסכם זה". 25. מר קסאבי, אשר היה זה שחתם מטעם המבקשת על ההסכם הקיבוצי המיוחד, תיאר בתצהירו (החל מסעיף 10) את השתלשלות האירועים עובר לחתימת ההסכם. בנספח 7 לתצהירו צורפה טיוטה של ההסכם הקיבוצי המיוחד שנשלחה לו ע"י המשיבה. מר קסאבי ציין לעניין נספח זה כדלקמן: "ב-11.5.04 נשלחה לי טיוטה מטעם המפעל, הטיוטא אכן התייחסה (ופעם ראשונה שראיתי דבר כזה) לצו הרחבה בענף העץ. אני שלחתי תיקונים שנראו לי קלים (שינוי הכותרת ל'הסכם קיבוצי', שינוי המילים 'נציגות העובדים' ל'הסתדרות וגו' וכן שינוי של 'צו ההרחבה' ל'הסכם הקיבוצי'. אני מצרף העתק של הטיוטה, כולל התיקונים שנשלחו בחזרה על ידי, כנספח 7 לתצהירי זה". 26. עם זאת, למרות תיקונים אלו אין חולק כי מר קסאבי לבסוף חתם על ההסכם הקיבוצי המיוחד הקובע באופן מפורש כי תנאי עבודתם של העובדים יהיו על פי צו ההרחבה בלבד. לעניין זה ציין מר קסאבי בסעיף 12.3 לתצהירו כדלקמן: ""כיום ברור לי שבנוסח חתום, גם על ידי, מופיע כאילו צו ההרחבה הוא החל במפעל, ולא ההסכם הענפי. איני יודע איך זה קרה. עברו חלפו למעלה מ-4 שנים. אני הייתי בטוח שאני חותם על טיוטה מתוקנת לפי התיקונים שלי, כך הבנתי, ואני מניח שכך זה הוצג לי. האמנתי לחלוטין ביושרה של מר אילן רבינוביץ. חתמתי על מה שהוא מסר לי, מתוך הבנה שזה כולל את התיקונים שלי במלואם. ברור שמעולם עד שעו"ד שילוני האיר זאת בפני, לא ידעתי שיש טענה שבמפעל חל צו הרחבה. אני בשום פנים ואופן לא הייתי חותם על הסכם קיבוצי שמחיל צו הרחבה, וזה עוד במקום עבודה מאורגן, שגובה דמי חבר וטיפול ארגוני. אומר זאת בהיפוך הדברים- לא יכול להיות צו הרחבה, ללא הסכם קיבוצי, אז מדוע שאסכים שיחול הצו, ולא ההסכם?". 27. לא מצאנו לקבל את טענת מר קסאבי כי הוטעה וחשב שהוא חתם על טיוטה מתוקנת הכוללת את כל התיקונים שהוסיף בכתב ידו. על הטיוטה הראשונית צוין במפורש כי על עובדי המשיבה יחולו הוראות צו ההרחבה ולא ההסכם הקיבוצי בענף העץ. מנספח 7 לתצהירו עולה כי מר קסאבי אכן תיקן בכתב ידו כי תנאי עבודתם של העובדים יהיו על פי ההסכם הקיבוצי בענף העץ ולא על פי צו ההרחבה. לאור זאת, לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת מדוע מר קסאבי חתם לבסוף על ההסכם הקיבוצי המיוחד המציין ברחל ביתך הקטנה כי תנאי עבודתם של העובדים יהיו על פי צו ההרחבה. כנציג ההסתדרות זו הייתה חובתו וזהו תפקידו והסברו כי "לא שם לב" תמוה בלשום המעטה. נציין גם שתמוה הדבר שההסכם הקיבוצי המיוחד לא צורף כלל לבקשה שכן יש להניח כי ההסכם היה בידי המבקשת בעת הגשת בקשתה. 28. זאת ועוד, במסגרת ההסכם הקיבוצי המיוחד היה באפשרות המבקשת לעגן גם את ההוראות בדבר יישוב חילוקי דעות והליכי פיטורין. עם זאת, המבקשת בחרה שלא לעשות כן וראה לעניין זה דב"ע מח/19-3 בוקובזה ציון-ביטא הנדסה ופיתוח בע"מ, הקובע כי החוק קבע "תחליף" לועדה פריטטית, והוא "ועדת פיקוח", אשר מהותה וסמכותה הוגדרו בסעיפים 33א, 33ב, 33ה, ו-33ו לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אך על מנת ש"ועדת פיקוח", תבוא במקום המוסדות ליישוב חילוקי דעות שנקבעו בהסכם הקיבוצי- חייבת לבוא על כך הוראה בצו ההרחבה. בענייננו, בהליכי המו"מ בין הצדדים, בטרם החתימה על ההסכם הקיבוצי המיוחד, כלל לא עלתה על הפרק שאלת חלותו של ההסכם הקיבוצי בענף העץ. 29. לאור זאת, לדידנו הרי שההסכם הקיבוצי המיוחד עיגן את מערכת היחסים שנהגה במשך השנים במפעל וזאת כמובן לתחולת צו ההרחבה בענף על המשיבה ועובדיה. כאמור עצם העובדה שהמשיבה דאגה לשתף את נציגות העובדים ואת המבקשת גם בהליכי פיטורין ויישוב חילוקי דעות, לא צריכה לעמוד לה לרועץ ובשל כך בלבד לחייבה לעשות כן בכל הליך פיטורין ואף להחיל עליה את ההסכם הקיבוצי בענף העץ. לדידנו, כאמור, ההסכם הקיבוצי בענף העץ לא חל על מערכת היחסים בין הצדדים. כך גם לעניין הסכמי כור- המבקשת לא הציגה כל הוכחה על חלות הוראות אלה . משכך, הננו קובעים כי ההוראות החלות על הצדדים הן הוראות צו ההרחבה והן בלבד. 30. אין חולק כי ההסכם הקיבוצי המיוחד לא נרשם. משכך, מעמדו הינו כהסדר קיבוצי. עניין מעמדו של ההסדר הקיבוצי ביחס לזה של ההסכם הקיבוצי נדון רבות בפסיקת בית הדין לעבודה. "שאלת פרשנותו ומעמדו של הסדר קיבוצי נדונה בהרחבה בעס"ק 1002/04 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - הסתדרות המהנדסים ואח' נ' שירותי בריאות כללית (לא פורסם, ניתן ביום 13.9.05). בפסק דין זה נקבע ע"י סגנית הנשיא אלישבע ברק-אוסוסקין כדלקמן: "כיום אין עוד מקום להתייחס אל הסדרים קיבוציים כ'הסכמים ג'נטלמניים' לא מחייבים מבחינה משפטית שתניותיהם הן תניות מכללא בהסכמים האישיים. מאז קיומו של חוק החוזים (חלק כללי) שקבע את עקרון תום הלב במשפט הישראלי אין עוד מקום למושג של תניות מכללא. אנו בוחנים הסכמים בקנה מידה של תום לב. הצדדים להסכם הם מחוקקיו. אם תניותיו אינן נוגדות את עקרון תום הלב ותקנת הציבור מתוך גישה של הגינות וצדק, אין מקום להתעלם מקיומם. על כן, גם אין להתייחס להסדרים קיבוציים כנחותים במשפט. אלו חוזים לכל דבר ועניין אשר בודאי מחייבים את הצדדים להם, היינו, את הצדדים הקיבוציים.. כאשר גוף המייצג עובדים, ארגון עובדים או ועד נבחר, מסכם בהסכם עם מעביד תנאי עבודה של העובדים אותם הוא מייצג, הוא מחייב ומזכה ע"פ ההסכם". לעניין פרשנותו של ההסדר הקיבוצי נקבע: "הסדר קיבוצי הוא הסכם שנוסח על ידי הצדדים לו. ככזה, הצדדים 'מחוקקים' אותו. רצונם המשותף מתגבש בהסכם זה. הפרשנות של הסכם צריך שתיתן משקל לכוונתם הסובייקטיבית של הצדדים לחוזה. עם זאת, מדובר בהסכם שהוא הסדר קיבוצי. הוא נכרת בין גוף מייצג את העובדים למעביד או ארגון מעבידים. יש בו קביעת זכויות של העובדים. ככזה זהו הסכם הקובע נורמות לא רק בין הצדדים לו, אלא גם נורמות החלות על העובדים האינדיבידואליים. ככזה, יש בו אלמנט הדומה לחוק. ככזה, פרשנותו, כמו פרשנות הסכם קיבוצי, צריך שיתן משקל גם לתכלית האובייקטיבית. מעבר לכך, מדובר בהסכם הקובע נורמות ביחסי עבודה ולא ביחסים מסחריים. דרישת תום הלב וההגינות, דרישת ההתחשבות ההדדית מוגברות. אין לאמר שמדובר בהסכם מסחרי רגיל לגביו התכלית הסובייקטיבית גוברת. זה אמנם לא הסכם קיבוצי, אך זהו חוזה קיבוצי לכל דבר ועניין. זהו חוזה בין צדדים ליחסי העבודה הקיבוציים הקובע גם את זכויות וחובות של העובדים. אף הגישה שאמרה שמדובר בתניות מכללא בחוזה האישי רואה בהסדר הקיבוצי מסמך משפטי הקובע תניות מכללא המשפיעות על העובדים האינדיבידואליים. כיום, לאחר חקיקת חוק החוזים (חלק כללי), אין אנו עוד קוראים תניות מכללא להסכמים מכוח תחושת ההגינות והסבירות, כפי שעושה המשפט המקובל, אלא אנו בוחנים את ההסכמים בקנה מידה אובייקטיבי כפי שהחברה הדמוקרטית רואה אותה בקנה מידה של תום לב. החשיבה היא אותה. מדובר בקביעת זכויות וחובות, לא רק בין הצדדים הקיבוציים להסדר הקיבוצי, אלא גם לעובדים כפרטים. על כן, על הפרשנות לקחת בחשבון גם תכלית אובייקטיבית בדומה לפרשנות הסכמים קיבוציים". 31. לאור האמור, הרי שברור כי הוראות ההסדר הקיבוצי אכיפות והן בלבד אלו שחלות על הצדדים. מאחר שאין חולק כי צו ההרחבה לא כלל הוראות המגבילות את המשיבה בכל הליך פיטורין ו/או יישוב חילוקי דעות, הרי שפיטורי מר קדושים נעשו כדין ודין הבקשה להידחות. 32. לא מצאנו בנסיבות העניין לחרוג מההלכה לפיה על אף שמוסמך בית הדין לפסוק הוצאות גם בהליך קיבוצי, אין זו דרכו לפסוק הוצאות בהליך שכזה. חוזההסכם קיבוצי