פתח דבר מזה 48 יום, מצויה מערכת החינוך העל-יסודי בשביתה ממושכת ומתמשכת שסיומה לא נראה באופק עד היום הזה. כתוצאה מהשביתה נגרם נזק ממשי למערכת החינוך בכללותה. תלמידי החינוך העל-יסודי הפסידו כ - 3,225,000 שעות לימוד. למורים נגרם הפסד השתכרות ניכר, ובצידו פגיעה עמוקה בסיפוק המקצועי כמחנכים. הליכי משא ומתן אינטנסיביים ותכופים, שהתנהלו משך כל התקופה הזו, בין המדינה וארגון המורים, לא הסתייעו ולא הבשילו לכדי פתרון מוסכם. משהגענו עד הלום, אין עוד מנוס מלהידרש לדיון ולהכרעה בבקשת מרכז השלטון המקומי והמדינה להורות על הפסקת השביתה בדרך של מתן צווי מניעה כנגד השביתה, ובאילו תנאים. כפי שיוסבר בהמשך הדברים, החלטנו לתת צו המחזיר את כלל המורים חברי ארגון המורים בבתי ספר העל-יסודיים לעבודה סדירה ותקינה. זאת, נוכח התחייבות מפורשת של ממשלת ישראל בדבר העמדת מערכת החינוך והעצמתה כיעד לאומי, והתנאים להם יזכו המורים במסגרת הרפורמה הכוללת במערכת החינוך בישראל. התחייבויות אלה של המדינה כלפי המורים, הן פרי המגעים שניהלו הצדדים וההישגים להם זכו מהווים כברת דרך ניכרת במימוש תביעותיהם של המורים בחינוך העל יסודי לקידום מעמדם, שכרם ותנאי עבודתם כמחנכים בישראל. על חשיבות מערכת החינוך וההוראה בחברה הישראלית [2] החינוך והקניית הדעת הם אבן הרֹאשה של העם היהודי לדורותיו כמשנת חכמים "כשם שאדם חייב ללמד את בנו כך הוא חייב ללמד את בן בנו, שנאמר "והודעתם לבניך, ולבני בניך" (דברים ד,ט). ולא בנו ובן בנו בלבד, אלא מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמד את כל התלמידים, אף על פי שאינן בניו: שנאמר "ושיננתם לבניך" (דברים ו,ז) מפי השמועה למדו, בניך אלו תלמידיך, שהתלמידים קרויין בנים, שנאמר "וייצאו בני הנביאים" (מלכיםב ב,ג)". [הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ב' ספר המדע , משנה תורה לרמב"ם] נאמנים לרוח הדברים הללו, מהווים החינוך וההוראה, מראשית ימיה של המדינה, יסוד מוּסד להתפתחותה, קידומה והטמעת ערכיה. ביטוי מובהק לדרך זו נמצא בהצעת חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג - 1953, לפיה נועד החוק להשתית את מערכת החינוך בישראל "על ערכי תרבות ישראל והישגי המדע, על אהבת המולדת ונאמנות למדינה ולעם בישראל... ועל שאיפה לחברה בנויה על חירות, שוויון, סובלנות, עזרה הדדית ואהבת הבריות".1 1 הצעות חוק 170, י' בתמוז תשי"ג, 23.6.1953. = 2 = ובפסיקתו של בית המשפט העליון, נאמר כך: "החינוך הוא חיוני לקיומו של משטר דמוקרטי חופשי, חי ומתפקד. הוא מהווה יסוד הכרחי למימושו העצמי של כל אדם. הוא חיוני להצלחתו ולשגשוגו של כל פרט ופרט. הוא חיוני לקיומה של חברה, שבה חיים ופועלים אנשים המשפרים את רווחתם ותורמים, בתוך כך, לרווחתה של הקהילה כולה" 2. הנה כי כן, המדינה אחראית וחייבת להעניק חינוך לאזרחיה ולתושביה, מתוקף החובה שבדין ובמסגרת היכולת הכלכלית והתקציבית הנתונה. הרפורמה במערכת החינוך והמעבר לעידן חדש של חינוך איכותי [3] במטרה לקדם את מערכת החינוך בישראל ולשפר את הישגיה, הגיעו המדינה וארגוני המורים כאחד, למסקנה כי נדרשת רפורמה מקיפה ויסודית במערכת החינוך בכללותה. המדובר ברפורמה משמעותית הכרוכה בקביעת תנאי לימוד הולמים לתלמידים, בתוכניות לימוד והוראה, בשעות לימוד, ובריווח מספר התלמידים בכיתות. במסגרת הרפורמה צריך יהא לשים דגש מיוחד על העצמת מעמד המורים והמורות בישראל והעמדתו על בסיס איתן, תוך קביעת רמות שכר ההולמות את חשיבות מעמדם כמורים ומחנכים בישראל. ככלל, מקובלים עיקרי יסוד אלה על המדינה, על ארגוני המורים, ועל מרכז שלטון המקומי, וכפי העולה מכתבי בי-דין שהובאו לפנינו, אף נעשו פעולות של ממש ליישומם של עקרונות אלה, עליהם נעמוד להלן, בקצירת האומר. בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים - במטרה ליישם רפורמה משמעותית מוסכמת במערכת החינוך, ניהלה המדינה משא ומתן ממושך עם הסתדרות המורים, המייצגת את המורים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, ועם ארגון המורים, המייצג חלק נכבד מן המורים בבתי הספר העל יסודיים. לאחר משא ומתן אינטנסיבי, חתמה הסתדרות המורים על הסכם קיבוצי עם המדינה, המבטיח תחילת יישומה של רפורמה הנקראת "אופק חדש" ושיש בה תועלת לציבור התלמידים ולציבור המורים, לרבות העלאה משמעותית בשכר העבודה ותנאי העבודה של המורים תמורת תוספת שעות עבודה. לפי העולה מהודעת המדינה לבית דין זה, ניתן ללמוד על רצינות כוונות המדינה, אף מתחילת יישום רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר היסודיים. במסגרת רפורמה זו, בחרה הסתדרות המורים במסלול של העלאה מיידית של שכר כלל המורים החדשים, מסכום של 3,700 ש"ח לחודש לסכום של 5,200 ש"ח לחודש, בצירוף העלאה של 26% בשכר המורים שילמדו בשלב ראשון בכ- 300 בתי הספר בהם החלה הרפורמה. עוד הוסכם, כי בכל שנת לימודים חדשה, תוחל הרפורמה על בתי ספר נוספים, כך שבסופו של דבר ייהנה כלל ציבור המורים והתלמידים מהרפורמה בחינוך ומהעלאת שכר המורים. בתי הספר העל יסודיים - ארגון המורים הודיע על נכונותו לנהל משא ומתן כדי להגיע להסכם על רפורמה בחינוך העל-יסודי ואף הכין תכנית מפורטת לרפורמה ששמה "עוז לתמורה". אולם, עמדת הארגון היא, שלא ייכנס למשא ומתן על תנאי הרפורמה קודם שיתמלאו דרישותיו להעלאת שכר המורים על חשבון הרפורמה ובמסגרתה. בנוסף, דרש הארגון, החזרת 110,000 שעות הוראה שקוצצו מכיתות י' - יב' והקטנת תקן מירב התלמידים בכיתה. על רקע זה, התנהל בחודשים האחרונים משא ומתן בין המדינה לארגון המורים, בנוגע לשלב הראשון של הרפורמה, אשר יכלול העלאת שכר ובצידה תוספת שעה, או שעות עבודה, של המורים. במסגרת הנסיונות לקידום המשא ומתן, הציע מר עופר עיני, יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה, מתווה לסיום השלב הראשון של הרפורמה. אולם למרות הסכמת הצדדים על המתווה המוצע, לא עלה בידיהם להסכים על מכלול הפרטים ליישומו הלכה למעשה. יעדי הרפורמה בבתי הספר העל-יסודיים - ההישגים העיקרים של הרפורמה לתלמידים בתוספת שעות הוראה פרטנית, משך שהיית המורים בבתי הספר, העלאת הרמה המקצועית של המורים והעצמת מעמד המורה ותפקידו. לציבור המורים צפוי שדרוג שכר, תגמול עבור עבודה תומכת הוראה, יצירת אופק קידום אמיתי והגדלת השכר הפנסיוני. בנוסף צפוי ייעול המערכת מבחינה תפקודית ותקציבית, לרבות פיקוח וביצוע אמיתי של שעות הוראה מתוקצבות, שעון נוכחות, וביסוס שדרת ניהול בבתי הספר המקבלת מעמד ייחודי. המוסכם בין הצדדים והמחלוקות ביניהם [4] מזה חודשים רבים מלווה בית דין זה את המגעים המתנהלים בין הצדדים, במהלכם אף נדונו עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. בתוך כך הוגשה, על ידי תלמידת בית ספר והוריה, עתירה להורות לראש הממשלה להתערב בסכסוך (בג"צ 9135/07 גילה מזן גדרון ואח' נ' ח"כ אהוד אולמרט, ראש הממשלה ואח', ניתן ביום 19.11.2007). בפסק הדין הדוחה את העתירה, נאמרו מפי הנשיאה דורית בייניש דברים אלה: "...הסכסוך תלוי ועומד בבית הדין הארצי לעבודה ובמסגרתו המליץ בית הדין לצדדים לנהל משא ומתן, אף קבע לו קוים מנחים ובסופה של תקופה שקצב בית הדין אף יוגש לו דין וחשבון באשר לשלב אליו הגיעו הצדדים. בעניין זה קבע בית הדין בחלטה מפי הנשיא 2 בג"ץ 1554/95 עמותת שוחרי גיל"ת נ' שר החינוך ואח', פ"ד נ (3) 2, 22 = 3 = אדלר, כי לבקשת הצדדים ימשיך בית דין זה בליווי הליכי ההידברות בין 'הצדדים כמבוקש'. בית משפט זה לא יתערב בהליך התלוי ועומד בפני בית דין או בית משפט מוסמך ודי בטעם זה כדי לדחות את העתירה. לכך יש להוסיף כי במסגרת התפקיד המרכזי שממלא בית הדין לעבודה בליווי סכסוכים רשאי הוא כמובן להורות למדינה, או להמליץ בפניה על דרכים הרצויות לסיום הסכסוך, מה גם שהצדדים הסמיכו אותו לליווי המבוקש, והכל תוך הדיון בבקשה למתן צווי מניעה לשובתים. אין לנו אלא להביע תקוותנו שהמשבר הקשה שבו נתונה מערכת החינוך עקב השביתה יבוא לקיצו בהקדם נוכח הנזקים החמורים הנגרמים לציבור מהתמשכותו". בית דין זה המשיך, כל העת, בקיום דיונים בפני מותב מלא, ומתוך שנענה לבקשת הצדדים, הוסיף וליווה את מהלכי המשא ומתן בין הצדדים. במסגרת מהלכים אלה, הצהיר הממונה על השכר בפני בית הדין, בשם שר האוצר ושרת החינוך על כוונת המדינה להשגת היעדים של צמצום מספר התלמידים בכיתות ועל הוספת שעות לימוד שקוצצו בחינוך העל יסודי. כמו כן, הסכימו הצדדים על תוספות שכר על חשבון הרפורמה תמורת תוספת שעות עבודה. התחייבויות אלה קיבלו תוקף של החלטה. משהערכנו, כי עמדות הצדדים מתקרבות ויריעת המחלוקת מצטמצמת, ולאחר שהטלנו על כל צד להגיש טיוטת הסכם, הביאו לפנינו, הארגון והמדינה, סיכום העמדות כפי שהתגבשו עד כה. כפי שהוברר מעמדותיהם, מסכימים הצדדים לרפורמה שתיעשה בחינוך העל יסודי, במסגרתה יועלה שכר המורים בשיעור של 26% תמורת תוספת שעות עבודה ושינויים נוספים. זאת, בהתבסס על תכנית "עוז לתמורה" שגיבש ארגון המורים, בהתאמות הנדרשות לצרכי החינוך העל יסודי ולתקציב המדינה. התמשכות השביתה נבעה מן המחלוקת שבין הצדדים על דרך יישום הרפורמה. המדינה מציעה לקיים את הרפורמה באופן מדורג משך חמש שנים, כאשר בכל שנה תוחל הרפורמה בדרך "אנכית" - במספר בתי ספר, בדומה למוסכם עם הסתדרות המורים; ואילו ארגון המורים מבקש כי החלתה המדורגת של הרפורמה תיעשה מראשיתה, בפריסה רוחבית על כלל בתי הספר העל - יסודיים. במסגרת זו, ביקש הארגון תוספת שכר מיידית לכלל מורי הארגון בשיעור 15% על מנת להתחיל ביישום הרפורמה. במטרה לסיים השביתה הממושכת ובמגמה לקדם את ההידברות ביניהם, הסכימו הצדדים על פיצול המשא ומתן, כך שבשלב א' יקבלו כלל המורים תוספת שכר על חשבון תוספות השכר שברפורמה, תמורת תוספת שעה או שעות עבודה החל בשנת הלימודים תשס"ט. לאחר מכן יימשך המשא ומתן באשר למהותה הכוללת של הרפורמה ויישומה המלא. נושאים מרכזיים נוספים שבמחלוקת הם דרישת ארגון המורים מהמדינה, להחזרת 110,000 שעות לימוד שנגרעו מן החינוך העל-יסודי בשנים האחרונות, ולהפחתת מספר התלמידים בכיתות. בעיקרם של דברים, מסכימה המדינה לכך שתוספת שעות לימוד וצמצום מספר התלמידים בכיתות הם מהלכים בעלי חשיבות ניכרת לשיפור מערכת החינוך, ורואה בהם חלק מהרפורמה הכוללת במערכת החינוך. עם זאת, לא עלה בידי הצדדים להגיע לכלל הסכמה על יישום בפועל של יעדים אלה. לשיטתה של המדינה, קביעת הדרך, המועדים והתקציב להשגת היעדים הללו, מצויה במסגרת סמכויותיה השלטוניות. על רקע האמור עד כה, נפנה לפירוט עמדות הצדדים, כפי שהוצגו לפנינו בכתב ובעל פה, בסוגיות עיקריות אלו. החזרת 110,000 שעות הוראה וצמצום מספר התלמידים בכיתות [5] לטענת ארגון המורים, נושאים אלה עומדים במרכז דרישותיו במאבקו הפרופסיונאלי, מתוך שנושאים אלה הם מרכיב יסודי בשיפור מערכת החינוך. שכן, במצב הקיים כיום, מתקשים המורים ללמד באופן אפקטיבי כיתה בת 40 תלמידים ובשל כך אף נפגמת איכות ההוראה ונפגע חינוך התלמידים. בה במידה, עומד לרועץ למורים ולתלמידים כאחד, הקיצוץ המסיבי של 110,000 שעות הוראה, כפי שנעשה במהלך השנים האחרונות. ארגון המורים מבין, כי יעדי החזרת השעות וצמצום מספר התלמידים, לא יתממשו על אתר וכי יש לבצעם באופן מדורג ההולם את צרכי מערכת החינוך, אולם, דורש "ערבויות" להשגת מטרות אלה ולמימושן בפועל. כפי שצוין לעיל, מתוך החשיבות הרבה שמייחסת המדינה ליעדים אלה ולהגשמתם, הצהירו שרת החינוך והממונה על השכר בשמו של שר האוצר, בפני בית דין זה, בדיון שנועד ביום 9.11.2007, כך: "ממשלת ישראל רואה בהוספת שעות לימוד למערכת החינוך יעד רב ערך. במהלך 2008 תקצה הממשלה 100,000,000 שקל לקידום מטרה חשובה זו, ותגבש תוכנית רב שנתית להוספת שעות לימוד למערכת החינוך תוך התחשבות בתהליך הרפורמה בחינוך היסודי והעל-יסודי ובאפשרויות התקציביות. ממשלת ישראל רואה בהפחתת מספר התלמידים בכיתה צעד חשוב לקידום מערכת החינוך. במהלך 2008 תקבע הממשלה תקציב רב שנתי לקידום מטרה זו". הצהרה זו, קיבלה תוקף של החלטה. בנסיבות אלה, ישאל השואל, מהי המחלוקת שנותרה בנושאים אלה, והאם יש בה, כשלעצמה, כדי להסביר ולהצדיק שביתה ארוכת ימים במערכת החינוך העל יסודי. התשובה לכך נמצאת בדרישת הארגון לכך שמדינת ישראל תציג תכנית רב שנתית מפורטת להשגת היעדים הללו, שתהא מעוגנת בהסכם קיבוצי. ואילו המדינה מצידה, אינה מסכימה לכריתת הסכם קיבוצי בנושאים המצויים, לשיטתה, מעצם מהותם וטיבם, בפררוגטיבה השלטונית ובאחריותה הבלעדית, והמחייבים, בין היתר, הקצאה תקציבית הולמת ליישומם בפועל. למרות עמדתה זו, המשיכה המדינה בקיום ההדברות עם הארגון גם בנוגע לתכניותיה באשר להשגת היעדים האמורים וביצועם. הבטחת התחייבות המדינה בהחלטת הממשלה במהלך הדיון שנועד בליל 29.11.2007 שמע בית הדין את טענות באי כוח הצדדים. לאחר מכן, ובהיענות לבקשתה של באת-כוח הארגון, התקיים דיון בן שעות רבות בפני מותב בית הדין, בהשתתפות שר האוצר מר רוני בר-און, שרת החינוך פרופ' יולי תמיר ויו"ר ארגון המורים מר רן ארז. במהלך דיון זה, הועלתה הצעה, לעגן בהחלטת ממשלה את הצהרות השרים, כפי שבאו לידי ביטוי בהחלטת בית הדין מיום 9.11.2007. מר ארז ביקש שהחלטות הממשלה יקבלו תוקף של פסק דין, וזאת מחמת החשש כי המדינה לא תכבד את התחייבויותיה. בתוך כך טען, שלא כל החלטות הממשלה, לרבות המלצות ועדות שמונו על ידה, מיושמות בפועל. להפגת החששות הללו, הוסכם על הצדדים, כי במסגרת דיווח בעלי הדין לבית הדין בנוגע לסיום הסכסוך, תכלול הודעת המדינה את החלטת הממשלה. בתום הדיון בליל 29.11.2007 הודיע שר האוצר, בשמו ובשם שרת החינוך, כי יעשו לקבלת החלטת ממשלה בנדון. ואכן, ביום 2.12.2007 הגישו נציגי המדינה העתק החלטת ממשלה אשר כך נאמר בה: "החלטת הממשלה מס. 2669, מיום א', כ"ב בכסלו התשס"ח (02.12.2007): שביתת המורים - מחליטים: הואיל וממשלת ישראל רואה בקידום החינוך בישראל יעד לאומי, שמה לה הממשלה למטרה לקדם ולהעצים את מערכת החינוך בישראל, כמפורט להלן: 1) להקצות, במהלך שנת 2008 100 מיליון ש"ח לבסיס תקציב משרד החינוך לשם הוספת שעות לימוד למערכת החינוך. 2) להורות את שר האוצר ואת שכרת החינוך להגיש לממשלה, בתוך 75 ימים, תכנית רב-שנתית לצמצום מספר התלמידים בכיתה, להוספת שעות לימוד למערכת החינוך ולפיצול כיתות לימוד. התקציב לתוכנית זו ייבחן על-פי הצהרת שר האוצר לאחר אישורו בכנסת של חוק התקציב לשנת הכספים 2008, התשס"ח-2008, בכפוף למגבלות התקציב. הודעה על ביצוע סעיף זה תימסר לממשלה בנפרד. 3) להקצות באופן מדורג, במהלך השנים 2008-2013, תוספות תקציב למשרד החינוך, וכן לייעד משאבים שיגיעו בהבשלה מלאה (שנת תקציב 2013) לסך כולל של 5 מיליארד ש"ח בבסיס תקציב משרד החינוך, לצורך יישום רפורמה במערכת החינוך ובכלל זה לשיפור שכרם של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך. לאמץ את הצהרתו של שר האוצר בפני הממשלה, לפיה בהצעת-חוק התקציב לשנת הכספים 2008, התשס"ח-2008, יועד במסגרת תקציב משרד החינוך תקציב בהיקף של 1,354 מיליארד ש"ח, לשם יישום הרפורמה במערכת החינוך ובכלל זה תשלומי שכר לעובדי הוראה בגין בוררות השחיקה, שהינם חלק מהסכום הכולל האמור לעיל. 4) לקבוע, כי בשלב ראשון תוצע לכלל המורים שיסכימו להיכנס להסכם הרפורמה הכוללת, תוספת שכר בשיעור של 8.5% כנגד תוספת עבודה של שלוש שעות פרטניות (קבוצות לימוד של 5 - 7 תלמידים) ומרכיבים נוספים הקשורים לגמישות הניהולית וגמישות ההעסקה. תוספת השכר והעבודה תינתן במהלך השנה וחצי הקרובים עד ליוני 2009. במקרה בו לא ייחתם הסכם לרפורמה כוללת במערכת החינוך, תבוטל תוספת השכר והעבודה האמורה. 5) אם לא תיערך, מכל סיבה שהיא, רפורמה מקיפה בכלל במערכת החינוך, יוקצה סכום בבסיס התקציב, השווה לערך של תוספת שכר בשיעור 8.5% מהשכר הטבלאי של עובדי הוראה שלא נכנסו להסכם הרפורמה, כחלק מהסכום הנקוב בסעיף 3 להחלטה זו. הסכום שיוקצה כאמור ישמש לצורך הפחתת מספר התלמידים בכיתה ו/או לפיצול כיתות לימוד ו/או להוספת שעות לימוד למערכת החינוך, על-פי סדר העדיפויות שתקבע שרת החינוך. 6) להורות את שר האוצר ואת שרת החינוך: [א] להמשיך בקיום הידברות ומשא-ומתן עם הסתדרות המורים ועם ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, לשם גיבוש רפורמה כוללת במערכת החינוך. [ב] לקבוע את פרטי הרפורמה ומועדי ביצועם, במידת האפשר, במשותף עם ארגוני המורים. 7) בהנחה כי הלימודים בבית-הספר העל-יסודיים מתחדשים, תגיש המדינה הצעת הסכם קיבוצי או חוזר המנהלת הכללית של משרד החינוך, ובהם תנאי העבודה וההנחיות שיחולו על המורים עם חזרתם לעבודה". לפי האמור בהודעת המדינה, התכנית הרב-שנתית למימוש יעדי צמצום מספר התלמידים בכיתות והוספת שעות הוראה, כפי שהיא מוצגת בהחלטת הממשלה, תוך הקצאת כספים מוגדרת ומיידית למטרות אלה, בתקציב 2008 - הינה דרך מקובלת להבטחת יישום התכנית. בהודעת המדינה לבית דין זה, כאמור, יש כדי ליתן משנה תוקף לביצוע התכנית המעשית שבהחלטת הממשלה. תוספת שכר למורים תמורת שעות עבודה [6] תכנית הרפורמה "עוז לתמורה", כפי שהיא מוצעת על ידי ארגון המורים, כוללת תוספת שכר מדורגת בשיעור 60%. עם זאת, במהלך המשא ומתן בין הצדדים, הוסכם ביניהם, כי במסגרת יישום הרפורמה הכוללת, תשולם לכל המורים תוספת שכר בשיעור 26%. בנוסף על כך, הסכימה המדינה לשלם למורים תוספת שכר בת 5% בהתאם לתוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי, עליה סוכם בין הסתדרות העובדים הכללית לבין המדינה, ובהתאם לתנאים שסוכמו. כמו כן, מוסכם על הצדדים, כי המורים זכאים לתוספת שחיקה. כאשר החלק האחד של התוספת לשנים 1999-2001 נקבע בפסק בוררות שקיבל תוקף חלוט בפסק דינו של בית דין זה מיום 18.10.07 3 החלק השני של תוספת השחיקה לשנים 2002 - 2006 אמור להיקבע בפסק הבוררות המשלים. במהלך המשא ומתן בין הצדדים, התבקש מר עופר עיני, יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לתווך בין הצדדים כדי לסייע ביישוב המחלוקת על דרך הפשרה. הצעתו לסיום הסכסוך, הייתה כי בשלב הראשון של הרפורמה, תשולם למורים תוספת שכר של 8.5% בנוסף לתוספת השכר בשיעור 5% שניתנה לעובדי המדינה. בדיון הלילי שהתקיים בפנינו, ב-29.11.07, הוברר כי מוסכם על הצדדים שבמסגרת הפעימה הראשונה בביצוע הרפורמה, תשולם למורים תוספת השכר בת 8.5%, אולם נותרה בעינה המחלוקת על המועד, או המועדים לתשלומה. ארגון המורים דרש כי תוספת השכר של 8.5% תשולם למורים במלואה, בשכר חודש ינואר 2008. המדינה הציעה כי תשלום התוספת ייעשה בשלוש פעימות, של 3%, 3% ו- % ½ 2 בפריסה החל בחודש ינואר 2008 וכלה ביוני 2009. [7] הצדדים נותרו חלוקים אף בשאלת תוספת העבודה שיבצעו המורים כנגד תוספת השכר שבפעימה הראשונה. עמדת המדינה היא, כי מורה המבקש להיות מועסק בתנאי השלב הראשון של הרפורמה יתבקש לחתום על "טופס הצהרה והסכמה של עובד הוראה בעל תואר אקדמי המבקש להצטרף לשלב א' של הרפורמה במערכת החינוך". בהצהרה זו מתחייב המורה, בין היתר, לקבל שכר כנגד מילוי כל החובות אשר יהיו מוטלות עליו במסגרת שלב א' ברפורמה בחטיבה העליונה במערכת החינוך, כפי שיסוכם. כאשר דרישת המדינה הינה לתוספת שלוש שעות הוראה פרטנית בשבוע בקבוצות של 5 - 7 תלמידים. בדיון בפנינו ובמענה לשאלת בית הדין, הבהירה המדינה כי לשיטתה, תוספת כל אחת מן השעות הנדרשת מן המורים, תיעשה בד בבד עם מועדי תשלום תוספת השכר. הרפורמה בבתי ספר העל-יסודיים - שלב ב' [8] לאחר משא ומתן ארוך, נותרו הצדדים חלוקים גם על מהות הרפורמה הכוללת ודרכי יישומה. [א] עמדת המדינה, בסוגיות לעיל הינה כדלקמן: התורה הפדגוגית של הרפורמה תיבנה במשותף על ידי משרד החינוך וארגון המורים העל יסודיים, על בסיס מודל של תכנית "עוז לתמורה", תוך התאמה לצרכי מערכת החינוך העל יסודי ולמסגרת התקציבית הנדרשת לביצועה. השלב הראשון של הרפורמה יתבצע באופן רוחבי, על בסיס ולונטרי. השלמת הרפורמה הכוללת תתבצע בפריסה אורכית, באופן שבכל שנת לימוד ייקבע מקבץ של בתי ספר שייכנסו לרפורמה, עד להשלמת כניסת כל בתי הספר לרפורמה בשנת 2012. שינוי מבנה שבוע העבודה - במסגרת זו יידונו: שעות פרונטאליות, שעות פרטניות, שעות שהייה, הסדרת גמולי שעות וגמול הבגרות למבנה החדש. בכפוף לכך, ייקבע מבנה שכר חדש למורה שיהיה מבוסס על תוספת שכר ממוצעת של 26%, ולמורים חדשים תוספת גבוהה יותר, תוך פישוט מבנה השכר בדרך של גילום תוספות וגמולים קיימים, בטבלאות השכר החדשות. ייקבעו דרגות קידום למורים המבוססות על פיתוח והכשרה מקצועית והערכת עבודתו של המורה. מעמד המנהל וסמכויותיו - ייקבעו טבלאות שכר נפרדות למורים ולמנהלים. מבנה שכר המנהל יהיה מבוסס על טבלת שכר ייחודית, בת 4 דרגות ניהול ותוספת מורכבוּת. מינוי מנהל יהיה לפי קדנציה, וסמכות הניהול שלו בבית הספר תורחב. שעון נוכחות - המורים יבצעו חתימת נוכחות בכניסה לבית הספר וביציאה ממנו, באמצעות שעון נוכחות שיותקן בבית הספר. 3 ראה: סק 14/07 הסתדרות המורים ואח' - מדינת ישראל ואח', ניתן 18.10.2007, סק 1001/02, 1002/02, ארגון המורים ואח' - מדינת ישראל ואח', ניתן 31.7.2002, דב"ע נו/45-4 ארגון המורים - מדינת ישראל ואח', ניתן 28.5.1997). = 6 = לדעת המדינה ההישגים לחינוך בעקבות הרפורמה יהיו אלה: שעות הוראה פרטניות - יאפשרו חיזוק תלמידים מתקשים, ואיתגור תלמידים מצטיינים; מענה לקושי ההוראה בכיתות הטרוגניות; יכולת להקטין את מספר התלמידים בכיתה בחלק משעות הלימוד; ועוד. שהיית מורים בבית הספר - הגדלת זמינות המורים ובתוך כך פיתוח הקשר בין המורה לתלמיד, ושיתוף ידע מקצועי בין המורים לבין עצמם. העצמת מעמדו של המורה - כניסה לרפורמה מותנית בהשכלה אקדמאית, וכתוצאה מכך תעלה רמתו המקצועית של המורה ומעמדו. שכרו של מורה מתחיל יגדל ויעמוד על 5,300 ש"ח, ושכרו של מורה בעל 15 שנות ותק יעמוד על 10,500 ש"ח. מבנה השכר יהיה מתמרץ, ויכלול דרגות קידום התלויות בפיתוח מקצועי, ניסיון והערכת המנהלים. [ב] עמדת הארגון ביחס לסוגיות שלדיון, הינה כדלהלן: ביצוע רפורמת "עוז לתמורה" בחינוך העל יסודי - אין מחלוקת בין הצדדים שהצלחת ביצועה של רפורמה במערכת החינוך כרוכה ומחייבת הגשמת היעדים של שיפור בתנאי העבודה של המורים ובתנאי הלימוד של התלמידים. בכלל זה נדרש צמצום מספר התלמידים בכיתה, והחזרת 110,000 השעות שקוצצו משכבות הגיל בכתות י' - י"ב. וזאת, כדי לתקן את הפגיעה ביכולת האמיתית לקידום ההוראה והחינוך לתלמידי בתי הספר העל - יסודיים, ולעשות לשיפור משמעותי בשכר המורים. לשיטת הארגון, הבעיה היחידה העומדת בפני הסכמה מלאה להגשמת יעדים אלה, היא בעיית התקציב. מהות הרפורמה - מוסכם על הצדדים, ואין עוד מחלוקת ביניהם, כי הרפורמה בחינוך העל יסודי, תהא מבוססת על המודל והתורה הפדגוגית של תכנית "עוז לתמורה". כפי הנטען על ידי הארגון, מדובר בתוכנית שנבדקה פדגוגית וארגונית על ידי משרד החינוך (באמצעות מכון סאלד) ונמצאה ראויה ביותר לחינוך העל יסודי. דרישתו המקורית של ארגון המורים הייתה אמנם ביצוע מלא של רפורמת "עוז לתמורה" בחינוך העל יסודי, לרבות תוספות השכר הנדרשות לשם ביצועה, אולם לצרכי פשרה ועל מנת להביא לסיום הסכסוך מסכים ארגון המורים למסגרת התקציב שנקבעה על ידי משרד האוצר, קרי עליה בשכר בשיעור 26%, בתוך חמש שנים בלבד. על כן, שלב ראשון והכרחי הוא להתאים את מודל הרפורמה "עוז לתמורה" למסגרת התקציב הפחותה עליה הוסכם, כאמור, ולצרכי המערכת. תוספת עבודה - שינוי במבנה שבוע העבודה של המורה - לתוכנית "עוז לתמורה" ארבעה רכיבים מרכזיים אלה: מערכת קידום ותגמול של מורים על פי תפקיד, תפוקות והישגים; צמצום מספר התלמידים בכיתה; שינוי מבנה שבוע העבודה של המורה; שיפור התנאים הפיזיים בבית הספר, לרווחת המורים והתלמידים. משרה מלאה של מורה בחינוך העל יסודי היא בת 24 שעות הוראה שבועיות. על פי תוכנית "עוז לתמורה", מבנה שבוע העבודה של המורים ישתנה כך, שהמורה ישהה בבית הספר בנוסף לשעות אלה (24 ש"ש), שעות נוספות, המכונות "שעות יעודיות" שיוקדשו למשימות הבאות: השתלמויות ופיתוח תכניות, ישיבות צוות, עבודה פרטנית עם תלמידים, הכנת חומרי עבודה ובדיקת מבחנים וכן שיחות אישיות עם הורים. לצרכי פשרה ובמטרה להביא את הסכסוך לסיומו, מסכים ארגון המורים לתשלום תוספת שכר מיידית של 8.5%, בנוסף על תשלום התוספת של 5% על פי הסכם המדינה עם ההסתדרות הכללית במגזר הציבורי. תמורת תוספת השכר המיידית מציע ארגון המורים תוספת עבודה מיידית של שעה פרטנית שבועית, שתנוצל לזמן פרטני בין המורה לתלמיד (מעין "שיעור פרטי") לקידום תלמידים חלשים או מצטיינים. כחלופה, מציע ארגון המורים עבודת חונכות אשר אינה מבוצעת בזמן נתון, אלא מתפרשת על פני השבוע כולו. בנוסף מציע ארגון המורים להוסיף ישיבת צוות מורים אחת לשבועיים. ההסדר החד-צדדי שהמדינה התחייבה לתת למורים בחזרתם לעבודה [9] משהשביתה הוסיפה והתמשכה, ומגעי הצדדים הגיעו למבוי סתום, ביקשה המדינה מבית דין זה, כי יוציא צו מניעה להחזרת כלל המורים לעבודה, תוך מתן התחייבות חד צדדית ובמסגרת חוזר המנהלת הכללית של משרד החינוך, להעניק למורים את מלוא התנאים שהשיגו במהלך המשא ומתן. על מנת למנוע ספק וכדי להעמיד דברים על מכונם, באשר לתנאים להם יזכו המורים עם חזרתם לעבודה, הצגנו שאלות למדינה עליהן השיבה בתגובתה וכן התקבלה תגובת הארגון. להלן נפרט את המסכת המשולבת בה נקבעו התנאים שהמורים יזכו להם עם חזרתם עבודה, כפי שהובררו משאלות הבהרה שהופנו למדינה בהחלטת בית הדין, בהתייחס להחלטת הממשלה, ותשובות המדינה בהתאם. [החלטת בית הדין]: "להלן יפורטו התנאים, כפי שמצאו ביטויים בהצהרות נציגי המדינה שקיבלו תוקף של החלטה מיום 9.11.07 (להלן: ההחלטה) ולאחריה בהחלטת ממשלה מספר 2669 מיום 2.12.2007 בנושא שביתת המורים (להלן: החלטת הממשלה): בפתח החלטת הממשלה נאמר: "הואיל וממשלת ישראל רואה בקידום החינוך בישראל יעד לאומי, שמה לה הממשלה למטרה לקדם ולהעצים את מערכת החינוך בישראל, כמפורט להלן:" [סעיף 1 בהחלטת הממשלה]: "להקצות, במהלך שנת 2008 100 מיליון ש"ח לבסיס תקציב משרד החינוך לשם הוספת שעות לימוד למערכת החינוך". [שאלת בית הדין]: "האם סעיף זה כולל בתוכו את הצהרתם של שרת החינוך והממונה על השכר שנמסרה לבית דין זה בשמו של שר האוצר ושקיבלה תוקף של החלטה ולפיה: "א. ממשלת ישראל רואה בהוספת שעות לימוד למערכת החינוך יעד רב ערך. במהלך 2008 תקצה הממשלה 100,000,000 שקל לקידום מטרה חשובה זו, ותגבש תוכנית רב שנתית להוספת שעות לימוד למערכת החינוך תוך התחשבות בתהליך הרפורמה בחינוך היסודי והעל-יסודי ובאפשרויות התקציביות". [תשובת המדינה]: "במענה לשאלת בית הדין הנכבד אשר לסעיף 1 להחלטת הממשלה, התשובה היא חיובית. סעיף 1 להחלטת הממשלה המתייחס להקצאת 100 מלש"ח לבסיס תקציב משרד החינוך לשם הוספת שעות לימוד במערכת החינוך, מעגן, כמתחייב, את הצהרתם המשותפת של שרת החינוך והממונה על השכר, שנמסרה לבית הדין הארצי ביום 9/11/07. " [החלטת בית הדין] - "סעיף 2 בהחלטת הממשלה: "להורות את שר האוצר ואת שרת החינוך להגיש לממשלה, בתוך 75 ימים, תכנית רב-שנתית לצמצום מספר התלמידים בכיתה, להוספת שעות לימוד למערכת החינוך ולפיצול כיתות לימוד. התקציב לתוכנית זו ייבחן על-פי הצהרת שר האוצר לאחר אישורו בכנסת של חוק התקציב לשנת הכספים 2008, התשס"ח-2008, בכפוף למגבלות התקציב. הודעה על ביצוע סעיף זה תימסר לממשלה בנפרד ". "האם סעיף זה מחזיק את הצהרותיהם של שרת החינוך ושר האוצר כאמור בסעיף (ב) להחלטה לפיו: "ממשלת ישראל רואה בהפחתת מספר התלמידים בכיתה צעד חשוב לקידום מערכת החינוך. במהלך 2008 תקבע הממשלה תקציב רב שנתי לקידום מטרה זו". [תשובת המדינה]: "במענה לשאלת בית הדין הנכבד אשר לסעיף 2 להחלטת הממשלה, התשובה היא חיובית. סעיף 2 להחלטת הממשלה קובע את אבני הדרך ליישום הצהרותיהם של שרת החינוך והממונה על השכר מטעם שר האוצר אשר הובאו בפני בית הדין הנכבד ביום 9/11/07 ". [החלטת הממשלה]: "3.להקצות באופן מדורג, במהלך השנים 2008-2013, תוספות תקציב למשרד החינוך, וכן לייעד משאבים שיגיעו בהבשלה מלאה (שנת תקציב 2013) לסך כולל של 5 מיליארד ש"ח בבסיס תקציב משרד החינוך, לצורך יישום רפורמה במערכת החינוך ובכלל זה לשיפור שכרם של כלל עובדי ההוראה במערכת החינוך. לאמץ את הצהרתו של שר האוצר בפני הממשלה, לפיה בהצעת-חוק התקציב לשנת הכספים 2008, התשס"ח-2008, יועד במסגרת תקציב משרד החינוך תקציב בהיקף של 1,354 מיליארד ש"ח, לשם יישום הרפורמה במערכת החינוך ובכלל זה תשלומי שכר לעובדי הוראה בגין בוררות השחיקה, שהינם חלק מהסכום הכולל האמור לעיל". [שאלת בית הדין]: "האם עלוּת תוספת שעות הלימוד והקטנת מספר התלמידים בכתה, כאמור בסעיפים 1 ו-2 להחלטת הממשלה, הינה בנוסף לסכום הכולל של 5 מיליארד ש"ח המוקצה לרפורמה, כאמור בסעיף 3 להחלטת הממשלה, דלעיל. [תשובת המדינה]: "גם במענה לשאלת בית הדין הנכבד אשר לסעיף 3 להחלטת הממשלה, התשובה היא חיובית. עלות תוספת שעות הלימוד ועלות התוכנית הרב שנתית לצמצום מספר תלמידים בכיתה, הוספת שעות ופיצול כיתות, המופיעים בסעיפים 1 ו 2 להחלטת הממשלה - הינן בנוסף לסכום הכולל של 5 מיליארד ש"ח המוקצה לרפורמה המופיע בסעיף 3 להחלטת הממשלה". [החלטת בית הדין] בהתייחס לסעיפים 4 ו-5 מהחלטת הממשלה, אשר זו לשונם: "4.לקבוע, כי בשלב ראשון תוצע לכלל המורים שיסכימו להיכנס להסכם הרפורמה הכוללת, תוספת שכר בשיעור של 8.5% כנגד תוספת עבודה של שלוש שעות פרטניות (קבוצות לימוד של 5 - 7 תלמידים) ומרכיבים נוספים הקשורים לגמישות הניהולית וגמישות ההעסקה. תוספת השכר והעבודה תינתן במהלך השנה וחצי הקרובים עד ליוני 2009. במקרה בו לא ייחתם הסכם לרפורמה כוללת במערכת החינוך, תבוטל תוספת השכר והעבודה האמורה. 5.אם לא תיערך, מכל סיבה שהיא, רפורמה מקיפה בכלל במערכת החינוך, יוקצה סכום בבסיס התקציב, השווה לערך של תוספת שכר בשיעור 8.5% מהשכר הטבלאי של עובדי הוראה שלא נכנסו להסכם הרפורמה, כחלק מהסכום הנקוב בסעיף 3 להחלטה זו. הסכום שיוקצה כאמור ישמש לצורך הפחתת מספר התלמידים בכיתה ו/או לפיצול כיתות לימוד ו/או להוספת שעות לימוד למערכת החינוך, על-פי סדר העדיפויות שתקבע שרת החינוך". [החלטת בית הדין]: "4. העלאות שכר במסגרת הרפורמה: בדיון שנועד ביום 9.11.2007 קיבלה תוקף של החלטה הצהרתם של שרת החינוך והממונה על השכר בשם שר האוצר "...על התחייבות שלטונית בלתי חוזרת לתוספות שכר של 26% עד 34% בגין רפורמה והסכם קיבוצי במערכת החינוך העל יסודי". בהודעה שהוגשה מטעם המדינה לבית דין זה ביום 29.11.2007 הובהר, כי "ייקבע מבנה שכר חדש למורה שיהיה מבוסס על תוספת שכר ממוצעת למורים קיימים בשיעור 26%, ולמורים חדשים תוספת גבוהה יותר, תוך פישוט מבנה השכר בדרך של גילום גמולים ותוספות קיימים בטבלאות השכר הקיימות". [תשובת המדינה]: "אשר לסעיף 4 להחלטת בית הדין : הפיסקה הראשונה לסעיף 4 להחלטת בית הדין הארצי הנכבד, משקפת את השלב במשא ומתן שבו המדינה הציעה ללכת במתווה של הסכם שכר (שלא במסגרת רפורמה) המעניק תוספת שכר המבוססת על ההסכם עם הסתדרות העובדים הכללית החדשה ותשלום בגין שחיקה, אשר הסתכמו ב- 8%, כאשר לעתיד מוצעת תוספת השכר של 26% במסגרת הסכם על רפורמה כוללת. כזכור, ארגון המורים דחה את ההצעה האמורה ואת המתווה האמור בכללותו, ועמד על דרישתו לקבלת תוספות שכר על חשבון הרפורמה בלבד. על רקע זה, הגיעו הצדדים בסופו של דבר למתווה של 8.5% על חשבון הרפורמה. לפיכך, הפיסקה המצוטטת בהחלטת בית הדין בעמ' 3 למטה המופיעה בהודעת המדינה מיום 29/11/07, משקפת את המצב לאשורו". [החלטת בית הדין]: 5. תשלום מיידי על חשבון התוספות השכר שברפורמה: מהודעת המדינה מיום 29.11.07, מדברי שר האוצר בדיון שהתקיים לפנינו בליל 29.11.07, ומהחלטת הממשלה, במשולב עולה כי: תוספת השכר של 26% נכנסת לפנסיה, במסגרת הסכם העקרונות לרפורמה. למורים המחליטים להצטרף לשלב הראשון של הרפורמה, תשולם תוספת שכר של 8.5% שהינה בבחינת תוספת שכר ראשונה במסגרת יישום הרפורמה הכוללת, "שתשתלם על פני שנה וחצי מינואר 2008 עד יוני 2009 בשלושה מועדים נקובים". זאת, כנגד תוספת עבודה הדרגתית של שלוש שעות פרטניות (קבוצות לימוד של 5-7 תלמידים). "מורה חדש שייקלט במערכת יקבל תוספת שכר של 8.5%, כאמור". בעניין זה, ועל מנת לקדם את המשא ומתן ולתמרץ את המורים, עם חזרתם לעבודה, ממליץ בית הדין למדינה לבחון אפשרות של תשלום התוספת כולה במהלך שנת 2008, בפעימה אחת עד שלוש לכל היותר. [תגובת המדינה]: " אשר לסעיף 5 להחלטת בית הדין הנכבד, בשלב זה, לא ניתן להתחייב לתשלום התוספת כולה במהלך שנת 2008. כפי שהתחייב שר האוצר בפני בית הדין הנכבד, האפשרות לקדם את הפעימה השלישית, במלואה או בחלקה, תשוב ותיבחן עם אישור תקציב 2008 בכנסת ובהתחשב באפשרויות הממשלה." אשר לאמור בסעיף 5 להחלטה, כי "תוספת השכר של 26% נכנסת לפנסיה, במסגרת הסכם העקרונות לרפורמה", נבהיר, כי הסוגיה של ההסדרה הפנסיונית של תוספות השכר בגין הרפורמה, כלל לא נדונה במסגרת המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים על השלב ראשון של הרפורמה. בהתאם, הסוגיה הפנסיונית לא הובאה כלל בעמדות שהציגה המדינה בפני בית הדין הנכבד בכל הנוגע ליישום השלב הראשון של הרפורמה. סוגיה זו תידון ותוכרע במסגרת המשא ומתן על רפורמה כוללת עם ארגון המורים, כפי שנעשה עם הסתדרות המורים". [הערת בית הדין בהתייחס לתשובה זו]: אשר לפריסת התשלומים והדרישה בצידה לעבודה של שלוש שעות נוספות, הודיע שר האוצר בישיבת בית הדין, על פריסה של שלוש מנות: מנה ראשונה של 3% במשכורת ינואר 2008, מנה שנייה: של 3% תשולם במהלך 2008, והמנה השלישית של % ½2 במשכורת יוני 2009. עם זאת הודיע שר האוצר, כי לאחר אישור התקציב של שנת 2008 יבחן אפשרות להקדמת המנה השלישית. כמו כן הבהיר, כי התשלומים הללו יהיו בתמורה עבור שעה פרטנית אחת נוספת לכל מנה, ובסך הכול 3 שעות פרטניות עבור התוספת של 8.5%. 6. [החלטת בית הדין]: תוספת שכר בשיעור 5%: לפי הודעת המדינה מיום 29.11.07, כל מורה יהא זכאי לתוספת של 5% לשכר הטבלאי בפריסה התואמת את תנאי ההסכם עם הסתדרות העובדים הכללית. מורה אשר יחליט להצטרף לרפורמה יהיה זכאי לתוספת שכר בגובה 5% ולתוספת השכר בגובה 8.5%. [תגובת המדינה]: "אשר לאמור בסעיף 6 להחלטה יובהר, כי מורה אשר יחליט לעבור לעבודה במתכונת הרפורמה יהיה זכאי לתוספת שכר של 5% בפרישה התואמת את תנאי ההסכם עם הסתדרות העובדים הכללית ובנוסף לתוספת שכר בגובה 8.5% לפי הפרישה שפורטה בסעיף 3 לעיל". 7. [החלטת בית הדין] תשלום תוספת שחיקה: התוספות בגין שחיקת השכר, כפי שהוכרעו ויוכרעו בבוררות על פי ההסכם הקיבוצי, יהיו בנוסף לתוספות השכר בנות 5% ו-8.5%. [תגובת המדינה]: "אשר לאמור בסעיף 7 להחלטה, אכן כפי שצוין שם, תוספות השכר בגין השחיקה כפי שהוכרעו בפעימה הראשונה של הבוררות (1999-2001) ואלה שיוכרעו בפעימה השניה של הבוררות המתנהלת בימים אלה (2002-2006), יתווספו על תוספות השכר המצוינות לעיל של 5% ו 8.5%, כאמור לעיל". 8. [החלטת בית הדין]: עקרונות לגיבוש רפורמה בחינוך העל - יסודי: בהצהרת השרים שקיבלה תוקף של החלטה, נאמר כך: "התורה הפדגוגית של הרפורמה תיבנה במשותף על ידי הצדדים, על בסיס מודל של תכנית "עוז לתמורה" שהציע ארגון המורים, תוך התאמה לצרכי מערכת החינוך העל יסודי ולמסגרת התקציבית הנדרשת לביצועה". לפי התכנית הקיימת כיום, מיועד יישומה למשך חמש השנים הבאות, החל משנת הלימודים תשס"ט ואילך; עד לחודש מרץ 2008 יגבשו הצדדים במשותף את תכנית הרפורמה ותכניה ודרך יישומה הלכה למעשה. במסגרת זו, וככל שייראו לנכון, ייקבעו, בין היתר, לפי שיקול דעת הצדדים והצרכים כפי שיובררו, צוותי עבודה, והנהלים הנדרשים לדיונים בתקופה שעד מרץ 2008". לפי האמור בהודעת המדינה מיום 29.11.07: השלב הראשון של הרפורמה יתבצע על בסיס וולנטרי, באופן רוחבי על כלל המורים חברי הארגון, כפי בקשת ארגון המורים. "השלמת הרפורמה הכוללת תתבצע בפריסה אורכית, כך שבכל שנה ייקבע מקבץ של בתי ספר שייכנסו לרפורמה, עד להשלמת תכנית כל בתי הספר לרפורמה בשנת הלימודים תשע"ג, ספטמבר 2012". לפי הצהרת שר האוצר בדיון בבית דין זה: הממשלה תנהל משא ומתן בפתיחות ברצינות ובעקביות, תהיינה תוצאות החלטת בית הדין אשר תהיינה, באשר המטרה היא לבוא לפתרון מוסכם. [תשובת המדינה]: "אשר לאמור בסעיף 8, נבקש להוסיף ולהבהיר למען הסדר הטוב, כי ישנם עקרונות פדגוגיים משותפים לתכנית "עוז לתמורה" ולעקרונות הרפורמה לפי תפיסתו הפדגוגית של משרד החינוך. עקרונות פדגוגיים משותפים אלה יוכלו אפוא לשמש בסיס למשא ומתן משותף על התווית הרפורמה במערכת החינוך העל יסודי, ולהתאמתה לצרכי מערכת החינוך העל יסודי ולמסגרת התקציבית לביצועה". 9. [החלטת בית הדין]: "כאמור לעיל, מתבקשת המדינה להודיע לבית דין זה האם המורים יזכו לקבל את התנאים המפורטים במקובץ לעיל, עם חזרתם לעבודה, במסגרת הסדר קיבוצי חד-צדדי, או בחוזר המנהלת הכללית של משרד החינוך". [תשובת המדינה] "בשים לב להבהרות האמורות בהודעה זו, המורים יקבלו עם חזרתם לעבודה את התנאים המפורטים בהחלטת בית הדין הנכבד, וזאת במסגרת פרסום חוזר המנהלת הכללית של משרד החינוך. נבקש להוסיף ולומר, כי לוח השנה העברי מזמן ביום חמישי הקרוב את חופשת חג החנוכה בבתי הספר, אשר עתידה להסתיים רק ביום חמישי בשבוע שלאחר מכן. בשים לב לדברים שנשמעו מפי ארגון המורים בדבר המוכנות להשלים את הלימודים גם בחופשה החנוכה, ולאור זאת שיש נכונות מטעם המדינה לממן שכר עבור ימי עבודה בחופשת החנוכה מעבר להיות החופשה חופשה בשכר, דומה, כי ראוי כי יתאפשר לתלמידים ללמוד בחופשת החנוכה, לפי תוכנית שתיקבע". אלה הם אם כן, התנאים הכלולים בהסדר החד-צדדי, במסגרת חוזר המנהלת הכללית של משרד החינוך, שייכנס לתוקף עם חזרת המורים לעבודה. מכאן ואילך, ועל רקע האמור עד כה, נפנה לדיון במסגרת הנורמטיבית במסגרתה נדון ומוכרע הסכסוך שלפנינו. שביתות במגזר הציבורי [10] בפסק דין חברת החשמל, שניתן לאחרונה 4 חזרנו ועמדנו על המסגרת הנורמטיבית החלה על שביתות במגזר הציבורי, וכך נפסק: "חירות השביתה - חירות השביתה הינה זכות חוקתית המעוגנת בחקיקה ובפסיקה הישראלית מאז ימיה הראשונים של המדינה. אמר על כך השופט דב לוין בפסק דין בזק: 'הנה כי כן במוקד דיוננו חירות [השביתה - ס.א.] העומדת ברמת זכות חוקתית המעוגנת היטב במשפט הישראלי על ענפיו השונים - מעמד שמתחזק והולך עם הזמן…'. השופט חיים כהן הגדיר את זכות השביתה במשפט הישראלי בפסק דין פינשטיין, כ:"… מסורת מקודשת עד כדי שאין מתירים להרהר אחריה עוד". על גלגוליה של חירות השביתה עמדתי בהרחבה במאמרי...: 'חירות השביתה התפתחה בשלבים. בשלב ראשון, עם הקמת המדינה הייתה חירות השביתה זכות מוחלטת. בשלב השני, הוטלו הגבלות על חירות השביתה, הן על-ידי חקיקה והן על-ידי בתי-המשפט. בשלב הנוכחי נקבע, כי חירות השביתה, כמו כל זכות יסוד הלכתית אחרת, אינה מוחלטת ויש לאזן בינה לבין זכויות יסוד אחרות… בשלב השלישי להתפתחות דיני השביתות נקט בית-הדין הארצי מדיניות של ריסון עצמי בכל הנוגע להגבלת חירות השביתה, וזאת במטרה לחזק את חופש ההתארגנות ובהתחשב באי-חידוש הסכמי השכר הכלליים במשק'. דברים אלו נכתבו בשנת 2000. מאז, התרחשו תמורות משמעותיות במשק ובשוק העבודה. התנהלו לא אחת סכסוכים קיבוציים ארציים ... בקשר עם סכסוכים אלה, הוציא בית הדין הארצי, מעת לעת, צווי מניעה מוגבלים... צווים מוגבלים אלה הוצאו, בין היתר, מהטעמים הבאים: מניעת נזק כבד מימדים שהיה עלול להיגרם לציבור; קידום המשא ומתן בין המדינה לבין ההסתדרות; הפרת האיזון בכוחם של ארגוני העובדים בכלל, ואל מול המעסיקים בפרט. כאשר מחד גיסא, ירד כוחו של ציבור העובדים המאורגן לכדי כשליש משוק העבודה, ומאידך גיסא חלה התעצמות של קבוצות עובדים מאורגנות כגון עובדי הנמלים, עובדי רשות שדות התעופה, עובדי מקורות, עובדי חברת החשמל ועוד; הפרת האיזון בין כוחו של השלטון לכוחו של ציבור העובדים המאורגן; הפער הגדל והולך בין רמות השכר הגבוהות לרמות השכר הנמוכות במשק ועלייה במספר העובדים המשתכרים שכר המינימום; הקושי של המשק הישראלי המתקדם ל"ספוג" שביתות בשירותים חיוניים, וכיוצא בזה. 4 עסק 23/07 חברת החשמל - ההסתדרות הכללית והמזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל ואח', ניתן ביום 10.10.2007. ראה גם: דב"ע לז/3-4 ועד עובדי קצא"א ואח' - חברת קצא"א, פד"ע ח 421. = 11 = חרף התמורות במשק וביחסי העבודה בארץ, לא עשה המחוקק לקביעת דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים בשירותים חיוניים. במציאות זו, התפתחו דיני השביתה בפסיקתו של בית דין זה... על רקע זה, ובמקרים בהם נדרש לכך, ראה בית דין זה להטיל מגבלות מחד גיסא, על הצעדים הארגוניים בהם נקטו העובדים, ומאידך גיסא, על צעדיו של הריבון. זאת, במטרה לסייע בידי הצדדים ליישב את המחלוקת בהסכמה...". סיווגן של שביתות [11] היקף חירות השביתה נקבע בהתאם לסיווגה כשביתה כלכלית, מעין-פוליטית או פוליטית. בבחינתה של שביתה כלכלית טהורה נדרשים אנו לאזן בין חירות השביתה אל מול הנזק שנגרם לציבור ולבחון את מידתיות האמצעים הארגוניים הננקטים. במקרה כזה, עלינו לתת משקל יתר לחירות השביתה, ביחס למטרות השביתה, נזקיה וזכויות אחרות. ככל שמדובר בשביתה מעין-פוליטית יפחת משקלה של חירות השביתה במסגרת האיזון הכולל שיש לעשותו, כאמור. השביתה ה"כלכלית" הוכרה כלגיטימית מאז ימיה הראשונים של המדינה. דרך כלל, פורצת שביתה מסוג זה במסגרת משא ומתן לחתימת הסכם קיבוצי חדש, דרישה לשיפור תנאי עבודה, מניעת פגיעה בהם, וכל כיוצא באלה. המשפט הישראלי הטיל מגבלות מועטות על השביתה הכלכלית, תוך שאימץ את הכלל לפיו הפגיעה במעסיק אינה טעם מספיק לאסור את השביתה. בבואו להכריע בחוקיות השביתה הכלכלית, אמון בית הדין על בחינת מידתיותה, תוך עריכת האיזונים הנדרשים בין חירות השביתה לבין זכויות יסוד אחרות המונחות על הכף, תוך מתן משקל מיוחד לחירות השביתה. שביתה "פוליטית" - היא שביתה המהווה אמצעי לחץ על הזרוע המחוקקת או הזרוע המבצעת כנגד הליך חקיקה, שינוי דבר חקיקה, התווית מדיניות שלטונית וכל כיוצא באלה. שביתה המכוונת כנגד הכנסת או הממשלה, אשר מטרתה העיקרית אינה הגנה על תנאי עבודה, היא שביתה פוליטית שאינה מוכרת במשפט הישראלי כמאבק מקצועי לגיטימי. זה מכבר, פסק בית המשפט העליון בבג"ץ חטיב כי השביתה הפוליטית אינה חוקית משום פגיעתה בדמוקרטיה, וכך אמר: "השביתה הפוליטית - הבאה לכפות על רשויות השלטון מעשה או מחדל שלא היו מוכנים לו אלמלא השביתה - מעוררת בעיות חוקתיות וחברתיות רבות: במשטר דמוקרטי יש בה כדי לפתוח פתח להשלטת רצונם של השובתים על המוסדות הדמוקרטיים הנבחרים ולכוון הליכים על פי כח הכפייה של גופים חוץ-שלטוניים ואף של קבוצות מיעוט בעלות יכולת כפייה הלכה למעשה. ייתכן שיש מדינות, בהן הפסקת חשמל כללית, לרבות זה המוזרם לבתי חולים ולבתי התינוקות, יכולה להביא אף את המחוקק לכל מעשה חקיקה הנדרש ממנו, אך אין ספק שיחד עם המפולת המוסרית, נפגעת בכך, באופן מהותי ביותר, גם דרך הפעולה של הדמוקרטיה ככזאת..." 5 . נקדים ונבהיר ונטעים, כי שביתת ארגון המורים, מושא דיוננו בהליך זה, איננה בבחינת שביתה פוליטית. שביתה "מעין פוליטית" - היא שביתה דו-תכליתית ששתיים מטרותיה: האחת - אמצעי לחץ על הכנסת או הממשלה על מנת שישנו ממהלכיהן - בדומה לשביתה הפוליטית; השנייה - מאבק שעניינו הגנה על תנאי עבודתם של העובדים, הסבורים כי מהלכי הכנסת או הממשלה יביאו לפגיעה בזכויותיהם. לאמור, בשביתה מסוג זה משמשים היבטים כלכליים ופוליטיים בערבוביה. שביתה "מעין פוליטית" כנגד השלטון הוכרה בפסק הדין בבג"ץ בזק 6 כלגיטימית, ככל שמדובר בשביתת מחאה קצרה ובכפוף למגבלות מסוימות. באותה פרשה נקבע, כי מדובר במאבק מקצועי לגיטימי, מקום בו נמצא שהחלטת ממשלה, או הליך חקיקה בכנסת, הם בעלי השפעה ברורה ומיידית על תנאי עבודתם של העובדים. עם זאת, נפסק, כי על מאבק מקצועי מסוג זה, ניתן להטיל מגבלות רחבות מאלה שיוטלו על השביתה כלכלית. בפסק הדין בעניין בזק 7 עמדתי על כך (בדעת המיעוט שאומצה לאחר מכן בבג"ץ 8), שבעידן בו אנו מצויים, שביתות רבות הן בעלות גוון מעורב - פוליטי וכלכלי. על כן, יש לעשות שימוש ב"מבחן המטרה העיקרית" ולעמוד על המטרה העיקרית של השביתה, האם כלכלית היא או פוליטית. מאז פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ בזק ובעקבות ביצוע שינויים מבניים במשק בדרך של חקיקה, או בשל כוונה ליישמם, ידעה המדינה "שביתות מעין פוליטיות" דו תכליתיות, אשר באו לפתחו של בית דין זה, לא אחת. בהתייחס לשביתות דו תכליתיות, כתבה פרופ' רות בן ישראל, כדלקמן9: 5 בג"ץ 525/84 נביל חטיב - בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 בעמודים 703-704. 6 בגץ 1074/93 בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' ההסתדרות, פ"ד מט(2) 485 7 דב"ע נג/4-4 ההסתדרות - בזק, פד"ע כה 367. 8 ראו בג"צ בזק שבה"ש 6. 9 פרופ' רות בן ישראל, דיני עבודה, כרך ד בעמוד 1444. = 12 = "הדרישות שמעלים העובדים אינן נוגעות לנושאים שאפשר להסדירם במשא ומתן קיבוצי עם המעביד, אלא הן נוגעות לשינוי תהליכים של הריבון (חקיקה או מדיניות) כגון שמדובר במדיניות של הפרטה ושבירת מונופול כלשהו ופתיחתו לתחרות. חל פיצול בין מי שנגדו שובתים ובידיו ההחלטה אם להיעתר לדרישות המועלות במסגרת השביתה, לבין המעביד המוסיף להיות הניזוק מהשביתה בלי שבכוחו להחליט אם להיעתר לדרישות... " ובאשר ללגיטימיות השביתה ה"מעין פוליטית" כאשר מדובר בשינויים מבניים הנעשים מתוקף החלטת שלטונית, סבורה פרופ' בן ישראל כך10: "השביתה היא לגיטימית אם היא נועדה להבטיח לעובדים פיצוי בגין הפגיעה, המיידית והעתידית, בביטחונם התעסוקתי, בתנאי עבודתם וביחסי עבודתם, הנגרמת מהשינוי המבני ... עקרונית אפשר להעניק לגיטימציה לשביתה במהלך הפרטה בשתי דרכים: א) אפשר לראות בשביתה במהלך הפרטה שביתה כלכלית אף שהיא מכוונת נגד הריבון. שינוי מבני המתבטא בהפרטה משנה בפועל הסדרים קיימים ביחסי העבודה. בתוקף כך, נכנסת שביתה במחאה על הפרטה של מפעל מסוים להגדרה של שביתה כלכלית היכולה להיות מכוונת גם נגד הריבון, בין שמדובר בריבון הפועל במעמדו כמעביד, בין שמדובר בריבון המבקש להתערב, תוך ניצול כוח שלטוני, כדי לשנות הסדרים קיימים ביחסי העבודה בין העובדים לבין המעבידים או למנוע הסדרים כאלה; ב) אפשר לראות בשביתה במהלך הפרטה שביתה מעין פוליטית, היות שעל פי מבחן המטרה העיקרית של השביתה מובהר כי העובדים שובתים בגלל נושא שאינו נוגע ישירות לתנאי עבודתם במובן הצר; אך נושא השביתה משפיע ישירות על תנאי העבודה של העובדים השובתים...". בדומה פסק בית דין זה בפרשת דיסקונט 11 כי המדינה, שהחזיקה במניות השליטה בבנק, נדרשת ליידע את ארגון העובדים בדבר כוונתה להעביר את מניותיה לידיים פרטיות ולקיים עימו הליך של היוועצות. משא ומתן ועניינים המצויים במתחם הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק על האמור נוסיף, כי גם מקום בו מדובר בהחלטות ניהוליות של מעסיק ציבורי ופרטי, נושאים שבתנאי עבודה, או בעלי השלכה על תנאי עבודה, מקימים למעסיק חובת ניהול משא ומתן, ולעובדים זכות לשבות שביתה כלכלית. עם זאת, ככל שמדובר בהחלטות המצויות במתחם הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, לא קמה חובת ניהול משא ומתן, ובהתאם אף לא נראה בשביתה בעניינים אלה, כשביתה כלכלית טהורה. בפרשת עובדי המנהל המשק בבתי החולים הממשלתיים 12, שינתה המדינה באופן חד-צדדי את מספר תקני העובדים בבתי החולים הממשלתיים, ובתגובה הכריזו העובדים על שביתה. באותו עניין נקבע, כי המדינה רשאית לקבוע את מספר התקנים המוקצים לבתי החולים הממשלתיים בתקציבה. עם זאת, הוספנו וקבענו כי על המדינה לנהל משא ומתן עם נציגות העובדים בעניין השלכות מהלכיה אלה על זכויות העובדים ותנאי עבודתם. לפיכך, פסקנו באותה פרשה, כי העובדים רשאים להכריז על שביתה או על נקיטה בצעדים ארגוניים בגין אותם נושאים עליהם חייבת המדינה לנהל עימם משא ומתן. בין היתר פסקנו שם כך: "משהגענו למסקנה, כי אין מקום לחייב את המדינה לנהל משא ומתן בעניין קביעת תקן כוח האדם, להבדיל מהשפעתו, הרי שאין גם לשבות בנושא זה. אולם בנושאים שלגביהם מותר לנהל משא ומתן, מותר גם לנהל מאבק מקצועי, ובכלל זה לנקוט שביתה. מכאן, שאם נושא השביתה שינקטו עובדי המינהל והמשק יהיה אחד מאלה המהווים נושא למשא ומתן, דוגמת ההשלכות של קביעת תקן כוח אדם, תהיה השביתה, לכאורה, כלי לגיטימי ". סיווג שביתת המורים [12] השביתה, מושא הליך זה, שעניינה בין השאר, בשכר המורים ותנאי עבודתם, מופנית בעיקר נגד המדינה הקובעת את תנאי עבודת המורים ומתקצבת את שכרם בתקציב ייעודי. בנוסף, מבקשים המורים לנהל משא ומתן על שינוי 10 שם, בעמוד, 1685-1686. 11 עסק (ארצי) 1013/04 בנק דיסקונט בע"מ - ההסתדרות הכללית החדשה, ניתן ביום 26.9.2004. 12 עס"ק 400005/98 ההסתדרות, הועד הארצי של עובדי מנהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים - מדינת ישראל, פד"ע לה 103, בעמוד 130 (להלן - פסק דין עובדי מנהל ומשק). = 13 = תקן מספר התלמידים בכיתה ועל הוספת שעות הוראה. לשיטתם של המורים, עניינים אלה משפיעים ישירות על תנאי עבודתם ונודעת להם חשיבות מכרעת לעתיד החינוך. יפה לענייננו פסיקתנו בפרשת עובדי מנהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים. המדינה שהייתה באותו מקרה גם מעסיקתם של עובדי בתי החולים, חויבה לנהל משא ומתן עם העובדים, הנוגע לשינויים בתקן כוח אדם בבתי החולים, שינויים שהיו בעלי השלכות על תנאי העבודה. בתוך כך קבענו שם, כי: "מוטלת על המדינה חובה לנהל משא ומתן לגבי ההשלכות שיש לשינויים בתקן כוח האדם המוצע על תנאי העבודה, סדרי העובדה ויחסי העבודה של עובדי מינהל ומשק... הדברים יפים גם לנושא מסירת עבודת מינהל ומשק לחברות קבלני כוח אדם". 13 עם זאת, לא מצאנו לחייב את המדינה - המעסיקה, באותה פרשה, לנהל משא ומתן בנושאים שבפררוגטיבה הניהולית המסורה לה. נושאים ממין אלה המשולים בענייננו לסוגיית מספר שעות ההוראה ומספר התלמידים בכיתה. עילתה של שביתת ארגון המורים אינה רק בתנאי עבודתם, והיא מכוונת אף להשגת יעדים בעניינים הנוגעים לתקציב, כגון מספר התלמידים בכיתה והוספת שעות הוראה. נושאים אלה נקבעים במסגרת תקציב המדינה, המעוגן בחוק, מהווים חלק מקביעת המדיניות במערכת החינוך ומצויים במתחם הפררוגטיבה של משרדי הממשלה. הנה כי כן, שביתת המורים מושא דיוננו מחזיקה מחד גיסא היבטים של שביתה מעין פוליטית ושביתה בעניינים המצויים בפרורגטיבת המעסיק. זאת, ככל שהיא סבה על הפחתת מספר התלמידים בכיתות והוספת שעות הוראה. מאידך גיסא, לשביתה היבטים כלכליים מרכזיים. בנוגע להיבטים אלה, מדובר בשביתה מותרת. מסקנת הדברים היא, כי מדובר בשביתה "מעורבת". עניין זה שוקל בבחינת מידתיותה של השביתה ועריכת האיזונים הנדרשים, היינו, היא מוגבלת יותר על פי טיבה. חובת ניהול משא ומתן וחתימת הסכם קיבוצי [13] לשיטת ארגון המורים, מוטלת על המדינה חובה לנהל עם הארגון משא ומתן בעניין הפחתת מספר התלמידים בכיתה ותוספת שעות הוראה. ארגון המורים אף מבקש לעגן את ההסכמות שיתקבלו בנושאים אלה במסגרת של הסכם קיבוצי, ולמצער, במסמך אחר המבטא הסכמה בין הצדדים. וזאת, כתנאי להפסקת השביתה. אכן, לפי הלכת עובדי מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים 14 מוטלת על המדינה חובת ניהול משא ומתן לגבי השלכות נושאים אלה על תנאי עבודת המורים, לרבות לעניין השפעת מספר התלמידים בכיתה על יכולתם של המורים ללמד. בכך, אין כדי לקבוע כי מוטלת על המדינה חובה על המדינה לנהל משא ומתן עם הארגון, בנוגע לעצם קביעת המדיניות בנושאים אלה, היינו, קביעת תקן מירב התלמידים בכיתה ותוספת שעות הוראה בתקציב. מכאן, שנקיטה באמצעים ארגוניים שמטרתה השפעה על עיצוב מדיניות השלטון בעניינים אלה, אינה באה לכאורה בגדר "חירות השביתה". ודוק. במקרה שלפנינו, אין באמור כדי שנחליט להגביל באופן מוחלט את שביתת הארגון, ככל שהיא נוגעת לעניין הוספת שעות הוראה והפחתת מספר התלמידים בכיתה. זאת, לאור העובדה שלנושאים אלה, כשלעצמם, השלכות על תנאי העבודה והם הועלו לדיון במסגרת ההידברות בין הצדדים על תכנית הרפורמה. עם זאת, אין בכך כדי לחייב המדינה לעגן את התחייבויותיה באשר להפחתת מספר התלמידים בכיתות והוספת שעות הוראה, בהסכם קיבוצי דווקא, כפי שביקש הארגון. איזונים בין חירות השביתה לזכויות אחרות [14] חירות השביתה, ככל חרות או זכות אחרת, אינה מוחלטת אלא יחסית במובן זה, שעל בית הדין לאזנה עם זכויות, אינטרסים ושיקולים אחרים. כך פסק חברי השופט יגאל פליטמן, לאמור: "אשר לאיזון בין חירות השביתה לזכויות אחרות - זוהי שאלת היחס בין האמצעים שננקטו בפועל על ידי המשיבים במסגרת מימוש חירותם לשבות לבין עילת השביתה והסכסוך, אפשרויות פתרון הסכסוך ונזקם של המעביד והצדדים השלישיים והפגיעה בזכויותיהם". 15 בבואנו לשקול את הזכויות והמשתנים המונחים על כפות המאזניים, יינתן משקל מיוחד לחירות השביתה הכלכלית. עם זאת, כאשר עסקינן בשביתה מעורבת, שכלולים בה עניינים בעלי היבטים מעין-פוליטיים, דוגמת השביתה מושא דיוננו, יהא משקלה של חירות השביתה נמוך יותר מן המשקל שיינתן לחירות השביתה במסגרת השביתה הכלכלית הטהורה. מערך השיקולים הנוגע לשביתת המורים בחינוך העל יסודי 13 פסק דין עובדי מנהל ומשק, עמ' 133 - 134. 14 עסק 98/ 400005, הסתדרות העובדים הכללית החדשה, הסתדרות עובדי המדינה - הוועד הארצי של עובדי מינהל ומשק בבתי החולים הממשלתיים - מדינת ישראל, פד"ע לה 103. 15 עסק 11/99 המוסד לביטוח לאומי - הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח', פד"ע לד 470. = 14 = שיקולים התומכים באי הגבלת השביתה [15] הצדדים להליך זה העלו על נס את חשיבותו של החינוך בישראל והם שותפים לדאגה הכנה לעתידו. במסגרת זו, הצהירו הצדדים על מחויבותם לגיבוש וליישום של רפורמה כוללת במערכת החינוך. נציגי המדינה וארגון המורים שותפים לעמדה לפיה מערכת החינוך תצא נשכרת מהקטנת מספר התלמידים בכיתה ומתוספת שעות הוראה. המדינה אף נכונה לקיים הידברות עם ארגון המורים בנושאים אלה, וחלה עליה חובת ניהול משא ומתן עם הארגון, על ההשלכות הנובעות מנושאים אלה, על תנאי עבודת המורים. מהלכים ליישוב הסכסוך - בצד השביתה, נקט ארגון המורים במהלכים נוספים ליישוב הסכסוך. במסגרת זו, התנהלו הליכי משא ומתן משך חודשים רבים, לפני הכרזת השביתה ובמהלכה. בתוך כך הסכים למתן הזדמנות לניסיונות תווך בין הצדדים על ידי מר עופר עיני, יו"ר הסתדרות העובדים הכללית החדשה ומר עדי אלדר, יו"ר מרכז השלטון המקומי. הארגון אף הצטרף לבקשת המדינה מבית דין זה, כי ילווה את המשא ומתן ליישוב הסכסוך. עילות השביתה - במסגרת שביתה כלכלית רשאים המורים להפעיל לחץ על המדינה, כדי שתיאות לתקצב העלאה בשכרם. לגופו של עניין אין לכחד כי שכר המורים כיום אינו הולם את תפקידם החיוני ושליחותם כמחנכים בחברה בישראל. השיקולים התומכים בהגבלת השביתה [16] שביתה מעין-פוליטית - בשביתת המורים סממנים של שביתה "מעין-פוליטית", הנובעים מדרישות הארגון לתוספת שעות הוראה ולהפחתת תקן התלמידים בכיתה, ככל שהן מכוונות לעיצוב מדיניות משרדי הממשלה בעניינים אלה. במקרה של שביתה בעלת אופי מעורב, ממין זו שלפנינו, נודע משקל רב יותר לשיקולים התומכים בהגבלת השביתה, לרבות זמן התמשכותה של השביתה והנזק הנגרם לצדדים שלישיים, עליו נרחיב להלן. הנזק שנגרם לתלמידים ולציבור - בשל שביתת המורים ירדו עד כה לטמיון 47 ימי לימודים. במרכיב הזמן כשלעצמו, קרי, בהתמשכות השביתה, ישנה פגיעה מהותית בהתנהלות מערכת החינוך העל יסודי במדינה. ככל שהשביתה הלכה ונתמשכה, התעצם הנזק הישיר והעקיף למערכת החינוך, למורים כמחנכים, לתלמידים, להוריהם ולציבור בכללו. זאת ועוד, עם התמשכות השביתה, יגבר הקושי להשיב את שעות הלימוד האבודות. תלמידי כיתות י"ב מצויים בשנת הלימודים האחרונה לפני גיוסם לצה"ל, כך שלא יוכלו להשלים את שעות הלימוד החסרות בשנת הלימודים הבאה. תלמידים אלה, עלולים לסיים את לימודיהם מבלי שיעלה בידם להשלים את זכאותם לתעודת בגרות. יתר על כן, בהעדר מסגרת חינוכית, מצוי הנוער בבטלה, לה נודעת השפעה על התנהגות בני הנעורים ואין צורך להכביר מילים בנדון זה. חמור במיוחד מצבם של בני הנוער בפנימיות בהן המסגרת החינוכית מהווה לא אחת תחליף למסגרת המשפחתית. ניהול המשא ומתן - שביתה מעורבת כגון זו שלפנינו, שהיא כלכלית ומעין פוליטית, אחת היא על פי אופייה ובלתי ניתנת להפרדה על פי עילותיה. גם אם נניח כי אין להגביל את חופש השביתה מושא דיוננו, בגין עילתה הכלכלית לתנאי שכר מטעמיה של העילה המעין פוליטית - הדרישה להקטנת תקן התלמידים והוספת 110,000 שעות לימוד; עדיין אין ניתן להתעלם מאופן ניהול המשא ומתן, מהתמשכות השביתה, והגדלת נזקיה לתלמידים ולציבור. זאת, כתוצאה מדרישתו האולטימטיבית של ארגון המורים, לקבל את שאין ניתן לקבל בהסכם קיבוצי - דהיינו קביעת תקן מצומצם וקבוע למספר תלמידים בכיתה, ולהוספת 110,000 שעות הוראה לכלל מערכת החינוך העל-יסודי. הזכות היסודית של תלמידים לחינוך - לכל תושב ואזרח הזכות לחינוך יסודי ועל יסודי, כאמצעי לפיתוחו האישי ולאפשרותו להשתלב כבוגר בחיי החברה ובשוק העבודה. אמנם, בשיקול זה, כשלעצמו, אין די כדי למנוע שביתה מכל וכל, ולכן בדין נמנעה המדינה, משך תקופה לא מבוטלת, מלעתור למתן צו מניעה כולל ואף את הבקשה למתן צווי מניעה מוגבלים מצאה להשעות, כדי ליתן בידי הצדדים שהות נוספת לנסות ולסיים הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה הדדית. אולם, שביתת המורים נמשכת זה מעל לחודש ומחצה, ועם התמשכותה הולך וגובר גובר המשקל שעלינו לתת לזכות ללמוד. התחייבויות המדינה והפעולות שננקטו לשיפור מערכת החינוך - רפורמה מקפת בחינוך היסודי - מוסכם על הכל, כי המדינה הצהירה על מחויבותה ליישום רפורמה במערכת החינוך בישראל. במסגרת זו, חתמה המדינה על הסכם קיבוצי עם הסתדרות המורים ליישום רפורמת "אופק חדש", שמטרתה להביא תועלת לציבור התלמידים והמורים. הרפורמה כוללת שינויים בניהול בתי הספר, העמדת תקציב בשנת 2008 לשינויים פיזיים בבתי הספר ולתוספת שעות הוראה. כך, ובין היתר, הוסכם במסגרת רפורמת "אופק חדש" על העלאה משמעותית בשיעור 26% בשכרם של המורים בבתי הספר בהם מוחלת הרפורמה בכל שנה. כן הוסכם, כי תוספת זו תשולם בבסיס שכרו של כל מורה חדש. כך לדוגמה: שכר מורָה או מורֶה חדשים במשרה מלאה שעמד על 4,571 ש"ח, יעמוד, לאחר יישום הרפורמה על סך 6,107 ש"ח; שכר מורה בעל ותק של 10 שנים היה 7,207 ש"ח לפני הרפורמה ולאחריה - 10,181 ש"ח; שכרה של מורה בעלת 20 שנות ותק עמד לפני הרפורמה על סך של 9,175 ש"ח, ולאחריה יעמוד על 13,033 ש"ח. נכונות המדינה לרפורמה בחינוך העל-יסודי - המדינה הפגינה רצון כן ועקבי ליישם רפורמה גם בחינוך העל-יסודי, לרבות על דרך אימוץ חלקים מתכנית ארגון המורים - "עוז לתמורה", בהתאמות הנדרשות לצרכי המערכת ולמסגרת התקציב. בכלל זה, העמידה המדינה תקציב של מיליארדי שקלים ליישום הרפורמה, המעוגן בחלקו בתקציב המוצע לשנת 2008, המיועד אף ליעדים של הוספת שעות הוראה והפחתת מספר התלמידים בכיתות. בהתאם להחלטת הממשלה עתידה המדינה לגבש תוכנית רב שנתית בנושאים אלה ואחרים בתחומי הרפורמה הכוללת במערכת החינוך. הקושי להגיע להסכם - עם זאת, וחרף ההתקדמות שהושגה במשא ומתן לא מצא ארגון המורים להקל בצעדים הארגוניים בהם נקט, או להשעותם, ולוּ באופן זמני, ולרכז את מירב המשאבים באפיק המשא ומתן. נראה, כי ניתן היה להגיע להסכמות בדבר יישום השלב הראשון של הרפורמה ולהמשיך, תוך השעיית השביתה, בניהול משא ומתן אינטנסיבי בנוגע ליישומה המלא, תוך הסתייעות משותפת בצוותי עבודה פדגוגיים. במצב דברים זה, קם חשש משמעותי כי ללא התערבות בית הדין, תימשך השביתה עוד זמן רב ותגרום נזקים בלתי הפיכים לתלמידים ולחברה. נוסף על כך, עדים אנו לקושי "מסורתי" של המדינה וארגון המורים להגיע להסכמה לגבי נתונים בסיסיים על פיהם ניתן לנהל משא ומתן. כך, ובין היתר, חלוקים הצדדים על ערך שעת עבודה של המורה; על ערך השעות הפרונטאליות, על ערך השעות הפרטניות ועל מדידת שעות העבודה בבית. התוצאה היא פער גדול בהערכת שעות העבודה הנוספות שעל המורים להוסיף ליום העבודה הנוכחי כתמורה לתוספת לשכרם בשיעור 26%. אף אין להתעלם מן הקושי שבגיבוש הסכמה בין הצדדים, נוכח מורכבות תנאי עבודתם של המורים, ובהם: עבודות הכנה בבית, חופשות בתשלום רבות על אלה שמקבלים עובדים אחרים, יום עבודה מקוצר בבתי הספר, תוספות רבות ושונות עבור עבודות נוספות בעת השהות בבתי הספר ומחוצה להם, עבודה פרטנית עם תלמידים מחוץ לשעות הרגילות הפרונטאליות, וכל כיוצ"ב. ראיה לקושי שבמדידת שכר המורים, ניתן למצוא אף בפסקי הבוררות שניתנו בשנים האחרונות בעניין תוספת השחיקה של המורים, כאשר, פעם אחר פעם, דחו הבוררים את הנתונים שסיפקו להם הצדדים וערכו תחשיביהם באמצעות מומחים מטעמם. 16 אך מובן הוא, שאין אנו מתערבים בנושא זה ועל הצדדים להגיע להסכמה במשא ומתן. בין בדרך שנהגו המדינה והסתדרות המורים, ובין בכל דרך אחרת שתביא ליישוב הסכסוך ולפתרון בהסכמה ובדרכי שלום. הישגי ארגון המורים במשא ומתן על השלב הראשון של הרפורמה - לפי התרשמותנו, השיג ארגון המורים, עד לשלב זה, הישגים משמעותיים במאבקו, עליהם עמדנו לעיל בפסק דין זה. כך ובין היתר, זכו המורים להישגים אלה: [א] העלאות שכר משמעותיות: תוספת כללית של 5%, בין אם המורה יבחר להצטרף לרפורמה ובין אם לאו; כל מורה יקבל תוספת שחיקה על פי פסק הבוררות. מורים שיצטרפו לרפורמה יקבלו את התוספת הכללית של 5%, את תוספת השחיקה וכן תשולם להם תוספת שכר בשיעור 8.5% כמקדמה על חשבון התוספת הכוללת של 26% במסגרת יישום הרפורמה. אין להמעיט בערכן של תוספות אלה. מדובר בשתי תוספות השומרות על ערך שכרם של המורים, כשעליהן מצטברת תוספת של 8.5% שהיא תוספת שכר ריאלית, בתקופה בה עמדה האינפלציה על %0.1- בשנת 2006; % 2.4 בשנת 2005; ו- % 1.2 בשנת 2004. אכן, לטענת המורים אין בכך תוספת שכר, משום שניתנת עבורה עבודה נוספת. אולם, מטעם זה ממש, אין התוספת חורגת ממדיניות השכר הכללית במשק. ומוסיפה המדינה בתשובתה, ומבהירה, כי משרת המורה בנויה מעבודה פרונטאלית ומעבודה בבית. כך שהדרישה למתן עבודה במסגרת השהות בבית הספר, איננה תוספת עבודה, כי אם העברת ביצוע העבודה הנעשית כיום בבית, לתחומי בית הספר. [ב] התחייבות המדינה לתוספת של כ- 17,000 שעות הוראה בשנת 2008 כאשר למטרה זו הוקצב סכום של 100,000,000 ש"ח. בנוסף, התחייבה המדינה להגיש בתוך פרק זמן מסוים וקצר, תכנית רב שנתית בנוגע להוספת שעות שקוצצו בעבר. [ג] התחייבות המדינה להגיש תוך 75 ימים תכנית רב-שנתית לצמצום מספר התלמידים בכיתות. [ד] הסכמת המדינה לתת תוספת שכר על חשבון הרפורמה, אף בטרם התגבשה הסכמה על תנאי הרפורמה, ותוך קבלת חלק מעקרונות תכנית הארגון "עוז לתמורה". 16 ראה: סק 14/07 הסתדרות המורים ואח' - מדינת ישראל ואח', ניתן 18.10.2007, סק 1001/02, 1002/02, ארגון המורים ואח' - מדינת ישראל ואח', ניתן 31.7.2002, דב"ע נו/ 45 - 4 ארגון המורים - מדינת ישראל ואח', ניתן 28.5.1997). [ה] התחייבות המדינה להקצות 5 מיליארד ש"ח בבסיס תקציב משרד החינוך, בחמש השנים הבאות לצורך ביצוע הרפורמה בחינוך. ובהצעת התקציב לשנת 2008 יועד במסגרת תקציב משרד החינוך תקציב בהיקף של 1.354 מיליארד ש"ח ליישום הרפורמה במערכת החינוך. [ו] סכום זה בא בנוסף לסכומים שהוקצבו ויוקצבו לצורך הוספת שעות הוראה והקטנת מספר התלמידים בכיתות. [ז] עיגון התחייבויות המדינה הן בהחלטת הממשלה, הן בחוזר המנהלת הכללית של משרד החינוך, והן בהודעה לבית דין זה. התועלת ברפורמה לקידום מערכת החינוך העל יסודי - דומה כי מוסכם על המדינה וארגון המורים גם יחד, שהרפורמה המתוכננת נועדה להעצים את רמת החינוך העל יסודי, ובהיבט הפדגוגי שלה, תקדם באופן משמעותי את הישגי התלמידים ורמתם. הסכמת המדינה להחיל באופן חד-צדדי את התנאים שהשיג הארגון במהלך המשא ומתן - המדינה הצהירה על מחויבותה לעגן באופן חד צדדי את הישגי המורים במשא ומתן ולהחילם על כל המורים ממועד חזרתם לעבודתה, גם אם לא יושג הסכם בשלב זה. בית הדין הורה למדינה לפרט את התנאים שיקבלו המורים עם חזרתם לעבודה. בעניין זה הצהיר שר האוצר, בשמו ובשם שרת החינוך, בדיון שהתקיים לפנינו בלילה שבין 29.11.2007 ל - 30.11.2007 כך: "אין לנו כוונה לגרוע מההישגים אליהם הגיעו המורים הלילה. נלך גם בכיוון של החלטת ממשלה. נמצא דרך מנהלית הראויה ליישם את ההצעות שהצענו לארגון המורים, על בסיס הדדיות...". מסקנת הדברים היא, כי במתן צו מניעה אין כדי לגרוע מן ההישגים שהשיגו המורים עד עתה. הסכמת המדינה להמשיך ולנהל משא ומתן עם ארגון המורים באשר לעיצובה של הרפורמה, ויישומה - אנו רושמים בפנינו את הודעת שר האוצר, בשמו ובשם שרת החינוך, מיום 30.11.2007, לפיה גם אם יינתן צו מניעה: "הממשלה תנהל משא ומתן בפתיחות ורצינות ועקביות, תהיינה תוצאות החלטת בית הדין אשר תהיינה. המטרה היא לבוא לפתרון מוסכם גם אם תהיה החלטה, נמשיך לנהל משא ומתן תחת מטריית בית הדין". מכאן, שיש הסכמה של שני הצדדים לנהל משא ומתן על הרפורמה אף אם השלב הראשון בה, ייקבע בהסדר חד-צדדי. זאת, באופן שיעלה בידי הצדדים להגשים בכוחות משותפים את הרפורמה בחינוך, שהיא משאת נפשם של המורים במסגרת חיזוק מערכת החינוך וקידומה, כיעד לאומי עליו הצהירה הממשלה בהחלטתה. האינטרס הלגיטימי של המדינה לשמור על מערכת השכר במגזר הציבורי ולמנוע פגיעה במשק - לטענת המדינה היענות לכלל דרישות ארגון המורים, לרבות העלאה משמעותית בשכר בלא תוספת בעבודה, תמוטט את מערכת השכר במגזר הציבורי. עוד טענה, שארגוני עובדים אחרים יסמכו דרישותיהם בעתיד על תקדים זה. על כן, העלאת השכר שהוצעה על ידי המדינה היא במסגרת רפורמה כוללת בחינוך לשינוי תנאי העבודה אל מול תוספת השכר. זאת, על פי מתווה מר עופר עיני, יו"ר הסתדרות הכללית החדשה. האיזון הראוי [17] האיזון הראוי בין חירות השביתה ובין זכויות, אינטרסים ושיקולים אחרים, הינו פרי נסיבות המקרה הקונקרטי הנדון לפנינו. בראשית ימיו של סכסוך זה, הושם הדגש על חירות השביתה, משום שבעיקרו של דבר עמדה במרכזו שביתה כלכלית בעניין הסכם שכר, וכאשר באותה עת טרם נגרם נזק כבד לצדדים שלישיים. עם זאת, ומתוך החשיבות הנודעת לפתיחת שנת הלימודים במועדה וכסדרה, הוצאנו מלפנינו צו מוגבל שעמד בתוקפן משך ימים ספורים, לאחריהם חזרה בה המדינה מבקשתה לצו מניעה. משפרצה השביתה מחדש, ועם התמשכותה, ונוכח משקלו של הנזק המצטבר לאוכלוסיית תלמידי החינוך העל יסודי - נזק שבמרוצת הזמן יכול להגיע לכדי נזק בלתי הפיך - יש לשוב ולבחון את נקודת האיזון בין חירות השביתה לנזק שבצידה. בכלל זה, יש לתת את הדעת למצב הדברים במהלכי המשא ומתן בין הצדדים, להישגי ארגון המורים במסגרת משא ומתן זה, ולהתחייבות המדינה להחיל על המורים הישגים אלה, על דרך של הסדר קיבוצי או חוזר המנהלת הכללית של משרד החינוך, באופן חד צדדי החל ממועד חזרתם של המורים לעבודה סדירה. ויוטעם. לא מצאנו להורות על הפסקת השביתה במתן צווים, ולוּ חלקיים, משך למעלה מחודש ימים, למן הגשת הסכסוך ביום 1.11.2007 ועד היום. זאת, תוך מתוך הענקת הבכורה לחירות השביתה, וכשלנגד עינינו שעמדה החשיבות שבפתרון הסכסוך על דרך של משא ומתן. אולם כיום, נוכח מצב דברים שנוצר, סבורים אנו, כי יש לתת משקל לעמדות הצדדים במשא ומתן ולהישגי ארגון המורים במסגרתו, לכך שפתרון הסכסוך בדרך של הסכמה אינו נראה קרוב ולחשש להתפוררות מערך החינוך העל יסודי, כתוצאה משביתה מתמשכת. בתוך כך, יש ליתן משקל למחויבותה של המדינה לביצוע רפורמה כללית במערכת החינוך, ולנכונותה להעמיד תקציב נכבד למטרה זו. כללם של דברים: בלב כבד באנו לידי מסקנה, כי בנסיבותיו המיוחדות ויוצאות הדופן של סכסוך זה; נוכח העובדה שלא עלה בידי הצדדים לסיים הסכסוך בהסכם; לאור הנזק האדיר המצטבר שנגרם לתלמידים ולמערכת החינוך בכללה; ובשים לב להישגים המשמעותיים בתנאי העבודה המובטחים לציבור המורים עם שובם לעבודה, גם אם לא כל דרישות הארגון התמלאו עד תום - נוטות כפות המאזניים למתן צו מניעה כנגד השביתה. סמכות בית הדין [18] בשולי הדברים נייחד התייחסותנו לטענות ארגון המורים בעניין סמכות בית הדין. ארגון המורים טען, כי בית דין זה אינו מוסמך לדון בסכסוך, תוך שהפנה לסעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, שזה לשונו: "לבית הדין הארצי הסמכות הייחודית לדון: (1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל עניין אחר הנובע מהם, או בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין". לטענת ארגון המורים, אין לראות במדינה ארגון מעסיקים ואין היא יכולה להיות צד להסכם קיבוצי כללי. לפיכך, אף אין בידה לעתור לבית הדין הארצי בבקשה לצו מניעה כנגד שביתת המורים, ומקומה של עתירה כזו, אם תוגש, בבית דין אזורי. אשר למרכז השלטון המקומי - טוען הארגון, כי אין מדובר במבקש "כשר". זאת, מן הטעם שלא התקבלה במוסדותיו המוסמכים החלטה כדין בעניין פנייה לבית הדין הארצי בבקשה למתן צווי מניעה. כתנא מסייע, צירף הארגון תצהיריהם של תשעה ראשי ערים המתנגדים לפנייה לבית הדין. ועוד הוסיף הארגון וטען, כי מרכז השלטון המקומי החליט למחוק את העתירה. על כן, לשיטתו של ארגון המורים, משאין מונחת כיום בפני בית הדין בקשת מרכז השלטון המקומי למתן צווי מניעה, אין הבקשה ראויה להתברר בפני בית הדין הארצי, כערכאה ראשונה ודינה להימחק, או להתברר בפני בית הדין האזורי. [19] החלטת מרכז השלטון המקומי - דין טענותיו של הארגון, בנדון זה, להידחות. העתירה הוגשה על ידי ראשי מרכז השלטון המקומי ובאמצעות בא כוחו הקבוע. חזקה, כי החלטות שקיבלו ראשי ארגון עובדים או ארגון מעסיקים התקבלו כדין. בית הדין אינו מופקד על בחינת הליך הפנימי של קבלת החלטות בהנהלת ארגון מעבידים, או בהנהלת ארגון עובדים. לפיכך, צד לדיון הטוען לפגם בהליך קבלת ההחלטות בתוככי הארגון, עליו הנטל להוכיח, כי מדובר בפגם יסודי היורד לשורשה של החלטה, כדי כך שבית הדין יורה על ביטולה. ארגון המורים לא הניח בפני בית דין זה תשתית ראייתית ממנה ניתן לעמוד על הליכי קבלת ההחלטות הפנימיים במרכז השלטון המקומי ככלל, באופן שניתן יהיה להגיע לכלל מסקנה כי במקרה זה חרג מרכז השלטון המקומי מן ההליך המקובל; או שהגיש את הבקשה בחוסר סמכות. ארגון המורים אף לא הניח תשתית מספקת המצביעה על פגם מהותי בהליך קבלת ההחלטה בדבר הגשת בקשת הצד שלפנינו במקרה דנא. נוסיף, כי התנגדות מספר קטן של ראשי רשויות מקומיות, מתוך 120 מועצות אזוריות, 62 מועצות מקומיות ו- 73 עיריות החברות במרכז השלטון המקומי, אין בה כדי להוכיח העדר סמכות בהגשת העתירה. [20] אין בקשה למחוק העתירה - זאת ועוד. מרכז השלטון המקומי לא פנה לבית הדין בבקשה למחיקת עתירתו. בישיבה שקיים בית הדין בהליך, בלילה שבין 29.11.2007 ל - 30.11.2007, נשאל בא כוח מרכז השלטון המקומי אם המרכז מבקש למחוק את בקשתו, והשיב כך: "משאיר את הבקשה לשיקול דעת בית הדין, מקווה שהצדדים יגיעו להסכם. לא הגשנו בקשה לביטול הצו". לשאלת חבר מותב בית הדין באותו דיון, חזר עו"ד לפידור ואישר, כי שולחו- מרכז השלטון המקומי, אינו מבקש למשוך את הבקשה. אף לא הובאה לידיעתנו, על ידי יו"ר מרכז השלטון המקומי או מטעמו, החלטת הנהלת המרכז לשלטון מקומי, בדבר משיכת הבקשה מושא דיוננו, כטענת ארגון המורים. היפוכו של דבר, הוא הנכון. בא כוח מרכז השלטון המקומי התייצב בפני בית הדין כל אימת שזומן לדיון בהליך זה, תוך שציין באוזני בית הדין, כי לא הונחה למשוך את הבקשה. משאין מונחת לפנינו בקשת מרכז השלטון המקומי למחיקת עתירתו, לא נמצא טעם משפטי המצדיק ההסתמכות על בקשתו של ארגון המורים, שהוא משיב בהליך, ובשל כך בלבד להורות על מחיקת הבקשה לצווי מניעה שהגיש המרכז לשלטון מקומי. [21] על האמור נוסיף ונטעים. גם אילו נמחק מרכז השלטון המקומי בשלב משלבי הדיון, היה מוסמך בית דין זה להמשיך את הדיון ולהכריע בו. אין טעם להעביר הדיון לבית הדין האזורי, שלאחריו יוגש ערעור על החלטתו אשר ישוב להידון לפנינו. לטעמנו עומדת בעינה סמכותו העניינית של בית דין זה להידרש לסכסוך שבפנינו בין המדינה לבין ארגון המורים. טעמינו לכך הם אלה: [א] תכלית סעיף 25 לחוק בית הדין לעבודה היא להסמיך ערכאת הערעור לדון בעתירה, כערכאה ראשונה ואחרונה במערכת בית הדין לעבודה, באופן שבית הדין הארצי יקיים דיון בסכסוכים גדולים הדורשים סיום מהיר ויעיל ללא סמכות ערעור. וכבר פסקנו 17כי: "תכליתו של סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה היא להעביר למסלול של הכרעה מהירה סכסוך ארצי מרכזי, ובמיוחד סכסוך שעניינו ביחסי עבודה במשק כולו. מדובר בסכסוכים יוצאי דופן, כגון שביתה כללית במשק או שינוי קיצוני במערכת הפנסיה. סכסוכים שמעצם טיבם דרושה בהם הכרעה מהירה של הערכאה העליונה בתחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי. בנסיבות מיוחדות שכאלה ישמע בית הדין הארצי ראיות ובעיקר יציג שאלות למומחים שנתנו תצהירים". [ב] היקף הסכסוך - הסכסוך לפנינו הינו סכסוך ארצי כללי שהכרעה בו נוגעת לחלקים נרחבים באוכלוסיה, ונדרש קיום בירור מהיר בו, בפני הערכאה העליונה בתחום דיני העבודה. על רקע זה ובנסיבות העניין, יש לטעמנו לפרש את סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה על פי תכליתו ולקבוע, כי גם אילו היה מרכז השלטון המקומי מושך את בקשתו בשלב משלבי הדיון, היה מוסמך בית דין זה לברר את ההליך ולהכריע בו, נוכח הבקשה שהגישה המדינה לצווי מניעה. [ג] מבחן העילה - על אף שהמדינה אינה המעסיקה הישירה של המורים היא המתקצבת את החינוך העל-יסודי ועל כן מהווה גורם ישיר ומשמעותי בסכסוך, לרבות בעניין תנאי העסקתם של המורים. עיצוב המדיניות בחינוך העל יסודי, רובו ככולו, נעשה על ידי המדינה; תנאי העסקתם של כלל המורים נקבעים על ידי המדינה והיא המתקצבת את שכרם במלואו. כאשר, מטעמים היסטוריים ואחרים, מועסקים מורי החינוך היסודי על ידי המדינה בעוד אשר מורי החינוך העל יסודי מועסקים ברובם על ידי הרשויות המקומיות. בנוסף על כך, ההסכמים הקיבוציים המסדירים את תנאי העסקתם של המורים, נחתמו לאורך השנים על ידי מרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות ומדינת ישראל. הנה כי כן, המדינה היא בעלת אינטרס ישיר וברור בסכסוך; היא בעלת דברו של הארגון לעניין תנאי העסקתם של המורים, ובפועל מקיים עמה ארגון המורים את המשא ומתן בדרישותיו. משכך הוא, יש לקבוע כי המדינה היא הצד האמיתי לסכסוך שבפנינו. אף בהיבט של פעולתה כרגולאטור, המדינה היא צד מרכזי בהליך מושא דיוננו. הרפורמה במערכת החינוך מיושמת על ידי המדינה בכשירותה כרגולאטור; תוספת שעות הוראה וצמצום מספר התלמידים בכתות הלימוד נעשית, בהיבטים מסוימים, על ידי המדינה כרגולאטור. לאמור, מדובר בפעולות שלטוניות הננקטות בעניינים שביחסי עבודה ולבית הדין לעבודה סמכות לדון בהן. [ד] פרשנות סעיף 25(1) לחוק בית הדין לעבודה בנסיבות דומות - במסגרת הדיון בס"ק 5/03, 18 נדונה עתירתה של ההסתדרות הכללית החדשה כנגד התאחדות התעשיינים, מדינת ישראל ואחרים, להצהיר על בטלותו של פרק י"ד לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004), התשס"ג - 2003. פרק זה בחוק התוכנית הכלכלית עיגן יישומה של רפורמה כוללת בענף הפנסיה. במסגרת זו, עלתה לדיון שאלת סמכותו של בית הדין הארצי להידרש לטענת ההסתדרות, לפיה נמנע מארגון המעסיקים למלא אחר ההסכמים הקיבוציים המסדירים את מערך הפנסיה במפעלים שעובדיהם מיוצגים על ידי ההסתדרות, וזאת - מתוקף פעולה שלטונית. באותו עניין קבענו, כי בית הדין מוסמך לדון בתוקפה של פעולה שלטונית בדמות פרק י"ד לחוק התוכנית הכלכלית, וכי המבחן המכריע לעניין סמכותו של בית הדין הוא "נושא הסכסוך האמיתי בין הצדדים".העתירה לבג"צ שהגישה ההסתדרות על פסק הדין נדחתה על ידי בית המשפט העליון. 19 בפסק הדין בעניין מספנות ישראל נדון סכסוך בין רשות הנמלים מעסיקתם של עובדי הנמלים, המדינה וארגוני מעסיקים (לשכת התיאום ולשכת המסחר), לבין ההסתדרות הכללית החדשה, שהיא הארגון היציג של עובדי הנמלים. באותו הליך נדונה בקשה לצו מניעה נגד שביתת עובדי נמל חיפה ונמל אשדוד. הסכסוך שנדון בפני בית דין זה היה בעל השלכות משמעותיות למשק, שכן שביתה בנמלים עוצרת כ-95% של היבוא למדינת ישראל והיצוא ממנה. במהלך ההתדיינות בפנינו, נכנסה לנמל אוניה זרה שבאה לפרוק מטען ברציף של מספנות ישראל, כאשר מספנות ישראל לא הייתה צד למשפט, ולא הייתה המעסיקה של עובדי הנמלים. במצב דברים זה, נדרש בית דין זה לבקשת רשות הנמלים, המדינה וארגוני המעסיקים, במסגרתה נדונה שאלת סמכותו של בית הדין ליתן צווים כנגד צד שלישי, הוא חברת מספנות ישראל, שלא הייתה צד ליחסי העבודה הקיבוציים שעניינם נדון 17 ס"ק 5/03 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' - התאחדות התעשיינים בישראל ואח', לא פורסם, ניתן 16.7.2003. 18 ס"ק 5/03 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' - התאחדות התעשיינים בישראל ואח', לא פורסם, ניתן 16.7.2003. 19 בג"צ 6871/03 מדינת ישראל - הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' , פ"ד נח (2) 943. = 19 = בפני בית הדין.20 כאשר, יישומם של ההיתרים שניתנו לחברת מספנות ישראל, היה קשור בטבורו של הסכסוך בין ההסתדרות לרשות הנמלים והמדינה בעניין השינוי המבני בנמלי הים. על רקע זה קבענו כך: "בית דין זה הכיר בפסיקתו בסמכותו לדון בתוקפה של פעולה שלטונית, שעושה רשות שלטונית ושעילתה ביחסי עובד-מעביד וזאת, הן כשמדובר בשירות הציבורי והן כשמדובר בסקטור הפרטי". עתירה שהגישה מספנות ישראל בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ 10290/03), נמשכה כל ידי העותרת, לאחר שקיבלה את המלצת שופטי בית המשפט העליון, תוך שמירת הזכות לשוב ולפנות לבית דין זה, על-מנת להשמיע בפנינו טענותיה פעם נוספת. ומכאן לענייננו. היקף הצו המבוקש [22] היקף הצו המבוקש השתנה עם הנסיבות. עובר לפתיחת שנת הלימודים תשס"ח, עתרו המבקשים ליתן צו שיורה למורים לפתוח את שנת הלימודים כסדרה, וניתן צו מניעה שעמד בתוקפו בשבוע הראשון לחודש ספטמבר שנה זו. 21 לאחר מכן נקבע דיון לגבי המשך הצו או חידושו. בפתיחת דיון זה הודיעה המדינה, כי היא מסירה את בקשתה למתן צווי מניעה כנגד השביתה, כצעד בונה אמון במשא ומתן המתנהל בין הצדדים. לאחר הדברים האלה, ומשלא צלחו המגעים בין הצדדים, פרצה ביום 10.10.2007 השביתה מושא דיוננו. בחלוף כשלושה שבועות ממועד פרוץ השביתה, ביום 1.11.2007, הגישו המבקשים בקשה למתן צווי מניעה, שימנעו את שיבוש הלימודים בכל המקצועות בהם עתידים תלמידי התיכון להיבחן בבחינות הבגרות בבחינות החורף ובמועד הקיץ בשנה זו. בנוסף התבקשו צווי מניעה שימנעו את שיבוש הלימודים הסדירים בפנימיות הנוער. בדיון שנועד לפנינו בלילה שבין 29.11.2007 לבין 30.11.2007, טענה המדינה, כי כלו כל הקיצים, מהלכי המשא ומתן אינם מתקדמים, ובשל התמשכות השביתה והנזק הנגרם בגינה, מתבקש בית הדין ליתן צו כללי המורה על החזרת כל ציבור המורים השובתים לעבודה כסדרה. ארגון המורים השיג כנגד הרחבת היקף הצווים המבוקשים, בדרך בה נעשה הדבר, לאמור, במהלך הדיון ובעל-פה. אנו סבורים, כי שעה שמדובר בבקשה לסעד זמני, הנתונה מטבעה להשתנות הנסיבות, אין מניעה שבעל דין ישנה את היקף בקשתו, על דרך הרחבתו או צמצומו. הדברים אמורים, ביתר שאת, כאשר מדובר בסכסוך קיבוצי דינאמי, המשתנה בהיקפו, בהתמשכותו ובהשלכותיו הישירות והעקיפות. ובלבד, שתינתן לצד שכנגד הזדמנות לטעון טענותיו בעניין השינוי בהיקף הצו, כפי שנעשה במקרה דנא. צו שיכובד [23] צו מניעה של כל בית משפט צריך שיהיה בר-ביצוע. ואכן, נציגי ארגון המורים הודיעו, כי הארגון יורה לחבריו לכבד צו שיוציא בית הדין לחזרתם לעבודה של עשרות אלפי מורים, ככל שיינתן. עם זאת, הוסיף הארגון והודיע, כי אינו אחראי להתנהגותם של המורים וכל מורה רשאי לנהוג על פי מצפונו. הנו קובעים, כי לא ייתכן מצב בו לא יכובד צו מניעה שניתן על ידי בית דין, שכן מדובר בקיום שלטון החוק במדינת חוק. אנו סומכים על הציבור שהוא שומר חוק ומכבד את מערכת המשפט, שהיא מאבני היסוד עליהם מושתתת חברה דמוקרטית. על אחת כמה וכמה נכונים הדברים, כאשר מדובר בציבור המורים שהוא מורה דרך לדור הצעיר על חינוכו הוא מופקד. ברי לנו שציבור המורים שהוא ציבור ערכי מכבד את החוק. הואיל ובחינוך לכיבוד החוק עסקינן, רואים אנו לציין, כי הסנקציה שגורר אחריו אי ציות לצווים מכוונת נגד הארגון, ולא נגד יחידי הציבור אותו הוא מייצג. "מאבק המאבקים" 20 בשא 511/03, בשא 523/03, סק 12/03 רשות הנמלים - הסתדרות העובדים הכללית החדשה ומספנות ישראל בע"מ, ניתן 9.12.2003. 21 סק 18/07 מרכז השלטון המקומי ואח' - ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים, ניתן ביום 27.8.2007 = 20 = [24] טענה נוספת של ארגון היא, שהשביתה הזאת בחינוך העל יסודי היא "מאבק המאבקים", שמטרתו לשנות מן היסוד את מערכת החינוך. לשם הגשמת מטרה זו השקיע הארגון משאבים כלכליים ניכרים ביותר, ולפי שהודיע ברצונו להתמיד במאבק זה עד סיומו לפי דרכו, המוצדקת בעיניו. לטענה זאת מספר תשובות: עלינו לאזן בין חירות השביתה לבין זכויות יסוד אחרות ושיקולים אחרים, כפי שנעשה בפסק דין זה. יתרה מזו, המאבק הצליח בהבאת הצורך בשיפור במערכת החינוך לתודעה הציבורית; הממשלה קיבלה על עצמה לפעול לקידום מערכת החינוך ואף הקציבה סכומים מכובדים לשם כך; במשא ומתן התקבל חלק משמעותי מדרישות הארגון והמדינה התחייבה ליישמן בחוזר המנהלת הכללית של משרד החינוך. עוד יצוין, כי ההסכם הקיבוצי שנחתם עם הסתדרות המורים פותח עידן חדש במערכת החינוך ומבשר על רפורמה אמיתית וכוללת, לטובת התלמידים והמורים. ארגון המורים והמדינה התחייבו לנהל משא ומתן כדי שגם בחינוך העל יסודי תתרחש רפורמה של ממש. החזרת ימי הלימוד לתלמידים [25] יש להניח, כי משרד החינוך יכין תכנית להחזרת ימי הלימודים שאבדו בשביתה. לשם כך תבוא המדינה בדברים עם ארגון המורים בשאיפה שהתכנית תיקבע בהסכמה ולא באופן חד צדדי במסגרת הסמכות הניהולית של משרד החינוך. אשר להחלת הצו בחופשת החנוכה [26] חג החנוכה בפתח. אמנם, אין איסור הלכתי על עבודה בחנוכה, ורוב מקומות העבודה פתוחים בו. עם זאת, בזמנים רגילים יש חופשה ובתי הספר סגורים בחנוכה וימי ההיעדרות נחשבים כחופשה בתשלום. בהתחשב בתקופה הממושכת של השביתה ביקשנו מהצדדים להתייחס לשאלה, ככל שיינתן צו להחזרת המורים לעבודה, האם יעבדו בימי חג החנוכה. ואלה התשובות: ארגון המורים השיב ביום 28.11.2007: "... במידה ויושג הסכם בימים הקרובים, המורים מוכנים ללמד את התלמידים גם בחופשות, בפגרות, בתגבורים מרוכזים, במרתונים, בשעות אחר הצהריים, על ממנת להחזיר לתלמידים את שהפסידו בגלל השביתה (למותר לומר שתמורת זאת יש להחזיר למורים את השכר שלא שלולם להם בגלל השביתה)". המדינה הודיעה ביום 3.12.2007: "בשים לב לדברים שנשמעו מפי ארגון המורים בדבר המוכנות להשלים את הלימודים גם בחופשה החנוכה, ולאחר זאת שיש נכונות מטעם המדינה לממן שכר עבור ימי עבודה בחופשה החנוכה מעבר להיות החופשה חופשה בשכר, דומה, כי ראוי כי יתאפשר לתלמידים ללמוד בחופשת החנוכה, לפי תוכנית שתיקבע". מהודעות הצדדים שהוגשו לנו, הוברר כי המורים מוכנים לעבוד בחנוכה, ככל שיושג הסכם. המדינה מצידה הודיעה כי מורים שיעבדו בחנוכה יקבלו שכר עבור ימי עבודה בחופשת החנוכה מעבר להיותה חופשה בשכר. בהסכמה ללמד בחנוכה, מתחשבים המורים בתלמידים ובצורך להחזיר להם ימים אבודים. ועוד, גם למדינה ומרכז השלטון המקומי תועלת בקיום לימודים בחנוכה, כדי להחזיר חלק מימי הלימודים האבודים לתלמידים. נוכח הודעות אלה, סברנו, כי ראוי הוא שהוראה במועד שנקבע כחופשה, תיעשה בהסכמה. אי לכך, יחל תשלום שכרם של המורים בחזרתם בפועל לעבודה, ואם יחזרו ללמד בחופשת החנוכה, יקבלו המורים מהמדינה תשלום כפי התחייבותה כלפיהם בנדון זה. במצב דברים זה, ראינו לנכון להשאיר בידי ארגון המורים את ההחלטה בשאלה, אם החזרה לעבודה בחופשת החנוכה, תהיה החלטה ארגונית, או אישית של המורים. הארגון נדרש להגיש לבית הדין עמדתו בנדון זה, עד מחר יום רביעי, 5.12.07. ככל שהצדדים יגיעו להסכם בעניין יודיעו על כך לבית הדין. בהתחשב בעמדות הצדדים ובשאלה הרגישה של מתן צו לעבוד בחנוכה אנו מחליטים, כי הצו יתחיל עם סיום החג, היינו שיום הלימודים הראשון על פי הצו יהיה 13.12.2007. דיווחים על התקדמות ביישוב הסכסוך וישיבות דיווח - [27] בעלי הדין ביקשו מבית הדין ללוות את הסכסוך, תוך קביעת מועדי דיווח. במסגרת ישיבות הדיווח, יעמוד בית הדין על התקדמות המשא ומתן בין הצדדים, ובכלל זה על ההתקדמות בגיבוש התוכנית הרב שנתית, הנזכרת בהחלטת הממשלה, לצמצום מספר התלמידים בכיתה, להוספת שעות לימוד למערכת החינוך ולפיצול כיתות לימוד. במידת הצורך, ולאור העולה מישיבות הדיווח, יישקל המשך תוקפו של הצו. החלטה בעניין מועדי ישיבות הדיווח והכנתן, תינתן בנפרד. בעלי הדין יגישו דיווח בכתב על תוצאות המגעים ביניהם ביום 18.12.2007. כמו כן, עד למועד זה תגיש המדינה את חוזר המנהלת הכללית של משרד החינוך המעגן את התנאים שיקבלו המורים עם חזרתם לעבודה סדירה. השופט יגאל פליטמן: מקובלת עלי חוות דעתו של חברי הנשיא אדלר, ואני מצטרף לתוצאתה. השופטת נילי ארד: דעתו של חברי הנשיא אדלר מקובלת עלי ואני מסכימה לתוצאה אליה הגיע. נציג עובדים, מר שלום חבשוש: בכל הכבוד, חולק אני על חברי למותב. לטעמי, רשאים המורים להפעיל לחץ על המדינה על מנת שתיאות לתקצב העלאה בשכרם ושיפור בתנאי עבודתם, לרבות הורדת מספר התלמידים בכיתה. לגופו של עניין, מוסכם על כולם, לרבות הממשלה, כי שכר המורים כיום אינו תואם את תפקידם החיוני בחברה, והוא נמוך ללא כל פרופורציה לשכרם של עובדים אחרים במשק. אך אין להתכחש שחירות השביתה או זכות אחרת, אינה מוחלטת, אלא יחסית במובן זה שעל בית הדין לאזנה עם זכויות ואינטרסים אחרים. על כן, לעניות דעתי, יש להגביל את הצו כך שיכלול אך ורק את המורים המלמדים כיתות יב' וילדי הפנימיות, וזאת על מנת להקטין נזקים בלתי הפיכים לתלמידים אלו. נציג עובדים מר יצחק שילון: אני מסכים לאמור בחוות דעתו של הנשיא אדלר ומצטרף לתוצאה אליה הגיע. נציג מעבידים מר דוד בן-אבו: מקובלת עלי חוות דעתו של הנשיא אדלר ואני מסכים לתוצאה אליה הגיע. נציג מעבידים מר איתן רף: חוות דעתו של הנשיא אדלר מקובלת על דעתי ואני מסכים לתוצאתה. כללם של דברים מכל הטעמים המפורטים לעיל בהחלטה זו, ברוב דעות חברי המותב ובדעת מיעוט של נציג העובדים מר חבשוש, אנו מחליטים כי על ארגון המורים להורות לחבריו, המורים בבתי הספר העל יסודיים ובמוסדות חינוך אחרים, לחזור לעבודה ביום 13.12.2007. הצו יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה אחרת. בזמן העומד לרשות הצדדים, עליהם להמשיך במהלכי המשא ומתן ביניהם במגמה להגיע ליישוב הסכסוך בדרכי שלום ובהסכמה. חוזההסכם קיבוצי