1. לפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות (דב"ע נו/58 - 9), על החלטתו של בית-הדין האזורי בתל-אביב מיום 12.11.1995 (תב"ע נה/1640 - 14; השופטת סמט), בה נקבע כי חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות (להלן - חוקת העובדה) חלה על יחסי העבודה שבין המערער לבין המשיבה. הרקע וההליך בבית-הדין האזורי 2. המשיבה עבדה כמזכירת הוועד המקומי של היישוב בית יצחק, שהינו מושב עובדים (להלן - הוועד המקומי). ביום 7.7.1995 הודיע יו"ר הוועד המקומי למשיבה על החלטת מליאת הוועד להפסיק את עבודתה כמזכירת הוועד המקומי. מועד הפסקת העבודה נקבע ליום 8.9.1995. 3. ביום 28.8.1995 הגישה המשיבה תובענה נגד הוועד המקומי, בה עתרה לסעד הצהרתי כי פיטוריה כמזכירת הוועד המקומי "אינם תקפים", באשר הם מנוגדים להוראת סעיף 70 לחוקת העבודה (תב"ע נה/2440 - 3). בסעיף 70 הנ"ל נקבע כי "פיטורי עובדים, חוץ מעובדים בתקופת נסיונם, ייעשו רק מסיבה מספקת ותוך הסכמה הדדית בין הרשות ובין ועד העובדים או מרכז הסתדרות הפקידים, ובאין הסכמה עוברת ההכרעה לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף 84". 4. במקביל לכך ביקשה המשיבה צו-מניעה זמני אשר ימנע את פיטוריה עד להחלטה בתובענה העיקרית (תב"ע נה/1640 - 14). בית-הדין האזורי קיים דיון בבקשה למתן צו-המניעה הזמני, ובאי-כוח הצדדים ביקשו כי בית-הדין יכריע תחילה בטענה המקדמית בעניין תחולת חוקת העבודה על הצדדים להליך. 5. נוסח חוקת העובדה, שהיא הסכם קיבוצי כללי שנחתם בין מרכז השלטון המקומי בישראל לבין הסתדרות הפקידים, ידוע לבית-הדין (ראה מ' פסטרנק, ז' וינטרוב הסכמים קיבוציים [5], פרק 12.1.8). 6. לבית-הדין האזורי לא הוגש תקנון מרכז השלטון המקומי, לצורך בחינת השאלה העובדתית האם הוועד המקומי נמנה או לא נמנה בין חברי המרכז (בספרו של א' שירום מבוא לדיני עבודה בישראל [6], בעמ' 160 נאמר, כי "מ-1960 הפך מרכז השלטון המקומי לנציג העיריות (להוציא עיריות שלוש הערים הגדולות ירושלים, תל- אביב וחיפה) והמועצות המקומיות במשא ומתן ארצי על תנאי עבודתם של עובדי הרשויות המקומיות"). בנושא זה טען בא-כוח הוועד המקומי כי "אין כל קשר משפטי או חוקתי בין הוועד המקומי לבין הגוף הסטטוטורי הנקרא מרכז השלטון המקומי". הוא הגיש לבית-הדין האזורי מכתב מטעם מרכז השלטון המקומי בישראל מיום 30.10.1995, בו נאמר כי "ועד מקומי בית יצחק אינו מסונף למרכז השלטון המקומי". לעומתו, הסתמך בא-כוח המשיבה על הגדרת המונח "רשות מקומית" בסעיף 3 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981, הכוללת אף "ועד מקומי". בא-כוח המשיבה פנה בעניין זה אל מרכז השלטון המקומי. בתשובה מיום 21.9.1995 נאמר לו כי "ועד מקומי בית יצחק הינו חלק מהמועצה האזורית עמק חפר", תוך הפניית הפונה אל ארגון המועצות האזוריות. בתשובה לשאלה האם חוקת העבודה חלה על הוועד המקומי, נענה בא-כוח המשיבה כי "חוקת העובדה חלה על המועצות האזורית והמקומיות". 7. בית-הדין האזורי בהחלטתו מיום 13.11.1995, קבע כדלקמן: "סעיף 11(ב) לפרק א' לחוקת העבודה קובע: 'חוקת עבודה זו חלה על כל הרשויות המקומיות הנמנות כיום על מרכז השלטון המקומי בישראל וכן על כל אלה, אשר תמנינה עליו בעתיד, ועל כל חברי הסתדרות הפקידים הנ"ל ובין שאינם חברים בה, העסוקים כיום או שיהיו עסוקים בעתיד ברשויות המקומיות. עניני העובדים, תנאי עבודתם, חובותיהם וזכויותיהם, יתנהלו וייקבעו על פי חוקה זו'. סעיף 3 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 מגדיר המונח 'רשות מקומית': עיריה, מועצה מקומית, ועד מקומי או איגוד ערים'. בהודעת מרכז השלטון המקומי בישראל שתצלומה צורף על ידי ב"כ המשיב נאמר כי ועד מקומי בית יצחק אינו מסונף למרכז השלטון המקומי. מכאן ובהתאם לסעיף 1(ב) לחוקת העבודה הרי שהוועד המקומי בית יצחק איננו בגדר רשות מקומית הנימנית על מרכז השלטון המקומי לעניין חוקת העבודה. ברם ממסמך נוסף של מרכז השלטון המקומי שצורף על ידי ב"כ המבקשת ואף מדברי ב"כ המשיב בפרוטוקול הדיון שנתקיים ביום 19.9.1995 ומתוך המסמך שצורף לסיכומיו עולה כי המשיב הינו חלק מהמועצה האזורית עמק-חפר. לעניין חלות הוראות חוקת העבודה על המועצות האזוריות נחתם ביום 14.10.86 הסכם קיבוצי כללי עם ארגון המועצות האזוריות (מספרו 7075/90) ובו נקבע: 'ההסכם הקיבוצי הכללי וחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות על נספחיהם ועל ההודעות בעניני עובדים שפורסמו עד לתאריך הסכם זה, בין המרכז לשלטון מקומי לבין הסתדרות הפקידים חלים גם על עובדי המועצות האזוריות, להוציא אותם נושאים עליהם התפרסמו הודעות בעניני עובדים בחתימת ארגון המועצות האזוריות והסתדרות הפקידים'. גם במסמך של מרכז השלטון המקומי מיום 21.9.95 שצורף על ידי ב"כ המבקשת נאמר כי חוקת העבודה חלה על המועצות האזוריות והמקומיות. לאור האמור, בהיות המשיב חלק מהמועצה האזורית עמק חפר ועפ"י הוראת ההסכם הקיבוצי דלעיל, חלות הוראות חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות על המשיב ועל היחסים בין הצדדים. אשר על כן, אני מקבלת את טענת המבקשת לפיה חלות הוראות חוקת העבודה על יחסי העבודה בין הצדדים". הליך ערעור 8. הוועד המקומי הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית-הדין האזורי (דב"ע נו/58 - 9). רשות הערעור ניתנה ביחס לשאלה "האם חוקת העבודה חלה על ועד מקומי". כמו-כן החליט נשיא בית-דין זה, כי מרכז השלטון המקומי והסתדרות הפקידים, שהינם צדדים לחוקת העבודה, רשאים להגיש לבית-הדין טיעוניהם בשאלה שבערעור. הסתדרות העובדים הכללית החדשה הגישה לבית-הדין עמדתה בנושא הנדון. לצערנו, מטעם מרכז השלטון המקומי לא הוגשה עמדה לגבי השאלה שבערעור. מרכז השלטון המקומי הוא גוף ציבורי, ומן הראוי היה, כי בשל חשיבותה של השאלה הנדונה יגיש את עמדתו. פסק-הדין בערעור זה, כמופיע להלן, ניתן על-פי החלטת אב בית-הדין, על בסיס החומר שבתיק בית-הדין האזורי, בהליך הערעור ובכתבי השלמת הטיעון, כדלקמן: 9. הטענות העיקריות של בא-כוח הוועד המקומי בבקשת רשות הערעור ובכתבי השלמת הטיעון, הן כדלקמן: (א) קיימת הבחנה משפטית בין ועד מקומי לבין מועצה אזורית, וחוקת העבודה אינה חלה על ועד מקומי; (ב) הוועד המקומי אינו חבר במרכז השלטון המקומי, ולכן חוקת העבודה אינה חלה עליו; (ג) נטל ההוכחה בדבר תחולתה של חוקת העבודה מוטל על כתפי המשיבה. הטוענת לכך, והיא לא הרימה נטל זה; (ד) אמנם קיימים קשרים שונים בין הוועד המקומי לבין המועצה האזורית, אך אין בהם כדי להביא לתחולת חוקת העבודה על הוועד המקומי; (ה) המשיבה לא הייתה עובדת של המועצה האזורית. 10. הטענות העיקריות של בא-כוח המשיבה, בתשובה שהגיש לבקשת רשות הערעור, הן כדלקמן: (א) בצילום הנספח לחוקת העבודה, אשר הוגש לבית-הדין האזורי, נרשם כי הוועד המקומי נמנה על הגופים המאוגדים במרכז השלטון המקומי; (ב) על-פי החוק יש לוועד מקומי ישות עצמאית, ו"לאור זה היה מתאים שהוראות חוקת העבודה תחולנה על יחסי העבודה בין הצדדים". 11. עמדת הסתדרות העובדים הכללית החדשה היא, כי חוקת העבודה חלה על יחסי העבודה שבין הצדדים. הטעם לכך הוא כי לוועד מקומי יש סמכויות שיוריות של מועצה אזורית, וקיימת זיקה הדוקה בין הוועד המקומי לבין המועצה האזורית שהיא מעין ארגון-על לכל היישובים שבשטח שיפוטה. מעמדו המוניציפאלי של היישוב בית יצחק 12. מעמדו של היישוב בית יצחק היה "מועצה מקומית" שהוקמה ביום 11.1.1950 (ראה פרט (ס) בתוספת הראשונה לצו המועצות המקומיות (א), תשי"א-1950). ביום 9.10.1963 בוטלה המועצה המקומית בית יצחק, על-פי צו המועצות המקומיות (א) (בית יצחק, ביטול), תשכ"ד-1963 (ק"ת 1496 עמ' 68). בו ביום, צורף היישוב בית יצחק למועצה האזורית עמק-חפר, על-פי צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות) (עמק-חפר, תיקון), תשכ"ד-1963 (ק"ת 1496 עמ' 66). בסעיף 2 לצו האמור נקבע כי "המועצה האזורית עמק-חפר תהיה חליפתה של המועצה המקומית בית יצחק...". 13. אשר-על-כן, עם צירוף היישוב בית יצחק למועצה האזורית עמק-חפר, הוא הפך ל"ועד מקומי". מעמדו של "ועד מקומי" 14. מכוח האמור בצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תש"י-1958 (להלן - צו המועצות האזוריות), מועצה אזורית הינה מועצה מקומית אשר הוקמה לפי הוראות פקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן - הפקודה). לאור האמור לעיל ועל-פי האמור בסעיף 10 לפקודה, מועצה אזורית הינה תאגיד שיש לו אישיות משפטית ו"למרות הרכבה ממספר ישובים, בכל זאת היא יחידה אחת של שלטון מקומי" (בג"ץ 312/66 פדל סאלם נ' שר הפנים ואח' [1], בעמ' 63). על-פי סעיף 1 וסעיף 3 לפקודה ניתן בצו הכינון של מועצה אזורית לקבוע הוראות בדבר הקמת "ועדים מקומיים, תפקידיהם וסמכויותיהם. לועד מקומי יש אישיות משפטית משלו (סעיף 12 לפקודה). 15. בסעיף 90 לצו המועצות האזוריות נקבע כי "כל ישוב יתנהל על ידי ועד מקומי". על-פי סעיף 132(א) לצו הנ"ל יש לוועד מקומי "בתחום הנהלות, אותן הסמכויות שיש למועצה בתחום המועצה לפי סעיף 63 לצו זה... אולם הועד לא יהיה רשאי להשתמש בסמכויות אלה אלא במידה שהמועצה אינה משתמשת בהן..." (ולעניין זה נפסק כי "ארגון טיולים לבני נוער הוא במסגרת סמכותו של ועד המושב" - דב"ע נה/190 - 0 תירוש - המוסד לביטוח לאומי [2]). ועד מקומי מוסמך להטיל מסים בתחום הנהלתו ועליו להכין תקציב הכפוף לאישור המועצה האזורית. סעיף 132(ב) לצו המועצות האזוריות מחיל על ועד מקומי הוראות שונות של צו המועצות האזוריות, "בשינויים המחויבים לפי הענין, על ועד מקומי, כאילו במקום 'המועצה' היה כתוב בהם 'הועד המקומי' ובמקום 'השר' היה כתוב 'המועצה'". בין ההוראות שהוחלו כאמור, נכללים סעיף 57 (בדבר העסקת עובדים) וסעיף 61 (בדבר פיטורי עובדים והשעייתם). היקף תחולת חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות 16. חוקת העבודה היא הסכם קיבוצי כללי, ועל-פי סעיף 1(ב) היא "חלה על כל הרשויות המקומיות הנמנות כיום על מרכז השלטון המקומי בישראל וכן על כל אלה, אשר תמנינה עליו בעתיד". בהתאם לכך נפסק גם כי תחולת חוקת העבודה היא על הרשויות המקומיות, "ובלבד שאותן רשויות מקומיות הן חברות במרכז השלטון המקומי (סעיף 16 לחוק הסכמים קיבוציים)" (דב"ע מג/64 - 3 המועצה המקומית טירת הכרמל - וידר [3], בעמ' 304 מול האות ז). המועצות האזוריות בישראל אינן חברות במרכז השלטון המקומי. על-כן, ביום 14.10.1986 נחתם הסכם קיבוצי כללי עם ארגון המועצות האזוריות, בו נקבע כי "ההסכם הקיבוצי הכללי וחוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות... חלים גם על עובדי המועצות האזוריות..." (ראה מ' פסטרנק, ז' וינטרוב בספרם הנ"ל [5], פרק 12.1.8 עמ' 2, הערת שוליים 1(ג)). 17. על-פי סעיף 16 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הסכם קיבוצי כללי חל על בעלי ההסכם וכן על "המעבידים... שהיו בעת חתימת ההסכם חברים בארגון המעבידים שהוא בעל ההסכם, או שנעשו לחברים תוך תקופת תקפו של ההסכם", וכן על כל העובדים המועבדים על-ידי המעבידים כאמור. השאלה היא, על-כן, האם חוקת העבודה - שחלה בדרך "הפניה" גם על "עובדי המועצות האזוריות" - חלה גם על עובדי "ועד מקומי" שבתחום מועצה אזורית. בית-הדין האזורי השיב על שאלה זו בחיוב, וזאת עקב היות הוועד המקומי "חלק מהמועצה האזורית עמק חפר ועפ"י הוראת ההסכם הקיבוצי דלעיל, חלות הוראות חוקת העבודה לעובדים ברשויות המקומיות על המשיב [דהיינו הוועד המקומי - י' א'] ועל היחסים בין הצדדים" (ראה פיסקה 7 לעיל). 18. כפי שצוין בפיסקה 14 לעיל, כשם שהמועצה האזורית היא בעלת "אישיות משפטית" הרשאית, בין השאר, לעשות חוזים, לתבוע ולהיתבע בשמה היא (סעיף 10 לפקודה), גם הוועד המקומי הוא בעל "אישיות משפטית", ואף הוא רשאי, בין השאר, לעשות חוזים, לתבוע ולהיתבע בשמו הוא (סעיף 12 רישה לפקודה). הוועד המקומי הוא אפוא אישיות משפטית עצמאית ונפרדת מהמועצה האזורית, וזאת למרות שהוא פועל "בתחום שהותירה לו המועצה, וזו יכולה בכל עת ליתן לו או ליקח ממנו סמכויות" (בג"ץ 265/77 ועד מקומי סביון נ' שר הפנים ואח' [4], בעמ' 571). מכאן שעובדי הוועד המקומי הם עובדיו של הוועד המקומי בלבד, שהינו אישיות משפטית נפרדת, והם עובדים של המועצה האזורית, שבמסגרתה פועל הוועד המקומי. אמנם הוראות צו המועצות האזוריות בדבר העסקת עובדים, פיטורי עובדים והשעייתם חלות גם על עובדי ועד מקומי (ראה פיסקה 15 לעיל), אך תחולה זו היא מבחינת תחולת הדין ולא מבחינת תחולתן של הוראות הסכמיות. נציין כי לא נטען לפנינו ולא הובאה ראיה לכך שחוקת העבודה חלה בדרך אימוץ או הפניה על-ידי הוועד המקומי. 19. הסכם קיבוצי כללי מעניק זכויות ומטיל חובות על המעבידים שעליהם חל ההסכם ועל עובדי אותם המעבידים. לפיכך, עניין תחולתו של ההסכם הקיבוצי הכללי צריך להיות ברור וחד-משמעי, מתוך ההסכם גופו. 20. מאחר שלוועד המקומי בעניין שלפנינו אישיות משפטית משלו, הנפרדת מזו של המועצה האזורית עמק חפר, ומאחר שההסכם הקיבוצי במועצות האזוריות מחיל את חוקת העבודה על "עובדי המועצות האזוריות" בלבד, התוצאה המתקבלת היא שעל המשיבה, שהייתה עובדת הוועד המקומי ולא עובדת המועצה האזורית, לא חלה חוקת העבודה של העובדים ברשויות המקומיות. סיכום 21. לאור האמור, אנו מחליטים לקבל את הערעור כאמור בפיסקה 20 לעיל. 22. המשיבה תשלם למערער הוצאות ערעור זה בסך 3,500 ש"ח בצירוף מע"מ. חוזההסכם קיבוצי