תביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון סרטן השד

1. הגב' X (להלן: "התובעת") הגישה בתאריך 23/1/00 תביעה בגין נזקי גוף כנגד רופאה וקופת חולים כללית (להלן: "הנתבעות") בשל איחור באבחון סרטן השד. 2. בתמצית טוענת התובעת בכתב התביעה כי הנתבעות התרשלו בכך שהתעלמו מממצא קליני בשד בחודש ספטמבר 1995 בגינו הופנתה התובעת לבדיקת ממוגרפיה ונמנעו מהמשך בירור עד לאבחון הגידול בסוף חודש אוגוסט 1996. 3. במסגרת טענות התובעת ביחס לנזקיה כתוצאה מהאיחור הנטען באבחון טענה התובעת בסעיף 30 לכתב התביעה, בין היתר, כדלקמן: "... כמו כן נפגע תפקודה של יד ימין באורח חמור עקב הצטברות נוזלים וכאבים מתחת לבית השחי הימני כתוצאה מכריתת הבלוטות, בעטיו מקבלת טיפולים פיזיוטרפיים ואנלגטיקה". כן ציינה התובעת בסעיף 35 לכתב התביעה כדלקמן: "התובעת תטען כי היא נזקקת לטיפול מונע ע"י כדורים, מבצעת פיזיוטרפיה עקב בעיות תפקוד בידיים ונכותה נקבעה ע"י המוסד לביטוח לאומי בשיעור של 60%". 4. התובעת תמכה את כתב התביעה בחוות דעתו של פרופ' משה ענבר אשר מנה בחוות דעתו מיום 27/8/98 את נזקיה של התובעת כדלקמן: הקטנה בסיכויי הריפוי, תוצאה אסתטית גרועה יותר כתוצאה מצורך בניתוח נרחב, טיפול נרחב וקשה בכימותרפיה שיכול היה להימנע, יתכן ומנת הקרינה ושדה הקרינה יכול היה להיות מצומצם יותר אילו התגלה הגידול מוקדם יותר, אלא שבהעדר פרטים על הקרינה שקיבלה התובעת נמנע מלתת הערכה מדוייקת. 5. בתאריך 18/5/06 הגישה התובעת שתי חוות דעת נוספות: האחת, חוות דעתו של פרופ' משה ענבר מיום 22/12/05 לעניין הקשר הסיבתי בין האיחור בגילוי סרטן השד, הקרינה שקיבלה התובעת לבין הנכות שנותרה לתובעת ביד וההגבלה בתנועות היד. חוות דעת שניה נערכה על ידי ד"ר מיכאל טנצמן מיום 5/5/06 הקובע לתובעת נכות אורטופדית בשיעור של 20% בגין ההגבלה בתנועות היד. 6. בתאריך 1/12/06 הגישו הנתבעות את בש"א 18557/06 ובמסגרתה עתרו להוצאת חוות הדעת שהוגשו לתיק ביהמ"ש. 7. בסמוך לאחר מכן, ביום 20/12/06, הגישה התובעת בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך צירופן של חוות הדעת של פרופ' משה ענבר וד"ר מיכאל טנצמן לתיק ביהמ"ש. 8. בהחלטתי מיום 17/1/07 הודעתי לצדדים על כוונתי לדון בבקשות במאוחד. 9. אין ספק שלנוכח הוראת תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), מקום שתובע מבקש לצרף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית, כאשר זו לא צורפה לכתב התביעה המקורי, נדרש תיקון כתב הטענות ועליו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה (ראה בר"ע 6098/92 זכאי נטלי ואח' נ' מדינת ישראל ואח', פ"ד מז(3) 651). 10. הנתבעות מתנגדות לתיקון כתב התביעה בעיקר מן הטעם כי הבקשה הוגשה לאחר תקופת ההתיישנות. לטענתן, וכעולה מכתב התביעה, היו הנזקים המפורטים בחוות הדעת של ד"ר מיכאל טנצמן ידועים לתובעת, ומשלא הוגשה על ידה חוות הדעת עם כתב התביעה ו/או בטרם חלפה תקופת ההתיישנות - אין להתיר לתובעת לתקן את כתב התביעה על דרך צירופן של חוות הדעת. כן מעלות הנתבעות טענת שיהוי ולטעמן אין להתיר שיהוי ניכר של שבע שנים בהגשת חוות הדעת הנוספות. הנתבעות טוענות אף כי המנעותה של התובעת להציג בפני המומחה מטעמה את נתוני הקרינה שקיבלה התובעת ושבאמצעותם יכול היה המומחה מטעמה, פרופ' משה ענבר, להתייחס בחוות דעתו לטענות המועלות בחוות דעתו המשלימה וכי מתן אפשרות לתובעת לבצע "מקצה שיפורים" בשלב זה פוגע בנתבעות ועל כן אין להתירו. 11. בהתאם לתקנה 92 לתקנות רשאי ביהמ"ש להתיר תיקון כתב תביעה בכל שלב של הדיון בתביעה. גישת בתי המשפט לבקשה לתיקון כתב טענות הינה גישה ליברלית וביהמ"ש יתיר תיקון כתב תביעה כל אימת שהדבר דרוש על מנת לדון ולהכריע בפלוגתא השנויה באמת במחלוקת בין הצדדים. מאידך, כאשר מתן רשות לתיקון כתב תביעה ישלול מהנתבע הגנה בה יכול להתגונן מפני התביעה המתוקנת, אילו הוגשה לראשונה בעת שהוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, לא יתיר ביהמ"ש את תיקון כתב התביעה (ראה י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, תשנ"ה, סעיף 284 בעמ' 351). בגדרו של כלל זה נפסק, כי כאשר יש בתיקון כתב התביעה משום הוספת עילה חדשה שלא היתה כלולה בכתב התביעה המקורי, עילה שהתיישנה בינתיים, לא יותר תיקון כתב התביעה (ראה ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זייד, פ"ד לד(4) 126). ואולם, במקרה שבו תוספת חוות הדעת לכתב התביעה המקורי אינה בגדר תוספת עילת תביעה חדשה ונשתמרה זהות בין עילת התביעה הנטענת בכתב התביעה וחוות הדעת שצירופן מבוקש, אין מניעה לתקן את כתב התביעה על דרך הוספת חוות הדעת גם לאחר תום תקופת ההתיישנות (ראה ע"א 702/86 איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פ"ד מד(1) 160). כך נפסק גם על ידי כב' השופט ר. ג'רג'ורה בבש"א 16187/02 מונה ליזה אזולאי נ' ד"ר ג'קי ג'וברין ואח' (פרסום נבו): "לדעתי, די בכך שבכתב התביעה המקורי יהיו מרכיבי היסוד של העילה, ואפילו על דרך החסר, כדי להתיר את התיקון גם אם חלפה תקופת ההתיישנות, כפי שנקבע בע.א. 702/86, איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פ"ד מד (1) 160 בס' 8 ו-9 לפסה"ד". וכך נפסק גם על ידי כב' השופט צ. זילברטל בבש"א 1599/03 יוסף חיון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה ואח' (פרסום נבו): "ואולם, במקרה דנן תוספת חוות הדעת לכתב התביעה המקורי אינה בגדר הוספת עילת תביעה חדשה... הפלוגתאות הבסיסיות שבמחלוקת לא השתנו במקרה דנן עקב התיקון ולפיכך לא עומדת למשיבה הגנת ההתיישנות". 12. כפי שפורט על ידי לעיל, טענה התובעת בכתב התביעה בסעיפים 30 ו-35 כי האיחור באבחון סרטן השד גרם לתובעת, בין היתר, לנזק ביד ואף צויין כי המוסד לביטוח לאומי קבע לתובעת נכות בשיעור של 60%. מכאן, שאין בצירוף חוות הדעת משום שינוי או תוספת לפלוגתאות הבסיסיות כפי שעלו מכתבי הטענות ואלה לא השתנו עקב צירופן של חוות הדעת. על כן סבורני שלא עומדת לנתבעות הגנת ההתיישנות. 13. זאת ועוד, יש לזכור כי הכלל הקבוע בתקנה 127 לתקנות נוגע אך לדרך הוכחתו של עניין ברפואה ואולם לא לעצם עילת התביעה העולה מכתב התביעה (ראה החלטתו של כב' השופט י. עמית בבש"א 9155/03 לוי מריאנה נ' מדינת ישראל ואח' (פרסום נבו)). 14. באשר לטענת השיהוי, אכן לא היתה מניעה כי התובעת תגיש חוות דעת אלה בשלב מוקדם יותר של ההליכים ובטרם חלפו כשש שנים ממועד הגשת התביעה. יחד עם זאת, חוות הדעת הנוספות דרושות לתובעת כדי להוכיח חלק משמעותי מהנזק הנטען על ידה בכתב התביעה ובהעדרן יימנע הדבר ממנה. דחיית בקשת התובעת לתיקון כתב התביעה וצירוף חוות הדעת הרפואיות תגרום לתובעת נזק קשה שאינו עומד בשום יחס לנזק אשר נגרם לנתבעות עקב העובדה שחוות הדעת לא צורפו לכתב התביעה המקורי ויצויין כי כב' השופט אור בבר"ע 6098/92, שם, התיר למבקשת לצרף חוות דעת רפואיות הגם שעל המבקשת שם רבצה התרשלות באיחור הגשת הבקשה וזו הוגשה לאחר שנשמעו כבר חלק מראיות התביעה. בענייננו טרם החלה שמיעת הראיות וגם אם התרשלה התובעת והשתהתה בהגשת חוות הדעת, אינני רואה לדחות את בקשתה לנוכח הנזק המשמעותי שייגרם לתובעת מדחיית בקשתה. 15. לאור כל האמור, אני מתירה לתובעת את תיקון כתב התביעה בדרך של הוספת חוות הדעת של פרופ' משה ענבר וד"ר מיכאל טנצמן. 16. הנתבעות תהיינה רשאיות, באם תמצאנה לנכון, להגיש חוות דעת מטעמן תוך 60 יום מהיום. 17. בנסיבות העניין ישא כל צד בהוצאותיו. 18. מזכירות ביהמ"ש תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. רשלנות רפואית (באבחון)סרטןרשלנות רפואית (סרטן)רשלנותתביעות רשלנות רפואיתרפואהסרטן השד