1. המבקש (להלן - ארגון המורים) הגיש לבית-דין זה בקשת צד לסכסוך קיבוצי נגד המשיבה מס' 1 (להלן - מרכז הישיבות) והמשיב מס' 2 (להלן - הישיבה), ובו ביקש כי בית-הדין יצהיר כי על מרכז הישיבות "לפעול על פי נספח א ולפתוח בהליך יישוב חילוקי דעות על פיו", וזאת בקשר למחלוקת בדבר פיטוריו של הרב רבלין מעבודתו בישיבה (דב"ע נב/31 - 4). "נספח א" המאוזכר הינו פרוטוקול של יזיבת תיווך שנערכה אצל הממונה הראשי על יחסי העבודה, בסכסוך אחר בין ארגון המורים למרכז הישיבות, ובהשתתפות נציגיהם. 2. בטרם נדונה לפנינו הבקשה לגופה, עורר מרכז הישיבות את שאלת סמכותו של בית-הדין לדון בבקשה, וזאת מהטעם שלטענתו אין הוא "ארגון מעבידים". בסיום הטיעון בנושא זה החלטנו, ביום 5.7.1992: "לאחר שמיעת טענות הצדדים אנו מחליטים כי אין לנו סמכות לדון בהליך מאחר שמשיבה מס' 1 אינה 'ארגון מעבידים' כמשמעו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. האמור להלן הינם נימוקינו לפסק-הדין. 3. סעיף 25(1) לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, קובע: "לבית-הדין הארצי תהא הסמכות הייחודית לדון - (1) בתובענה בין מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי כללי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים בעניין קיומו, תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של הסכם קיבוצי או הסדר קיבוצי אחר או בכל עניין אחר הנובע מהם, או בעניין תחולתו, פירושו, ביצועו או הפרתו של כל דין". בהקשר זה יפים, בשינויים המחויבים, הדברים שנאמרו בדב"ע מג/3 - 5 [1], בע' 104): "א) מבחינת ה'לגיטימציה' פתוחים שערי בית-דין אזורי, לכניסה לסעיף 24(א)(2) לחוק בית-הדין לעבודה, בפני 'מי שיכולים להיות צדדים להסכם קיבוצי', היינו הם כשירים להיות צד להליך במסגרת אותו סעיף; ב) מי כשיר להיות 'צד' להסכם קיבוצי, קובע חוק הסכמים קיבוציים". לענייננו - במקום "סעיף 24(א)(2)" צריך שייאמר "סעיף 25(1)". 4. בחוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957 נקבע כי מי שכשיר להיות צד להסכם קיבוצי כללי הוא ארגון עובדים יציג וארגון מעבידים יציג (סעיף 2(2) לחוק האמור). "ארגון מעבידים" הנזכר בדברי חקיקה רבים, לא זכה, עד היום, למעמד בדין, תוך קביעת תחומי פעילותו וסמכויותיו, וזאת מהטעם שעד היום לא נחקק חוק ארגוני עובדים ומעבידים (על הצורך בחקיקתו של חוק ארגוני עובדים ומעבידים ראה: י' זמיר [12]: "ארגוני עובדים וארגוני מעבידים" דו"ח מחקר של המכון למחקרי חקיקה ומשפט השוואתי; י' זמיר [13]: "ארגוני עובדים ומעבידים: ההסדר התחיקתי"). 5. בהעדר הסדר שבחוק בשאלה זו, המערכת המשפטית, ולענייננו - בית-הדין לעבודה, הוא זה המקנה לארגוני העובדים ולארגוני המעבידים את מעמדם, ותוחם את המסגרת הנאותה לפעולתם, וכך עשה בית-הדין בשורה ארוכה של עניינים שבאו להכרעתו - הן לגבי ארגון עובדים והן לגבי ארגון מעבידים (דב"ע לג/7 - 4 [2]; דב"ע מח/1 - 5 [3], בע' 296; דב"ע לא/3 - 4 [4]; דב"ע מג/64 - 3 [5]; דב"ע מד/2 - 5 [6]; דב"ע מב/2 - 5 [7]; תב"ע (ת"א) מו/914 - 51 [8]; ראה גם: ר' בן ישראל [14]: "הצדדים להסכם קיבוצי"; פ' רדאי [15]: "ארגוני עובדים - פריווילגיות ופיקוח" בע' 551; ר' בן ישראל [16]: ההסכם הקיבוצי, פרק ד'). 6. את ההלכה על פיה יוכר גוף כארגון מעבידים ניתן לסכם כדלקמן: א) חבריו של ארגון מעבידים צריכים להיות מעבידים; ב) על הארגון להתקיים זמן ממושך, "לתקופה בלתי מוגדרת מראש או לפחות לפרק זמן ממושך דיו, להבטחת היחסים הקיבוציים העולים מההסכם" (דב"ע לג/7 - 4 [2] הנ"ל, בע' 98); ג) הארגון צריך להיות בעל תקנון משלו (דב"ע לג/7 - 4 [2] הנ"ל, בע' 99) שהוא עצמו יקבע; ד) בתקנון חייבת להיות הוראה מפורשת על פיה הוא מוסמך לדון בהסכמי עבודה ובקביעת תנאי עבודה של עובדי חבריו (דב"ע לז/103 - 3 [9], בע' 302; דב"ע מג/64 - 3 [5] הנ"ל, בע' 298); ה) אין כל חובה כי הארגון יירשם כ"תאגיד" שהוכר כאישיות משפטית לכל דבר. האמור מתייחס למעמדו של התאגיד לצורך חתימה על הסכמי עבודה קיבוציים כלליים, ועל הזכות להתייצב לפני בית-הדין לעבודה כצד לסכסוך (דב"ע לא/3 - 4 [4] הנ"ל, בע' 102), אך אין פירוש הדברים כי למטרות אחרות אין הארגון חייב להתאגד כדין. 7. א) ומכאן לענייננו. תקנון מרכז הישיבות צורף כנספח לתשובה שהוגשה. מהתקנון ניתן ללמוד כי מתוך חמישה מרכיבים להכרה בארגון מעבידים, התמלאו במרכז הישיבות רק שלושה אלה: מרכז הישיבות שנרשם כעמותה, הוא ארגון שהוקם לתקופה בלתי מוגדרת מראש, הוא בעל תקנון משלו והוא נרשם כתאגיד שהוכר כאישיות משפטית. מאידך גיסא אל התמלאו בו שני תנאים: חבריו אינם מעבידים, ואין בו הוראה מפורשת על פיה הוא מוסמך לדון בהסכמי עבודה ובקביעת תנאי עבודה של עובדי חבריו; ב) מיהם חברי העמותה - מרכז הישיבות, נלמד מהוראת סעיף 3 לתקנון: "חברי העמותה הם: א) המייסדים; ב) באי-כוח "הרשת": כל ראש ישיבה, מכינה, אולפנא, ישיבות הסדר, מכללות, מוסדות המשך, ומנהליהם האדמיניסטרטיביים. נציגי ארגון בני-עקיבא, הסתדרות הפועל המזרחי וארגון הידים שהמזכירות תאשרם. עינינו הרואות - חברים "בני אדם" (גם המייסדים הם יחידים ולא מעבידים) ולא "מעבידים", שהם כל אחת מהישיבות של בני עקיבא; ג) לא תמצא בתקנון, בפרק "המטרות והסמכויות", או בכל פרק אחר, הוראה מפורשת, וגם לא משתמעת, על פיה מוסמך מרכז הישיבות לקבוע או להסכים על תנאי העבודה של עובדי הישיבות. לא ניתן ללמוד, כפי שגורסת באת-כוח ארגון המורים, מהעובדה שהעמותה ממנה את ראשי הישיבות, שבארגון מעבידים עסקינן. ארגון מעבידים אינו ממנה נושאי תפקידים אצל יחיד חבריו (כך, למשל, אין מרכז השלטון המקומי ממנה מנכ"לים של רשויות מקומיות, ואין התאחדות בעלי בתי המלון ממנה את מנהלי בתי המלון); ד) טוענת באת-כוח ארגון המורים, כי "התנאי הרביעי" - החובה להכליל "הוראה מפורשת" בתקנות הארגון בדבר סמכותו לדון בהסכמי עבודה, שנקבעה בפסיקה (בדב"ע לז/103 - 3 [9] הנ"ל, בע' 302; דב"ע לד/5 - 2 [10], בע' 50-1), היא "אמירת אגב". אף אם צודקת הפרקליטה המלומדת בהסתמכה על אותם פסקי-דין, הרי שנקבע בפסק-דין מאוחר יותר, כי שעה שארגון (מרכז השלטון המקומי) כלל בתקנונו הוראה על פיה בסעיף המטרות, נאמר בין היתר, כי המרכז מוסמך "ליזום, לטפל בשמן של העיריות, המועצות המקומיות ואיגודי ערים ולייצגן בענייני עבודה ועובדים..." "סולק הספק, וברור לכולי עלמא, שמרכז השלטון המקומי הוא על פי מבנהו ומטרותיו 'ארגון מעבידים'" (דב"ע מג/64 - 3 [5] הנ"ל, בע' 304). 8. באת-כוח הארגון ביקשה להעיד עדים, על מנת להוכיח כי מרכז הישיבות נוהג, הלכה למעשה, כ"ארגון מעבידים". דחינו בקשה זו על אתר בלא הנמקה. הטעם לדחיה הוא שאין מעמד של "ארגון עובדים" או "ארגון מעבידים" נקבע על ידי התנהגות. כבר נפסק כי "בית-הדין יבחן, אף מיזמתו הוא, אם ההסכם אשר בפניו הוא 'הסכם קיבוצי', וזה בשל משמעותו ונפקותו המיוחדת של ההסכם הקיבוצי" (דב"ע לד/30 - 3 [11], בע' 436, בעקבות דב"ע לג/7 - 4 [2] הנ"ל, בע' 101); דברים אלה נאמרו שעה שנטען ש"ארגון עובדים" אינו צד להסכם (שם). "ארגון עובדים" או "ארגון מעבידים" לא יוכר בתור שכזה בהעדר סימני ההיכר הדרושים להכרה (דב"ע לג/7 - 4 [2] הנ"ל; דב"ע מח/1 - 5 [3] הנ"ל, דב"ע מב/2 - 5 [7] הנ"ל), זאת, אף אם הוא נוהג כאילו היה ארגון מעבידים. 9. בד בבד עם הגשת הבקשה בהליך העיקרי, הוגשה בקשה לצו זמני שיאסור על פיטורי הרב ריבלין (דב"ע נב/32 - 41). לאור התוצאה אליה הגענו - נמחקת הבקשה לצו זמני. חוזההשכלה גבוההמכללההסכם קיבוצי