1. לפנינו תביעה למתן פסק דין הצהרתי הקובע כי התובעת זכאית למענק יובל במלאת 25 שנה לעבודתה בקופת חולים לאומית ובמוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד). הנתבעים טוענים כי התובעת אינה זכאית למענק יובל, שכן היא אינה עומדת בתנאים שנקבעו בתקשי"ר לקבלת מענק כאמור, מאחר שקופת חולים לאומית אינה חתומה על ההסכם הקיבוצי משכוחו משולם מענק יובל לעובדים הסוציאליים. התביעה הוגשה נגד המוסד לביטוח לאומי ונגד קופת חולים לאומית כנתבעת פורמלית. לבקשתה של האחרונה נמחקה התביעה נגדה (החלטה מיום 29.1.2009). בעקבות בקשת התובעת לצירוף נתבעים צורף הממונה על השכר (להלן - הממונה) כצד נדרש בתביעה זו (החלטה מיום 18.1.2010). 2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו, ואשר רובן לא היו שנויות במחלוקת בין הצדדים: התובעת הינה עובדת סוציאלית. התובעת עבדה בקופת חולים לאומית משנת 1976. משנת 1988 עובדת התובעת במוסד. ביום 6.7.1999 נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות החדשה לבין מעסיקים שונים במשק, הנושא את הכותרת: "עובדים סוציאליים - הסכם קיבוצי לשנת 1998" (נספח א' לתצהיר מירית חן מטעם המוסד, להלן - ההסכם הקיבוצי). סעיף 3) להסכם קובע כי ממשכורת ספטמבר 1999 יש לשלם מענק יובל לעובדים הסוציאליים בשיעור של 40% מהמשכורת הקובעת. בסעיף 3)א. להסכם נקבע כי: "יש לשלם המענק בחודש ספטמבר בכל שנה, לעובדים אשר עד 31 באוגוסט של כל שנה יעמדו לזכותם במצטבר 25 שנה ומעלה, בשירות המעסיקים החתומים על ההסכם בשירות (מצ"ב נספח א' רשימת המקומות אשר העבודה בהם מוכרת לצורך מענק יובל), עובד המועסק במשרה חלקית ישולם המענק בהתאם לחלקיות משרתו". סעיף 25.523 לתקשי"ר קובע כי: "עובד המדורג בדירוג עובדים סוציאליים, והמועסק או הועסק במצטבר 25 שנה ומעלה בשירות המעסיקים החתומים על ההסכם הקיבוצי, זכאי פעם בשנה למענק יובל בשיעור של 40% מהשכר המשולב והתוספות המהוות בסיס לחישוב ערך שעה. המענק ישולם לעובד שעמדו לזכותו עד 31 באוגוסט של שנת 1999 או בכל שנה שלאחר מכן במצטבר 25 שנה ומעלה בשירות המעסיקים הנ"ל, כולל וותק בשירות חובה בצה"ל". 3. התובעת טוענת כי קופת חולים לאומית חתומה על הסכם עבודה קיבוצי מיוחד המחיל על עובדיה את תנאי ההעסקה של קופת חולים כללית, ומשחתמה קופת חולים כללית על ההסכם הקיבוצי, מוחל ההסכם הקיבוצי באופן אוטומטי גם על קופת חולים לאומית. מוסיפה התובעת כי אי תשלום מענק יובל הינו בגדר הפליה וקיפוח, ובית הדין לא יתן ידו להפליית התובעת לעומת חברותיה לעבודה במוסד לביטוח לאומי. כמו בחתימתו על ההסכם נתן המוסד ביטוי לכך שהוא מכיר בזכותו של העובד למענק יובל, ושוב אינו יכול לייחס את הכרתו לעובדים מסוימים רק בשל כך שמקום עבודתם הקודם חתם אף הוא על ההסכם, ולמנוע את המענק מאותם העובדים שמקום עבודתם לא חתם על ההסכם. הממונה על השכר הוא שאמור לשמור על השכר משולם לעובדי מדינה בכל גוף ממלכתי, והוא אמור לבטל, במסגרת תפקידו כל הסכם שאינו תואם את מה שנהוג לגבי עובדי המדינה. כמו כן עליו להקפיד שכל גוף ממשלתי ישלם את שכר עובדיו באופן צודק ושוויוני, ומשאינו עושה כן אינו ממלא את חובתו. באשר להודעה על הצטרפות קופת חולים לאומית להסכם (סעיף 5 להלן) טוענת התובעת כי יש לראותה כאילו הצטרפה להסכם מלכתחילה, וכל המחויבויות והזכויות ההדדיות חלות על עובדיה שעברו לעבוד במוסד לביטוח לאומי. 4. מנגד טוען המוסד כי הוא מקיים את הוראות החוק והתקשי"ר ככתבן וכלשונן, וכי הוא כפוף להוראות הממונה על השכר. מוסיף המוסד כי ההסכם הקיבוצי הוא פרי משא ומתן בין הצדדים, הוא משקף את רצונם, ובית הדין יימנע ככל האפשר מהתערבות בתכנו. טענת ההפליה שהעלתה התובעת לא הוכחה, מה גם שלא כל שוני בתנאי העבודה משמעו הפליה שבית הדין יעשה לסילוקה. לנוכח כל אלה יש לדחות את התביעה. 5. ביום 24.3.2011 הודיעה המדינה כי ביום 11.11.2009 הצטרפה קופת חולים לאומית להסכם 7/99, והיא מחילה אותו על עובדיה. עם זאת, לטענת הממונה על השכר אין בהצטרפותה, שנעשתה לאחר חתימת ההסכם, כדי לחייב את המעסיקים האחרים שהינם צד להסכם להכיר בוותק שנצבר בקופת חולים לאומית כוותק מצטבר לצורך מענק יובל, שכן לא קיים כל מקור משפטי, לא כל שכן הצדקה לחיובם של המעסיקים החתומים על ההסכם להכיר בוותק עובדי קופת חולים לאומית או כל עובד אחר שמעסיקיו אינם צד להסכם כוותק המזכה במענק יובל. מוסיף הממונה כי היענות לתביעה זו עלולה להביא להשלכות שמשמעותן הכספית גדולה ביותר. באשר לטענת ההפליה טוען הממונה כי התובעת לא הצליחה להעמיד תשתית עובדתית או משפטית להוכחת זכאותה לתשלום המענק. ברי כי קיימים עובדי מדינה אחרים שעבדו במקומות שונים, והמדינה אינה מכירה בוותק שצברו בעבודתם, מה גם שהמעביד רשאי להחליט במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו באילו גופים הוא מכיר לצורך תשלום וותק מקצועי. התערבות בית הדין בהסכמים קיבוציים תיעשה רק במקרים של אפליה קיצונית. 6. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, ומאחר שבתיק זה מתעוררת שאלת פרשנותו של הסכם קיבוצי, נתבקשה תגובת ההסתדרות לשאלה השנויה במחלוקת. בתגובתה ציינה ההסתדרות כי הסכם קיבוצי יש לפרש על פי התכלית המונחת בבסיסו. תכלית תשלום מענק יובל לעובדי המגזר הציבורי, תוך ניידות בין מעסיקים במגזר הציבורי, נועדה לעודד עובדים להתמיד בעבודתם במגזר הציבורי. מאחר שהמגזר הציבורי הינו מגזר דינמי, יש מקום לעדכן את ההסכם. כדי שלא לפגוע באוטונומיה של הצדדים יש לעשות כן באמצעות ועדת מעקב. הממונה נתן הסכמתו להעברת העניין להכרעת ועדת מעקב, תוך שהוא מדגיש כי הסכמת המדינה כפופה למסגרת העלויות שעליהן הוסכם בהסכם המסגרת האחרון, וככל שיוסכם במסגרת ועדת המעקב על שינויים או עדכון ההסכם, ייעשה הדבר במסגרת העלויות שעליהן הוסכם בהסכם המסגרת האחרון, ומבלי שתורחב מסגרת העלות. ביום 1.4.2012 התקבלה הודעה הממונה כי משהביעה ההסתדרות התנגדות להקצות עלות לפתרון הסוגיה המתעוררת בתיק זה, לא ניתן היה להגיע להבנות. 7. מענק היובל נועד להעניק לעובדי מדינה ותיקים תוספת הכנסה מיוחדת כאות תודה על שירותם במגזר הציבורי במשך השנים (עע 300303/97 דוד מוצפי - עיריית אור יהודה, פד"ע 865 בע' 874). מלשונו של הסעיף המקנה זכאות למענק יובל הן בהסכם הקיבוצי והן בתקשי"ר עולה בבירור כי המענק יוענק לא רק למי שעבד אצל מעביד אחד במשך 25 שנה, אלא גם למי שעבדו אצל מעבידים שונים במגזר הציבורי. יש לזכור כי עולם העבודה הפך דינמי ביותר, ואין זה סביר לדרוש מעובד לדבוק במקום עבודה אחד בלבד במשך 25 שנה על מנת לזכותו במענק. די, לצורך קבלת המענק, בכך שהעובד לא נטש את השירות הציבורי, והתמיד בו במשך 25 שנה. כפי שטענה ההסתדרות בתגובתה, על מנת שההסכם הקיבוצי יפורש באופן שימנע פגיעה בעובדי המגזר הציבורי, ויגשים את תכלית ההסכם, יש מקום לעדכנו. משלא עלה בידי הצדדים להסכם לעדכנו מטעמי עלות בלבד, לא נותר לנו אלא לעשות זאת תוך הסתמכות על העובדה שקופת חולים לאומית עשתה זאת מיוזמתה. אכן, קופת חולים לאומית אינה חתומה על ההסכם, ובית הדין לא יתערב בתכנו של הסכם קיבוצי אלא במקרים חריגים. עם זאת, קופת חולים לאומית מחילה על עצמה את הוראות ההסכם באופן חד צדדי, ההסתדרות גילתה את דעתה כי עדכונו של ההסכם הינו נכון וראוי, ולא מצאנו בהודעת הממונה טעם ענייני כלשהו המצדיק התעלמות מצעדה זה של קופת חולים לאומית לנוכח תכליתו של ההסכם. הסתמכות על שיקולי עלות בלבד אין בהם כדי להצדיק זאת, מה גם שטענתו זו של הממונה לא הוכחה אף לא לכאורה. הטענה כי קופת חולים לאומית הצטרפה לאחר חתימת ההסכם גם היא אינה בגדר טעם ענייני המצדיק זאת, שהרי קופת חולים כללית חתומה על ההסכם. מכאן שאין טעם ענייני הנוגע לאופי המעסיק, והמצדיק את אי החלת ההסכם גם על קופת חולים לאומית, במיוחד כאשר זו האחרונה גילתה את דעתה כי היא מעוניינת לקחת חלק בהסכם, ויש להניח כי אילו במועד חתימת ההסכם היתה אף קופת חולים לאומית מעוניינת להצטרף אליו, לא היו מונעים זאת ממנה. על כן לא ברור מדוע מועד ההצטרפות המאוחר אינו מאפשר זאת, במיוחד לנוכח תכליתו של ההסכם, והזמן שחלף מאז שנחתם. כאמור אין די בשיקולי עלות בלבד כדי להצדיק את סירובו של הממונה להפוך את צעדה זה של קופת חולים לאומית מפעולה חד צדדי לפעולה הדדית, כאשר תכליתו של ההסכם וחלוף הזמן מצדיקים זאת. 8. למעלה מהצריך לענייננו נוסיף כי יש לדחות את טענה התובעת בדבר הפליה. הפליה הינה יחס שונה לשווים, ואילו בענייננו אין מדובר בהפליה אלא באבחנה מותרת שמקורה בהוראות ההסכם הקיבוצי. כך למשל גם מי שעבד קודם לכן במגזר הפרטי אינו מקבל מענק יובל, לעומת עמיתו שהינו עובד המוסד לביטוח לאומי ועבד במשך 25 שנה במגזר הציבורי. האם מדובר בהפליה? איננו סבורים כך. לנוכח הוראות ההסכם המאפשרות תשלום המענק רק למי שעבד במגזר בציבורי ואצל מעבידים החתומים על ההסכם אין מדובר בהפליה כלל. עם זאת, יש לקבל את טענותיה של התובעת מן הטעמים שפורטו לעיל. לפני סיום נציין עוד כי בתצהירה ובסיכומיה טענה התובעת כי קופת חולים לאומית חתומה על הסכם קיבוצי מיוחד המחיל על עובדיה את תנאי ההעסקה של קופת חולים כללית (סעיף 10). ההסכם הנטען לא הוצג לפנינו, ולא הוכח קיומו. סוף דבר - התביעה מתקבלת ובנסיבותיו המיוחדות של העניין, וכאשר קופת חולים לאומית החילה על עצמה את הוראות ההסכם הקיבוצי, אנו קובעים כי התובעת זכאית לתשלום מענק יובל. עם זאת מועד תחילת הזכאות לא יקדם למועד שבו החילה על עצמה קופת חולים לאומית את הוראות ההסכם הקיבוצי - 11.11.2009. לפיכך התובעת זכאית למענק יובל מחודש 9/2010. כל אחד מנתבעים ישלם הוצאות התובעת בסך של 2,000 ₪. ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים. חוזהמענק יובלמענקהסכם קיבוצי