המדובר בתביעה כספית על סך של 2,000 ₪ בגין איחור באספקת מקרר אשר רכשו התובעים מאת הנתבעת 1 ביום 22.4.2012. כבר בפתח הדברים יובהר, כי בשל תקלה שאירעה במערכת "נט המשפט" ביום 7.2.2013, הוריתי לצדדים לעזוב את האולם ומבלי שניתן פסק דין - זאת מאחר ובשל התקלה לא ניתן היה להמשיך ולעבוד באמצעות מערכת "נט המשפט", ובית המשפט לא הספיק ליתן פסק דין עם תום הדיון. בחלוף התקלה, התברר כי פרוטוקול הדיון שנשמר במערכת הינו חסר. בנסיבות אלה, הוריתי לצדדים להגיש השלמת טיעונים בכתב בקצרה וזאת בטרם ייצא מלפניי פסק דין. הצדדים עשו כן במהלך חודש מרץ 2013, ובשל תקלה בלשכתי לא ניתן פסק הדין עד היום, ועל כך אני מצרה ומתנצלת בפני הצדדים. 1. בין הצדדים הסכם לאספקת מקרר שמחירו 2,940 ₪, אשר נרכש בחנותה של הנתבעת 2 מאת הנתבעת 1 ביום 22.4.2012. המדובר היה במקרר שנרכש במסגרת מבצע להחלפת מקררים ישנים למקררים חסכוניים בחשמל ובאמצעות מכרז של משרד התשתיות לעניין זה (להלן: "המכרז"). הנתבעת 1 הייתה אחת מהחברות אשר זכו במכרז הנ"ל. עפ"י טענת התובע, המקרר סופק לו באיחור ניכר ורק ביום 26.7.2012, ועל כן ולאור נזקים שהוא מתאר בכתב תביעתו ותיאר במהלך הדיון בע"פ ביקש פיצוי בסך 2,000 ₪ מאת הנתבעות. 2. במהלך הדיון הוסכם בין הצדדים כי יש למחוק את הנתבעת 2 מכתב התביעה, מאחר ואספקת המקרר לא הייתה באחריותה והדבר הוסכם גם על הנתבעת 1, אשר נטלה אחריות לצורך העניין על הנזקים הלכאוריים הנטענים. במהלך הדיון אף ניתנה החלטה כאמור, אלא שפרוטוקול הדיון הינו חסר כאמור, ועל כן אין לי אלא להורות על מחיקתה של הנתבעת 2 מכתב התביעה בשנית, וללא הוצאות, הכל כפי שהוסכם במהלך הדיון. 3. התובע טוען בכתב תביעתו, במהלך הדיון בפניי ובמסמך שהגיש במסגרת השלמת הטיעונים, כי המקרר סופק לו באיחור ניכר, כי רק ביום 25.7.2012 תואם איתו מועד אספקה למחרת - 26.7.2012 בין השעות 09:00-16:00. בפועל באותו היום בסמוך לשעה 17:00, הודיעו כי יגיעו בתוך 40 דקות והנחו את התובע ואשתו לפנות את המקרר הישן שהיה בשימוש באותה עת, שכן עפ"י תנאי המכרז המובילים היו אמורים לפנות את המקרר הישן לגריטה. בפועל הגיעו המובילים רק בשעה 19:40 והמקרר החדש הופעל רק בשעה 20:00. כתוצאה, פרט להשחתת הזמן, עפ"י הטענה, מוצרי מזון רבים הושלכו לאשפה לאחר שהתקלקלו. בנסיבות אלה, מבקש התובע סך של 2,000 ₪, בין היתר בשל אובדן זמן, בגין מזון שהושלך- 600 ₪, אבדן הכנסה שלו בגין עבודה שהחמיץ בסך 800 ₪ ואומדן לשיחות טלפון שניהל עם נציגי הנתבעת 2 בסך של 150 ₪. 4. יובהר כי במסמך שהגיש התובע במסגרת השלמת טיעוניו, הבהיר כי הגיש את תביעתו בעיקר בשל תחושת עלבון וחוסר אונים אל מול התנהגותם של המובילים אשר ביצעו את ההובלה בשם הנתבעת 2. עוד הוסיף כי המובילים דרשו תשר עבור ההובלה ומאחר והתובע סירב הם הרימו את קולם, התנהגותם גבלה בהשתוללות והם סירבו להתקין את ברגי כיוון הגובה של המקרר אותו הרכיבו ולפנות את האריזה והסתלקו מן המקום. 5. הנתבעת טוענת כי לאור שווי העסקה, תביעתו של התובע מוגזמת, כי הוצעו לתובע מס' הצעות בניסיון להימנע מדיון משפטי, הצעות אותן דחה התובע. עוד הסבירה הנתבעת כי עפ"י תנאי המכרז היה עליה למכור כ- 30,000 מקררים בתוך תקופה של כ-18 חודשים, אך כמות זו נמכרה בתוך תקופה של שבועיים, ומכאן נבעו האיחורים באספקה ללקוחות השונים. יובהר כי הנתבעת 2 איננה מכחישה כי חל עיכוב ניכר באספקת המקרר, איננה מבקשת להסיר מעל עצמה אחריות כלשהי לעניין זה, ועיקר המחלוקת בין הצדדים היא על הפיצוי הראוי בנסיבות העניין. עוד הכחישה הנתבעת את נזקי התובע המפורטים בכתב התביעה ובעיקר את הצורך לזרוק מזון שהתקלקל בטווח של כשעתיים עפ"י הטענה. 6. ראשית יש לציין כי הסיבות לעיכוב באספקת המקרר אינן מעניינו של הלקוח, אשר בפניו התחייבה הנתבעת 2 לאספקה במועד מסוים. אמנם בין הצדדים מחלוקת לעניין מועד האספקה שהובטח, יחד עם זאת אין מחלוקת כי חל עיכוב ניכר באספקת המקרר עפ"י המובטח. בנסיבות אלה, חבה הנתבעת 2 לתובע בגין הפרת ההסכם בהתייחס למועד האספקה, ולאור מכלול הנסיבות אינני מוצאת צורך להגיע להכרעה עובדתית האם הובטח לתובע מועד אספקה של 30 ימים כטענתו, או של חודש וחצי כטענת הנתבעת. 7. באשר לסכום התביעה, לא שוכנעתי כי בנסיבות העניין ולאור העובדה כי מדובר בעסקה ששוויה 2,940 ₪ יש לפסוק פיצוי בסך 2,000 ₪ לתובע. התובע לא הוכיח הפסד השתכרות במסמך כלשהו, על אף שיכול היה לעשות כן במהלך הדיון, ולא פירט את המוצרים שהתקלקלו עפ"י טענתו כתוצאה מהמתנה למובילים או נזק ישיר אחר כמו שיחות טלפון שנאלץ לבצע. יחד עם זאת, ברור כי נגרמו לתובע הוצאות ועגמת נפש, בוודאי שהשחית את זמנו הן בהמתנה למובילים והן כתוצאה מהעיכוב במועד האספקה. על כן לא ניתן לפסוק לתובע את מלוא סכום התביעה, מה עוד שלא הצליח לבסס כל נזק ממשי או ישיר, פרט לעיכוב באספקה. בנסיבות אלה, ולאחר ששקלתי את העניין ואת סכום העסקה המקורית שבין הצדדים, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך 1,000 ₪. הפיצוי ישולם ע"י הנתבעת 1 בשיק שיישלח לכתובתו בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין בכתובתה. בנסיבות העניין, אינני עושה צו להוצאות. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 15 ימים לבית המשפט המחוזי . צרכנותמוצרי חשמל (הגנת הצרכן)קבלת מוצר באיחוראספקה