הסכם קיבוצי ניקיון

1. המבקשת הגישה בקשה לאישור תביעה כתובענה ייצוגית כנגד המשיבה מכח חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006 (להלן - "החוק"). עילות הבקשה עניינן אי הפרשה לקרן פנסיה ואי תשלום תוספת וותק, בסך כולל של 6,202,050 ₪, מתוכם 4,839,000 ₪ - בגין תגמולים מעסיק ו- 1,363,050 ₪ - בגין תוספת וותק. 2. המבקשת הועסקה בעבודות ניקיון אצל המשיבה במלון הולידיי אין באשקלון מיום 16.6.04 עד יום 25.12.11. 3. המשיבה - חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון באמצעות עובדיה בכל רחבי הארץ ובין היתר סיפקה שירותי ניקיון למלון הולידיי אין באשקלון שם הועסקה המבקשת. 4. ביום 13.2.12 הגישה המבקשת תביעה אישית כנגד המשיבה בגין אי תשלום זכויות סוציאליות שונות ובכלל זה אי מתן הודעה בכתב על תנאי העבודה, שעות נוספות, דמי חופשה, דמי הבראה, אי הפרשות לפנסיה, תוספת וותק, דמי חגים, אי תשלום דמי מחלה, פיצויי פיטורים ועוגמת נפש כאב וסבל. 5. יחד עם הגשת התביעה האישית הוגשה הבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית בעילות של אי הפרשות לקרן פנסיה בהתאם לצו ההרחבה בעניין הניקיון והתחזוקה ואי תשלום תוספת וותק. 6. ביום 13.2.12 קבעה השופטת אנגלברג כי המשיבה תגיש תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית עד ליום 15.3.12. ביום 14.3.12 הגישה המשיבה בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט ובקשה להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית. ביום 26.3.12 דחיתי את הבקשה להפקדת ערובה לאור תקנה 2(ו) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע - 2010. ביום 15.5.12 הגישה המשיבה בקשה נוספת להארכת מועד להגשת תשובה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית וביקשה ארכה של 30 יום וזאת בשל עומס רב המונח על שולחן בא כוחה. באותו יום, קבעה השופטת אנגלברג כי כתב התשובה לבקשה לאישור התובענה הייצוגית יוגש עד ליום 17.6.12 וכן קבעה כי לא תינתן ארכה נוספת. ביום 18.6.12 הגישה המשיבה בקשה לדחייה על הסף של הבקשה לאישור תביעה ייצוגית וזאת מהסיבה לטענתה כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר, באותה בקשה כתבו ב"כ המשיבה כי ככל שהטענה לא תתקבל מבוקשת ארכה של 14 יום בלבד. לאחר שהתקבלה תגובת המבקשת ולפיה צורף תצהיר לבקשה לאישור התובענה הייצוגית, קבעתי שאין מקום לדחות את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית על הסף ועל ב"כ המשיבה להגיש תגובתם לבקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית עד ליום 16.7.12 וקבעתי שלא תינתן ארכה נוספת. למרות ההחלטות, המשיבה לא הגישה תגובתה עד היום, המבקשת הגישה בקשה למתן החלטה לאשר את התובענה הייצוגית ולחייב את המשיבה בהוצאות לדוגמה. 7. המשיבה הגישה כתב הגנה בתביעה האישית, שם הכחישה את טענות התובעת, המשיבה טענה שלא חל עליה צו הרחבה כלשהוא מאחר והיא חברת ניקיון ולא חברת כח אדם (סעיף 12 לכתב ההגנה). אולם, כאמור, המשיבה לא הגישה תגובתה לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. 8. לאור התנהלות המשיבה והתעלמות מהחלטות בית הדין באשר למתן תגובה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית ניתן היה לאשר את הבקשה כפי שהוגשה. יחד עם זאת מאחר ומדובר בהחלטה בעלת השלכות רוחב משמעותיות החלטתי לבדוק על סמך הבקשה עצמה האם ניתן להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית. 9. חוק התובענות הייצוגיות הינו חוק מיוחד הקובע מנגנון ייחודי במשפט בכלל ובמשפט העבודה בפרט, הטיב לתאר זאת סגן הנשיאה, השופט אייל אברהמי:- "חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") מתווה מנגנון ייחודי להעצמת כוחו של הפרט שהינו חלק מקבוצה. דיני העבודה המסורתיים נוקטים במנגנון שונה שמטרתו להגביר את כוחו של העובד כחלק מקבוצת עובדים, במסגרת היחסים הקיבוציים. בבואנו לדון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית עלינו לשוות לנגד עינינו את יתרונותיו וחסרונותיו של מנגנון התובענה הייצוגית, תוך התייחסות להיבטים הייחודיים במערכת של יחסי עבודה." (תע"א (י-ם) 1262/09 תורג'מן - שחק אבטחה בע"מ ואח', סעיף 21 להחלטה מיום 16.11.11). לדיון בחוק התובענות הייצוגיות במשפט העבודה ר' בספרו של ד"ר יצחק לובוצקי, "סדר הדין ומשפט העבודה" (הוצאת ניצן, מהדורת 2011, פרק 2 עמ' 15-23). 10. בצד יתרונותיה של התובענה הייצוגית הכיר המחוקק גם בסכנות הטמונות בהליך, והציב תנאים בדרכם של תובעים המבקשים לברר תביעתם על ידי הגשת תובענה ייצוגית. בשלב בירור הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית על בית הדין לבחון אם התביעה עומדת בתנאים להגשת תובענה ייצוגית, כפי שנקבעו על ידי המחוקק במסגרת חוק תובענות ייצוגיות וכפי שפורשו בהלכה הפסוקה (ר' ע"ע 6540-10-10 יבגני גולוב- אלטרנטיבה שירותי אבטחה בע"מ, מיום 12.1.12 (להלן- עניין אלטרנטיבה). עוד נקבע על ידי סגן הנשיאה, השופט אייל אברהמי בפרשת תורג'מן, כי אין להתעלם מהחסרונות הקיימים בשימוש בכלי זה היוצר "מעשה בית דין" כלפי כל קבוצת התובעים המוגדרת על ידי התובע הייצוגי, באופן שהפרט עשוי לאבד זכותו לתבוע מבלי שידע כלל על קיומה של תובענה ייצוגית. חסרון נוסף עשוי להיות ייצוג לקוי על ידי התובע הייצוגי. הן בחקיקה והן בהלכה הפסוקה גובשו כלים מתאימים כדי להתמודד עם חסרונות אלו. 11. לפני אישור הבקשה יש לבדוק האם המבקשת עומדת בתנאים שנקבעו בחוק ובפסיקה:- סעיף 3(א) לחוק קובע כי "לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה או בעניין שנקבע בהוראות חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית..." סעיף 4 לחוק מגדיר מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כדלקמן- ..."אדם שיש לו עילה בתביעה או בעניין כאמור בסעיף 3(א), המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם- בשם אותה קבוצה". סעיף 8 (א) לחוק מונה שיקולים מצטברים אשר על בית המשפט לשקול טרם אישור התובענה הייצוגית, כמפורט להלן - "בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית , אם מצא שהתקיימו כל אלה- (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפת לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו לטובת הקבוצה; (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין; (3) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת. (4) קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב". 12. האם תביעת המבקשת כלולה בתוספת השניה לחוק? התוספת השנייה לחוק (להלן - התוספת) קובעת את רשימת העילות בגינן ניתן לאשר תובענה כתובענה ייצוגית . סעיף 10 לתוספת, הרלוונטי לענייננו, קובע בין היתר כי ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתובענות מסוימות אשר לבית דין זה סמכות ייחודית לדון בהן לפי סעיף 24(א)(1) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט- 1969 ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות סעיפים 16, 17 ו 20 לחוק הגנת השכר התשי"ח - 1958. סעיף 10(3) לתוספת מסייג את הכלל לעיל באופן הבא:- "תביעה - למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי; "הסכם קיבוצי"- הסכם קיבוצי לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957, או הסדר קיבוצי בכתב". 13. הסעדים הנזכרים בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית הינם בגדר סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה מכח סעיף 24(א)(1) לחוק. לפיכך, ניתן להגיש בגין הסעדים הנתבעים בקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. 14. המשיבה לא הגישה התייחסותה לבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית, אולם בכתב הגנתה טענה כי לא חל עליה צו הרחבה. המבקשת טוענת כי חל על הצדדים צו ההרחבה בענף מפעלי הניקיון והתחזוקה מיום 19.9.79 אשר קובע כי הוראות ההסכם יחולו על כל העובדים בניקיון ומעבידיהם בישראל במפעלי ניקיון. בפרק י' בצו ההרחבה נכתב בנוגע לתוספת וותק: "(1) החל מהשנה השניה לעבודתו אצל המעסיק תשולם לעובד תוספת וותק, בשעורים כלהלן ליום ולחודש: בל"י לחודש בל"י ליום 5 שנים ראשונות 57.20 2.20 10 שנים נוספות 72.02 2.77 5 שנים נוספות 57.20 2.29 (2) העובדים אצל הקבלן, שהועברו מקבלן קודם במקום עבודה זה זכאים לתוספת וותק ולכל שאר הזכויות הנובעות מוותק, חופשה והבראה - לפי שנות עבודתם במקום אצל הקבלנים הקודמים, להוציא פצויים..." בנוגע להפרשות הפנסיוניות נכתב בפרק יב' לצו ההרחבה:- "לשם הבטחת התנאים הסוציאליים המקובלים, על המעסיק לשלם מידי חודש בחודשו ל"מבטחים", או לקרן מוכרת אחרת - אחוזים מהשכר הכולל של העובד לפי הפירוט דלהלן: "דמי מחלה: 2.5% - תגמולים ופנסיה - 6% ו-8.3% - פיצויים. כל הכספים הנ"ל יועברו מידי חודש בחודשו לסניף "מבטחים" במקום העבודה, או לקרן מוכרת אחרת, עם העתק להסתדרות על פי דרישתה." המשיבה בכתב הגנתה לא הסבירה מדוע צו הרחבה לא חל עליה אך לאור העובדה שאישרה כי המבקשת עסקה בעבודות ניקיון ועיסוק המשיבה הוא בעבודות ניקיון, והמשיבה לא טענה כי חל על הצדדים הסכם קיבוצי, אני סבור כי המבקשת הרימה את הנטל ולפיו צו ההרחבה בענף הניקיון חל על הצדדים. 15. לאור הקביעה כי על הצדדים חל צו ההרחבה יש לבדוק האם נסיבות העניין ותכלית חוק התובענות הייצוגיות מובילות לתוצאה כי יש לאשר את התובענה כתובענה ייצוגית. 16. המבקשת מבקשת בבקשתה להגיש תביעתה בשם 600 עובדים, המשיבה לא הגישה תשובתה ולאור זאת אני מקבל את טענת המבקשת בעניין מספר העובדים. לאור הנטען בבקשה שכאמור לא נסתר אני קובע שהתביעה כלולה בגדר סעיף 10(1) לתוספת מבלי שחל הסייג הנקוב בסעיף 10(3) לתוספת. 17. סעיף 4(א)(1) לחוק קובע, כי אדם שיש לו עילה בתביעה אישית כאמור בסעיף 3(א) המעוררת שאלה מהותית של עובדה ומשפט המשותפת לכלל החברים הנמנים בקבוצת בני אדם בשם אותה קבוצה, רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית. המבקשת ביקשה אישור התובענה הייצוגית בעילת אי הפרשה לפנסיה ואי מתן תוספת וותק וזאת על פי צו ההרחבה בענף הניקיון. 18. העילה המתייחסת לאי ביצוע הפרשות לפנסיה (רכיב תגמולים) מתבססת על סעיף י"ב לצו ההרחבה על פיו:- "לשם הבטחת התנאים הסוציאליים המקובלים, על המעסיק לשלם מידי חודש בחודשו ל"מבטחים", או לקרן מוכרת אחרת - אחוזים מהשכר הכולל של העובד לפי הפירוט דלהלן: "דמי מחלה: 2.5% - תגמולים ופנסיה - 6% ו-8.3% - פיצויים. כל הכספים הנ"ל יועברו מידי חודש בחודשו לסניף "מבטחים" במקום העבודה, או לקרן מוכרת אחרת, עם העתק להסתדרות על פי דרישתה." לטענת המבקשת המשיבה לא מלאה חבותה כלפיה וכלפי עובדים נוספים כעולה מתלושי השכר שהוגשו לתיק בתביעתה האישית. בעניין תוספת הוותק סעיף י' לצו ההרחבה קובע:- "(1) החל מהשנה השניה לעבודתו אצל המעסיק תשולם לעובד תוספת וותק, בשעורים כלהלן ליום ולחודש: בל"י לחודש בל"י ליום 5 שנים ראשונות 57.20 2.20 10 שנים נוספות 72.02 2.77 5 שנים נוספות 57.20 2.29 (2) העובדים אצל הקבלן, שהועברו מקבלן קודם במקום עבודה זה זכאים לתוספת וותק ולכל שאר הזכויות הנובעות מוותק, חופשה והבראה - לפי שנות עבודתם במקום אצל הקבלנים הקודמים, להוציא פצויים..." 19. סעיף י' לצו קובע כי "החל מהשנה השנייה לעבודתו אצל המעסיק, תשולם לעובד ת וספת ותק, בשיעורים שנקבעו בתעריפי השכר". הסכומים הקבועים בצו נקובים בלירות ישראליות ולא עודכנו עד כה. מדובר ברכיב הדורש חישוב על פי נתונים אישיים ביחס לכל תובע בהתאם לוותקו ולכן אני סבור שתובענה ייצוגית אינה הדרך הראויה לבירור עילה זו. לאור זאת, למרות העובדה שלא ניתנה התייחסות למשיבה, אני סבור שאין לאשר את התובענה הייצוגית המתייחסת לרכיב הוותק. 20. בפרשת וירון (ע"ע 629/07 וירון יגאל נ' תבל אבטחה ניקיון ושירותים בע"מ) נדון בהרחבה התנאי הנקוב בסעיף 8(1) לחוק, השופטת ורדה וירט ליבנה קבעה כי:- "די בכך שהיסוד המשותף מהווה מרכיב מהותי בהתדיינות... יש לפרש את השאלות העולות מן התובענה תוך זיקה להקשר התעסוקתי ולמצב שוק העבודה באותו ענף; לחוקיותן של הזכויות הנתבעות בכתב התביעה;לשאלה האם התעוררה מחלוקת אמיתית באשר לזכאותו של התובע המייצג לסעד המבוקש; ולכלל נסיבות העניין". כמו כן קבעה השופטת וירט ליבנה כי בנוגע לעילת התביעה שעניינה הפרת חובה לתשלום הפרשות פנסיוניות מכוח צו ההרחבה בענף השמירה - מתקיים התנאי הנקוב בסעיף 8(1) לחוק. בפרשת "אלטרנטיבה" קבעה השופטת סיגל דוידוב מוטולה כי העובדה ששיעורו היחסי של הסעד הנתבע הוא זהה וקבוע לכלל העובדים (6% משכרו היומי של עובד) והקלות היחסית שבה ניתן לערוך את חישובו של הסעד הכספי האישי לכל אחד מעובדי החברה, מטים את הכף לטובת אישורה של התובענה הייצוגית. השופטת דוידוב מוטולה הפנתה לפסיקה קודמת של בית הדין הארצי, הקביעות הללו מתאימות לסוגייה שלפנינו. 21. מאחר והמשיבה לא הסבירה מדוע צו ההרחבה לא חל עליה למרות העובדה שהעובדת עבדה בעבודות ניקיון נראה כי המבקשת עמדה בנטל להוכיח כי קמה עילת תביעה אישית טובה עבורה וקיים סיכוי סביר כי יש עילה כזאת לקבוצה. יש לזכור שמדובר בעובדי ניקיון וניתן להניח שלאור סכום התביעה חלק נכבד מהעובדים היו בוחרים לא להגיש תביעה למימוש זכויותיהם ולכן הבקשה עומדת בתנאי סעיף 8(2) לחוק. 22. ב"כ המבקשת פנה לפני הגשת הבקשה למשיבה ולב"כ והודיע כי הוא מעוניין לפתוח בהליך של תובענה ייצוגית ולכן גם בעניין זה המבקשת עומדת בתנאי שנקבע בפסיקה ולפיו ראוי כי טרם הגשת בקשה תהיה דרישה מוקדמת בכתב למעסיק. (ר' ע"ע (ארצי) 12842-07-10 עו"ד אסף אייל נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ (ניתן ביום 9.6.11). 23. באשר לניהול וייצוג החברה בדרך הולמת ובתום לב מאחר שב"כ המבקשת פנה לפני הגשת הבקשה למשיבה ולאור הבקשה כפי שנוסחה ומשלא נטען בפני אחרת, מצאתי כי באי כוח התובעת יכולים לנהל ולייצג את הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב. לאור כל האמור, אני מאשר את התביעה כתביעה ייצוגית בעילת אי הפרשה לפנסיה ודוחה את הבקשה ביחס לעילת אי תשלום תוספת הוותק. 24. סופו של דבר - התובענה הייצוגית מאושרת כדלקמן:- א. התובעת המייצגת תהיה גב' ולנטינה מוסייב. ב. הקבוצה תיוצג על ידי עו"ד בני עיון ועו"ד עמרי יוספי. ג. הקבוצה תכלול את עובדי חברת ח.ב.ר קלין שרותים בע"מ ח. ד. עילת התביעה בתובענה הייצוגית אי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה מכח צו ההרחבה. ה. הסעד הנתבע - פיצוי בשיעור הפרשות שאמורות היו להיות מועברות לקרן הפנסיה בשיעור 6% משכרו החודשי של כל אחד מהעובדים בתקופת עבודתו ובלבד שעבדו אצל המשיבה תקופה העולה על 6 חודשים. 25. התובעת המייצגת תגיש כתב תביעה מתוקן תוך 15 יום מהיום (ימי הפגרה יבואו במניין הימים), הנתבעת תגיש כתב הגנה תוך 45 ימים ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן. 26. בהתאם להוראת סעיף 14(ב) לחוק יודיע ב"כ המבקשת למנהל בתי המשפט על החלטת בית הדין, תוך 21 יום ממועד קבלת ההחלטה. 27. בהתאם להוראות סעיף 25(א)(1) לחוק, יפרסם ב"כ המבקשת הודעות לחברי הקבוצה. נוסח ההודעה יוגש לבית הדין עד ליום 2.9.12 וזאת לאחר קבלת אישור בית הדין לנוסח ההודעות בהתאם לסעיף 25(ד) לחוק. ההודעות תפורסמנה בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, בשני עיתונים יומיים. המשיבה תישא בהוצאות כנגד המצאת חשבונית מס על ידי ב"כ המבקשת. כמו כן ימסור ב"כ המבקשת את ההודעה ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה הראשי על יחסי העבודה - בהתאם לתקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות התש"ע - 2010. 28. המשיבה תישא בהוצאות ובשכ"ט ב"כ המבקשת בסך כולל של 10,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. 29. לעיוני ביום 28.8.12. חוזההסכם קיבוצי