1. שלוש המשיבות בערעור שבפנינו עבדו כסייעות לגננות בשירות המערערת, המועצה המקומית עילבון (להלן גם המועצה), לאורך תקופות שונות. המשיבות הגישו לבית הדין האזורי בנצרת שלוש תביעות נפרדות, אשר נדונו במאוחד, בהן תבעו מהמועצה תשלום הפרשי שכר ופיצויי הלנה בגינם בשל הפחתה בשיעורים שונים שביצעה המועצה בשיעור משרתן, על פי הטענה שלא כדין, וכתוצאה מכך בשכרן של המשיבות, כאשר על פי טענתן הן זכאיות לשכר עבור משרה מלאה. המועצה הגישה תביעה שכנגד להשבת כספים ששולמו לטענתה בטעות למשיבות, כאשר שולם להן לאורך חלק מתקופת עבודתן שכר עבור משרה בהיקף של 100% בעוד שעבדו בפועל, לטענת המועצה, בהיקף מקסימלי של 83% משרה. בית הדין האזורי (הנשיאה ורד שפר ונציגי הציבור מר גבעתי בן יוסף ומר דני מיבר; עב 1503/04, עב 2802/04, עב 2803/04) קיבל ברובן את תביעות המשיבות ודחה את התביעה שכנגד שהגישה המועצה. מכאן ערעורה של המועצה בפנינו. במסגרת הדיון בבית הדין האזורי, כמו גם בערעור, עולות שאלות עקרוניות בדבר פרשנות הסכמים קיבוציים בעניין שעות העבודה של סייעות לגננות ברשויות מקומיות והיקף משרתן. אשר על כן, התייצבו בערעור נציג מרכז השלטון המקומי בישראל, נציג המדינה, ונציג ההסתדרות אשר הגישו נייר עמדה מטעמם. להלן עיקר העובדות בנוגע למשך העסקת המשיבות ואחוזי המשרה שנקבעו להן, כפי שעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי: 2. המשיבה 1, גב' ג'רייב כמיליא: א. החלה לעבוד כעוזרת גננת בשירותה של המועצה מחודש פברואר 1983 בהיקף משרה של 83%. יום עבודתה החל בשעה 7:30 בבוקר והסתיים בשעה 14:00-14:30. ב. מחודש מאי 1996 עד חודש יולי 2000 עמד היקף משרתה על משרה מלאה ושכרה שולם בהתאם. ג. בחודש אוגוסט 2000 שולם לה שכר עבור משרה בהיקף של 91%. מחודש ספטמבר 2000 ואילך משתלם לה שכר עבור משרה בהיקף של 83%. 3. המשיבה 2, גב' זריק נבאל: א. החלה לעבוד כעוזרת גננת בשירותה של המועצה מיום 17.4.96. יום עבודתה החל בשעה 7:30 בבוקר והסתיים על פי טענתה בשעה 14:30 (המועצה טוענת כי היא סיימה לעבוד בשעה 14:00 ואף קודם לכן). ב. בתלוש השכר לחודש אפריל 1996 צוין כי היקף משרתה עומד על 42%. ג. מחודש מאי 1996 עד לחודש ינואר 1998 עמד היקף משרתה על משרה מלאה ושכרה שולם בהתאם. ד. מחודש פברואר 1998 עד לחודש יוני 1999 שולם לה שכר עבור משרה בהיקף של 83%. בחודש יולי 1999 שולם לה שכר עבור משרה בהיקף של 20%, ובחודש אוגוסט 1999 שולם לה שכר עבור 24% משרה. מחודש ספטמבר 1999 ואילך משתלם לה שכר עבור משרה בהיקף של 83%. 4. המשיבה 3, גב' אנטואנית חוראני: א. החלה לעבוד כעוזרת גננת בשירותה של המועצה מחודש ספטמבר 1994. ב. מתחילת עבודתה עד לחודש אפריל 1996, למעט בחודשים יולי ואוגוסט 1995, שולם לה שכר עבור משרה בהיקף של 83%. ג. מחודש מאי 1996 עד לחודש יולי 2000 עמד היקף משרתה על משרה מלאה ושכרה שולם בהתאם. ד. מחודש אוגוסט 2000 ואילך משתלם לה שכר עבור משרה בהיקף של 83%. 5. בית הדין האזורי נדרש להכריע במחלוקת בין הצדדים בשאלת זכאותן של המשיבות לשכר בהתאם להיקף משרתן. המשיבות טענו כי המועצה היתה מחויבת מכוח הסכם או דין לספק להן עבודה במשרה מלאה, או לשלם להן עבור עבודה במשרה מלאה. המועצה מנגד טענה כי שולם למשיבות שכר מעבר למה שהגיע להן ולכן יש לחייבן בהשבתו. כן עלו בבית הדין האזורי טענות בדבר התיישנות, עדכון דרגותיהן של המשיבות ושאלת פיצויי ההלנה. המסגרת הנורמטיבית: 6. למען הנוחות, לפני שאסקור את הכרעתו של בית הדין האזורי, אביא כאן את המסגרת הנורמטיבית הרלוונטית להכרעתנו, ואת ההסכמים החלים במערכת היחסים בין הצדדים: א. הודעה בענייני עובדים מס' 521/91 (מיום 27.8.91), אשר נחתמה בין מרכז השלטון המקומי לבין מרכז הסתדרות הפקידים (כמו גם שאר ההודעות בענייני עובדים שיוזכרו להלן) בשל מעבר הסייעות לגננות לשבוע עבודה בן חמישה ימים, והוסדרו בה שעות העבודה של הסייעות לגננות בגני הילדים, כדלקמן: "1.בימים א, ב, ד, ה מ-7:30-16:00. 2.בימים ביום ג' מ-7:30-15:30. 3.ברשויות המקומיות בהן עובדי המינהל מועסקים פחות מ-42.5 שעות שבועיות, תעבודנה העוזרות לגננות בהתאם לאותן שעות הנהוגות ברשות המקומית. 4.בגני ילדים שהעוזרת לגננת קונה כל יום את המצרכים לארוחת הבוקר - גמר העבודה הוא חצי שעה לפני שעת הסיום שנקבעו בסעיף א1-2 בחוזר זה. 5.עוזרת אם עובדת תעבוד כל יום מ-7:30 - 15:30. אם עוזרת כנ"ל הקונה מצרכים לארוחת בוקר - תסיים עבודתה בשעה 15:00". ב. הודעה זו עוגנה כלשונה בסעיפים 104.311, 104.312 ו-104.313 לחוקת העבודה החלה על יחסי העבודה בין הצדדים. ג. הודעה בענייני עובדים מס' 661/95, בה נאמר כי על הסייעות לגננות במגזר הערבי והדרוזי חלות ההוראות של הודעה מס' 521/91, והובהר כי אחוז המשרה של סייעת לגננת הינו 100% משרה (משרה מלאה). ד. ביום 3.3.99 נחתם בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה והסתדרות הפקידים לבין המעסיקים וביניהם מרכז השלטון המקומי הסכם קיבוצי הקרוי "הסכם קיבוצי לאישרור ולמניעת חריגות שכר ובדבר תוספת אחוזית-שיקלית" (להלן גם הסכם חריגות השכר). ה. הודעה בענייני עובדים מס' 868/99 (מיום 1.7.99) אשר פורסמה לאחר מתן ההחלטה בדבר הפעלת יום חינוך ארוך (להלן גם יוח"א) החל משנת הלימודים תשנ"ט במספר רשויות מקומיות, ועוגנו בה הסכמות בדבר מתכונת העבודה של סייעות לגננות בגני הילדים בהם מופעל יוח"א. בהודעה מופיעה הגדרת יוח"א בזו הלשון: "יום חינוך ארוך - משמעותו הארכת יום העבודה לסייעות לגננות מעבר לנהוג ערב החתימה על הסכם זה, ב-4 ימים בשבוע (ימים ראשון, שני רביעי וחמישי) ולא יותר מאשר עד 2 שעות בכל יום ולא יאוחר מאשר השעה 15:30". כן נקבע בהודעה כי סייעת לגננת שבגנה יופעל יוח"א תועסק במסגרת זו בימי הארכת הלימודים במסגרת יוח"א ותקבל תוספת שכר שקלית קבועה בשל כך. בהודעה נקבע שיעור התוספת השקלית לרבות שיעור יחסי בהתאם למספר ימי העבודה בשבוע. ו. הודעה בענייני עובדים מס' 864/99 מיום 26.10.99 בה הובהרה הסיפה להגדרת "יום חינוך ארוך" בהודעה מס' 868/99, וצוין כי הכוונה בהגדרה היא כי "עבודת הכנת הגן למחרת באותם גני הילדים בהם מופעל יום חינוך ארוך תחל בשעה 15:30 או עם סיום הלימודים, המועד המוקדם מבין השניים". כן צוין בהודעה כך: "האמור בהבהרה זו אין בו כדי להשפיע, להשליך או לשנות את מתכונת עבודת הסייעות לגננות בגני הילדים בהם לא מופעל יום חינוך ארוך, וסיום העבודה בהם יהא כמתכונת שהיתה נהוגה עד היום". ז. הודעה בענייני עובדים מס' 959/01 מיום 10.10.01, שפורסמה לאחר ניהול משא ומתן בין הסתדרות הפקידים ומרכז השלטון המקומי ועקב חילוקי דעות שנתגלעו בנוגע ליישום הודעה מס' 868/99 ושיבושים ומחלוקות בנוגע להפעלת יוח"א במספר רשויות מקומיות, וסוכם בה כי על הסייעות חלה החובה לעבוד את מלוא שעות העבודה הנדרשות על ידי הרשות המקומית המפעילה את יום החינוך הארוך. כן סוכם בהודעה, בין היתר כך: "למען הסר ספק מובהר בזאת שעל הרשויות המקומיות להתאים את סידור העבודה לסייעות המועסקות ביוח"א כך שסך כל שעות העבודה השבועיות בפועל לא יעלו על משרה מלאה, סך כל שעות העבודה היומית לא יעלו בכל מקרה על שמונה וחצי, כאשר קיצור השעות הנהוגות לגבי 'אם עובדת' ו'אם מניקה' יילקחו בחשבון". ח. הודעה בענייני עובדים מס' 1026/03 מיום 24.9.03, בה הגיעו הצדדים להסכמות באשר להפעלת הסייעות לגננות בגני הילדים בהם מופעל יוח"א, ונקבע בה בין היתר כך: "3.עובדת שהתקבלה לעבודה ברשות מקומית כסייעת לגננת מחודשים אוגוסט 1998 ואילך וכן עובדת שתתקבל לעבודה ברשות מקומית כסייעת לגננת, תהיה חייבת לעבוד כסייעת על פי הקבוע בהודעות בענייני עובדים (הודעות מס' 868/99 ו-959/01 - ו.ו.ל). 4. א. עובדת שהתחילה לעבוד ברשות המקומית כסייעת לגננת לפני חודש אוגוסט 1998 תהיה זכאית שלא לעבוד במתכונת הקבועה בהודעות בענייני עובדים ובמקרה שתחליט כך, עליה למסור הודעה בכתב לרשות המקומית לא יאוחר מה-30 ביוני כל שנה... 5. הודיעה העובדת כי היא לא מעוניינת לעבוד במתכונת הקבועה בהודעות בענייני עובדים, תהא פטורה מביצוע עבודות הניקיון והכנת הגן ליום המחרת ויהיה עליה לעבוד כסייעת לילדים עד לשעה 14:30 ותהיה זכאית לקבלת שכר ותנאי עבודה כפי שהיתה זכאית להם ערב הסכם זה. 6. עובדת שלא תעבוד במתכונת הקבועה בהודעה בענייני עובדים לא תהיה זכאית לתוספת השקלית הקבועה בהודעות בענייני עובדים (תוספת יוח"א) ולדרגה הקבועה בהודעה". פסק דינו של בית הדין האזורי: 7. בית הדין האזורי, על פי פרשנותו להודעות בענייני עובדים ובעיקר סעיף 5 להודעה מס' 1026/03, קיבל את טענת המשיבות לפיה משרתה של סייעת לגננת הונהגה עד השעה 14:30, ובעד עבודה בשעות אלה היא זכאית לשכר עבור משרה בהיקף של 100%. בית הדין האזורי עמד על סתירה לכאורה שהתגלתה בין שעות העבודה של הסייעות לגננות הקבועות בהודעה מס' 521/91 ובחוקת העבודה לבין הודעות מס' 868/99 ו-864/99. על פי הודעה מס' 521/91 וחוקת העבודה יום העבודה של סייעת לגננת במשך ארבעה ימים בשבוע הוא עד השעה 16:00 (או לפחות עד השעה 15:00 במקרה של סייעת לגננת שהיא אם לילדים ורוכשת מצרכים לארוחת הבוקר). בהודעות מס' 868/99 ו-864/99 נקבע כי יום עבודתה של סייעת לגננת בגן בו מופעל יוח"א יוארך (באותם ארבעה ימים בשבוע) לא יותר מאשר עד שעתיים בכל יום, כאשר שעת סיום הטיפול הילדים ותחילת ההכנות ליום המחרת לא תתאחר מהשעה 15:30. מכאן, מצא בית הדין האזורי סתירה, הואיל ונובע מכך שסייעת לגננת תצטרך לעבוד, במתכונת יוח"א, עד השעה 18:00 (משום שיום עבודתה, טרם החלת יוח"א, מסתיים בשעה 16:00). תוצאה זו אינה הגיונית לשיטתו של בית הדין האזורי, הואיל ועל פי חוקת העבודה שעות העבודה של עובדי המינהל ברשויות המקומיות הן 42.5 ש"ש. ליישוב הסתירה פנה בית הדין האזורי לסעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957. כן מציין בית הדין האזורי את סעיף 104.834 לחוקת העבודה הקובע כי סיום העבודה בגנים בהם לא מופעל יוח"א יהא "כמתכונת אשר נהוגה עד היום". מכאן, הגיע בית הדין האזורי למסקנה הבאה, כלשונו: "השילוב בין ההוראה לעניין הסייעות שהתקבלו לעבודתן לפני אוגוסט 98' ולגביהן נקבע מועד סיום העבודה בשעה 14:30 (הכוונה להוראה המופיעה בסעיף 5 להודעה מס' 1026/03 - ו.ו.ל), ובין הלשון המכוונת למתכונת 'נהוגה', בבחינת נוהג, ולא בבחינת הוראה בהסדר קיבוצי המיושמת הלכה למעשה, מצביע לדעתנו על המסקנה המיטיבה עם הסייעות לגננות ולפיה היקף משרתן הוא משרה מלאה (100%) ושעות עבודתן בפועל הוא בין השעות 7:30 ל-14:30". כן מתבסס בית הדין האזורי על פסק דין שניתן בבית הדין האזורי בבאר שבע בס"ק 1006/06 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מועצה מקומית ערערה שבנגב (לא פורסם, ניתן ביום 10.8.2006). על כן, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי ההודעות לענייני עובדים העוסקות במתכונת העבודה ביוח"א בגני הילדים נתנו גושפנקא לכך ששרר נוהג בכל הגנים לפיו יום העבודה של הסייעות לגננות מסתיים בשעה 14:30. עד כאן הכרעתו העקרונית של בית הדין האזורי. 8. בעניינן של המשיבות, ציין בית הדין האזורי כי לא הוצהר בפניו כי במועצה הונהג יוח"א, ולכן קיבל את טענת המשיבות כי הן זכאיות לקבל שכר עבור משרה מלאה ליום עבודה המסתיים בשעה 14:30. בית הדין האזורי מצא כי ככל שהמשיבות עבדו בפועל עד השעה 14:30, והמועצה נתנה להן שכר עבור היקף משרות קטן מ-100%, היה הדבר שלא כדין, ועליה להשיב להן את ההפרש. במקביל, דחה בית הדין האזורי את התביעה שכנגד שהגישה המועצה. בית הדין האזורי סקר את דו"חות הנוכחות הממוחשבים של המשיבות, וקבע כי לכאורה לא הוכח כי המשיבות עבדו כל יום עד השעה 14:30, אך לא הוכח קיומה של זיקה בין שעות העבודה בפועל ובין תלושי השכר (המועצה לא הוכיחה כי בחודשים בהם עבדו המשיבות פחות שעות חלה הפחתה בשכרן). על פי חוקת העבודה מתכונת העבודה היא עד לשעה 14:30, והיא מקנה לסייעות לגננות את הזכות לקבל שכר עבור משרה מלאה. במקביל, נדחתה תביעת המשיבות לתשלום בגין עיכוב דרגות המגיעות להן, לטענתן. בית הדין האזורי בחן בפירוט את העסקתן של המשיבות ושכרן, ופסק כי על המועצה לשלם למשיבות את הסכומים הבאים: 23,188 ₪ למשיבה 1, גב' ג'רייב; 27,884 ₪ למשיבה 2, גב' זריק; ו-15,554 ₪ למשיבה 3, גב' חוראני. בית הדין האזורי העמיד את פיצויי ההלנה על הפרשי הצמדה וריבית מדי חודש בחודשו החל ב-1 בחודש שלאחר החודש שבו נוצר החוב. כן פסק בית הדין האזורי כי המועצה תשלם לכל אחת מהמשיבות הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ. מכאן הערעור שבפנינו, אליו התייצבו גם, כאמור, מרכז השלטון המקומי והמדינה. 9. בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה על ידי בית הדין האזורי. לאחר הגשת הערעור הגישה המועצה לבית דין זה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית הדין האזורי (בש"א 730/07), בין היתר מהטעם כי עסקינן בפסק דין בעל היבט הצהרתי ויש לו השלכות רוחב על העסקתן של כל הסייעות לגננות ברשויות המקומיות במגזר הערבי והדרוזי. הבקשה התקבלה בחלקה, בהחלטה מיום 26.11.07, כך שעוכב ביצוע 25% מן הסכום שנפסק. את היתר, 75% מהסכום שנפסק, חויבה המועצה לשלם למשיבות. עיקר טענות הצדדים בערעור: 10. המועצה טוענת בפנינו את הטענות הבאות: א. המשיבות עבדו בפועל לא יאוחר מהשעה 14:30, בהיקף משרה מקסימלי של 83%, והתשלום עבור 100% משרה בוצע בטעות ובניגוד לכל דין. לא התקבלה שום החלטה רשמית או חוקית על ידי המועצה להעלות את משרתן של המשיבות למשרה מלאה. המשיבות סירבו לעבוד שעות מלאות כדרישת החוק כדי שתקבלנה גמול בעד משרה מלאה. ב. המשיבות לא הוכיחו כי היה קיים נוהג בכל הגנים לפיו יום עבודה של סייעות לגננות מסתיים בשעה 14:30, הטענה הזו לא נטענה כלל בבית הדין האזורי. ג. המשיבות צריכות לעבוד בשעות עבודה בהתאם להודעה מס' 521/91. המועצה לא החילה יוח"א בגני הילדים בתחומה, וההודעות העוסקות ביוח"א אינן חלות עליה. קביעת בית הדין לפיה הנוהג ששרר בכל הגנים היה שהסייעות עובדות עד 14:30 ומקבלות שכר על פי היקף משרה של 100% לא הוכחה. ד. הטענה לפיה ההסכם ליישום סעיף 29 לחוק יסודות התקציב הפשיר את כל ההסכמים המקומיים והחריגים בשכר שלא קיבלו אישור הממונה על השכר באוצר שנחתמו לפני 31.8.98 - לא הוכחה. המשיבות לא הוכיחו כי הסכם החריגות בשכר חל עליהן. ה. המועצה מבקשת לבטל את החיובים שנפסקו לחובתה בבית הדין האזורי ומלינה על דחיית התביעה שכנגד שהגישה נגד המשיבות. 11. המשיבות, מנגד, תומכות בפסק דינו של בית הדין האזורי על נימוקיו במלואם. 12. הסתדרות העובדים הכללית החדשה הגישה ניר עמדה מטעמה, בו היא תומכת בתוצאות פסק דינו של בית הדין האזורי אך לא ביקשה להתייצב לדיון. כן הוסיפה כי יש להפנות את המחלוקת בין הצדדים להליך יישוב חילוקי דעות על פי פרק י"ז לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות. 13. מרכז השלטון המקומי בישראל, בנייר העמדה שהגיש, טוען בפנינו את הטענות הבאות: א. הפעלת יוח"א בגני הילדים, מאופיינת בכך ששעות הפעילות בגן הילדים מוארכות משעה 13:00 לשעה 15:00 ואך 15:30, ופעילות הכנת הגן ליום המחרת תחל בשעה מאוחרת יותר. ב. בית הדין האזורי התעלם מכך שהודעה מס' 864/99 נחתמה לאחר מועד חתימת הסכם חריגות השכר. סעיף קטן ב' בהודעה מס' 864/99 נועד לשמר את "צילום תמונת המצב" כמוסכם בהסכם חריגות השכר, ואין בו כדי להקנות זכות מעבר לכך. הסכם חריגות השכר אינו מקנה לעובד זכות לתשלום הנובע בטעות של הרשות המקומית. גם אם אין מדובר בטעות של המועצה, במועד הקובע בהסכם חריגות השכר המשיבה 2 קיבלה שכר עבור 83% משרה והמשיבה 3 כבר לא עבדה במועצה, ולכן היה מקום לדחות את תביעותיהן. 14. המדינה גם היא טוענת כי קביעותיו של בית הדין האזורי היו מוטעות. להלן עיקר טענותיה, המפורטות בנייר העמדה שהגישה, לאחר שאושרה בקשתה להתייצב בהליך: א. קביעות בית הדין האזורי מנוגדות לאמור בחוקת העבודה, בהודעות מס' 959/01 ו-1026/03, ובהסכם חריגות השכר. כמו כן, בהיעדר אישור הממונה על השכר, קביעות אלה מנוגדות להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. ב. הפתרון לסתירה לכאורה, אליו הגיע בית הדין האזורי, היה מוטעה. משמעותה של הודעה 868/99 היא כי בגנים בהם מופעל יוח"א יחול שינוי בחלוקה הפנימית של יום העבודה של הסייעת ושינוי זה, בשל תוספת המאמץ שבו, יזכה את הסייעת בתוספת שקלית. יום העבודה של הסייעת מחולק לזמן בו הסייעת מטפלת בילדים ולזמן בו מבצעת הסייעת מטלות עזר (כגון נקיון הגן, קניית מצרכים, הכנת חומרים ליום שלמחרת, וכו'). השינוי בחלוקה הפנימית התבטא בכך שמשך הטיפול הישיר בילדים הוארך בעוד שעתיים לכל היותר בכל יום למשך ארבעה ימים בשבוע, והזמן אשר היתה הסייעת רשאית להקדיש לביצוע מטלות העזר הצטמצם באותם ימים משעתיים וחצי לחצי שעה לכל הפחות (זאת לאחר שהתברר כי הסייעת מספיקה להשלים את מטלות העזר עוד בטרם השעה שנקבעה לסיום יום עבודתה על פי חוקת העבודה). הודעה מס' 864/99 מחזקת את הפרשנות האמורה. לפני הנהגת יוח"א הסייעות השלימו על פי רוב את מטלות העזר בשעה מוקדמת ועזבו את הגן עם השלמת המטלות בשעה 14:30. נוהג זה הוליד הסדרי תשלום מגוונים, לרבות תשלום בעד משרה מלאה ותשלום בעד 83% משרה. סייעות שסירבו להאריך את משך עבודתן על פי יוח"א היו צפויות לקיצוץ בשכרן, ובשנים הראשונות להפעלת יוח"א היו רשויות מקומיות שאכן ביצעו קיצוץ כאמור. ג. משמעות האמור בהודעה מס' 1026/03 הוא שלסייעת ותיקה (שהחלה לעבוד לפני חודש אוגוסט 1998) ניתנה אפשרות, באופן חריג, לא לעבוד במתכונת יוח"א אלא במתכונת מיוחדת לפיה היא תהיה פטורה ממטלות העזר ובתמורה היא מתחייבת לעבוד בטיפול בילדים עד השעה 14:30 בלי לקבל תגמול נוסף כלשהו. תנאי שכרה של סייעת ותיקה שתבחר לעבוד במתכונת המיוחדת יישמרו כפי שהיו ערב חתימת ההודעה. ההודעה לא מכשירה חריגה משכרה אם היתה קודם לכן - קיבוע שכר חורג הינה סמכות הנתונה לממונה על השכר בלבד בהתאם לחוק ולהסכם חריגות השכר. ד. בהודעה מס' 1026/03 הרשות המקומית הוסמכה להמשיך ולשלם לסייעות הותיקות שבחרו לעבוד במתכונת מיוחדת כאמור לעיל שכר בגובה משרה מלאה עבור 35 ש"ש בלי שזה ייחשב לחריגת שכר. אולם, בהיעדר אישורו של הממונה על השכר להודעה הזו יש לקרוא לתוכה את הוראות הסכם חריגות השכר. ההוראה הזו לא מעניקה לסייעות יותר ממה שקיבלו בעבר. ה. לסיכום, אין סתירה בין הודעות מס' 868/99 ו-864/99 לבין סעיף 27 לחוקת העבודה. קביעת ביה"ד לפיה משרה מלאה של סייעת בגן בו לא מופעל יוח"א היא 35 ש"ש בלבד עומדת בסתירה לסעיף 29 לחוק יסודות התקציב. אם יקבע כי לא הופעל יוח"א אצל המועצה, התשובה לשאלה בדבר זכאותן של המשיבות להפרשי שכר תיגזר מתוצאות הבדיקה הפרטנית של השכר ששולם לכל אחת מהן עד ליום 31.8.98, המועד הקובע לפי הסכם 3/99. אם הופעל יוח"א אצל המועצה והמשיבות עבדו במתכונת מיוחדת לפי הודעה 1026/03, קביעות בית הדין בטלות. סייעת "רגילה" שעבדה בפועל 35 ש"ש תהיה זכאית לשכר בגובה 83% משרה בלבד, אלא אם כן בבדיקה פרטנית יתברר כי במועד הקובע כהגדרתו בהסכם חריגות השכר שולם לה שכר בגובה העולה על 83% משרה, כל זאת בכפוף לתקרת ה"שכר הגבוה" הקבועה בהסכם. דיון והכרעה: 15. לאחר שנתנו דעתנו למכלול טענות הצדדים לערעור והצדדים שהתייצבו לערעור, לתשתית העובדתית שנפרשה בבית הדין האזורי ובפנינו ולפסק דינו של בית הדין האזורי, הגענו לכלל החלטה כי דין ערעורה של המועצה להתקבל כך שאין לקבל את טענת המשיבות כי הן זכאיות לשכר עבור משרה מלאה כאשר בפועל עבדו פחות ממשרה מלאה. 16. בית הדין האזורי, כאמור לעיל, מצא כי קיימת סתירה בין ההוראות המופיעות בהודעה מס' 521/91 ובחוקת העבודה לבין האמור בהודעות מס' 868/99 ו-864/99, ויישב אותה על ידי הוראות סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים, ומכאן הגיע למסקנה כי המשיבות היו זכאיות לשכר עבור משרה בהיקף של 100% על עבודה עד השעה 14:30. אולם, לאור ניתוח ההסכמים החלים על הצדדים, ומעיון בטענות הצדדים, ובעיקר באמור בנייר העמדה מטעם המדינה, נחה דעתנו כי המסקנה העולה מהדברים אינה מתיישבת עם מסקנתו העקרונית של בית הדין האזורי. אין אלא להצר על כך שהמדינה, יחד עם מרכז השלטון המקומי בישראל, לא היו צד להליך בבית הדין האזורי, וכתוצאה מכך לא עמד בפני בית הדין האזורי ההסבר המפורט לשינוי במתכונת ההעסקה של הסייעות לגננות ברשויות המקומיות שעברו להפעלת יוח"א בגני הילדים. כן עולה מפסק דינו של בית הדין האזורי כי הוא לא נתן את הדעת לתחולתו של הסכם חריגות השכר על ההודעות בענייני עובדים שנחתמו בין הסתדרות הפקידים לבין מרכז השלטון המקומי. 17. מטענות הצדדים ומפסק דינו של בית הדין האזורי עולה כי במועצה לא הופעל יוח"א. על כן, כדי להכריע במחלוקת בין המשיבות למועצה, עלינו לבחון, על פי ההסכמים החלים על העסקת הסייעות, מהו היקף שעות העבודה המזכה את הסייעת בשכר עבור משרה מלאה, בגן בו לא מופעל יוח"א. ההוראה הבסיסית בעניין מסגרת השעות לסייעות לגננות מופיעה בהודעה מס' 521/91, המעוגנת בסעיפים 104.311 עד 104.313 לחוקת העבודה. על פי הודעה זו, סייעת "רגילה" (כזו שאינה קונה מצרכים ו/או אם עובדת) עובדת בימים א', ב', ד' ו-ה' בשעות 16:00-7:30, וביום ג' בשעות 15:30-7:30. בהודעה מס' 661/95 הובהר כי הודעה מס' 521/91 חלה על סייעות במגזר הערבי והדרוזי, ואחוז משרתן, על פי שעות העבודה האמורות בהודעה, הינו 100% משרה. הבעייתיות התעוררה עם מעברן של חלק מהרשויות המקומיות למתכונת עבודה של יוח"א. מהמסמכים אשר הוצגו בפנינו עולה כי המעבר ליוח"א היה מלווה במחלוקות ובשיבושים, אשר הצריכו תיקונים והבהרות תוך כדי הפעלתו של התהליך, ובמסגרתם התפרסמו הודעות נוספות בנושא, לאחר קיומו של משא ומתן בין מרכז השלטון המקומי להסתדרות הפקידים. 18. יודגש כבר כאן, כי הודעות מס' 868/99, 864/99, 959/01 ו-1026/03, אשר באו לעולם בשל הפעלת יוח"א בגנים, אינן חלות ישירות על העסקתן של המשיבות, הואיל ובמועצה לא הופעל יוח"א. סבורים אנו, כי יש לנקוט במשנה זהירות בבואנו לקבוע מסמרות על דרך פרשנות האמור בהודעות הנ"ל לגבי מתכונת העסקת סייעות לגננות בגנים בהם לא מופעל יוח"א, ועל אחת כמה וכמה אין למהר ולתת גושפנקא להעסקה בהיקף משרה של 100% עבור שעות עבודה פחותות מאלה שקבועות בהודעה מס' 521/91 ובחוקת העבודה. בנסיבות העניין, סבורים אנו כי אין בהודעות העוסקות בהפעלת יוח"א בגנים כדי להכשיר "נוהג" לפיו סייעות לגננות זכאיות לשכר עבור משרה בהיקף של 100% בעד עבודה עד לשעה 14:30. יודגש בעניין זה האמור בהודעה מס' 864/99, אשר הבהיר את הגדרת "יום חינוך ארוך" בהודעה מס' 868/99, וצוין בה כי אין בהבהרה כדי להשפיע או לשנות את מתכונת עבודת הסייעות בגנים בהם לא מופעל יוח"א, וסיום העבודה בהם יוותר על פי המתכונת "שהיתה נהוגה עד היום". בית הדין האזורי סבור, כי הכוונה במתכונת ה"נהוגה" היא לנוהג ולא הוראה בהסדר קיבוצי המיושמת הלכה למעשה. אנו שוכנענו כי הכוונה במלים אלה היתה אכן למתכונת השעות האמורה בהודעה מס' 521/91 ובחוקת העבודה, ואין כל ראיה לכך שהכוונה היתה להכשיר נוהג לפיו סייעות אשר עובדות עד השעה 14:30 זכאיות לשכר עבור היקף משרה של 100%. 19. הבסיס השני לקביעתו של בית הדין האזורי הוא האמור בסעיף 5 להודעה מס' 1026/03. בעניין זה מסקנת בית הדין האזורי, לפיה הודעה זו מחזקת את ה"נוהג" לפיו יום העבודה של סייעות בגנים בהם לא מופעל יוח"א מסתיים בשעה 14:30, אינה מקובלת עלינו. יש לפרש את האמור בהודעה זו על פי הקשרה, והוא קביעת מתכונת עבודה לסייעות לגננות בגנים בהם מופעל יוח"א. סעיף 5 האמור עוסק בעובדת ותיקה (שהחלה לעבוד לפני חודש אוגוסט 1998), וקובע חריג עבורה אם היא הודיעה שאין היא מעוניינת לעבוד במתכונת של יוח"א. על פי החריג, עובדת כזו תהא פטורה מביצוע מטלות העזר ויהיה עליה לעבוד עד לשעה 14:30, ועבור מתכונת עבודה זו היא תהא זכאית לקבלת שכר ותנאי עבודה "כפי שהיתה זכאית להם ערב הסכם זה" בעניין זה מקבלים אנו את טענת ב"כ המדינה, לפיה אין באמור בהודעה זו כדי להעניק לסייעות ותיקות אשר אינן מעוניינות לעבוד במתכונת של יוח"א הטבות מעבר לאלה אשר היו זכאיות להן ערב פרסום ההודעה. הודעה זו עוסקת, כאמור, בעובדות ותיקות בגנים בהם מופעל יוח"א, ואין בה כדי לתת איזה שהוא הכשר או גושפנקא לנוהג לפיו סייעות לגננות בגנים בהם לא מופעל יוח"א, אשר עובדות עד השעה 14:30, זכאיות לשכר בהיקף משרה של 100%. 20. מכל האמור לעיל עולה, כי שעות העבודה המזכות את הסייעות לגננות בגנים בהם לא מופעל יוח"א בשכר עבור 100% משרה קבועות בהודעה מס' 521/91 ובסעיפים 104.311 עד 104.313 לחוקת העבודה, ולא נחה דעתנו כי הוכח קיומו של "נוהג" אשר קובע זכאות דומה עבור שעות עבודה פחותות. קביעתו של בית הדין האזורי בעניין נעוצה בסתירה לכאורה, שמצא בין האמור בהודעה 521/99 ובחוקת העבודה לבין הודעות מס' 868/99 ו-864/99. אולם, ההסבר לסתירה, כפי שמוצג בטענותיה של המדינה מקובל עלינו ואין אנו נזקקים במקרה זה להוראות סעיף 23 לחוק הסכמים קיבוציים על מנת ליישב את הסתירה האמורה. טענותיה של המדינה מתיישבות היטב, כאמור בנייר העמדה מטעמה, עם הודעה מס' 864/99 (בה נקבע כי העבודה במטלות העזר תחל בשעה 15:30 או עם סיום הלימודים, המועד המוקדם בין השניים, והושם בה דגש על מתכונת העבודה, להבדיל משעות העבודה) והודעה מס' 959/01. 21. כן טוענת המדינה, כי הודעה מס' 1026/03 נועדה להכשיר חריגות שכר שבוצעו לאורך שנים בשכרן של סייעות לגננות, זאת ללא אישורו של הממונה על השכר, כנדרש, ובניגוד להוראות הסכם חריגות השכר. טענה זו לא נטענה בבית הדין האזורי על ידי מי מן הצדדים ואין אנו נדרשים להכריע בה, הואיל ואין היא מצויה בגדר המחלוקת בין המועצה למשיבות. 22. מסקנתם של דברים עד כה - המשיבות אינן זכאיות לשכר בהיקף משרה של 100% עבור עבודה עד השעה 14:30, אלא זכאותן לשכר נגזרת משעות העבודה המופיעות בהודעה מס' 521/91 ובסעיפים 104.311 עד 104.313 לחוקת העבודה. ולהכרעתנו: 23. לאור מסקנתנו כי התשלום למשיבות עבור 100% משרה נעשה בטעות, ולכן שולמו להן סכומים ביתר הרי שיש לערוך את ההתחשבנות בהתאם ולשם כך התיק יוחזר לבית הדין האזורי על מנת שיערוך את החישובים המתאימים לגבי כל אחת ואחת מן המשיבות באופן פרטני כאשר הבסיס לחישוב הוא הודעה מס' 521/91 וסעיפים 104.311 עד 104.313 לחוקת העבודה. 24. סוף דבר: הערעור מתקבל כך שהתיק יוחזר לבית הדין האזורי כאמור בסעיף 22 לעיל. המשיבות ישאו ביחד בהוצאות ערעור זה בסך של 2,500 ₪, אשר ישולמו למועצה המקומית עילבון תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל. חוזהסייעות (גן ילדים)הסכם קיבוציגננות (גן ילדים)