רקע כללי 1. ראשיתו של הליך זה בבקשת צד בסכסוך קיבוצי מיום 27.10.06, שהגישה עיריית רמלה (להלן- העירייה), להורות לסייעות גני הילדים להמשיך ולעבוד במתכונת של יום חינוך ארוך משעה 13:30 ועד שעה 15:30 (להלן - מתכונת יוח"א) ולא לנטוש את גני הילדים החל מיום 29.10.06 בשעה 13:30. 2. בקשה זו באה בעקבות הודעת נציג הסתדרות המעו"ף (להלן - המשיבה) לעירייה, על כוונת הסייעות העובדות במתכונת יוח"א לסיים את עבודתן בשעה 13:30, במחאה על החלטת העירייה לבטל את התוספת בגובה 30 ₪ ליום המשתלמת לכל סייעת העובדת במתכונת יוח"א (להלן - תוספת יוח"א). 3. בית הדין נעתר לבקשת העירייה והורה לסייעות להמשיך ולעבוד במתכונת יוח"א עד לדיון שנקבע ליום 29.10.06 במעמד הצדדים. בדיון שהתקיים בפני הודיעו נציגי הסתדרות המעו"ף (להלן - המשיבה) כי יפעלו להכרזת סכסוך עבודה, וההליך הזמני נמחק. 4. הצדדים נותרו חלוקים ביניהם בשאלת חבות העירייה לשלם לסייעות תוספת יוח"א בתקופת הביניים של 20 הימים, הנמנית ממועד הגשת הבקשה לבית הדין ועד למועד ההכרזה על סכסוך העבודה. במחלוקת זו שנפלה בין הצדדים, נכריע להלן. הרקע לתוספת יוח"א 5. על רקע המשבר הכלכלי אליו נקלעה עיריית רמלה, ובמסגרת תכנית הבראה שיישומה החל בשנת 1999, נחתם ביום 23.1.02 הסכם קיבוצי בין העירייה לבין הסתדרות הפקידים, עובדי המינהל והשירותים, ההסתדרות במרחב השפלה (רמלה - לוד), וועד עובדי עיריית רמלה, שעיגן בכתב הבנות שעניינן "החזר ופיצוי בגין תנאי השכר שהוקפאו או קוצצו" במסגרת הליכי ההבראה לעובדי העירייה (להלן - ההסכם). 6. בהסכם הוסדרו, בין היתר, זכויות הסייעות לתוספת בגין העסקתן במתכונת יוח"א, ונקבע כי כל סייעת שתסכים להאריך את יום עבודתה מעבר לשעות העבודה הרגילות, ולעבוד במתכונת יוח"א תהיה זכאית לתוספת של 30 ₪ ליום (סעיף 4 להסכם, ע/3): "הסייעות אשר פועלות ביוח"א, יתווסף לשכרן סך של 30 ₪ ליום, עבור שעות העבודה הנוספות והמטלות הנוספות וזאת בנוסף להסכם אשר נחתם או ייחתם בין הסתדרות הפקידים לבין מרכז השלטון המקומי בנושא יוח"א. סכום זה ישולם על פי דיווח של מחלקת החינוך ויבוצע עבור ימי עבודה בפועל." 7. תוקפו של ההסכם, שלא נרשם ולא הועבר לעיונו של הממונה על השכר, נקבע עד ליום 31.12.03. אין מחלוקת כי ממועד החתימה על הסכם זה, בראשית שנת 2002, ועד לפרוץ הסכסוך הנוכחי בסוף חודש אוקטובר 2006, מילאה העירייה אחר הוראות סעיף 4 להסכם הקיבוצי ושילמה לסייעות העובדות במתכונת יוח"א תוספת יוח"א בסך 30 ₪ ליום. 8. כמו כן אין חולק כי המשיבה העלתה בעבר טענות כנגד העירייה על הפרת סעיפים אחרים בהסכם, ונציגיה אף פנו בשנת 2003 לבית הדין, והגישו בקשת צד בסכסוך קיבוצי לאכיפת ההסכם (ס"ק 15/03 הסתדרות הפקידים עובדי המנהל והשירותים נ' עיריית רמלה). מטעמים שונים ובכללם הליכי הבוררות שנתקיימו במסגרת תכנית ההבראה של העירייה, לא נידונה הבקשה לגופה במשך השנים 2003-2004. 9. בשלהי שנת 2005 נידונה לבסוף הבקשה לאכיפת ההסכם לגופו של עניין, ובמהלכה קבע המותב בראשות כב' השופטת מיכל לויט כי, על מנת שניתן יהיה להכריע לגבי הזכויות הנתבעות מכוח ההסכם, יש לקבל את עמדתו של הממונה על השכר, באשר לתוכנו של ההסכם ובאשר לעמדתו באשר הצורך לצרפו כצד להליך (ע/4). 10. בהתאם להחלטה הנ"ל הגיש הממונה את עמדתו, בה נקבע, בין היתר, כדלקמן: "מכתבי הטענות שהוגשו לבית הדין עולה כי ביום 23.1.02 נחתם הסכם או הסדר בין הצדדים נשוא סכסוך זה (להלן: "הסכם ינואר 2002"). הסכם זה לא הובא לאישורו של הממונה על השכר ולפיכך, הטבות שכר שנקבעו בו ואשר אינן תואמות את חוקת העבודה ו/או הסכם מרץ 1999, אינן תקפות ולא ניתן ליישמן. " 11. בהתייחסו להוראות סעיף 4 להסכם שעניינו תוספת יוח"א, מציין הממונה כי הוא מתנגד ליישום סעיף זה, שכן מדובר בתוספת שאינה מעוגנת בחוקת העבודה, ושלא הובאה לאישורו של הממונה על השכר: "הממונה מתנגד ליישום סעיף זה, המהווה חריגה מסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, שכן תוספת השכר אינה מעוגנת בחוקת העבודה ולא הובאה לאישור הממונה על השכר." בסיפא לעמדתו מציין הממונה כי אינו רואה מקום להצטרף להליך בשלב זה: "בנוגע להצטרפותנו להליך, נראה כי בשלב זה, אין כל צורך בצירופנו להליך הנדון" (ע/5). 12. להשלמת התמונה נוסיף כי ההליך שהתנהל בפני המותב בראשות השופט לויט (ס"ק 15/03) נמחק בהסכמה לפני כשנה. 13. המבקשת לא הצביעה על כך שמאז נמחק ההליך בהסכמה, ננקטו פעולות אופרטיביות כלשהן על ידה או על ידי הממונה על השכר, במטרה להביא לביטול ההסכם או לביטול הוראת סעיף 4 שעניינה תוספת יוח"א, ולחילופין לקבלת אישור הממונה על השכר להסכם או לתוספת יוח"א. טענות הצדדים 14. טענות העירייה הן, בין השאר, כדלקמן: 1. העירייה מפעילה 45 כיתות גן טרום חובה בהן לומדים 1,600 ילדים וכן 44 כיתות גן חובה בהן לומדים 1500 ילדים. בכל גני החובה בעיר מופעל על פי חקיקת הכנסת, החלטות הממשלה ומשרד החינוך, מזה מספר שנים, יוח"א. החל מיום 29.10.06 עברו ילדי גן טרום חובה ללמוד במתכונת יוח"א. 2. העירייה מעסיקה 79 סייעות בגני החובה והטרום חובה. 65 סייעות החלו את עבודתן לפני חודש אוגוסט 1998, ו-14 סייעות החלו את עבודתן לאחר חודש אוגוסט 1998. על פי הסכמי העבודה בין הצדדים, הסייעות שהחלו עבודתן לפני חודש אוגוסט 1998 אינן מחויבות לעבוד במתכונת של יוח"א, והן נדרשות לעבוד עד השעה 14:30 בלבד. 3. העירייה קיימה לפני כחודשיים שלושה, הליך של היוועצות/שימוע עם ועד העובדים והבהירה לוועד העובדים כי בכוונתה לחדול מתשלום התוספת של 30 ₪ ליום לסייעת, לאור הודעת הממונה על השכר. 4. יו"ר ועד העובדים בעירייה ביקש מהעירייה להמתין עם הפסקת התשלום הנ"ל עד לקיום הפגישה בין ראש העיר, לבין יו"ר המשיבה. העירייה נעתרה לבקשה, אלא שעקב האירועים שאירעו בהנהגת המשיבה לא התקיימה הפגישה בין השניים. 5. ביום 24.10.06 התקיימה פגישה במשרדי המשיבה בה נידון בין השאר התשלום לסייעות. ביום המחרת הודיעה העירייה לנציגי המשיבה כי אין באפשרותה לקבל את הצעת המשיבה לשלם תשלום אחר במקום התשלום לסייעות, מאחר והדבר אינו עומד בקנה אחד עם הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. 6. העירייה מוכנה להמשיך ולהידבר עם המשיבה ולנסות למצוא פתרון אחר שיקבל את אישור הממונה על השכר, וזאת ללא כל קשר להפסקת התשלום לסייעות על פי הוראת הממונה, לאורה ולאור הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב הודיעה העירייה כי היא תחדל לשלם לסייעות את התשלום. 7. העירייה משלמת ותשלם את מלוא הסכומים כמתחייב מהוראות חוקת העבודה וההסכמים הקיבוציים שיקבלו את אישור הממונה על השכר החלים על העסקת סייעות העובדות במתכונת יוח"א. 15. טענות המשיבה הן, בין היתר, כדלקמן: 1. אין כל החלטה של הממונה על השכר בעניין תשלום הסייעות. הממונה לא התחיל לבדוק את טענות העירייה או לשמוע אותן ולא שמע אף אחת מן העובדות. בהיעדר החלטה מחייבת של הממונה על השכר, לאחר שימוע וטיעון ראוי, ובהיעדר הסכמה עם העירייה, החלטת העירייה להפסיק את התשלום אינה כחוק. 2. תגמולן של הסייעות הוא מן הנמוכים במערכת העירונית, שכן מדובר בשכר מינימום ולעיתים קרובות בחלקיות משרה בלבד. רוב הנשים העובדות כסייעות ביוח"א הן מבוגרות וקשות יום הנתונות במצב סוציו-אקונומי קשה. 3. על יחסי העבודה בין הצדדים חלות הוראות חוקת העבודה הקובעות שכל הוראה של ההנהלה, שיש בה משום פגיעה בענייני העובדים, הוצאתה לפועל נדחית עד לגמר הדיונים עם ההנהלה שחובה לערוך אותם בתוך שבועיים. 4. העירייה הודיעה חד צדדית בסוף חודש אוקטובר 2006 כי היא משנה את ההסכם הקיבוצי בעניין תגמול יוח"א הנהוג אצלה למן 2002 באופן רטרואקטיבי. על העירייה היה להודיע לסייעות ולמשיבה על שינוי ההסדרים בטרם יום 30.6.06, ולכל המאוחר עד יום 15.8.06 כדי לאפשר לסייעות לממש את זכויותיהן להשתחרר מיוח"א על פי ההסכמים הארציים או להסכים לשינוי בתנאיהם. המסגרת הנורמטיבית 16. סעיף 20 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז - 1957, קובע כי תנאים בהסכם קיבוצי אינם ניתנים לויתור. 17. על פי הפסיקה, חובות הצדדים ליחסים הקיבוציים נובעות בראש ובראשונה מן ההתחייבות שקיבלו על עצמם בהסכמים הקיבוציים החלים עליהם, והמדיניות הנקוטה בבית הדין לעבודה מעודדת את יישוב הסכסוכים במנגנונים שהצדדים ליחסי העבודה קבעו לעצמם - "מדיניותו של בית הדין לעבודה היא לעודד יישוב חילוקי דעות בין הצדדים להסכמים הקיבוציים, ויהא דרך יישובם אשר יהא: ועדה פריטטית, בוררות או גוף אחר אשר הצדדים להסכם הקיבוצי חברים בו" (דב"ע נג/127-3 עיריית אשדוד נ' שלמה בנישתי, דב"ע (ארצי) נג/127-3). 18. על הצדדים לסכסוך שבפנינו חלים, בין היתר, שורה של הסכמים קיבוציים שעל הוראותיהן הרלוונטיות לעניינו, נעמוד בהמשך: חוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות - הסכם קיבוצי שמספרו 7008/02; הסכם התוספות המקומיות - הסכם קיבוצי כללי מיום 3.3.99; הודעה בענייני עובדים מס' 959/01 מיום 10.10.01 "מתכונת העסקת סייעות לגננות בגני ילדים בהם מופעל יוח"א" - הסכם קיבוצי שמספרו 7063/01; הסכם קיבוצי מיוחד מיום 23.1.02, לא נרשם - (ההסכם). הודעה בענייני עובדים מס' 1026/03 מיום 24.9.03 "מתכונת חדשה לעבודת סייעות בגני ילדים בהם מופעל יוח"א" - הסכם קיבוצי שמספרו 7052/03. 19. בנוסף חלות על העירייה שהינה גוף מתוקצב, הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985 (להלן - החוק או חוק יסודות התקציב). 20. סעיף זה מקנה לממונה על השכר באוצר כלים אפקטיביים ליישום ההוראות המהותיות הקבועות בסעיף 29, שעניינן שמירה על ריסון תקציבי וקביעת אחידות בנושאי השכר, לנוכח ריבוי חריגות השכר במגזר הציבורי (ע"ע 1381/01 זאב אורפז נ' עריית בת ים, עבודה ארצי, כרך לג [53], 51). 21. ההוראות המהותיות האוסרות על התקשרות בהסכמים חורגים, המטילות חובה על הצדדים לקבל את אישור הממונה להסכמים אלה, ועל בטלותם של הסכמים הנוגדים איסורים אלה, נקבעו בסעיף 29 לחוק, לאמור: 29. שינויים בשכר ותנאי שירות (א)גוף מתוקצב או גוף נתמך, לא יסכים על שינויים בשכר, בתנאי פרישה או בגמלאות, או על הטבות כספיות אחרות הקשורות לעבודה, ולא ינהיג שינויים או הטבות כאמור, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג לגבי כלל עובדי המדינה או באישורו של שר האוצר... (ב)על אף האמור בכל דין, כל הסכם או הסדר בטל במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף קטן (א) 22. בית דין זה פסק לא אחת כי הסכמת רשות עירונית להענקת זכויות לשכר חורג, ככל שמנוגדת היא לדין, הרי שפגומה היא ואינה מקימה למי מהצדדים להסכם זכות קנויה להמשיך ולקבל את השכר החורג. ראה: ע"א 9657/03 מגן דוד אדום בישראל נ' הממונה על השכר ומר יוחנן גור, פ"ד נח(6) 794; עע 1381/01 אורפז נ' עיריית בת ים (לא פורסם, 26.12.2004); עע 1445/02 יהודה (אמריק) פרידמן נ' עיריית מגדל העמק (לא פורסם, 19.12.2004); עע 1183/01 עמוס אהרון נ' המועצה האזורית מרחבים (לא פורסם, 24.6.2003); עע 1260/01 היועץ המשפטי לממשלה נ' עו"ד רפאל שטוב ואח' (לא פורסם, 24.3.2003); עס"ק 75/05 הסתדרות המעו"ף נ' עיריית רחובות ואח' (לא פורסם, 15.1.05). 23. דרכי הביצוע לעבודת הממונה על השכר נקבעו בסעיף 29ב(ב) לחוק. לפיהם, לצד סמכות הממונה להודיע לצדדים להסכם על בטלותו ועל החובה "להפסיק לאלתר כל הטבה כספית הקשורה לעבודה שמקורה בהסכם הנוגד", רשאי הוא "לקבוע מהו ההסכם או ההסדר אשר יכול לחול על הצדדים במקום ההסכם הנוגד, לרבות בדרך של אישור הוראה מהוראות ההסכם הנוגד" וכן "לקבוע הוראות אשר יחולו על הגוף המתוקצב או הנתמך אשר הוא צד להסכם הנוגד, בדבר חובתו לתבוע השבה של הטבה שהוענקה על פי ההסכם הנוגד, היקפה של ההשבה ומועדיה". 24. במסגרת השמירה על האיזון והמידתיות בהחלטות הממונה על השכר הנוגעות להסכם חורג, ועל מנת שהקביעות לא תתבצענה בצורה נמהרת, תוך פגיעה יתר על המידה בעובד, הוסמך הממונה בטרם קביעות כאמור, להורות על קיומם של הליכי שימוע לצדדים להסכם בטרם יקבע כי ההסכם בטל, וכן מוסמך הוא ליתן החלטות ביניים שיעמדו בתוקפן לתקופת הבדיקה. הכרעה 25. לאחר שעיינו בטענות הצדדים, שקלנו את משקלן ועמדנו על המסגרת המשפטית בגדרה מצויה הכרעה זו, הגענו לכדי מסקנה כי על העירייה לשלם לסייעות העובדות במתכונת יוח"א תוספת יוח"א עבור 14 ימים מתוך תקופת הביניים של 20 יום. טעמינו לכך הם כדלקמן: 1. חוקת העבודה היא המסגרת המשפטית החולשת על כל מו"מ שמנהלים הצדדים בקשר עם חילוקי דעות ביניהם, ובכלל זה בנוגע לתנאי העבודה של הסייעות העירייה. בהוראות אלה נקבע, בין היתר, כדלקמן - "משא ומתן בין הרשות ונציגות העובדים 81.באות כח העובדים ודרכי המו"מ - ההנהלה מכירה בועד העובדים שנבחר על ידי עובדי הרשות המקומית ואושר על ידי המרכז, כבא כח כל העובדים. 82.מו"מ בין ההנהלה והוועד - בכל העניינים הנוגעים לעובדים בקשר עם העבודה ותנאיה או מילוי חוקת העבודה, תדון ההנהלה תחילה עם ועד העובדים והסניף לפי יוזמת אחד הצדדים. אם ועד העובדים אינו מסכים להחלטת ההנהלה, עובר העניין הנדון למו"מ בין ההנהלה ובין המרכז. כל הוראה של ההנהלה שיש בה משום פגיעה בענייני העובדים או בניגוד לחוקה, הוצאתה לפועל נדחית עד לגמר הדיונים לפי הסעיף הבא. 83.חובת דיון תוך שבועיים - הבירור בין ההנהלה ובין ועד העובדים והסניף לא יארך יותר משבועיים, ולאחר הערעור מצד ועד העובדים בהתאם לסעיף 82 לא יארך הבירור בין ההנהלה ונציגות המרכז ליותר משבועיים, אלא אם יתעכב מחמת הצורך להמציא תעודות או לקבוע עובדות ולפי הסכמה בין הצדדים. 84.הכרעות במקרה של חילוקי דעות - כל העניינים שהרשות המקומית לא הגיעה עליהם לידי הסכם עם נציגות מרכז הפקידים, יעברו להכרעת הנהלת מרכז השלטון המקומי ומרכז הפקידים. בכל מקרה של חילוקי דעות בין נציגי הנהלת מרכז השלטון המקומי ובין נציגי מרכז ההסתדרות הפקידים תימסר ההכרעה לבוררות מוסכמת בין שני הצדדים, תוך חודש ימים." 2. בנוסף להוראות חוקת העבודה המסדירות את הדרך להכרעה במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים, מוטלות על העירייה חובות נוספים מכוח הסכמים קיבוציים ברי התוקף (כפי שפורטו לעיל), ובכלל זה מחויבת העירייה: 1. להודיע לסייעות 45 יום לפחות לפני תחילת שנת הלימודים בכל שנה על כוונת העירייה להפעיל יוח"א (סעיף ב' להודעה מס' 959/01); 2. לאפשר לכל סייעת שהחלה עבודתה לאחר אוגוסט 1998 להגיש בקשה מנומקת לשחרר מעבודה במתכונת יוח"א, וזאת עד ליום 15.8 בכל שנה (סעיף ח' להודעה מס' 959/01); 3. לאפשר לכל סייעת שהחלה עבודתה לפני אוגוסט 1998 לבטל לפי שיקול דעתה את השתתפותה במתכונת יוח"א, באמצעות הגשת הודעה לעירייה עד ליום 30.6 בכל שנה (סעיף 4 להודעה מס' 1026/03). 3. נציין כבר כעת כי העירייה לא הביאה כל ראייה שיש בה כדי לתמוך בטענתה כי קיימה לפני כחודשיים שלושה, הליך של היוועצות/שימוע עם ועד העובדים והבהירה לוועד העובדים כי בכוונתה לחדול מתשלום התוספת של 30 ₪ ליום לסייעת, לאור הודעת הממונה על השכר. 4. נהפוך הוא, כעולה מנספח ע/6 שצורף לבקשת העירייה, הודיעה העירייה על כוונתה לבטל את תוספת יוח"א רק ביום 25.10.06 (קרי - יומיים לפני הגשת הבקשה לבית הדין). זאת אנו למדים מתוכן מכתבו של מנהל חטיבת רשויות מקומיות מיום 26.10.06 בו מצוין כי החלטת העירייה לבטל את תוספת יוח"א בעיצומו של מו"מ המתבצע בין הצדדים, אגב דחיית הצעות לפתרון הסוגיה בדרך שלא תפגע בסייעות ותעמוד בדרישות הממונה עולה כדי חוסר תום לב מצד העירייה בניהול המו"מ. להלן נוסחו המלא של המכתב: הנדון: הפסקת תשלום לסייעות באופן חד צדדי בהמשך להודעתך מאמש בדבר הפסקת תשלום לסייעות בגין עבודתן ביוח"א, הריני לפנות אליך כדלקמן: 1. אמש, הודעת ליו"ר ועד העובדים כי בכוונת העירייה להפחית לסייעות הגנים העובדות במסגרת יוח"א את התשלום שהעירייה שילמה להם משנת 2001, באופן חד צדדי בטענה כי הממונה על השכר אינו מאשר תשלום זה. 2. צעד חד צדדי זה של העירייה נעשה בעיצומו של מו"מ בין הצדדים, בין היתר על נושא זה, תוך התעלמות ודחייה של הצעות לפתרון הסוגיה בדרך שלא תפגע בעובדים ותעמוד בדרישות הממונה על השכר, כפי שהועלו על ידי ועד העובדים וההסתדרות. 3. התעלמות זו של העירייה מחיפוש פתרונות העולים בקנה אחד עם עמדת הממונה על השכר, תוך בחירה בנקיטת צעדים חד צדדיים הפוגעים אנושות בסייעות עובדות העירייה, עולה לכדי חוסר תום קיצוני העומד בסתירה לחובות העירייה הן בכובעה כמעסיק ציבורי והן כצד ליחסי עבודה קיבוציים. 4. במאמר מוסגר אציין כי תמוה בעיני כיצד העירייה מיישמת באופן סלקטיבי את עמדת הממונה, תוך שמחד מפחיתה את התוספת לסייעות ומאידך נמנעת מליישם סעיפים אחרים להסכם 2002 המחייבים את העירייה בתשלום לעובדים. 5. צעדיה החד צדדיים של העירייה לא מותירים בידי כל ברירה כי אם להודיעך כי סייעות הגנים ימשיכו את עבודתן כרגיל, כפי שהיה מתחילת שנת הלימודים ועד ליום כתיבת מכתבי זה, קרי: עד השעה 13:30 ולא יעבדו במסגרת יוח"א כבר מיום א' הקרוב. 6. אין באמור לעיל כדי להוות ויתור ו/או לגרוע מכל זכות ו/או טענה השמורות עם ארגון העובדים על פי כל דין. 5. מטעם זה החלטנו לדחות את גרסת העירייה לפיה פנתה כבר לפני חודשיים או שלושה בשימוע, ולהעדיף את גרסת המשיבה, לפיה הודיעה העירייה על ביטול תוספת יוח"א רק ביום 25.10.06. 6. מכאן שהחלטת העירייה על ביטול תוספת התשלום לסייעות, נעשתה בניגוד להוראות חוקת העבודה המחייבות את העירייה, ובכלל זה החובה להקפיא את המצב הנוכחי למשך שבועיים לצורך דיונים עם הועד, וכן תוך הפרת הזכויות שהוקנו לסייעות בהסכמים הקיבוציים, ובפרט זכותן שלא לעבוד במתכונת יוח"א. 7. בית הדין הארצי דן בנוסחו של סעיף 82 לחוקת העבודה בבר"ע 5/99 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מועצת פועלי דימונה, לא פורסם, 10.5.99) בעומדו על כך שפרק הזמן בו "מוקפא" מצב הדברים הינו פרק זמן של שבועיים: סעיף ישוב חילוקי הדעות מורכב מארבעה שלבים: שלב ראשון - דיון שלא יעלה על שבועיים בין הנהלת הרשות המקומית לועד העובדים. שלב שני - דיון שלא יעלה על שבועיים בין הנהלת הרשות המקומית למרכז הסתדרות הפקידים. שלב שלישי - דיון שלא יעלה על חודש בין הנהלת מרכז השלטון המקומי למרכז הסתדרות הפקידים. שלב רביעי - הכרעה בבוררות מוסכמת בין הצדדים. על פי הסיפא לסעיף 82, הקפאתה של ההחלטה החד-צדדית נמשכת "עד לגמר הדיונים לפי הסעיף הבא" ("לפי הסעיף הבא" נכתב, ולא - לפי הסעיפים הבאים, דהיינו, "ההקפאה" היא רק עד לגמר הדיונים לפי סעיף 83 לחוקה). הקפאה זו נמשכת עד סוף השלב השני של שלבי הליכי ישוב חילוקי הדעות... 26. בהתנגשות שבין זכות עובדים להקפאת המצב למשך שבועיים לצורך דיון עם הוועד, לבין זכות העירייה לבטל תוספת החורגת לכאורה, ידם של העובדים - בנסיבות סכסוך זה - על העליונה. הטעמים לכך הם כדלקמן: 1. ראשית, הליך שהתקיים בפנינו, דעתו של הממונה טרם נשמעה בהקשר לסכסוך הנוכחי והוא לא חיווה דעתו באשר לתוספת המשולמת לסייעות, לאחר שעמד על הקיצוצים שהיו בשכרן (ככל שהיו) על מנת לבחון האם ניתן לרפא את הפגם שבחריגה, וכיוצ"ב בדיקות והערכות שיש בהן משום הפעלת הסמכות שבשיקול דעת שהוענקה לממונה. העירייה תומכת יתדות טיעונה על עמדת הממונה שהוגשה לפני כשנה בהליך אחר, שנמחק בסופו של דבר מבלי שהממונה מצא לנכון להתערב בו ובלא שהפעיל בשעתו אף לא אחת מסמכויותיו לפי סעיף 29. העירייה לא פנתה לממונה על השכר בטרם החלטתה על ביטול התוספת. העירייה לא הציגה בפניו את המחלוקת בשאלת תוספת יוח"א לסייעות, לא פרשה בפניו את נתוני השכר של הסייעות ו/או קיצוצים שהיו בשכרן בשנים האחרונות, ולא הציגה בפניו חלופות שגיבשה עם המשיבה (ואף לא חלופות שהציעה המשיבה ושהעירייה דחתה), שהממונה על השכר יוכל לאשרן. 2. שנית, חובת ההגינות ותום הלב המצופה מן העירייה כמעסיק ציבורי, מחייבת את העירייה לעמוד בתנאים ההסכמיים שנועדו להגן על עובדיה, כאשר בין חובות אלה ניתן למנות את החובה לקיים הליך הוגן של שימוע ו/או היוועצות עם ועד העובדים. 3. חובות אלה אינן מתפוגגות ונעלמות, גם בעת שהמעסיק נוקט בפעולות שתכליתן חתירה לקראת קיום הוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב וביטול תוספות המשולמות על ידו לעובדיו בניגוד להוראות החוק, ושלא על דעת הממונה על השכר ובהסכמתו. בדרכה להשגת התכלית הראויה שבסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, אין העירייה רשאית להתעלם מזכויותיהם הבסיסיות החוקיות של עובדיה, רק בשם השגת אותה תכלית. 4. בנסיבות מקרה זה סברנו כי העירייה פגעה בזכויות שהוקנו לסייעות בחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות, והתנערה באופן חד צדדי מתנאי ההעסקה שנהגה על פיהם. 5. מושכלות יסוד הן כי: "למעביד הפררוגטיבה לנהל את מפעלו על הצד הטוב והמועיל ביותר לפי הבנתו ושיפוטו.... הפעלת פררוגטיבה זו, כהפעלת כל 'כוח' הנתון בידי מעביד, צריך שתיעשה משיקולים רלוונטיים, בתום לב ובהגינות... כמו כן, ככל שמדובר בנושאים הנוגעים לכלל העובדים או שיש להם משמעות עקרונית מיוחדת למקום העבודה, על הצד ליחסי העבודה הקיבוציים לקיים היוועצות עם הצד האחר" (דב"ע נב/17-4 מדינת ישראל - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כו 87, 98-97). 6. מכאן שבבטלה את תוספת יוח"א מבלי שקויים דיון עם המשיבה כנדרש בהוראות חוקת העבודה, שתכליתו ליתן לצדדים לנהל מו"מ בפרק זמן של שבועיים שבמהלכם לא ייפגע שכר העובדים, לא עמדה העירייה בחובת ההגינות המוטלת עליה כמעסיק ציבורי, כלפי הסייעות. 7. מובן כי אין בהחלטה זו כדי לגרוע מתוקפה של כל החלטה שתתקבל על ידי הממונה על השכר, הנוגעת לביטול תוספת יוח"א, וכל החלטה כאמור תחול מאליה אף על תוספת יוח"א בתקופת הביניים . סוף דבר 27. העירייה תשלם לכל הסייעות תוספת יוח"א בגין 14 יום מתוך תקופת הביניים. 28. בית הדין ממליץ לצדדים להגיע להסכמה ולהביאה לידיעת הממונה על השכר ולאישורו בטרם החתימה עליה, כפי שמתחייב בהסכמות מסוג זה. 29. משמדובר בסכסוך קיבוצי, אין צו להוצאות. חוזהסייעות (גן ילדים)הסכם קיבוצי