בפנינו תביעה שהוגשה על-ידי התובע, גמלאי של הנתבעת, לתשלום בגין מענק יובל ממועד פרישתו ואילך. א. רקע כללי 1. התובע, יליד 18.8.33, הועסק במשרד העבודה והרווחה ביחידת הפיקוח על העבודה החל מיום 7.11.73. ביום 9.2.98 הגיש התובע תביעה לגמלה לפי סעיף 42(א) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן: "חוק שירות המדינה (גמלאות)"). מועד הפרישה שצויין על ידי התובע בטופס התביעה היה 31.8.98. מועד בו הגיע התובע לגיל 65 (ראה העתק התביעה לתשלום גמלה, צורף כנספח א' לתצהיר המצהירה מטעם הנתבעת, הגב' טובה סרי (להלן: "הגב' סרי"); כן ראה עדות התובע עמ' 2 לפרוטוקול שורות 13- 14). 2. במהלך תקופת העסקתו ועובר לפרישתו דורג התובע בדירוג המהנדסים. 3. ביום 26.10.98 אושרה תביעתו של התובע לתשלום גמלה בהתאם לתביעתו כאמור וזאת, החל מיום 31.8.98 כאשר במסגרת ההודעה שנמסרה לו על כך צויין - כי עומדת בפניו אפשרות לערער על החלטת הנתבעת בעניין פרישתו לגמלאות לרבות מועד פרישתו תוך 60 יום מהיום שהומצאה לו (ראה נספח ב' לתצהיר הגברת סרי). 4. ביום 8.11.98 נשלחה הודעה לתובע בה הודע לו כי נציב שירות המדינה החליט, בתוקף הסמכות שהוענקה לו על-פי סעיף 100 לחוק שירות המדינה (גמלאות), על הגדלת תקופת שירותו במדינה בשל מצב בריאותו ועברו בחו"ל. בהתאם לכך, הודע לתובע כי שיעור גמלתו הושתת על התקופה המוגדלת של שירותו הממשי מ - 298 חודשים ל- 334 חודשים באופן המזכה אותו בקצבה בשיעור של 55.67% ממשכורתו הקובעת. בהודעה הנ"ל אף צויין כי חישוב הקצבה יהיה בתוקף מיום פרישתו לקצבה, דהיינו - מתאריך 31.8.98. 5. לאור האמור, שולמה לתובע החל מחודש ספטמבר 98 קצבה בשיעור של 55.67% ממשכורתו הקובעת, כאשר קצבתו בגין חודש ספטמבר שולמה יחד עם הקצבה בגין חודש אוקטובר 98 (ראה סעיף 8 לתצהיר הגברת סרי ועמ' 2 שורה 12 לעדות התובע). 6. אין חולק על כך כי התובע המשיך לעבוד בנתבעת באותו משרד ובאותה מחלקה גם לאחר 31.8.98 ועד ליום 30.11.98 כאשר השאלה שבמחלוקת הינה - האם יש להביא תקופה זו בחשבון לצורך קביעת תקופת השירות שעל בסיסה יש לקבוע את זכאותו לתשלום מענק היובל. זאת בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על הצדדים ובהתאם להוראות התקשי"ר: עמדת התובע הינה - כי יש לראות בתקופת עבודתו החל מיום 1.9.98 ועד ליום 30.11.98 כחלק מתקופת השירות שעל בסיסה יש לקבוע את זכאותו למענק היובל כגמלאי. זאת בשים לב לכך שלא היה לשיטתו כל שוני בין עבודתו עד ליום 31.8.98 לבין עבודתו לאחר מכן כמו גם בתנאי העסקתו. התובע אף טוען כי בשנת 98 הוא התבקש להמשיך בעבודתו תקופה נוספת ולא הודע לו ולו ברמז על דבר כניסתו למסגרת העסקה בחוזה עבודה אישי החל מיום 1.9.98 ועד יום 30.11.98. חוזה המקפח לטענתו את זכויותיו לגמלאות באמצעות הוצאתו מתחולת חוק שירות המדינה (גמלאות). עמדת הנתבעת הינה - כי אין לראות בתקופת עבודתו של התובע החל מיום 1.9.98 ועד ליום 30.11.98 כחלק מתקופת השירות שעל בסיסה יש לקבוע את זכאותו למענק היובל כגמלאי. זאת משום שתקופה זו החלה לאחר שהתובע פרש לגמלאות וזוכה בתשלום גמלה. ב. הכרעה 7. נקדים ונציין כי לאחר שעיינו בחומר המצוי בתיק ובטיעוני הצדדים הגענו למסקנה כי דין התביעה להדחות וזאת מהטעמים שיפורטו להלן: 8. על מנת להכריע בשאלת זכאותו של התובע לתשלום מענק היובל יש להקדים ולפרט תחילה את המסגרת הנורמטיבית אשר לאורה יש לבחון זכאות זו. דהיינו - יש לבחון את הוראות ההסכמים הקיבוציים והוראות התקשי"ר המסדירות סוגיה זו כדלהלן: ביום 29.4.98 נחתם הסכם קיבוצי בין ממשלת ישראל, מרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות, הסוכנות היהודית לישראל והמוסדות להשכלה גבוהה לבין הסתדרות המהנדסים, האדריכלים והאקדמאים במקצועות הטכנולוגיים בישראל (להלן: "הסכם 94"). בסעיף 2 להסכם הנ"ל נקבע כי הוא יחול על כל העובדים המדורגים בדירוג המהנדסים המועסקים על-ידי המעבידים החתומים על ההסכם. התנאים לזכאות לתשלום למענק היובל הוסדרו בסעיף 10 להסכם 94 אשר קבע כך: "החל מיום 1.1.94 יהיו העובדים המדורגים בדירוג המהנדסים, המועסקים במצטבר 30 שנה ומעלה בשירות המעסיקים החתומים על ההסכם, זכאים למענק יובל בשיעור של 60% מהשכר המשולב והתוספות המהוות בסיס לחישוב ערך שעה. המענק ישולם מדי שנה ושנה במשכורת חודש ספטמבר. המענק ישולם יחסית לחלקיות המשרה. ותק לעניין המענק כולל ותק עבור שירות בצה"ל." בסעיף 17 להסכם 94 נקבע כי מענק היובל ישולם אך ורק לגמלאים המקבלים את קצבתם מהמעסיק. זאת להבדיל מעובדים שחוק הגמלאות אינו חל לגביהם. ביום 19.7.00 נחתם הסכם קיבוצי נוסף בין הצדדים שצויינו לעיל (להלן: "הסכם 2000"), כאשר במסגרת סעיף 4 הימנו נקבע לעניין מענק היובל כך: "החל מיום 1.1.00 יהיה מספר השנים המזכה עובד במענק היובל, בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 10 להסכם הקיבוצי מיום 29.4.94, 25 שנה במקום 30 שנה. לפיכך, החל מיום 1.1.00 יהיו העובדים אשר היו מועסקים במצטבר 25 שנה ומעלה בשירות המעסיקים החתומים על הסכם זה זכאים למענק יובל." ההוראות שעוגנו בהסכם 94 ובהסכם 2000 מצאו ביטוי אף בתקשי"ר כדלהלן: באשר לזכאותו של עובד המדורג בדירוג המהנדסים נקבע בסימן 25.522 לתקשי"ר (ביחס לתשלומים המשולמים משנת 2000 ואילך) לאמור: "עובד המדורג בדירוג מח"ר, פסיכולוגים, מהנדסים, עיתונאים, הנדסים וטכנאים, והמועסק או הועסק במצטבר 25 שנה ומעלה בשירות המעסיקים החתומים על ההסכם הקיבוצי, זכאי פעם בשנה, למענק יובל בשיעור של 60% מהשכר המשולב והתוספות המהוות בסיס לחישוב ערך שעה. המענק ישולם לעובד אשר עמדו לזכותו עד ה 30.9.00 או בכל שנה לאחר מכן במצטבר 25 שנה ומעלה בשירות המעסיקים הנ"ל, כולל ותק ושירות חובה בצה"ל." אשר לזכאותו של גמלאי שפרש לקצבה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) נקבע בסעיף 25.551 ו - 25.552 לתקשי"ר לאמור: "25.551 עובד הפורש וזכאי לקצבה על-פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל 1970 והנמנה ערב פרישתו עם הזכאים כאמור בסעיף 25.52 יהיה זכאי למלוא מענק היובל בשנת הפרישה ללא קשר לתאריך פרישתו. 25.552 החל משנה המתחילה ב - 1 בינואר לאחר פרישתו יהיה זכאי הגמלאי לתשלום מענק יובל אחת בשנה בהתאם לתנאים המפורטים בסעיף 25.52 יחסית לשיעור קצבתו." 9. עולה איפוא מהדברים כי בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי והתקשי"ר התנאי לזכאותו של גמלאי לתשלום מענק היובל לאחר פרישתו לגמלאות הינו - כי קמה לו הזכאות לתשלום מענק זה כעובד ערב פרישתו לקצבה המשולמת לפי חוק שירות המדינה (גמלאות). לשון אחרת, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי והתקשי"ר - זכאותו של גמלאי לתשלום מענק יובל מותנית בהתגבשות זכאותו לתשלום מענק היובל במועד פרישתו לגמלה בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות). זאת שעה שבמועד הפרישה לגמלאות, כפי שאושר על ידי הנתבעת ובהתאם לתביעה שהגיש התובע, צבר התובע תקופת שירות של 24.10 חודשים בלבד. תקופה שלא זיכתה אותו בתשלום מענק יובל הן בהתאם להסכם 94 והן בהתאם להסכם 2000. נציין כי הוראות סעיף 25.551 לתקשי"ר הקובעות במפורש כי התנאי לזכאותו של גמלאי לתשלום מענק היובל הוא - התגבשות הזכאות לתשלומו ערב פרישתו לגמלאות משקף את ההלכה הפסוקה לפיה, היקף זכאותו של עובד לתשלום גמלה, בין שמדובר בפנסיה תקציבית ובין שמדובר בפנסיה צוברת, מתגבש "במועד קרות האירוע המזכה", דהיינו - במועד פרישתו לפנסיה ובמועד קום זכותו לתשלום גמלה ומקרה דנן - ביום 31.8.98. זאת, כפי המצויין בהחלטת הנתבעת אשר בהתאם לה אף שולמה לתובע גמלה החל מהמועד הנ"ל (ראה דב"ע נה/12-6 שמחה גולדשטיין נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי כח [1] 269; דב"ע שן/60-3 ברקן ואח' נ' קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, פד"ע כב 258). 10. נוסיף על כך - כי לאור הוראות הסכם 2000 יוצא, כי אפילו הייתה מתקבלת טענתו של התובע כי הוא השלים 25 שנות שירות עובר לפרישתו לגמלאות - טענה שאינה מקובלת עלינו - הרי שעדיין לא הייתה קמה לו זכאות לתשלום מענק יובל בגין השנים 98 ו - 99. שכן, בהתאם להסכם 94 בשנים אלה הזכאות לתשלום מענק יובל הותנתה בכך שהעובד השלים 30 שנות שירות עובר לפרישתו לגמלאות (להבדיל מ - 25 שנות שירות, כפי שנקבע בהסכם 2000). 11. נטעים - כי אין בידינו לקבל את עמדתו של התובע, כפי שהיא עולה מסיכומיו, כאילו הוא פרש לגמלאות רק בתום חודש נובמבר 98. מועד בו הפסיק בפועל את עבודתו בנתבעת. זאת בשים לב להחלטת הנתבעת שקיבלה למעשה את תביעתו לפרוש לגמלאות עוד ביום 31.8.98 ובשים לב לכך שהחל מחודש ספטמבר 98 ובהתאם להחלטה האמורה אף שולמה לתובע גמלה (מוגדלת) כאמור. זאת בנוסף לשכר ששולם לו בגין העסקתו מחודש ספטמבר 98 ועד לתום חודש נובמבר 98. נציין - כי בעניין זה מקובלת עלינו עמדתה של הנתבעת המדגישה כי במסגרת תביעתו מבקש התובע למעשה לערער על החלטתה בדבר מועד פרישתו לגמלאות ביום 31.8.98. החלטה שניתנה עוד בחודש אוקטובר 98 (26.10.98) ומכאן, שהמועד להגשת ערעור עליה חלף מזמן. הוראות סעיף 43(ב) לחוק שירות המדינה (גמלאות) ולתקנות שירות המדינה (גמלאות) (המועד להגשת ערעור), התש"ל-1970 קובעות כי המועד להגשת ערעור על החלטה של הממונה על הגמלאות או של נציב שירות המדינה הוא תוך 60 יום מהיום בו הגיעה החלטה לידיעת המערער. במקרה דנן הגיעה ההחלטה למערער בחודש אוקטובר 98 ואילו תביעתו בה הוא משיג על קביעת מועד הפרישה הוגשה רק ביום 12.7.05. למעלה מן הדרוש ייאמר - כי אין בידינו לקבל אף את עמדתו של התובע כאילו לא היה כל שוני בין תקופת העסקתו לפני 31.8.98 ובין תקופת העסקתו לאחר מכן. זאת מהטעם הפשוט שהתובע מתעלם מהעובדה המהותית כי החל מחודש ספטמבר 98 החלה משתלמת לו גם גמלה מאת הנתבעת וזאת, בנוסף לשכר ששולם לו בגין עבודתו במהלך התקופה שספטמבר 98 ועד 30.11.98. כן ייאמר כי אין בידינו לקבל אף את הטענה כי התובע לא היה מודע כלל או לא אמור היה להיות מודע לכניסתו למסגרת העסקה בחוזה עבודה אישי או בהסדר שונה מזה שנהג לגביו לפני ספטמבר 98. הן מהטעם שהוא זוכה כאמור גם בתשלום גמלה, בנוסף לשכר, והן מהטעם שבתלושי השכר שהופקו עבורו בגין החודשים ספטמבר עד נובמבר 98 צויין במפורש - כי מעמדו הוא כשל עובד המועסק על-פי חוזה שמועד סיומו הוא ב 30.11.98. זאת להבדיל ממעמדו כעובד "קבוע" כפי שצויין בתלושי השכר שקיבל לידיו עד למועד פרישתו לגמלאות. 12. לאור כל האמור הרינו דוחים את התביעה ללא צו להוצאות. זאת בהתאם למדיניותו של בית הדין ביחס לפסיקת הוצאות בתביעותיהם גמלאים ובשים לב לכך שהנתבעת, במסגרת סיכומיה, לא עתרה לחיוב התובע בהוצאות. 13.חוזההתחום הנפשיפסיכולוגיההסכם קיבוצי