1. הסכסוך הנוכחי, שאינו אלא אחד מתוך ההליכים שמתנהלים בין הצדדים, החל בבקשת המבקשת - חברת רכבת ישראל בע"מ (להלן: "המבקשת" או "החברה") לצווים זמניים כנגד השביתה הבלתי חוקית שלטענתה פרצה ביום הגשת הבקשה (7.1.2014). השביתה באה לידי ביטוי בהשבתת העבודה במוסכי החברה בלוד ובחיפה, בהשבתת עבודת הפקחים שאינם בודקים כרטיסי נסיעה ברכבות ואינם גובים דמי נסיעה מן הנוסעים, בהשבתת עבודת סקטור הפקידים בחברה, בהשבתת פעילות בית הספר למקצועות הרכבת, השבתת עבודת המהנדסים המועסקים בחברה ובהשבתת עמדות הלומדה. כמו-כן, לטענת המבקשת, העובדים מונעים כניסת עובדי הספק החיצוני (חברת אלסטום) למתחמי עבודה שהוקצו לו במסגרת הסכם הקיבוצי המיוחד מיום 6.12.12. לטענת המבקשת מדובר בשביתה שלא כדין מאחר שלא הוכרז סכסוך עבודה בעניין כניסת החברה - הספק החיצוני; עילת השביתה היא לכל היותר מחלוקת משפטית הנוגעת לאופן יישום הסכם 2012; השביתה מנוגדת להוראות הסכם 2012 בו קבוע סעיף שקט תעשייתי בעניינים שהוסדרו בו עד ליום 31.12.15. למחרת הגשת הבקשה, 8.1.2014, התקיים דיון בעניינה במעמד שני הצדדים ונשמעה תגובת המשיבים. המשיבים טענו להכרזה על צעדים ארגוניים כנדרש, כאשר כתוצאה מאותם צעדים אין פגיעה מהותית בנוסעים (אחוז הדיוק של רכבות היה באותו יום 96%). ב"כ המשיבים אמר בדיון כי ישנם עשרות נושאים למשא ומתן שלא מתקדמים וביניהם עניין כניסתו של הזכיין - אחראי לתחזוקה של קרונועים IC3. בהמשך אמר ב"כ המשיבים: "השביתה לא בגלל קרונועים 3IC" (ע' 5 לפרוטוקול הדיון). בתום הדיון ניתנה החלטה לפיה על הצדדים להמשיך בהידברות ובניהול מו"מ בנוגע למספר נושאים הכוללים: א. שיבוץ עבודה של אותם 7-6 עובדים שטרם מצאו מקום עבודה חדש בעקבות כניסת הזכיין. ב. פתרון לגבי מציאת עבודה לעובדים מוגבלים. לגבי נושא זה על ב"כ המבקשת לשלוח למשיבים טיוטת הסכם בהקדם. ג. פתרון לענין ההפרדה בין עובדי הרכבת לבין עובדי הזכיין כולל השלמת קיר הפרדה, משרדים מתאימים ושירותים. כן נקבע כי "על הצדדים לנהל מו"מ אינטנסיבי לגבי הנושאים האלה וכן נושאים אחרים שיכולים להעלות בפרק זמן של לא יותר מ-7 ימים. בתקופת הביניים של מו"מ לעניין מקום ישיבה של עובדי הזכיין על הנהלת הרכבת למצוא פתרון שאינו כולל כניסה למשרדי עובדי הרכבת. עד למתן החלטה חדשה על העובדים לחזור לעבודה סדירה, ללא עיצומים". (ההדגשה במקור). 2. לאחר הדיון הגישו ב"כ הצדדים הודעות עדכון לענין הידברות הצדדים. ביום 30.1.2014 הוגשה בקשת צד בסכסוך קיבוצי, שבה מבוקש לתת צווים קבועים כנגד השבתת העובדים, היתר לכניסת הספק החיצוני למתחמי העבודה שהוקצו לו וחיוב העובדים לשתף פעולה, לאסור על קיומם של צעדים ארגוניים במבקשת בעילות הסכסוך ולהורות מיידית על ביצוע עבודה תקינה וסדירה. כן התבקשו צווים הצהרתיים הקובעים כי כל העילות הכלולות במסגרת הכרזת סכסוך העבודה מיום 21.10.13 הן עילות משפטיות ולמשיבים אין שום סמכות להכריז, להודיע או לקיים שביתה או שיבושים מאורגנים בעבודה הסדירה מכוח הכרזת סכסוך זה, וכי השביתה שהתקיימה ביום 7.1.14 אינה כדין ועומדת בניגוד להתחייבות ההסתדרות וועד העובדים לשקט תעשייתי ולדרך למיצוי תביעות כקבוע בהסכם הקיבוצי המיוחד מיום 6.12.12. 3. ביום 4.2.14 הוגשה בקשה שכנגד בסכסוך קיבוצי, שבה התבקש לבטל בצו זמני ניכוי השכר שנעשה שלא כדין ובהפרת הסכם. בבקשה נטען שכתוצאה מהחלטת בית הדין בדיון מיום 8.1.14, הציבה הנהלת המבקשת את העובדים ששיבוצם עמד לדיון בתקנים באופן שפגע בסדרי עבודתם, תנאי עבודתם, מעמדם ורמת עיסוקם - אותם פרמטרים שהמבקשת התחייבה שלא לפגוע בהם. העובדים שהצבתם היא מושא הדיון צפו בהידברות בין הצדדים ליחסים הקיבוציים מהצד והמתינו עד שתתגבש הסכמה ארגונית בעניינם ותרפא את ההפרה. שעה שהושגה הסכמה על הצבת אותם עובדים התייצבו הם לעבודה סדירה בתקווה ששיבוצם של יתר העובדים יוסדר אף הוא בהקדם. אלא שזמן קצר לפני תום החודש הראשון במקום הצבתם החדש וטרם קבלת תלוש השכר, הודיעה הנהלת החברה לעובדים (14 עובדים) שבכוונתה לנכות משכרם בגין הימים בהם "לא עבדו" לכאורה - הימים בהם לטענתם נקבעה הצבתם בניגוד להסכם. 4. בעקבות הבקשה שכנגד התקיים דיון חדש ביום 5.2.2014. בתום הדיון נקבע כי הצו כנגד העיצומים ממשיך להיות בתוקף וכן ניתן צו זמני כנגד כוונת המבקשת שלא לשלם שכר לגבי ה-14 עובדים המדוברים. במקביל נעשה ניסיון - שהמשיך דרך הודעות שהוגשו מטעם ב"כ הצדדים - להגיע להסכמה לגבי הרכב הגוף שישמש לעזר לוועדת המעקב לפתרון בעיות כתוצאה מיישום הסכם 2012 ומחלוקת הנוגעת לאי תשלום שכר בשל העדר התייצבות לשיבוץ חדש. הצדדים הגישו הודעות דיווח ונעשה ניסיון להידברות ביניהם, אף בהתערבות לשכת שר התחבורה, למען פתרון הסכסוך דנן. על כן ההליכים ארכו מספר חודשים. אולם משלא הושגה הסכמה מלאה, הוגשו תשובות לבקשת צד ולבקשת צד שכנגד. ביום 27.5.14 התקיים דיון אחרון שלאחריו הוגשו סיכומים בכתב מטעם ב"כ הצדדים והתיק הועבר להכרעה. 5. רקע עובדתי א. המשיבה מס' 1 (להלן: "המשיבה" או "ההסתדרות") היא הארגון היציג של העובדים בחברה וחתומה על ההסכמים הקיבוציים המיוחדים שחלים בה. במועד הדיון היו בחברה 2,700 עובדים, מתוכם 2,350 עובדים עליהם חל ההסכם הקיבוצי. ב. על הצדדים חלים הסכם קיבוצי מיוחד מיום 12.9.94 שהצדדים לו הם רשות הנמלים והרכבות וההסתדרות, וכן הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם ביום 6.12.12 בין המבקשת לבין המשיבה (להלן: "הסכם 2012"). הסכם 2012 הוא הסכם כולל הקובע, בין היתר, תוספת שכר ומענקים לעובדים. בהסכם 2012 הסכימו הצדדים ליחסי עבודה לגבי העברת תחזוקה של קרונועי 3IC לספק חיצוני, כפי שהוסדר בנספח א' להסכם - "הסכמות בנושאים תפעוליים" (להלן: "הנספח התפעולי"). בהסכם 2012 נקבעו מענקים לעובדים, בסכומים משתנים בהתאם למועד שבו הספק החיצוני החל לתחזק קרונועי 3IC או יקבל לשימושו את התעלות המוזכרות בסעיף 3.2 לנספח התפעולי. יובהר כי לאחר הליכי מכרז נחתם הסכם בין המבקשת לבין חברת אלסטום (חברה צרפתית) שהיא "הספק החיצוני" כפי שהוגדר בהסכם. יום כניסת הספק לתעלות היה היום בו הוגשה הבקשה לסעדים זמניים - 7.1.14. בעקבות העברת תחזוקת הקרונועים לספק היה צורך בשיבוץ מחדש של מספר לא מבוטל של עובדי החברה. ג. בהסכם 2012 סעיף של "מיצוי תביעות ושקט תעשייתי" שבו נאמר: "105. הסכם זה מהווה מיצוי מלא ומוחלט של כל תביעות הצדדים בעניינים שהוסדרו בהסכם זה, בגין התקופה שעד יום 31.12.05. בעניינים שבהם נקבעה תקופה קצובה ארוכה יותר, יחול מיצוי התביעות בעניינים כאמור עד לסיומה של אותה תקופה קצובה. 106. למען הסר ספק, מובהר כי לא יתקיים עוד כל משא ומתן נוסף על הסכמי שכר ו/או הטבות שכר כלשהן, בגין התקופה שעד ליום 31.12.15. 107. הצדדים מתחייבים, כי עד ליום 31.12.15 לא ינקטו צד אחד יחידה מיחידותיו נגד הצד השני או יחידה מיחידותיו, באמצעי שביתה או השבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה אחרת בהליכי העבודה או סדריה לגבי העניינים המוסדרים בהסכם זה. לגבי העניינים שנקבעה תקופה קצובה ארוכה יותר, יחול השקט התעשייתי הקבוע בסעיף זה עד לסיומה של אותה תקופה קצובה. 108. למען הסר ספק, מובהר כי ההתחייבות לשקט תעשייתי אינה גורמת מזכותם של העובדים להשתתף בשביתה כדין לפי כללי המשפט העבודה שתוכרז על דיי ההסתדרות ברמה הארצית, וזאת מבלי לגרוע מטענות כל צד לגבי שביתות כאמור. 109. בתקופת הסכם זה ובכל מקום אחר שנקבעה תקופה מוארכת מתחייבת ההסתדרות לקיים עבודה סדירה, מלאה ותקינה ולא לנקוט צעדים ארגונים כלשהם, לרבות הכרזת סכסוך עבודה, בהתייחס לנושא שאינו מוסדר בהסכם זה ואשר לגביו לא חל סעיף השקט התעשייתי כאמור בסעיף 107 לעיל אלא לאחר שהתקיים דיון בטענות העובדים בתוך 24 שעות מפניית ההסתדרות לחברה, בגינם מבוקש לנקוט בצעדים כאמור בין מנכ"ל רכבת ישראל לבין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בניסיון ליישב את המחלוקת בהסכמה". כמו-כן נקבעה בסעיף 112 הקמתה של "ועדת מעקב" בהשתתפות מנכ"ל הרכבת ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, כדי לעקוב אחר ביצוע ההסכם וכדי להכריע בחילוקי דעות הנוגעים לו. נאמר באותו סעיף: "החלטותיה של ועדת המעקב תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים". ד. בין הצדדים מתנהל סכסוך אחר, שהתחיל עם בקשת המשיבים 1-2 לצו זמני מיום 6.6.13 בנוגע להסעת העובדים. סכסוך זה (ס"ק 14470-06-13) מתנהל בפני כב' השופטת דוידוב-מוטולה וטרם הגיע להכרעה. ה. ביום 21.10.13 שלח מר אבי אדרי, יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: "מר אדרי") הודעה לממונה הראשי ליחסי עבודה "הודעה על שביתה או השבתה" בהתאם לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז- 1957 (להלן: "חוק יישוב סכסוכי עבודה"). באותה הודעה פורטו "העניינים שבסכסוך" כדלקמן: התנהלות חד צדדית של המעסיקה, תוך התעלמות מנציגות העובדים, במגוון רחב של נושאים, כמפורט להלן. דרישה של נציגות העובדים כי לגבי כל הנושאים שלהלן ינוהל מו"מ בין הצדדים, לשם ההסדרה בהסכמה. א. ההנהלה נוקטת בצעדים חד צדדיים הפוגעים בפרטיות העובדים, תוך התעלמות מנציגות העובדים ומדרישתה להסדיר נושאים אלו במשא ומתן קיבוצי. ב. ההנהלה נוקטת בצעדים חד צדדים הפוגעים בבטיחות העובדים, בסביבת ובתנאי עבודתם, תוך התעלמות מנציגות העובדים ומדרישתה להסדיר נושאים אלו במשא ומתן קיבוצי. ג. ההנהלה נוקטת בצעדים חד צדדים, בקשר לשינויים מבניים, דרישות חדשות והגברת עומס על העובדים, תוך התעלמות מנציגות העובדים ומדרישתה להסדיר נושאים אלו במשא ומתן קיבוצי. ד. שימוש לרעה בהליכי המשמעת. ה. דרישת ההסתדרות לקליטת עובדי קבלן ולהפסקת הפגיעה בעבודה המאורגנת באמצעות מיקור חוץ תוך שימוש בעובדי קבלן ובחברות קבלן". לפני ההודעה שלח מר אדרי אל המבקשת התראה טרם הכרזת סכסוך עבודה עם פירוט הנושאים - שהם אלה שצוינו בהודעה שנשלחה על ידו לממונה על יחסי עבודה, עם 43 תתי נושאים. ו. הסכסוך הנוכחי החל, כאמור, ביום הכניסה לתעלות (קרי, לעבודה בפועל) של הספק אלסטום - 7.1.2014. 6. נושא הסכסוך אנו מסכימים באופן מלא עם אמירתו של ב"כ המשיבים (בהודעתו לבית הדין מיום 14.5.14) תוך ציטוט דבריו של כב' הנשיא ס' אדלר, לפיהם: "יחסי עבודה הם דינאמיים ומשתנים ובית הדין נדרש להכריע בסכסוכים קיבוציים הבאים לפתחו על יסוד מצב הדברים כהווייתו בעת הדיון לפניו". עסק 23/10 אקרשטיין תעשיות בע"מ - כח לעובדים ארגון עובדים דמוקרטי (24.3.10). לכך נוסיף כי הנושא האמיתי של הסכסוך ייבחן בהתאם לעובדות הנוגעות למחלוקת הצדדים ליחסי העבודה ואין להסתפק בהכרזות. בעניין שלפנינו הסכסוך האמיתי, שהתגלה בבהירות בדיונים שהתקיימו בפנינו, הוא יישום הסכם 2012 שבו הוסכם על הפרטת תחזוקת קרונועים 3IC והעברתם לספק - כעת חברת אלסטום. שורש הסכסוך אף משתקף בתשובת המשיבים לבקשת צד שהוגשה על ידי הבקשה שם נאמר: הסכם 2012 כלל הסדר תקדימי של הפרטת מערך תחזוקה שלם ברכבת; כך, הוסכם כי קרונועי ה-3IC (להלן: "הקרונועים") אשר קודם לכן תוחזקו על ידי עובדי הרכבת, יועברו לתחזוקת קבלן חיצוני. ההפרטה היתה דרישה נחרצת שהעלו הנהלת המבקשת והרגולטור במסגרת המשא ומתן; העובדים התנגדו לדרישה זו, בין היתר, הן מחמת השלכותיה על עובדי התחזוקה הקיימים, והן משום שסברו כי מקצועית ועניינית אין בסיס כלכלי, תפעולי וענייני להפרטה. העובדים החזיקו ומחזיקים כדעה (ודעתם זו קיבלה בינתיים תימוכין בפועל, ממהלך הדברים מאז ההסכם, ומאז שנכנס הקבלן לתפעול בפועל), כי להפרטה אין הצדקה תפעולית, תקציבית או מקצועית; מטרתה של ההפרטה היתה אחת - פגיעה בכוחם הארגוני של העובדים". העובדים טוענים היום שהנהלת הרכבת בחרה בספק שאינו בעל הידע הנדרש לביצוע כלל מטלות התחזוקה השונות המצויות תחת אחריותו בהתאם להסכמים עמו ובהתאם למוסכם עם העובדים בהסכם 2012. בכך נגרם נזק לקופה הציבורית (ראו תשובה לבקשה, סעיף 31). נוסיף, אף מעבר לנדרש, כי ייתכן שיש צדק בדברי העובדים אך אין זה מענייננו - וייתכן מאוד שאף לא מעניינם - כל עוד ההפרטה הוסדרה בהסכם קיבוצי תקף. מפי העובדים ונציגותם נשמעו מספר טענות הנובעות מכניסת הספק: לא הושלמה ההפרדה הנדרשת בין עובדי הקבלן לבין עובדי החברה, כפי שנקבע במה שהוגדר כ"תקופת ההסדר הזמני" על פי הסכם 2012; העובדים נדרשים לבצע עבודות תחזוקה, בשונה מעבודות שיפוצים, שחורגות מהמותר על פי הנספח התפעולי והם אף נדרשים להעביר ידע - דרישה המנוגדת להוראות ההסכם. כמו-כן, התעוררו מחלוקות בנוגע לשיבוץ חדש של העובדים שעסקו קודם לכניסת הספק בתחום הקרונועים 3IC. כוונת החברה שלא לשלם לחלק מהעובדים שכר בגין הימים שבהם אמנם העבירו כרטיס נוכחות אך לא עבדו בפועל, נובעת מסירובם (כטענת המבקשת) לעבוד בשיבוץ שניתן להם. כנגד הודעת המבקשת לפיה בכוונתה לא לשלם שכר כאמור לעיל, הוגשה בקשת הצד שכנגד. 7. האם הנושא לסכסוך הוזכר בהודעה על סכסוך עבודה הזכרנו קודם את ההודעה שנשלחה לממונה על יחסי עבודה בקשר לסכסוך העבודה בין הצדדים, ביום 21.10.13. במסגרת הדיון טען ב"כ המשיבים שנושא הסכסוך שנידון לפנינו כלול באותה הכרזה על סכסוך עבודה. בסיכומיו הבהיר ב"כ המשיבים כי "המחלוקות המפורטות במכתב ההתראה (נספח 6 לבקשה) אינן אלא סימפטומים של המחלה בה נגועה מערכת יחסי העבודה במשיבה: הן אינן 'עילות הסכסוך'". מטרת מתן ההודעה על שביתה היא להבהיר למעסיק מהו נושא השביתה ועל מה הוא מתבקש לנהל מו"מ. לכן יש חשיבות לכך שההודעה תכלול - במדויק - את הנושאים שבגינם התעורר הסכסוך ובעניינם נדרש לנהל משא ומתן קיבוצי. לפרק הזמן שחלף בין מתן ההודעה לבין מועד הודעת העיצומים יש משקל בשאלה האם מדובר בסכסוך שנשכח, או בסכסוך מתמשך שלגביו נוהל באופן רציף מו"מ לאורך כל התקופה ממועד מתן ההודעה (בהתאם לסעיף 5א לחוק יישוב סכסוכי עבודה) ועד למועד ההודעה על עיצומים בפועל. (ראו ס"ק 27669-08-10 איגוד ערים אזור חיפה-שרותי כבאות - הסתדרות המעו"ף ההסתדרות החדשה במרחב חיפה ואח', 23.8.10). עיון בנושאים שפורטו בהודעה מיום 21.10.13 מראה לנו כי הסכסוך הנוגע לכניסה לעבודה של הספק למען תחזוקה של קרונועים 3IC אינו ביניהם. הנושא שבסעיף 6 ג' - הקשור לשינויים מבניים - מדבר על "דרישות חדשות" ולא מזכיר את ההפרטה שגובשה בהסכמת ארגון העובדים בהסכם 2012. במכתב מיום 6.10.13 שנשלח לחברה, טרם ההודעה על סכסוך עבודה מטעם מר אדרי, מופיע נושא הפרדת קרונועי 3IC בהקשר של פגיעה בבטיחות, עניין שלא עלה בדיון שבפנינו. בסעיפים הנוגעים ל"שינויים מבנים" מופיע (סע' 36): "הוצאת קטרים ומנועים לעבודה במיקור חוץ" מבלי להזכיר כלל את קרונועי 3IC שתחזוקתם כבר הופרטה (ולכן, לא מדובר בפעולה עתידית) כפי שהוסדר והוסכם בהסכם 2012. לכן אנו סבורים שנושא הסכסוך מושא הדיון אינו מופיע בהודעה על שביתה או השבתה, או בהתראה בטרם הכרזת סכסוך עבודה, הודעות שממועד מסירתן חלף זמן רב ועקב כך גם ספק אם הן רלוונטיות לסכסוך הנוכחי. אשר לאי התאמה בין ההודעה על סכסוך עבודה שנמסרה לבין השביתה, מפנה ב"כ המשיבים בסיכומיו להחלטה של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה בסק (חי') 41168-02-11‏ חברת רכבת ישראל בע"מ - הסתדרות העובדים הכללית החדשה, 28.2.11 (אב בית דין השופט רמי כהן) ואמירותיו לפיהן: "לטעמנו, תיתכן מציאות ביחסי עבודה בה נוקטים עובדים וארגונם היציג בעיצומים, אל מול הוויה שנראית אחת, אולם לאחר מכן ניתן לעיצומים אלה לבוש ההולם צעדים אפשריים על פי הודעות פתוחות של סכסוכי עבודה. לדעתנו, במקרים ההולמים ולו כיוצא מן הכלל, גם כחוכמה לאחר מעשה, רשאים המשיבים לשייך את הצעדים הארגוניים שנקטו לסכסוכי העבודה נשוא ההודעות - במיוחד כשלא הובהרה די הצורך השפעת יישום הנוהל על יחסי העבודה ברכבת". מעבר להבדלים הבולטים בין המקרים (באותו עניין נדונה בקשה לצווים זמנים וכעת אנו דנים בבקשת צד) לא מציין ב"כ המשיבים את המשך דברים בהחלטה, כדלקמן: "המסקנה המסכמת של בית הדין לאמור לעיל, תעשה במהלך הדיון בתיק העיקרי, לאחר שיוכחו הלכה למעשה ולא לכאורה כל העובדות הדרושות, מחד היקף זכות הרכבת בקביעת הנוהל; ביישומו ובהשפעתו על זכויות הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים; ומאידך יוכח על יסוד מה החליטו המשיבים על העיצומים במועד בו הוחל בהם; הנסיבות לנקיטה בהם, ולאחר מכן בהתייחס להודעות על סכסוכי העבודה התלויים ועומדים. מהטעמים דלעיל, הגענו למסקנה שאין די בשלב זה ובניתוח שנעשה עד כה כדי ליתן צו למניעת העיצומים". ההדגשה לא במקור. כמו כן נאמר שם כי מדובר ביישום חריג שייעשה "במקרים ההולמים ולו כיוצא מן הכלל". אף אם מדובר בהכרעה במסגרת בקשה לצו זמני של בית דין אזורי, שאינה מחייבת אותנו, אין בה כדי לשנות את מסקנותינו. 8. האם חל על הצדדים סעיף "שקט תעשייתי" שבהסכם 2012 סעיף "שקט תעשייתי" בהסכם קיבוצי נועד להבטיח כי לא תהיה שביתה או עיצומים מסוג כלשהו בתקופת ההסכם. בדב"ע מט/4-16 הוצאת עיתון הארץ בע"מ - האיגוד הארצי של עיתונאי ישראל, פד"ע כ' 198, נפסק: "סעיף שקט תעשייתי גורף... אינו מאפשר נקיטת אמצעים ארגוניים גם כאשר מדובר בזכות העומדת למשיב. המשיב רשאי לממש את זכויותיו המשפטיות באמצעות הליך גישור סכסוכים או עתירה לבית הדין... ארגון עובדים החותם על הסכם קיבוצי הכולל סעיף שקט תעשייתי גורף ובצדו הצהרות כי נתמלאו כל תביעותיו, מתחייב שלא לשבות במהלך ההסכם, הן כאשר התביעה היא משפטית והן כאשר מדובר בתביעה כלכלית..." אשר על כן חירות השביתה מוגבלת מכוח התחייבות חוזית ל"שקט תעשייתי" בהסכם הקיבוצי שבין הצדדים. בעס"ק 18/08 הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' - מכתשים מפעלים כימיים בע"מ, 18.11.09 (פסק דינה של כב' השופטת וירט לבנה) דן בית הדין הארצי בעניין משמעות סעיפי השקט התעשייתי. נפסק כי על מנת להכריע בשאלת חוקיותם של הצעדים הארגוניים בהם נקטו המערערות שם (ובענייננו - הצעדים הארגוניים בהם נקטו המשיבים בתיק שלפנינו), יש להשיב על השאלה האם סעיף השקט התעשייתי היחסי, החל על הסכמים קיבוציים שנחתמו שם בין הצדדים, חל על עילת הסכסוך שבגינה ננקטו הצעדים הארגוניים. בהסכם 2012 נקבע מפורשות: "הסכם זה מהווה מיצוי מלא ומוחלט של כל תביעות הצדדים בעניינים שהוסדרו בהסכם זה, בגין התקופה שעד ליום 31.12.2015. בעניינים שבהם נקבעה תקופה קצובה ארוכה יותר, יחול מיצוי התביעות בעניינים כאמור עד לסיומה של אותה תקופה קצובה". (סעיף 105 להסכם 2012). הובהר בסעיף 106: "למען הסר ספק, מובהר כי לא יתקיים עוד כל משא ומתן נוסף על הסכמי שכר ו/או הטבות שכר כלשהן, בגין התקופה שעד ליום 31.12.2015". הדברים קיבלו חיזוק נוסף בסעיף 107 הקובע: "הצדדים מתחייבים כי עד ליום 3.12.2015 (כך כתוב, ייתכן כי מדובר בטעות דפוס וצריך להיות 31.12.2015) לא ינקטו צד אחד או יחידה מיחידותיו נגד הצד השני או יחיד מיחידותיו, באמצעי שביתה או השבתה, מלאה או חלקית, או כל פגיעה אחרת בהליכי העבודה או סדריה לגבי העניינים המוסדרים בהסכם זה". סעיף 109 להסכם אף קובע באשר לנושאים שאינם מוסדרים בהסכם ושלגביהם לא חל סעיף שקט תעשייתי, כי "מתחייבת ההסתדרות לקיים עבודה סדירה, מלאה ותקינה ולא לנקוט צעדים ארגוניים כלשהם, לרבות הכרזת סכסוך עבודה, אלא לאחר שהתקיים דיון בטענות העובדים בתוך 24 שעות מפניית ההסתדרות לחברה, בגינם מבוקש לנקוט בצעדים כאמור בין מנכ"ל רכבת לבין יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, בנסיון ליישב את המחלוקת בהסכמה". יובהר כבר עתה כי סעיף 109 אינו רלוונטי לסכסוך מושא הדיון שבפנינו, מאחר שללא ספק ההשלכות של כניסת הספק הן נושא שהוסדר מפורשות בהסכם 2012. לפי ההסכם ניתנו מענקים ואף נכתב הנספח התפעולי שמסדיר את היחסים עם הזכיין, בתקופה של ההסדר הזמני שהוגדרה כ- 3 שנים (במסגרתה אנו נמצאים). לגבי אותם נושאים, שהחלו כאמור עם ההפרדה בין עובדי הרכבת לבין עובדי הזכיין, שיבוץ העובדים כתוצאה מהעברת תחזוקת הקרונועים 3 ICלאלסטום והבחנה נדרשת בין "עבודות תחזוקה ושיפוץ", מעבר ידע וכו', חל סעיף "שקט תעשייתי" מוחלט לתקופה עד ליום 31.12.2015. 9. סכסוך כלכלי או סכסוך משפטי: חלק ניכר מן המחלוקות בין הצדדים נובע מן הפרשנות של הנספח התפעולי, שבו נאמר: "3.4 במהלך תקופת ההסדר הזמני ירכוש הספק החיצוני מהחברה שירותי תחזוקה ל-3IC בתחומים הבאים: חריטת גלגלים, שיפוץ מנועים, שיפוץ גירים, שיפוץ מזגנים, שיפוץ אינג'קטורים ושיפוץ שסתומים. עבודת חריטת הגלגלים, שיפוץ המנועים, שיפוץ הגירים, שיפוץ המזגנים, שיפוץ האינג'קטורים ושיפוץ השסתומים יבוצעו על ידי החברה ולא באמצעות מיקור חוץ. 3.5 החברה תהיה רשאית למכור לספק החיצוני שירותי תחזוקה ל-3IC בתחומים נוספים". בין היתר טוענים המשיבים כי היישום של סעיף 3.5 צריך להיות לאחר משא ומתן קיבוצי - פרשנות לה מתנגדת המבקשת. על מנת לבחון האם מדובר באמצעים ארגונים שננקטו כדין, אם לאו, עלינו להידרש לשאלה האם עסקינן בסכסוך כלכלי או משפטי. אשר להבחנה בין סכסוכים משפטיים לכלכליים פסק בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין דב"ע נז/4-26 ההסתדרות הכללית החדשה - מדינת ישראל, פד"ע ל 522, שם נאמר: "על-מנת להבין את המשך הדיון עלינו לסווג את הסכסוכים הקיבוציים ולהסביר את ההבדל בין "סכסוך משפטי" ל"סכסוך כלכלי". "סכסוך משפטי" הינו סכסוך למימוש זכויות, ואילו "סכסוך כלכלי" נוגע לקביעת זכויות, כגון "רכישת" תנאים חדשים או קביעת נורמה חדשה או קביעת אינטרסים (ראה דב"ע לא/4-5 ההסתדרות הכללית - הסתדרות הפועלים החקלאיים ואח' - התאחדות האיכרים ואח', בעמ' 266). אולם, אין בסיווג הנ"ל כדי להגדיר במדויק את סוגי הסכסוכים הכלכליים. במאמרה "חובת בוררות בשירות הציבור", בעמ' 174 - 175) מתארת פרופ' ר' בן-ישראל שלושה סוגים של סכסוכים כלכליים, כדלקמן: (1) "הסכסוך הכלכלי הטהור" - כאשר הסכסוך הכלכלי מתקיים בלי שחל על הצדדים הסכם קיבוצי; (2) "סכסוך כלכלי לגיטימי" - כאשר "הסכסוך הכלכלי מתקיים אמנם בעת שעל הצדדים המסוכסכים חל הסכם קיבוצי, אך אין בעצם קיומו של הסכסוך הכלכלי בנסיבות משום הפרת הסכם, כגון: שבמסגרת ההסכם הקיבוצי הושאר נושא הסכסוך פתוח להמשך המשא-ומתן ..."; (3) "סכסוך כלכלי מורכב" - הוא סכסוך כלכלי המתרחש בעת שקיים הסכם קיבוצי ועצם קיומו של הסכסוך הוא הפרת ההסכם והוא מוגדר". לא יכול להיות ספק שחילוקי דעות בנוגע לפרשנות הסכם קיבוצי הם בגדר "סכסוך משפטי". כך נאמר בדב"ע נז/4-45 ההסתדרות הכללית החדשה - אוניברסיטת תל אביב, פד"ע לב 456: "המחלוקת המשפטית העיקרית בין הצדדים היא בשאלת פרשנותו של סעיף 12 להסכם הקיבוצי משנת 1992. ומכאן שהסכסוך הינו סכסוך משפטי ולא סכסוך כלכלי ודינו להיות מיושב בהליכים ליישוב חילוקי דעות, בין אלה שנקבעו בהסכמים המחייבים שבין הצדדים, ובין על-פי הדרך שהותוותה בסעיף 15(2) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז- 1957, או על-ידי פנייה לבית-הדין במסגרת סמכותו על-פי סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969". עת מדובר בסכסוך משפטי, יישוב חילוקי דעות יכול להיות בדרך שהותוותה בהסכם הקיבוצי המחייב או בדרך של פנייה לבית הדין לעבודה. יצוין כי סעיף 112 להסכם 2012 מסדיר הקמה של ועדה בהשתתפות מנכ"ל הרכבת ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות לצורך מעקב אחר ביצוע ההסכם שתכריע בחילוקי דעות הנוגעים לו. החלטותיה של ועדת המעקב תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים". אותו סעיף מהווה הוראה אובליגטורית בהסכם הקיבוצי, המחייבת את הצדדים להסכם ועל כן, ככל שמתעוררת שאלה פרשנית הנוגעת להוראה בהסכם, יש לפנות ראשית למנגנון שנקבע, קרי, לוועדת מעקב. 10. מסקנתנו אם כן היא כי הסכסוך מושא הדיון קשור לתחילת הפעילות של הספק החיצוני - נושא שהוסדר בהסכם 2012 שעליו חל סעיף "שקט תעשייתי" ולגביו לא קיימת הודעה כדין על הכרזה של סכסוך עבודה. מעבר לכך עת קיימת מחלוקת בנוגע לפרשנות הוראה בהסכם קיבוצי, על הצדדים ליחסי עבודה לפנות למנגנון שנקבע בהסכם ולא כך פעלו המשיבים. בהתאם, הצעדים הארגונים שננקטו אינם כדין. נוכח כל אלה, קיימת הצדקה לתת צו קבוע כנגד הצעדים הארגוניים שנקטו המשיבים במסגרת הסכסוך מושא הדיון וכך אנו מורים. 11. בקשה להצהיר על בטלות הודעת סכסוך עבודה מיום 21.10.13 בבקשת צד מבוקש מבית הדין להכריז שההודעה על סכסוך עבודה שנמסרה לממונה על יחסי עבודה מבוטלת. בית הדין אינו דן בעניינים תיאורטיים ואין זה מתפקידנו להכריז על בטלות הודעה, לאחר שקבענו שהיא אינה רלוונטית לסכסוך הנוכחי. לפיכך בקשה זו נדחית. 12. בקשת המשיבים במסגרת בקשת צד שכנגד במהלך הדיון התברר כי מדובר ב-14 עובדים שלטענת המבקשת לא התייצבו לשיבוץ שניתן להם, ועל כן הודיעה החברה על כוונתה שלא לשלם להם שכר. מר ניקה שמחוביץ, יו"ר ועד המבקשת, ציין בדיון מיום 5.2.14 (ע' 23 לפרוטוקול הדיון) כי העובדים המדוברים - 14 במספר - לא שבתו, אלא התייצבו או חלקם היו בקורסים. ברור שיש לבחון את הנסיבות - האם העובדים עמדו לרשות העבודה ובהתאם לכך, האם הם זכאים לשכר עבודה על פי הוראות הדין הכללי, בין היתר חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. המשיבים טוענים שהעובדים היו מוכנים ומזומנים להתייצב בעמדה חדשה, בלתי מפרה והעומדת בהוראת ההסכם - אולם המבקשת השתהתה מלספק להם כזו ו/או לא סיפקה להם כזו כלל. בנסיבות כאלה יש לראות בעובד כמי שהעמיד עצמו לרשות המעביד ולקבוע כי הוא זכאי לשכר. המשיבים טוענים, תוך הסתמכות על בר"ע 164/99 דרור סגל - רשות העתיקות (פד"ע לד 222) כי הודעה על ניכוי השכר ללא ביצוע שימוע ובירור מחייבת בטלות ניכוי השכר. החברה הסכימה בסיכומיה כי - מבלי שישמש תקדים כלשהו - העובדים יישמעו בפני ועדה שבה שני נציגי הנהלה ונציג העובדים. נזכיר כי בפסיקת בית הדין הארצי נקבע שלארגון עובדים עומדת זכות לבקש ניהול משא ומתן עם המעסיק בקשר לניכויי שכר שנעשו על ידי מעסיק בגין שביתה ועיצומים. חובתו של מעסיק להיענות לבקשה שכזו ולקיים משא ומתן בעניין זה בתום לב [ראו את פסק דינו של כב' הנשיא (בדימוס) סטיב אדלר בבש"א 1226/01 הסתדרות העובדים הכללית - מרכז השלטון המקומי, 6.5.01); לחובת ניהול משא ומתן קיבוצי בכלל, ומשא ומתן בדבר אופן ניכוי שכר בגין שביתה ועיצומים בפרט ראו גם: עסק 400005/98 הסתדרות העובדים הכללית - מדינת ישראל, 23.1.00, ס"ק (ת"א) 19873-02-14 הסתדרות העובדים הכללית החדשה - מגדל חברה לביטוח בע"מ, 24.2.14]. הסכסוך מושא הדיון דורש בירור פרטני בנוגע לנסיבות האינדיבידואליות של כל עובד ואי התייצבותו לשיבוץ החדש שניתן לו. אין כל מניעה שהשימוע יתקיים בפני פורום המורכב כפי שמציעה המבקשת - בתנאי שתהיה נוכחות של נציגות העובדים. לאחר שתתקבל החלטה פרטנית לגבי כל עובד ועובד, זכאים יהיו הצדדים - אם תישאר מחלוקת - לבקש הכרעה בסכסוך בהיבט קיבוצי או אינדיבידואלי. ככל שלא יימצא פתרון לסכסוך, קיים מנגנון מוסכם דרך ועדת המעקב שהוקמה לפי סעיף 112 להסכם 2012. 13. כמקובל בסכסוכים קיבוציים, אין צו להוצאות. חוזהרכבתהסכם קיבוצי