א. הבקשה 1. לפנינו בקשת צד בסכסוך קיבוצי שהוגשה ביום 16.07.2013 על ידי רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ ("רפאל"). בה עותרת רפאל שיינתן צו לבטל את הכרזת ארגון סגל המחקר במשרד הביטחון ברפאל ובמשרד ראש הממשלה ("ארגון העובדים"), על סכסוך עבודה ועל שביתה; וכן שיינתן צו האוסר על ארגון העובדים לנקוט בצעדים ארגוניים כלשהם והמורה לו לשמור על שקט תעשייתי מוחלט ברפאל ("סכסוך העבודה"). 2. בהודעת ארגון העובדים על סכסוך העבודה ושביתה מיום 03.07.2013 ("ההודעה"), נכתב: "העניינים שבסכסוך - פגיעה מהותית בחרות ההתארגנות של המבקש. החלטה על הגדלה משמעותית של כמות החוזים האישיים לבכירים שיש בה פגיעה רבתי באושיות הסכם העבודה, ברוחו ובעקרונות שעליהם הוא עומד. הגדרת מבנה ארגוני חדש, למראית עין, בלא סיבה או תכלית עניינית ממשית, למעט הגדלה של כמות העובדים הבכירים המועסקים בחוזה אישי". ב. רקע 3. בין הצדדים נחתם הסכם קיבוצי ביום 08.08.2000 אשר הוארך ב-19.06.2011 עד ליום 30.11.2015. אין חולק, אפוא שהסכם קיבוצי זה בתוקף ("ההסכם הקיבוצי"). 4. רפאל הודיעה לארגון העובדים על שינוי מבני ביום 01.01.2013 ("השינוי המבני"). 5. קודם לשינוי המבני: רפאל הייתה מורכבת משלוש חטיבות: חטיבת טילים, חטיבת חימוש וחטיבת מנועים וראשי קרב ("חטיבת מנו"ר"); לראשי חטיבות טילים וחימוש היו כפופות גם יחידות נוספות אשר בראשן עמד מנהל בדרג סמנכ"ל; תחת חטיבת הטילים היה מצוי מינהל מודיעין ולוחמה ברשת ומינהל מו"פ והנדסה; מתחת לחטיבת חימוש היה מצוי מינהל הגנה ("מנה"ג"); בכל אחת משלושת החטיבות היו יחידות הנדסה וייצור. בנוסף גם ליחידת מנה"ג, שפעלה במסגרת חטיבת החימוש היו יחידות הנדסה וייצור עצמאיות מעבר לאלה של חטיבת החימוש. 6. לדעת הנהלת רפאל במבנה הארגוני הישן היו ליקויים ובעיות והוא לא תאם את תחזיות הצמיחה של החברה כך לטענתה: היה חוסר איזון בולט, בין חטיבת הטילים ליתר החטיבות - חטיבת טילים החזיקה כ-70% מהיקף מכירות החברה והועסקו בה כמחצית מעובדי החברה; משאב ההנדסה היה מרוכז כולו תחת חטיבת הטילים אשר יצר בעייתיות בכך שחטיבת הטילים היא זו שקבעה את סדרי העדיפויות על פיהם יינתנו שירותי ההנדסה לפרויקטים בחטיבות השונות; עצם קיומן של מספר יחידות הנדסה בעלי תחומי עיסוק ומומחיות דומים אך קיימים ביניהן פערי גודל מהותיים היה בלתי רצוי; היקף פעילות המנה"ג גדל משמעותית בשנים האחרונות - גידול אשר הצדיק הפיכת יחידה זאת לחטיבה בפני עצמה; 7. על רקע הליקויים במבנה הארגוני הישן, רפאל גיבשה תוכנית לשינוי המבני הבא: 7.1. איחוד יחידות ההנדסה של חטיבת הטילים ומנה"ג והפיכתם לחטיבה הנקראת "חטיבת המו"פ וההנדסה". 7.2. הפיכת מנה"ג לחטיבה ואיחודה עם מינהלת מנט"ם (שהשתייכה קודם לחטיבת הטילים) ועם תחום משגרי כתף (שהשתייך קודם חטיבת מנו"ר) הנקראת "חטיבת יבשה". 7.3. הפיכת מינהלת "לוחמה ברשת" (השתייכה קודם לחטיבת טילים) לחטיבה עצמאית, אליה צורפה מינהלת "אויר שטח" הנקראת "חטיבת מערכות אויר ומודיעין". 7.4. הפיכת מינהל הגנה אווירית ואויר-אויר, שיכלול את מנהלת מערכות הגנה מטילים ותמ"ס ואת מנהלת יירוט אוירי, שהיו כפופות לחטיבת טילים לחטיבה חדשה הנקראת "חטיבת מערכות עליונות אוירית". 7.5. איחוד יחידות היצור של מנה"ג וחטיבת טילים ליחידה אחת. 7.6. איחוד יחידות הרכש שבחטיבות טילים, חימוש ומנו"ר ליחידה אחת. 7.7. כמו במבנה הארגוני הישן, גם החטיבות החדשות כפופות למנכ"ל רפאל. בנוסף, מונו משנה למנכ"ל וסמנכ"ל לתפעול פרויקטים שיתאמו בין החטיבות השונות. 8. נציין שמבחינת השתייכותם לארגוני עובדים, עובדי רפאל נחלקים לשתי קבוצות. האחת, כוללת את העובדים המשתייכים לדירוג המחקר ומיוצגים ע"י ארגון העובדים, והשנייה, כוללת את יתר העובדים ומיוצגים ע"י ההסתדרות החדשה. העובדים המיוצגים ע"י ההסתדרות החדשה לא הביעו כל התנגדות לתוכנית לשינוי המבני. 9. משדובר, כאמור, בשינוי מבני ברפאל, הוזמן ארגון העובדים על ידי רפאל לקיים היוועצות. ארגון העובדים סירב תחילה לקיים היוועצות. זאת בשל כך שסבר שרפאל לא העבירה לו את מלוא החומר הדרוש לקיום היוועצות. בעניין זה התקיים בין הצדדים הליך משפטי בפני מותב בראשות כבוד השופט אסף הראל ס"ק (חי') 46466-03-13 / 46480-03-13 ארגון סגל המחקר במשרד הביטחון ברפאל ובמשרד ראש הממשלה נ' רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ (פסק הדין ניתן ביום 16.05.2013 -"פסק הדין") - שם נקבע כי העברת המסמכים לארגון העובדים הושלמה במהלך ההליך המשפטי ועל הצדדים לפעול לאלתר לקיים היוועצות ביניהם בנוגע לשינוי המבני. נקבע שהליך ההיוועצות יימשך עד ליום 01.06.2013. 10. לאחר פסק הדין קיימו הצדדים ביניהם, במהלך חודש מאי 2013, ארבע פגישות היוועצות. במהלכן, רפאל קיבלה חלק מהערות ארגון העובדים ואף התחייבה כי השינוי המבני לא יהווה עילה לפיטורי העובדים. 11. בהמשך, במהלך חודש יוני 2013, קוימו בין הצדדים שלוש פגישות נוספות בקשר להשלכות השינוי המבני. בין לבין, הצדדים ניהלו חליפת מכתבים. 12. רפאל החלה ליישם, ביום 01.07.2013, את התוכנית לשינוי מבני. 13. נקדים ונאמר, עיקר טענת ארגון העובדים, כמפורט בהודעה על סכסוך העבודה, נוגעת בשתי טענות עובדתיות הקשורות זו בזו, לאמור:"(1) הגדרת מבנה ארגוני חדש, למראית עין, בלא סיבה או תכלית עניינית ממשית, למעט(2) הגדלה של כמות העובדים הבכירים המועסקים בחוזה אישי " (ראו ההודעה על סכסוך העבודה, לעיל סעיף 2 - המספרים שבציטוט הוספו על ידינו.). 14. עניין העסקת עובדים בכירים בחוזה אישי, מוסדר בסעיף 3, להסכם הקיבוצי ("סעיף 3 להסכם"), שכותרתו "חוזי עבודה אישיים" ואשר קובע כדלקמן: "3.1. לא יועסקו עובדי החברה שהם בעלי כישורים של עובד מחקר בחוזים אישיים, אלא כדלקמן: 3.1.1. עובדים בכירים הכפופים ישירות למנכ"ל החברה וכן עובדים בכירים הכפופים ישירות לסמנכ"לים, או לראשי יחידות הכפופים ישירות למנכ"ל. 3.1.2. עובדים חדשים, שאינם עובדים עוברים, שהינם בעלי מומחיות מיוחדת לפי שיקול דעת החברה. 3.1.3. עובדים עוברים, שאינם נכללים בסעיף 3.1.1 לעיל, יוכלו להיות מועסקים בחוזים אישיים אך ורק בהסכמת העובד הנוגע בדבר וועד עובדי המחקר; ואולם, מוסכם בזאת, כי החברה רשאית להעסיק בחוזה אישי עובדים עוברים ששמם מופיע בנספח ח' להסכם זה להסכם זה ואשר יביעו הסכמה לכך. 3.2. למען מנוע ספק, הקטגוריות האמורות בסעיפים 3.1.3-3.1.1 של פרק זה הינן חילופיות, ובלבד שהמספר הכולל של עובדי החברה בעלי כישורים של עובדי מחקר שיועסקו בחוזים אישיים לא יעלה על 15% ממספר העובדים הקבועים. לעניין מכסה זו ייחשבו עובדים עוברים מיוחדים כעובדים קבועים, דהיינו מדובר על מכסה 15% ממספר העובדים הקבועים והעובדים העוברים המיוחדים גם יחד. 3.3. למען מנוע ספק, עובד שיועסק בחוזה אישי לא ייחשב כעובד ארעי. 3.4. הוראת מעבר:...." (ההדגשות אינן במקור - ר.כ.). ג. טענות הצדדים: ג.1. טענות רפאל 15. השביתה אינה כדין וזאת מפני שהארגון העובדים מפר את הסעיף בהסכם הקיבוצי מיוחד מיום 19.06.2011 לשקט תעשייתי. 16. השביתה אינה כדין, גם נוכח עילת הסכסוך, שהיא רצונה של רפאל להחתים עובדים בכירים על חוזים אישיים- נושא המוסדר מפורשות בהסכם הקיבוצי שחל בין הצדדים. לכן השאלה אם, על פי ההסכם הקיבוצי רשאית רפאל להחתים עובד בכיר, זה או אחר, על חוזה אישי - נובעת מפרשנות סעיף 3 להסכם הקיבוצי. פרשנות ההסכם אשר אינה יכולה להוות עילה לשביתה. 17. עובדתית, ברפאל מועסקים כיום כ-1,982 עובדי מחקר קבועים השייכים לארגון העובדים, מתוכם רק כ-104 עובדים בדרוג בתחום המחקר מועסקים בחוזה אישי. כלומר רפאל מימשה זכותה להעסיק רק 5.2% עובדים בחוזים אישיים, בתוקף הוראת סעיף 3 להסכם הקיבוצי. בשנת 2000 עת נחתם ההסכם הקיבוצי בין הצדדים החברה העסיקה סה"כ כ- 4,500 עובדים וכיום מועסקים בה כ-6,500 עובדים. היקף הכנסות החברה שעמד בשנת 2000 על 3 מיליארד ₪ עלה בשנת 2012 ל-7 מיליארד ₪. בגידול הניכר בהיקף פעילות של רפאל יש כדי ללמד לטענתה על הצורך האמיתי בהגדלת מספר המנהלים המועסקים בחוזה אישי. מצהירה רפאל, שכחלק ממימוש השינוי המבני, היא מתכוונת להעביר בין שבעה לשניים עשר עובדים להסכם אישי. לטענת רפאל גם אם תממש את מלוא כוונתה האמורה, עדיין רחוקה היא, מאוד, מהמכסה של 15% אשר נקבעה בסעיף 3 להסכם, כמכסה שרפאל יכולה להעסיק עובדיה בחוזים אישיים. ג.2. טענות ארגון העובדים 18. טוען ארגון העובדים כי רפאל החליטה על שינוי מבני מהותי ודרמטי אשר כל מטרתו היא הגדלת מספר עובדי המחקר אותם ניתן להעסיק בחוזים אישיים. הגידול המשמעותי במספר החטיבות, כאמור, משלוש חטיבות לשבע חטיבות, מאפשר לרפאל לפי סעיף 3 להסכם להגדיל משמעותית את מספר העובדים הבכירים מקרב עובדי המחקר אשר יועסקו בחוזה אישי. העברת עובדים מארגון העובדים להסכם אישי מהווה פגיעה מהותית, מובהקת וברורה בעבודה המאורגנת. 19. לטענת ארגון העובדים לא מדובר ב"הפרה" של ההסכם במובן הצר והטכני אלא בשימוש לרעה בהוראות הסכם קיבוצי אשר נועד לפגוע בעבודה המאורגנת. יש לפרש הוראת סעיף במסגרת המכלול של ההסכם הקיבוצי, בהקשר התעשייתי שלו כלומר על רקע התקופה בה נחתם, הענף התעשייתי בו מדובר, אומד דעת הצדדים וכיוצא בזה. לטענת ארגון העובדים שינוי מבני כל כך משמעותי אשר מאפשר לכאורה להכפיל את מספר הבכירים שיועסקו בחוזים אישיים - אינו מהווה ביטוי להסכמת הצדדים ואינו מהווה פרשנות סבירה של סעיף 3 להסכם הקיבוצי. 20. על פי ההלכה, כאשר מדובר בשינוי מבני מהותי קיימת חובת היוועצות ומשא מתן בדבר ההשלכות האפשריות של השינוי על תנאי העבודה ועל ארגון העובדים. רפאל הפרה את חובותיה לנהל מו"מ בתום לב על תנאי העבודה הנוגעים לשינוי המבני ולכן מן הדין לקבוע כי החברה הפרה את חובותיה על פי המשפט הקיבוצי ולארגון עומדת הזכות לשבות. ד. דיון והכרעה 21. העובדות המוסכמות הדרושות לענייננו לאור האמור ולאור טיעוני הצדדים לעיל: א. אין חולק שלאחר פסק הדין, ומוצתה טענת ארגון העובדים לקבל את החומר הנוגע לתשתית שביסוד השינוי המבני, קוים הליך ההיוועצות בין הצדדים דנן; ב. ההסכם הקיבוצי נחתם לראשונה בין הצדדים בשנת 2000; וכי בשנת 2011 הוארך תוקפו, בהסכמת הצדדים, עד ליום 30.11.2015; ג. על פי סעיף 3 להסכם הקיבוצי, גידול משמעותי במספר החטיבות ברפאל, הלכה למעשה, מאפשר לרפאל להגדיל את מספר המועסקים בחוזים אישיים (ראו לעיל סעיף 18 - הגם שלטענת ארגון העובדים, שינוי מספר החטיבות ברפאל נעשה רק כדי לאפשר לרפאל להגדיל את מספר הבכירים המועסקים בחוזים אישיים). ד.1. תכלית השינוי המבני ברפאל 22. בהודעת ארגון העובדים על סכסוך עבודה ושביתה נכתב כי השינוי המבני ברפאל נעשה למראית עין וכל תכליתו היא פגיעה בארגון העובדים. על טענה זו חזר ארגון העובדים בהליך המשפטי שהתנהל בפנינו (וראו האמור לעיל בסעיף 18). 23. לטעמנו טוב היה לטענה זו שלא תיטען, שכן לא זו בלבד שלא הונחה בפנינו, מטעם ארגון העובדים, תשתית ראייתית לתמיכה בה (כפי שנרחיב בהמשך), אלא שנמצאו בפנינו ראיות אותן אנו מאמצים, להיפוכם של דברים. לאמור, במצב דברים שכזה, עלינו לקבוע, לצערנו, שהטענה נטענת בחוסר תום לב מובהק של ארגון העובדים, ונפרט. 24. כאמור, מוסכם שההסכם הקיבוצי, תחילתו בשנת 2000 ואשר תוקפו הוארך, בהסכמת הצדדים, ב-19.06.2011, עד ליום 30.11.2015. עצם הסכמת הצדדים על הארכת תוקפו של ההסכם הקיבוצי, מבלי לשנות הוראות סעיף 3 להסכם הקיבוצי, מעידה שהצדדים סברו וקיבלו כעשר שנים לאחר תחילת הסכם קיבוצי 2000 שאין צורך בשינויו. האם משנת 2000 ועד יוני 2011, לא גדל מספר עובדי המחקר המועסקים ברפאל? אם גדל בכמה גדל? מה השפעתו של גידול במספר עובדי המחקר המועסקים ברפאל, ממספרם בשנת 2000, על כוחו של ארגון העובדים - ייתכן שהתשובות לשאלות הללו הוא בשלילה: היינו, לא גדל מספרם של עובדי המחקר ברפאל , משנת 2000 ועד היום. אולם, היינו מצפים שארגון העובדים יביא נתונים עובדתיים אלה בפנינו בטרם יטען שהעברת שבעה עד שנים עשר עובדים - אשר השינוי המבני, וסעיף 3 להסכם הקיבוצי מאפשר, לכאורה, לרפאל להעבירם לחוזים אישיים - פוגע בחירות התארגנותם. אפילו אם מדובר בעובדים הבכירים שבהם.ודוק רפאל טענה שמספר של עובדי רפאל גדל מ 4500 בשנת 2000 ל-6500 כיום. 25. הטענה שכל מטרת השינוי הארגוני, הוא לאפשר לרפאל להעסיק עוד עד 12 עובדים בחוזים אישיים, מתוך 1,978 עובדי מחקר המועסקים ברפאל, מתעלמת מכך, שקוימה היוועצות בין הצדדים, במהלכה החליפו הצדדים מסמכים ורפאל התחייבה בין היתר שהשינוי המבני לא יביא לפיטורי עובדים. אפילו ארגון העובדים אינו טוען, שלו זכות וטו בפני שינוי מבני, וכי לכן היה על רפאל לקבל את כל שביקש הוא במהלך הליך ההיוועצות. היה מצופה, שהטענה שהשינוי המבני, כולו למראית עין, תתמודד עם טענות העובדה של רפאל לגבי הצורך בשינוי מבני לאור השינוי שחל בהיקף ההזמנות ממנה, ומשקלן של החטיבות שהוקמו או נבנו מחדש (ראו לעיל סעיפים 5, 6, 7, לפסק דין זה). אין כל טענה ספציפית של ארגון העובדים השומטת טיעון רפאל לגבי הצורך במבנה החדש. אין גם כל הסבר איך שינוי חוזה העסקתם של שבעה עד 12 עובדים, ישפיע כה מהותית על זכות ההתארגנות של עובדי הארגון. 26. אל מול התעלמות ארגון העובדים, ואי הבאת ראיות לעניינים המנויים מעלה, בטיעון רפאל כאמור לעיל הובאו טיעונים המצביעים על ההנמקות הענייניות שבתשתית השינוי המבני שעשתה. ועוד הוכח שארגון עובדים אחר המאגד את עובדי רפאל, לא התנגד לשינוי המבני האמור. נוכח זאת, כאשר רפאל הזמינה את ארגון העובדים להליך ההיוועצות, כאשר הליך ההיוועצות נערך לאורך מספר ישיבות שבמהלכן חלק מבקשות ארגון העובדים התקבלו - ובעיקר נוכח טענה שאינה מגובת ראיות להיות השינוי המבני שינוי למראית עין, כאשר מדובר - גם לטענת ארגון העובדים - בשינוי מבני, משמעותי ודרמטי, האסמכתא הלא נמצאת לטיעון היותו של השינוי "שינוי למראית עין" כטענות ארגון העובדים, מובילה למסקנה שיש לדחות הטיעון מינה וביה. ואף לומר שטיעון זה נטען בחוסר תום לב. 27. נוכח מסקנתנו האמורה לעיל, ומשהודעת סכסוך העבודה כורכת טיעון שינוי מבני למראית עין, עם הטיעון שכל כולו נועד כדי לפגוע בארגון העובדים - הרי שמשנשמטה טענת שינוי למראית העין, אין עוד להתייחס לסכסוך העבודה, שכל כולו מעוגן ונסמך על טענה הנטענת בחוסר תום לב. 28. די במסקנתנו בסעיף 26 כדי, לקבל את בקשת רפאל, ולאסור על ארגון העובדים והעובדים אותם הוא מייצג לנקוט עיצומים בכל הקשור והכרוך בשינוי המבני שנעשה ברפאל. למעלה מן הדרוש לצורך ההכרעה - לאחר שכבר הכרענו בגורלה של הבקשה - נמשיך ונתייחס לטיעוני הצדדים בפנינו. ד.2. זכויות העובדים בעת שינוי מבני 29. שינויים מבניים, ככלל, הם פררוגטיבה של המעביד. לעובדים אין זכות וטו והמעביד אינו זקוק להסכמתם לשם ביצוע השינוי. מנגד, גם לעובדים קמה זכות בנושאים הנוגעים לכלל העובדים או שיש להם משמעות עקרונית מיוחדת במקום העבודה: קבלת מידע הנוגע לשינוי, קיום היוועצות וניהול משא ומתן בתום לב (ראו למשל: ס"ק (חי') 3335-02-13 חברת החשמל לישראל - הסתדרות העובדים הכללית החדשה (ניתן ביום 02.06.2013)). 30. אין חולק שרפאל הזמינה את ארגון העובדים להיוועצות, וזו קוימה לאור פסק הדין (המותב בראשות אסף הראל), לגביו לא הוגש ערעור, וכפי שפורט לעיל, ארגון העובדים קיבל את המידע הדרוש הנוגע לשינוי. 31. כמו כן הוכח בפנינו שהתקיים הליך היוועצות ומשא ומתן ובעקבותיו רפאל התחייבה: שהשינוי המבני לא יהווה עילה לפיטורי עובדים; שבעתיד תפקידי המשנה למנכ"ל והסמנכ"ל לתפעול פרויקטים יאוחדו לתפקיד אחד; אם ימשיך הגידול המשמעותי בהיקף כוח האדם אזי תישקלנה החלופות אותן הציע ארגון העובדים בהקשר זה; רפאל קיבלה את הערת הארגון לפיה יש לציין במפורש את אלמנט המחקר בפיתוח בשמה של חטיבת ההנדסה החדשה. 32. טוען ארגון העובדים שהמשא ומתן היה שלא בתום לב. גם בעניין זה לא מצאנו ראיות התומכות בטיעונו זה של ארגון העובדים. 33. הנה כי, משהוכח שכול התנאים הנדרשים כדי להעביר שינוי מבני התקיימו במקרה דנן, ולא הוכח שהשינוי המבני נעשה שלא בתום לב - לא ברורה האסמכתא שבדין, חקיקה או פסיקה, של ארגון העובדים לנקוט עיצומים כנגד השינוי המבני. לכן, גם מטעם זה, כשלעצמו ולבדו, יש לקבל הבקשה ולהורות לארגון להימנע מעיצומים בגין השינוי המבני. ד.3. פרשנות סעיף 3 להסכם 34. אין מחלוקת בין הצדדים שמתוקף ההסכם הקיבוצי הקיים ביניהם כאשר ישנה כפיפות אמיתית למנכ"ל החברה ניתן להעביר עובדים מהסכם קיבוצי לחוזה אישי. לכן, ברור ומובן מאליו שכאשר מספר החטיבות גדל משלוש חטיבות לשבע חטיבות, ובראש כל חטיבה עומד ראש חטיבה, מספר העובדים הכפופים למנכ"ל בהתאם להוראות סעיף 3 גדל ולכן הפועל היוצא מכך הוא שרפאל תוכל למנות עובדים עפ"י הוראות סעיף זה. 35. ככל שארגון העובדים טוען שלא לכך התכוון סעיף 3 להסכם הקיבוצי, למרות שהצדדים לא מצאו לנכון לשנותו משנת 2000 עד היום חרף שינויים שייתכן שהתרחשו במספר עובדי המחקר ברפאל - הרי שבפנינו חילוקי דעות באשר לפרשנות של הוראת סעיף זה. השאלה היחידה בפנינו האם לאור השינוי המבני יכול ארגון העובדים, בנסיבות שפירטנו, לנקוט עיצומים על כך השבנו בשלילה. אין החלטתנו זו מונעת מארגון העובדים להביא להכרעה שיפוטית את דעתו לעניין פרשנות הוראת סעיף להסכם הקיבוצי. 36. בהסכם הקיבוצי כלול סעיף המכונה "סעיף שקט תעשייתי" אשר מחייב הימנעות משביתה והשבתה במהלך חיי ההסכם. הכלל הוא שניתן להשתמש בנשק השביתה וההשבתה רק כאשר לא ניתן לקבל סעד משפטי ליישוב הסכסוך. 37. יישוב חילוקי דעות בסכסוך משפטי בין הצדדים יכול להיות בדרך שהותוותה בהסכם הקיבוצי המחייב או בדרך של פנייה לבית הדין לעבודה. בהקשר זה יפים גם דברי כבוד הנשיא גולדברג, בדב"ע נז/4-45 ההסתדרות הכללית החדשה - אוניברסיטת תל אביב, פד"ע לב 456, 458-459 (1999): "6. המחלוקת המשפטית העיקרית בין הצדדים היא בשאלת פרשנותו של סעיף 12 להסכם הקיבוצי משנת 1992. ומכאן שהסכסוך הינו סכסוך משפטי ולא סכסוך כלכלי ודינו להיות מיושב בהליכים ליישוב חילוקי דעות, בין אלה שנקבעו בהסכמים המחייבים שבין הצדדים, ובין על-פי הדרך שהותוותה בסעיף 15(2) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, תשי"ז1957-, או על-ידי פנייה לבית-הדין במסגרת סמכותו על-פי סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט1969-". גם מטעם זה, כשלעצמו, דין הבקשה להתקבל. ה. סוף דבר: 38. כפי שפורט לעיל, ראו סעיף 27 לפסק הדין, ומהטעמים שהביאונו למסקנות, כפי שפירטנו בסעיפים 32 ו-36, כל אחד מהם לעצמו: קובעים שארגון העובדים אינו יכול לנקוט בעיצומים כנגד החלטת רפאל בעניין השינוי המבני. ככל שהארגון יחפוץ לטעון או להביא סכסוך משפטי העולה מהאמור מעלה בפני בית הדין המוסמך, יוכל הוא לעשות כן. 39. בקשת רפאל, לאור האמור לעיל, מתקבלת. אין צו להוצאות. 40. רוצים אנו לחזור על המלצתנו בדיון, לפיה: הצדדים, יסכימו לעת הזאת על העברת 12 עובדים בכירים, לפי בחירת רפאל, לחוזים אישיים. מעת שיועברו הם ועד תום תוקף ההסכם הקיבוצי (30.11.2015), לא תעשה רפאל שימוש בזכותה לנייד עובדים בכירים להסכמים אישיים, אלא במקרה שעובד בכיר יחליף מי שהועסק בחוזה אישי ואינו מועסק יותר. ככל שיסכימו הצדדים לכך, תבוא הסכמתם במקום האמור פסק דין זה.חוזההסכם קיבוצי