במסגרת התביעה שבפניי, הלין התובע על אירוע שבו תואם ביקור של טכנאי מטעם המשיבה לצורך תיקון מתקן מיני-בר שנרכש על ידו, ואולם, בעוד נדרש להמתין בין השעות 08:00 עד 13:00 לביקורו המיוחל של הטכנאי, רק בשעה 13:28, ולאחר שמספר דקות קודם לכן פנה בעצמו אל הנתבעת על מנת לברר מדוע לא הגיע הטכנאי בשעות האמורות, יצר הטכנאי קשר עימו ומסר כי יגיע בתוך זמן מה. לטענת התובע, אין מדובר במקרה ראשון בו הוא ממתין לשוא לביקור טכנאי של המשיבה, ונסיונות קודמים לתאם ביקור בשעות אחה"צ, על מנת שרעייתו תוכל להיות בבית לקבלת הטכנאי לאחר שעות העבודה, עלו בתוהו. כאן המקום לציין, כי בין הצדדים התקיים הליך קודם, בעקבות איחור בהגעת טכנאי במועד אחר (בשנת 2010), והליך זה הסתיים בין הצדדים בפשרה. התובע מעמיד נזקיו על סך של 5,000 ₪ כדלקמן: החזר כספי הביטוח, לאחר שלשיטתו לא קיבל ולו פעם אחת שירות ותיקון עבור המכשיר; יום עבודה, היות ולשיטתו שכרו נמדד לפי שעות ובמועד הרלוונטי הפסיד שעות עבודה רבות בבוקר; שיחות חוזרות למוקד השירות; עוגמת נפש; הפסדים שנגרמו מיום חתימת החוזה ועד היום. הנתבעת איננה מכחישה כי תואם ביקור בין השעות 08:00 ל - 13:00, כי התובע לא ביקש לקבל התראה טלפונית, וכי בשעה 13:28 התקשר הטכנאי אל התובע וביקש להגיע לביתו. למעשה, אין מחלוקת ביחס לעובדות. בהתאמה ניתן לקבוע, כי ביקור הטכנאי תואם כך שהתובע נדרש להמתין בביתו במשך 5 שעות, ואף לאחר שנסתיימו אותן 5 שעות, טרם הגיע הטכנאי לביתו של התובע. התובע נחקר והעיד, כי הוא עובד כנהג אוטובוס בחברת "אגד", כי מדובר בעבודה "לפי סידור עבודה", וכי במועד הרלוונטי ביקש לעבוד בשעות אחה"צ על מנת לפנות את הבוקר לצורך ביקור הטכנאי, ולסידורים אחרים. התובע העיד, כי במועד הרלוונטי לא הפסיד עבודה אלא החליף משמרת מבוקר לצהריים, בין היתר כי היו לו סידורים נוספים. השאלה האם נכח התובע בביתו במשך כל השעות שמ - 08:00 ועד 13:00, איננה רלוונטית, וזאת, בשים לב לכך, שאין חולק, כי התובע לא ביקש להמיר המתנה בביתו להודעה טלפונית של 30 דקות מראש, ועל פניו אין חולק, כי במועד הרלוונטי, היה זמין לביקור הטכנאי במשך כל אותן שעות. התובע הבהיר כי אף שהוצע לו כי תינתן התראה טלפונית תחת שימתין בביתו, אין הוא יכול להסכים להסדר זה, כיוון שהוא נהג אוטובוס ואינו יכול לנטוש את הקו כל אימת שהוא מקבל התראה מהטכנאי. נראה אם כן, כי בהתאם לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981, ס' 18 (ג)(1) (להלן: "החוק"), הרלוונטי לענייננו, זכאי התובע, בנסיבות העניין, לפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, וזאת במיוחד בשים לב לפסיקה הנוהגת, לפיה, תיאום טווח זמן העולה על שעתיים מחייב במתן פיצוי, שכן, על פי הגדרת הסעיף ומטרתו, אין מקום לאלץ את הצרכן להמתין בביתו למעלה משעתיים לביקור של טכנאי (וראה ת"ק (ראשל"צ) 2253/09, יהודה כהן נ' ניופאן בע"מ). בנסיבות המקרה שבפניי, נדרש התובע להמתין בביתו מהשעה 08:00 עד 13:00, קרי, למשך 5 שעות, במהלכן לא הגיע הטכנאי. יוצא אם כן, כי מעבר לשעתיים המקסימליות הקבועות בחוק, המתין התובע למעלה מ - 3 שעות להגעתו של הטכנאי, לשוא. השאלה האם הגיע הטכנאי בחלוף 28 דקות לאחר טווח הזמן האמור אם לאו (ומעדויות הצדדים עולה כי גם לאחר 28 דקות עדיין לא היה הטכנאי בפתח ביתו של התובע), איננה רלוונטית, שהרי, כבר בשלב זה זכאי היה התובע לפיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם להוראות ס' 18 (ד) לחוק. התובע כאמור, לא הסתפק בפיצוי הקבוע בחוק, זה שנקבע ללא הוכחת נזק, והוא מבקש לפסוק לו פיצוי מעבר לסכום זה. ככלל, מוסמך ביהמ"ש לפסוק פיצוי מעבר לסכום הנקוב בחוק, ואולם, יפסוק ביהמ"ש פיצוי כאמור רק אם יוכיח התובע את נזקיו הלכה למעשה. חוששני, כי בעניין זה כשל התובע בהוכחת תביעתו, שכן, מן המסמכים אשר הוצגו במהלך הדיון, עולה, כי מיום רכישת המכשיר ועד למועד בו פסקה מערכת היחסים שבין הצדדים, הגיעו אל התובע טכנאים שונים, כך למשל, ביום 30/5/10, 2/11/10, 10/3/11, 28/3/11 ועוד. בהתאמה, אין לקבוע כי התובע לא נהנה כלל מהשירותים עבורם שילם, וממילא, לא שוכנעתי, כי הנתבעת הפרה את ההסכם שבין הצדדים בנוגע לאספקת שירותים באופן המצדיק ביטולו של ההסכם והשבת הכספים ששולמו במסגרתו, ואף לא הוכיח מהו הסכום ששילם במסגרת אותו הסכם, וממילא אין ביהמ"ש יכול לפסוק סכום שלא ננקב בפניו. אשר להפסד שעות העבודה בבוקר יום האירוע - התובע העיד, כאמור, כי באותו יום עבד בשעות הצהריים, בהתאם לסידור עבודה אותו ביקש לצורך העניין, וכי לא נגרם לו נזק בשל כך. לבסוף, לעניין יתר ההוצאות להן טוען התובע - התובע לא הוכיח הוצאותיו ולא הביא כל אסמכתא לביצוע אותן הוצאות, ועל כן אין ביהמ"ש פוסק נזקים שלא הוכחו. מכל האמור, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 600 ₪ בגין המתנת התובע מעבר לשעה הראויה בהתאם לפרמטרים שנקבעו בחוק ובפסיקה. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, 4/6/12, ועד ליום התשלום בפועל. בגין הוצאות ההליכים כאן, ובשים לב לכך שתביעת התובע התקבלה בחלקה בלבד, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 200 ₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. טכנאים