טענות התובע בשנת 1992 התקשר התובע עם קודמתה של הנתבעת (להלן - הוט), תבל תקשורת בכבלים בע"מ (להלן - תבל), לאספקת שירותי טלוויזיה בכבלים. לאחר מיזוג חברות הכבלים האזוריות לחברה אחת, נכנסה החברה המאוחדת, הוט, בנעליה של תבל. עפ"י ההסכם בין הצדדים, שילם התובע עבור השירותים שקיבל מתבל, ואחר כך מהוט, על פי חשבון חודשי, שנשלח אליו מידי חודש. בשנת 2005 החלה הוט לספק ללקוחותיה שירותי Video On Demand, המאפשרים הזמנת תוכניות, סרטים ותכנים נוספים לפי דרישה (להלן - VOD). התובע נהנה גם משירות זה ושילם עבור הסרטים והתכנים, שהוזמנו על ידו, בעת פירעון החשבון שנשלח אליו מידי חודש. בחודש אפריל 2007, ללא כל אזהרה או הסבר, ובאופן חד צדדי, ניתקה הוט את התובע משירותי ה- VOD. הוט מסרה לתובע, שהסיבה לניתוק היא, שהתובע לא משלם עבור השירותים בהוראת קבע או בכרטיס אשראי, אלא בפירעון החשבון שנשלח אליו. הוט הודיעה לתובע, שעד שיסכים להתחייב לביצוע תשלום החשבון באמצעות הוראת קבע או כרטיס אשראי לא יקבל את שירותי ה- VOD. התובע טוען, כי התנהלות זו של הוט מהווה הפרה של ההסכמות בין הצדדים. ביום 22.4.2007 החלה חלופת מכתבים בין הצדדים. במכתבה של הוט מיום 4.6.07 נטען, שהסיבה לניתוק היא - בין היתר - פיגורים של התובע בתשלום החשבונות. מדובר בהשמצה שפגעה קשות בתובע, שלא איחר בתשלום חשבונותיו. יתר על כן, במכתבה ציינה הוט, ש"לעת עתה רק אפשרות הזמנת התכנים בשירות ה-VOD נחסמה". מדובר באיום מצידה של הוט, ולפיו אם התובע יתמיד בסירובו לשלם באמצעות הוראת קבע, הוא ינותק לחלוטין משירותי הטלוויזיה בכבלים של הוט. במכתב הוט מיום 13.12.07 התבררה שיטת החישוב של הוט. בהתאם לשיטה זו הוט דורשת מלקוחותיה לשלם באמצעות הוראת קבע. לקוח שסוכם עימו על תשלום בדרך אחרת נחשב בעיני הוט, כמי שמפגר בתשלום כבר מהרגע שנשלח אליו החשבון ועוד לפני שהגיע לידי הלקוח. בנוסף, בחודש נובמבר 2007 הסירה הוט מחבילת הערוצים שהיא מספקת ללקוחותיה את ערוץ החדשות CNN. התובע התקשר עם הוט בידיעה, שיקבל כחלק משירותי הוט גם את שידורי ערוץ CNN. הוט הפסיקה את שידורי הערוץ בין לילה וללא הודעה מוקדמת, ואף לא טרחה לעדכן בהתאם את התעריפים שהיא גובה מלקוחותיה. התובע טוען, כי בניתוקו של התובע משירותי VOD הפרה הוט את ההסכם ביניהם. כך גם הקטנת סל הערוצים שהוט מספקת ללקוחותיה והפסקת שידורי ערוץ CNN, מבלי שהקטינה את התעריפים, מהווה גם היא הפרה של ההסכמים עם הלקוחות. עוד טוען התובע, כי ככל שיש בהסכם ההתקשרות תנאי המחייב תשלום באמצעות הוראת קבע מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. כמו כן, מעשיה של הנתבעת מהווים ניצול לרעה של כוחה המונופוליסטי, שכן הוט, כספק היחיד בישראל של שירותי טלוויזיה בכבלים, הוכרזה כמונופול בתחומה ע"י הממונה על ההגבלים העסקיים. עוד טוען התובע, כי השמצותיה של הוט את התובע במכתבים, שנשלחו גם לצדדים שלישיים, מהוות הוצאת לשון הרע. כאמור לעיל, במכתבה מיום 4.6.07 למועצה לכבלים ולוין במשרד התקשרות (להלן - המועצה), הטיחה הוט השמצות כוזבות, ולפיהן התובע פיגר בתשלומים. הוט חזרה על השמצות חמורות אלו גם במכתבה מיום 13.12.07, שהעתקו נשלח למועצה ולארגון אמון הציבור. לפיכך עותר התובע לכפל פיצוי ללא הוכחת נזק, כאמור בסעיף 7א(ב) ו-(ג) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק), בגין כל אחד מהמכתבים. התובע עותר לסעדים כדלקמן: · להורות להוט לחברו לשירותי VOD; · להורות להוט לפצות את התובע בסך של 300,000 ₪ בגין הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמה לו ולבני ביתו עקב מניעת שירות ה-VOD; · להורות להוט להתנצל בפני התובע על ההשמצות שהטיחה בו; · להורות להוט לפצות את התובע בסך של 200,000 ₪ בגין הוצאת לשון הרע; · להורות להוט להפחית את תעריפיה בשיעור של 20% עקב הקטנת סל השירותים. כן להורות להוט להשיב סך השווה ל-20% מן הסכומים ששילם התובע מיום הקטנת סל השירותים ועד למועד מתן פסק הדין. טענות הוט דינה של התביעה, ככל שהיא מתבססת על ההסכם בין הוט לתובע, להידחות על הסף. בין היתר, מן הטעם שההסכם היחיד הקיים בין הוט לתובע הינו החוזה האחיד, בנוסח שאושר על ידי המועצה (להלן - הסכם המנוי). הוט מכחישה, כי ההסכם המקורי שנחתם בין התובע לתבל כלל תנאי לפיו התובע ישלם את התשלומים לנתבעת אך ורק בדרך של פירעון חשבון חודשי שישלח אליו. הוט מכחישה את טענת התובע, ולפיה הוסכם בין הצדדים על אופן התשלום של התובע. הוט טוענת, כי עוד בחודש נובמבר 2006 היא שלחה לכל המנויים לשעבר של תבל, המנויים על השירות הדיגיטאלי של הוט, דרישה להסדרת אמצעי התשלום. התובע בחר להתעלם מדרישה זו. אף אם האופן בו שילם התובע את התשלומים יצר מעין "נוהג", הרי שנוהג זה לא הקנה לתובע זכות כלשהי. מכל מקום, הוט היתה זכאית להפסיק נוהג שכזה בהודעה לתובע. ביחס לטענות התובע, כי הסכם המנוי מכיל תניות מקפחות בחוזה אחיד, טוענת הוט, כי בעניין זה תלוי ועומד הליך מקביל, בבית הדין לחוזים אחידים, לאישור הסכם המנוי. התובע ביקש להצטרף להליך שם וקיבל אישור להגיש סיכום טענותיו בכתב. דהיינו, לתובע ניתן יומו בבית הדין לחוזים אחידים, בדיוק באותו עניין לגביו עותר התובע פה. דינה של התביעה בעילת לשון הרע להידחות על הסף, שכן המסמכים עליהם מבסס התובע את עילת התביעה אינם כוללים לשון הרע, כמשמעותו של מונח זה בדין ובפסיקה. הוט מכחישה, כי האמור במכתביה נכתב במטרה לפגוע בתובע. הוט טוענת, כי ככל שמכתביה הנ"ל הינם בגדר פרסום, כמשמעו בחוק, אזי עומדת לה - בין היתר - הגנת אמת בפרסום ו/או הגנת תום הלב ו/או הגנה לפי סעיפים 13(9) ו-13(11) לחוק. דינה של התביעה, ככל שהיא נוגעת להפסקת שידורי CNN, להידחות על הסף מן הטעם של העדר עילה. הוט טוענת, כי היא היתה זכאית להסיר את ערוץ CNN מחבילת השידורים מבלי להפחית את דמי המינוי, בהתאם לאישור המועצה. עוד טוענת הוט, כי התובע ממילא לא נפגע מהסרת הערוץ. הפחתה של ערוץ אחד מתוך חבילה של עשרות ערוצים אינה מפחיתה את ערכם של שידוריה, במיוחד לאור העובדה שחבילת שידורי הנתבעת כללה שלושה ערוצי חדשות זרים חשובים אחרים. זאת ועוד, אחוזי הצפייה בערוץ CNN, עובר להסרת הערוץ, היו נמוכים מאוד עד כדי הפרכת טענות התובע. הוט טוענת, כי בעניין הקטנת סל הערוצים, התובע מעולם לא פנה אליה לפני כן בבקשה או בטענה כלשהי. הוא העלה את הדברים לראשונה בכתב התביעה, למעלה משנה לאחר מעשה, כמעין נופך נוסף לתביעתו העיקרית. משכך, מושתק התובע מלטעון טענות אלו. טענות התובע בכתב התשובה תביעת התובע דנן מבוססת על ההסכם הקיים בין הצדדים. ההליך בבית הדין לחוזים אחידים מתייחס לחוזה חדש אותו מנסה הוט לכפות על התובע, ולא להסכם הקיים. החוזה היחיד שכרת התובע היה עם תבל, לפני כ- 15 או 20 שנים. אין בידי התובע העתק של הסכם זה. ברור שההסכם בין התובע לתבל לא הוא ההסכם, אשר נדון בבית הדין לחוזים אחידים. הוט טוענת שבשנת 2006 היא פרסמה בעיתון הודעה ללקוחותיה, בה הודיעה על ההסכם החדש והתנתה שמי שלא מודיע שהוא מתנגד לחוזה ייחשב כמסכים לו. התובע מעולם לא קיבל הודעה כזו מהוט. התובע טוען, כי הוט אפילו לא טרחה לשלוח ללקוחותיה את ההסכם החדש, שעל פיו - לטענתה - הם התקשרו עימה. ממילא, שתיקתו של התובע ביחס להסכם החדש לא מהווה הסכמה. גם אם יתקבלו טענותיה של הוט, התובע טוען, כי לאחר משלוח ההודעה הוא המשיך לשלם בגין השירותים בפירעון החשבון החודשי. הוט לא התנגדה לכך. העולה מכך, כי בהתנהגות הצדדים נכרת חוזה חדש בין הוט והתובע, שאינו החוזה האחיד שבפני בית הדין לחוזים אחידים. הרישיון, שניתן להוט מהמועצה, לא ממצה את כל החובות של הוט כלפי מנוייה. קמות לה חובות נוספות מכוח דיני החוזים, דיני הגנת הצרכן ומכוח דיני ההגבלים העסקיים. אם אישרה המועצה הסכם, הסותר את הדין - הרי שפעלה בחוסר סמכות. דיון והכרעה בפתח הדברים חשוב לציין, כי בפני תביעה של התובע - לקוח יחיד של הוט - נגד הוט. אין המדובר בתביעה "מעין" ייצוגית או תביעה שיש לה השפעה על ציבור רחב, כפי שניסה התובע לטעון. הסכסוך הוא פרטי בין הלקוח לחברה הנתבעת. כך גם הסכימו הצדדים. לעניין זה ראה אמירתו של ב"כ התובע, עו"ד רוטנברג (עמ' 2 לפרוטוקול, שורה 5): "שמעתי את חברי. הסכסוך הזה הוא פרטי בין לקוח של הוט להוט". כן ראה החלטתי מיום 21.10.10 (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 18-19): "... המדובר בתביעה ספציפית של לקוח יחיד, כך שהאינטרס המוגן העומד לדיון בתיק הוא האינטרס של התובע ולא של כלל הלקוחות". החוזה בין התובע לתבל/הוט התובע טוען, כי בינו לבין הוט קיים הסכם, שנחתם עוד בתקופת ההתקשרות של התובע עם תבל, כאשר תבל היתה עדין זו שסיפקה את השירותים. זה ההסכם המחייב ביניהם, ולא ההסכם האחיד ה"חדש", שנדון בפני בית הדין לחוזים אחידים. על כך העיד התובע בתצהירו (ראה הטענות בסעיפים 29-30 לתצהיר עדותו של התובע). על הדברים חזר התובע בעדותו בפני (עמ' 9 לפרוטוקול, שורות 22-23): "ההסכם היחידי שעליו אני מניח שחתמתי עם הוט היה ההסכם עם קודמתה, תבל. כך אני מניח. בהסכם הזה לא היתה הוראת קבע". ראה גם עדותו של התובע בפני (עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 3-8 ושורות 14-20): "ש. הצלחת למצוא את אותו הסכם שעליו מבוססת תביעתך, על פי טענתך? ת. למיטב ידיעתי ההסכם שאני חתום עליו הוא הסכם משנות ה- 90 הראשונות ביני לבין קודמתה של הוט באזור מגורי, תבל. ש. אני שואל אם הצלחת למצוא את אותו הסכם שאתה טוען שכתב התביעה שלך מבוסס עליו? ת. ההסכם אמור היה להימצא בידי תבל. אין ברשותי עותק. ... ת. ההסכם שלי עם הוט בשנת 2007 כלל חבילת ערוצים שבה היה גם CNN. ש. חתמת על הסכם עם הוט בשנת 2007? ת. הוט החליפה את תבל וההסכם שהיה לי עם תבל עבר להיות הסכם עם הוט וההסכם הזה השתנה במשך השנים בסוג השירות אנלוגי דיגיטאלי, תעריפים, וגם בתוכן השידורים. הוא השתנה במעשה. יש שינויים שהיו מקובלים והסכמתי להם. היו שינויים שלא הסכמתי להם שניסו לכפות אותם, כמו למשל אופן התשלומים שלא הסכמתי. לעניין CNN, ההסכם כפי שהתגבש והתעצם במהלך השנים, בשנת 2007 כלל גם את CNN". יודגש, התובע לא הציג בפני את החוזה המקורי בינו ובין תבל. התובע אף לא הציג שום חוזה אחר בינו ובין הוט. לפיכך לא עמד התובע בנטל להוכיח את טענותיו ביחס לתניות ההסכם, שאיננו הסכם המינוי, שבינו ובין הוט. כך גם לא עמד בנטל להוכיח את התחייבויותיה הנטענות של הוט. כמו כן, התובע לא הוכיח את טענותיו לעניין הסדר התשלומים, או את טענותיו לעניין הקטנת סל הערוצים, כפי שיפורט בהרחבה בהמשך. לפיכך יש לקבוע, שהתובע לא הרים את הנטל להוכיח, כי תנאי ההתקשרות המקוריים היו שונים מאלו שבהסכם המנוי. תנאי מקפח בחוזה אחיד התובע טוען, כי גם אם חלות הוראות הסכם המנוי במישור היחסים שבין התובע ובין הוט, התנאת הספקת שירותי VOD בביצוע תשלומים באמצעות כרטיס אשראי או הוראת קבע, הינה תנאי מקפח בחוזה אחיד. טענת התובע לקיום תנאי מקפח בחוזה אחיד כבר נדונה בו"ע 2021/01, מתב מערכות תקשורת בכבלים בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה, לא פורסם. שם דן בית הדין לחוזים אחידים (להלן - בית הדין) בבקשה לאישור הסכם המנוי. התובע ביקש שם להצטרף להליך, ובית הדין התיר זאת בשאלת היות התנאי, המחייב את הלקוח לשלם עבור השירות בהוראת קבע או בכרטיס אשראי, תנאי מקפח. בית הדין דחה את טענת התובע דנן וקבע, כי תנייה חוזית זו איננה תנאי מקפח. כך נכתב בסעיפים 14 ו-15 לפסק דינו של בית הדין: " 14. כמפורט לעיל, הותר למשיב 4 להצטרף כמשיב לתיקים ולהעלות טענות הנוגעות לעניין אחד בלבד. טענתו של משיב 4 מופנית נגד הוראת סעיף 16.2 לחוזה הקובעת כי תשלומי הלקוח להוט יתבצעו באמצעות הוראת קבע או כרטיס אשראי (בחריג שלפיו מנויים המקבלים שידור אנלוגי בלתי ממוען רשאים לשלם גם במזומן). משיב 4 טוען כי התנאי האמור הוא מקפח, בהיותו מאפשר להוט, שהיא ספק מונופוליסטי, להכתיב את אמצעי התשלום הנוחים לה תוך פגיעה בזכויות הצרכנים. עוד טוען משיב 4 כי פרוצדורת התשלום באמצעות כרטיס חיוב או הוראת קבע בנקאית, מונעת מהלקוחות לבדוק כראוי את חיוביהם וגוזלת מהם ממון. לדבריו: 'הסדר כזה מאפשר לספק לשלוח יד ארוכה לכיסו של הצרכן, ולגבות ממנו כל סכום, עוד לפני שהצרכן קיבל את החשבון לידיו...'. יתר על כן, לטענתו ספקים שונים בשוק מאפשרים בדרך כלל תקופה של 45-15 ימים לשם פירעון חשבונות שונים, ואילו חיוב הלקוחות בתשלום מיידי באמצעות כרטיס חיוב או הוראת קבע למעשה מעשיר את הוט 'בסכומי עתק מהפרשי הריבית במכפלת מיליוני מנויים'. משיב 4 מוסיף וטוען כי בתשלום באמצעות הוראת קבע, הלקוח אינו מודע לסכום החיוב מאחר שחשבונו מחויב אוטומטית. היה וחסר כסף בחשבון בעת חיובו, נדרש הלקוח לשלם ריבית על משיכת יתר, ואף בכך נמצא הוא ניזוק. היועמ"ש הודיע כי הוא משאיר את סוגית אמצעי התשלום לשיקול דעתו של בית הדין. המועצה לצרכנות והרשות להגנת הצרכן בהסתדרות לא הגישו את עמדתן בסוגיה זו, חרף ההחלטה מיום 24.10.10 שאפשרה להן לעשות כן. 15. לא מצאנו ממש בטענות משיב 4 לגבי קיפוח הטמון בסעיף הנדון. כידוע, שאלת הקיפוח נבחנת תוך העמדת האינטרסים הלגיטימיים של הספק מצד אחד ושל הלקוחות מן הצד האחר. להוט מאות אלפי לקוחות, ואנו מקבלים את טענתה כי במצב כזה מתן אפשרות לכל מנוי לקבוע את דרך התשלום עלול ליצור בפניה קושי של ממש בתפעול מערכת הגביה. לעומת זאת, איננו מוצאים קיפוח של ממש בעובדה שתשלום דמי המנוי יבוצע בדרך של חיוב כרטיס האשראי של הלקוח או בדרך של תשלום באמצעות הוראת קבע. למותר לציין כי אם במקרה נתון יסבור הלקוח כי הוט חייבה אותו בחיובי יתר או ניצלה לרעה את אמצעי התשלום, פתוחה בפניו הדרך להגיש נגדה תביעה. בית הדין כבר החליט בעבר כי קביעת אמצעי תשלום בידי הספק אינה מהווה קיפוח (ע"ש 90/96 עמותת סינגור קהילתי נ' היועץ המשפטי לממשלה, מיום 19.11.01, בפסקה 40): 'חזקות הקיפוח הנטענות על ידי המבקשת אינן מתקיימות במקרה זה... לשוכר אין עומדת זכות מכוח דין לקבוע את דרך תשלום התמורה החוזית'. יתר על כן, נושא זה אף קיבל את אישורה של המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין, שהנה גוף סטאטוטורי, כחלק מן האישור שנתנה לחוזה. כן הוסדר נושא אמצעי התשלום בסעיף 41.8.7 לרישיון שניתן להוט על ידי מדינת ישראל ועל ידי המועצה. אכן, הכללת עניין זה ברישיון אין בה בכדי לחסן את הסעיף מפני פיקוח שיפוטי, אולם שיקול זה מצטרף למכלול השיקולים שיש בהם בכדי להכריע את הכף נגד התערבות בסעיף". (ההדגשות במקור - נ"ש). בסעיף 16 לפסק הדין, אושר הסכם המנוי, וכך נכתב שם: "לאור כל האמור, אנו מאשרים את החוזה שצורף להודעתם המשותפת של הוט והיועמ"ש מיום 16.3.08, וזאת בכפוף לשינויים המפורטים בפסקאות 11 ו- 13 לעיל". משטענות התובע לעניין תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחו כבר ע"י בית הדין, מושתק התובע, מכוח השתק פלוגתא, מלשוב ולהעלותן בשנית. לפיכך, דין טענתו בעניין זה להידחות. ניתוק משירותי VOD התובע טוען, כי במסגרת ההסכם המקורי שלו עם תבל או לכל הפחות במסגרת ההסכם, שנכרת בין הוט ובין התובע בדרך של התנהגות, הסכימה הוט לביצוע התשלומים באופן שהתובע משלם את החשבונות החודשיים ע"י תשלומם בשובר תשלום בבנק הדואר לאחר קבלת כל חשבון מידי חודש בחודשו. ניתוקו של התובע משירותי ה-VOD באופן חד צדדי וללא התראה מראש אך ורק בשל אי הסכמתו לבצע התשלומים באמצעות כרטיס אשראי או הוראת קבע, מהווה הפרה של ההסכם. כנספח ט לתצהיר עדותו של התובע צורפו אישורי תשלום בגין החשבונות החודשיים, אשר שולמו בבנק הדואר. בנוסח אישור התשלום מיום 18.12.07 נכתב: "אנו מאשרים כי התקבל תשלום ע"ח החוב, כמפורט להלן, חיבור מחדש של קו מנותק יתבצע בהתאם לנהלי HOT ולהסכמי המנוי. אין בתשלום החוב בלבד כדי לגרום לחיבור מחדש. חיבור מחדש יכול שיותנה בהמצאת אמצעי תשלום ו/או בתשלום דמי חידוש חיבור עפ"י מחירון HOT ..." ובנוסח אישור התשלום מיום 9.3.08 נכתב: "... על מנת לעדכן אמצעי תשלום קבוע ולהבטיח חידוש ו/או המשך קבלת שירותי HOT במלואם, נבקשך לפנות לטלפון מס': 1800-077-077. לידיעתך, אם לא תעדכן אמצעי תשלום קבוע, ככל שהדבר נדרש בתנאי ההתקשרות שבינך ובין HOT, תהייה HOT רשאית להפסיק את אספקת שירותיה, לרבות כל חלק מהם, בכפוף להוראות הדין". הודעה זו חזרה גם באישור התשלום מיום 31.3.08, באישור התשלום מיום 19.5.08, באישור התשלום מיום 16.7.08 ובעשרה אישורי תשלום נוספים (כולם צורפו כנספח ט לתצהיר עדותו של התובע). מעיון באמור נראה בעליל, כי מידי חודש בחודשו, עת שילם התובע את החשבון החודשי באמצעות שובר התשלום בבנק הדואר, הוא קיבל הודעה והתראה מפורשת, ולפיה המשך השירות יכול שיותנה בהמצאת אמצעי תשלום קבוע. התובע לא מחה על התראה זו. לפיכך, אין ממש בטענות התובע ולפיהן לא ידע מראש על הדרישה לביצוע התשלום באמצעי תשלום קבוע. ממילא יש לדחות טענת התובע, כי הניתוק משירותי VOD נעשה באופן חד צדדי וללא התראה מראש. למעלה מן הצורך יאמר כי התובע דבק כל העת בהסכם ההתקשרות המקורי בינו ובין תבל, וטוען מכוחו, כי אין הוט רשאית לחייב באמצעי תשלום ספציפי כלשהו כתנאי לשירותי VOD. טענה זו דינה להידחות. ראשית, נוסח ההסכם המקורי לא הוצג בפני, כאמור לעיל, ולא ניתן לדעת מה הוסכם בו. שנית, השירותים שניתנו ע"י תבל באותה התקופה בשנות התשעים של המאה הקודמת לא כללו שירותי VOD. לפיכך, לא יכול לטעון התובע, כי הוט צריכה לספק לו שירותים מתקדמים, כאשר הוא מבקש לכפות עליה לקיים הסכמות, שלא הוכחו, אך בוודאי לא כללו את שירותי ה-VOD. על כן, דין טענת התובע בעניין זה להידחות. הקטנת סל הערוצים בנובמבר 2007 הסירה הוט מחבילת הערוצים את ערוץ החדשות CNN. התובע טוען (סעיף 18 לתצהיר עדותו), כי הסכים להתקשר עם תבל בהתבסס על חבילת הערוצים שכללה גם את ערוץ CNN. עוד טוען התובע, כי אין בהסכם שבין הצדדים, היתר לצמצם את חבילת הערוצים, בפרט ללא מתן פיצוי הולם. כאמור לעיל, התובע לא הציג בפני את ההסכם, שנחתם בשעתו עם תבל. לפיכך, לא הוכיח התובע את התחייבות תבל/הוט כלפיו - לא לגבי האפשרות לצמצם או להרחיב את כמות הערוצים מעת לעת ולא לגבי הפיצוי שמגיע לו, אם בכלל, בגין שינוי בחבילת הערוצים. יפים לעניינינו דבריו של התובע עצמו בחקירתו בפני (עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 3-26): "ש. הצלחת למצוא את אותו הסכם שעליו מבוססת תביעתך, על פי טענתך? ת. למיטב ידיעתי ההסכם שאני חתום עליו הוא הסכם משנות ה- 90 הראשונות ביני לבין קודמתה של הוט באזור מגורי, תבל. ש. אני שואל אם הצלחת למצוא את אותו הסכם שאתה טוען שכתב התביעה שלך מבוסס עליו? ת. ההסכם אמור היה להימצא בידי תבל. אין ברשותי עותק. ש. אתה טוען שההסכם שלך, בסעיף 17, עם תבל אותו הסכם משנת 90 התייחס לחבילת שידורים שכללה את CNN נכון? ת. לא. ש. אני מקריא לך את סעיף 17 לתצהירך, שורה 2. אתה אומר שההסכם שלך, אותו הסכם עלום שהתביעה מבוססת עליו, התייחס לחבילת ערוצים שכללה את CNN? ת. ההסכם שלי עם הוט בשנת 2007 כלל חבילת ערוצים שבה היה גם CNN. ש. חתמת על הסכם עם הוט בשנת 2007? ת. הוט החליפה את תבל וההסכם שהיה לי עם תבל עבר להיות הסכם עם הוט וההסכם הזה השתנה במשך השנים בסוג השירות אנלוגי דיגיטאלי, תעריפים, וגם בתוכן השידורים. הוא השתנה במעשה. יש שינויים שהיו מקובלים והסכמתי להם. היו שינויים שלא הסכמתי להם שניסו לכפות אותם, כמו למשל אופן התשלומים שלא הסכמתי. לעניין CNN, ההסכם כפי שהתגבש והתעצם במהלך השנים, בשנת 2007 כלל גם את CNN. ש. האם ההסכם שבו התקשרת עם תבל בשנת 90 ו.. התייחס לחבילת שידורים שכללה את CNN? ת. אינני זוכר מה הייתה חבילת השידורים הראשונה שהציעה תבל. ש. החבילה בהסתמך עליה חתמת על ההסכם? ת. אני לא זוכר מה הייתה חבילת השידורים הראשונה שהציעה תבל. אני כן זוכר שבמהלך השנים החבילה הזו השתנתה" (ההדגשות אינן במקור - נ"ש). התובע לא יכול להצביע על מקור התחייבותה של הוט להמשיך ולהעניק לו במסגרת חבילת הערוצים את שידורי CNN. הוא כלל אינו זוכר, האם מלכתחילה היתה אפשרות לצפיה בשידורי CNN. הוא מאשר, כי מעת לעת חלו שינויים בחבילת הערוצים. מעולם לא הלין על שינויים אלו. אם כן, מדוע עתה זכאי התובע לכפות על הוט קבלת חיבור לשידורי CNN?! מדוע מגיעים לו פיצויים כלשהם בגין הפסקת שידורי CNN?! יצויין, כי בטרם ניתקה הוט את שידורי ערוץ CNN, היא קיבלה על כך אישור מהמועצה (ראה נספח יא לתצהיר עדותו של מר יניר פלג, עד מטעם הוט). בעניינינו, עותר התובע לפיצוי של 20% מגובה התשלום החודשי בגין כל השירותים שניתנים ע"י הוט. לשם הוכחת נזקו צרף התובע את חוות דעתו של פרופ' גבריאל וימן (להלן - פרופ' וימן) שסקר את חשיבות ערוץ CNN לצופה הישראלי וייחודיות הערוץ לעומת ערוצי חדשות זרים אחרים. אין בחוות דעתו של פרופ' וימן כדי לאמוד את הנזק שנגרם ללקוחות הוט, ובפרט אין בחוות הדעת כדי לאמוד את הנזק שנגרם לתובע. לא ברור ממתי צפה התובע בשידורי CNN. כך גם לא הובאה ראיה כלשהי בנוגע להרגלי הצפייה של התובע ובני ביתו ומידת התדירות בה צפו בשידורי אותו ערוץ. בנסיבות אלו, גם אם היה התובע זכאי לפיצוי כלשהו בגין הנזק שנגרם לו בעטיה של הפסקת שידורי CNN, לא הוכח היקפו של נזק זה. יש לזכור, כי מדובר בביטול ערוץ אחד בלבד מתוך ערוצים רבים, שמספקת הוט. ממילא לא ברור, כיצד ביטול שידורי CNN מצדיק הפחתה בשיעור 20% מדמי המנוי החודשיים. יצויין עוד כי טענה בעניין ביטול שידורי ערוץ CNN הועלתה כבר במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שנדונה בפני כב' הש' גנות בת"צ (ת"א) 1883/08, קליינר נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ, לא פורסם. בסעיף 10 לפסק הדין התייחסה כב' הש' גנות לאופן חישוב הנזק הנטען. וכך נכתב שם: "באשר לאופן חישוב הנזק הנטען - המבקש תימחר את עלות הערוצים שהוסרו, על פי חישוב עלות של ערוץ בודד, שנרכש על ידי לקוח הוט בנפרד מחבילת הערוצים שנרכשה על ידו, אלא שחישוב זה, מקורו בטעות, שכן ידוע, כי מחיר חבילת שידורים אינה מורכבת מסכום מצרפי של כלל ערוצי השידור הכלולים בחבילה, כי אם מחיר משוקלל של החבילה בכללותה. מחיר זה מושפע ממספר גורמים כגון, מספר הערוצים שבחבילה הנרכשת, וכו'. מחירון הוט לחודש דצמבר 2007 שצורף על ידי המבקש (נספח א' לבקשה) מעיד על כך, שחבילת הבסיס כוללת בתוכה עשרות ערוצים במחיר של 196 ₪ עבור החבילה כולה. עוד עולה, כי ככל שחבילת השידור גדלה, קרי: ככל שהחבילה מכילה מספר גדול יותר של ערוצים, כך פוחת מחירו של 'מוצר' (ערוץ בודד נוסף), וקשת המחירים נעה בין 9 ₪ לערוץ בודד, ועד 33 ₪ בעבור תוספת של חמישה ערוצים לחבילה הבסיסית. מרכיב נוסף אשר משפיע על מחיר החבילה הוא מסלול ההתקשרות עם הוט. ככל שמשך זמן ההתחייבות של הלקוח כלפי הוט הינו ארוך יותר, כך מוזל מחיר החבילה. לפיכך, לא רק שהמבקש לא הוכיח, ולו לכאורה, שנגרם לו נזק במישור האישי, הוא אף נכשל בהוכחת גובה הנזק הלכאורי שנגרם לו". (ההדגשות במקור - נ"ש). מן האמור לעיל נראה שוב כי תמחור של ערוץ אחד, חשוב ככל שיהיה, והעמדתו בשיעור 20% מגובה דמי המנוי החודשי לחבילת ערוצים מלאה, איננו משקף את העלות האמיתית שיש לתת לערוץ אחד מיני רבים. אין בחוות דעתו של פרופ' וימן כדי להוכיח תחשיב זה של התובע. כללם של דברים, התובע לא הוכיח את נזקו בגין הפסקת שידורי CNN, ודין טענתו להידחות. לשון הרע התובע טוען, כי במכתבה של הוט מיום 4.6.07, אשר מוען למועצה, הטיחה בו הוט השמצות כוזבות, כאילו פיגר בתשלומים אליה. התובע טוען, כי הוט חזרה על השמצותיה אלו גם במכתבה של הוט מיום 13.12.07 (המכתבים צורפו כנספחים ד ו-ו לתצהיר עדותו של התובע). לפיכך עותר התובע לתשלום פיצויים בסך 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בגין כל אחד מהמכתבים וכן פיצויים בסך 50,000 ₪ נוספים בגין כל אחד מהמכתבים, וזאת לפי סעיף 7א(ג) לחוק, כאשר הפרסום נעשה בכוונה לפגוע בתובע. בסה"כ עותר התובע לפיצוי בסך 200,000 ₪. להלן אביא את נוסח הסעיף הרלוונטי מתוך מכתבה של הוט מיום 4.6.07: "עד עתה, HOT התירה למר וגב' כהן באופן חריג את תשלום המינוי במזומן, אולם הדבר גרר עימו פיגורים רבים בתשלום דמי המנוי החודשים ולכן מר כהן נדרש לעדכן במנוי אמצעי תשלום קבוע" (ההדגשה במקור - נ"ש). במכתב מיום 13.12.07 נאמר: "אשר לטענה בדבר הפיגור בתשלומים. צר לנו אם נגרמה לכם עגמת נפש כלשהי בשל האמירה במכתבנו מיום 4/6/07. יובהר כי התשלום עבור דמי המינוי הבסיסיים לשירותי HOT (להבדיל מתכנים מוספים, הניתנים במהלך החודש בתשלום לפי צפיה) נעשה מראש. לפיכך, HOT מתייחסת לתשלום בדיעבד - גם אם נעשה בסמוך לסוף החודש - כתשלום בפיגור...". לא מצאתי, כי המדובר בפרסום של לשון הרע. במכתב הראשון מיום 4.6.07 לא נטען, כי התובע הוא זה שמפגר בתשלומים, ואינו מבצעם במועד. נטען, כי שיטת התשלום החודשי באמצעי תשלום בלתי קבוע היא זו שגורמת לפיגורים, ועל כן התבקש התובע לעבור לתשלום באמצעות אמצעי תשלום קבוע. אין בדברים כל דבר העלול להשפיל את התובע, לבזותו או לפגוע בעבודתו. הבהרה מלאה של הדברים מצויה במכתב השני מיום 13.12.07. שם גם ישנה התנצלות של הוט, ככל שהתובע נפגע בעצמו מהדברים שנאמרו במכתב הקודם. העולה מן הדברים, כי אין במקרה זה פרסום של לשון הרע, וממילא לא זכאי התובע לפיצוי כלשהו. הערת אגב בשולי הדברים אוסיף ואומר, התובע טוען, שנוסח ההסכם המפורסם באתר האינטרנט של הוט שונה מנוסח הסכם המנוי, שאושר על ידי בית הדין. אין לטענה זו כל רלוונטיות, היות שהתובע לא טוען, כי שינויים נטענים אלו נוגעים לאופן ביצוע התשלום ולהיקף סל השירותים המסופק על ידי הוט. התובע גם לא טוען, שנוסח ההסכם המפורסם שם הוא זה שמחייב ביחסים שבין הצדדים. סיכום התביעה נדחית. התובע ישא בהוצאותיה של הוט ובשכר טרחת עורך דינה בסך 30,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. חוזה שירותחוזהטלויזיה