התובעת, חברה הנותנת שירות ותיקונים למעליות, הגישה תביעה בסך 2,712 ₪, כנגד הנתבעת, נציגות ועד הבית של בנין משרדים ברחוב אלנבי 128 בתל אביב, בגין אי תשלום דמי השירות עד תום תקופת הסכם השרות, קרי חודשים 05/ 10-9 ו-05/ 12-11. (להלן: "ההסכם") טענות התובעת בין הצדדים נחתם "הסכם מנוי לשרות מקיף למעלית" בבניין הנתבעת, שתוקפו מיום 1.12.1985 ועד ליום 31.12.05 . בהתאם להסכם אשר נחתם ביום 1.12.85, במידה ואחד הצדדים לא הודיע על ביטולו בהודעה של 30 ימים טרם תום תקופת ההסכם, יחודש ההסכם לתקופה של 12 חודשים נוספים. לגרסתה, ביום 9.9.05, התקבל במשרדיה מכתב מטעם הנתבעת, המודיע על ביטול ההסכם לאלתר. משהפרה הנתבעת את ההסכם, עליה לפצותה בתשלום דמי השירות עד תום תקופת ההסכם. לטענתה, התנהגות הנתבעת לאורך כל השנים מעיד, שקבלה על עצמה את תנאי ההתקשרות איתה. הנתבעת אינה מכחישה שקיבלה שירות מעל 15 שנה, הייתה מרוצה ושילמה באופן קבוע את דמי השירות וכעת כאשר נדרשת לשלם את החוב, טוענת שהיא אינה צד להסכם. טענות הנתבעת נציגות הבית המשותף הוקמה ע"י מר קליינמן רק בשנת 1991, עת רכש את חלקו בנכס. עד להקמת הנציגות, נוהל הבניין ע"י הקבלן ו/או אדם אחר שאינו מוכר ואינו ידוע לה. השרות שניתן ע"י התובעת מבוסס על המשך השירות, מבלי שהנציגות חתמה על הסכם כלשהו ויותר מכך, הנציגות לא ידעה על קיומו של הסכם זה. ההסכם לא בוטל על ידה, מאחר ולא היה קיים מלכתחילה וכל אשר הודיעה הוא על הפסקת השירות החל מיום 1.9.05. דבר קיום ההסכם נודע לה רק עם קבלת מכתב ההתראה מטעם התובעת מיום13.9.05 ומנהל התובעת מעולם לא הודיעה למי מטעם הנציגות על קיומו של ההסכם. מאז הקמתה, לא חתמה על כל הסכם שירות למעלית עם התובעת. הפסקת השירות של התובעת נבע מהצורך לבצע תיקון ליקויים בטיחותיים שהתגלו במעלית הבניין. לצורך כך, נבדקו מספר הצעות מחיר, כאשר הצעת התובעת לתיקון הייתה הגבוהה מכולן. משסירבה התובעת להפחתת הסכום הנדרש על ידה, הודיעה לה הנתבעת על הפסקת השירות. דיון המחלוקת שבין הצדדים היא, האם חייבת הנתבעת בתשלום דמי השירות עד לתום תקופת ההסכם, או שמא ההסכם אינו בתוקף ומשכך הנתבעת אינה חייבת בתשלום. התובעת דרשה מהנתבעת את תשלום דמי השירות עד תום ההסכם, אולם זו לא שילמה. מנהל התובעת, מר שלמה אדטו, הצהיר בפניי שבמהלך כל השנים החל משנת 1985, ההסכם חודש כסדרו, כאשר הנתבעת מקבלת מהתובעת שירות ומשלמת את דמי השירות בהתאם להסכם. לגרסתו, מר שלזינגר יעקב החתום על ההסכם המקורי, היה אחד מבעלי הבניין, אשר חתם בשם נציגות הבניין והוא לא היה נציגו של הקבלן אשר בנה את הבניין (עמוד 5 שורות 14- 11 , עמוד 6 שורות 12-9 לפרוטוקול) ומאז ומתמיד הייתה קיימת נציגות לבניין(עמוד 6 שורה 4 לפרוטוקול). נציג הנתבעת, מר יוסף קליינמן, העיד בפניי, שרכש את הקומה השנייה בבניין בשנת 1991 ובאותה עת הקים את הנציגות. לגרסתו, עד אז לא הייתה קיימת נציגות לבניין. .מי שדאג לענייני הבניין עובר לתקופה זו, היה הקבלן בעצמו, שהיה בעלים של קומות 3 ו-4 ואת מר שלזינגר מעולם לא הכיר. (עמוד 7 שורות 6-4, עמוד 8 שורה 7 לפרוטוקול) . הוא אישר שעד שנת 1991, עת רכש את חלקו בבניין וגם לאחר מכן, התובעת היא שנתנה את השירות למעלית הבניין, כאשר שילם את דמי השירות באופן רציף ושוטף. הוא העיד, שהיה מרוצה משירותי התובעת ומערכת היחסים בין הצדדים הייתה טובה (עמוד 1 שורות 20-15 לפרוטוקול). השיקולים שבגינם הופסקה עבודת התובעת, היו כספיים בלבד, מאחר ולנתבעת תקציב נמוך מאד והיא לא רצתה להסתבך בהוצאות נוספות, לשיפוץ המעלית. לכן, נחתם הסכם שיפוץ ומתן שירות למעלית עם חברת "עלרד".(עמוד 7 שורות 24-19 לפרוטוקול). דין התביעה להתקבל. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (התקנת מעליות ומתן שירות מעליות), התשנ"ה - 1985 קובע : "7ב . (א) לא ייכרת חוזה חדש בדבר מתן שירות למעליות, לתקופה העולה על 12 חודשים, אלא אם כן שמורה בו הזכות הבלתי מותנית של נציגות הבית לסיים את החוזה בכל עת, לאחר תום תקופה של 12 חודשים ממועד החתימה על החוזה. ב) סיום החוזה יעשה על ידי מתן הודעה מוקדמת בכתב של שלושה חודשים לפחות, מבלי שלנותן השירות יהיו זכויות כלשהן כלפי נציגות הבית בשל הסיום המוקדם של חוזה השירות כאמור, למעט דמי השירות המגיעים לו בעד תקופת השירות שעד לסיומו המוקדם של חוזה השירות כאמור. (ג) הוראות סעיפים קטנים (א) ו - (ב) יחולו גם על חוזה מתחדש או חוזה המאריך תוקפו של חוזה קיים. " סעיף 7 להסכם ההתקשרות קובע: "תוקף ההסכם הנוכחי הוא מיום 1.12.85 ועד ליום 31.12.85 ועד בכלל, אולם במקרה שאחד הצדדים לא יודיע למשנהו 30 יום לפני גמר תוקפו של ההסכם על רצונו לבטל את ההסכם, אזי יוארך ההסכם הנוכחי על כל תנאיו באופן אוטומטי לשנה אחת נוספת וכך גם בשנים הבאות". סעיף זה תואם את דרישת סעיף 7ב (ב) לצו הפיקוח ואף מיטיב עם הנתבעת. בסעיף 7ב(ב) לצו הפיקוח, נדרשת הודעה בכתב על סיום חוזה השירות למעלית, שלושה חודשים לפחות לפני תום החוזה, בעוד שבחוזה נשוא תביעה זו נדרשת הודעה חודש אחד בלבד לפני תום התקופה. אין ספק שהתובעת העניקה שירותים לנתבעת במשך תקופה העולה על 15 שנים. הנתבעת שהייתה מרוצה משירותי התובעת, שילמה את החשבוניות הדו חודשיות כסדרן, כעולה מעדותו של מר קליינמן: "אין ספק מערכת היחסים הייתה יוצאת מן הכלל" (עמוד 1 שורה 19 לפרוטוקול). מר קליינמן הודה שהסיבה היחידה להפסקת שירותה של התובעת הוא שיקולים כלכליים וחסון כספים כמפורט במכתבו מיום 14.9.05: "אני מבקש להודות לך על השרות ועל ההתייחסות שלך ואכן מקרב לב צר לי על העובדה כי בגלל שיקולים כספיים בלבד נאלצנו, מחמת השמירה על הקופה הציבורית להחליף חברות". במכתב זה, אשר נשלח כתגובה למכתב התובעת מיום 13.9.05, אין כל התייחסות לנאמר "הריני להבהיר כי בהתאם להסכם החתום בינינו אין אתם יכולים להפסיק את ההתקשרות בינינו לפני סיום החוזה שהוא 31.12.05 " ואין כל התכחשות לחוזה הקיים בין הצדדים. לעניין טענתו של מר קליינמן לאי ידיעתו על קיום החוזה ו/או קיום החוזה בכלל, מעדותו עולה כי הנתבעת פעלה בהתאם להסכם. סעיף 6 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 קובע: 6.(א)הקיבול יכול שיהיה במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת, אם דרכים אלה של קיבול משתמעות מן ההצעה; ולענין סעיפים 3(א) ו-4(2), התנהגות כאמור דינה כדין מתן הודעת קיבול. "הקיבול יכול שיהיה לאו דווקא בהודעת הניצע שנמסרה למציע אלא גם במעשה לביצוע החוזה או בהתנהגות אחרת...מעשה לביצוע החוזה או התנגות אחרת מקיימים בעת ובעונה אחת את שני יסודות הקיבול: הם מהווים תחליף להודעת הקיבול והם ממלאים אחר הדרישה לגמירת דעת בהעידם על כוונת הניצע להתקשר עם המציע בחוזה.יש שהם מהווים גם את קיום החוזה גופו"( גבריאלה שלו "דיני חוזים" עמוד 137 ). משהודה מר קליינמן שהשירות ניתן מעל 15 שנה, השירות היה ראוי והחשבוניות שולמו מיידית על מלוא סכומן, התובעת, בהתנהגותה פעלה בהתאם להסכם, מה עוד שההסכם נחתם על ידי נציגות הבית. הנתבעת לא הביאה כל אסמכתא שנציגות הבית אכן הוקמה רק בשנת 1991, ועל אי הבאת ראייה נאמר: החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) מהמקובץ בפסק דיני עולה, שנציגות הבית אשר הייתה קיימת בשנת 1985 חתמה על ההסכם עם התובעת, וכל נציגות אחרת, אשר באה בנעלי הנציגות שהייתה קיימת משנת 1985, המשיכה את ההתקשרות על פי ההסכם. אני מקבלת את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעת סך 2,712 ₪ בצירוף ריבית והצמדה החל מיום 7.11.05 ועד התשלום בפועל. בנסיבותת המתוארות , אני קובעת הוצאות סמליות בסך 500 ₪. חוזה שירותחוזהמעלית