המקרה בקליפת אגוז 1. במקרה שלפנינו, הגב' מאשה נרט (להלן:"התובעת"), תבעה את כלל-חברה לביטוח בע"מ (להלן:"הנתבעת") בשל נזקים שנגרמו לה עקב איחור בהגעת כבודה בטיסת אל-על. אציין מראש כי למרות הסימפטיה לתובעת, הרי אין מנוס מדחיית תביעתה. אחרי ככלות הכל, גם חברות ביטוח צודקות לעיתים, כגון במקרה שלפנינו. 2. פרטי המקרה פשוטים המה. התובעת הייתה מבוטחת בביטוח נסיעות של הנתבעת. ביטוח זה ניתן לה באופן אוטומטי כחלק מההטבות הניתנות למחזיקי הכרטיס ישרא-כרט, ללא שום פעולה מצידה. 3. בתאריך ה-18.07.2005 טסה הנתבעת בטיסת אל-על מישראל למדריד ומשם המשיכה בטיסת המשך להוואנה שבקובה. לטענת התובעת, כאשר הגיעה ליעדה בקובה, התברר כי המזוודה אותה לקחה עימה, לא הגיעה כלל למדריד, ולכן גם לא המשיכה עמה לקובה. בתחנת הקרקע נאמר לה כי קרתה תקלה לא ברורה, וכי המזוודה תגיע תוך כשבוע. ואכן המזוודה הגיעה באיחור. 4. בעקבות האיחור בהגעת מזוודתה של התובעת, נאלצה זו לרכוש פריטי לבוש שונים על מנת לכסות על החוסר שנוצר בעקבות האיחור בהגעת המזוודה. בנוסף נגרם לה אובדן זמן לא מעט לשם טיפול בבעיה. 5. כאשר חזרה לארץ, פנתה התובעת לנתבעת בתביעה לשלם לה את הוצאותיה שנגרמו בעקבות האיחור בהגעת המטען. הנתבעת, דחתה את תביעתה של התובעת בטענה כי הכיסוי הביטוחי הנכלל בפוליסה אינו מכסה איחור בהגעה של מטען. בצר לה, החליטה התובעת לתבוע את הנתבעת לפצותה על הנזק שנגרם לה בעקבות האיחור בקבלת הכבודה. 6. אלא שכאן סירבה הנתבעת לשלם בנימוק שבפוליסה המוצאת במקרים אלו יש סעיף מפורש הקובע בסעיף 7.3 בצורה מפורשת כי "על מנת למנוע ספק, מובהר בזאת כי איחור בהגעת כבודה אינו מכוסה עפ"י פוליסה זו וכן נזק כתוצאה מאיחור בהגעת כבודה לא יהא באחריות המבטח" האם יש נפקא מינא לאי קבלת הפוליסה על ידי התובעת? 7. לכאורה, הרי סעיף מפורש מחריג את אחריות הנתבעת ואין התובעת יכולה לטעון ולא כלום. אולם התובעת מבקשת להחיל את סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 הקובע כי "נכרת חוזה ביטוח, על המבטח למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם". ובמידה ולא נמסר חוזה שכזה הרי יחולו התנאים הנהוגים באותו סוג של ביטוח, כלשונו של סעיף 2(ב) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 "כל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח יראו כמוסכמים בין הצדדים את התנאים הנהוגים באותו סוג ביטוח אצל אותו מבטח". 8. בעניין זה טענה התובעת כי פוליסות רגילות המבטחות נסיעות בחו"ל מבטחות גם נזקי איחור הגעת כבודה ולכן גם הפוליסה שלפנינו צריכה לכסות נזק זה. 9. אינני יכול לקבל טענה זו משתי סיבות עיקריות. ראשית, הסיפא של סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 מסייגת את הרישא של סעיף 2(ב) בקובעה כי "זולת אם נהוג באותו סוג ביטוח שלא להוציא פוליסה." טבעה של הפוליסה שלפנינו אינו מאפשר קבלת הפוליסה בעת הפעלתה, כיוון שהפוליסה מופעלת אוטומטית לנוסע לחו"ל ואין הוא צריך לעשות כל דבר בנידון. אין ביכולתה של הנתבעת לדעת מתי יוצא המבוטח לחו"ל או האם נמצא המבוטח בחו"ל, אלא רק לאחר שהמבוטח מגיש את תביעתו למקרה ביטוח אשר קרה בשהייתו בחו"ל. 10. שנית אין חולק כי לא כל פוליסות ביטוח הנסיעות לחו"ל מכסות נזקים של איחור בהגעת כבודה. ברגע שאין כל הפוליסות מכסות תנאי זה, ממילא לא יכולה התובעת לטעון כי זהו המנהג. עובדת היות הפוליסה הטבה "ומתנה" ללקוחות הבנק 11. לא נוכל להתעלם מכך שמדובר למעשה בהטבה שניתנת בחינם ללקוחות הבנק. מדובר במתנת חינם ודרך העולם שמתנות מעין אלו אינן מרחיבות במיוחד. התובעת טענה לפני כי כאשר קיבלה את כרטיס האשראי בסניף הבנק שאלה את פקיד הבנק מה מכסה הביטוח אשר ניתן על ידי כרטיס האשראי נאמר לה כי הביטוח הינו ביטוח בריאות וביטוח מטען. פקיד הבנק צדק שכן הפוליסה מבטחת אובדן מטען אך לא נזק שנגרם עקב הגעה באיחור. כבר באותו מועד יכלה התובעת לבקש את תנאי הפוליסה מנציג הבנק או מנציג חברת הביטוח, ולא עשתה כן. 12. פוליסת הביטוח מפרטת בתוכה את היקף הביטוח. על אדם בר דעת הרוכש פוליסת ביטוח לקרוא את תכנה ואת תנאיה. אם לא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. נציג הבנק אינו נציג חברת הביטוח ואינו מתמצא בכל הדקויות והסייגים הקיימים בפוליסה. כיוון שהפוליסה הנ"ל מופעלת באופן אוטומטי כאשר נמצא הלקוח בחו"ל, מטבע הדברים אם אין הלקוח טורח לברר מה מכסה אותה פוליסה, הרי קשה לטעון לאחר מעשה כי סבר אחרת. 13. יש לזכור ולשים לב, כי הכיסוי הביטוחי מוענק חינם על ידי חברת כרטיסי האשראי כשירות ללקוחותיה וכי סביר להניח שהכיסוי הביטוחי יהיה מצומצם יותר מכיסוי ביטוחי של פוליסה הנרכשת בכסף מלא. 14. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי אין בפוליסה המדוברת כיסוי לאיחור בהגעתו של מטען. האם קיימות ראיות למקרה אותו מתארת התובעת? 15. בראש ובראשונה עליי לציין, כי מאמין אני לדברי התובעת כי כבודתה איחרה מלהגיע לנמל היעד בקובה, ואין להתייחס לדבריה כאל עורבא פרח. ברם, טוענת הנתבעת, כי התובעת לא צירפה לכתב התביעה, ולא הציגה אף ראיה במהלך הדיון לקיומו של האירוע נשוא התביעה הנ"ל. אולם היות וממילא אין מקום לקבל את התביעה, אין צורך להכנס לשאלת הוכחת הנזק שגם בה לא עמדה התובעת. סוף דבר 16. בית משפט זה נוהג להקשיב קשב רב לתביעות אשר מוגשות אליו, ובהן צריך להתמודד האזרח חסר הידע המשפטי מול גופים גדולים וחזקים. הסימפטיה הראשונית היא לאזרח הקטן וצר לי על הקשיים וחוסר הנעימות בהם נתקלה בעת טיולה בחו"ל. 17. אולם, אין בכך על מנת לחייב את הנתבעת לספק לתובעת כיסוי ביטוחי שלא התכוונה לספק כלל וכלל מלכתחילה. בסופו של יום, עוסקים אנו בסיכונים ביטוחיים שעל הנתבעת לקחת בהתאם לשיקוליה. לא ניתן להטיל עליה לחינם אחריות שאין לה. לאור כל האמור לעיל החלטתי לדחות את התביעה כנגד הנתבעת. בנסיבות העניין אין מקום להוצאות. אובדן מזוודה / כבודה