הסכם שירותי הסעה

א. בפניי בקשתה של העותרת שי עופרים הסעות בע"מ (להלן: "המבקשת") לסעד ביניים שימנע מן המשיבה מס' 1 (עיריית נשר) למסור למשיבה מס' 2 (קרן פסגות בע"מ) או לצד שלישי כלשהו את ביצועו של מכרז פומבי מס' 505/2005 בדבר שירותי הסעות תלמידים למוסדות החינוך המיוחד לשנת הלימודים תשס"ו, וכן להימנע מלחתום עם המשיבה מס' 2 או עם צד שלישי כלשהו הסכם לביצוע העבודות נשוא מכרז זה. ב. המבקשת זכתה באוגוסט 2004 במכרז פומבי שפירסמה עיריית נשר בדבר מתן שירותי הסעה לתלמידי החינוך המיוחד, ובהתאם לכך נחתם הסכם בין המבקשת לבין עיריית נשר לתקופה שמיום 1.9.04 עד 30.6.05, שנת הלימודים תשס"ה. בהתאם להסכם רשאית העיריה להאריך את תקופת ההסכם לפי שיקול דעתה הבלעדי לתקופה של שתי שנות לימוד נוספות, בכל פעם לתקופה של שנת לימודים אחת, בתנאי של מתן הודעה 60 יום מראש. ג. טוענת המבקשת שבמהלך שנת הלימודים תשס"ה לא נתקבלו אצל המבקשת אלא שתי תלונות בודדות של העיריה, התלונה האחת בגין אי איסוף ילד, והשניה ביחס לגודל הרכב בו עשתה המבקשת שימוש. שתי התלונות טופלו. תלונה שלישית התייחסה להתנהגות שיטתית פרועה של אחד התלמידים בקו, ללא מלווה. בשנת הלימודים תשס"ה נתנה המבקשת שירותי הסעה לתלמידי החינוך המיוחד בחמש רשויות מקומיות נוספות. בגין מתן שירותי ההסעה לעיריית נשר נתקבלו אצל המבקשת בתקופה זו פחות תלונות שוטפות מאשר בכל רשות מקומית אחרת שעבורה ביצעה המבקשת שירותי הסעות. עיריית נשר גם לא קיזזה מן התמורה לה זכאית המבקשת לפי ההסכם סכום כלשהו בגין איחורים או תקלות אחרות במתן שירותי ההסעה. ד. ביום 16.8.05 קיבלה המבקשת הודעה בכתב מן העיריה לפיה בחרה העיריה שלא להאריך את תקופת ההסכם לשנה נוספת אלא להוציא מכרז חדש. מכתב העיריה אל המבקשת נושא תאריך 18.7.05 אך בפועל נשלח רק ביום 8.8.05. המכרז החדש שפירסמה העיריה למתן שירותי הסעה לתלמידי החינוך המיוחד בשנת הלימודים תשס"ו בתחומי עיריית נשר, מס' 505/2005, מתייחס רק לקווי ההסעות שהפעילה המבקשת לפי ההסכם של שנת הלימודים תשס"ה (ולא את כל קווי ההסעות הפועלים בתחום עיריית נשר). הצעתה של המבקשת (כפי שהוברר לאור פתיחת ההצעות) היא הזולה ביותר יחסית למרבית קווי ההסעות, אך למרות זאת החליטה ועדת המכרזים, בתשובתה מיום 24.8.05למסור את ביצוע המכרז למשיבה מס' 2. ב"כ המבקשת פנה אל עיריית נשר ביום 28.8.05 וביקש לקבל את פרוטוקול ועדת המכרזים ואת פרטי הניקוד שניתן ע"י ועדת המכרזים. בעקבות מכתב זה התקבלה אצל המבקשת הודעת העיריה מיום 29.8.05 שהצעתה של המבקשת נפסלה עקב: "אי עמידה בתנאי המכרז (סעיף 3.1) וחוות דעת מקצועית שלילית של מנהל מחלקת החינוך בעיריה, לאור תלונות הורים ומנהלים בשנה"ל תשס"ה.....". ה. לטענת המבקשת משתפת המשיבה מס' 2 פעולה עם מר מוריס בן שטרית, שהינו אחד מעובדיה של העיריה ו/או חבר במועצת העיריה. ככל הידוע למבקשת למר בן שטרית מעמד בכיר ורב השפעה בעיריה. בתקופה שקדמה לחתימת ההסכם עם המבקשת ניתנו שירותי הסעה לעיריה ע"י חברה בשם הסעות וטיולים כנפי נשרים בע"מ שהמנהל ובעל המניות בה הינו מר בן שטרית . בביצוע שירותי ההסעה לעיריה שיתפה החברה הנ"ל, שבבעלות מר בן שטרית, פעולה עם המשיבה מס' 2. עתה, משזכתה המשיבה מס' 2 בביצוע המכרז החדש, מתעתדת היא לבצעו, (כך טוענת המבקשת) תוך שיתוף פעולה עם מר בן שטרית ו/או עם החברה שבבעלותו. המבקשת טוענת שהיא חברה ותיקה ורבת נסיון בתחום פעילותה, לרבות שירותי הסעה לתלמידי החינוך המיוחד ברשויות מקומיות אחרות, ומוכנה להמשיך במתן שירות ההסעה לעיריית נשר בשנת הלימודים תשס"ו. לטענת המבקשת נמנעה העיריה שלא כדין מלהאריך את תוקפו של ההסכם עם המבקשת למשך שנה נוספת, וזאת מחמת שיקולים זרים ורצון "לתפור" מכרז שהזכיה בו תובטח מראש למשיבה מס' 2 כאשר למר בן שטרית עניין כלכלי ישיר ומשמעותי בזכייתה של משיבה מס' 2 במכרז החדש. ו. לטענת המבקשת היה עליה לזכות, לאור האמור לעיל, בביצוע העבודה נשוא המכרז הן לאור נסיונה הרב והמוכח של המבקשת והן בשים לב לכך שהצעתה של המבקשת היא הזולה ביותר. לטענת המבקשת הנימוקים שניתנו ע"י העירייה לפסילת הצעתה של המבקשת במכרז החדש (לפי הנטען במכתב העיריה אל המבקשת מיום 29.8.05) אינם אלא כסות עלה תאנה ואינם עומדים במבחן הביקורת, ולמעשה החלטת העיריה הונחתה ע"י הרצון למסור את ביצוע העבודה נשוא המכרז למשיבה מס' 2 בשים לב לעניין הכלכלי שיש למר בן שטרית בזכייתה של המשיבה מס' 2 במכרז. עוד טוענת המבקשת שהחלטתה של העיריה לפרסם מכרז חדש לביצוע שירותי ההסעה בשנת הלימודים תשס"ו היתה פגומה ונגועה בשיקולים זרים באופן הפוסל את המכרז. הבקשה נתמכת בתצהיריהם של מנהל המבקשת מר עופר טל, המנהלת גב' מרסל טל, האחראית על ניהול קשרי הלקוחות של המבקשת, ומפקח ההסעות וסדרן העבודה של המבקשת, מר יוסף כילאני. ז. הבקשה לסעד ביניים הוגשה ביום 31.8.05. בדיון שהתקיים בפניי ביום 1.9.05 חזר ב"כ המבקשת על טיעונו. בתגובה שהוגשה ע"י ב"כ העיריה ואשר גם נתמכת בתצהירו של מזכיר העיר נשר, מר יוחאי וינשטיין, נטען שהצעתה של המבקשת נפסלה מטעם פרוצדורלי של הגשת עותק אחד של ההצעה במקום שניים כנדרש, ומטעם מהותי, דהיינו, תלונות שהצטברו אודות אופן ביצוע ההסעות על ידי המבקשת. לטענת המשיבה מס' 1 (העיריה) היא פעלה מטעמים עניניים במטרה להבטיח שתלמידי בתי הספר בחינוך המיוחד יוסעו בתנאים בטיחותיים הולמים. לטענת העיריה לא היה כל שיקול פסול בעניינה של המבקשת. מר מוריס בן שטרית הוא אכן חבר מועצת העיריה וחבר בועדת המכרזים, אך הוא לא השתתף בפועל בדיוני ועדת המכרזים בענין המבקשת. עוד נטען שמר בן שטרית נמצא באופוזיציה במועצת העיר. ח. בישיבה שהתקיימה בפניי ביום 1.9.05 שמעתי כאמור את טיעוניהם של הצדדים. ב"כ המבקשת טען שחלק מן התלונות נובע מהעדר מלווה להסעה דבר הנובע מכך שהעיריה לא דאגה לצרף מלווים מטעמה לכל קווי ההסעה של תלמידי החינוך המיוחד אלא רק לחלקם, והרי תפקיד המבקשת הוא רק לספק את ההסעה. עוד הצביע ב"כ המבקשת על כך שחלק מן התלונות נובע לא מליקויים באופן עבודתה של המבקשת אלא מאילוצים הנובעים מן המכרז, כשהמבקשת, כחברת הסעה, מנסה לבצע עבודתה על הצד הטוב ביותר. עוד טען ב"כ המבקשת שהתלונות התמקדו ברובן דווקא בשבועיים הראשונים של שנת הלימודים, ולטענתו, הדעת נותנת שבתחילת תקופת העבודה תהא כמות מעט גדולה יותר של תלונות. סביר גם שבמהלך עבודה, אצל כל חברת הסעה, תהא כמות מסויימת של תלונות. עובדה היא שהעיריה לא מצאה לנכון "לקנוס" את המבקשת ולקזז "קנסות" אלה מן התמורה המגיעה למבקשת, למרות שהעיריה היתה זכאית לעשות כן לפי הסכם ההתקשרות. ט. נציגת המשיבה מס' 2 הגב' אינהורן טענה שאין היא מכירה את מר בן שטרית ולא עבדה איתו מעולם. עוד טענה שהמשיבה מס' 2 כבר התחילה בביצוע ההסעות. ב"כ העיריה טען שהטענות שהועלו במסגרת הבקשה בדבר הקשר בין מר בן שטרית לבין המשיבה מס' 2, וההשלכה בגין קיומו של קשר זה על תוצאות המכרז, וזכייתה של המשיבה מס' 2 כתוצאה מכך, הינן טענות חסרות כל בסיס, ומר בן שטרית לא נטל כל חלק בכל הקשור למכרז. בנוסף, הצביע ב"כ העיריה על כך שהתלונות שנתקבלו כנגד אופן ביצוע העבודה ע"י המבקשת היו לאורך כל השנה, ולא רק בתחילת שנת העבודה. י. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני סבור שאין להיעתר לבקשה למתן סעד ביניים. הבקשה המונחת בפניי מתייחסת הן לאי חידוש הסכם ההתקשרות בין המבקשת לבין העיריה עם תום שנת הלימודים תשס"ה, והן לאי - זכייתה של המבקשת במכרז. באשר לאי-חידוש הסכם ההתקשרות אני סבור שדין הבקשה לסעד ביניים להידחות בגין שיהוי: הן סובייקטיבי והן אובייקטיבי. מכתבה הרשום של העיריה מיום 18.7.05 (נספח ג' לבקשה), בדבר אי רצונה להאריך את חוזה ההתקשרות עקב חוסר שביעות רצון מאיכות השירות, נשלחה על ידי המשיבה (העיריה) לפי חותמת הדואר מיום 8.8.05. לפי סעיף 57 ג' של פקודת הראיות מוחזקת המבקשת כמי שהמכתב הומצא לה: "במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר". (ס"ק (2) בסעיף 57ג' הנ"ל). סעיף 10.9 בהסכם ההתקשרות עם העיריה למתן שירותי הסעה (נספח ב' לבקשה) קובע שהודעה שנשלחה בדואר רשום תיחשב כאילו נתקבלה 72 שעות לאחר הישלחה מבית דואר בישראל. לכן מוחזקת המבקשת כמי שקיבלה את המכתב (נספח ג') ביום 11.8.05, גם אם בפועל משכה המבקשת את המכתב מן הדואר רק ביום 16.8.05 י"א. אני סבור שהגשת עתירה זו רק ביום 31.8.05 לוקה בשיהוי ניכר, בנסיבות אלה של תחילת שנת לימודים, וזאת הן בהיבט סובייקטיבי והן בהיבט אובייקטיבי. אני גם מפנה לתקנה 4 של תקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), תשס"א-2000: "בית המשפט רשאי לדחות עתירה אם ראה כי בנסיבות הענין היה שיהוי בהגשתה אף אם הוגשה בתוך המועד של ארבעה וחמישה ימים כאמור בתקנה 3(ב)...". השיהוי חייב להיבחן על רקע נסיבותיה הספציפיות של כל עתירה. בענייננו, היעתרות לטענות המבקשת עלולה להשליך על סדרי הסעת תלמידי החינוך המיוחד. ברי איפוא שהמועד בו הוגשה העתירה, בגין אי חידוש הסכם ההתקשרות, כשהמבקשת מוחזקת כמי שקיבלה את ההודעה על כך עוד ביום 11.8.05 - לוקה בשיהוי ניכר, לא רק סובייקטיבי, אלא גם, ובעיקר, אובייקטיבי. י"ב. אני מפנה לדברי כב' השופט (בדימוס) י. זמיר, בבג"צ 2285/93 אוסי נחום נ' ראש עיריית פתח תקוה, פ"ד מ"ח(5) 630, בעמ' 641: "השיהוי האובייקטיבי קיים כאשר מירוץ הזמן, עד הגשת העתירה, אפילו לא נגרם באשמת העותר, גרם לשינוי המצב, באופן שקבלת העתירה באותו מועד תגרום נזק, שהיה נמנע לו הוגשה העתירה במועד הראוי". ובהמשך בעמ' 641: "בשקלול האינטרסים, בית המשפט נותן דעתו לחשיבות היחסית של האינטרסים, לעוצמת הנזק שייגרם לאינטרס זה או אחר, וכן, במסגרת השקלול, לסיבת השיהוי בהגשת העתירה, אם היא גם מצביעה על רשלנות או הזנחה מצד העותר. בסופו של חשבון, שקלול האינטרסים הנוגעים לענין עשוי להכריע את הכף נגד העותר. או אז יהיה בית המשפט נוטה לדחות את העתירה בשל שיהוי...". כמו כן עיינו בדברי כב' השופט (כתארו אז) א. ברק, בבג"צ 170/87 דוד אסולין נ' ראש עירית קרית גת, פ"ד מ"ב(1) 678, בעמ' 694: ".... בהכריעו בטענת שיהוי, על בית המשפט הגבוה לצדק לקחת בחשבון שלושה שיקולים: האינטרס של העותר בביטול הפעולה, האינטרס של המשיב בקיומה והאינטרס של הציבור בשלטון החוק. על בית המשפט לאזן בין אינטרסים אלה, תוך מתן משקל ראוי לכל אחד מהם... יש לציין כבר עתה כי האינטרס בדבר שלטון החוק אינו גובר תמיד על שאר האינטרסים. הוא מהווה אחד הגורמים שיש לקחתם בחשבון...". המבקשת נמנעה מלעתור כנגד החלטת העיריה שלא לחדש את הסכם ההתקשרות עמה בסמוך לתאריך 11.8.05, הוא המועד שבו מוחזקת המבקשת כמי שההודעה בדבר אי-חידוש הסכם ההתקשרות הובאה לידיעתה. בפועל הגישה המבקשת עתירתה בערך כ-20 יום לאחר תאריך 11.8.05. בנסיבות אלה אין מקום להיעתר לבקשה לסעד ביניים וזאת מחמת שיהוי כמוסבר לעיל. י"ג. טענה נוספת של המבקשת היא שהצעתה נפסלה במכרז שלא כדין, הואיל והצעתה היתה הזולה ביותר. למבקשת נסיון מוכח רב שנים בביצוע ההסעות, וטעמיה של העיריה לפסילת הצעתה של המבקשת, אינם עומדים במבחן הביקורת, ועומדים מאחוריהם שיקולים זרים ופסולים. מנגד טוענת העיריה שטעמיה הינם לגופו של עניין ומבוססים, הן על יסוד תלונות שהצטברו במהלך שנת הלימודים תשס"ה כנגד אופן ביצוע ההסעות על ידי המבקשת, והן על יסוד חוות דעת מקצועית שלילית של מנהל מחלקת החינוך בעיריה, כעולה ממכתב העיריה מתאריך 29.8.05 (נספח ז' של הבקשה). עוד טוענת העיריה שאין בסיס לטענת המבקשת בדבר שיקולים זרים שהניעו את העיריה להביא לפסילת הצעתה של המבקשת. י"ד. אינני סבור שבנסיבות אלה קיימת הצדקה למתן סעד ביניים. סעיף 10.4 של תנאי המכרז (נספח ד' של הבקשה) קובע: "הרשות תהא רשאית לקחת בחשבון שיקוליה בבחירת ההצעות את אמינותו וכושרו של המשתתף לבצע את החוזה המוצע, ואת נסיונה של הרשות ושל רשויות מקומיות וגופים אחרים עם המשתתף בעבר". על כך יש להוסיף את פרוטוקול ישיבת ועדת המכרזים מיום 24.8.05 (כמצורף לתגובתה של העיריה), וכן את האמור במכתבו של היועץ המשפטי של העיריה, עוה"ד א. טנדלר, מיום 24.8.05 אל ועדת המכרזים (מצורף כנספח לתגובת העיריה), דהיינו: "2. במהלך ישיבת ועדת המכרזים, הובא לידיעת חברי הועדה על ידי מנהל מח' החינוך בעירייה, מר משה לאופר, כי קיימות תלונות מהותיות רבות אודות אופן תפקוד חב' 'שי עופרים'. 3. לדעתי, טיב התלונות, זהות המתלוננים ומשך הזמן בו הופיעו התלונות מחייב להגיע למסקנה כי הצטבר נסיון שלילי עם 'שי עופרים' ויש בדרך תפקודו משום סיכון מיותר לתלמידים הקטינים הנזקקים להסעות. 4. העדר עמידה פורמאלית בתנאי המכרז לצד פגם מהותי באופן תיפקוד 'שי עופרים' יכול להביא למסקנה שיש לדחות הצעתם". לתגובה שהוגשה מטעם העיריה צורפו העתקי מסמכים המצביעים על תלונות שהועלו כנגד אופן ביצוע ההסעות ע"י המבקשת, לרבות טענת מנהל מחלקת החינוך שחלק מן התלונות החוזרות אינן מטופלות ע"י המבקשת (מכתב מיום 12.10.04). התלונות התייחסו לא רק לשבועיים הראשונים של שנת הלימודים (כטענת ב"כ המבקשת בעמ' 2 לפרוט' ש' 19). ט"ו. במסגרת הדיונית של בקשה למתן סעד ביניים על בית המשפט לבחון את התשתית הלכאורית המונחת בפניו. תשתית לכאורית זו איננה מצדיקה היענות לבקשה למתן סעד ביניים. ברי, שבמהלך הדיון בעתירה ניתן יהיה לבחון את הטענות השונות שהעלתה המבקשת כנגד תוצאות המכרז, טענות שאותן כבר פירטתי קודם לכן, אך בשלב הנוכחי של הדיון מסקנתי על בסיס התשתית הלכאורית המונחת בפניי היא שהעיריה רשאית היתה (לכאורה) להגיע למסקנה שלמרות העובדה שהצעתה של המבקשת היא הזולה ביותר, אין היא (העיריה) מוכנה להתקשר עם המבקשת, וזאת בשים לב לתלונות שנתקבלו במהלך שנת הלימודים ביחס לאופן ביצוע ההסעות, ובשים לב לחוות דעתו של מנהל מחלקת החינוך, כשבהתאם לסעיף 10.4 של תנאי המכרז רשאית העיריה לקחת בחשבון את נסיונה בעבר עם המשתתף במכרז. ט"ז. למניעת ספק אני מבהיר שמסקנתי זו מתייחסת רק לתשתית הלכאורית המונחת בפניי בשלב הנוכחי של הדיון, ואך ורק לצורך ההכרעה בבקשה לסעד ביניים. על כל אלה אוסיף שגם מאזן הנוחות נוטה, לדעתי, לזכות המשיבים, זאת בשים לב לכך ששנת הלימודים החלה, ואין זה רצוי לגרום עתה לשינויים במערך ההסעות, מה עוד שאם תתקבלנה, בבוא העת, טענותיה של המבקשת, לאחר דיון בעתירה העיקרית, לא תהא מניעה להיענות לסעד המבוקש על ידי המבקשת, כך שאין המדובר בצעד בלתי הפיך, וזאת לפחות לגבי חלק משנת הלימודים. על יסוד כל המוסבר לעיל אני מורה על דחיית הבקשה לסעד ביניים. הוצאות הדיון בבקשה זו ייקבעו בבוא העת בתום הדיון בעתירה עצמה. חוזה שירותחוזהשירותי הסעות