רקע ועובדות התובע מספק שירותי יחסי ציבור, ייעוץ תקשורתי, בניית תדמית ודוברות. נתבעת 1 נתנה בתקופה הרלוונטית לנתבעת 2 שירותי יחסי ציבור . נתבעת 2, רכבת ישראל, שכרה את שירותי נתבעת 1 לקבל ממנה יחסי ציבור להתקשרות שבינה לבין קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. נתבעת 1 שכרה את שירותי התובע כקבלן משנה לביצוע השירותים עבור נתבעת 2. נתבעת 1 לא התגוננה וניתן נגדה פסק דין ביום 21.6.06. טענות התובע לטענת התובע, נתבעת 1 שכרה את שירותיו, למתן שירותי יחסי הציבור לנתבעת 2 וזאת בהתאם להסכם התקשרות בעל פה מיום 5.1.04 בפגישה אשר התקיימה במשרדי מנהל השיווק של נתבעת 2, מר אבי חפץ (להלן: "חפץ"), בהשתתפות נציג נתבעת 1 ההסכם בעל פה היה לתקופה של 4 חודשים. לגרסת התובע, נתבעת 2 הסכימה והסמיכה אותו ליצור את ההתקשרות ביניהם בתנאים שהוצעו על ידי התובע ואשר היו ידועים לנתבעת 2 בפגישה שהתקיימה במשרדי התובע ביום 5.1.04. לטענתו, ביום 4.2.04 ולאחר שסיפק את השירות לנתבעות, הודיעה לו נתבעת 1 באופן חד צדדי וללא כל סיבה, על סיום ההתקשרות. בהתאם להסכם, התחייבה נתבעת 1 לשלם לו שכר טרחה, שווה ערך בשקלים ל- 2,000$ לכל חודש בצירוף מע"מ ובסך הכל, לכל תקופת ההסכם סך 8,000$ בצירוף מע"מ. לגרסת התובע, הוא הנפיק לנתבעת 1 ארבע חשבוניות שכר טרחה, אך לא קיבל כל תשלום. לגרסת התובע, הנתבעות היו מרוצות מעבודתו ולכן, ביקש ממר אבי אלבק, מקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב שיפעל כדי שהנתבעות תשלמנה לו את שכרו. טענות נתבעת 2 לטענת נתבעת 2, אין בינה לבין התובעת כל יריבות ולא הייתה ביניהם כל התקשרות. נתבעת 2 הינה חברה ממשלתית, הכפופה לחוק המכרזים ואינה כורתת הסכמים בעל פה. בין התובעת לנתבעת 1 קיים הסכם מסגרת קבלני, לפיו נתבעת 1 פועלת כבעלת מקצוע עצמאית המעניקה את שירותיה לרכבת על בסיס קבלני. בין הנתבעות נחתם הסכם מסגרת קבלני ביום 19.8.03, לפיו נתבעת 1 תיתן לנתבעת 2 שירותי קידום מכירות והפקת אירועים שונים. במסגרת הסכם קבלני זה, הייתה נתבעת 1 רשאית להפעיל קבלני משנה. במסגרת ההסכם, הוציאה נתבעת 2 לנתבעת 1, בחודש דצמבר 2003, מטלה לליווי תקשורתי בהקשר לשיתוף פעולה בין נתבעת 2 לקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב וידוע לנתבעת 2 כי נתבעת 1 התקשרה עם התובע, כקבלן משנה לביצוע מטלה זו. ביום 5.1.04 התקיימה פגישת עבודה, אחת מני רבות, בהשתתפות נציגי הנתבעות, בהקשר לביצוע מטלה זו והתובע צורף לפגישה, כקבלן משנה מטעם נתבעת 1. לטענת נתבעת 2, עקב חוסר שביעות רצונה מתוצאות הליווי התקשורתי ובהתאם לזכותה על פי הוראות סעיף 7.3 להסכם בינה לבין נתבעת 1, החליטה בסוף חודש ינואר 2004 על הפסקת הליווי התקשורתי והודיעה על כך לנתבעת 1 ביום 1.2.04. בהתאם, הודיעה נתבעת 1 לתובע, ביום 2.2.04, על הפסקת הליווי התקשורתי בין נתבעת 1 לתובע, החל מ- 5.2.04. נתבעת 2 שילמה לנתבעת 1 את כל תמורת שירותי הליווי התקשורתי שביצעה עבורה נתבעת 1, באמצעות התובע, שהוא קבלן משנה של נתבעת 1. התשלום בוצע בהתאם לדרישת נתבעת 1 ושולם ביום 4.4.04, בהתאם לאישור התשלום של נתבעת 1. בין התובע לנתבעת 1 קיימים יחסים חוזיים, לפיהם התובע שימש כקבלן משנה של נתבעת 1 לביצוע שירותים עבור נתבעת 2 ונתבעת 2 אינה קשורה אליהם. דיון המחלוקת בין התובע לנתבעת 2 הינה בשאלה האם נכרת הסכם בכתב ביניהם לביצוע שירותי הליווי התקשורתי. לטענת התובע, מעבר להתקשרות בינו לבין נתבעת 1, ללוות את שירותי הייעוץ התקשורתי לנתבעת 2, הייתה התקשרות בעל פה בינו לבין נתבעת 2 למתן שירותים אלה, למשך 4 חודשים. לכן על נתבעת 2 לשלם לו את שכר טרחתו עבור ארבעת החודשים, בסך 8,000$ בצירוף מע"מ. לטענת התובע, הוא מעולם לא ביקש מנתבעת 2 להתקשר עמו בכתב. (עמוד 8 שורה 6-7 לפרוטוקול) לגרסתו, למרות שעבודתו הופסקה על ידי נתבעת 1 לאחר כחודש וחצי, המשיך לעבוד עבור נתבעת 2 עוד חודשיים וחצי. (עמוד 7 שורות 21 - עד עמוד 8 שורה 5 לפרוטוקול). "ש.אני מבין שאנו מסכימים שנתבעת 1 שלחה מכתב והפסיקה את העבודה אחרי חודש וחצי שהתחלת לעבוד, אחרי שעבודתך הופסקה על ידי נתבעת 1, לדבריך, המשכת לעבוד עבור הרכבת עוד 4 חודשים. ת.לא ארבעה חודשים- זה היה השלמה לארבעה חודשים וזה היה עוד חודשיים וחצי. ש.שאלתי האם המשכת לעבוד אחרי שהופסקה עבודתך ת.ביקשתי הסבר מאבי חפץ מדוע הוחלט להפסיק על ההתקשרות קיבלתי הסבר מנתבעת 1 שאבי חפץ מנתבעת 2 לא אישר את ההסכם שעשה עמי עם הנהלת הרכבת - לטענתם, והם לא יודעים למה. גם אני לא יודע למה. הרכבת מוציאה מיליונים על פרסום אני לא מבין על איזה בעיות תקציביות" לגרסת נתבעת 2, כחברה ממשלתית, התקשרה בהסכם מסגרת קבלני עם נתבעת 1, לקבלת שירותי ליווי תקשורתי, כאשר ידוע לה, כי נתבעת 1 שכרה את שירותי התובע, כקבלן משנה לביצוע שירותים אלה, כפי שרשאית הייתה לעשות על פי ההסכם ביניהן. לגרסתה, כקבלן משנה של נתבעת 1, התקשר עמה התובע בחוזה ולנתבעת 1, אין ולא היו כל קשרים חוזיים עמו, לא בכתב ולא בעל פה. יתרה מכך, כחברה ממשלתית הכפופה לחוק חובת המכרזים, אינה רשאית לבצע התקשרויות בעל פה. מר וילדר העיד בפני כי פנה אל הנתבעות הן באופן ישיר והן באופן עקיף, באמצעות מר אבי אלבק, מקבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, כדי שישולם לו שכרו. התובע לא הציג כל מסמך בכתב ובו דרישות לתשלום מנתבעת 2. החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא היתה פועלת נגדו, ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד(4) 595) התובע לא העיד מטעמו את אבי אלבק , בעניין דרישתו לתשלום שכרו מנתבעת 2 ולא העיד מי מטעם נתבעת 1, כדי שיאשר שהייתה התקשרות בעל פה בינו לבין נתבעת 2. "אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת מדרך הטבע את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין אשר נמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" וכן "...אכן ככלל אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו..." ( ראה ת"א (ראשון לציון) 4712/01 ב.ג. את א. נ' צ'רבוס ניהול, תק-של 2002(2),650, עמ' 655. ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651, 654). התובע אישר כי ההתקשרות הייתה עם נתבעת 1 ולכן הוא שלח לאבי מכתב דרישה לתשלום שכר טרחתו. (עמוד 7 שורות 8 -11 לפרוטוקול) "ש.אני רואה שמכתבים ששלחתם לנתבעת 1 קיימים וישנם ומצורפים כחלק מכתב הטענות שלך אתה חושב שהרכבת חייבת לך כסף, אתה לא פונה אליה או שפונה לאבי חפץ לגבי התשלום. ת.ההתקשרות הייתה באמצעות נתבעת 1 זה למה שלחתי להם מכתב." התובע אישר כי לא ביקש מנתבעת 2 להתקשר עמו בכתב ואת החשבוניות לתשלום שכרו, הגיש לנתבעת 1, בהתאם להסכם. (עמוד 8 שורות 6 - 9 לפרוטוקול). התובע אישר כי פגישותיו עם חפץ התרחשו טרם הפסקת העבודה מטעם נתבעת 1. (עמוד 8 שורות 10-9 לפרוטוקול). חפץ הצהיר כי בהיות נתבעת 2 חברה ממשלתית, הכפופה לחוק חובת המכרזים, ההסכם עם נתבעת 1 נחתם לאחר מילוי כל הדרישות להתקשרות עם חברה ממשלתית, כגון: ביטוח, התחייבות לסודיות, אישור העברת כספים לחשבון נתבעת 1 חתום על ידי הבנק בו מתנהל חשבונה, חתימת נתבעת 1 על נספח בטיחות בעבודה, אישור על היותה חברה פעילה וכו'. איני מקבלת את טענת ב"כ התובע בסיכומיו, כי אין חולק להסכם בעל פה בין התובע לנתבעת 2 ביום 5.1.04. כל שהעיד בפני חפץ הוא כי ביום 5.1.04 התקיימה פגישת עבודה, אחת מני רבות, בהשתתפות נציגי הנתבעות, בהקשר לביצוע מטלה זו והתובע צורף לפגישה, כקבלן משנה מטעם נתבעת 1. חפץ השיב כי הסך של 2,000$ אשר העבירה נתבעת 2 לנתבעת 1, היה במסגרת המטלות שהוטלו על נתבעת 1 ואין זה מתפקידה של נתבעת 2, לבדוק, אם נתבעת 1 העבירה לתובע, כקבלן משנה שלה, את שכרו. מהראיות והעדויות אשר הובאו בפני, עולה כי לא הוכחה התקשרות בעל פה בין התובע לנתבעת 2, ולו בבדל של ראייה. כל שהוכח הוא שנתבעת 2 התקשרה עם נתבעת 1 בהסכם מסגרת קבלני ונתבעת 1 התקשרה עם התובע כקבלן משנה. הגם שנתבעת 2 אישרה התקשרות זו, כמזמין העבודה ובעל האינטרס לקבלת תוצאותיה שתהיינה טובות ככל האפשר, והגם שנתבעת 2 כמזמין העבודה פיקחה על העבודות הן של נתבעת 1 והן של התובע, עדיין אלה לא הפכו אותה לצד ישיר להתקשרות עם התובע. התובע לא התקשר עם נתבעת 2, לא שלח דרישה בכתב לקבלת הסכומים שלגרסתו, מגיעים לו מנתבעת 1 ולא הוכיח כי קיים הסכם בעל פה בינו לבין נתבעת 2. אני מקבלת את טענת נתבעת 2, שכחברה ממשלתית, הכפופה לחוק חובת מכרזים, לא יכולה הייתה להתקשר ללא מכרז ובעל פה עם התובע. מכתב התובע אל נתבעת 1 מיום 20.6.04 ובו הוא טוען כי נכרת בינו לבינה הסכם ביום 5.1.04 ואשר אינו מזכיר כלל את נתבעת 2, תומך אף הוא בגרסתה. מעבר להיות נתבעת 2 חברה ממשלתית, הכפופה לחוק חובת המכרזים ולהתקשרויות בכתב, התובע לא הוכיח כל קשר ישיר בינו לבין נתבעת 2, מלבד העובדה, שכקבלן משנה של נתבעת 1 אשר התקשרה עם נתבעת 2, ביצע עבודות, אותן התחייבה נתבעת 1 לבצע עבור נתבעת 2. כל דרישה, ככל שקיימת לתובע, לתשלום שכרו, עליו להפנותה לנתבעת 1 בלבד. אני דוחה את התביעה נגד נתבעת 2 התובע ישלם לנתבעת 2 הוצאותיה ובנוסף שכר טרחה בסך 7,500 ₪ בצירוף מע"מ. חוזה שירותחוזהיחסי ציבור