1. לאחר שחלף המועד המוארך להמצאת תשובת המבקש לתגובת המשיב מיום 16.1.13 ולאחר שהמשיב לא ביקש במסגרת התגובה לחקור את המבקש על האמור בתצהירו , התיק בשל למתן החלטה על יסוד החומר המצוי בתיק . 2. ביום 13.11.11 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס 154,017 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונו של הנתבע אצל התובע . לכתב התביעה צורפו תנאי ניהול חשבון מיום 10.1.90 , דף חשבון אחרון ואישור בדבר גובה הריבית . 3. ביום 26.7.12 דחיתי במנומק את בקשת הנתבע לגילוי מסמכים ואיפשרתי לנתבע להגיש בקשת רשות להתגונן עד 1.10.12 . 4. ביום 11.11.12 הוגשה הבקשה שלפני במסגרתה טען הנתבע כי ללא לוח הסילוקין של ההלוואה לא יוכל רואה החשבון המומחה מטעמו להכין חוות דעת חשבונאית לתמיכה בטענותיו . ב"כ התובע , אשר התנגד בתוקף למסירת לוח הסילוקין במסגרת חליפת המכתבים בין הצדדים , הסביר בתגובה מדוע לוח הסילוקין אינו רלוונטי . ההסבר שניתן , לפיו לוח הסילוקין מהווה רק תוכנית לפרעון ההלוואה שמועמדת ואינו מלמד על תשלומים בפועל , הינו נכון . מטעמי זהירות בלבד , בחר ב"כ התובע לצרף לתגובה את לוח הסילוקין . הנתבע קיבל את לוח הסילוקין ביום 27.1.13 , קיבל ביום 31.1.13 אורכה בת 30 יום ממועד מתן החלטה , כפי שביקש , להגשת תשובה או בקשת רשות להתגונן מתוקנת ולא עשה דבר . התנהלות שכזו של הנתבע מלמדת כי הנתבע עצמו סבור שאין ממש בבקשתו . 5. הנתבע טוען כי קיבל מהתובע הלוואות שונות במשך השנים ( ס' 15 לבקשה ) . טענה זו לא נתמכה במסמך כלשהו , למרות שהנתבע קיבל זה מכבר מב"כ התובע את דפי החשבון . לעומת זאת , טוען התובע כי בחשבון נשוא התביעה הועמדה הלוואה אחת ויחידה ביום 13.9.00 ע"ס 300,000 ₪. טענה זו לא זכתה לכל מענה , שכן לא הוגשה תשובה לתגובה . טענה זו נתמכת במסמכים שצורפו לתגובה . 6. הנתבע מאשר למעשה כי לא עמד בהחזרי ההלוואה וצבר חוב לתובע . אין מחלוקת כי הנתבע ביקש למכור דירה בקומה העליונה ברח' שטנד 15 בקרית אתא ( להלן "הדירה") . אין מחלוקת כי נחתם הסכם מכר למכירת הדירה לאופיר ואושרית נדם ( להלן "הקונים") . אין מחלוקת כי עסקה זו לא יצאה אל הפועל בשל עיקולים שרבצו על זכויות המוכרים בדירה . אין מחלוקת כי בעצה אחת עם ב"כ התובע , הוחלט לפעול למימוש משכנתא על הדירה בהוצל"פ וכך למכור את הדירה כשהיא נקייה מעיקולים ושעבודים . תיק הכינוס נפתח ביום 15.6.05 . ב"כ התובע מונה ככונס ביום 22.6.05 . ביום 11.8.05 אושר המכר לקונים . הקונים שילמו שני תשלומים שהופקדו בחשבון בסוף שנת 2005 ותשלום נוסף שהופקד בחשבון ביום 24.6.09 . 7. הנתבע טוען כי הכונס התרשל בתפקידו וזו הסיבה לכך שחלפו ארבע שנים מאז אישור המכר ועד העברת התשלום האחרון מכספי תמורת המכר לחשבון הבנק של הנתבע אצל התובע . לאחר עיון במסמכים הרבים שהמציאו שני הצדדים בענין זה , אני קובע כי מדובר במקרה מובהק של הגנת בדים , כפי שיפורט להלן . 8. כאשר נפתח תיק מימוש משכנתא בהוצל"פ בהסכמת החייב ובתיאום עם הרוכשים המיועדים יש לכל הנוגעים בדבר אינטרס מובהק לסיים את ההליך בהקדם האפשרי . החייב מעוניין כי המכר יושלם בהקדם כדי שחובו לבנק לא ימשיך לצבור ריביות . הבנק מעוניין לסיים את ההליך כדי לסלק את החוב או , למצער , חלק משמעותי ממנו . הכונס מעוניין לקבל את שכרו , הנפסק בסוף ההליך , כדי שיוכל לפנות משאבי זמן לטובת תיקים אחרים . הקונים מעוניינים להשלים את ההליך כדי לרכוש זכות קניניית בנכס אותו רכשו ממיטב כספם . הראיה לכך הינה כי במקרה דנן חלף פרק זמן קצר יחסית של כחודשיים מאז מינוי הכונס ועד אישור המכר . 9. בשלב זה התברר כי כיוון שהנכס לא נרשם כבית משותף ואין תשריט חלוקה הקונים לא הצליחו לקבל משכנתא למימון תשלום יתרת התמורה . כדי לפתור את הבעיה ביקשו הקונים לשלם את התשלום האחרון לפי שער הדולר שהיה במועד התשלום לפי ההסכם המקורי בינם לבין המוכרים . הנתבע הסכים להצעה זו והכונס ביקש לאשר את הסכמת הצדדים במסגרת בקשה למתן הוראות . דא עקא , הבקשה נדחתה ע"י ראש ההוצל"פ והפנה את הצדדים לבית המשפט המוסמך ( נספח יא' לבקשה ) . 10. בשלב זה , פנו המוכרים והקונים באמצעות בא כוחם המשותף למינהל מקרקעי ישראל במטרה לקבל את המסמכים שדורש הבנק למשכנתאות כדי ליתן לקונים משכנתא . הנתבע טוען כי הכונס אשם בכך שלא הגיש דוחות לתיק ההוצל"פ ולא פעל לרישום בית משותף ו/או לעריכת הסכם שיתוף במקרקעין כדי לספק את דרישות הבנק למשכנאות לשם מתן הלוואת משכנתא לקונים . על כן טוען הנתבע כי הכונס , שהוא ב"כ התובע , אחראי לכך שחל עיכוב בן מספר שנים בתשלום יתרת התמורה ולכן עומדת לו טענת הגנה אפשרית לפיה לו הנכס היה מועבר על שם הקונים תוך זמן סביר , היה ביתרת התמורה כדי לכסות את כל חובותיו לבנק התובע . 11. עוד טוען הנתבע כי הכספים שהתקבלו מהקונים הוצאו מהחשבון נשוא התביעה . 12. אני מקבל את טענת התובע , שלא זכתה לכל מענה , כי לשתי הטענות האלה אין כל עיגון ולו מינימלי , במסמכים הרבים ששני הצדדים הגישו לתיק . 13. מקומן הטבעי של טענות נגד פעילות הכונס אינו במסגרת בקשת רשות להתגונן בתביעת יתרה אלא במסגרת של תיק הכינוס , או במסגרת בקשה לחיוב כונס לפי ס' 58 לחוק ההוצל"פ . יתרה מזאת , טענות שכאלה לא הועלו בזמן אמת ע"י הנתבע או ע"י הקונים , למרות שהנתבע והקונים היו מיוצגים ע"י עו"ד יעקב חבר , שהתכתב רבות עם כל הנוגעים בדבר כדי לקדם את סיום הליכי הכינוס . אם היה ממש בטענת הנתבע לפיה הכונס אינו ממלא את תפקידו , חזקה על הנתבע שהיה מגיש את הבקשות המתאימות בענין זה לתיק ההוצל"פ , בין אם בעצמו ובין אם באמצעות בא כוחו . 14. בהעדר תשובה לתגובה אין כל מענה בפי הנתבע לטענת ב"כ התובע לפיה הנתבע הוא האחראי המרכזי לכך שהסכם השיתוף , אשר אמור היה להחתם בשנת 2005 , נחתם רק ביום 29.5.08 , תוך הפרה בוטה של הסכם המכר . הקונים העלו טענות בזמן אמת נגד הנתבע ואחיו כפי שעולה מנספח ז' לתגובה . לעומת זאת , הנתבע העלה לראשונה טענות כלפי הכונס בענין זה במסגרת הבקשה שלפני , שהוגשה בסוף שנת 2012 . 15. הטענה השניה לפיה הכספים שהתקבלו מהקונים הוצאו מהחשבון נשוא התביעה נטענה ללא כל עיגון במסמכים במסגרת הבקשה והתבררה כחסרת כל ממשות לאחר עיון במסמכים שצורפו לתגובה . 16. דוגמא מייצגת לחוסר הממשות של הטענות שהעלה הנתבע כלפי הכונס מצאתי בטענה שהועלתה לגבי היטל ההשבחה , אשר שולם תחת מחאה ובלית ברירה מקופת הכינוס בשנת 2010 . מחד , טוען הנתבע כי תשלום זה בוצע מבלי לתת לו כל התראה . מאידך , טוען הנתבע כי אם תשלום זה היה מבוצע קודם לכן , היה התשלום נמוך יותר ובהתאם חובו לבנק היה קטן . עיון במסמכים שצורפו לתגובה מלמד כי רק לאחר שעיריית קרית אתא לא קיבלה את עמדת הכונס לפיה חוב היטל השבחה שהוטל טרם מינוי הכונס חל על החייב ולא על קופת הכינוס , נאלץ הכונס לשלם את החוב תחת מחאה . דהיינו , הנתבע בחר שלא לשלם חוב היטל השבחה החל עליו בהתאם להסכם המכר , פנה לכונס כדי שיסייע בידו לממש הסכם מכר עליו חתם בשנת 2004 חרף החובות והעיקולים הרובצים על זכויותיו בנכס וכעת מבקש לזקוף לחובת הבנק התובע את הקשיים אותם יצר בעצמו במימוש הסכם המכר . לטעמי , התנהלות שכזו מהווה הגנת בדים שדינה להידחות כבר בשלב זה . 17. על כן , אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ומחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ . ב"כ התובע יגיש פסיקתא לחתימתי בהתאם לאמור בכתב התביעה . חוזהמקרקעיןהסכם שיתוף